טטואן מרוקו-מידע,טיפים ואטרקציות



מאת אביזמר -מחבר הספר המדריך למרוקו


התמצאות
   |   הגעה   |   רקע היסטורי   |   היסטוריה היהודית   |   מה לראות



#
טטוואן ממוקמת בצפון מרוקו על הרי הריף (Rif) ובין הים התיכון בצפון, על דרך  P28     ו- P38בין סאוטה וטנג'יר. העיר ניחנה ביופי דרמטי, הבתים הלבנים של המדינה, ברקע הקונטרסטי (המנוגד ) של הרי הריף. היא שוכנת על גבעה לבנה המוקפת עצי זיתים וגנים. הקשרים ההסטורים אל חבל אנדלוסיה, שבדרום ספרד בולטים. אפילו כיום, היתה הבירה של השלטון הספרדי (1912-1956 ). הארכיטקטורה הקולוניאליסטית משנות ה20- וה30- מרשימה. את האתרים העיקריים של טטוואן ניתן לראות בחצי יום מהיר, אבל אם זמנכם בידכם אני ממליץ על שהות ארוכה יותר. טטוואן היא מקום מעניין בהחלט, אף על פי שהיא יותר רועשת והמונית מששוואן ווואזאן הנמצאות דרומה  ממנה.
מקור השם טטוואן הוא ברברי "טה טה וואן", ומשמעו, תנו מבט סביבכם.
יום מתגוררים בטטוואן כ800.000- נפשות והנה אחת הערים הגדולות בצפונה של מרוקו, ובכלל.


התמצאות, המוצאות והמבואות:

למרות שרבאט היא מטרופולין מודרני וגדול, קל בה להתמצא. כמו כל הערים העתיקות במרוקו, גם כאן העיר נחלקת לשני חלקים עיקריים העיר החדשה () והעיר העתיקה (המדינה והמלאח). מרבית המקומות העשויים לעניין תיירים נמצאים במרחק הליכה, לא גדול, זה מזה. לב העיר החדשה נמצא בשדרות מוחמד החמישי (Avenue Mohammed V) שדרה רחבת ידיים, יפה ומרשימה, בה נמצא הפרלמנט המרוקני וגם תחנת הרכבת המרכזית של רבאט. מהשדרה יוצאים הרחובות המרכזיים האחרים של העיר החדשה. הכניסה למדינה נמצאת אף היא במרחק הליכה ממרכז העיר, ומקסימום אפשר לקחת מונית קטנה שכאן הן צבועות בצבע כחול (blue petit taxi)  עם מתעייפים. כן תמצאו את המוזיאון הארכיולוגי והכניסה הראשית לארמון המלך בסביבה הקרובה.

מרבי בניני הממשל ורבים מהמלונות ממוקמים ב – Avenue Mohammed V או בסביבה הקרובה מאוד לשדרה. מרבית השגרירויות פזורות מזרחה , בין  Avenue Mohammed V לבין כיכר אברהם לינקולין (Place Abraham Lincoln) את העיר העתיקה והחדשה מבדילה שדרה רחבה והומה, שדרות חסן השני (Boulevard Hassan II), שמשתרעת בכוון דרום עד לחוף הים בצד אחד, וצפונית מזרחית עד  נהר בו גרג (Oued Bouregreg) בצד השני.

 

#הגעה

יש אוטובוסים של CTM ושל חברות פרטיות אל ומ.. טטוואן מששוואן, פאס, מקנס, וואזאן, אל חוסימה, קזבלנקה, טנג'יר וכמובן אל החופים (בקייץ ). האוטובוסים לחופים יוצאים מתחנת הרכבת הישנה. משך הנסיעה מקזבלנקה לטטואן כ-  7 שעות. לטטואן כשעה וחצי, מטנג'יר כשעה וחצי. ואוטובוס היומי מאל חוסימה, נסיעה  שתארך כ- 5.5 שעות.

 במונית גדולה: יש שרות מוניות לששוואן, סאווטה, טנג'יר ו-ווזאאן ולחופים. אפשר גם לשכור מונית מיוחדת לכל מקום במרוקו. עצה קטנה וחשובה, סכמו את המחיר מראש, רישמו את מס' המונית בהפגנתיות ושלמו רק בתום הנסיעה.

 

בתוך:

תחנת האוטובוסים המרכזית נמצאת בפינת הרחובות Avenue Hassan I ו-Rue Sidi mandri מול המוזיאון הארכיולוגי.

באוטובוס: ישנם קווי אוטובוס פנימיים לשרות הציבור, המחירים זולים והצפיפות בהתאם.

במונית גדולה: שרות יקר, יחסית, ועל כן  מומלץ להשתמש בהן לנסיעה מחוץ לעיר, או כאשר אתם יותר מ4- נוסעים יחדיו. המוניות יוצאות מהרחבה שליד מלון Principe.

במונית קטנה: השרות הטוב, הזול והמהיר ביותר, מומלץ.

 

 



#רקע היסטורי

טטוואן, במקורה עיר מאוריטנית, בשם Tamed, שנבנתה במאה השלישית לפנה"ס. היא נהרסה ע"י הרומאים במאה  הראשונה לספירה, כנראה חלק מתוכנית לחסל את ההתמרדות הברברית נגד רומא. הרומאים בנו מחנות ללגיונותיהם על חורבות עיר זו לתקופה שנמשכה 250 שנה. לאחר שעזבו הרומאים, התיישבו בה מקומיים ובעיקר ברברים. עיר מוגנת זו שגשגה למשך 100 שנים  נוספות, עד שהגיע המלך הספרדי אוקמרה התשיעי מקסטיליה, חצה את המצרים והרס אותה, כשהוא טובח ברוב האוכלוסייה ומשאיר מאחוריו חורבות. בעיר הוקם מבצר (קסבה ) הקסבה  שנמצאת בנקודה איסטרטגית חשובה והשולטת על הכניסה לעיר, הייתה מערכת מסיבית של ביצורים, שמטרתה היתה להגן על הדרך הצפונית דרומית לפאס מהשבטים הברברים.לאחר אותם שנים היא ננטשה.

המקום, כאמור, נותר לא מיושב תקופה ארוכה.  בראשית  המאה ה 14 ( 1307 ) המרינידים, בראשותו של השולטן "אבו טאבית"  בנו עיר חדשה ליד .Tamuda   המרינידים הזדקקו לטטוואן בתור בסיס שממנו  יוכלו לתקוף יריבים שטענו לכתר במג'רב, ואשר נתמכו ע"י הספרדים. ב- 1399 טטוואן נהרסה שוב בידי ספרד, הפעם על ידי הנרי  השלישי, מלך קסטיליה. בשנת 1492 היא יושבה מחדש על ידי מוסלמים ויהודים שגורשו מגרנדה, מעוזם האחרון של השולטנות האיסלמית בספרד. עם המנוצחים מגיעה גם הארכיטקטורה האסלאמית מאנדלוסיה. 

התושבים החדשים בעיר, בעיקר ברברים, ערביים (מוסלמים שגורשו מספרד) ופליטים יהודים  שאף הם גורשו מספרד, התפרנסו ממעשי שוד ימי באגן המערבי של הים התיכון. לבסוף הם עוררו את זעמה של המלוכה בספרד, וזה גרם למצור ימי על נמל שודדי הים במרטיל (Martil) שעל חוף הים התיכון. (קיים עד היום) טטוואן נכנסת שוב לתקופת שפל כלכלית ומעמדה ירד. במאה ה17- היא עוברת שוב תקופת שגשוג, תחת  שלטונו של השולטן מולאי "איסמעיל".

טטוואן  נכבשה בפעם השלישית בידי הספרדים ב- 1862 בעת שהמעצמות הגדולות באירופה החלו להשתלט על אפריקה. הספרדים נשארו באזור  כשלש שנים. אל אף שהם יצאו מטטוואן, הם המשיכו למעשה לשלוט בעיר ובאזור  עד לכניסתם המחודשת ( הרישמית הפעם ) ב1912- עם תחילת שלטון החסות של ספרד בצפונה של מרוקו. טטוואן, לאורך כל תקופת היאחזותם של הספרדים בצפונה של מרוקו הייתה עיר המחוז ובירת האזור והשטח הכולל שבשליטתה.

עם הידוקם של היחסים עם ספרד, ולאור קרבתה הגיאוגרפית לספרד ולמובלעת Ceuta  נקשרו קשרי מסחר עם הספרדים, וכמה מסדרים נוצריים הורשו להתנחל בתוך העיר. לכן באופן טבעי, כאשר Tanger  הוכרזה כאזור בינלאומי, הפכה טטוואן לבירת הפרוטקטורת הספרדי ב  1912. היו אלה הספרדים שבנו את העיר החדשה בצד המערבי של החומות, אך לספרדים לא היו זמנים קלים, שכן בדרום היה רכס ה – Rif הגדול, שהעניק מחסה לברברים האלימים ביותר בכל צפון אפריקה, שהונהגו באותה תקופה על ידי  המנהיג האגדי Abed el Karim” “. הוא נאסר ע"י הספרדים בשל עניין פעוט, הצליח לברוח ונאחז בצידוק לנקום. הוא אסף קבוצה גדולה של ברברים מן ההרים, שנסוגו לחוף הים ובקרב ליד El Hoceima   ב- 1921 , איבדו את מאחזם החזק  ב- Chechaouen באותה תקופה “Abed el Karim” תכנן שם להמליך את עצמו כמלך על כל מרוקו. הספרדים והצרפתים כרתו ברית כדי להיפטר מאויב משותף זה. ביחד הם הצליחו להביסו וב- 1926  הוא נשלח לגלות. עם אובדנו של המנהיג, תנועת המחאה החלה להתפרק ומלחמת ה-  Rif  באה לסיומה . לאחר מכן האזור היה שקט תחת שלטון  ספרדי, גם בזמן מלחמת האזרחים בספרד (1936-1939).

 

טיטואן נעשתה חלק ממרוקו העצמאית ב 1956-, יש לציין שתושבי העיר הזו היו בין המובילים של המהומות וההפגנות של שנת 1984.

היסטוריה יהודית ברבאט:

העיר שנהרסה ב- 1399 במלחמה עם ספרד, נבנתה מחדש ושימשה מקלט  גם ליהודים מגורשי ספרד בשלהי המאה ה15-. מתחילת המאה ה- 16   רכשו  היהודים עמדה שלטת במסחר הימי, שנשמר בידם כמעט עד תחילת המאה ה 20-.

רבי חיים ביבאס ( 1530 ), ממגורשי ספרד, היה אב בית הדין הראשון בטטוואן. דורות רבים נשמרה השליטה בקהילה בידי משפחות אבו דרהם, אלמושנינו, בן חלק, ביבאס, פילאג'י (היגרו מאוחר יותר להולנד ),קאזיס, קוריאט, קרודו, פאלקון, חדירה, חסן, נבון וטאורל. הדיין ר' יצחק בן וואליד, מחבר הספר "ויאמר יצחק", היה נערץ על הכל בזכות למדנותו המופלגת ובקיאותו הרבה בתורה ותולדות הקהילה.

 היחסים עם המוסלמים, לאורך השנים, היו  בדרך כלל טובים. ב 1610- התרוששה האוכלוסיה היהודית כולה, בגלל מיסים וקנסות כבדים שהוטלו עליה בפתאומיות על ידי השולטן "א שייח'". ב 1665- הותקפה העיר על ידי מורדים ברברים, אלה פשטו על מגורי  היהודים ועשו בה שמות. בין היתר "טיפלו" בבית הכנסת המפואר "ביבאס" עלה באש.

רדיפות קשות פקדו את הקהילה,  ב1790-  בתקפת השולטן החדש מולאי "יאזיד", שהתנקם ביהודים על שסירבו להלוות לו כספים, בעת  המאבק על השלטון במרוקו. אחד מבניו שמרד באביו הקים צבא פרטי, מאוצרות  (דברי יודיאקה )ששדד מן היהודים. ב 1807- נדרשו היהודים לעבור לגור בשכונה משלהם, הח'ודרייה בספרדית ו- מלאח בערבית דארז'ית. יש האומרים שהוא היה המרשים והיפה ביותר במג'רב. מצבם של יהוי המלאח לא שפר עליהם לאורך,  וב  1820 וב  1860 שוב נעשו מעשי נקם אכזריים ביהודים.

החל במחצית השנייה של המאה ה18-ובמהלך המאה ה19-, שימשו יהודים מקומיים נציגים רשמיים בתפקידים דיפלומטיים של מדינות אירופיות, וכן כמתוגמנים ומזכירים בכירים.

הקהילה מנתה על-פי רוב כ  3,000 נפש, ובתקופות מסוימות אף הגיעה לכדי  7.800   נפשות ומעלה בשנת 1949 .   

יהודי טטוואן שמרו על טהרת לשונם הקאסטיליאנית, ועל מנהגיהם ומסורותיהם יותר מכל קהילה ספרדית אחרת שהגיעה למרוקו. עד אמצע המאה ה 18  נתנה הקהילה מחסה לאנוסים שחזרו בתשובה ובאמונה שלמה. באותו זמן גם הגיעו לעיר מהגרים ממקומות אחרים במרוקו. בדרך כלל הם התמזגו עם הישוב הותיק. אלה באו עם מנהגים חדשים, ואמונות  שספגו משכניהם המוסלמים והברברים. הם דיברו בניב מיוחד משלהם "חקיתי" בליל של קאסטיליאנית, ערבית, תשליחית, וערבית משובשת.

יוצאי טטוואן היו בין מייסדי הקהילות היהודיות במליליה, ווראן, ג'יברלטר,  בואנוס איירס וערים נוספות בדרום אמריקה. ההגירה  לעיר גברה אחרי שהוקצה ליהודים רובע נפרד בטטוואן (1807). בקהילה היו בתי ספר ששפת הדיבור בהם קסטיליאנית, ישיבות ובתי ספר של כי"ח  ( 1862 )  כמו כן, בית-ספר מקצועי  בשם "אור ילדים".

בשנת 1900 מנתה הקהילה בטטוואן כ7.000- נפשות, מכלל 14.200  היהודים במרוקו הספרדית ב 1949- ,למעט טנג'יר, נמנו בטטוואן  7.630 נפשות, כלומר,  כ55%- מסך כל האוכלוסיה היהודית. בשנת 1954 נמנו כ4.500- יהודים, וב  1965 אחרי העליה ארצה, וההגירה לאזור הבינלאומי של  מרוקו ( טנג'יר ) נשארו בטטוואן קצת יותר מ- 4.100 יהודים.

 

עד 1945  עמד בראש הקהילה יעקב בן  ארוך, ראש מועצת הרבנים היה ר' יהודה חלפון. אחריו נתמנה לדיין ר' אברהם ביבאס. כיום נותרו בה מספר מועט  מאוד של יהודים ללא מוסדות קהילתיים משמעותיים.




#מה לראות ומידע מסייע

העיר החדשהVille Nouvelle-

Place Hassan II, Royal Palace,  Place Moulay El Mehdi

ככר חסן השני, ארמון המלך, ככר מולאי "אל מהדי".

 

במרכז טטוואן, בין המדינה והעיר המודרנית נמצא ארמון המלך חסן השני. זוהי כיכר מרשימה, מלאה בפרחים ומזרקות, הארמון נבנה על ידי מולאי איסמעיל במאה ה-17 ושוקם בשנות  ה  30 של המאה הנוכחית לשימושו של  השולטן "מוחמד החמישי" ( סבו של המלך הנוכחי ). למרבה הצער הוא אינו פתוח למבקרים, בניין הקונסוליה הספרדית בולט בכיכר,  זהו בניין מפואר  מאוד שהיה פעם מקום משכנו של המושל הספרדי.

כפי שקורה הרבה במרוקו, המקום המחבר בין העיר העתיקה והחדשה היא המרכז האמיתי של העיר. במקרה זה מדובר בכיכר   Place Hassan II שהיא חלון הראווה של העיר. היא עברה לא מכבר שיפוצים נרחבים, ועתה היא בולטת באמצעות ארבעת עמודי הבטון המסיביים שעליה, ומזרקת מים  מרשימה, אפשר לבקר ולהתרשם.

בערבים, הרחוב הראשי Rue Mohammed-V  הופך להיות מדרחוב והמקום מלא במאות אנשים המשוטטים לאורכו, בעיקר, בחודשי הקייץ החמים, וכן בחורים צעירים תלמידי האוניברסיטה של עיר.


 




 -  Medina המדינה

המדינה והקסבה שנבנו על החורבות המרינידיות נבנו במאות ה- 15 וה16- על ידי המוסלמים והיהודים שגורשו מספרד ופורטוגל. מאוחר יותר, השליט העלווי מולאי "איסמעיל" הקיף את המדינה והקסבה בחומות מסיביות שרובן קיימות עדיין. המדינה די קטנה ומלאה במקומות מעניינים. קסמה נובע בשל הכיכרות הקטנים, הרחובות עם סורגים ועליהם צמחים ומטפאסים,  (מי שביקר בגרנדה, סיבליה, קורדובה וטולדו יווכח שהמראות דומים ), מסגדים מאוד קטנים וסה"כ 22, שלרובם יש מינרטים  צבועים לבן והם מבריקים ובוהקים. הקסבה שוכנת מצפון למדינה, וכעת היא בשימוש הצבא המרוקאי ולכן הכניסה אליה אסורה. שער הכניסה הראשי הוא באב-אל-רווח- שער הרוחות ((Rouah, שנמצא מימין לקונסוליה הספרדית הישנה. העיר העתיקה היא מקום מעניין ומפתיע. נעים לשוטט בה באופן אקראי. השטח לעבר השער המזרחי, באב-אל-עוקלה  השער היפה Okla) )  היה בעבר האזור היותר עשיר בעיר. כמה מהבתים המפוארים שנבנו ע"י תושבי העיר עדיין עומדים על מכונם, לפחות אחד מהם משמש כיום כאולם תצוגה לשטיחים. שווה ביקור והכניסה אליה חופשית. ישנם הרבה מחזרים אחרי לקוחות שישמחו להוביל אותך למקום שכזה, באם תחפוץ בכך.






Souqs - שווקים

 

Souk el Houts .בתוך המדינה נמצאים השווקים, ביניהם שוק אל הוטאס ( Souk el Houts),   שוק ברברי בו הנשים מוכרות את החוטים  הלבנים והאדומים, אשר מהם אורגות הנשים את שמלותיהם המיוחדות.

Ghversa el Kbira (Foutas). שוק  גוארסה אלכבירה, או שוק הפוטא (Foutas) שבו אפשר לקנות את אותה גלימה וחצאית ססגונית, הנקראת פוטא- לבוש של הנשים מהרי הריף. יש בשוק גם דוכנים לממכר פירות וירקות במשך היום, ואילו בערב, מוקד מכירה לבגדים, גם, משומשים.  במדינה יש מפעלים המתמחים בעיבוד עורות, קל מאוד למוצאם,לכו פשוט על הריח החריף והמיוחד, כדאי שתצטיידו בנענע. יש בהם עורות של גמל, עז ועגל משופשפים מנוקים, מושרים ומכובסים. לאחר מכן העורות נצבעים במיכלים גדולים, לבסוף הם מונחים כדי להתייבש בשמש.

שוק נוסף במדינה  הוא סוק אלפוקי- השוק העליון, הוא מתמחה בתבלינים ושאר ירקות.

 

קיימת במדינה גם מקצת מהתרבות הברברית, הם מתמקמים עם שולחנות במיני מציאות ובפריטים, שהברברים מייצרים בידיהם, ברחובותיה הצרים של המדינה ומכריזים על מרכולתם בפני עוברים ושבים.




 

The Muesee d'Art Marocain- מוזיאון לאומנויות מרוקנית

 

מוזיאון לאומנויות מרוקנית נמצא בארמון ישן, העומד לצד החומה  סמוך ליציאה משער המלכה היפה   ( Bab el Okla)   המוזיאון מציג את אומנות האזור, ותלבושות  מסורתיות מסוגים ותקופות שונות, ובהם של חתנים וכלות של שבטי הברברים השונים, הן מאוד מעניינות. כן תמצאו כאן תצוגה של כלי נגינה אנדלוסיים, כלי קרמיקה טטוואנים בגווני הירוק, כחול וצהוב, כלי קרמיקה מערים אחרות במרוקו המתמכים אף הם באומנות הקרמיקה, עבודות עור ואוכפים, תכשיטים ועבודות רקמה. שווה ביקור.

שעות פתיחה;ימים ב' וד'- ו' 09:00 עד 12:00 בבוקר. 14:30 עד 17:30 אחה"צ. 

                      שבת               09:00 עד 12:00 בלבד.

                      ימים א' וג' המוזיאון סגור.

 







          

The Archeological Museum – המוזיאון הארכיולוגי

 

המוזאון הארכאולוגי ממוקם ליד ככר אל ג'אדה (  Place el Jada ) בסמוך  לארמון המלך "חסן השני". במוזיאוןמוצגים ארכיאולוגים שנחשפו על ידי הספרדים,בעיקר, בתחום המובלעת שהיתה בשליטתם מטאמודה, וולובליס, ליקסוס,אריזילה והסהרה המערבית, ובהם; פאסיפאסים מליקסוס, כלי קרמיקה וחרס, מטבעות, תכשיטים, חפצי אומנות  ומוצגים נוספים, עתיקי יומין, עוד מן התקופה הרומית. שווה ביקור.

שעות פתיחה;ימים ב' וד'- ו' 09:00 עד 12:00 בבוקר. 14:30 עד 17:30 אחה"צ. 

                      שבת               09:00 עד 12:00 בלבד.

                      ימים א' וג' המוזיאון סגור.

 






Ecole D’art et de Me’tiers -בית הספר לאומנות ומלאכה

בית הספר לאומנות ומלאכה מסורתית Ecole D’art et de Me’tiers נוסד ב1925-. נמצא בסמוך למוזיאון לאומנויות. תמצאו שם בעלי מלאכה למקצועות מסורתיות, המלמדים שוליות נערים את המלאכות השונות, ובהם; עבודות בעץ לרהיטים ודקורציה לבינין, נפחות, עיבוד עורות, זליג'- פיתוח של פאסיפאס מרוקני שבה משבצות האבן נחתחות לפני תהליך השריפה והזיגוג, סנדלרות, קרמיקה, אריגת שטיחים ובדים, ריקמה, ריקוע נחושת ועוד. בחלק התחתון של ביה"ס תמצאו את התצוגה שבה התלמידים מתפארים ביצירותיהם. אפשר לבקר.

שעות פתיחה;ימים ב' וד'- ו' 09:00 עד 12:00 בבוקר. 14:30 עד 17:30 אחה"צ. 

                      שבת               09:00 עד 12:00 בלבד.

                      ימים א' וג' המוזיאון סגור.

הערה; במהלך חודש אוג' בית הספר סגור    

 






המרכז לאומנויות- The Center of d' Marocain Art

נמצא מחוץ למדינה, מול גני מולאי "א ראשיד" במרכז תימצאו מבחר של  עבודות יד המוצעים למכירה. רצוי להשוות מחירים. ככלל המחירים כאן גבוהים ביחס למדינה, אבל הסחורה כאן טובה ואיכותית יותר. לשיקולכם!

שעות פתיחה;כל השבוע 09:00 עד 12:00 בבוקר. 14:30 עד 17:30 אחה"צ. 






 

חופי הים:

רבים, מעולים ויפים. משמשים בעיקר את תושביה הצפוניים של מרוקו. התיירים , בעלי האמצעים מגיעים למלונות שבחוף קאבו נגרו, וחלקם לחוף שנמצא בשפך ואדי לאו, מזרחית לטטוואן.     

 




Tamuda

טאמודה  עיר רומית עתיקת יומין, נמצאת צפונית מערבית לטטוואן, אם זמנכם בידיכם, אפשר לוותר. בכל מיקרה על וולובליס לא לוותר. 

 





19th Century Jewish Q rter

ב 1807- נדרשו היהודים לעבור לגור בשכונה משלהם, הח'ודרייה בספרדית ו- מלאח בערבית דארז'ית. יש האומרים שהוא היה המרשים והיפה ביותר במג'רב.

 


המלאח נמצא בתוך המדינה בחלק הדרומי לא רחוק מככר חסן השני וארמון המלך. בזמנו היו ברובע כ 20- בתי כנסת, והיום רק אחד שנבנה במאה ה16-










Save on your hotel - hotelscombined.co.il
















האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים