אתר הטיולים של צביקה    .








   קסטוריה





 קסטוריה יון-מידע טיפים אתרים ואטרקציות

קסטוריה היא עיר יוונית מודרנית, שבמהלך ההיסטוריה הארוכה שלה נחשפת המסורת היוונית המקומית-כפי שעוצבה בתקופות השונות .
העיר בנויה על חורבותיה של העיר העתיקה קלטרון ,בקצה הפנימי של חצי האי הבולט אל תוך אגם אורסטיאדה .מלבד אוצרות היופי הטבעי שלה העיר חבה את ייחודה לאדריכלות האיכותית שהתפתחה בה במהלך השנים. העיר בנויה על מורדות של גבעות לחופי האגם.





נוסעים בני המאה ה-18 וה-19 תיארו אותה כעיר המונה 2,000 בתים מסורתיים יפהפיים.על פי מקורות עתיקים,העיר נחלקה לרבעים,שקיבלו את שמותיהם מכנסיות, תושבים רמי מעלה, קבוצות אתניות או איגודי בעלי מלאכה (למשל , פרודרומוס,אגיזס ניקולאוס מדרגוטאס,סגורוס, רובע פאנאריוט, הרובע היהודי והרובע המוסלמי ,רובע עושי –הפעמונים, עושר האוכפים ,הכובענים, הדייגים,הסוחרים וכו' ).גם כיום,רבים מהרובעים הללו, כמו למשל דולצו ואפוזארי,נשמרו בשלמותם ולא רק במתכונת של מבנים היסטוריים מגונים פה ושם. גם בימינו זוהי עיר יפהפיה ובה עשרים אלף תושבים ,לערך, המציעה למבקרים בה רגעים נפלאים של רגיעה ובילוי, טיולים לאורך האגם, ברחובות המרוצפים ובסמטאות הצרות והציוריות של הרבעים העתיקים וכמובן חוויות קולינריות חדשות עם תבשילים מקומיים בטברנות המסורתיות.



מעקב אחר הנוכחות האנושית באזור זה יוביל אותנו עד לתקופות הפרה-היסטורית. כבר בתקופת האבן המאוחרת התקיימה סביב האגם התיישבות אנושית ממצאים מרשימים נחשפו ביישוב דיספיליו שעל גדת האגם,שלתושביו היה קשר הדוק עם המים בחפירות זוהו לפחות שש תקופות של בנייה ביישוב. במקום נתגלו שרידים של יסודות עץ מהתקופה הניאוליתית המוקדמת (5,360 עד 5,150 לפנה"ס ) .
ממצאים שהורכבו מחדש סיפקו תמונה מפורטת של הכלכלה והאמונות של התושבים . התושבים עסקו בציד, דיג ואיסוף פירות וייצרו בגדים,קישוטים וכלי עבודה. כלי העבודה שלהם, שעוצבו מקרניים ומעצמות בעלי חיים ואף מעצמות דגים, מצטיינים באיכות וכדרגה גבוהה של מומחיות .עוד נמצאו באתר כלי חרס ששימשו להגשת נוזלים ומזון וכלים לבישול ולאחסון .

הממצאים מוצגים בתערוכה מרתקת במבנה קטן סמוך לאתר החפירות הארכיאולוגיות בשטח של 20 סטרמה (20,000 מ"ר לערך ),הוקם המוזיאון האקולוגי הראשון ביוון,שבו יכול המבקר להתרשם משמונה בקתות שנבנו על משטחים מוגבהים על עמודים סמוך לחופי האגם, ובהן העתקים מדויקים של ריהוט וכלי בית מהתקופה כדי לשחזר את אזורי הפנים וחיי הבית בתקופה שבה יישוב זה היה פעיל.
השחזור של היישוב הפרה-היסטורי מהמאה ה-6 לפנה"ס לחופי האגם מאפשר למבקר לחוות את אווירת החיים בעידן הניאוליתי.
מידע נוסף טל : 3002467020910 + 302467085332 +






היישוב על גדות האגם – דיספילין
מסע למעמקי ההיסטוריה כך מתאר הפולקלור ד. ג'יאנוסיס (אקרופוליס 11-7-54 ),את המסורת הקשורה במערת הדרקון .
"לפני מאות בשנים,הייתה המערה הגדולה שלפני מגזר הבתולה הקדושה מאווריוטיסה מכרה זהב,שעל פתחו שמר דרקון,שנשף ללהבות ועשן רעיל מנחיריו.
לאחר ייסוד העיר קסטוריה (במאה ה-8 או ה-10 ) הציג מלכה הראשון של העיר,קאסטור,את המערה הענקית בפני אחיו, פולידאוקס וחותנו ,קליס, שהיה כוהן .
אלא שהדרקון מנע מהמבקרים להתקרב אל המערה.בנקודה זו,הבטיח המלך פרס גדול למי שיצליח לקטול את הדרקון.
אחד מצעירי הסביבה הופיע והחל במאבק איתנים עם הדרקון.כאשר היכה הצעיר את הדרקון במטהו החלו ההרים שמסביב לרעוד ומי האגם סערו.
המפלצת נפצעה אנושות ולאחר שמתה,צפה גווייתה האדירה על מי האגם.הכל שמחו והקריבו קורבנות תודה לאל פאן.לאחר מכן נכנסו אל המערה עם לפידים ונזהרו שלא להיתקל בנטיפים.המערה השתרעה קילומטרים רבים במעמקי האדמה והאוויר נעשה מחניק מחוסר חמצן.
בנקודה מסוימת נעשה המעבר צר ביותר הלפידים כבו וכל הנוכחים נבלעו בחשכה מוחלטת. מתוך המחשבים שמעו
כולם קול רפאים שאמר : מי שיעז לחפון בידו מאדמת הבוץ של המערה יצטער על כך צער רב . הגיבורים ביותר מקרב הנוכחים כרעו ונטלו
בזרועותיהם בוץ ככל שיכלו להכיל האחרים חששו ולא העזו לקחת מהבוץ.כאשר יצאו בחזרה אל אור היום, נדהמו אלה שנשאו עמם מבוץ המערה
לראות כי הם נושאים אבק רטוב של זהב ....."



המערה נמצאת בצד הצפוני של העיר, בקילומטר השני של רחוב סונגארידי העובר על גדת האגם, מעט לפני מינזר הבתולה הקדושה מאווריוטיסה.
הכניסה היא כעשרים מטרים מגדת האגם.בתוך המערה ימצא המבקר שטחים גדולים של קרקע יבשה ובריכות עם תצורות נטיפים (סטלקטיטים) מרשימות.
המערה מכילה שבעה (7) אגמים תת-קרקעיים,עשרה (10 ) אולמות וחמש (5) מנהרות. האולם הגדול ביותר במערה שטחו 45 על 17 מטרים ובמרכזו מצוי אזור מוגבה, מוקף כולו בבריכות. האגם הגדול ביותר במערה,שהוא גם העמוק ביותר, נמצא בצדה המערבי.
הטמפרטורה במערה אחידה לאורך כל השנה (16-18 מעלות צלזיוס) ורמת הלחות מגיעה ל-90% במערת הדרקון ,שהיא מהמערות המדהימות והמטופחות ביותר ביוון ,אין עדיין סימנים למגורי אדם אף כי נמצאו בתוכה עצמות של דוב מערות שגילן המתוארך הוא 10,000 שנים בקירוב.
דוב המערות הוא אחד ממיני הדוב הגדולים ביותר שהילכו על –פני כדור הארץ, משקלו היה עד חצי טון וגובהו כאשר עמד על רגליו האחוריות היה מעל 2.5 מטרים . נקודה עקרונית חשובה היא כי ננקטו כל האמצעים האפשריים כדי להבטיח את שלומם של המבקרים,תוך הקפדה על כך שתהיה פגיעה מועטה ככל האפשר במצבה הטבעי של המערה. לסייר, בסך הכל,בשבילים באורך של 300 מטרים בתוך המערה.
שני גשרי קבע וגשר צף אחד מקלים על המבקרים את המעבר.
יופיה הטבעי של המערה על תצורות הנטיפים והזקיפים וארבעת האגמים שבשטחי הסיור, יוצרים חוויית ביקור מרשימה ביותר.
היציאה היא דרך מנהרה מעשה ידי אדם שאורכה 35 מטרים,המשמשת גם כחלל מוזיאון שמוצגים בו חומרי צילום ארכיוניים, מידע על תולדות המערה והאגדה הקשורה בה.
תיעוד השלבים השונים של העבודות שבוצעו במערה ומידע כללי על מערות ברחבי יוון – כל זאת במסגרת של מאמץ רחב להגביר את מודעות ציבור התיירים לאטרקציות טבעיות מסוג זה.
למידע נוסף בטלפון : 302467026777 + 306957591303 +

 דואל : info@spilaiondrakoukast.gr

אתר www.spilaiodrakoukast.gr    



נקודה מרכזית בעיר ,שהיא גם סימן ההיכר של העיר קסטוריה,היא כנסיית גבירתנו סקוטריוטיסה או קומבלידיקי.
הכנסיה ניצבת על האקרופוליסב הביזנטי,שהיה גולת הכותרת של מערך הביצורים של קסטוריה. 
השם סקוטריוטיסה מקורו בתקופה הביזנטית וניתן למוצאו בכתובת בבסיס הכיפה.שורשיו של הכינוי קומבלידיקי בתקופת הכיבוש התורכי והוא מתייחס לתוף הגבוה במיוחד התומך בכיפה (KOUMBES )= "כיפה" בטורקית.) זוהי כנסיה עם שלושה חצאי-כיפות.
וכיפה מרכזית המכסה את החלל המרכזי,הרבוע בצד המערבי של הכנסייה עוברת אכסדרה צרה מקורה בקמרון חבית ובהמשך,לכיוון מערב, עוברת אכסדרה חיצונית,שהיא תוספת מהמאה ה-15 .אך הדבר שמעניק למבנה זה את אופיו המיוחד.
הוא המבנה וחלוקת הנפח שיצר האדריכל בן התקופה ה ביזנטית, שהשראתו ניכרת גם בעיטורי המשטחים בעזרת אדנים (VISSALI ).תיארוך הכנסייה במאה ה-10 או ה-11 , אם כים ציורי הקיר בוצעו בשלוש תקופות שונות המאה ה-13 ,המאה ה-14 והמאה ה-17 ).העתיקים ביותר (מהמאה ה-13 ) נמצאים בקפלה המרכזית.
בעוד שהמודרניים יותךר מקשטים את האכסדרה .
בין האיקונות מהמאה ה-13 כלולה אחת המציגה את השילוש הקדוש (האב,הבן ורוח הקודש) בקמרון החבית המכסה את האכסדרה הפנימית,יצירה שנחשבת לנדירה ובעלת ערך אמנותי רב.



קסטוריה- הנקודה היהודית
 קסטוריה יון- הנקודה היהודית


רקע היסטורי יהודים דוברי יוונית התיישבו בקסטוריה,כבר במאה העשירית ועד מהרה הקימו קהילה רומניוטית .
מלבד העוצמה הכלכלית שרכשה הקהילה הודות לסוחריה, היא נהנתה גם מיוקרה רוחנית בזכות הרבנים הגדולים והתלמידים החכמים שפעלו בקרבה,שהבולט ביניהם היה טוביה בן אליעזר .

באמצע המאה החמש-עשרה,עברו רבים מבני הקהילה לבאלאט שבאיסטנבול .מוחמד הכובש ראה את המעבר בעין יפה ,שכן הוא ביקש לשקם את איסטנבול על ידי משיכת קבוצות משגשגות ובריאות אל העיר .
יהודי קסטוריה התיישבו באפטלופו (EPTALOFO ) בתור "סורגונלו",כלומר "עקורים". הם הקימו בית כנסת משלהם ובמשך תקופה מסוימת נקרא כל אזור באלאט "קסטוריה" .
הקיסר וייאזיט הציע ליהודים שגורשו מחצי האי האיברי להתיישב באימפריה העותמנית,וכתוצאה מכך היגרו יהודים ספרדים רבים לקסטוריה. בשנת 1550 כבר קמה קהילה חדשה ובה פליטים יהודים דוברי ספרדית ואיטלקית. במאות הבאות גדלה האוכלוסייה היהודית של קסטוריה עד שהגיעה לעשירית מהאוכלוסייה הכוללת של העיר .רוב חברי הקהילה היהודית היו רוכלים ואומנים .עם זאת, נכללו ביניהם גם סוחרים גדולים ,שהיו בעלי מעמד גבוה הן בקרב הקהילה היהודית והן בחברה המקומית. עסקיהם השתרעו על פני כל המרכזים הכלכליים החשובים של אירופה (וינה, בודפשט, דרזדן ) בשנת 1830 הוקם בית הכנסת האחרון בקסטוריה היה זה בית הכנסת "בית קהל" ,שאת הקמתו מימנו סנור סאקו,איזק בוהור ומואיז רוסו .
בית הכנסת החדש נבנה במקום בתי כנסת קטנים אחרים,שנהרסו במהלך השנים בעיקר בשריפות,מלבד המבנה שבו שכן בית הכנסת הוקם גם מקווה ובצמוד אליו פעל בית הספר היווני –עברי. בשנת 1912 צורפה העיר למדינת יוון,יהודי קסטוריה התגוררו בעיקר ברובע צרסי ועסקו בסחר בטקסטיל,בזכוכית ובעסקים מודרניים אחרים היו בעלי מאפיות,חנויות מכולת וכו'.




תקופת הכיבוש הגרמני והשואה
בבוקר ה-24 –במרץ 1944 ,נדהמה האוכלוסייה המקומית למראה מאות חיילי אס,אס, ברחובות קסטוריה הדהדו זעקותיהם של תושבים בני הדת היהודית שהחיילים הנאצים גררו אותם בצעקות ובאיומים למקום כינוס, בבניין קיאזים ביי ,שהיה בעבר בית ספר תיכון לבנות.
היהודים נדחסו באכזריות לתוך המבנה הישן והנטוש.התנאים שבהם הובלו לשם ותנאי המעצר היו טראגיים ביותר.
רבים מהם מתו .
בנקודה זו,על אף אווירת הפחד ,נקטה אוכלוסיית קסטוריה ,שבראשה עמד הבישוף ניקיפורוס,צעד אמיץ : התושבים ביקשו ממפקד הילדברנד,לאפשר לבישופות של קסטוריה להציע לעצירים לפחות ארוחת צנועה אחת ביום (קטניות או תפוחי אדמה )...במפתיע התקבלה הסכמת המפקד.
המזון סופק במשך כמה ימים על ידי הכנסייה, בהשגחת הכומר המנוח ואסיליס פאפאמיכאיל באותם ימים אחרונים נוראים בקסטוריה ,נאלצו רבים מהיהודים לראות את נשותיהם ובנותיהן נגררות באישון לילה כדי לספק את תאוותם של החיילים והקצינים.
לבסוף הגיע היום הטראגי שבו נגררו יהודי קסטוריה למשאיות הגרמנים והובלו למשרפות.
רק 30 או 40 מהם שרדו ולבסוף היגרו מיוון .



התקופה שלאחר המלחמה
האוכלוסייה היהודית : 35 אחוז אבדות : 96% בית הכנסת נהרס בשנת 1948 וכעבור מספר שנים נהרס גם מבנה בית הספר .
בית העלמין של הקהילה,סמוך למזרקת דובליצה, אינו קיים עוד.
נראה שמעט יותר משישים שנה לאחר המאורעות הללו,איש אינו זוכר עוד ואיש אינו יודע שכמעט אלף שנים התקיימה במקום קהילה יהודית גדולה.
ראוי להזכיר כי בשנת 1996 הקימה העירייה אנדרטה ליהודי קסטוריה שנרצחו בשואה, האנדרטה ניצבת בנקודה גבוהה המשקיפה על נופי האגם.
המועצה המרכזית של הקהילות היהודיות ביוון,כותרת הספר: "שואת יהדות יוון "אנדרטאות וזיכרונות ;
מהדורה ראשונה :ינואר 2006 .


יהדות קסטוריה 

















Save on your hotel - hotelscombined.co.il




























   | | צרו קשר ונציג יחזור אליכם בהקדם

  








האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים