מסעדות מומלצות במרכז







 


מסעדת גו נודלס קניון עזריאלי
ביקורת מסעדות של אור רייכרט, מתוך עיתון שביעי לציבור הדתי
מסעדת גו נודלס קניון עזריאלי אי-טריות יום עצל. הכל זז לאט, הכל בסלואו מושן. סופרים דקה לדקה. ואז יוני מתקשר. "אני פה, מסיים באחת דיון". "אוקיי" אני עונה לו. שנינו יודעים במה מדובר. אני משחק אותה לא מבין. "איך היה הדיון?". 


לביקורת מסעדה 

 


פליישמן יש עתיד נקניקים
 
ביקורת מסעדות של אור רייכרט, מתוך עיתון שביעי לציבור הדתי
בעבודה שלי החדשה, אני אחראי על פיתוח מספר מוצרים מעניינים. אחד מהם קשור להגות שמרנית. לקחת אחריות על החיים ולא לברוח מהם. להבין תהליכים גדולים, לנסות ולחזות לאן זה ייקח אותנו בשנים הקרובות. ולמה אני מספר לכם את זה? כי לקחתי אחריות על החיים שלי ולקחתי את הבוס שלי, רותם, לארוחת צהרים 

לביקורת מסעדה 




 מסעדת גו נודלס קניון עזריאלי
ביקורת מסעדות של אור רייכרט, מתוך עיתון שביעי לציבור הדתי

אי-טריות יום עצל. הכל זז לאט, הכל בסלואו מושן. סופרים דקה לדקה. ואז יוני מתקשר. "אני פה, מסיים באחת דיון". "אוקיי" אני עונה לו. שנינו יודעים במה מדובר. אני משחק אותה לא מבין. "איך היה הדיון?". "ניצחתי ועכשיו אני רעב" הוא ממשיך. רמז בעובי העור של ביבי. אני ממשיך במשחק, "יופי, אז שיהיה לך יום נפלא". "תשתוק ותזרוק את נבטוטי הקינואה שלך, נמצא משהו לאכול בעזריאלי". הובסתי. שתי דקות אחר כך אני באזור הבליסה של צהרי הקריה, עם שני שליש מצה"ל צובא על עמדות האוכל. "הצבא צועד על קיבתו" אמר נפוליאון. הוא לא ידע שהשמנמנים מהקריה לא ממש מסוגלים לצעוד אחרי עשרות סופגניות בפריסה של עשר, שווארמה בדבוש וסודוך לאלו שנשארו עד מאוחר בחמש וחצי.
"יש יופי של בר דגים בקומה השנייה".


קרדיט צילום: אור רייכרט
"לא בא לי דגים" אומר הליטיגטור. השתכנעתי. אבל עלינו בכל מקרה. בלוקיישן נחות, בחור לא גדול מאחורי המעליות, יושב "גו נודלס". וכשמו כן הוא, "לך איטריות", או במשפט שם: "למה נראה לך אטריות?". בכל מקרה התיישבנו עם התפריט הענק על הבר ונדבקנו. ליטרלי. נדבקנו לבר מג'יפה שלא ראתה סמרטוט. בכל מקרה, יש שם יופי של מבחר, מקרר עם מבחר ומיתוג חמוד שפשוט אפשר לקחת ולשלם. תפסו את עיני "אונגירי טונה מעושנת" (21 ₪) שזה סנדביץ' סושי עטוף וממותג, ובירה סייגון ספיישל (18 ₪). מדליק לאללה.
לאחר עיון מה, אני הלכתי על פא טונג גאנג בקר (54 ₪) והעו"ד לקח בחוסר רצון מופגן צ'או מיין עוף (49 ₪). לא יכול להגיד שכמויות של אנשים עמדו בתור. היינו צריכים להבין דבר מתוך דבר, אבל יוני הוא עורך דין. עד שהגיע האוכל, הנהנתי מדי פעם לקול שנפלט מיוני, וקילפתי בהנאה את הנילון הממותג של האונגירי. הביס נפלט באותה המהירות שבה הוא ננגס. טעם של סלט טונה מקולקל ואורז לא מבושל. בום. פלאשבק לחדר האוכל של ישיבת הדרום. ניסיתי לשטוף את הטעם עם הבירה סייגון, אבל תסס מי-רגליים ויאטנמיים הם לא הקטע שלי.
מסתבר. האוכל הגיע, מה שגרם ליוני קצת לנוח מקולחין השטויות שהביל, ועבר לבליסת המנה שלו, שהייתה עשויה מאטריות ביצים, בצל, גזר, כרוב, נבטים, ג'ינג'ר, בצל קריספי, ברוטב סיני מסורתי. סתם וכלום.
לעומת זאת, הנודלס שלי שהיו עם רצועות בקר לא ברורות ולא לעיסות, ג'ינג'ר, חלב קוקוס, קארי אדום, דלורית, גזר, בטטה, כרוב סיני, שעועית ירוקה, נבטים, בצל ירוק, כוסברה וקשיו. שרצו להיות חריפות אבל יצא להם פיקנטי ביום רע.
אמרתי שלא יכול להיות שהכל לא עובד. אז ניסיתי "קאנגסו קארי אדום" (53₪ ) רצועות בקר עם קוביות חציל, פטריות, עגבניות שרי, שבבי צילי מטוגן ברוטב קארי אדום חלב קוקוס, ובזיליקום. עם אורז לבן.

גו נודלס קניון עזריאלי ת"א
שעות פתיחה – 11:30-22:00
כשרות רבנות

אור רייכרט
 בחסות עלון שבת 'שביעי'




.

פליישמן יש עתיד נקניקים 
ביקורת מסעדות של אור רייכרט, מתוך עיתון שביעי לציבור הדתי

בעבודה שלי החדשה, אני אחראי על פיתוח מספר מוצרים מעניינים. אחד מהם קשור להגות שמרנית. לקחת אחריות על החיים ולא לברוח מהם. להבין תהליכים גדולים, לנסות ולחזות לאן זה ייקח אותנו בשנים הקרובות.
ולמה אני מספר לכם את זה? כי לקחתי אחריות על החיים שלי ולקחתי את הבוס שלי, רותם, לארוחת צהרים בסנדבצ'ייה חמודה ששמתי עליה עין בדרכי לעבודה. רותם הוא הבוס הכי טוב בעולם. 



אני כותב את זה, כי אני מתחנף עכשיו, אז זרמו. כשאמרתי לו שאני לוקח אותו ל"פליישמן", הוא משך בכתפיו באדישות ושאל אם אני רוצה להזמין אוכל למשרד על חשבונו, העיקר שנעבוד כמה שיותר. אז הסברתי לו שאין צורך, ועבודה זה לחלשים. הליכה קצרה מהמשרד, קצת אחרי בית קלקא לכיוון דרום ואנחנו שם.
המקום לא יותר גדול מפאלפלייה ממוצעת (יש דבר כזה?), עם קצת מקומות בפנים וקצת בחוץ. מזג סתווי, צל בניינים ושקט יחסי של חפירות רכבת תחתית הוליך אותנו לישיבה בחוץ. ואז קמנו והבנו שצריך להזמין.

"פליישמן" הוא "דלי", משמע סנדביצ'יית נקניקים חמים. יש למקום את הסנדביצ'ים שלו, ואפשר להרכיב לבד. יש מעושנים, חמים, דגים וצמחוני. המחיר שווה לכל, כשמנה גדולה עולה 42 וקטנה 32. אפשר בפרנה, אפשר בג'בטה או ברוסטיק (באגט מחמצת). מכיוון שטרם נפלתי בצמחונות ואני אוהב את הבי-12 שלי בצורת פרה, וויתרתי על הצמחוני ורותם זרם. הזמנו "ברוקלין" - קורנביף, איולי שום, צ'ימיצ'ורי, פלפל חריף, בצל סגול וחסה.
"האדסון" – כתף בקר, מיונז, חרדל, סלסה, חסה וכרוב כבוש. אנטרקוט, שהיה עם אותם המרכיבים של הברוקלין. טונה מעושנת, עם חזרת לבנה, בצל ירוק, גרידת לימון, ביצה קשה, צנונית ועגבניה. וממש בשנייה האחרונה, לקחתי נקניקיה בלחמניה (20 ₪), עם מיונז, חרדל, קטשופ וכרוב כבוש.
רותם הביט בי באכזבה. "זה נקניקיה, זה סתם". אבל אני אריב עם הבוס החדש שלי בשבילכם. אתם לא סתם. לכל המנות התווספו תפו"א אפוי ומה שתואר כ"כרוב כבוש". בגדול? מדובר ב"יש עתיד". המון באים לשם, אבל אתה לא מבין למה. הם מתחנפים, מנסים לפגוע ישירות בטעם של כולם, יוצאים נגד הרע, מחזקים את הטוב, אומרים בפאתוס את מה שכולם רוצים לשמוע. אני אלך לפליישמן בשביל לסגור פינה.
כי זה טעים אבל לא מיוחד. העולם של הנקניקים החמים פתוח בפניהם, והם מתביישים לתת את האקסטרה מייל. להתפרע, להשתגע, להיות מיוחדים. נתחיל בתוספות שנתנו את האות לארוחה: סתם סתמי. תפו"א אפוי (חלק לא עד הסוף) בלי רוטב. הכרוב הכבוש היה יותר מוחמץ והזכיר קימצ'י.
הנקניקייה הייתה יותר פשוטה. שום דבר מעניין. מהמכולת השכונתית. האנטרקוט היה תפל, הטונה המעושנת נעלמה בין שאר המרכיבים, הקורנביף היה טוב מאוד, וגם הכתף. אבל שוב, זה לבחור בין יואל רזובזב לחיים ילין. זה לא נותן לך כלום.
פליישמן מנחם בגין 112 תל אביב א'-ה' 11:30-20:00 כשרות רבנות




















Save on your hotel - hotelscombined.co.il










   | | צרו קשר ונציג יחזור אליכם בהקדם

  








האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים