יהדות בגולה

כאן תוכלו לקרוא על מקומות ואתרים יהודיים ברחבי העולם,קהילות יהודיות ,הווי חיים יהודי וקהילות מפוארות שנכחדו.

  יהדות בגולה - קהילת פדול קייב



קהילת פדול בעיר קייב Kievבירת אוקראינה

סוחרים יהודים הגיעו לקייב בשנת ד' ת' לבריאת העולם (לפני כ 1,300 שנה), העיר הייתה אז צומת-דרכים חשוב בין ארצות המזרח למערב-אירופה.
לקראת סוף שנת ד' תש"צ לבריאת העולם, ניסו שליחים מארץ הכוזרים לגייר את ולאדימיר, הנסיך של קייב; באותה התקופה כבר הייתה קהילה יהודית בעיר, (במכתב שנמצא בגניזה בקהיר כתוב בעברית משנת ד' תש"ל, ובו פנייה ליהודי קהילות אחרות לסייע בפדיון יהודי מקייב שנאסר בגלל חוב.

שמות היהודים במכתב הם עבריים, סלאביים ותורכיים.
קייב נזכרת בתיאורי המסעות של בנימין מטודלה ושל פתחיה מרגנסבורג משנת ד' תת"צ ר' משה מקייב עמד אז בקשרי מכתבים עם רבנו תם במערב ועם הגאון שמואל בן-עלי במזרח.
אנו יודעים על חיבור ל "ספר היצירה" ולפירושיו של אברהם אבן עזרא שנכתבו ע"י ר' משה מקייב.
בעת החדשה: אחרי התמוטטות השלטון הקומוניסטי בראשית תש"מ חלה התעוררות רוחנית משמעותית בקרב היהודים،
למרות הירידה במספרם. בתי כנסת, בתי ספר יהודיים ומוסדות קהילה החלו לפעול ולהתרחב. בשנת תשנ"ט הוקמה הקונפדרציה היהודית של אוקראינה שהיא ארגון גג המאגד ארגונים יהודיים מקומיים רבים.
בראש הקונפדרציה עומד הרב בלייך המשמש כרב הראשי של אוקראינה.
בית הכנסת המרכזי, "פדול", המנוהל על ידי הרב בלייך כולל גם "חדר" וישיבה, גן ילדים, בית ספר, בית יתומים, בית אבות, מרכז סיוע, מסעדה כשרה, אחריות על קבורה יהודית ובית דין יהודי.
בית הכנסת "פדול": רחוב שחקוביצקאיה 29, קייב בית הכנסת "פדול" נבנה בשנת ה' תרס"ב ופתח את שעריו שוב בשנת ה'תש"ז.
לאחרונה (בשנת תשס"ב, הוא עבר שיפוץ אשר חידש את פניו, באווירה המיוחדת אשר אפיינה את בתי הכנסת העתיקים של התקופה הקומוניסטית.
אחד הדברים הבולטים בבית הכנסת הוא המשפט המופיע על אחד מקירות בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה".
בדרך כלל אין אנו רגילים למשפטים מסוג זה בעיצוב בתי הכנסת. המסורת מספרת שיהודים כתבו את המשפט על קיר בית הכנסת לא כפסוק המתייחס לתפילה או לקדושת המקום, אלא לסובייטים.
מה נורא המקום הזה, כפשוטו. המדינה הזאת, השלטון הזה. משהו בנוסח 'עד מתי' שרגילים לכתוב אצלנו בבסיסי צבא. מעניין לציין כי גם בבתי כנסת נוספים שפעלו תחת השלטון הקומוניסטי נכתבו פסוקים המציינים את היחס לשלטון, כגון בבית הכנסת בריגה שם חרות בארון הקודש עד היום: "ברוך שלא נתננו טרף לשיניהם"; ובבית הכנסת מרינה רוז'ה אשר נשרף בעבר במוסקבה היה כתוב על עמוד התפילה של החזן: "אנא ה' מלטה נפשי...".

בקייב פועלים בתי כנסת נוספים: ביה"כ "ברודסקי" בהנהלת הרב אסמן, נציג חב"ד;
במרכז היהודי בפדול, יש היום בית מלון יהודי (פדול אין טלפון 380444637088 + ) שומר שבת (אין בו שרותי הסעדה),

יש מקוה טהרה מפואר פתוח 24/7 נח מאוד לציבור הנוסעים הרחב.
יש מכולת לרכישת מוצרי מזון כשרים, יש במתחם מסעדה בשרית מהודרת בשם טקידה,(טלפון 380672188416 + )
בנוסף, מזנון מהיר ואוכל מצוין וטרי בשם קפה פדול (המסעדה בשרית) גם מסעדה חלבית חדשה בשם חלב ודבש מצוינת בניהול ר' אליעזר מכליו העומדת להיפתח בקרוב(טלפון 380672365436 + )
יש מערכת עניפה של שיעורי תורה מסביב לשעון, תלמוד תורה ובית יעקב, מנוהלים בידי ועד קהילה והעסקן היקר ר' הלל כהן, שהוא גם ראש ומנהל איחוד הצלה במרחב אוקראינה
(חירום רפואי: +380638001221 טלפון 380675964233 + וואטסאפ 054-456754)



 יהדות בגולה - קהילת תקווה אודסה



קהילת תקוה - אודסה

קוראים נכבדים, לכבוד הוא לי לחזור אליכם, הפעם אפתח דווקא בביקורת בונה שהופנתה אלי כשתוכנה נגעה להתעלמותי כביכול בכתבה על פדול קייב, מאזכור שמו של הרב יעקב דב בלייך שליט"א הרב הראשי לאוקראינה ואשר בזכות פועלו הקהילה משגשגת.
הביקורת צודקת. אזכורו היה בהחלט מהראוי וחבל ששגגה יצאה מקולמוסי, אני מצר עליה.
היו ברוכים אחי בקייב. הפעם נרחיק נדוד אל עבר חוף הים השחור, בה שוכנת העיר אודסה, מהגדולות והחשובות אשר באוקראינה.

אודסה, לנו החרדים לדבר ה' זכורה היא מההיסטוריה שלא בטובה, בה צמחה תנועת ההשכלה, שביקשה לעקור את הכול, לא לחינם אמרו עליה שאש הגיהינום בוערת סביבה מהלך ארבעים מיל.
שאיפת המשכילים ליצור יהודי חדש, חופשי מעול תורה, הביא לקיבוץ נרחב של המשכילים וראשי הציונות על סופריהם שחיו בה חיי הפקר.
היו ניסיונות להפיץ תורה באודסה, לדוגמה הוא כתב העת התורני יגדיל תורה שיצא באודסה בין השנים ה'תרל"ט-ה'תרמ"ה.
את כתב העת ערך הרב משה אלעזר בילינסון שהיה חביבם של גדולי התורה בתקופתו. בכותבים נמצאו רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים ממיר (האדר"ת), רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (המלבי"ם), ועוד.
מלחמת העולם השנייה לא פסחה על קהילת המשכילים, ניסיונותיהם להיטמע בין העמים, לא עזרה להם למצוא חן בעיני רודפיהם, וקהילת אודסה שמנתה עשרות אלפי יהודים נלקחו לעקידה על ידי הנאצים ועוזריהם.
לאחר המלחמה, החלה התעוררות רוחנית בקרב השרידים, לדאבון לב, אך הגחלים היו עמומות.
בשלהי סיון תש"ע הגיע מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל לביקור בקהילת תקוה מיסודה של ישיבת אור שמח בירושלים באודסה, שנוסדה בתמוז תשנ"ג ע"י הרב שלמה בקשט שליט"א אחרי ערבית הוא דיבר על ה'משכילים' ועל השפעתם הקלוקלת בדורות הקודמים.
"היום הכול השתנה", הטעים ראש הישיבה.
זאת תמצית ההוויה של "תקוה" באודסה הכוללת בית ספר, חדרים, בית כנסת, בית יתומים, תיכון ואוניברסיטה מפוצלים לתלמידים ולתלמידות.
בקהילה יש מקווה הפתוח בשעות היום, בביהכ"נ של הקהילה מתקיימים התפילות בזמנים קבועים.
במסעדת ‘חברון’ היוקרתית הסמוכה, העומדת תחת פיקוחו של הרב בקשט, יש ארוחות בוקר חלביות המוגשות עד 12:00.
לאח"כ המסעדה בשרית.
בחזית ביהכ"נ קיים דוכן פלאפל ומאפים, בנוסף מכולת כשרה הסמוכה לביהכ"נ.
תחת פיקוח הרב שלמה בקשט מול ביהכ"נ קיימים 3 מלונות ללינה, מלון ז’נבה מומלץ ברמה ובמחיר סביר מתחם בית הכנסת נמצא ברחוב היהודים (עבריסקייה) 25 באודסה.

אסיים ברשותכם קוראים חביבים בנימה אישית: הזדמנתי כמה פעמים לבקר בהיכל בית ה' האודסאי, התרשמתי מפנים בית כנסת המרשים ביופיו, אך שמחתי מכל למצוא באמצעו של יום, אברכים בני עליה העמלים בתורה בחברותא עם בעלי צורה יהודית הנראים כבני תורה לכל דבר, כאשר רק בשיחה איתם מתבררת העובדה המופלאה, כי אך זה מקרוב הם זכו לבוא ולהסתופף תחת כנפי השכינה, מראה פניהם לא מסגיר כי אך לפני שנתיים, הם לא ידעו כלל שהם יהודים.
לפתע, הניגון: הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'.
מקבל משמעות מוחשית, כשאת תפילת מנחה שלאחריה, דמעה של תודה צפה בעיני לבורא עולמים שזיכני לחוות זאת.ים.



 יהדות בגולה - קהילת מישקולץ הונגריה



ושוב אני עמכם יקרים, בימי אבלנו על חורבן הבית, ימים בהם ממעטים במשא ומתן, וודאי לא מתענגים בטיולים, גם כשהם מעוררים את הנפש.
אנחנו בעת ספוד. חשבתי, שמהראוי שאעלה בזיכרוני, מקום שהייתי בו וריגש, אך יותר מכל המחיש לי את חורבן בית המקדש, את חורבנו וגלותו של עם ההולך ונודד בין העמים, ומיום גלותנו מארצנו, כשאבדה כלי חמדה, אנו נתונים למשיסה.

זו בדיוק ההרגשה שהכתה בי בעוז, בעומדי בפתח בית כנסת עת נטו צליל ערב בעיירה הונגרית טיפוסית, והשמים קדרו עבים, ונפשי התעטפה ביגון עמוק.
איה הקולמוס הטבול בדם אשר ייטיב לתאר מבעד לשרידים את המראה המרהיב של בית הכנסת הענק גם במושגי ימינו?
בהיתפס התודעה, שכל הספסלים העצומים -מעל שלשת אלפי מקומות ישיבה שספרתים בעודי פוסע ודומע, רואה בעיני רוחי את תופשי התורה בקהילה, את הדיין והרב המתנצחים בהלכה, את בן הישיבה בבין הזמנים נדחק למקומו באולם הענק. הצורר הנאצי במסע ההרג הנוראי באירופה, הגיע גם לעיירה המעטירה מישקולץ.
העיר התעשייתית מישקולץ יושבת למרגלות הרי הביק, שהם חלק מהרי הקרפטים ממערב, ועל גדותיו של הנהר שאיו, העובר ממזרח.
מיקומה של העיר הפך אותה לצומת תחבורה וצומת מסחר. בשנת תש"א, חיו בעיר מעל 10,000 יהודים, שרובם הגדול נספה במחנות ההשמדה, בעיקר באושוויץ.
כיום, חיים בעיר כ 500 יהודים, ויש מי שמנסה בכל כוחו להדליק שוב את הניצוץ היהודי.
בית הכנסת הפך למעין בית נכות, וניתן לתאם ביקור במקום עם יהודי מקומי בשם: פיטר צלוקוביני בטלפון: 36-70-585-7616+
בית הכנסת הענק בנוי ב 3 מפלסים, כשמפלסים 1+2 שימשו כעזרת גברים, ורק המפלס העליון שימש לעזרת נשים המכיל מאות מקומות ישיבה.
צעדתי בדומיה במעבר בית הכנסת, עליתי לבמה שבימי הזוהר שימשה לדרשת המרא דאתרא, כאשר מילותיו של רבי אברהם אבן עזרא החלו להתנגן בפי...
זכור אהבת קדומים והחיה נרדמים וקרב הימים אשר בן ישי חי ליבי ובשרי ירננו לק-ל חי.... ויבבה חרישית על כאב חורבן השואה מלווה אותי עד עוזבי את אדמת הונגריה הספוגה בדם הקדושים הי"ד.
קוראים יקרים, ולוואי, שבעת ירד הגיליון הנכבד אלי מכבש הדפוס, נחליף את המנגינה ל: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. ונזכה לראות בבניין בית הבחירה אמן.











Save on your hotel - www.hotelscombined.com





האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים