1. יעדים בעולם
  2. /
  3. טיולים בישראל
  4. /
  5. קברי צדיקים

   קברי צדיקים בצפון

 קברי צדיקים בארבל

צוק גבוה המשקיף אל הכנרת ובו התנהלו להם בתקופת הרומיים חיים יהודיים. 
 
בצידו המזרחי של  הגליל התחתון מתנשא לו מצוק הארבל ובאזור ישנם כמה מאתרי המורשת ובהם מצודת ארבל וכפר המערות ששם התחוללו קרבות בתקופתו של המלך   הורדוס, וכן נותרו שרידיו של בית כנסת גלילי עתיק ומפואר. לאחר חורבן הבית עברו לכאן והתיישבו משמרת הכהנים ישוע שהייתה התשיעית מתוך 24 משמרות הכהונה שאותם סידר דוד המלך וצדוק הכהן (שהיה הכהן הראשון בבית המקדש בתקופת שלמה המלך )המשמרת הכהנים מוזכרת בספר דברי המים "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל..לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי"
 
צדיקים הקבורים בארבל
 
שת בן אדם |  רבי זרא |  ניתאי הארבלי |  חזקיה ראש הגולה
 קברי צדיקים בחרבת יבנית - אבנית
נמצאת בסמיכות לביריה
 
צדיקים הקבורים בחרבת יבנית
 
אביי  |  רבא  |  רב דימי מנהרדעא  |  רבי יהודה נשיאה  |  רב חסדא

 קברי צדיקים בביריה


בניהו בן יהוידע

"וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חי חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת האריה הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג: וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי אשר אִישׁ מַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ: אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים" [שמואל ב כג, כ-כב].

כיצד להגיע 
בצומת הפיקוד בכניסה לצפת פונים ימינה ( לבאים מראש פינה ושמאלה ממירון )  הציון נמצא במרחק של כ 450 מ' מצד שמאל.

 קברי צדיקים בבניאס
 

עידו הנביא ואישתו
עידו הנביא האלקי, היה נביא ונבא בתקופת המלכים על ירבעם בן נבט.
אמו של הנביא עידו הייתה אחותה של אבישג השונמית.

הגעה לקבר

מכיוון ראש פינה נוסעים לכיוון קרית שמונה שם פונים לכיוון קיבוץ שניר,ממשיכים עוד כ 6 ק"מ עד לשלט של אנדרטת אסון המסוקים שם יש לפנות ימינה וממשיכים כ ק"מ וחצי עד לאנטנות שם ממשיכים עוד קצת יותר מק"מ וחצי נוספים עד אשר מגיעים לחניון של הקבר.
 
 
 
 
שמואל בן גרשום

מוזכר בכתובים בספר דברי הימים [דברי הימים א כג, טו-טז] שם כתוב.

"בני משה גרשום ואליעזר בני גרשום שבואל הראש".

הגעה לקבר
מקרית שמונה ממשיכים לצומת גיבור שם פונים לכיוון קיבוץ שניר וממשיכים לכיוון הבניאס, בצומת שיאון יש לפנות ימינה לכיוון שבו ממשיך כביש מס'  99. עוברים  כ-2.5 ק"מ עד אשר מגיעים למגרש החניה של הבניאס. המשיכו לכיוון העליה מרחק קצר שם יש לפנות שמאלה,עוברים כ 100 מ' עד למבנה כיפתי מתוכו צומח עץ.
זהו קבר שבואל בן גרשו.
 
 
 
 
הרב אשי
 
הרב אשי, שנחשב לאחד מגדולי האמוראים בבבל, היה הוא זה שערך את התלמוד הבבלי.
 
אמרות המיוחסות לרב אשי:
 חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".
כל אדם שיש בו גסות הרוח, לסוף נפחת [רש"י: מתמעט מחשיבותו]"
"האי מאן דיהיר [ מי שהוא יהיר - בעל מום הוא".
 
 הגעה לקבר
מגיעים על פי ההוראות לנסיעה לקבר הרב אשי  בחניון הבניאס ישנו שילוט 'אל חאד'ר'. שם יש לפנות ימינה.
ממשיכים עוד כ-200 מטרים שם יש לפנות שוב ימינה (שימו לב בהתקרבכם לגדר המערכת ) 
משם יש להמשיך עוד בערך  -200 מטר עד אשר מגיעים לחניה.
בסמוך ישנם מדרגות המגיעים עד לקבר

 קברי צדיקים בברעם


קבר אסתר המלכה
 
מסורת אסתר המלכה ומרדכי הצדיק בברעם:


קברה של אסתר בכפר ברעם ידוע מימי הביניים, מסורת הנמשכת עד ימינו. יש שאמרו כי גם מרדכי קבור לידה. כיום יש להם ציון משותף, בבניין מגאליתי קדום ביער ברעם, יותר מקילומטר דר'-מערב לברעם הקדומה. השביל מתחיל בכביש צומת חירם- ברעם (כביש 899) כ-300 מ' מדרום למפגש עם הכביש לריחניה. זיהוי הקבר נעשה על ידי מנחם בן פרץ החברוני: "וראיתי סלע אחד ותוך הסלע קבר אסתר המלכה שציוותה בחייה חכורש בנה להעלותה שמה". לאחר הזכרות אחדות נאמר ב'יחוס אבות' "ושם קבורת אסתר המלכה ע"ה. ובכל שושן פורים הולכים ושותים ושמחים... ועל הציון אבן אחת עשויה ככובעים שנוהגים בהם הנשים במדינה זו". בעניין צמיחת המסורת שיער איש שלום, כי הואיל והראו בברעם את קברו של פנחס בן יאיר, וגם מרדכי היהודי הוא בן יאיר, העבירו את קבר אסתר ומרדכי לכאן. נוסעים במאות קדומות שמעו מיהודי צפת, שאסתר נולדה בעירם. סוריאני, נוסע במאה ה 16, קרא לצפת "עיר אסתר" ואומר שבה אירע סיפר המעשה עם אחשוורוש.
 
 
כיצד להגיע לבית הקברות:
נוסעים ממירון לכיוון מגוש חלב. ממשיכים צומת חירם,פונים ימינה לכיוון מושב דובב לאחר כ-2ק"מ ר פונים לפי השילוט  שם נתקלים  במבנה הבנוי מעל מערה –שם נמצא קברה של אסתר המלכה, ממש בסמוך קברו של מר זוטרא.
יחד עם זאת חלוקות הדעות בדבר המיקום המדוייק של הקבר ישנו דעות כי קבורה היא בצפת, במקורות נכתב



"וגם צפת היא קהילה יפה... עם הכפרים סביבה בתוך התחום. ושם קברים הרבה נביאים, צדיקים, תנאים ואמוראים, ואסתר המלכה".
 
 
סברה נוספת כי קברה הוא בעיר האמהות בטבריה על כך נכתב בימי מוהרנ"ת"
היינו על קברי הנשים הצדקניות אשר מקומם רחוק מהעיר [טבריא] קצת. והם אלישבע בת עמינדב וצפורה אשת משה, ויוכבד אם משה ואהרן, וחולדה הנביאה, ובלהה וזלפה ואביגיל, ויש אומרים גם אסתר המלכה. ויש חילוקי דעות על קצת מהנזכר לעיל, אבל על כל פנים, לפי דעת כולם, מונחים שם הרוב מהצדקניות הנזכרות לעיל, אשרי להם".
 
 
מקומות נוספים הם בעוורתא שהעדות המפורטת באיגרת ר' יצחק בר מוסא
"וראינו מקום אחד, קוראים לו (עורבא) [עוורתא], ובו קבר אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, וקבר אסתר המלכה וקברי שבעים זקנים". 
בגוש חלב  מסע מירון
"ובאנו [מפקיעין] מחוז הכפר גוש חלב... אל ציון הקדושים אשר שם מנוחתם כבוד: אסתר המלכה, שמעיה ואבטליון ורבי יוחאי אביו של של רבי שמעון, ויש אומרים שגם רבי מאיר בעל הנס מנוחתו שם. ואין זה רבי מאיר ההוא אשר במשנתינו, השוכן בטבריא".
 
 
פרס - שושן מעדות במסעות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז

"ומשושן הבירה לפרס ומדי מהלך ט"ו יום, ושם כנסת מרדכי, והוא עם אסתר המלכה נקברים שם". 
פרס - חמדאן:
"חמדן... והיא העיר הגדולה במדי, ושם כמו שלשים אלף מישראל, ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר". 

 
 
זוטרא
שהיה אמורא מבבל מהדור השישי, זוטרא עמד בראש ישיבת פומבדיתא והיה תלמידו של רב פפא.
קברו כאמור נמצא בסמוך ךקברה של אסתר המלכה.
עליו נאמר כי בכל לילה, כשהיה מר זוטרא פורש למיטתו, נהג לאמר.
"שרי ליה לכל מאן דצערן" – וכוונתו, שמוחל לכל מי שעשה לו עוול במהלך היום.
ועוד אמר זוטרא
אגרא דתעניתא צדקתא" - וכוונתו  שעיקר השכר אינו על התענית עצמה, כי אם על הצדקה שנותנים לעניים כדי שיאכלו לאחר הצום  מסכת ברכות
 
בסמוך לקברה של אסתר המלכה וזוטרה נמצא קברו של הנער נחמן קטופא
בתקופת גירוש ספרד נפוץ הספר שנתן לו פירוש רבי אברהם הלוי שכתב כי מצאו את הספר מאות שנים קודם בחירבה בטבריהואותו שלחו לצרפת באמצעות נכד של הרמב"ם.
בהקדמה נכתב כי את הספר כתבו בשנת ד"א רל"ד (474 לסה"נ)
בספר ישנם שלשה מאמרים על הגאולה.שעיקרן אחרית הימים. 



  קברי צדיקים בגבעת חנניה

אבא חלפתא
אבא חלפתא מוכר כרבי חלפתא, היה תנא בן הדור השלישי ומוכר גם כאביהם של ר' יוסי ור' שמעון בן חלפתא.
מקום פועלו היה בציפורי, שם עמד בראש בית דין ושם עמד בראש עדתו.

כיצד להגיע
מצומת עמיעד יש לנסוע לכיוון כרמיאל  עד צומת חלפתא שם פונים שמאלה לציון.



רבי יוסי בן חלפתא

היה ידוע ומוכר בענוותנותו ולמדים על כך מאמרות הנקשרו אליו:
"ר' יוסה אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים" 
 "מימי לא עברתי על דברי חברי: יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חברי עלה לדוכן - אני עולה".
"אומר רבי יוסי : לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו".
קבור בסמוך לקבר אביו ר' אבא חלפתא









לינה באזור
צימר זית חלב ודבש מושב חזון

     4 יח'        נוף      מיזוג אוויר       בית כנסת      ג'קוזי חיצוני                                    ארוחת בוקר מפנקת       מתאים למשפחות                                                                 
  מושב חזון  הצג מפה 
     חייגו ליעל    054-5432110                                                             * * בעת ההזמנה ציינו שהגעתם דרך מידע לדרך ןתהינו מהפתעה\הטבה
                                                         

.






קברי צדיקים בגוש חלב
 

שמעיה ואבטליון

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים מבני בניו של סנחריב מלך אשור (מאה שמינית לפנה"ס), אשר גם את קבריהם הראו בכפר (הכוונה כאן לקבריהם של אדרמלך ושראמר בני סנחריב). אבטליון היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות. חברו של שמעיהנשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי והם שחתמו את תקופת הזוגות. עולי רגל כבר מימי הביניים נהגו לעלות על קברם וכן מקובלי צפת. מספרים כי האר"י הקדוש הוא ר' יצחק לוריא, גדול מקובלי צפת המיסטית במאה ה-16 והוגה שיטה הקבלה ה'לוריאנית', גם כן נהג לבקר בקבריהם של שמעיה ואבטליון. מבנה הקבר הינו מבנה קטן ובו סרקופג כפול, נמצא בסמוך לכניסה לכפר.

זאב וילנאי מביא שני סיפורים מפי תלמידיו, המכונים 'גורי האר"י': א. בשנת 1609 הלך הרב להשתטח על ציון שמעיה ואבטליון כדי לשאול אותם רז מרזי התורה. שכן היה דרכו תמיד כל זמן שהיה מצטרך לדבר עם נביא או תנא אחד, היה הולך על קברו ומשתטח עליו בפישוט הידיים והרגלים ושם פיו על פיו.

ב. ופעם אחת שהאר"י ז"ל בעמדו על ציון שמעיה ואבטליון והתלמידים עמו ואמר אל התלמידים: בני! תדעו ששמעיה ואבטליון צוו לי לאמר לכם שתתפללו על משיח בן יוסף שלא ימות...ומרוב טפשותינו לא היה דעת לשאול אותו מי הוא משיח בן יוסף, ולא עמד אלא ימים מועטים ונתבקש רבנו בישיבה של מעלה, ונודע לנו למפרע שהוא היה משיח בן יוסף ומרוב ענוותונו לא רצה לגלות את עצמו.


קבריהם של יוחאי הורי ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י)
בסמוך לכפר ג'יש (מקום הולדתו של הרשב"י) קבורים הוריו - ר' יוחאי ואשתו. ר' שמעון ב יוחאי- תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. בין תלמידיו החשובים- רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. הרשב"י התנגד נחרצות להשפעת התרבות הרומית על הקהילה היהודית בארץ ישראל. (מצורפת האגדה). לפי המסורת, קברו של רשב"י נמצא בהר מירון, בקרבת צפת. אתר הקבר משך אליו את מקובלי צפת במאה ה-16מאז נהוגה חגיגה גדולה המביאה מאות אלפי מאמינים הקרויה 'הילולא דרבי שמעון בר יוחאי', על קברו בל"ג בעומריום פטירתו על פי המסורת. ביום זה נהוג טקס ה'חאלרה' - ילדים בני שלוש מובאים למירון לתספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה 'חאלקה'.


קבר יואל הנביא

על פי המסורת קבור בסמוך לכפר ג'יש הנביא יואל בן פתואל. מעט ידוע לנו על דמותו. הנביא יואל נזכר רק בפסוק הראשון של ספרו, ואין עליו מידע נוסף. יש חושבים שניבא בימי מנשה (תחילת המאה השביעית לפני הספירה), או ימי יהואש, ואולי לאחר גלות בבל ושיבת ציון (במאה השישית לפני הספירה). מנבואותיו עולה, שהיה איש יהודה. החלק הראשון של נבואותיו, פרקים א-ב, נאמר בזמן פגעי טבע, מכת ארבה ובצורת. במסגרת צום כללי שקבע הנביא התעוררו רחמי ה', והפורענות הסתיימה בשנות שפע. לפי תוכנם של פרקים א-ב, נראה שהייתה ליואל "זיקה מיוחדת למקדש ולמשרתיו ולטקסיו..." לא רק שהכתיב מהלך של צום ציבורי, אלא גם מסר את מענה ה' בתום התפילה. חלקו השני של הספר, פרקים ג-ד, כולל נבואות על יום הדין לגויים ועל העתיד הטוב ליהודה אחרי תבוסת הגויים: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם.. וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" ספר יואל נכלל בספרי נביאים אחרונים,בין ספרי תרי עשר.

 


יואל בן נפתואל הנביא

חז"ל אומרים כי יואל הוא בנו של שמואל הנביא: "דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל [יואל א, א] – זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל? שפיתה להקב"ה בתפילתו" [במדבר רבה י, ה].

בגמרא [תענית ה, א] מסופר כי בימי יואל בן פתואל 'יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן. אמר להם נביא לישראל: צאו וזרעו. אמרו לו: מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה, או יזרענו וימות? אמר להם: אף על פי כן, צאו וזרעו. נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים. יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, הקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום, נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום. ועל אותו הדור הוא אומר: הזורעים בדמעה ברינה יקצורו הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע וגו'.



מאמרותיו

ספר נבואותיו הוא השני בתרי עשר.

בין השאר התנבא גם על אחרית הימים: "כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלים, וקיבצתי את כל הגויים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגויים ואת ארצי חלקו" [יואל ד, א-ב]; "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם שוכן בציון הר קדשי והיתה ירושלים קודש, וזרים לא יעברו בה עוד" [שם, יז]; "ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור" [שם, כ].

 

דרכי הגעה

 מקום מנוחתו בגוש חלב:  מכוון צפת עולים על כביש 89 עד הכניסה לכפר.

 "בלכתך מכפר גוש חלב לצד צפון, בבקעה אחת[1], אשר שם תלך שיעור ת"ק אמה, ושם בבקעה ההיא קבור יואל בן פתואל". 
[ר' חיים ויטאל]







 .


קברי   צדיקים בדלתון

רבי יוסי הגלילי ובניו

רבי יוסי הגלילי היה אחת מארבעת חכמי יבנה, תנא בדור השלישי.

רבי יוסי הגלילי נולד בגליל וכשעלה ליבנה היה כבר חכם בתורה. היה חכם עד כדי שמסופר שבויכוח הראשון שלו עם רבי עקיבה ורבי טרפון נצחם בוויכוח

שני בניו היו רבי אליעזר ורבי חנינא.

עוד נאמר עליו כי בכח תפילתו מסוגל היה להוריד גשמים.



מאמרותיו

"אמר ר' יוסי הגלילי: גדול שלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום. הדא הוא דכתיב [דברים כ, י]: 'כי תקרב אל עיר [להלחם עליה, וקראת אליה לשלום]'" [ויקרא רבה ט, ט].

וכן: "ר' יוסי הגלילי אומר: גדול הוא השלום, שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל, אין פותח אלא בשלום, שנאמר [ישעיה נב, ז]: 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום'" [דרך ארץ זוטא פרק השלום].


כיצד להגיע

נכנסים לדלתון מצפון לצפת, מכביש 886. במושב נוסעים עד לשער האחורי, ומשם ממשיכים בדרך עפר עד לבית העלמין. משם ממשיכים שמאלה עד שעולים לראש ההר. ושם נמצא קברו של ר' יוסי הגלילי.



רבי אליהו גאון

רבי אליהו הכהן הגדול בנו של רבי שלמה הכהן, מאחרוני הגאונים בארץ ישראל.

ממצאים מעידים כי שמו של רבי אליהו הכהן נמצא חתום מספר שישי מבין חברי ישיבת גאון יעקב. מאוחר יותרעבר עם ישיבתו לצור, שם המשיך לכהן בראשות הישיבה עד לפטירתו.


כיצד להגיע

מקום קבורתו בדלתון סמוך לקברו של ר' יוסי הגלילי בראש ההר.

 







קברי צדיקים בחוקוק

חבקוק הנביא

חבקוק היה נביא מימי בית ראשון. את נבואותיו אנו מוצאים בספר השמיני בתרי עשר הלו הוא ספר חבקוק.

בספר הזוהר (ח"א ז א) מבואר כי חבקוק הוא בן האישה השונמית שהחיה אלישע הנביא, ונקרא חבקוק על שם שני חיבוקים- חיבוק שחיבקה אותו אמו וחיבוק שחיבקו אלישע.

מרבית נבואותיו של חבקוק עוסקות בבליים (כשדים) כאן הוא מביע תמיהה על הצלחתם ונבואה למפלתם.



מאמרותיו-

בנבואותיו בא חבקוק כלפי מעלה בטענות, בעיקר בנושא שאלת צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. על פי חז"ל, חבקוק עג עוגה ועמד בתוכה (כמו חוני המעגל) ואמר כי לא יזוז מתוכה עד שה' ישיב לו על שאלותיו, שנאמר (חבקוק ב א): "על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצור" (בבלי תענית כג א). ה' עונה על שאלותיו של חבקוק בפרק ב.



כיצד להגיע

 מכביש 90 מצומת עמיעד פונים מערבה לעבר כביש 85. משם דרומה בצומת נחל עמוד לכביש 65. לאחר כשני ק"מ כניסה לכוון הקבר.

לחצו להגעה עם ווייז

 


רבינו בחיי בר אשר אבן חלאווה

רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה (1255 - 1340), בן למשפחת רבנים ידועה- משפחת חלואה. 
נחשב לאחד מפרשני המקרא החשובים. חי בסרגוסב אשר בספרד. נחשב לאחד מתלמידיו החשובים של רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א).



מאמרותיו-

בשנת 1291 החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים אשר נודע בשם "מדרש רבנו בחיי על התורה". כמו כן כתב פירושים על ספר איוב, יונה ומגילת אסתר.



כיצד להגיע

ציון הקבר של רבנו בחיי נמצא כמה עשרות מטרים מצפון לקבר חבקוק שם ישנו מבנה העומד על גבי עמודים עם כיפה גדולה זהו קברו של רבינו בחיי.


לחצו להגעה עם ווייז



 
 





 .
קברי צדיקים בחיפה

הנביא אלישע בן שפט-

לפי המתואר בתנ"ך, אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט היה נביא שפעל בממלכת ישראל במאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת שלטונם של המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז ויואש. הוא התפרסם כתלמידו של אליהו הנביא, כממשיך דרכו במלחמה למען אלוהי ישראל, וכעושה ניסים.

עוד מוזכר בתנך כי אליהו אימצו כבן ואף הפקיד בידיו את שליחות בנבואה: ""וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו... וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ - וַיְשָׁרְתֵהוּ"" (שם, פס' יט-כא).

היה מגדולי הנביאים אשר לעם ישראל.

  


מאמירותיו-

לאחר עזיבתו של אליהו, ביצע אלישע את מעשה הנס הראשון שלו: הוא חבט את חליפתו של אליהו, אותה לקח עימו, על מי הירדן, והמים נחצו לשנים. כמו כן, בני הנביאים הכירו בכך שנחה רוח אליהו על אלישע, והאחרון הפך למנהיגם. מרגע זה ועד למותו כעבור שישים שנה, לא פסק אלישע לחולל ניסים ולנבא נבואות, והוא החזיק בתפקיד הרשמי של ""נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל"" (שם, ה', ח).




כיצד להגיע

קברו של אלישע על בהר הכרמל, מעל מערת אליהו, בתוך מנזר סטלה מאריס.

 




.
רבי אבדימי דמן חיפה-

רבי אבדימי דמן חיפה ובפירוש פשוט רבי אבדימי מחיפה היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ישראל.



מאמירותיו-

מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים (בבא בתרא יב, א)

קודם שיאכל אדם וישתה - יש לו שתי לבבות; לאחר שאוכל ושותה - אין לו אלא לב אחד (בבא בתרא יב, ב)



כיצד להגיע

קברו נמצא בבית העלמין היהודי הישן של חיפה.

 
הגעה באמצעות ווייז




הרמב"ן- ר' משה בר נחמן

הרמב"ן נולד בספרד בעיר גירונה בשנת 1194. בהיותו בן 73 עלה לארץ ישראל. נפטר בארץ ישראל בשנת 1270.  

כשעלה לארץ ישראל עסק בשיקום הישוב היהודי בירושלים לאחר שנדהם משיממונה ועל כן נחשב לאבי נישוב היהודי בירושלים.

אמירותיו-

הרמב"ן ציטט את פסוקי התורה (ויקרא כ"ו, ל"ב-ל"ג) שבהם מתאר הקב"ה את ארץ ישראל בגלות: "והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויביכם היושבים בה... והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה."

את פסוק זה פירש הרמב"ן באופן הבא: וכן מה שאומר [הקב"ה] בכאן, ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה, מבשרת בכל הגלויות - שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב, ארץ אשר היא טובה ורחבה, ואשר הייתה נושבת מעולם [הייתה מיושבת בעבר], והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה [הארץ] לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם."

ואכן למרות מאות שנות גלות לא הצליח אף אוייב להפריח את שממונה של ירושלים.

 

 

כיצד להגיע

מקום מנוחתו שנוי במחלוקת. יש אומרים כי נקבר בעכו, ויש אומרים בחברון (בכניסה למערת המכפלה), יש אומרים בטבריא ויש אומרים בחיפא (בבית הקברות היהודי העתיק ליד רחוב יפו בתחתית העיר. 





 .

קברי צדיקים בחצור

חוני המעגל (ואשתו)-

חוני המעגל היה תנא וצדיק אשר בעיני רבים מאנשי הדת היה בעל מופת. על פי המשנה היה חוני בעל היכולת להביא לידי כך שכל תפילותיו יתממשו. נודע גם כבעל גדלות בתורה, כמסביר טוב ובעל יכולת לתת תשובה לכל קושיה אשר נשאל.

הסיפור המוכר מכולם אשר בגינו קיבל את הכינוי המעגל הוא בנושא הורדת הגשמים. פעם אחת משלא ירדו גשמים לפרק זמן ארוך יצא חוני ועשה כמעשה חבקוק. עג עוגה (מעגל) ונכנס בתוכו ואמר " רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". ואכן החלו לרדת גשמים.

סיפור זה משמש מקור לאמונה בכוחו של הצדיק.


כיצד להגיע

מקום קבורתו של חוני המעגל עבר מדור לדור. קברו של חוני המְעַגֵל נמצא בגבולה המערבי של העיר חצור הגלילית שבעמק החולה למרגלות הרי נפתלי. ניכנס לישוב חצור הגלילית, וניסע בכביש הראשי של הישוב כל הזמן ישר עד למערתו של חוני המעגל.






אבא חלקיה

אבא חלקיה, תנא, בן בנו של חוני המעגל. חי בימי בית שני. כמו סבו היה אף הוא מתפלל לגשמים ונענה. מתואר על ידי חז"ל כחסיד גדול ובעל מופתים. כמו כן היה ידוע כישר ובעל תום לב.

  
דרכי הגעה-

ניכנס לישוב חצור הגלילית, וניסע בכביש הראשי של הישוב כל הזמן ישר, לפי השילוט, מרחק של כ 2 ק"מ עד שנגיע לציון קברם של נכדי חוני המעגל.



חנן הנחבא-

חסיד ואיש מופת במאה האחרונה שלפני חורבן בית שני. חנן הנחבא היה בן ביתו של חוני המעגל. כמו אבא חלקיה אף הוא היה מתפלל לרדת גשמים ונענה. ישנן מספר פרשנויות לפשר שמו "הנחבא". יש האומרים כי כינויו בא לו מכך שהיה מחביא עצמו מרוב ענווה לאחר שחיפשו אחריו שיתפלל למטר. יש המפרשים את כינויו מכך שנחבא לאחר שביקשו כי יהיה פרנס על הציבור והוא לא רצה.


אמירותיו-

כאשר היו צריכים למטר, היו שולחים אליו תינוקות של בית רבן, שהיו מחזיקים בשולי מעילו וקוראים: אבא, אבא, הב לנו מטר! אמר לפני הקב"ה: רבש"ע, עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא שנותן מטר לאבא שאינו נותן מטר (תענית כג:ב).


דרכי הגעה-

ליד קברו של אבא חלקיה.







 קברי צדיקים בטבריה


קבר הרמב"ם רבי מיימון בן יוסף-

רבי מיימון בן יוסף היה דיין בעיר קורדובה שבספרד, רבי מיימון הוא אביו של הרמב"ם. בעקבות התפרעויות של המוסלמים בספרד (אלמוחדין) היה עליו לבחור בים מיתה להמרת דתו או לגלות מספרד. הבחירה הייתה גלות ואכן עבר לפס אשר במרוקו. המצב במרוקו עבור היהודים היה אף הוא קשה. יהודים התבקשו להתאסלם דבר שגרם להם להיות מיואשים. בעקבות ייאוש זה כתב רבי מיימון את "אגרת הנחמה".

לאחר שעזב את מרוקו לישראל התיישב בעכו ולאחר מכן עבר לירושלים ואף נפטר בה.


מאמירותיו-

ב"איגרת הנחמה" כתב דברי עידוד ונחמה ליהודי מרוקו. זהו גם ספרו היחיד שהודפס. כמו כן עסק בפירוש התורה ובפירוש חלקים מהתלמוד.



כיצד להגיע

מהכניסה לטבריה מכביש 90 נוסעים לרחוב הבנים, פונים שמאלה לרחוב הירדן ולאחר מכן ימינה לרחוב ריב"ז. הקבר נמצא בצד ימין.

 






רבי יוחנן בן זכאי-

היה מגדולי התנאים ומנהיג חשוב בתקופת חורבן בית שני והמרד הגדול. מתלמידי הלל הזקן. כמו הלל הזקן אף הוא חי 120 שנה. התואר רבן ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין. רבי יוחנן חזה את חורבן בית המקדש ובזמן המצור על ירושלים הצליח לצאת מהעיר בערמה על ידי תלמידיו. לאחר החורבן היה זה שתיקן תקנות חדשות לזכר בית המקדש.

רבי יוחנן ייסד את בית המדרש ("כרם יבנה") שם הונח היסוד לסידור ולעריכת התורה שבעל פה, שכונסה מאוחר יותר לששה סדרי משנה.



אמירותיו-

מסופר שקרע בגדיו עת שמע על חורבן בית המקדש. את סיבת החורבן תלה באי קיום מצוות: "לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת, הרי אתם שוקלים חמישה עשר שקלים למלכות אויבכם". נחמתו לעם הייתה שאומנם אבדה היכולת לכפר עוונות בהקרבת קורבנות, אך "יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים".


דרכי הגעה-

מהכניסה לטבריה מכביש 90 נוסעים לרחוב הבנים, פונים שמאלה בכיכר רבין לעבר רח' הירדן, ולאחר מכן ימינה לרח' רבן יוחנן בן זכאי.


רב המנונא סבא מהזוהר-

נולד בבבל שבעירק. מוזכר פעמים רבות בספר "הזוהר" הקדוש. עד עלייתו לישראל לא זכה להכרה רבה כפי שאמר רשב"י: "אלו הבבלים הטפשים שידעו דברי סודות חכמה, כגון על מה עומד העולם, לא היו יודעים שבחו של רב המנונא סבא, כי גם כאשר היה ביניהם לא השיגו אותו [זהר ויחי רכה, א].". הרב עלה לישראל יחד עם 12 מתלמידיו והתגורר בסכנין.

 

אמרותיו

הרב המנונא סבא נהג לברך "קב"ה יפקח עינוי (עיניו) עלך".

התבטא בחשיבות נטילת ידים בפרט: "אמר רב המנונא סבא: שתי מידות עומדות על שולחנו של אדם, אחת מידת טוב ואחת מידת רע, כשהאדם מקדש ידיו ומברך, מידת טוב אומרת: 'זהו שולחנו של הקב"ה', ומניחה ידיה על ראשו ואומרת לו: 'עבדי אתה, עבדו של מקום אתה' כד"א [ישעיה מט, ג]: 'ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר', וכשאין אדם מקדש את ידיו ואוכל, מידת רע אומרת: 'זה שלי הוא' מיד שורה עליו ומטמאה אותו, ומאכלו נקרא [לחם] רע עין" [זוהר רות מו, א].

 

כיצד להגיע לקבר

הר' חיים ויטאל מביא בשם האריז"ל בסוף שער הגלגולים: "ושם בהר ההוא אשר שם קוברים מתיהם אנשי טבריה ויש שם אכסדרה אחת בנויה בג' כותלים וקורין אותה העולם מערת ר' חייא ובניו. ודע, כי באותם החלונות שיש בכותל הצפוני, שם קבורים ר' חייא ויהודה וחזקיה בניו. ורב המנונא סבא הנזכר תמיד בספר הזוהר. ורב הונא ריש גלותא שהיה בזמן רבינו הקדוש והעלו ארונו למערת ר' חייא, כנזכר בתלמוד".

הציון נמצא ברחוב ברנר בטבריה במעלה ההר.

 

 

 

קברי האימהות

ששה מהקרבנות שבחנוכת המשכן הוקרבו כנגד שש אימהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, בלהה וזלפה [במדבר רבה יב, טז].

כן נאמר כי שש המעלות [=מדרגות] לכיסא הכבוד הינן כנגד שש האימהות הנ"ל [אסתר רבה א, יב].

בלהה-

השפחה שקיבלה רחל מאביה בעת נישואיה ליעקב (בראשית כט 29). מאחר ורחל הייתה עקרה היא נתנה את שפחתה ליעקב כמנהג הימים ההם ובתקווה שבלהה "תֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (בראשית ל 3). ואכן, בלהה ילדה  2 בנים- דן ונפתלי.

זילפה-

כשראתה לאה כי נתנה רחל את שפחתה, בלהה, ליעקב ללדת לו בנים, נתנה אף היא את שפחתה, זילפה, ליעקב.  וַתֵּרֶא לֵאָה, כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת; וַתִּקַּח אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה (בראשית ל 9). ממנה נולדו לו גד ואשר.

 

נדמה כי בלהה וזילפה קיבלו מעט מקום בתרבות היהודית וזה למה? ייתכן כי התשובה היא בכך שהשפחות נלקחו כרחם חלופי ולמרות שהן ילדו הילדים לא נחשבו כילדיהן אלא כילדים של רחל ולאה והרי הן אלו שנותנות את השמות לילדים "וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן..." (בראשית ל').

 

יוכבד בת לוי-

יוכבד הייתה ביתו של לוי בן יעקב. עמרם בעלה וילדיה אהרון הכהן ומשה רבינו. ביתה היא מרים הנביאה.

כאמור בסיפור על מצרים שימשה כמיילדת במצרים. כשפרעה ציווה כי את התינוקות הזכרים של העבריים יש להמית ורק הבנות ימשיכו לחיות, 'כל הבן הילד היאורה תשליכוהו', נפרד ממנה עמרם אך נישא לה בשנית מאוחר יותר. למרות גילה המופלג, 130 שנים, ילדה את משה. את משה היא שמה בתיבה על היאור וכזכור הוא נמשהה על ידי בת פרעה. יוכבד הפכה להיות המינקת "...ותקרא את-אם הילד; ותאמר לה בת-פרעה היליכי את-הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את-שכרך, ותיקח האישה הילד ותניקהו; ויגדל הילד ותביאהו לבת-פרעה..." (שמות ב'/ח'-י').






מרים הנביאה-

מרים בת עמרם ויוכבד. נישאה לכלב וילדה את בנם- חור.אחות לאהרון הכהן ומשה רבינו.

מרים היא זו שהשגיחה על משה בתיבה ואף זו שייעצה לבת פרעה לקרוא למינקת "ותתצב אחותו מרחוק, לדעה מה-יעשה לו; ותרד בת-פרעה לרחוץ על-היאור ונערותיה הולכות על-יד היאור, ותרא את-התיבה בתוך הסוף ותשלח את-אמתה ותיקחה; ותפתח ותראהו את-הילד והנה-נער בוכה, ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה; ותאמר אחותו אל-בת-פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות, ותינק לך את-הילד; ותאמר-לה בת-פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את-אם הילד" (שמות ב'/ד'-ח').



צפורה אשת משה-

ציפרה, אשת משה ובת יתרו "ויתן את-צפורה בתו למשה" (שמות ב'/כ"א). בניה הם גרשום ואליעזר. סבה הוא רעואל, אבי יתרו.

לאחר שמשה צווה על ידי הקב"ה לחזור למצרים היה בכוונתו לקחת עמו את ציפורה ובניו "ויקח משה את-אשתו ואת-בניו וירכיבם על-החמור וישב ארצה מצרים..." (שמות ד'/כ').

משה שלא מל את בנו, ניצל על-ידי ציפורה ממות על ידי המלאך בכך שהיא לקחה אבן צור ומלה את בנה. (אליעזר), "ותיקח צפורה צור ותכרות את-ערלת בנה ותגע לרגליו, ותאמר כי חתן-דמים אתה לי; וירף ממנו, אז אמרה חתן דמים למולת" (שמות ד'/כ"ה-כ"ו".



אלישבע בת עמינדב-

אלישבע המכונה גם "אם הכוהנים" (כל הכוהנים יצאו ממנה), הייתה האישה בעלת הייחוס והמעמד הנכבד ביותר בישראל: בתו של עמינדב, מנכבדי עם ישראל, אשת אהרון שהיה ראשון הכוהנים והאדם המכובד ביותר בדורו, גיסתו של משה שהיה מנהיג עם ישראל, בניה היו פרחי כהונה, אחיה היה נשיא שבט יהודה. אך האסון שבו מתו שני בניה נדב ואביהוא ביום הקמת המשכן, גדע את שמחותיה.



אביגיל – אשת דוד-

אביגיל אשתו של דוד המלך. עוד קודם הייתה אביגיל נשואה לנבל הכרמלי. אביגיל תוארה כך "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר" (שמואל א כה ג). לעומתה, מוצג נבל כאיש בעל נכסים אך מושחת באופיו.

דוד שנפגע מנבל עקב יחס מזלזל שחוו שליחיו ביקש להרוג את נבל. דוד עם לוחמיו היו בדרכם למסע נקמה. אביגיל, עדיין אשת נבל, שמעה על כך ומיהרה לנסות ולמנוע את האסון.

זוכרים שאמרנו שהייתה טובת שכל ויפת מראה? אז היא ניצלה זאת מול דוד לשכנעו שלא להביא לשפיכות דמים. וכן, היא בהחלט מצליחה בדרכי נועם להשיג את מבוקשה. נבל שהופתע מכך שדוד חס על חייו התמוטט ומת לאחר מספר ימים. או אז נשא דוד את אלמנתו, אביגיל, לאשה. אביגיל ילדה לדוד בן אחד בשם כלאב, המכונה בספר דברי הימים דניאל.

 

 

כיצד להגיע לקבר

קבר האימהות נמצא בטבריה ברחוב השומר 1. במקום נמצאת מצבה מוקפת בגדר.

 

 

 

 

רבי עקיבא

ר' עקיבא בן יוסף היה גדול התנאים, ומגדולי חכמי ארץ ישראל.  בין תלמידיו נמנו רשב"י, ר' יהודה, ר' מאיר, ר' יוסי ועוד..  רבי עקיבא היה רועה צאן של כלבא שבוע. לאחר מכן נישא לביתו, רחל. אך הסיפור הוא לא כזה ורוד. שבוע ששמע כי ביתו רוצה להתחתן עם רועה צאל נישל אותה מכל נכסיו. הזוג החדש נאלץ לגור בעוני רב.

בשידולה של רחל הלך ללמוד תורה בגיל 40 וכעבור 24 שנים חזר עם 24 אלף תלמידים. ר' עקיבא נהרג על קידוש השם בשנת ג' תת"פ – והיה מעשרת הרוגי מלכות.

 

 

אמרותיו

רבי עקיבא הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. לעקיבא מיוחסות אמירות שהן ממש פנינים בפינו:

"הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נידון והכל לפי רוב המעשה" [אבות ג, טו].

 "ואהבת לרעך כמוך, ר' עקיבא אומר: זהו כלל גדול בתורה" [ירושלמי נדרים ט, ד].

 "איזה עשיר?... רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים" [שבת כה, ב].

אז מה אתם אומרים? קצת אהבת חינם לא תזיק- אה?

 

 

כיצד להגיע לקבר

מקום קבורתו בטבריה בסוף רחוב הגבורה בתוך מערה.

 

 

 

רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא הוא אחד מהאמוראים הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא".

רבי יצחק נפחא ( הנפח ) חי בדור השני והשלישי ( המאה השלישית והרביעית לספירה , ( מאמריו בהלכה ובאגדה גודשים הן את התלמוד הירושלמי והן את התלמוד הבבלי . במקורות מוזכרת פעילותו בדין בטבריה ובקיסריה , אולם חלק נכבד מפעילותו היה בבבל .

 

 

 

אמירותיו-

ר' יצחק החשיב מאוד את האגדה, כי סבר שהיא מחזקת את מורל העם ומעודדת את רוחו שלא להתייאש בגלל העוני והסבל ששררו באותו הדור. בשבח האגדה: "לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד. ועכשיו כשאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה".

 

 

כיצד להגיע לקבר

מערת קבורתו כנראה בטבריה למול בית החולים הסקוטי על מדרון צלע ההר משמאל.

 

 

 

רחל אשת רבי עקיבא

רחל היא ביתו של כלבא שבוע ואשת רבי עקיבא. בנה הוא רבי שמעון. כשראתה רחל כי רבי עקיבא שהיה אחד העובדים אצל אביה הוא צנוע ונעים הליכות, התארסה לו בסתר וזאת בתנאי שילך ללמוד תורה בבית המדרש.

מעשה זה הביא עליה את חמתו של אביה שלא קיבל את זה שביתו מאורסת לעם הארץ. אביה גרשה מביתו ונדר נדר כי היא לא תקבל מאום מנכסיו.

 

 

אמירותיה-

בעיני חז"ל רחל מהווה מודל חיובי לחיקוי כרעייה המקריבה את עצמה ואת חייה כדי לקדם את בעלה.

כשסיים רבי עקיבא ללמוד וחזר אל ביתו לאחר 24 שנים יצאה רחל לקראתו. תלמידיו שלא הכירוה ביקשו לגרשה מהמקום. אמר להם רבי עקיבא "שלי ושלכם שלה הוא". כלבא שבוע שראה את גדולתו של רבי עקיבר חתנו, חזר בו ונתן להם מחצית מרכושו.

 

 

כיצד להגיע לקבר

הדעות חלוקות בנוגע למקום קבורתה המדויק! יש הסוברים כי מקום קבורתה במבנה שברחוב השילוח מעל בית החיים הישן בטבריה.

מבנה קבר השוכן על הגבול בין בית הקברות היהודי ובית הקברות המוסלמי, הנמצאים בדרומה של העיר טבריה.

 

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ ־ישראל בדור הרביעי. נולד בבבל ועלה לארץ עוד בצעירותו. היה ידוע בשאלותיו הרבות אשר ברובן נותרו ללא תשובה כנראה כיוון ששאל שאלות מתחכמות שלא נועדו לברר את ההלכה אלא על מנת לשאול.

היה תלמידו של רבי זירא וכמוהו העריך מאוד את ארץ ישראל ואת תלמודה.

 

אמירותיו-

הוא זה שקבע את ההלכה ש"העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה" (ירושלמי ברכות ה א).

"אמר רבי ירמיה: גדולה היא היראָה, ששני ספרים שכתב שלמה - לא חתמן אלא ביראה, זהו שכתוב בספר משלי (לא ל: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל; ובספר זה כתוב קהלת (יב יג): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא".

כמו כן החשיב, רבי ירמיה את הלימוד בחברותא, כאשר שני הלומדים "מחדדים זה את זה":

 

 

כיצד להגיע לקבר

מקום קבורתו בטבריה. מרחוב קפלן אל הכניסה הראשית של מלון "גני חמת" (הולידיי אין) מימין לכביש. משטח המלון ממשיכים עד לקברו.

 

 

 

  רבי אמי

נולד בבבל למשפחת כהנים. מבבל עלה לארץ ישראל והתיישב בקיסריה. לאחר מכן עבר לטבריה, שם למד אצל רבי יוחנן, רבו המובהק‏‏. וכשנפטר התאבל עליו כמו על קרובו. לאחר מותו של רבי יוחנן עמד ביחד עם רבי אסי, רבי אבהו, רבי יצחק ורבי שמואל בר נחמני בראש ישיבת טבריה. עיקר הפסיקה נשארה בידי רב הונא שישב בבבל אך לאחר מותו עברה לרב אמי.

 

 

מאמירותיו

"אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון. אין מיתה בלא חטא - דכתיב [יחזקאל יח, ד]: 'הנפש החוטאת היא תמות, בן לא ישא בעוון האב ואב לא ישא בעוון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה וגו'. אין יסורין בלא עוון - דכתיב [תהלים פט, לג]: 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם'" [שבת נה, א].

 "אמר רב יקים: ג' חצופים הם. חצוף בחיה – כלב, בעוף – תרנגול, ובאומות – ישראל. אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי אתה סבור שהוא לגנאי, ואינו אלא לשבחן: או יהודי או צלוב" [שמות רבה מב, ט].

 

 

כיצד להגיע לקבר

מקום קבורתו בטבריה לצד קיברו של רבי אסי והרמב"ם.

 

 

 

רבי אסי

היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אמי. ישב בעיקר בטבריה.

רבי אסי נולד למשפחת כהנים בבבל. כשעלה לארץ ישראל התיישב בטבריה ולמד תורה אצל רבי יוחנן, שהיה רבו המובהק‏‏ ומאוד העריץ אותו.

 

 

מאמירותיו-

"מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתינוקות טהורין והקרבנות טהורין, יבואו טהורין ויתעסקו בטהורים" [ויקרא רבה ז, ג].

בענייני פרנסה התבטא: "קשה היא הפרנסה כפליים כלידה. בלידה כתיב [בראשית ג, טז]: 'בעצב תלדי בנים', ובפרנסה כתיב [שם, יז]: 'בעצבון תאכלנה'" [בראשית רבה כ, ט].

וכן: "מאי דכתיב [תהלים קיב, ה]: 'טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט'? - לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם" [חולין פד, ב].

 

 

 

כיצד להגיע לקבר

מקום קבורתו בטבריה לצד קיברו של רבי אמי והרמב"ם.

 

 

 

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי. חברו של רבי עקיבא. פעל ביבנה, בגניגר, בבית שערים ובציפורי. מסופר עליו כי היה חכם גדול כל כך, עד שהגמרא מספרת עליו ועל רבי אלעזר חסמא שידעו להעריך כמה טיפות מים, יש בים.

 

אמירותיו

רבי יוחנן בן מרי היה נאמן למוסד הנשיאות. לאחר מותו של רבן גמליאל קם רבי יהושע  לבטל הלכות שקבע עוד בחייו. קם רבי יוחנן ואמר: "כל ימיו של רבן גמליאל, קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעין לך! שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל"

רבי יוחנן חס על ממונם של ישראל, ופסק הלכות בהתאם ליכולתם הכלכלית.


.




רבי דוד הנגיד-

רבי דוד הנגיד היה נכדו של הרמב"ם. הוא נולד בקהיר ולאחר מות אביו נתמנה לנגיד של קהילות סוריה, מצרים וארץ ישראל. את תפקיד הנגיד מילא עד ליום מותו למעט הפסקה בת 5 שנים לאחר שהודח מתפקידו. בזמן זה יצא עם משפחתו לעכו. לאחר כיבוש העיר עכו חזר לקהיר ומת שם.

רבי דוד הנגיד היה חכם גדול וחסיד.



אמירותיו-

רבי דוד הנגיד כתב את החיבורים:

"מדרש דוד" - ספר דרשות על התורה.

"מדרש דוד" - ביאור לפרקי אבות.



איך להגיע

רבי דוד בנגיד הובא מקהיר לקבורה בעיר טבריה. נקבר ליד הרמב"ם.

 

 

 

 

רב כהנא-

על פי המאמינים יש שלשה רב כהנא:

רב כהנא (הראשון) – כהן אמורא בבלי מהדור הראשון. היה תלמידו של רב וברו של אסי. יחד היו דנים עם רב בהלכה. נחשב לגדול חכמי בבל. רב כהנא עלה לישראל בזקנותו

רב כהנא (השני) - אמורא בבלי מהדור השני.

רב כהנא מפום נהרא - אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי.

איך להגיע

רב כהנא הראשון נקבר בטבריה בקרבת התנא רבן יוחנן בן זכאי והרמב"ם.

 

 

 

רבי יוחנן-

רבי יוחנן, בר נפחא, היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני, ראש הישיבה בטבריה. נזכר פעמים רבות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי. היה עשיר גדול ואת נכסיו מכר עבור לימוד תורה.

אביהם של יהודה וחזקיה.


אמירותיו-

לתלמידיו, אשר התפלאו לראות כי מכר כל נכסיו לטובת לימוד תורה, אמר: "האם לא כדאי למכור את נכסי העולם הזה, שנברא בשישה ימים, בתמורה לתורה שניתנה בארבעים יום?"

 

 

 

 

רבי חייא ובניו-

ר' חייא (נקרא אף ר' חייא הגדול או ר' חייא רבה)  היה מצאצאי ישי אבי דוד המלך. רבי חייא נולד בבבל בסוף המאה השניה לספירה וחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים. ר' חייא עלה לישראל כדי ללמוד מפיו של רבי יהודה הנשיא.


אמירותיו-

רבי חייא ורבי יהודה הנשיא העריכו מאד זה את זה. רבי חייא התגורר בטבריה, אך הקפיד לבקר את רבי יהודה הנשיא בציפורי.

פסיקותיו של רבי חייא היו מקילות יותר מהמקובל בתקופתו, והוא התיר דברים שנאסרו על ידי חכמים אחרים.

רבות מאמרותיו מתייחסות לטבען של נשים.


איך להגיע

מקום קבורתו של רבי חייא הוא בטבריה. לידו קבורים בניו יהודה וחזקיה. 
מהתחנה המרכזית המשיכו ישר למעלה הקבר מצד שמאל

 





 



רב הונא ריש גלותא-

ריש גלותא בארמית ובעברית ראש גולה. זהו התואר של בעל הסמכות המדינית והפנימית של הקהילה היהודית בבבל בין המאות השישית והשתיים עשרה. בתקופה זו הייתה גלות בבל מרכז העם היהודי בגולה.

ראש הגולה היה בדרך כלל בן למשפחה מיוחסת ומזרע בית דוד. כמו כן היה תלמיד חכם. מתוקף סמכותו היה מכובד ועשיר ובעל קשרים טובים עם השלטון.


תפקידיו וסמכויותיו-

היה ראש בית הדין בכל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית.

היה הסמכות להתערב בסכסוכים בין ובתוך הקהילות.

היה בעל סמכויות חברתיות.

 




רבי מאיר בעל הנס-

מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. תלמידו המובהק של רבי עקיבא. רבי מאיר בעל הנס זכה לכינוי "עושה נפלאות הקבור בטבריה". קברו הוא מוקד עליה לרגל. האמונה כי מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו של רבי מאיר תזכה אותו בישועות, מביאה רבים ההולכים להתפלל על קברו ותורמים כסף לצדקה.

נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה בפסח שני יד' באדר. לפי המנהג, בשעת מתן הצדקה אומרים את המשפט "אלהא דמאיר עננו". פסוק זה לקוח מהסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר.


אמירותיו-

רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך (מסכת אבות פרק ד').

"רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו, נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנה עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר [משלי ח, יד]:



דרכי הגעה-

קברו האמיתי של התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס זיע"א, הוא במוסדות "אור תורה" בטבריה במעלה ההר בבית המדרש המפואר הבנוי על קברו, שם קבורים גם שני תלמידיו הקדושים של התנא רבי מאיר, סומכוס, ורבי שמעון בן אלעזר.




סוּ‏מָ‏כוֹ‏ס

סומכוס היה תנא מהדור החמישי ותלמיד מובהק שלרבי עקיבא. מסופר עליו כי היה חכם ומפולפל כרבו, רבי עקיבא "אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה" (מסכת עירובין, דף י"ג, ב'.


אמירותיו-

"ממון המוטל בספק חולקין"- פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.

וכן מובא בעניין אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד" תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו' (ברכות י"ג/ב').


דרכי הגעה-

מקום קבורתו טבריה: שדרות אליעזר קפלן. מצדו הימני של כביש 90 ביציאה מטבריה לכיוון צמח  ליד קברו של רבי מאיר בעל הנס.

 

 

 

רבי שמעון בן אלעזר-

ר' שמעון בן אלעזר היה תנא בדור החמישי לתנאים. מתלמידי ר' מאיר וחברו של ר' יהודה הנשיא.

מוזכר במשנה פעמים מעטות, אולם בתוספתא ובברייתות שמובאות בתלמוד נזכר שמו פעמים רבות. במקורות רבים מסר בברייתא גרסה שונה למחלוקות המוזכרות במשנה.

ישנה אגדה המספרת על כך שרבי שמעון חטא פעם בכך שפגע בעובר אורך כאשר כינה אותו מכוער. עובר האורך אמר לו שיגיד לבוראו כי הוא יצר מישהו מכוער. רבי שמעון שהבין שטעה התנצל אך עובר האורח לא רצה לסלוח. רק לאחר זמן ובקשות חוזרות הסכים עובר האורח לסלוח בתנאי שלא יחזור הרבי שוב להעליב אף אחד. על זה אמר רבי שמעון: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז"



אמירותיו-

'תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה, סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה וסימן לדבר (מלכים א'/י"ב) רחבעם בן שלמה' (מגילה ל"א, ב)

ר' שמעון בן אלעזר אומר: 'גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה, שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור' (סוטה ל"א, א).

"ר' שמעון בן אלעזר אומר: יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סוטה ט"ז,ב).



דרכי הגעה-

קברו של רבי שמעון בן אלעזר מצויין כיום בשני מקומות. האחד בכפר סג'ור  ליד קברי רבי שמעון שזורי ורבי ישמעאל כהן גדול, והאחר לצד רבי מאיר בעל הנס ותלמידו סומכוס בטבריה.

 



ישעיה הלוי הורוביץ

רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "שני לוחות הברית"; ה'שי"ח, 1558 – ה'ש"צ, 24 במרץ 1630) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

נולד בפראג בשנת ה'שי"ח (1558) למד בלובלין בישיבה שבה לימד אביו, אצל רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי מאיר מלובלין (המהר"ם מלובלין) שהיו מגדולי רבני פולין במאה ה-16.

שימש ברבנות, וכאב בית דין במקומות רבים בפולין, ליטא, גליציה, אוסטריה וגרמניה בקהילות פוזנן, מץ ופרנקפורט דמיין, ונחשב כרב מחמיר.

החליט לעלות לישראל על מנת לחזק את היישוב היהודי בארץ וכך עשה כאשר עלה ברגל דרך סוריה לירושלים בשנת 1621. אחר כך עבר להתגורר בצפת שבה גר כשלוש שנים, ובטבריה שבה חי עוד חמש שנים, ובה נפטר ונקבר.

אמירותיו-

חיבורו העיקרי של השל"ה הוא :שני לוחות הברית" אותו כתב שנתיים אחרי עלייתו לארץ ישראל, כצוואה לבני משפחתו, ובו הוא מצווה אותם להנזר מתענוגות העולם.

דרכי הגעה-

השל"ה נקבר בבית הקברות הישן בטבריה.

 

 

 

רבי משה חיים לוצאטו - הרמח''ל

הרב משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) הוא אחת הדמויות המסתוריות, המעניינות והחשובות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. רב, מקובל, סופר, חוקר רטוריקה ומשורר במאה השמונה עשרה.

נולד בפאדובה שבאיטליה בשנת 1707. מילדותו ניכר בכישרונות נדירים ובמידות נעלות, למד תורה בשקידה וכן בוטניקה, מתמטיקה, פיזיקה, שפות שונות: איטלקית, יוונית, רומנית אך בעיקר התעמק בלימוד תורת הנסתר ובגיל 14 גילה בקיאות רבה בספרי הקבלה וידע בעל-פה את כתבי האריז"ל.

בשנת ה'תק"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו. הקים בית כנסת, כתב ספר תורה והמשיך לעסוק בלימוד תורת הקבלה אולם בשנת ה'תק"ו חלה עם בני ביתו במגיפה שפרצה בעכו והשיב את נשמתו ליוצרה יחד עם אשתו ובנו.


אמירותיו-

כתב כ-80 ספרים בקבלה, מוסר, מחזות ושירה אולם רבים מספריו אבדו. בין ספריו בולט חיבור קטן ומיוחד בשם " מִשְׁכָּני עליון", שבו הוא מתאר בפרטי פרטים את מבנהו של בית המקדש השלישי. על השפעת כתיבתו ודבריו כתב חיים נחמן ביאליק: "הוא אשר בנה אב לשלושת בתי המדרש הגדולים של הגר"א, של הבעל שם טוב ושל בן מנחם 
(משה מנדלסון). באדמת מטעו טמונים שורשי ההתפתחות של ספרותנו לכל ראשי נתיבותיה".


דרכי הגעה-

ישנה דעה כי נטמן בטבריה בסמוך לקבר רבי עקיבא.

 



רב חננאל  ורב ברונא-

רב חננאל ורב ברונא היו אמוראים בבלים בדור השני לאמוראים. תלמידיו המובהקים של רב. רב חננאל שימש כסופר סת"ם. אודות כך מסופר, כי רב חסדא מצא את רב חננאל שהיה כותב ספרים (תורה) שלא מן הכתב (בעל פה). אמר לו: ראויה כל התורה כולה להיכתב על פיך, אלא (אבל) כך אמרו חכמים: אסור לכתוב [אפילו] אות אחת שלא מן הכתב‏. (בבלי, מגילה יח ע"ב)


אמירותיו-

"אמר רב חננאל אמר רב: שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום: אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש, ואחת אומרת קדוש ה' צב-אות... ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה, שנאמר (איוב לח): 'ברן יחד כוכבי בקר' והדר - 'ויריעו כל בני אלהים'".(בבלי חולין צא, ב)


דרכי הגעה-

רב חננאל ורב ברונא קבורים בטבריה, ועל קבריהם וקבר חברם רב יוחנן הוקמה מצבה משותפת.

 


האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין

נולד בט"ז כסלו ה'תרי"ח בעיירה הוסיאטין [גוסיאטין] (אוקראינה) ונקרא 'ישראל' על שם סבו – אדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין [הרוז'ינר]. האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין ובין תומכי הציונות הדתית. גדולי הרבנים העריכו אותו ואף האדמו"ר מבעלז כינה אותו: "צדיק יסוד עולם".

בשנת תרצ"ז (1937), בהיותו בן 80, עלה הרב לארץ ישראל יחד עם חסידיו, לאילו שנותרו ובאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו". בכ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948) נפטר הרב ישראל הוסיאטין בהיותו בן 91.‏ ביום השנה למותו נערכות הילולות לשמו ועליות לקברו.


אמירותיו-

הרב םרידמן ראה תמיד בעין יפה את יישוב ארץ ישראל. בהתייחסו לעלייה לארץ אמר:

"מהגרים גם לארצות אחרות, אבל רק למטרה פרטית, במטרה כללית לאומית הולכים רק לארץ ישראל. והראיה – אוגנדה. גם החופשיים בכו אז לשמע הצעה הזאת אפילו שלא ידעו אם הארץ המוצעת טובה אם לא"


דרכי הגעה-

vרב פרידמן ביקש להיקבר בהר  הזיתים. באם לא יתאפשר ביקש להיקבר בטבריה. כיוון שביום מותו הר הזיתים היה בידי הירדנים לא התאפשר לקברו שם. נקבר בטבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.

 



ישראל משקלוב

רבי ישראל נולד בשקלוב למשפחת רבנים מפורסמת. סבו, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תקל"ב (1772) ונקבר בה. רבי ישראל התגורר בשקלוב ובה למד, והגיע ללמוד אצל הגר"א מוילנה סביב שנת 1796, ביחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. רבי ישראל ורבי מנחם מנדל התבלטו מיד בין תלמידי הגר"א ועסקו בהעתקת כתביו ובהפצתם.


אמירותיו-

כתב שני ספרים:

פאת השולחן- חיבור ארוך ומקיף על המצוות התלויות בארץ, המהווה מעין "שולחן ערוך" לנושאים אלו. נכתב בעקבות נדר שנדר המחבר בזמן המגפה בצפת.

תקלין חדתין- על מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. הודפס במינסק בהיותו שד"ר בליטא.


דרכי הגעה-

ר' ישראל נפטר בטבריה, בעת שיצא להירפא במעיינותיה בשנת תקצ"ט. הוא נקבר בטבריה. מקום קבורתו לא היה ידוע עשרות שנים. לפני שנים אחדות התגלה בבית הקברות בטבריה חלק שבור של מצבה, ועליו רשום שמו וספרו "פאת השולחן". החלק נקבע בתוך מצבה חדשה שהוצבה במקום בו נמצא החלק השבור של המצבה הישנה.

 



ר' זאב וולף מטשרני אוסטראה

היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש. ב-1798 עלה לארץ ישראל וחי בה 25 שנה עד לפטירתו.

התגורר בחיפה אולם כעבור זמן התיישב בטבריה ולאחר פטירת אדמו"ר רבי אברהם כץ מקאליסק בשנת ה'תק"ע החל להנהיג את קהילת החסידים בטבריה ופעל לאיסוף תרומות עבור הקהילה.


אמירותיו-

תלמידו המובהק, רבי מנחם מנדל מקוסוב, אבי שושלת חסידות ויז'ניץ. באחת מאיגרותיו כתב לו רבי זאב: "שיתחדש המלוכה שלו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם".

 

 

דרכי הגעה-

רבי זאב וולף נפטר בה' באדר תקפ"ג (1822), ונטמן בבית העלמין העתיק בטבריה, בסמיכות לרבי אברהם מקאליסק. אשתו נפטרה בשנת 1837. בתו, בנו וכלתו נספו ברעש הגדול בצפת באותה שנה.

 


רבי אברהם הכהן

נולד בעיירה הליטאית קאליסק (Kaliska) לרבי אלכסנדר. מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל. לאחר פטירת הרב מנחם מנדל מוויטבסק עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. מסופר בספר 'שערי תשובה' מעשה מופלא שהיה בתקופתו: בתקופה שהיה עצירת גשמים קשה פנו אליו שיתחנן להורדת גשמים, עלה ר' אברהם לקברו של ר' עקיבא עם עוד עשרה מגדולי הקהילה , ולאחר תפילות ותחנונים מרובים החלו לרדת גשמים.

בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של הגאון מווילנא.


אמירותיו-

ספריו:

אגרת קדש: מכתביו.


 מדברי תורתו: נדפסו בספר "דגל מחנה אפרים" לר' משה חיים אפרים מסדילקוב ובסוף הספר "חסד לאברהם" לר' אברהם המלאך.

בשנת התשע"ה הושיבו ישיבה על קברו 'כולל גבוה להוראה 'חסד לאברהם קאליסק' בבית הכנסת העתיק של 'כולל רייסין' בטבריה.


דרכי הגעה-

קברו בבית העלמין העתיק בטבריה. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".

 



רבי אברהם אביחצירא

רבי אברהם אביחצירה הוא בן למשפחה יהודית מרוקאים שהצמיחה רבנים רבים.

בנו השלישי של ר' יעקב המכונה "אביר יעקב נולד בשנת ה'תר"א בתאפיללאת (מרוקו).

בשנת ה'תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בטבריה. שקד על לימוד התורה וברח מן הכבוד והשררה, אך החכמים אשר הכירו בגדולתו ושמעו על יחוסו באו להסתופף בצילו וללמוד עמו.

בשנת ה'תרע"ג השיב את נשמתו ליוצרה.


דרכי הגעה-

קברו בבית העלמין העתיק בטבריה.

 



רבי חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 - ו' בניסן ה'תק"ד 1744) היה רב, שד"ר (שליח דרבנן) ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה. נולד בחברון לרבי משה אבולעפיה. בן למפחת יהודים עניפה ממגורשי ספרד.

בשנת 1738 נקרא לבוא ולחדש את היישוב היהודי בטבריה, עיר שסבו ,חיים, היה רבה טרם נחרבה. בעיר נבנה בית כנסת "נאה ומפואר מאין כמוהו בכל ארץ ישראל", על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל האר"י. בית הכנסת נקרא בשם "עץ החיים". אבולעפיה בנה בטבריה גם בית מרחץ, חנויות ליום השוק ובית בד לשמן שומשמין.



אמירותיו-

רבי חיים כתב ספרים רבים:

מספריו:

• חנן א-לוקים

• יוסף לקח: על התורה

• ישרש יעקב: על עין יעקב

• מקראי קודש: על פסח ויו"ט

• עץ החיים: על התורה

• שבות יעקב: על עין יעקב



דרכי הגעה-

קברו בבית העלמין העתיק בטבריה.



רבי יעקב שמשון משפיטובקה

מגדולי רבני החסידות. בנו של רבי יצחק, רבן של סלאביטה, שיפיטובקה אוהימאן ובאר, תלמידו של המגיד ממזריטש ובן-ביתו של רבי ברוך ממזבוז'.

נודע כעילוי עוד בצעירותו. המגיד ממעזריטש מינה אותו להפיץ את תורת החסידות בקרב חוגי הרבנים והלמדנים עקב גדלותו בתורה והבנתו העמוקה בחסידות ובמהלך ביקוריו הגיע גם אל בעל ה"נודע ביהודה" שהתפלא על שכלו החריף על אף גילו הצעיר. כיהן כרב בערים שונות באוקראינה: אומן, באר, סלאוויטא ושפיטובקה.

בשנת תקנ"ד (1794) עלה לארץ ישראל, והתיישב בטבריה. נהיה מקורבו של ר' אברהם מקלסיק. בשנת תקנ"ט (1799) פגש את ר' נחמן מברסלב. נפטר בטבריה בג' סיון תקס"א (1801).



אמירותיו-

בעלותו ארצה התיישב בטבריה והתקרב לחוגו של רבי אברהם מקאליסק, ויחד אתו וצדיקים אחרים הוציא כרוז בעניין מעות ארץ-ישראל, ואזהרה שלא לשנות מהם לצדקה אחרת.

מספריו- ויכוחא רבה: הוויכוח בינו ל'נודע ביהודה'.



דרכי הגעה-

נפטר בטבריה ביום ג' סיון תקס"א (1801). קברו בבית העלמין העתיק בטבריה.



רבי מנחם מנדל מפרימשלאן

ר' מנחם מנדל בנו של ר' אליעזר נולד בשנת תפ"ח. מתלמידי הבעש"ט וידידו של המגיד ממזריטש. בשנת תקכ"ד (1764) עלה לארץ ישראל יחד עם בנו רבי דוד בשיירה שמנתה כ-30 נפשות. בערב ראש השנה תקכ"ה הגיעו לנמל יפו משם בעזרת חמורים ופרדות הגיע לטבריה.



אמירותיו-

במכתבו הקצר והיחיד שנשתמר הוא כותב לאחיו רבי צבי מזלטשוב: "הנה עד מתי אתה יושב בחוץ לארץ ואתה שומע לקול המדברים סרה על ארץ הקודש הזאת, אשר כל חללי עלמא כלא נחשבו עליה. צריך להתפלל תפילות הרבה להרגיל קדושתה ואזי ידע לחבב בעצמו שהוא הולך עם אלקים".



דרכי הגעה-

נפטר בכ"א תשרי תקל"א (1771). נקבר בבית נקברות העתיק בטבריה.




רבי מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב. עלה לארץישראל עם 300 תלמידים עליה שנקראה "עליית תלמידי הבעל שם טוב". תחילה התגורר בפקיעין, לאחר מכן עבר לצפת אך בשל רדיפות הטורקים והערבים, ועלילה שהעלילו עליו, עבר לטבריה, וייסד בה את היישוב החסידי. היה בין מקימי קופת מעות ארץ הקודש בנשיאותו של רבי שניאור זלמן מלאדי ולאחריו רבי מרדכי מלעכוויטש שדאגה להעביר כספים מחו"ל עבור היישוב החסידי בארץ ישראל.


אמירותיו

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. נהג לחתום את איגרותיו בתואר "השפל באמת", גם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל ושבח, אלא רק את שמו.

רבי מנחם מנדל חיבר מספר ספרים חשובים, הידוע ביניהם הוא הספר "פרי הארץ" בתורת הקבלה.


דרכי הגעה

ר' מנחם מנדל נפטר בטבריה בא' אייר תקמ"ח (1788). נקבר בבית הקברות העתיק בטבריה.










קברי צדיקים בירכא

חושי הארכי

חוּשַׁי הָאֲרְכִּי, דמות מקראית הנזכרת בספרי שמואל ודברי הימים, חברו ויועצו של דוד המלך.

הסיפור על מרד אבשלום המוזכר בספר שמואל מביא את חושי כמי שהגן על דוד. חושי סיכל את עצת אחיתופל הטובה, לתקוף את מחנה דוד הנמלט מוקדם ככל האפשר, בהזהירו את אבשלום מפני פזיזות. קבלת עצתו של חושי על ידי אבשלום סיפקה זמן יקר למחנה דוד לארגן את ההתנגדות לאבשלום (תוך שחושי מעדכן גם את דוד בדבר הצפוי), ולמעשה, עצתו של חושי היא שהכשילה את מרד אבשלום והצילה את דוד.



דרכי הגעה

קיברו נמצא במרכז הכפר ירכא. חדר רבוע עם כיפה בו על פי האמונה הדרוזית קבור יוסף הצדיק. לפי המסורת היהודית כאן קיברו של חושי הארכי.

לאחר 4 ק"מ נסיעה בתוך כפר ירכא מגיעים למבנה קטן עם כיפה בין הבתים.

 

קברי צדיקים בכפר חיטים

יתרו חותן משה

דמות מקראית, כהן מדין ואביה של צפורה, אשת משה רבנו. ליתרו שמות נוספים: חובב, רעועל, חבר, קיני. היה משלשת יועצי פרעה, וכשרצה פרעה לגזור על הזכרים, ברח: "שלושה היו באותה עצה [של הבה נתחכמה לו], בלעם ואיוב ויתרו. בלעם שיעץ, נהרג. איוב ששתק, נידון ביסורין, יתרו שברח, זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית" [סוטה יא, א].

זוכרים את המבנה ההיררכי של שרי אלפים, שרי מאות ,שרי חמישים, ושרי עשרות שישפטו את העם? אז זו ההצעה של יתרו למשה על מנת להקל את העומס על משה.

במסורת הדרוזית מופיע שם יתרו בקוראן שם הוא ניקרא שועיב, נביא הדרוזים המשמש כהן במדיין.


אמירותיו-

"ויאמר יתרו: ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם" [שמות יח, י-יא].


דרכי הגעה-

במורדות הכביש לכוון טבריה פונים אל כוון כפר חיטים כביש 7717. נוסעים עד למבנה עם כיפות בו נימצא קבר יתרו.




רבי יהושע בן פרחיה

יהושע בן פרחיה - נשיא הסנהדרין בשנת נ"א תק"ס, מאתים שנים לפני החורבן. היה בזמן החשמונאים, בן זוגו של נתאי הארבלי מהזוג השני (אבות פ"א ו'). כאשר הרג ינאי המלך בחכמי ישראל, ברח רבי יהושע בן פרחיה לאלכסנדריה שבמצרים ן כאשר גברה יד הפרושים על הצדוקים בקשו ממנו לחזור וכתבו לו: "מני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריא של מצרים אחותי. בעלי שרוי בתוכך, ואני יושבת שוממה" [סוטה מז, א].

  

אמירותיו-

עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.

מיוחס אליו המאמר: בתחלת כל האומר לי עלה לגדולה אני כופתו ונותנו לפני הארי, ועכשיו כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין (מנחות ק"ט).


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בכפר חיטין מול הבנין של יתרו.

 

קברי צדיקים בכבול

רבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא, משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. נולד בטולדו שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית. בהיותו בארץ מולדתו היו לו מהלכים בין חכמים ומשוררים גדולים כמו ר' יוסף אבן צדיק, ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי שהיה זקן ממנו בשנים אחדות.


אמירותיו-

נפש האדם היא מורכבת לפי ראב"ע משלושה חלקים: רוח נפש ונשמה.

הנשמה היא החכמה העליונה נאצלת מעולם השכליים;

הרוח היא כוח ההשגה החושית וההרגשית ומושבה בלב;

והנפש היא כוח החיוני הנמצא בכל חי ויש בה כוחות שונים כמו הגידול והצמיחה וכו' (קרוב לדעת אריסטו).



דרכי הגעה-

במעלה כפר כאבול נמצא מבנה עתיק עם כיפה ובו מצבת ציונו של ר' אברהם אבן עזרא.




רבי יהודה הלוי

פילוסוף ומשורר, נולד בטולדו  ספרד בסוף המאה ה- 11, ומת אחרי שנת 1140. כתב כאלף פיוטים ושירים. שירי שבח, הלל, סליחות וכיסופים להקב"ה, וכן קינות על צרות ישראל וכמיהתם לגאולה. שירתו הפליאה את המשורר ר' משה אבן עזרא חברו הטוב. בהיותו כבן ששים החליט לעזוב את ספרד ולעלות לירושלים. לשפוך נפשו במקום אשר רוח אלהים שפוכה, ולשאוף חיי נשמות אויר ארץ הקודש.


אמירותיו-

חיבורו הפילוסופי הגדול הוא "הכוזרי"-ספר ההגנה לדת המושפלת, ובה עיצב את תמונת עולמו הפילוסופית. הוא מתקיף בספר את הפילוסופיה האריסטוטלית, ומעמת את היהדות עם הנצרות והאיסלם.

את תשוקתו לארץ ישראל ביטה בשיריו ובהם השיר הידוע כל כך- "ליבי במזרח" שמצאתי לנכון להביא את הבית הראשון ממנו:

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב

 אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד / צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב

 יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בכאבול יחד עם אבן עזרא.

 



מיכה הנביא-

נביא בימי יותם אחז חזקיהו, שניבא על יהודה ושומרון. ספרו הוא השישי בתרי עשר.  ספר מיכה כולל תוכחות מוסר, אזהרות ועונשים על הגזל החמס והנבלות שעשו בני דורו בימי המלכים יותם ואחז, ונחמות לאחרית הימים שהתחילו בימי חזקיהו.

בספר שלושה חלקים, וכל נבואה פותחת בדבור "שמעו".

חלק ראשון: כולל 2 פרקים ראשונים, ובהם פשע שומרון ואבל על חורבנה.

חלק שני: כולל פרקים ג'-ה'. מזהיר מפורעניות, ומסיים בנחמות.

חלק שלישי מפרק ו' עד סוף הספר. מתוכח עם בני ישראל. מסיים ביעוד העתיד.


אמירותיו-

על נביאי השקר מדבר בלעג: לוּ אִיש הֹלֵךְ רוּחַ וָשקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשּכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה: (ב' י"א).

מיכה מזהיר כי הקב"ה מעניש את החוטאים, "הנה ה' יוצא ממקומו (מכסא הרחמים לכסא הדין) וירד ודרך על במתי ארץ, ונמסו הרים תחתיו" (א' ד').

ה' מתוכח עם ישראל: "עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך? ענה בי!"

הנביא מדבר על הגאולה העתידה: "ואתה בית לחם אפרתה" וגו' (ה' א')



דרכי הגעה-

בקצה המערבי דרומי של הכפר כאבול, בבית הקברות המקומי, במבנה מרובע עתיק נמצא קברו של מיכה.




רבי שלמה אבן גבירול

ר' שלמה אבן גבירול נולד במאלגה שבספרד בשנת ד' תשפ"א (1021) לערך, לאביו ר' יהודה. היה מגדולי המשוררים והוגי הדעות היהודיים בתור הזהב של יהדות ספרד.

אבן גבירול נתייתם בעודו ילד קטן. למד תורה ותלמוד, דקדוק, לשונות עברית וערבית, אסטרונומיה, הנדסה, הגיון ופילוסופיה. מנעוריו נטה לשירה, והתחקה אחרי שירי דונש בן לברט השקולים על פי יתד ותנועה כשירי הערבים. חיבר שירי קודש וחול ובהם הפיוט המפורסם כתר מלכות.


אמירותיו-

ספרו הכי נכבד הוא "מקור חיים" שחבר בלשון ערב ונעתק בשנת 1150 ללשון רומי בשם Fons Vitae.

'כתר מלכות' הוא שיר שחיבר בסוף ימיו. השיר עוסק בשבחו של הקב"ה, ובסוף השיר מבקש המחבר מהקב"ה שיעורר אותו לבוא לארץ ישראל.


דרכי הגעה-

במעלה כפר כאבול נמצא מבנה עתיק עם כיפה ובו מצבת ציונו של ר' אבן גבירול.

 

 

 

 

שמואל הקטן

תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה. חיבר את ברכת המינים, ברכה מאוחרת שנוספה לתפילת שמונה עשרה, לבקשתו של רבן גמליאל. בתלמוד הוא מוזכר כדוגמה לענווה. לא היו לו ילדים.

 

לפשר כינויו "הקטן" מביא התלמוד הירושלמי שני הסברים: "לפי שהיה מקטין עצמו" ונוהג בענווה, ו"לפי שמעט (בלבד) היה קטן משמואל הרמתי"‏.

קיימת אי־ בהירות בנוגע לתקופה שבה חי ופעל שמואל הקטן, כיוון שהמקורות מציגים מידע סותר. יש אומרים שחי בזמן רבן גמליאל הזקן (דור ראשון לתנאים) יש אומרים שחי בזמן רבן גמליאל דיבנה (דור שני-שלישי לתנאים – אחרי חורבן בית המקדש).


אמירותיו

שמואל הקטן אומר: בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו" [משנה אבות ד, כד, וראה שם בתוס' יו"ט].

אבא איסי בן יוחנן משום שמואל הקטן אומר: העולם הזה דומה לגלגל עינו של אדם. לבן שבו - זה אוקיינוס שמקיף את כל העולם, שחור שבו - זה העולם, קמט שבשחור - זה ירושלים, פרצוף שבקמט - זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל, אמן" [דרך ארץ זוטא פרק ט].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בכאבול. ליד בן עזרא ויהודה הלוי.

 

כפר קנא


רבי חנינא סגן הכהנים

ר' חנינא (חנניה) סגן הכוהנים. תנא בדור הראשון. חי בזמן חורבן בית שני. כפי שמבינים היה סגן לכהן הגדול בבית המקדש. תוארו ניתן לו בזכות תפקידו - שימש כסגנו של הכהן הגדול בבית המקדש. סגן הכוהנים - הינו אחריות על עבודת כל הכוהנים , כמו כן הסגן מיועד להחליף את הכהן הגדול במידה וייפסל לעבודת המקדש. רבי חנינא היה מעשרה הרוגי מלכות ונהרג בזמן החורבן (סדר הדורות).


אמירותיו-

הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

אמרה זו חשובה כיוון שנאמרה בזמן שחז"ל מספרים שבדורות החורבן כהנים גדולים קיבלו את משרתם באמצעות "מינוי פוליטי"  מהשלטון הרומאי ולאו דווקא עקב התאמתם לתפקיד. מינוי שנרכש בכסף או בהתחייבות אחרת. רבי חנינא אומר שלמרות הבעיות שגורמת המלכות עלינו להתפלל לשלומה של מלכות.


דרכי הגעה-

נוסעים לכוון צומת בית רימון ונכנסים לכפר כנא. בהמשך בתוך מטע זיתים לרגלי הגבעה במערת רבן שמעון בן גמליאל.



רבן שמעון בן גמליאל (הראשון)

רבן שמעון בן גמליאל הזקן (רשב"ג הראשון) - (10 לספירה - 70 לספירה לערך), תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים, נשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני. צאצא למשפחת הלל הזקן, ואחד מעשרת הרוגי מלכות. היה נינו של הלל הזקן. נתמנה לנשיא כ-18 שנה לפני החורבן, והיה אחרון הנשיאים בתקופת בית המקדש.

המרד הגדול נגד הרומאים היה בתקופתו. רבן גמליאל יחד עם רבן יוחנן בן זכאי היו עם מחנה המתונים. עמד בראש ממשלת המרד בשאיפה להגיע להסכמה עם הרומאים.

רבן שמעון הוּצא להורג, על פי המסורת, יחד עם רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, בתאריך כ"ה בסיון.



אמירותיו-

"כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא" [אבות א, יז, ראה שם בתוס' יו"ט].

 "אמר רבי שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" [תענית ל, ב].



דרכי הגעה-

מקום קבורתו בכפר כנא. בתוך מטע זיתים לרגלי הגבעה במערת רבי שמעון בן גמליאל.

 

כפר נחום

הנביא נחום האלקושי


נחום - אחד מתרי עשר הנביאים. נקרא ע"ש עירו אלקושי. אלקושי הוא מקום בגליל, הנקרא 
Helcesei בנבואותיו הוא מנבא על נינוה שחזרה לסורה, ועל חורבן אשור. היה בנו של אלקנה מחנה או מפנינה [הגהת מהר"ש ויטאל, שער הכוונות ענין עלינו לשבח [נ, ב], ע"ש רמז נאה].


אמירותיו

ספר נחום כולל שלושה פרקים והוא כתוב במליצה נשגבה. סגנון לשונו נאדר בתארו את מפלת ממלכת אשור וחורבן נינוה.

בפרק א - מדבר על קנאת ה' צבאות אשר קנא לעמו וינקם במחריבי ארצו.

בפרק ב - בשורה לערי יהודה, מתאר את חורבן נינוה, שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג... בוקה ומבוקה ומבולקה וגו'.

בפרק ג - חוזר על מפלת העיר בגלל עוונה, עיר דמים כלה.. בעלת כשפים המוכרת גויים בזנוניה ומשפחות בכשפיה, ומסיים: כל שומעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד.



דרכי הגעה-

כפר נחום נמצא על כביש טבריה –ראש פינה (90). מצומת כפר נחום נוסעים לכוון הגן הלאומי כפר נחום. בתוך מטע נמצא מקום קבורת נחום האלקושי ר' תנחום ור' תנחומא.



רבי תנחום

כיוון שלא ברור באיזה רבי תנחום מדובר שכן יש מספר מקורות שמזכירים את רבי תנחום. אם כן נסתפק בציון מקום קיברו כפי שידוע לנו.


דרכי הגעה-

בכפר נחום אשר יהודים בדורות קודמים קראו למקום תנחום, וספרו שבכפר נמצא קברו של רבי תנחומא. מנחם החברוני מספר בעדות משנת 1215 על נדודיו בגליל ומציין, כי "רחוק מטבריה ד' פרסה. ושם קבר ר' תנחומא בתוך העיר ושם העיר תנחום ...".

גם מחבר הכתב "יחוס האבות והנביאים" משנת 1537 מספר על היישוב תנחום "שם קבור ר' תנחום".





רבי תנחומא

תנחומא (בר אבא), אמורא ארצישראלי בדור החמישי, במחצית השניה של המאה הרביעית לספירה.

גדול בעלי האגדה. תלמידם של ר' הונא ור' יהודה בר שלום (במ"ר ג:ז), ושל ר' פנחס (ירושלמי שקלים ו:א). ר' מנחמא היה חברו (קה"ר ה:ח).

ר' תנחומא הוא חותם תקופת המדרש. עמו נסתיימה תקופת היצירה המדרשית העתיקה, שראשיתה בתקופת הסופרים ואנשי כנסת הגדולה.



אמירותיו

בזמן עצירת גשמים גזר כמה פעמים תענית ולא ירדו גשמים. עלה ודרש לפני הציבור: בני, התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים. עד שהם מחלקים צדקה לעניים ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו. חשדוהו בדבר עבירה, באו וספרו לר' תנחומא. שלח אחריהם ובאו. אמר לו: מפני מה נתת מעות לגרושתך? אמר לו: ראיתיה בצרה גדולה ומלאתי רחמים עליה. הגביה ר' תנחומא פניו למעלה ואמר: ריבון כל העולמים, זה שאין לזו עליו מזונות ראה אותה בצרה נתמלא רחמים עליה, אתה שכתוב בך רחום וחנון, ואנו בניך בני ידידיך, בני אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתימלא עלינו רחמים. מיד ירדו גשמים ונתרווח העולם (ב"ר לג:ג).



דרכי הגעה

כפר נחום נמצא על כביש טבריה –ראש פינה (90). מצומת כפר נחום נוסעים לכוון הגן הלאומי כפר נחום. בתוך מטע נמצא מקום קבורת נחום האלקושי ר' תנחום ור' תנחומא.


 

כפר מנדא


רבי יששכר דכפר מנדי

רבי יששכר היה אמורא ארץ ישראלי המוזכר בתלמוד ירושלמי.


אמירותיו-

אמר רבי יששכר דכפר מנדי: אין הלשון הזה ויקר, אלא לשון טומאה, היך מה דאת אמר: (דברים כג): כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה, אבל נביאי ישראל בדבור שלם, בלשון חיבה, בלשון קדושה, בלשון שמלאכי השרת מקלסין אותו, שנאמר (ישעיה ו): וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו'.

על הפסוק 'טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה' [קהלת, ז, א], אמר: "דרכן של רשעים להנתן בדיוטא תחתונה של גיהנום, שנאמר [איוב לד, כו]: 'תחת רשעים ספקם'. שלושת רעי איוב הלכו לבית האבל ונדחו מגיהנום" – כלומר, חבריו של איוב באו לנחמו בזמן אבלו, והתפלל עליהם, וניצלו מעונש בעולם הזה ובעולם הבא [קהלת רבה ז, ב, ד].


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בכפר מנדא. בכביש הראשי ביישוב ישנה כיכר עם באר עתיקה. שם נימצא הציון.



רבן שמעון בן גמליאל (השני)

רבן שמעון בן גמליאל השני - תנא בדור השלישי. נשיא הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא היה בנו ותלמידו. היה נער בעיר ביתר בזמן מרד בר כוכבא. כאשר נפלה העיר נמלט מתוך ההרגה (סוטה מ"ט: גיטין נ"ח.).

כאשר נוסד בי"ד באושא, נבחר לשבת על כסא נשיאות אבותיו. היה קרוב למלכות, ולמד חכמה יונית (ב"ק פ"ג:). התיר את התרגום היוני (מגילה ט': ירושלמי שם). כנראה למד גם חכמת הטבע ותכונת הגוף לצורך רפואות (ברכות כ"ה. מ', שבת ע"ח: כתובות נ"ט: ק"י:).


אמירותיו-

"רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלשה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום, שנאמר [זכריה ח, טז]: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות א, יח].

 "רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין עושין נפשות [= מצבות] לצדיקים, דבריהן הן זכרונן" [ירושלמי שקלים ב, ה].

 "רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד - נוהגים אותה בפרהסיא, וכל מצוה שלא מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד - עדיין היא רופפת בידם" [ספרי דברים עו, כג].


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בכפר מנדא. בכביש הראשי ביישוב ישנה כיכר עם באר עתיקה. שם נימצא הציון.

 

 

קברי צדיקים במירון
 
 
קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון
 

מקום קברו במירון הינו מוקד העליה לרגל וההילולא הגדולה ביותר בישראל ליד קבר צדיק, מדי שנה בל"ג בעומר, יום מותו. יעקב בן נתנאל הכהן הוא הראשון שמזכירו במאה ה 12.

רשב"י, תלמיד ר' עקיבא וחכם גדול בדורו, חי במאה השניה וברח מאימת הרומאים, שגזרו עליו מיתה. הסתתר במערה המזוהה כיום בפקיעין עם בנו משך 12 שנה, שם חיבר לפי מסורת המקובלים את ספר הזוהר וכן מיוחסת לו ה'מכילתא דר' שמעון בר יוחאי' ובניית 24 בתי כנסת בגליל. את מסורת ההילולא בל"ג בעומר שראשיתה ככל הנראה במאה ה 17 מקובל לייחס למקובלים. לפני כן התאספו במקום יהודים ובני עמים במועדים אחרים בשנה. מאז היו משולבים בחגיגה אלמנטים של ניסים, אמונה עממית ושפיעה מוגברת של מעיין, תספורת ראשונה לתינוקות ('חלאקה'), הדלקת אש, שריפת חפצים ועוד. הקבר נמצא בתוך בניין גדול שבו קבור גם בנו אלעזר, סביבו נמצאים קברי צדיקים אחרים. מסורת מן המאה ה 19 מראה את קבר יוחאי אבי שמעון ואשתו בגוש חלב. ואכן, ב'ייחוס צדיקים' נאמר "גוש חלב – ושם בית לרשב"י".



האגדה על רבי שמעון בר יוחאי
מעשה שישבו רבי יהודה ובי יוסי ורבי שמעון, והיה יושב יהודה בן גרים איתם. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהם של אומה זו: בנו שווקים, בנו גשרים, בנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר : כל מה שבנו - לא בנו אלא לצורך עצמן. בנו מרחצאות - לעדן בהם עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה. יוסי ששתק - יגלה לציפורי. שמעון שגינה - ייהרג... הלכו רבי שמעון ואלעזר בנו ונתחבאו במערה. נעשה נס, נברא להם חרוב, ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם והיו יושבים עד צווארם בחול. כל היום גרסו. בזמן תפילה לבשו בגדיהם, התעטפו והתפללו, ולאחר מכן חזרו ופשטו בגדיהם, כדי שלא יבלו. ישבו שתים עשרה שנה במערה. בא אליהו ועמד על פתח המערה ואמר: מי יודיע לבן יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזירתו? ... (תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל"ג עמוד ב' )
מערה זו מזוהה על פי המסורת בפקיעין







מירון  קברי צדיקים נוספים

רבי יוסי בן רבי אלעזר


רבי יוסי הוא בנו של רבי אלעזר ונכדו של רבי שמעון בר יוחאי.


אמירותיו

"כל שבידו אומנות, למה הוא דומה? לכרם גדור, שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו, ואין עוברין ושבין נכנסין לתוכו ואין רואין את מה שבתוכו. וכל שאין בידו אומנות, למה הוא דומה? לכרם פרוץ, שבהמה וחיה נכנסין לתוכו, ועוברים ושבים נכנסין לתוכו ורואין מה שבתוכו" – כלומר, האומן, אף שמתנהג בוותרנות, אין מסתכלין בו בני אדם לחפש ולבדוק אחריו ממה מתפרנס, ואינו ירא לחשש גזל. וההיפך הוא במי שאין לו אומנות, שהכל בודקין אחריו... ואף אם יצמצם חייו, הכל בודקין אחריו, וירא לנפשו פן ילכד באיסור גזל שוה פרוטה [תוספתא קידושין א, יא ומנחת ביכורים שם].


דרכי הגעה

כביש הגישה למירון הוא מכביש 866 (צומת חנניה – צומת מירון) כ-500 מטר דרומה מצומת מירון. מכביש 866 עולים כ-500 מטר עד לקברו של רשב"י ובנו רבי אלעזר.




רבי יצחק

לא ידוע אודות רבי יצחק, דבר לאשר היה מתלמידי הרשב"י. מאחר ורבי יצחק נפחא טמון בטבריה ורבי יצחק מהזוהר טמון בצפת יתכן שיש רבי יצחק שלישי והוא זה הקבור בפתח חצר הרשב"י במירון.


דרכי הגעה

נקבר בפתח חצר הרשב"י במירון.



רב אדא סבא

אמורא בבלי בן הדור החמישי או השישי. נולד לאביו רב מרי בן רחל (שנשבתה ונישאה לנכרי באיסור שלאחר מכן נתגייר) בת שמואל האמורא.


אמירותיו-

""מר זוטרא ורב אדא סבא בניו של רב מרי בר איסור חילקו ביניהם את הנכסים שהוריש, באו לפני רב אשי אמרו לו על פי שני עדים אמרה תורה שאם ירצה אחד הצדדים לחזור בו לא יוכל לחזור ואנחנו לא נחזור בנו, או שמא הדבר לא יוכל להתקיים אלא בעדים אמר להם לא איברי סהדי אלא לשקרי"" (מסכת קידושין סה, ב).


דרכי הגעה-

לפני הכניסה לחצר הציון של רשב"י נמצא מימין לכביש מבנה בעל שתי כיפות, ובו נמצאת מערת ר' אדא סבא.




רבי יוחנן הסנדלר

תנא בדור הרביעי, באמצע המאה השניה לספירה.רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן. תלמידו של ר' עקיבא (ברכות כב:א) והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמילאו את ארץ ישראל בתורה [קה"ר יא, י]. על קשריו עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: "שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשתו יושבות" [ירושלמי חגיגה ג, ה].. נולד באלכסנדריה של מצרים (ירושלמי חגיגה ג:א). מצאצאי רבן גמליאל.



אמירותיו-

מצוטט במסכת אבות כי היה ר' יוחנן אומר: 'כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.



דרכי הגעה-

רבי יוחנן נפטר בערך בשנת 150. כיום מראים את קברו בהר מירון, ורבים העולים על הקבר, ביום כ"ט בתמוז, הוא יום פטירת צאצאו רש"י.

עולים ימינה בכביש מהרחבה שלפני ציון רשב"י, פונים שמאלה בסיבוב חד עם הכביש, ומשם ממשיכים עד לקברו של רבי יוחנן.




הלל הזקן

המנהיג הגדול שקם לעם ישראל עם שקיעת כוחו המדיני תחת שלטון הרומאים והתנכרות מלכותו של הורדוס למסורת היהדות, כמאה שנה לפני החורבן. הלל הוא הראשון בין חכמי המשנה שאנו יכולים להכיר את דרכי חייו ופעולתו ושיטת למודיו מתוך עובדות, מאורעות היסטוריים, ומסורות ברורות.

הלל ושמאי היו הזוג האחרון מחמשת הזוגות שהעבירו את התורה מאנשי כנסת הגדולה. הלל ושמאי קיבלו את התורה מקודמיהם שמעיה ואבטליון.


אמירותיו-

"הלל אומר: אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמן בעצמך עד יום מותך, ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע[1], ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" [אבות ב, ד].

"הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" [אבות א, יב].

 "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי" [אבות א, יד].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו במירון. המד שמאל של הכניסה לקבר הרשב"י, יורדים במדרגות עד למערת הלל הזקן.




רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא בן הדור השני. מגדולי יבנה היה . רבי טרפון היה כהן ולפיכך זכה לראות את בית המקדש בילדותו: "פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כוהן גדול, ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכוהנים (קידושין עא:א, ירושלמי יומא ג:ז, קה"ר פרשה ג :יא). מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי, ומתלמידי בית שמאי. ביבנה נחשב לאחד החכמים המובהקים, והיה מביע דעתו ראשון (משנה ידיים ד:ג).


אמירותיו-

"היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק"

"אין אדם מת אלא מתוך הבטלה" (אדר"נ יא:א).

"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה... ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" (אבות ב:טו-טז).


דרכי הגעה-

תיסעו על כביש 866 עד למירון. משם תיסעו עוד קצת עד שתראו אות דרך בורמה ב'. משם תמשיכו לדרך מהדרין עד למקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי. אחרי כן תפנו שמאלה לדרך עפר ולאחר כמאה מטרים תפנו שמאלה לחורבת בית הכנסת העתיק. משם תמשיכו בדרך עפר עוד כמאתיים מטרים עד שתגיעו לבקעה קטנה. תעצרו בחניה.




רבי יוסי בן קיסמא

רבי יוסי בן קיסמא, תנא בדור השלישי בתחילת המאה השניה לספירה. מתורתו נותר רק מעט ואגדות אחדות מספרות על חייו. בסוף ימיו נמנה על אלו שדרשו לדחוק את השעה ולא למרוד במלכות.


אמירותיו-

"רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת, ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא: ינקותא" – טובים שתי הרגלים של ימי הבחרות משלוש הרגלים של ימי הזקנה, שבהן זקוק האדם למשענת, וחבל על האחת, הילדות, שהולכת ואינה חוזרת [שבת קנב, א ורש"י שם].


דרכי הגעה-

תיסעו על כביש 866 עד למירון. משם תיסעו עוד קצת עד שתראו אות דרך בורמה ב'. משם תמשיכו לדרך מהדרין עד למקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי. אחרי כן תפנו שמאלה לדרך עפר ולאחר כמאה מטרים תפנו שמאלה לחורבת בית הכנסת העתיק. משם תמשיכו בדרך עפר עוד כמאתיים מטרים עד שתגיעו לבקעה קטנה. תעצרו בחניה.






רבי יהודה בן בתירא (הראשון)

תנא בזמן הבית, כנראה סמוך לחורבן. בעיר נציבין שבבבל. מעט מאוד ידוע על תורתו. מחכמי דור יבנה. עליו נאמר: צדק צדק תרדוף – אחר ר' יהודה בן בתירא לנציבין [סנהדרין לב, ב]. נציבין- מקום בו חי בבבל.


אמירותיו-

"רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אין שמחה אלא בבשר, שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים - אין שמחה אלא ביין" [פסחים קט, א].

כיסוד גדול בתורתו שימש הקל וחומר. הוא סבר מדין קל וחומר, שאדם שנשבע לקיים מצווה ולא קיים חייב (בניגוד לדעת שאר החכמים).



דרכי הגעה-

תיסעו על כביש 866 עד למירון. משם תיסעו עוד קצת עד שתראו אות דרך בורמה ב'. משם תמשיכו לדרך מהדרין עד למקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי. אחרי כן תפנו שמאלה לדרך עפר ולאחר כמאה מטרים תפנו שמאלה לחורבת בית הכנסת העתיק. משם תמשיכו בדרך עפר עוד כמאתיים מטרים עד שתגיעו לבקעה קטנה. תעצרו בחניה.




רבי יהודה בן בתירא (השני)

תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השניה לספירה. כנראה יליד העיר נציבין שבבבל ונכדו של רבי יהודה בן בתירא הראשון. חברו של ר' עקיבא.

בגלל הרדיפות של הרומאים, והאיסור ללמוד תורה ולקיים מצוות, עזבו כמה מגדולי הדור את הארץ וייסדו ישיבות בחוץ לארץרבי יהודה בן בתירה יצא לנציבין. כאשר הגיעו לגבול א"י זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם (ספרי דברים פ).


אמירותיו-

הוא העיד על עצמו שהוא מבני בניהם של המתים שהחיה יחזקאל [ראה יחזקאל פרק לז], ואף הראה לחכמים תפילין שהניח לו סבו שהגיעו מהם [סנהדרין צב, ב], אך יתכן כי מעשה זה  היה אצל ריב"ב הראשון.

בית דינו של ריב"ב בנציבין קנה לו שם: "צדק צדק תרדף" - הלך אחר בית דין יפה... אחרי ר' מתיא לרומי, אחר ר' יהודה בן בתירה לנציבין, אחר ר' חנניה בן אחי ר' יהושע לגולה (סנהדרין לב:ב).


 דרכי הגעה-

 תיסעו על כביש 866 עד למירון. משם תיסעו עוד קצת עד שתראו אות דרך בורמה ב'. משם תמשיכו לדרך מהדרין עד למקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי. אחרי כן תפנו שמאלה לדרך עפר ולאחר כמאה מטרים תפנו שמאלה לחורבת בית הכנסת העתיק. משם תמשיכו בדרך עפר עוד כמאתיים מטרים עד שתגיעו לבקעה קטנה. תעצרו בחניה.





רבי אלעזר (בן) חסמא

רבי אלעזר חסמא (או רבי אלעזר בן חסמא או רבי אלעזר הסמא) היה תנא בדור השלישי, מתלמידיו החשובים של רבי עקיבא. למד גם אצל רבי יהושע בן חנניה ואצל רבן גמליאל דיבנה. נוסף לגדולתו בתורה היה בקי בתקופות ובגמטריאות עד שרבי יהושע סיפר עליו בגוזמא כי הוא יודע להעריך במדויק כמה טיפות מים יש בים (תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י', ע"א).


אמירותיו-

"רבי אלעזר חסמא אומר: קנין ופתחי נידה הן הן גופי הלכות, תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה" [אבות ג, כג].


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו במירון.




אלקנה

אלקנה היה בנו של ירוחם ואביו של שמואל הנביא. "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי" (שמואל א א,א).

 נהג לעלות בכל שנה להשתחוות ולזבוח לה' באוהל מועד אשר שכן באותה עת בשילה ובו שרתו בכהונה עלי הכהן ושני בניו, חופני ופינחס. לאחר הקרבת הקרבן חילק מנות מהקרבן לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה ולחנה נתן מנה כפולה "כי את-חנה אהב וי-הוה סגר את רחמה... ויאמר לה אלקנה אישה, חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך, הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים".



אמירותיו

אלקנה היה משנה למלך יהודה- אחז: "וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ" (דברי הימים ב כח,ז).

לפי המדרש אלקנה היה מעודד את עם ישראל לעלות למשכן בשילה:

 

כי לא הרבה יזכור את ימי חייו, זה דורו של עלי, כי האלהים מענה בשמחת לבו, זה אלקנה שהיה מדריך את ישראל ומעלה אותם בירושלים בכל שנה ושנה בדרך אחרת, לכך הכתוב מקלסו (שמואל א' א') ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה (קהלת רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה א [י"ט] כי).



דרכי הגעה-

בכביש 89 כ – 3 קילומטר מצומת מירון לכיוון צפת, מצד שמאל. יש ללכת בשביל עפר הנמצא משמאל לציון בני ר' יוסי כ – 500 מטר לגבעה אשר ניתן לראות מימין לציון בני ר' יוסי.






בנאה האמורא

אמורא שחי בארץ ישראל בסוף תקופת התנאים ובדור הראשון לאמוראים ודבריו הוכנסו לברייתות. מרבית מאמריו היו באגדה. האמורא ר' יוחנן היה תלמידו והרבה למסור את רוב מאמריו. ייסד בית מדרש בטבריה. עסק בגילוי וציון מערות קברים כדי שלא יטמאו.


אמירותיו-

שיבח את העוסקים בלימוד התורה ובגמילות חסדים "כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים" (תלמוד בבלי תענית ז'/א'), "אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם" (תלמוד בבלי עבודה זרה ה'/ב').

האגדה מספרת שר' בנאה, הבין רמזים וחידות, וידע להוציא משפט צדק. גם השלטונות הכיר בחכמתו, ומינו אותו לשופט (ב"ב נח:א).


דרכי הגעה-

בכביש 89 כ – 3 קילומטר מצומת מירון לכיוון צפת, מצד שמאל. יש ללכת בשביל עפר הנמצא משמאל לציון בני ר' יוסי כ – 500 מטר לגבעה אשר ניתן לראות מימין לציון בני ר' יוסי.

 




רבי יוסף סארגוסי

רבי יוסף סארגוסי נולד בשנת ר"ך (1460) לערך, בעיר סארגוסה שבספרד ועל כן שמו. בזמן גירוש ספרד עבר לסיציליה. ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, בדרכו לארץ התיישב במצרים שלש שנים בהן הספיק העמיד תלמידים הרבה, השכין שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו ואף בין הגויים. לאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. שם קיבלוהו לעמוד בראש הקהל ונהגו בו כבוד גדול. נפטר לפני שנת רס"ז (1507) כנראה.


אמירותיו-

באחד הפעמים שהלך להשתטח על קברו של ר' יהודה בר אלעאי נתגלה לו שם אליהו הנביא, לכן רכש מהנוכרי המקומי את הקרקע ולאחר פטירתו בשנת ה'ש נקבר במקום על פי בקשתו.



 דרכי הגעה-

מצפת נוסעים בכביש 89 לכיוון מירון, כ- 3 ק"מ מצפת יורד שביל שמאלה, ושם נמצאת מצבת ר' יוסף.

 


מירון- חורבת שמע

חורבת שמע הינו אתר ארכיאולוגי בהר מירון אשר בו שרידיה של עיר תלמודית. במקום ישנם שרידים של מאוזוליאום ושרידי בית כנסת. שרידי בית-כנסת התגלו כבר במאה ה-16.

במאוזוליאום בעל שתי הקומות, שתי שקתות בהן הניחו את הנפטרים. לפי המסורת היהודית מימי הביניים זהו קברם של שמאי הזקן ואשתו .



שמאי הזקן (אימו ואשתו)-

 שמאי הזקן נחשב מגדולי חכמי ישראל כמאה שנה לפני חורבן בית שני. חברו היה הלל הזקן ויחד היו בני הזוג האחרון מהזוגות אשר עמדו בראש העם אחרי הכנסת הגדולה. כאמור הלל היה נשיא הסנהדרין ושמאי שימש כאב בית הדין לצידו.

שמאי והלל פעלו בימי הורדוס ויורשיו. הניגוד להלל, שמאי היה תקיף בהשקפת עולמו המוסרית ובדרך חייו. דרש אמת ומשפט ללא ויתורים וללא פשרות" "ייקוב הדין את ההר". תלמידיו וממשיכי דרכו נקראו 'בית שמאי'.


מאמירותיו-

"שמאי אומר: עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" [משנה אבות א, טו].


דרכי הגעה

ליד החניון, לפני הכניסה למושב מירון, פונים מהכביש בדרך עפר במעלה הנחל, המגיעה לאחר כ- 500 מ' למעיין ולידו בית שאיבה, משם ממשיכים שמאלה בדרך עפר לראש ההר, לאחר כ- 550 מ' מגיעים.

 

משהד

העיר משהד הוקמה על חורבות העיר המקראית גת חפר, אשר על פי המוזכר בספר מלכים ב יד הייתה עירו של יונה הנביא. גת חפר נחרבה אחרי תקופת בית שני. במאה ה-18 התיישבו במקום ערבים מוסלמים.

 

הנביא יונתן בן אמיתי

יונה הנביא מגת חפר. על שמו הוא ספר יונה בתרי עשר. יונה היה אחד מבני הנביאים ששלח אלישע למשוך את יהוא ברמות גלעד (מ"ב ט' א').יונה חי בתקופת ירבעם שנאמר כי השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה, כדבר ה' ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת חפר (מ"ב י"ד כ"ה).

יונה חי יותר ממאה שנה . ספר יונה נקרא כהפטרה במנחה של יום הכיפורים, בשל נושא התשובה השולט בספר.



אמירותיו-

ספר יונה הוא החמישי בתרי עשר. הסיפור המוכר והידוע על השליחות שהוטלה על יונה לבשר לעיר נינווה כי מעשיה הרעים מביאים את חורבנה. יונה מנסה להתחמק מהשליחות  הזו ויורד בספינה לכוון תרשיש. הדבר הביא את חמתו של ה' על יונה ולכן הסעיר את הים. אנשי הספינה זורקים את יונה למים והוא נבלע על ידי דג גדול. בהיותו במעי הדג מתפלל יונה לה' ואומר: ספרו הוא החמישי בתרי עשר. בספר מסופר על השליחות שהוטלה עליו – ללכת לנינוה ולהודיע לתושביה שחורבנה קרב בשל מעשיהם הרעים. יונה ניסה להתחמק מן השליחות, וירד לספינה המפליגה לתרשיש, אבל הים סער עליו מחמת בריחתו מה' יתברך, ולאחר שהופל גורל בין יורדי האניה נפל הגורל עליו והשליכוהו אל המים. אחרי שניצל על ידי דג גדול, שהוכן עבורו על ידי ההשגחה העליונה, הלך למלא את שליחותו. לפי הזוהר [ח"ב רל, ב] התגיירו כל נוסעי הספינה כאשר ראו את הניסים שעשה הקב"ה ליונה בים, ולא זו בלבד, אלא שהיו לחכמים גדולים בתורה.

ספר יונה יש בו מוסר השכל נפלא על השגחתו האלוקית של הבורא בעולמו, וכוחה של התשובה אשר בזכותה ניצל האדם מן העונש המוכן לו. בהיותו במעי הדג התפלל יונה אל ה', וכך אמר: "קראתי מצרה לי אל ה', ויענני, מבטן שאול שועתי, שמעת קולי... אפפוני מים עד נפש, תהום יסובבני... בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי" [יונה פרק ב].



דרכי הגעה-

פונים דרומה בצומת בית רימון מכביש 77 אל כביש 754, ונכנסים לכפר משהד. בהמשך מאחורי מסגד גבוה נמצא מבנה קטן עם כיפות ובו מערת יונה הנביא.


 

נבוריא

אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית. באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר שגשג בתקופת בית שני בזמן זה התחברו ספרי המשנה והתלמוד. כפר זה הוא מולדתם של אמוראים מדור רביעי.




רבי אלעזר המודעי-

תנא בדור השלישי אשר התגורר במודיעים ועודד את העם ללכת בעקבותיו. נודע בין חכמי יבנה כמי שבקיא באגדה ופרשן מצוין.  רבן גמליאל רגיל היה לומר: עדיין אנו צריכים למודעי (שבת נה:ב, ב"ב י:ב, ועוד).


אמירותיו-

'רבי אלעזר המודעי אומר: המחלל את הקדשים, והמבזה את המועדות, והמלבין פני חברו ברבים, והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא' (אבות ג'/י"א).


דרכי הגעה-

כביש עין זיתים. מסומנת פניה ימינה לעמוקה ולנבוריא, יש לפנות ולהמשיך כ-2.7 ק"מ עד לחורבת נבוריא.






יעקב איש כפר נבוריא-

חכם בזמן רבי חגי במאה הרביעית. נטה לכת היהודים-הנוצרים.


אמירותיו-

"אמר רבי אבון: 'מי ימלל גבורות ה' [תהילים קו, ב], תרגם יעקב כפר נבוריא בצור: 'לך דומיה תהילה אלוקים בציון' [תהילים סה, ב]. פירוש המשפט: השתיקה היא תהילתו של הקב"ה. משל למרגלית שערכה רב מאוד - ככל שאדם משבחה הוא פוגם בערכה האמיתי [ירושלמי ברכות ט, א ופני משה שם].


דרכי הגעה-

כביש עין זיתים. מסומנת פניה ימינה לעמוקה ולנבוריא, יש לפנות ולהמשיך כ-2.7 ק"מ עד לחורבת נבוריא.

 





רבי יונתן בן הרכינס-

רבי יונתן בן ארכינס היה מתלמידי שמאי, בן הדור הראשון לתנאים. אחיו, רבי דוסא בן הרכינס, גינה אותו וקרא לו "בכור שטן".


אמירותיו-

מהסיפור הבא ניתן ללמוד על גדולתו של יונתן- מעשה שנכנסו זקנים אצל ר' דוסא בן הַרְכִּינָס לשאול אותו בדין צרת הבת. אמרו לו: אתה הוא שמתיר הצרות? שאל אותם רבי דוסא: מה שמעתם 'דוסא' או 'בן הרכינס'? אמרו לו 'בן הרכינס'. אמר להם: יונתן אחי הוא שהתיר, בכור שטן הוא, מתלמידי בית שמאי. היזהרו בו, שלוש מאות תשובות יש לו על צרת הבת שהיא מותרת. הלכו אצל רבי יונתן בן הרכינס. שלח ר' דוסא בן הרכינס לאחיו: היזהר, שחכמי ישראל נכנסין אצלך. נכנסו אצל ר' יונתן בן הרכינס וישבו לפניו, והיה מבאר להם והם לא מבינים, מבאר להם ולא מבינים. החלו החכמים להתנמנם. אמר להם: מה אתם מתנמנמים? החל להשליך עליהם אבנים. ויש אומרים שבשער אחד נכנסו אליו ובשלושה שערים ברחו מפניו. שלח ר' יונתן לאחיו: מה שלחת לי בני אדם שצריכים ללמוד ואמרת לי שהם חכמי ישראל? [ירושלמי יבמות א, ו].



דרכי הגעה-

מקום קיברו בין עין זיתים לנבוריא.




רבי יצחק בר אלישיב-

רבי יצחק בן אלישיב היה אמורא שחי בדור הרביעי, בזמנם של אביי ורבא. ייתכן והשתייך למשפחת בר אלישיב - משפחה עשירה ומכובדת. מוזכר פעמים אחדות בלבד בתלמוד. היה ידוע כפועל ישועות. בתלמוד מסופר כי כאשר אחד מתלמידיו התלונן כי גיסיו העשירים מצערים אותו, הפך את הגיסים לעניים. לאחר שעכשיו ציערו אותו בבקשות לעזרה כספית גרם רבי יצחק לכך שהגיסים יהפכו שוב לעשירים.


אמירותיו-

כשמת ר' יצחק בן אלישיב, נפרצו שבעים מחתרות שדרכם נכנסו גנבים לעיר נהרדעא, כי כל זמן שהיה חי, הגנה זכותו על העיר מפני הגנבים [מועד קטן כה, ב]. כמו כן נתבקעו שבעים עמודי תווך של דירות רעועות שעמדו בזכותו [ירושלמי עבודה זרה ג, א].



דרכי הגעה-

מקום קיברו בין עין זיתים לנבוריא. ליד רבי יונתן בן הרכינס.

 

סאסא


יבוץ סאסא הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הארצי ולמועצה אזורית הגליל העליון. הוקם בשנת 1949. הוא שוכן בהרי מרום הגליל, בגובה 856 מטרים מעל פני הים, כ-10 קילומטרים ממזרח למעלות תרשיחא וכ-15 קילומטרים ממערב לצפת.



רב סיסי-

אין אנו יודעים פרטים על רבי סיסי, מלבד עובדת היותו אביו של רבי לוי בר סיסי, זכר צדיק לברכה.


רב לוי בר סיסי-

מחכמי א"י בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים. היה מבני פמלייתו של ר' יהודה הנשיא, ולמד לפניו (סנהדרין יז:ב). יהודה הנשיא העריכו מאוד עד כי כאשר ביקשו ממנו למנות דרשן, דיין, חזן, מורה משנה ועוסק בכל צרכי הציבור, נתן להם את לוי בר סיסי, ואמר להם: אדם כמוני נתתי לכם (ב"ר פא:ב).
 

אמירותיו-

"א"ר לוי בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל קומי אורי כי בא אורך, אמרה לפניו: רבונו של עולם עמוד אתה בראשינו. באותה השעה הקדוש ברוך הוא אומר לה בתי יפה את אומרת שנאמר משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וגו'" [פסיקתא רבתי פיסקא לו].

  "ר' לוי אומר: אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון מגן עדן, ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הוריד אותו למצרים ומסרו ליוסף בנו. כשמת יוסף ושללו ביתו נתנה בפלטרין של פרעה והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים וראה את המטה ואת האותות אשר עליו וחמד אותו בלבו ולקחו והביאו ונטעו בתוך הגן של ביתו, ולא היה אדם יכול לקרב אליו עוד. כשבא משה לתוך ביתו נכנס לגן ביתו של יתרו וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו ושלף ידו ולקחו, וראה יתרו למשה ואמר זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים, לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה" [פרקי דרבי אליעזר פרק לט].


דרכי הגעה-

רבי לוי בר סיסי נקבר באחוזת קבר יחד עם אביו ואחיו יוסי בר סיסי‏[. על פי המסורת, הקבר נמצא בסמוך לגדר קיבוץ סאסא.



יוסי בר סיסי-

לא ידוע דבר על רבי יוסי אחיו של רבי לוי, שלא נזכר כלל במקורות. בעל ה'עדן ציון' סובר שעולי הרגל שמציינים את קברו באחוזת משפחת רבי סיסי בסאסא הינה טעות, ואולי מדובר ברבי יעקב או רבי יהודה, בני סיסי.

סכנין

רבי יהושע דסיכנין-

רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית. הוא נמנה עם חכמי האגדה הבולטים ביותר , וכמי שהיה תלמידו של רבי לוי , שמר את דבריו ומסר אותם לדורות הבאים . התגורר בכפר סכנין ושם גם מצוין מקום קברו יחד עם אשתו.


אימרותיו-

ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: גדול השלום שכל הברכות והתפילות חותמין בשלום (דרך ארץ זוטא).

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים (בראשית רבה).

"אמר רבי יהושע דסיכנין: כשבא הקב"ה לבראות את חוה מן אדם, היה מתבונן מהיכן לבראות אותה, שנאמר [בראשית ב, כב]: 'ויבן ה' אלהים את הצלע וגו', אמר הקב"ה: לא אברא אותה מן העין - שלא תהא עינה רמה, ולא מן האוזן - שלא תהא צוותנית, ולא מן הפה - שלא תהא דברנית, ולא מן היד - שלא תהא גונבת, ולא מן הרגל - שלא תהא פרדניתא [= יצאנית], מהיכן אברא אותה? מן אבר הצנוע שיש בו - מן הירך. ואף על פי כן לא הועיל כלום, וכל מה שנתכוון הקב"ה שלא יהא בה - כולהון הן בכשרות שבהן" [דברים רבה ו, יא].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בסכנין. עולים במעלה הרחוב הראשי ליד בית הקברות הנוצרי של היישוב.

 

רבי שמעון הסכניני-

על רבי שמעון דסכנין יש עדויות מהמאה ה 6 ו , כגון : "סכנין - שם קבור רבי יהושע דסכנין ואשתו , ורבי שמעון הסכניני .


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בסכנין. עולים במעלה הרחוב הראשי ליד בית הקברות הנוצרי של היישוב.



רבי שמעון חסידא-

רבי שמעון חסידא היה אמורא בן הדור הראשון או השני.


אמירותיו-

"אמר רב חנה בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, שנאמר [תהלים טז, ח]: 'שויתי ה' לנגדי תמיד'" [סנהדרין כב, א].

 "אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" [ברכות מג, ב].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בסכנין. עולים במעלה הרחוב הראשי ליד בית הקברות הנוצרי של היישוב.

 

עילבון

עילבון היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1973. עיילבון שוכנת מערבית לכנרת, דרומית למע'אר ומזרחית לעראבה.



רבי מתיא בן חרש-

רבי מתיא בן חרש, חי במאה ה-2, היה תנא בדור השלישי והרביעי. ייסד ישיבה ברומי.

כאשר ירדו חכמים לחוץ לארץ כדי לייסד שם ישיבות, ר' יהודה בן בתירה (השני) ור' חנניה בן אחי ר' יהושע (ע"ע), ירד גם הוא לרומי וייסד בה ישיבה. בית דינו ברומי נתפרסם לשבח אף בארץ ישראל (סנהדרין לב:ב).

חבריו בארץ: ר' יאשיה ור' יונתן תלמידי ר' ישמעאל.


אמירותיו-

"רבי מתיא בן חרש אומר: הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" [אבות ד, טו].

  'מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שייאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה, אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו; רבי מתיה בן חרש מתיר. ועוד אמר רבי מתיה בן חרש, החושש בפיו מטילין לתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת' (מסכת יומא ח'/ד')


דרכי הגעה-

רבי מתיא קברו בכפר עילבון. מגיעים לכניסה הצפונית של הכפר. במעלה הגבעה יש מדרגות היורדות לכוון הקבר.

 

עין זיתים

רבי יוסי דמן פקיעין-

בספר הזוהר מובא שרבי יוסי דמן פקיעין נקבר בידי התנא אלעזר וה"חבריא". כאשר ראו כי נפטר ואין מי שיקברו רצו לגמול עימו חסד. בנו של רבי יוסי לא מש ממטתו ובכה על אביו ולא נן לאיש להתקרב ואמר: 'אדון העולם כתוב בתורה: "כי יקרא קן צפור לפניך ... שלח תשלח את האם..." (דברים כ"ב), אדון העולם קיים את הכתוב בתורה. שני ילדים יש לאבי ואמי – אני ואחותי הקטנה ממני. היה עליך לקחת אותנו ולקיים את הכתוב בתורה ואם תאמר כי כתוב 'אם' ולא 'אב' כעת הכל הוא. אמא נפטרה והלכה מעל ילדיה וכעת אבא שהיה מגן עלינו הלך מעל ילדיו, היכן משפט התורה?' לפתע שמעו קול האומר: 'אשריך ר' יוסי שדברי הילד ודמעותיו הגיעו עד לכסא הכבוד, עשו משפט והקב"ה נתן 13 אנשים תמורתך והוסיפו לך 22 שנים עד שתלמד את התורה לגדי הזה השלם והחביב אצל הקב"ה'.

ר' אלעזר וחבריו לא נתנו לאיש רשות להישאר בבית ומייד ראו את עמוד האש מסתלק ור' יוסי פתח את עיניו. אמר ר' אלעזר: 'אשרינו שראינו עין בעין תחיית המתים'.



אמירותיו-

פתח ר' יוסי ואמר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל... אלא ה' ממית למאן ממית לההוא משיכו דסטרא אחרא בישא, כיון דמשיכו דסטרא בישא חמי ליה לזיו יקריה דקודשא בריך הוא, מיד מית ולית ליה קיומא אפילו רגעא חדא, כיון דההוא משיכו דסטר אחרא מית ואתעבר מן עלמא, מיד מחיה, למאן מחיה, לההוא משיכו דרוח קדשא דאתי מסטרא דקדושה מחיה ליה ואוקים ליה בקיומא שלים כלא עביד קודשא בריך הוא בזמנא חדא. ומה דאמר מוריד שאול ויעל, מוריד לההוא רוח קדישא לשאול ועביד ליה תמן טבילה לאתדכאה, ומיד סליק ליה ועאל לאתר דאצטריך בג"ע" [זוהר בלק קפד, ב].


דרכי הגעה-

קיברו של רבי יוסי דמן פקיעין הוא ביער ביריה. בכביש 89 מגיעים מצומת עין זיתים לכיוון מירון.

 

 

 

רבי ייבא סבא התנא-

רב ייבא סבא הוא אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל. למד אצל רב הונא ונחשב מגדולי תלמידיו. על כך מסופר, כי כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית מסוימת, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח". לפי הסבר רש"י, רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו‏.

רבי ייבא סבא התנא, מכונה גם 'סבא דמשפטים' נזכר כמה פעמים בזוהר, במיוחד בפרשת משפטים ובאדרא זוטא. כמו כן נזכר "ספרא דבי רב ייבא סבא" – ספר שנכתב בבית מדרשו של רב ייבא סבא [בראשית מז, ב ועוד].

רשב"י מכנהו 'אריא עילאה גיבר תקיף דלא הוו כמה גיברין לגביה כלום' [זוהר שמות קיד, א].


דרכי הגעה-

מכוון מרון נוסעים לצפת. אחרי חניון עין הוזים פונים ימינה ליער הבעש"ט. בהמשך על גבי סלע גדול נמצא הציון לקיברו.

 

 

 

אוריה הכהן-

אוּרִיָּה הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול שכיהן בימי אחז מלך יהודה. אחז המלך עבד עבודה זרה וכפה על הכהנים להקריב על הבמות, המזבחים שהוא בנה, ולא לעבוד את ה' באוהל מועד. אחז ציווה על אוריה לבנות בבית המקדש מזבח בתבנית המזבח שראה בדמשק. אוריה פיקח על הבניה, כך שכשחזר אחז מדמשק לירושלים המזבח היה כבר מוכן. הוא ציווה על אוריה שיקריב את כל הקרבנות על המזבח החדש, ואוריה עשה את כל מה שצווה‏[ (ספר מלכים ב', פרק ט"ז).


דרכי הגעה-

אוריה הכהן נקבר קרוב למירון במקום שנמצא כיום בתוך יער בעש"ט, כ-100 מטר מזרחה מקבר רב ייבא סבא התנא‏.

 

 

 

 

רבי שמעון בן מנסיא-

רבי שמעון בן מנסיא היה תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, חבר ב'קהלא קדישא' שבירושלים, בן תקופתו ומוקירו של רבי יהודה הנשיא ובני ביתו.


אמירותיו-

במקורות מוזכרים אמרותיו של רבי שמעון הן בהלכה והן באגדה.

"רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים, נאה לצדיקים ונאה לעולם... רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו" [אבות ו, ח]. כלומר רבי שמעון בן מנסיא, מפאר את הצדיקים בשבע מידות טובות, ואומר שכל שבע מידות הללו היו ברבי יהודה הנשיא ובבניו.


דרכי הגעה-

קיברו של רבי יוסי דמן פקיעין הוא ביער ביריה. בכביש 89 מגיעים מצומת עין זיתים לכיוון מירון. ליד התנא יוסי מפקיעין.

 

 

בן הא הא-

תנא שחי כ - 100 שנה לפני חורבן בית שני. תנא קדמון בזמן הלל הזקן [חגיגה ט, ב]. יש אומרים כי בן הא הא הוא בן בג בג, כי הגימטריה של ב"ג היא האות ה"א. בספר "מדרש שמואל" מוביא כי בן בג בג ובן הא הא היו גרים, ונקראו בשמות אלו כדי להסתירם מן המלשינים.


אמירותיו-

אמרתו היחידה הינה מוזכרת ב'מסכת אבות', "בן הא הא אומר לפום צערא אגרא".  


דרכי הגעה-

רבי חיים ויטאל מעיד בשם רבו האריז"ל שבן הא הא נקבר בדרך צפת-מירון, באיזור עין זיתון [כיום באיזור צומת עין זיתים, אך מפני חוסר בתיאור עדיין לא אותר מקום הציון.

 

 

 

 

רבי אלעאי הזקן-

רבי אלעאי‏‏ היה תנא בדור השלישי. היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבן גמליאל דיבנה. רבי אלעאי הוא אביהם של רבי יהודה בר אלעאי המפורסם וסבו של רבי יוסי ברבי יהודה. בן נוסף שלו הוא יוחנן ברבי אלעאי.


אמירותיו-

איך ידע לתאר באמירתו את האדם בצורה מושלמת. "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו".

"אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים... ואל יחלל שם שמים בפרהסיא".


דרכי הגעה-

 מקום מנוחתו בעין זיתים, ליד בנו רבי יהודה.

 


 

 רבי יהודה בר אלעאי-

רבי יהודה בר אלעאי הוא רבי יהודה סתם. בנו של התנא רבי אלעאי ותלמידו של רבי אלעזר. מגדולי התנאים בדור הרביעי. אחד מחמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים, שחזרו ויסדו את התורה בארץ ישראל אחרי שנתערערה על ידי הגזרות והשמדות שבאו בעקבות מרד בר כוכבא. בן העיר אושא בגליל התחתון, ממזרח לחיפה.

מיום שנולד ועד מותו לא נמצא בו חטא, מלבד עז שגידל לשתות חלב, כי היה גונח מלבו והרופא ציווהו לשתות חלב עזים. מעשה זה היה בניגוד לתקנת חכמים שאסרו לגדל בהמה דקה בא"י (תמורה ט"ו).


אמירותיו-

"דרש רבי יהודה בר אלעאי... אומה זו [ישראל] משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין - יורדין עד עפר, וכשהן עולין - עולין עד לכוכבים" [מגילה טז, א].

 "רבי יהודה בן אילעי אומר: כל העושה דברי תורה עיקר ודרך ארץ טפל - עושין אותו עיקר בעולם הבא. דרך ארץ עיקר ודברי תורה טפל - עושין אותו טפל בעולם הבא [אבות דרבי נתן כח].

"אמר רבי יהודה: בוא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה. גלתה סנהדרין - ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות - ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות - גלתה שכינה עמהם. הדא הוא דכתיב [איכה א, ה]: 'עולליה הלכו שבי לפני צר', מיד [שם, ו]: 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" [איכה רבה א, לג].


דרכי הגעה-

מקום קיברו הוא בעין זיתים.

 


 

התנא רבי כרוספדאי חמיד ליבא-

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי. ר' כרוספדאי דמימיו לא סליק אלא שישי, דאיהו צדיק, בו ירוץ צדיק ונשגב (זוהר פרשת שלח לך). כלומר היה עולה שישי לתורה שהוא בעל החשיבות הגדולה מכולם, עלייתו של הצדיק. חמיד ליבה בפי חבריו כינוי ל"חמוד לב".


אמירותיו-

דברים שאמר לגבי ראש השנה-

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלוויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה. – מסכת ראש השנה דף טז עמ' ב').


דרכי הגעה-

יש קושי בזיהוי מקום קבורתו. מקום מנוחתו הוא באיזור עין זיתים.

 

 

התנא רבי רחומאי-

רבי רחומאי הוא תנא המוזכר בזוהר. ידוע כי התגורר באיזור הכנרת: ימא דגינוסר" [הקדמת הזוהר יא, א].


אמירותיו-

"אמר רבי רחומאי: בוא וראה, בשעה שהקב"ה דן את העולם, למי דן תחילה? לגדולי הדור דן תחילה ואחר כך דן את העולם. מנלן? מהכא, דכתיב [רות א, א]: 'ויהי בימי שפוט השופטים', שפוט השופטים תחילה ואחר כך [שם]: 'ויהי רעב בארץ'" [זוהר חדש רות כח, ב].

"ואמר רבי רחומאי: כשגירש הקב"ה אדם הראשון מגן עדן נתיירא [אדם] ממדור זה הנקרא ארץ תחתית מפני שאין לו שיעור... מה עשה? עשה תשובה ונכנס במי גיחון עד צוארו והקב"ה חס עליו וסילקו למקום הנקרא אדמה שהיא אחת משבעה ארצות, ושם הוליד את קין והבל. כשהרג קין את הבל גזר עליו הקב"ה להיות נע ונד בארץ... והקב"ה קיבלו בתשובה וסילקו לארקא. כשנולד שת סילקו הקב"ה לאדם הראשון למעלה מכל הארצות לתבל במקום ארץ ישראל בחברון ושם חצב לו קבר ועשה מערה לפנים ממערה סמוך לג"ע ושם היתה קבורתו וקבורת אברהם יצחק ויעקב והאמהות" [זוהר חדש רות כה, ב].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו באזור עין זיתים.

 





רבי יוסי סרגוסי-

רבי יוסף סרגוסי (1460 - )1507‏ היה מחכמי צפת ומנהיגיה במאה ה-16, ורבו של רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). בקרב יהודי צפת נהגו לכנותו בשם "הצדיק הלבן" או "הצדיק של התרנגולים"‏[והאגדה אף מספרת עליו שזכה לגילוי אליהו‏[.

יוסי סרגוסי היה ממגורשי ספרד, התיישב בסיציליה ועלה לאחר מכן לארץ ישראל, התיישב בצפת והיה אחד ממנהיגי הקהילה.

זכה לכינוי הצדיק הלבן שכן על פי ההגדה הפך תרנגולים שחורים ללבנים לכבוד כפרה ביום הכיפורים.


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בעין זיתים, בסמוך לרבי יהודה בר אלעאי.




רבי יוחנן בן ברוקה-

רבי יוחנן בן ברוקה או ברוקא, היה תנא מהדור השלישי של התנאים. במשנה מובאות מספר הלכות בשמו ובברייתות מוזכרות הלכות נוספות יחד עם רבי יהודה ורבי מאיר ורבי שמעון, תלמידיו של רבי עקיבא.



אמירותיו-

'רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם' (אבות ד'/ד').



דרכי הגעה-


מקום קבורתו בראש הר גבוה ליד עין זיתים. על גבעה הסמוכה לקברו של רבי יהוד בר רלעאי.

 

עלמה

עלמא היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מהתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מאנית. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום בתקופת המשנה, ולמשפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות מוסלמיות. בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך לתקופת המשנה על פי מערות קבורה וקברים של תנאים. כמו כן התגלו שרידים מבית כנסת מתקופת התלמוד, המאה השלישית.




רב המנונא בבלאה-

יש להבדילו מהמנונא סבא הטמון במירון והמנונא סבא מהזוהר שנטמן בטבריה. היה אמורא בבלי בן הדור השלישי. היה תלמידו של רב וחברו של חסדא.


אמירותיו-

"אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן" [שבת קיט, ב].

 "אמר רב המנונא: אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה [רש"י: ליום הדין תחילת תביעות שעליו, מפני מה לא עסקת בתורה], שנאמר [משלי יז, יד]: 'פוטר מים [= תורה] ראשית מדון [= דין]" [קידושין מ, ב].

 "אמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" [שבת קיט, ב]


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בין עלמא לדלתון במערת הבבליים.





רב הונא (בבלאה)-

רב הונא היה תלמידו של רב. בתחילת דרכו היה הרב הונא עני עד כי ישכן את חגורתו על מנת לקנות יין. רב בירכו שיהיה עשיר וכך היה. לאחר מכן הצליח לפרנס שמונה מאות תלמידים בישיבה סורא שיה ראשה.


אמירותיו-

"אמר רבי חלבו אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה".

 "אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע".

 "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה".

"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום - יקדים לו שלום". [ברכות ו, ב].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בין עלמא לדלתון במערת הבבליים.




רבה בר רב הונא-

אמורא בבלי בדור השני והשלישי, במאה ה- 3-4 לספירה. בנו של האמורא המפורסם רב הונא.

רבו המובהק היה רב הונא אביו, שהוא מוסר בשמו, וקורא לו "אבי מורי" (גטין כט:ב). היה בקשר הדוק עם רב חסדא ויחד היו עוסקים בתורה ובהלכה. רבה בר רב הונא עמד בראש ישיבת סורה לאחר מותן של רב חסדא שהוא עצמו קיבל התפקיד לאחר מותו של רב הונא.


אמירותיו-

"אמר רבה בר רב הונא: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תפלה. שיכור אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תועבה" [עירובין סד, א].


דרכי הגעה-

  מקום מנוחתו בין עלמא לדלתון במערת הבבליים.






רבי אלעזר בן ערך-

תנא בדור השני, סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה לספירה. תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי אשר כינה אותו "מעין המתגבר" (אבות ב:ח).

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. דברי תנחומיהם לא נתקבלו על לבו, עד שניחמו ר' אלעזר בן ערך. אמר לו: אלעזר בני, ניחמתני כדרך שבני אדם מנחמין (אבות דרבי נתן יד:ו).


אמירותיו-

כמה מאמרותיו נכנסו למסכת אבות:

'איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אלעזר אומר - לב טוב'

'איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' אלעזר אומר לב רע.'

'הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך'. (מסכת אבות פרק ב')



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך למושב עלמה.





רבי אליעזר בן הורקנוס-

תנא בדור השני, סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה לספירה. הוא ר' אליעזר סתם. תלמידו החשוב של רבן יוחנן בן זכאי. גר בלוד והקים בה ישיבה. רבו דימהו לבור סיר שאינו מאבד טיפה, ואמר עליו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה - מכריע את כולם (אבות ב:ח).


אמירותיו-

המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו, והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו - גורם לשכינה שתסתלק מישראל (ברכות כז:ב);

כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה - כאילו שופך דמים. (יבמות סג:ב)

יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך, והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם כגחלי אש. (אבות ב:י)


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך למושב עלמה.







רבי שמעון בן נתנאל-

רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, אחד מחמשת תלמידיו של  רבן יוחנן בן זכאי, שאף כינה אותו ירא חטא‏[.  רבי שמעון היה כהן ונשא לאישה את בתו של רבן גמליאל הזקן.‏



אמירותיו-

"רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר [יואל ב]: כי אל חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב חסד, וניחם על הרעה, ואל תהי רשע בפני עצמך" [אבות ב, יג].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך למושב עלמה סמוך לקברו של רבי אלעזר בן ערך.




רבי אלעזר בן עזריה-

תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. מגדולי חכמי יבנה. כוהן מיוחס ועשיר מופלג. בזכות חוכמתו, ייחוסו ועושרו, קיבל רבי אלעזר את תפקיד הנשיאות תחת רבן גמליאל שפינה מקומו לאחר שלא התייחס בכבוד לרבי יהושע. בזמן שכהן רבי אלעזר כנשיא הוא אפשר לכל מי שחפץ היה להיכנס לבית המדרש ולא כמו קודם שלא כולם היו זכאים להיכנס.



אמירותיו-

"רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם אין תורה - אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ - אין תורה. אם אין חכמה - אין יראה, אם אין יראה - אין חכמה. אם אין בינה - אין דעת, אם אין דעת - אין בינה. אם אין קמח - אין תורה, אם אין תורה - אין קמח" [אבות ג, יז].

"רבי אלעזר בן עזריה אומר: גדולה היא מלאכה, שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו. כיצד? - הטרסס יוצא והכרכר על אזנו ומשתבח באומנותו; הצבע יוצא והאירא על אזנו ומשתבח באומנותו; הלבלר יוצא והקולמוס באוזנו ומשתבח באומנותו; הקב"ה קורא אותה מלאכתו, שנאמר [בראשית ב, ב]: 'מלאכתו אשר עשה', בני אדם על אחת כמה וכמה" [אבות דרבי נתן נוסחא ב, כא].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך למושב עלמה.





רבי יוסי הכהן-

רבי יוסֵי הכהן היה תנא שחי בסוף המאה הראשונה לספירה,. בן הדור השני של התנאים‏[ ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.‏ בתלמוד הבבלי נאמר כי עסק יחד עם רבי יהושע במעשה המרכבה וכי רבו , יוחנן בן זכאי, שיבח את כוחו בחכמת הנסתר. נקרא על ידי מורו חסיד (אבות ב'/ט')


אמירותיו-

כשנשאל באיזו מידה טובה על האדם להידבק השיב - שכן טוב ומאיזו דרך רעה על האדם להתרחק השיב - שכן רע.

'רבי יוסי אומר: יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך, וכל מעשיך יהיו לשם שמים' (אבות ב'/י"ב).


 דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך למושב עלמה.





רבי יהודה בן תימא-

תנא אשר לא נודע זמנו. היה בקי במשניות רבות 'אלו בעלי משנה כגון רבי יהודה בן תימא וחביריו' (חגיגה י"ד/א').


אמירותיו-

"יהודה בן תימא אומר: הווי עז כנמר וקל כנשר..." בשמו ומייד אחריה קדיש, לעשות לו זכר.

'אמר ר' יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר' (גיטין פ"ד/א').

יהודה בן תימא אומר: 'הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. הוא היה אומר: עז פנים לגהינום ובושת פנים לגן-עדן. יהי רצון מלפניך, ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך' (פרקי אבות ה' משנה כ')


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו צפונית לעלמה.

 

 

עכברא וסביבתה

עכברא הייתה יישוב יהודי בתקופת הבית השני, המשנה, התלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל והצלבנית. אתר הכפר העתיק נמצא בסמוך לכפר הנמצא כיום, עכברה. עכברה הוא כפר ערבי ושכונה בשטחה המוניציפלי של צפת. בעבר התקיים במקום יישוב יהודי.

מר עוקבא

אמורא בבלי בדור הראשון אב בית דין ונשיא בבבל אחרי רב הונא. מר עוקבא נתמנה למלא מקומו של רב הונא בעודנו צעיר לימים. מר עוקבא ובית דינו היו בעיר כפרי, ובית דינו נחשב לבין דין בעל סמכות מכרעת בבבל. היה בעל צדקה וציווה לפני מותו שאת חצי ממונו יחלקו לעניים.


אמירותיו-

"אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו [השמים והארץ], שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו: 'וסר עונך וחטאתך תכופר' [ישעיהו ו, ז]" [שבת קיט, א].

"אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא: כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר [תהלים קא, ה]: 'מלשני בסתר רעהו - אותו אצמית, גבה עינים ורחב לבב - אותו לא אוכל'. אל תקרי אותו, אלא איתו לא אוכל" [סוטה ה, א].


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מעל חוקאב. במצוק הגבוהה מעל אפיק הנחל ישנן מספר מערות.

 




רבי לויטס איש יבנה

רבי לויטס איש יבנה היה תנא בדור השלישי וזהו המאמר היחיד במשנה המובא בשמו, ובו הוא מזהיר את האדם על מידת הענווה בכך שאמר:

מאוד מאוד הוי שפל רוח שתקוות אנוש רימה, כי כידוע הגאוה היא מידה מתועבת אצל הקדוש ברוך הוא כמו שנאמר: "תועבת ה' כל גבה לב" (משלי טז, ה).

ונאמר בגמרא: כל המתגאה דוחק רגלי השכינה ואומר עליו הקדוש ברוך הוא: "אין אני והוא יכולים לדור במחיצה אחת" (סוטה ד:).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מעל חוקאב. במצוק הגבוהה מעל אפיק הנחל ישנן מספר מערות.





רב זריקא-

רבי זריקא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. תלמידו של רבי אבהו יחד עם רבי ירמיה חבירו. היה תלמידו של ריש לקיש, רבי אלעזר, רב יהודה ותלמידו המובהק של רבי אמי.


אמירותיו-

פסקיו של רב זריקא:

אין אומרים בפני המת, אלא מדבריו‏[של המת‏[.

במחלוקת הלכתית בין רב לרבי חנינא, האם יש להזכיר את ראש חודש בברכת המזון (בברכת יעלה ויבוא), מכריע רב זריקא את ההלכה כרב, שכן ברייתא אותה אמר רבי אושעיא מצטרפת לדבריו.‏


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מעל חוקאב. במצוק הגבוהה מעל אפיק הנחל ישנן מספר מערות.







אושעיא זעירא דמן חבריא

רבי אושעיא זעירא היה אמורא בדור השלישי. נולד בבל והיה מתלמידם של רבי יהודה ורב הונא, וחברו של רבה. עלה לארץ ישראל עם רב חנניה- שהיה אחיו.

פירוש שמו הוא: "צעיר הישיבה" או "הצעיר מבין הישיבה".


אמירותיו-

"תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא: חמשה שיעורן טפח, ואלו הן: שליא, שופר, שדרה, דופן סוכה והאזוב" [נדה כו, א].

 "דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה - רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלין.

דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מעל חוקאב. במצוק הגבוהה מעל אפיק הנחל ישנן מספר מערות.

 

 

 

 אזור עכברה

 

התנא אדמון בן גדאי


אחד מ"דייני גזרות" שהיו בירושלים לפני החורבן, בסוף ימי בית שני. שם אביו דגאי (כתובות קה:א). במשנה כתובות (יג:ג-ט) נמנו שבעה דינים שבהם נחלק אדמון עם חכמים אחרים, שעל שלושה מהם אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.


אמירותיו-

"אדמון אומר שבעה: מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יורשים והבנות ניזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים. אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי?... הטוען את חברו כדי שמן והודה בקנקנים, אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע... הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שילבין ראשי, עכשיו שאבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור... העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר יכול הוא שיאמר השני נוח לי והראשון קשה הימנו... מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר ילך בקצרה... המוציא שטר חוב על חברו והלה הוציא שמכר לו את השדה, אדמון אומר יכול הוא שיאמר אילו הייתי חייב לך היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה... שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה, אדמון אומר אילו הייתי חייב לך כיצד אתה לווה ממני" [כתובות יג, ג-ט].


דרכי הגעה-

פונים מערבה בכביש 90 במחלף אליפלט לכיוון כביש 89, לאחר כ- 3 ק"מ פונים שמאלה בדרך עפר ומגיעים לציון.




עקביא בן מהללאל


תנא בדור הראשון לתנאים בימי הלל הזקן. ר' יהודה בר אלעאי העיד עליו שאין עזרה ננעלת בערב פסח על אדם מישראל בענוה ויראת חטא כמותו (ברכות י"ט.). עלתה הצעה למנות את עקביה בן מהללאל לאב בית הדין, אולם התנאי היה שעקביה בן מהללאל ייכנע לדעת הרוב במחלוקות בעניין 4 הלכות . "או אז אמר התנא מוטב לי להקרא שוטה כל ימי, ולא לעשות שעה אחת רשע בפני המקום, שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו." לכן נידוהו ומת בעודו מנודה.


אמירותיו-

ההוראה אולי הידועה ביותר של עקביא הייתה באמירה בזמן הלווייתו של הנפטר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון (אבות פ"ג א).

בשעת מיתתו אמר לבנו לחזור מארבעת הדברים שהוא לא הסכים לחזור בהם. שאלו בנו מדוע אתה לא עשית זאת? אמר לא כי הוא שמע רק את הצד של הרוב ואילו בנו שומע גם את צד היחיד שזה אביו וגם את הרוב שהם החכמים ולכן כדאי להקשיב לרוב. בנו בישק מאביו שיהפוך אותו למקובל אצל חבריו וכך ענה לו עקביא: מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.


דרכי הגעה

מכיוון עכברה מכוון קיברו של רבי ינאי עולים להר שמנגד לורבת הכפר העתיק עוקייבי.






רבי ינאי-

רבי ינאי היה כהן שנודע בענוותו. חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה. השתייך לדור הראשון של רמוראי ארץ ישראל. רבי ינאי היה תלמידו של יהודה הנשיא- חותם המשנה. ינאי ייסש בעכברה בית מדרש ובו לימד תורה. כמו כן שימש כדיין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.


אמירותיו-

'לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכויותיו' (תלמוד בבלי תענית כ'/ב'). רבי ינאי האריך ימים ולעת זקנותו כהו עיניו, טרם פטירתו ציווה את בניו 'אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בן אבלים. שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים אלא בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים' (תלמוד בבלי שבת קי"ד/א').


דרכי הגעה-

מזרחית לכפר עכברה - דרומית לכביש 89 למרגלות ההר קרוב לנחל.





רבי דוסתאי בן רבי ינאי-

ר' דוסתאי בר' ינאי. תנא בדור החמישי, בסוף המאה השניה לספירה. נזכר פעמיים במשנה, והוא מוסר דברים בשמו של ר' מאיר (עירובין ה:ד, אבות ג:ח). מוזכר גם במדרש, בתוספתא ובירושלמי.

יש סוברים שר' ינאי אביו הוא התנא שפתגמו מובא באבות ד:טו.


אמירותיו-

נדה לא, ב

שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה איש מחזר על אשה, ואין אשה מחזרת על איש? - משל לאדם שאבד לו אבידה, מי מחזר על מי - בעל אבידה מחזיר על אבידתו.

פסחים ח, ב

אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים - כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא - דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה.


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בעכברה. מזרחית לכפר עכברה - דרומית לכביש 89 למרגלות ההר קרוב לנחל.






רבי נהוראי-

בנו של רבי ינאי ואחיו של רבי דוסתאי. תנא בן הדור הרביעי. מסר הלכות בשמם של רבי טרפון ורבי יהושע. סיפר שפעם הלך להעיד על עדי החודש לפני בית דין שבאושא בשבת, אף על פי שלא היו צריכים לעדותו, אלא שביקש עילה להקביל פני חבריו (ירוש' ר"ה ב:א).



אמירותיו-

את התלמידים היה מזרז ללמוד תורה: אומר היה:

הווי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תישען (אבות ד:יד).

על דורו של משיח אמר:

דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים, וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה וכלה בחמותה, ופני הדור כפני הכלב, ואין הבן מתבייש מאביו (סנהדרין צז:א, עפ"י מיכה ז:ו).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בעכברה. מזרחית לכפר עכברה - דרומית לכביש 89 למרגלות ההר קרוב לנחל. ליד רבי דוסתאי.

 

עמוקה

התנא רבי יונתן בן עוזיאל-

רבי יונתן בן עוזיאל, תנא, לפני חורבן בית שני, הגדול שבתלמידיו של הלל הזקן. 'שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו, ושלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל' (סוכה כ"ח).

בשעה שישב ועסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף – 'שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו' (רש"י).


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בעמוקה. יום פטירתו אינו ידוע אולם נוהגים לערוך הילולא ביום כ"ו סיון.




מוקרט-

  "מוקרט" (או: דמן מוקרט) הוא האדם לו מיוחס הקבר בעמוקה, סמוך לקברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. תקופת חייו איננה ברורה, אך ככל הנראה היה תנא או אמורא‏[, לאחרונה אותר קברו ועליו נכתב: "ציון התנא מוקרט זיע"א".




קבר אבא שאול בדרך לעמוקה

כדי להגיע לקברו של אבא שאול יש לנסוע מראש פינה לצפת,בצומת הכניסה לצפת פונים לביריה,
ממשיכים עד לכיכר, בכיכר פונים ימינה, ואחרי 700 מטרים מגיעים לצומת בה פנו שמאלה נסיעה של 800 מ' ושם פנו שמאלה בין מטע והגדר של הבסיס הצבאי.
אחרי כ- 350 מ' הדרך מגיעה לרגלי הר בו נטועים עצים,שם יש לעלות בשביל בין העצים בערך - 100 מ' אל המערה אבא שאול ואשתו.


 

עראבה

רבי ראובן האיצטרובלי (ואשתו)-

תנא מהדור הרביעי, חי בתקופת רשב"י ושני בניו היו מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא.


אמירותיו-

"במתניתא תנא א"ר ראובן בר אצטרובלי אין אדם נחשד בדבר, אלא אם כן עשאו. ואם לא עשה כולו, עשה מקצתו. ואם לא עשה מקצתו, הרהר בליבו לעשותו. ואם לא הרהר בלבו לעשותו, ראה אחרים שעשו ושמח" [מועד קטן יח, ב].

"רבי ראובן בן אצטרובלי אומר היאך מתרחק אדם מיצר הרע שבמעיו... ויצר הרע אינו שרוי אלא מפתחי הלב... אמר לו לאדם בשעה שהתינוק מוטל בעריסה האיש מבקש להורגך הוא רוצה שיתלוש ממנו בשערו. תינוק מוטל בעריסה הניח ידו על גבי נחש או על גבי עקרב ועקצתו לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו. הניח ידו על גבי גחלים ונכוה לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו לפי שיצר הרע זורקו בבת ראש. אבל בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה" [אבות דרבי נתן פרק טז].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בערבה נכנסים עד בית קברות של ישמעאלים מצד ימין המוקף חומה. בתוך בית הקברות נמצא הציון.




רבי חנינא בן דוסה-

רבי חנינא בן דוסב, תנא מהדור הראשון. חי בסוף ימי הבית השני בעיר ערב (ערבה). חכם ואיש רזים. תלמיד-חבר לרבן יוחנן בן זכאי, שישב אף הוא בערב.

היה מופלא במידותיו, נקי כפיים ושונא בצע. לא רצה להנות ממתנת בשר ודם, אף שהיה עני מרוד כל ימיו, ואף על פי שגדולי דורו היו משכימים לפתחו ומייחלים למוצא פיו. אמר רב לא נברא העולם הבא אלא בשביל רבי חנינא בן דוסא [ברכות סא, ב].

אמרו עליו, כי זכותו עמדה לכל בני דורו, כמו שדרשו: "ונשוא פנים (ישעיה ג:ד) - זה שנושאין פנים לדורו בעבורו למעלה, כגון רבי חנינא בן דוסא" (חגיגה יד:א).

 

אמירותיו-

משנת רבי חנינא בן דוסא היא בענייני מוסר ומידות:

כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת (אבות ג:ט). הוא היה אומר: כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו (שם, משנה י).

  "ר' חנניא בן דוסא אומר אותו האיל [שבעקידת יצחק] שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה, אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי, גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם, עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל... קרניו של איל, של שמאל שתקע בו בהר סיני... ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא" [פרקי דרבי אליעזר פרק ל].


דרכי הגעה-

 מקום קבורתו בערבה נכנסים עד בית קברות של ישמעאלים מצד ימין המוקף חומה. בתוך בית הקברות נמצא הציון.

 

פקיעין

רבי הושעיא רבה-

רבי הושעיה רבה היה מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור הראשון לאמרוראים. תלמידם של בר קפרא ורבי חייא הגדול . ר' חייא ובר קפרא היו רבותיו [ירושלמי שבת ג, א; מועד קטן כד, א]. הכינוי 'רבה' נוסף לשמו ע"פ מדרש רבה לבראשית שנפתח בשמו: "ר' אושעיא רבה פתח". אביו הוא רבי חמא ואבי אביו הוא רבי ביסא. שניהם היו גדולים בתורה.


אמירותיו-

"אמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה? לשלשה משקין הללו: במים וביין ובחלב, דכתיב [ישעיהו נה, א]: 'הוי כל צמא לכו למים', וכתיב [שם]: 'לכו שברו ואכלו, ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב', לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" [תענית ז, א].

"אמר ר' הושעיא: עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם, והם מהלכים לאורה. מה טעם? 'והלכו גוים לאורך' [ישעיה ס, ג], וכן הוא אומר [ישעיהו ב, ב]: 'נכון יהיה הר בית ה' וגו'" [ילקוט שמעוני ישעיהו תצט].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בסמוך לפקיעין. בבית הקברות העתיק ליהודי פקיעין.






רבי יוסי בן לקוניא-

כמעט ואין בידינו מידע על רבי יוסי בן לקוניא למעט הדבר כי היה תלמידו של רבי אלעזר ברשב"י (זוהר בלק קצג, א ועוד). רבי שמעון, בנו, מוףיע במספר מקורות כמו גם העדות לקיומם של שני בנים נוספים- רבי יונתן ורבי ישמעאל.

רבי יוסי ב"ר שמעון בן לקוניא ראה את החכמים עומדים בשוק בפחד ושאלם לפשר הדבר. ענו לו: ראה את טבעת האש העליונה הזו, היום מכתירים את רבי אלעזר בכתרא קדישא, וראו החכמים ארבע כנפי נשרים שנחתו באש שהתכנסה לו ולרבי שמעון אביו. ישב שם רבי יוסי עד שנעלמה האש, אז קרב אליהם ואמר: אכתרא וסיתרא גבהותא על כלא, האי הילולא להוי שלימתא. שאלו רבי שמעון: ומה כוונתך? ענה לו רבי יוסי: הנה בתי לרבי אלעזר בנך. אמר רבי שמעון: ודאי יהא כך. קראו לחכמים ונתן לו את בתו. ישבו שם שלושה ימים ועסקו בתורה לפניו, ולא הותירו סתרי משנה שלא לימדם רבי שמעון" [זוהר בראשית יט, א].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו בפקיעין. 




 אבא אושעיא איש טיריא-

נקרא גם רבי הושעיא איש טריא. היה אמורא ארץ ישראלי,חסיד, שחי בדור הרביעי. עסק במלאכת הכובסות.

רבי הושעיא עשה לעצמו מלבוש ממין צמר אחד, שכן אם היה לובש בגד ממיני צמר מרובים, עלולים אנשים לחשוד בו שלבש בגד העשוי מחוטים שנפרמו מבגדיהם (תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק י', הלכה י').

פעם כששהה בנהר בשל עבודתו ככובס, רחצה שם המלכה ואיבדה תכשיטים וכלי זהב. החזירם רבי הושעיא למלכה כדי לגרום קידוש השם. בכך הייתה מידת חסידות, שכן אין צורך על פי ההלכה להחזיר אבדה לגוי כדי לגרום קידוש השם‏. אמרה לו המלכה: אלו אינם חשובים לי, שכן יש לי מסוגם טובים מהם ויש לי סוגים אחרים טובים יותר. אמר רבי הושעיא: התורה גזרה שנחזיר ויש בכך מצווה שאיני רוצה להפסיד. אמרה: ברוך אלהי היהודים‏ (.ירושלמי בבא מציעא ב ה).


דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מצוין בטיריא הסמוכה לפקיעין.

 

פרוד

רבי נחמיה העמסוני-

תנא מהדור השני לתנאים. כונה בשם עמסוני על שם מוצאו מהעיר 'גמזו' [כאשר האות ג' מתחלפת באות ע' - כלומר בן העיר גמזו] וישנה דעה כי הינו התנא המכונה 'איש גם זו' על מנהגו לומר על כל דבר שארע לו 'גם זו לטובה'. ישנה דעה כי רבי נחמיה העמסוני היה מתלמידיו של רבי עקיבא ובמשך 22 שנה שימש את ר' עקיבא! (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה').


אמירותיו-

"שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע ל'את ה' אלוקיך תירא' [דברים ו, יג]. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה יהא עליהן? אמר להם: כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: 'את ה' אלוקיך תירא' – לרבות תלמידי חכמים" [פסחים כב, ב].


דרכי הגעה-

מקום קבורתו לצד הנחל ליד קיבוץ פארוד.





רבי נחום המדי-

נחום המדי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1. נראה כי נולד במדי, ועלה לירושלים לפני חורבן בית שני. בירושלים שימש כאחד משלושה דייני גזירות - שבסמכותם להטיל קנסות [כתובות, קה, א]. רוב פסקיו לא נתקבלו ועליהם אמרו לו חכמים: "נשתקע הדבר ולא נאמר" [עבודה זרה ז, ב].

 

 

 
אמירותיו-

בין ההלכות שקבע: בגולה (בבל, כנראה) איסור המסחר עם גויים לפני ימי חגיהם נוהג במשך יום אחד בלבד, ולא שלושה ימים כבארץ ישראל,‏[6] והטעם לכך, שהגויים בחוץ לארץ מתכוננים לחג במשך יום אחד בלבד.

בדיני ממונות החזיק בהשקפה לפיה המוכר חפץ מתכוון למכור גם את האביזרים הנלווים לו, אלא אם כן הוכח אחרת (משנה בבא בתרא ה, ב; בבלי בבא בתרא עח ב).


דרכי הגעה-

מקום קבורתו לצד הנחל ליד קיבוץ פארוד.






רבי ישמעאל-

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. חברו של רבי עקיבא שיחד עשו בהלכה ובעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן. גר במקום שנקרא עזיז בדרום יהודה. רבי ישמעאל נקט בהלכה את שיטת בית הילל. הלימוד אצלו הושתת על דברי הגיון ופשוטו של מקרא ונקט בגישה "דיברה תורה כלשון בני אדם" (בבלי, סנהדרין סד ע"ב.).


אמירותיו-

"רבי ישמעאל אומר: הוי קל לראש, ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה" [אבות ג, יב].

"תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יכוף אליה לתוכה" [כתובות ה, ב].

"תנא דבי רבי ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה [יצר הרע] משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא - נימוח, אם ברזל הוא - מתפוצץ. אם אבן הוא נימוח, דכתיב [ישעיהו נה]: 'הוי כל צמא לכו למים', וכתיב [איוב יד]: 'אבנים שחקו מים'. אם ברזל הוא מתפוצץ, דכתיב [ירמיהו כג]: 'הלא כה דברי כאש נאום ה', וכפטיש יפוצץ סלע'" [סוכה נב, ב].



  דרכי הגעה-

מקום קבורתו בפארוד. מקברו של נחמיה העמסוני במורד ההר.


 

ציפורי


רבי חנינא בן תרדיון-

חנניה (חנינא) בן תרדיון. תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השניה לספירה. אחד מעשרה הרוגי מלכות. גר בגליל התחתון ביישוב סיכנין שם החזיק ישיבה, ושם היה בית דינו (סנהדרין לב:ב). בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה: ר' אליעזר בן יעקב אמר עליו: לא ייתן אדם מעותיו לארנקי של צדקה, אלא אם כן ממונה עליו תלמיד חכם כר' חנינא בן תרדיון (ע"ז יז:ב).

פטירתו: "בכ"ז סיון נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו" [מגילת תענית; שו"ע או"ח סי' תק"פ]



אמירותיו-

"שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים. אבל שניים שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב').



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו סמוך לציפורי:  "ר' חנינא בן תרדיון נהרג בעשרים ושבעה בסיון, נשרף וספר תורה עמו. מנוחתו סמוך לציפורי". [חיבת ירושלים; בשינוי קל: מסעות משה]. יתכן כי האמירה סמוך לציפורי הכוונה היא בבית שערים.

 

 

 

רבי יהודה הנשיא-

הנשיא השביעי מהנשיא הראשון הילל. בנו של רבן שמעון בן גמליאל אותו ירש מהנשיאות לאחר מותו. רבי יהודה, חותם תקופת התנאים, ערך את המשנה והיה קרוב למלכות. בזמני קושי פתח דלתו לעניים ופרנס את תלמידיו. חי באושא בשפרעם ולמד ולימד בבית שערים.



אמירותיו-

"רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" [משנה אבות ב, א].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בציפורי. מערת אשתו מעט מאחוריו.

 

קברה כרמיאל
 


רבי אלעזר הקפר

תנא בדור החמישי, מהתנאים האחרונים, בסוף המאה השניה לספירה. הוזכר פעם אחת במשנה (אבות ד:כא), וכמה פעמים בתוספתא ובברייתות שבתלמודים.

היה חברם של רבי ור' ישמעאל בר' יוסי. שלושתם שבתו שבת אחת בחנות של בן פזי בלוד, והיה ר' פנחס בן יאיר יושב לפניהם (תוספתא אהלות יח:ח). היה רבו של ר' יהושע בן לוי.



אמירותיו-

עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשיות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל. (מגילה כט:א)

גדול השלום, שאין חותם כל הברכות אלא בשלום. (ספרי נשא קמד)

הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. (אבות ד:כא)

"רבי אליעזר הקפר אומר: אל תהא כמשקוף העליון שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה, ולא כאיסקופה העליונה שמבלעת פרצופות, ולא כאיסקופה האמצעית שמנגפת הרגלים, אלא הוי כאסקופה תחתונה שהכל דשין בה, וסוף כל הבנין נסתר - והיא במקומה עומדת" [אבות דרבי נתן פרק כו].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקברה. נוסעים בכביש 85 עד צומת כרמיאל מערב. פונים דרומה לכביש 784 המוביל לצומת יובלים. לאחר כ-600 מטר מימין לכביש שביל העולה להר, עולים כ-150 מטר לתל הנקרא חירבת אל קבּרה – שם קבורת רבי אלעזר הקפר ובר קפרא.




בר קפרא-

בשמו המלא: ר' אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר. היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא (רבי), מסדר המשנה, היה רבם של האמוראים רבי יהושע בן לוי [חולין נו, ב] ור' אושעיא רבה [כריתות ח, א].




אמירותיו-

דבריו של בר קפרא היו שקולים ומדודים. אמרו עליהם שניתן למכור אותם תמורת זהב [ברכות סב, ב].

לעת מותו של רבי היה בר קפרא במחיצתו, והוא הודיע על מותו של רבי: "אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, ניצחו אראלים את המצוקים - ונשבה ארון הקודש" (כתובות קד:א).

 



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקברה. נוסעים בכביש 85 עד צומת כרמיאל מערב. פונים דרומה לכביש 784 המוביל לצומת יובלים. לאחר כ-600 מטר מימין לכביש שביל העולה להר, עולים כ-150 מטר לתל הנקרא חירבת אל קבּרה – שם קבורת רבי אלעזר הקפר ובר קפרא.


 

קיומה




אלקנה אבי שמואל הנביא-

אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם הלוי, אביו של שמואל הנביא, מרמתיים צופים. היה דמות מקראית מתקופת השופטים ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה. על-פי ספר דברי הימים, אלקנה היה משבט לוי ומצאצאי קֹרַח. אלקנה היה מקפיד לעלות לרגל ובכל פעם באופן שונה כדי לסחוף ולעודד אחרים לעשות כן. במדרש נאמר, שאלקנה היה עולה לרגל ארבע פעמים בשנה, שלוש מהתורה ואחת שקיבל על עצמו.‏( אליהו רבה פרשה ט').



אמירותיו-

לפי המדרש אלקנה היה מעודד את עם ישראל לעלות למשכן בשילה:

כי לא הרבה יזכור את ימי חייו, זה דורו של עלי, כי האלהים מענה בשמחת לבו, זה אלקנה שהיה מדריך את ישראל ומעלה אותם בירושלים בכל שנה ושנה בדרך אחרת, לכך הכתוב מקלסו (שמואל א' א') ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה (קהלת רבה (וילנא) פרשה ה ד"ה א [י"ט] כי).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקיומה שבין צפת למירון. מצומת מירון פונים בכביש 89 לכיוון צפת. לאחר כ- 2.7 ק"מ מצד שמאל לכביש רואים מבנה קטן עם גג ובו מערת כוכים, מס' צעדים לפני המבנה פונה דרך עפר שמאלה באורך כ- 750 מ' אל עבר ציונו של ר' אלקנה.





רבי בנאה האמורא-

ר' בנאה (בניה). חכם בסוף תקופת התנאים, ובדור הראשון לאמוראים, שדבריו עוד נכנסו לברייתות. רבי יוחנן היה תלמידו. לרבי בנאה היה בית מדרש בטבריה.

רשב"ם מפרש כי רבי בנאה אדם גדול וחשוב היה, לפיכך ניתן לו רשות להיכנס בקברי הצדיקים.

האגדה מספרת על חכמתו שהבין רמזים וחידות, וידע תמיד להוציא משפט צדק. חכמתו זו העלתה אותו לא רק בעיני בני עמו, אלא גם בעיני המלכות שמינתה אותו לשופט [ב"ב נח, א].



אמירותיו-

 אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו - רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה. (ברכות נה ב).

 כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים (תענית ז:א).

אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם (ע"ז ה:ב).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקיומה שבין צפת למירון. מצומת מירון פונים בכביש 89 לכיוון צפת. לאחר כ- 2.7 ק"מ מצד שמאל לכביש רואים מבנה קטן עם גג ובו מערת כוכים, מס' צעדים לפני המבנה פונה דרך עפר שמאלה באורך כ- 750 מ' אל עבר ציונו של רבי בנאה.






רבי יוסי דמן יוקרת-

ר' יוסי היה אמורא בדור השלישי או הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. שמו 'יוקרת' על שם העיר בה גר [רש"י תענית כג, ב].

 



אמירותיו-

ר' יוסי שכר פועלים שיעבדו בשדה, ושהה מלהביא להם מזונות, אמרו הפועלים לבנו של ר' יוסי: 'רעבים אנחנו' מיד פנה לתאנה שהייתה שם, התפלל והוציאה התאנה בין רגע פרותיה ואכלו. כששמע אביו את הנעשה אמר: 'בני אתה הטרחת את קונך..יאסף שלא בזמנו'.

מקרה נוסף שארע הקשור לבתו שהייתה יפה מאוד, באחת הפעמים ראה אדם שמביט בה בהיחבא, אמר ר' יוסי לבתו: 'בתי, מצערת את את הבריות, שובי לעפרך ולא יכשלו בך בני אדם'.

היה משכיר אתונו לאנשים, ובסוף כל יום היו שמים עליה שכרו והייתה חוזרת לביתו בעצמה, באחת הפעמים שכחו על גבה זוג סנדלים ולא הסכימה לזוז ממקומה עד אשר יורידו אותם, משום שלא יכלה לגנוב את הסנדלים.



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקיומה שבין צפת למירון. מצומת מירון פונים בכביש 89 לכיוון צפת. לאחר כ- 2.7 ק"מ מצד שמאל לכביש רואים מבנה קטן עם גג ובו מערת כוכים. זה מקום קבורתו של רבי יוסי דמן יוקרת.






רבי כרוספדאי האמורא-

רבי כרוספדאי היה מאמוראי ארץ ישראל בן הדור השלישי לאמוראים. בנו של רבי שבתאי ומתלמידיו של  רבי יוחנן. לדעת סדר הדורות הוא ר' קריספא/קריצפא הנזכר בירושלמי.



אמירותיו-

מוזכר בתלמוד הירושלמי עשרות פעמים בשם: ר' קריספא. אמר רבי כרוספדאי אמר ר' יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, אחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים – תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין 
למיתה (ראש השנה טז ב).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מימין לדרך העולה לקיומה, במערה שמול ציון רבי יוסי דמן יוקרת.





רבי יוסי בן יעקב-

רבי יוסי בן יעקב אחד מעשרת חברי ה 'אידרא רבה' (האסיפה שהתקיימה בין צפת למירון ובה החלה כתיבתו של ספר הזוהר. עשרת חבריה הם: ר' שמעון בר יוחאי, ר' אלעזר בנו, ר' אבא, ר' יהודה, ר' יוסי בן יעקב, ר' יצחק, ר' חזקיה בר רב, ר' חייא, ר' יוסי ור' ייסא.

אדרא רבא (בעברית- האסיפה הגדולה). במהלך ה"אסיפה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורשב"י מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- ר' יוסי בן ר' יעקב, ר' חזקיה ור' ייסא.



אמירותיו-

קם ר' יוסי ואמר, ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד אליף לי חכמתא... כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, ובההוא זמנא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא, וכד ישלוף דא, כל רוחין דלתתא יתערון עמיה, ומאן אינון, אינון אינון כתרין קדישין דזעיר אפין, ואינון שיתא רוחין אחרנין דיהבי אינון... ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה, שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו הא שבעה כמה דאתמר, א"ל ר"ש רוחך ינוח לעלמא דאתי" [זוהר - האדרא רבא נשא קל, ב].




דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בין צפת למירון, בשדה שבו התקיימה האידרא רבה, שם נפטר. מבנה בעל שתי כיפות הוא למעשה שרידי חורבת קיומה ובה מצוין מקום קבורתו של התנא מתלמידי רשב"י והמקום בו למדו תלמידי רשב"י את פרק האידרא רבה בספר הזוהר.


 

קדש

ברק בן אבינועם-

בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם הוא דמות מקראית, משבט נפתלי, שופט ומנהיג צבאי שנזכר בספר שופטים (פרקים ד' – ה') . הדעה הרווחת היא כי ברק היה בעלה של דבורה.  מוצאו מהעיר קדש נפתלי. ברק, שלא רצה לצאת להילחם לבד, יחד עם דבורה יצאו להילחם בסיסרא.

על ברק ודבורה נאמר: "בעלה של דבורה עם הארץ היה. אמרה לו אשתו: בוא ועשה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מה אם יהא חלקך עם אנשים כשרים ותבוא לחיי העולם הבא? והוא היה עושה פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה, לפיכך נקרא שמו לפידות. אמרו: שלשה שמות יש לו, ברק ולפידות ומיכאל. ברק - שפניו דומין לברק, לפידות - על שם שהוא עושה פתילות והולך לבית המקדש שבשילה, מיכאל - על שום מיכאל. הקב"ה בוחן לבות וכליות הוא, אמר לה, דבורה את נתכוונת ועשית פתילות עבות כדי שיהא אורן מרובה - ארבה אותך בישראל וביהודה ובשנים עשר שבטי ישראל. ומי גרם לו ללפידות שיהא מבני אדם כשרים ויבוא לעולם הבא? אמרו: דבורה אשתו. עליה ועל כיוצא בה ועל הדומות לה ועל העושה כמעשיה הוא אומר [משלי יד, א]



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקדש. מצומת ישע לכיוון צומת חירם. לאחר כ- 1.8 ק"מ, מימין לכביש, מסתעף צפונה כביש צדדי וצר, פונים ימינה בין שני הכבישים (ליד ההסתעפות) לעבר שביל צר ומגיעים לארונות קבורה גדולים העשויים מאבן.






דבורה הנביאה-

נביאה שופטת שעמדה לישראל אחרי מות אהוד ושמגר בן ענת, (1124 לפה"ס). היא הייתה אשת לפידות, ולדעת חז"ל נקראת "אשת לפידות", על שם שהייתה עושה פתילות למקדש (מגילה י"ד).

דבורה לחצה על ברק בן אבינועם לצאת למלחמה נגד סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען, שלחץ על ישראל. ברק פחד לצאת למלחמה ללא דבורה והיא יצאה עמו לא לפני שהזהירה אותו כי התפארת בתבוסת סיסרא לא תהיה שלו " כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא". ואכן כך היה. סיסרא ואנשיו נפלו לפני ברק, וסיסרא נס ברגליו ובא אל בית יעל אשר הרגתו ("שופטים ד').



אמירותיה-

לפני הקרב דבורה אמרה לברק, "קום כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידך".

שירת דבורה על תשועת ישראל ומפלת סיסרא נחשבת בין השירות היפות שבתנ"ך (שופטים ה').



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקדש. מצומת ישע לכיוון צומת חירם. לאחר כ- 1.8 ק"מ, מימין לכביש, מסתעף צפונה כביש צדדי וצר, פונים ימינה בין שני הכבישים (ליד ההסתעפות) לעבר שביל צר ומגיעים לארונות קבורה גדולים העשויים מאבן.







יעל אשת חבר הקיני-

יעל, הייתה אשתו של חבר הקיני, שהיה מצאצאי יתרו חותן משה. יעל חיה בתקופת דבורה הנביאה, ככתוב בפרק ד' בספר שופטים. כאשר נלחם ברק בסיסרא, נמלט סיסרא והגיע לאוהל חבר הקיני כדי למצוא מחסה. יעל יצאה לקראתו והציעה לו לישון באוהל ואף השקתה אותו חלב. לאחר שנרדם סיסרא לקחה יעל יתד מהאוהל ותקעה ברקתו של סיסרא. כך התקיימו דברי דבורה שסיסרא יהרג בידי אישה.



אמירותיה-

לאחר שהרגה את סיסרא עבר ברק ליד האוהל ויעל אמרה לו "לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש".

יעל בורכה על מעשיה: "תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ"



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקדש. מצומת ישע לכיוון צומת חירם. לאחר כ- 1.8 ק"מ, מימין לכביש, מסתעף צפונה כביש צדדי וצר, פונים ימינה בין שני הכבישים (ליד ההסתעפות) לעבר שביל צר ומגיעים לארונות קבורה גדולים העשויים מאבן.






רבי יוסי ממילחייא-

רבי יוסי ממילחייא אמורא, בן הדור השני, כונה בשם 'ממילחייא', על שם מקום מגוריו 'ממלח'.



אמירותיו-

"רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והוה דוד מצלי עליהון" [ויקרא רבה כו, ב].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו מזרחית לתל קדש, ליד מצודת יושע.

קיסריה



עשרה הרוגי מלכות-

עשרה הרוגי מלכות - עשרה חכמי משנה שמסרו נפשם על קדוש השם והומתו באכזריות בזמן גזירות השמד, על ידי הרומאים לאחר חורבן בית שני. נראה כי הריגתם של התנאים הקדושים האלה לא היו בזמן אחד, וקיבצו אותם יחד כדי לעורר ההתלהבות. הרומאים תירצו את הריגתם כעונש על כך שבני יעקב מכרו את אחיהם יוסף הצדיק.

ואלו הם: רבן שמעון בן גמליאל  ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול  ור' עקיבא בן יוסף  ור' יאודה בן בבא  ור' חנינא בן תרדיון  ור' ישבב הסופר  ור' אלעזר (נ"א יודא) בן דמא  ור' חנינא בן חכינאי  ור' חוצפית המתורגמן  ור' אלעזר בן שמוע.



דרכי הגעה-

מקום מנוחת מי מהם בקיסריה
[:
 "ובקיסרי מערה של עשרה הרוגי מלכות. ובמקום שנהרגו יש אבן שיש גדולה הרבה... ואומרים האבן הגדולה של שיש, זה היה כסא מלכות של מלך קיסר. ולעולם לא יעלה שום עשב במקום שנהרגו הצדיקים. ובתוך החומה יש קבר אחד של צדיק. ואין יודע מי הוא". [ר' יעקב בן נתנאל הכהן].

הערה- על חלק מהם יש מסורות במקומות אחרים, וכנראה הלא ידועים במקומות אחרים קבורים כאן. 

 

קציון

 רבי יוחנן דקציון-

רבי יוחנן דקציון אמורא בן ארץ ישראל שזמנו אינו ידוע. שמו על שם עירו.



אמירותיו-

"ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת רב חייה בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין. רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי ובלבד בנקטפת" [תלמוד ירושלמי ביצה ה-ה (בתלמוד ירושלמי בברכות [ח, ו] הגירסא 'ר' יוחנן דקרציון', וראה בסדר הדורות).



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקציון. בכביש 90 נוסעים צפונה, פונים שמאלה לאחר צומת מחניים בדרך עפר, לאחר כ- 1.5 ק"מ פונה הדרך ימינה, ומסתעפת ממנה דרך חדשה, עולים בדרך זו, לאחר כ- 2.2 ק"מ פונים ימינה, ולאחר כ- 2 ק"מ מגיעים לחורבת קציון, בצד שמאל, במורד הגבעה, נמצאת מערת ר' יוחנן.

 

  

רבי שמעון בן לקיש- ריש לקיש-

רבי שמעון בן לקיש. מהגדולים באמוראי ארץ ישראל בדור השני. תלמיד וחבר של רבי יוחנן אשר יחדיו עמדו בראש ישיבת טבריה. נראה כי היה ממשפחה של תלמידי חכמים: "כך מקובלני מאבותי" (שבת קיט:ב). בילדותו זכה עוד לראות את ר' יהודה הנשיא, אם כי לא היה תלמידו (ירושלמי ביצה ה:ב).



אמירותיו-

 "אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר [תהלים מב, ט]: 'יומם יצוה ה' חסדו [ובלילה שירה עמי וכו']'.
"אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר [תהלים מב, ט]: 'יומם יצוה ה' חסדו [ובלילה שירה עמי וכו']'. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי" [חגיגה יב, ב].

 "אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר [תהלים ד, ה]: 'רגזו ואל תחטאו', אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר [שם]: 'אמרו בלבבכם', אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר [שם]: 'על משכבכם', אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר [שם]: 'ודומו סלה'" [ברכות ה, א].



דרכי הגעה-

מקום מנוחתו בקציון, בסמוך לרבי יוחנן דקציון.

 

שפרעם

רבי יהודה בן בבא-

רבי  יהודה בן בבא. תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. מעשרת הרוגי מלכות.

מחכמי יבנה. חברם של רבי יהודה בן בתירא ושל רבי עקיבא. בערוב ימיו החלו גזירות אדריינוס. מותו של רבי עקיבא על קידוש השם היה מופת בעיני רבי יהודה וחבריו.

שמו של רבי  יהודה בן בבא נשאר לברכה אצל בני הדורות הבאים, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל (שם יג:ב). כשמת ביקשו להספידו: "הי עניו, הי חסיד, תלמידו של שמואל הקטן", אלא שנטרפה השעה (תוספתא סוטה יג:ד).



אמירותיו-

המובא בהמשך מתאר את תגובתו של רבי יהודה בן בבא להריגתם של החכמים וכמו כן את מסירות נפשו לדרבונו את החכמים שימשיכו את שושלת הפסיקה בישראל:

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח הלכה ט

וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרין באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנינא בן תרדיון, עמדו וחגרו את מתניהם שקים, ואמרו אחינו ישראל שמעונו, לא נהרג רבי עקיבא על הגזל, ולא על שלא עמל בתורה בכל כחו, לא נהרג רבי עקיבא אלא למופת, שנאמר והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה וידעתם כי אני ה' אלהים, מכאן ועד ימים קלין לא ימצא מקום בארץ ישראל שלא יהיו שם הרוגים מושלכים בו, שנאמר דבר כה נאם ה' ונפלה נבלת האדם כדומן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף; אמרו לא היו ימים קלין עד שבא פולמוס ועירבב את כל העולם, מכאן ועד שנים עשר חדש יפסקו בולאות שביהודה, שנאמר חרדו שאננות רגזה בוטחות, שאננות אלו בולאות, בוטחות אלו קורקסיאות; אמרו לא באו שנים עשר חודש עד שנתקיים להם כל מה שאמרו להם.

שלא להתייאש מן הרחמים: "רבי יהודה בן בבא אומר: משל לאדם שנתון בקונטרסים של מלכות, אפילו נותן ממון הרבה אי אפשר ליעקר, אבל אתה אומר - עשו תשובה, ואני מקבל, שנאמר [ישעיה מד, כב]: מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך" [ספרי במדבר קלד].

 

מידע כללי
תנאים - המילה תנא בארמית פירושה בעברית 'שנה', 'למד' (ומכאן ה'משנה'). חכמים שחיו בארץ ישראל עד שנת 220 לס'. דבריהם ומחלוקותיהם השתמרו במשנה ובמדרשי התנאים. המפורסמים שביניהם : הלל ושמאיר' עקיבאר' יהודה הנשיא, עורך המשנה. נהוג לחלק את תקופת התנאים לחמישה דורות. מספר התנאים הידוע הינו 120 בקירוב. התנאים חיו ופעלו בארץ ישראל במרכזים שונים. לאחר חורבן ירושלים עבר המרכז בראשות רבן יוחנן בן זכאי ליבנה. תלמידיו הקימו מרכזי לימוד תורה בלוד ובבני ברק.

תקופת הזוגות - בראש הסנהדרין עמדו צמדים של חכמים בין המאה ה2 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה1 לס'. אחד מבני הזוג החזיק בתפקיד 'נשיא' הסנהדרין, בעוד שהחכם השני החזיק בתפקיד 'אב בית הדין'. במשנה נזכרים חמישה זוגות של חכמים: יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי, יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי. לפי המקורות רק הזוג הראשון הנהיג את העם לבדו, ואילו ארבעת זוגות החכמים שאחריו חלקו את ההנהגה הרוחנית עם מלכי החשמונאיםששימשו גם ככוהנים גדולים בבית המקדש.

אמוראים - המילה 'אמורא' היא בארמית ומשמעותה 'אמירה'. היו ממשיכי דרכם של התנאים. הם חיו בין השנים 200 ל-500 לספירה בארץ ישראל ובבבל. דבריהם ומחלוקותיהם נשתמרו בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי ובמדרשים.
 












Save on your hotel - www.hotelscombined.com


























































האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים