מידע לדרך טיול משפחות בבלגיה

יום 1

גודל: בלגיה קטנה בערך כמו מדינת ישראל – רק 30,000 קמ"ר.

בלגיה גובלת עם: הולנד, גרמניה, לוקסמבורג, צרפת והים הצפוני.

אוכלוסייה : כ-11.8 מיליון תושבים.


במהלך ההיסטוריה שלטו בה ספרדים, אוסטרים, צרפתים והולנדים.
בלגיה קיבלה עצמאות מהולנד בשנת 1830

שפות רשמיות: הולנדית (פלמית), צרפתית וגרמנית.

בלגיה היא מונרכיה חוקתית. המלך כיום הוא פיליפ, אבל אין לו הרבה כוח פוליטי.


בלגיה נחשבת לבירת השוקולד – יש בה יותר מ־2,000 חנויות שוקולד.
כל תושב אוכל בממוצע כ־6 ק"ג שוקולד בשנה.

בלגיה מייצרת יותר מ־1,500 סוגי בירה (!)


וופל בלגי: יש כמה סוגי וופלים (Liège ו-Brussels), והם שונים זה מזה במרקם ובמתיקות.

 מדינה נייטרלית ומפוצלת: – יש בה שלושה אזורים רשמיים עם זהויות שונות:
פלנדריה (צפון) – הולנדית

ואלוניה (דרום) – צרפתית

אזור דובר גרמנית (מזרח)

🏛️ בריסל:בירת בלגיה היא גם בירת האיחוד האירופי.
מקום מושבם של ה־NATO, הפרלמנט האירופי, הנציבות ועוד.

בריסל – הבירה וגם בירת האיחוד האירופי.

אנטוורפן – מרכז עולמי ליהלומים ואמנות.

גנט וברוז' – ערים מימי הביניים עם תעלות קסומות.

ליאז' ונאמור – ערים גדולות בחלק הדובר צרפתית.

שתי כבאיות לעיר אחת

בעיירה בריסלאית מסוימת, כיוון שהיא חוצה את הגבול בין האזור הפלמי לוולוני, היו בעבר שתי תחנות כיבוי אש – אחת דוברת הולנדית ואחת דוברת צרפתית.
כל אחת הייתה מגיבה רק לחצי מהעיר, אפילו אם הבית הבוער היה קרוב יותר לתחנה "השנייה". 

אמבולנס? באיזו שפה?

במקרי חירום, לפעמים אמבולנסים מגיעים משתי מערכות בריאות שונות, תלוי אם החולה מדבר הולנדית או צרפתית.
זה קורה במיוחד באזורים מעורבים – שם לא תמיד ברור מי אמור לטפל בך קודם.

בית ספר? תבחר שפה

יש בתי ספר פלמיים ווולוניים ממש ליד זה, אך עם תכנים שונים, תוכניות לימודים שונות ואפילו חופשות שונות!
הילדים יכולים לגור באותה שכונה – אבל ללמוד כאילו במדינות שונות.

שלטי דרך כפולים – אבל שונים

גם שלטי הדרכים מופיעים בשתי השפות, אבל השמות לעיתים שונים לגמרי!
למשל:

Liège בצרפתית = Luik בהולנדית

Mons בצרפתית = Bergen בהולנדית
זה מבלבל תיירים – אבל הבלגים כבר התרגלו.

נבחרת הכדורגל

בלגיה היא מדינה עם שני עמים עיקריים: פלמים (דוברי הולנדית) ווולונים (דוברי צרפתית), אבל יש רק נבחרת אחת שמייצגת את כולם. היא נחשבת לאחד הסמלים הבודדים של אחדות בלגית.

השחקנים מדברים בשפות שונות שחקני הנבחרת מגיעים מאזורים שונים – ויש כאלה שמדברים זה עם זה באנגלית! למשל: דה בריינה (פלמי) ולוקאקו (וולוני) – מעדיפים לתקשר באנגלית כדי לא להעליב אף צד.

הכינוי של הנבחרת – "השדים האדומים" (Rode Duivels/Fammes Rouges) – נחשב לסמל משותף שאיחד את הבלגים, במיוחד בתקופות הצלחה כמו במונדיאל 2018.
זו אחת התקופות היחידות שבלגים אמרו: "אנחנו באמת אומה אחת!" 

במשחקים גדולים, משדרים את המשחק בערוצים נפרדים לפי שפה – ולפעמים הפרשנים מפרשים את אותו משחק בצורה שונה לפי נקודת המבט התרבותית!

בלגיה ורכבות
אחת ממערכות הרכבות הצפופות באירופה בלגיה מפעילה רשת רכבות מהצפופות והיעילות באירופה, עם יותר מ-3,600 ק"מ של מסילות ברזל – יחסית למדינה בגודל קטן מאוד. זה אומר שיש תחנת רכבת כמעט בכל עיר ועיירה!


זמינות גבוהה – גם בסופי שבוע רוב הרכבות פועלות במרווחים של חצי שעה או פחות בין הערים המרכזיות – אפילו בימי ראשון ובחגים. הנוסעים הבלגים רגילים לרמת שירות שלא תראה במדינות רבות אחרות.

כרטיסי סוף שבוע – ב-50% הנחה

בימי שישי עד ראשון, כל אדם יכול לנסוע ברכבות בלגיה במחיר מוזל של 50%, מה שמעודד תיירות פנימית וטיולי סופש.

מחברת בין ערים קטנות וגדולות

אפשר להגיע ממרכז בריסל לכל עיר אחרת (ברוז', אנטוורפן, גנט, לייז') בפחות משעה וחצי, בלי רכב בכלל – מה שהופך את בלגיה ליעד מושלם לטיולי יום.

רשת חשמליות (טראמים) בין-עירונית

בלגיה היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן טראם בין-עירוני פועל לאורך החוף – "Kusttram" – שמחבר כ-68 ק"מ של ערי חוף מהולנד לצרפת.

תחנות רכבת היסטוריות – כמו מוזיאון

תחנת הרכבת של אנטוורפן נחשבת לאחת התחנות היפות ביותר באירופה. היא בנויה בסגנון אקלקטי עם קשתות, שיש וזכוכית, וכוללת גם קומות תחתיות מודרניות.

ילדים עד גיל 12 נוסעים חינם – גם תיירים!

כל ילד עד גיל 12 (עד 4 ילדים למבוגר) נוסע חינם לחלוטין – לא צריך אפילו כרטיס.
לא הרבה תיירים יודעים את זה – שווה במיוחד לטיול משפחתי.

אין בדיקות כרטיסים בתחנה – רק ברכבת

ברוב התחנות אין שערים אוטומטיים. אם לא קנית כרטיס מראש – עשה זאת מיד כשעלית לרכבת או דרך האפליקציה.
אם תיתפס בלי כרטיס – הקנס גבוה מאוד (עד 300 אירו!).

בלגיה ושוקולד
בלגיה מייצרת יותר מ-725,000 טון שוקולד בשנה!

המדינה הקטנה הזו היא אחת מהמובילות בעולם בייצור שוקולד, עם מאות מותגים – החל מיצרנים מסורתיים ועד בוטיקים חדשניים.

בלגיה חוקקה תקן לאיכות השוקולד כבר בשנת 1884

חוק בלגי קובע ששוקולד בלגי אמיתי חייב להכיל לפחות 35% מוצקי קקאו, ללא שמנים צמחיים – רק חמאת קקאו אמיתית.

הבלגים המציאו את הפרלין

בשנת 1912 רוקח בלגי בשם ז'אן נויהאוס (Jean Neuhaus) המציא את הפרלין – שוקולד ממולא בקרם, נוגט או אגוזים.
זאת אחת ההמצאות ששינו את תעשיית השוקולד העולמית.

נמל התעופה של בריסל מוכר הכי הרבה שוקולד בעולם!

כן, יותר מכל שדה תעופה אחר. מבקרים קונים שם כ-1.6 ק"ג שוקולד כל דקה!

השוקולד הבלגי והקקאו מקונגו – קשר היסטורי

בעבר בלגיה ייבאה את רוב הקקאו שלה מקונגו, שהייתה קולוניה שלה. כיום השוקולד עדיין מגיע משם, 

בלגים קונים בממוצע 6 ק"ג שוקולד לאדם בשנה
והם לא רק אוכלים אותו – אלא גם נותנים כמתנות, קונים למשרד, ואפילו שולחים לחו"ל.

1. 84% מהיהלומים המלוטשים בעולם עוברים דרך אנטוורפן
   העיר היא צומת מרכזי למסחר, ליטוש, שמאות וייצוא של יהלומים – יותר מכל עיר אחרת בעולם.
   
   

2. ברובע היהלומים יש 4 בורסות יהלומים
   זהו הריכוז הגדול ביותר של בורסות יהלומים בעולם במקום אחד.
   
   

3. עסקאות יהלומים רבות נחתמות בלחיצת יד ובאמירת "מזל וברכה"
   מסורת יהודית עתיקה של אמון הדדי בין סוחרים, שעדיין נהוגה גם בעסקאות ענק.
   
   

4. רובע היהלומים שומר על מבנה כמעט סודי ומוגן
   רובע היהלומים מרושת באבטחה חמושה, מצלמות, שערים ושומרים – אך נראה לעין רגילה כמו רחוב רגיל.
   
   

5. ב־2003 התרחש שם אחד משוד היהלומים הגדולים בהיסטוריה
   יהלומים בשווי מעל 100 מיליון דולר נגנבו ממרתף מאובטח – בלי להשאיר סימני פריצה.
   
   

6. ליהלומים באנטוורפן יש ‘דרכון’
   כל אבן נרשמת, מזוהה ומסומנת – כדי להבטיח שקיפות ומניעת סחר ביהלומי דמים.
   
   

7. אנטוורפן היא המקום שבו נולד החיתוך היהלומי המודרני – ה-Brilliant Cut
   שיטת חיתוך זו, עם 57-58 פאות, מעניקה ליהלום את הניצוץ המוכר – והיא פותחה באנטוורפן.
   
   

8. קהילה חרדית יהודית שולטת בענף מזה מאות שנים
   חלק ניכר מהסוחרים והמלוטשים הם יהודים חרדים, רבים מהם חסידים – לעיתים עם שטריימל, טלית קטן וספר תהילים בכיס.
   
   

9. ליהלום יש "מספר זהות אישי" בלייזר
   באנטוורפן משתמשים בלייזר לחריטת מספר סידורי מיקרוסקופי על כל יהלום – כדי להבטיח זיהוי מדויק.
   
   

10. אפשר להצטרף לסיורים מודרכים במרכז היהלומים
    תיירים יכולים לבקר במוזיאון DIVA, לצפות בליטוש בזמן אמת, ולהבין איך נולדת אבן יקרה.
    
    
    

11. היהלומים באנטוורפן עברו מהפכה דיגיטלית
    אנטוורפן הייתה העיר הראשונה שהחלה לבצע עסקאות יהלומים באינטרנט בפלטפורמות מאובטחות, כבר בתחילת שנות ה-2000.
    
    

12. במאה ה-15 אנטוורפן עקפה את ונציה כמרכז הסחר ביהלומים
    העיר ניצלה את מיקומה על נהר הסכלדה ואת הקשרים היהודיים הבינלאומיים כדי להשתלט על שוק היהלומים מאיטליה.
    
    

13. המסחר ביהלומים באנטוורפן שומר על סודיות קיצונית
    משרדים קטנים, ללא שילוט חיצוני, מאחסנים מיליוני דולרים – כמעט בלי סימנים חיצוניים.
    
    

14. היהלומים באנטוורפן עוברים דרך "בורסה של שקט"
    בתוך אחת הבורסות – אסור לדבר בקול רם. עסקאות נחתמות בלחישה – או בשפת סימנים של סוחרי יהלומים.
    
    

15. אנטוורפן משמרת קשרים עם מלטשי יהלומים מהודו במשך מאות שנים
    קהילת הסוחרים הגוג'ראטיים (מהודו) היא מהגדולות בעיר, ופועלת בשיתוף עם היהודים כבר מהתקופה הקולוניאלית.
    
    

16. קיימת אוניברסיטה קטנה ללימוד תעשיית היהלומים
    אוניברסיטת HRD Antwerp מכשירה אנשי מקצוע בבלגיה ומחוץ לה – בליטוש, שמאות, סחר ואבטחת יהלומים.
    
    

17. בתקופת השואה – יהודי אנטוורפן הבריחו יהלומים דרך גבולות
    כדי להציל רכושם מהנאצים, הבריחו סוחרים יהלומים בכיסים, נעליים, ואפילו בתוך לחמים.
    
    

    Hoveniersstraat – רחוב היהלומים של אנטוורפן:

    1. רחוב שקט עם עושר עצום
       Hoveniersstraat נראה כמו כל רחוב תעשייתי רגיל – אך מאחורי הדלתות מסתתרים יהלומים בשווי של מיליארדי דולרים. מדובר באחד הרחובות בעלי הריכוז הגבוה ביותר של ערך כלכלי בעולם.
       
       

    2. המקום בו עוברים 86% מיהלומי הגלם בעולם
       כ-86% מיהלומי הגלם ו-50% מיהלומי הפוליש בעולם עוברים דרך אנטוורפן – ורובם דרך משרדים או בורסות ברחוב זה.
       
       

    3. רובע מבוצר – כמו עיר בתוך עיר
       ברחוב הזה תמצא חומות ביטחון, מצלמות מתקדמות, שערים חשמליים, וסיורים רגליים 24/7. זהו אחד האזורים המאובטחים ביותר באירופה מחוץ למתקנים צבאיים.
       
       

    4. עסקאות נחתמות בלחיצות יד ושפת גוף
       ברוח מסורת סוחרי היהלומים – רבות מהעסקאות ברחוב נעשות ללא חוזים חתומים, אלא באמצעות "מזאל טוף" (Mazal u’Bracha) – ביטוי יידי שמשמעותו ברכה והבטחת מילה.
       
       

    5. רב-תרבותיות נדירה בעולם העסקים
       ברחוב הזה תמצא סוחרים יהודים חרדים, הודים, מוסלמים, נוצרים – כולם עובדים בשיתוף פעולה הדוק ובאמון יוצא דופן, לעיתים במשך דורות.
       
       

    6. הרחוב מחובר למנהרות תת-קרקעיות
       קיימות מנהרות משוריינות תת-קרקעיות המקשרות בין כספות, בורסות ומשרדי יהלומים – לשם העברת הסחורה מבלי להיראות.
       
       

    7. היהלום שנשדד ולא נמצא עד היום
       בשנת 2003 התרחש שוד היהלומים הגדול ביותר בהיסטוריה – מהכספות באנטוורפן נגנבו יהלומים בשווי 100 מיליון דולר. רבות מהן היו ב-Hoveniersstraat. הפושעים תועדו, אך מרבית הסחורה לא אותרה מעולם.
       
       

    8. רחוב של סודות משפחתיים
       עסקי היהלומים ברחוב Hoveniersstraat מנוהלים לרוב על ידי משפחות דור רביעי או חמישי. ידע ומקצועיות מועברים מדור לדור, כמעט כמו מורשת אצולה.
       
       

    9. קוד לבוש מחמיר – אך בלי ראוותנות
       בניגוד לציפיות – סוחרי יהלומים לא מתלבשים בהכרח ביוקרה. רבים מהם מופיעים בחליפות פשוטות, או בלבוש דתי – כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת.
       
       

    10. אין חלונות ראווה נוצצים
        הרחוב כמעט חסר ויטרינות או תצוגות. אין שלטים נוצצים או אורות יהלומים. הכול מתרחש בדיסקרטיות מוחלטת – וזה מה ששומר עליו בטוח.
        
        
        
        

        בית הכנסת הפורטוגזי
        היסטוריה עתיקה: הקהילה הפורטוגזית-ספרדית באנטוורפן נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי יהודים ממוצא פורטוגזי וטורקי.
        בית הכנסת הנוכחי נבנה בשנת 1913, לאחר שהקהילה קיבלה הכרה רשמית ב-1910.

        
        

        אדריכלות ייחודית: הבניין תוכנן על ידי האדריכל היהודי הצעיר יוסף דה-לאנגה בסגנון ניאו-רומנסקי. הוא מתאפיין בחזית צנועה, אולם תפילה מרכזי, אפסיס, וגלריה לנשים. האור הטבעי החודר מהתקרה יוצר אווירה שלווה ומרגיעה.

        
        

        שימור ספרי התורה במלחמת העולם השנייה: במהלך המלחמה, בית הכנסת ניזוק, אך ספרי התורה ניצלו הודות להתערבותו של חבר טורקי מהקהילה. לאחר המלחמה, בשנת 1946, המבנה שופץ וחזר לפעול.

        
        

        פיגוע טרור בשנת 1981: ב-20 באוקטובר 1981, פצצה הונחה במשאית מחוץ לבית הכנסת והתפוצצה בשעה 9:00 בבוקר, זמן קצר לפני תחילת תפילות שמחת תורה. שלושה אנשים נהרגו ו-106 נפצעו. הפיגוע יוחס לארגון "ספטמבר השחור". למרבה המזל, שינוי בלתי צפוי בלוח הזמנים של התפילה מנע נפגעים נוספים.

        
        

        לאחר הפיגוע, בית הכנסת שופץ במהירות, כולל החלפת חלונות הויטראז' שנשברו. בשנים האחרונות, משפחת טאשה תרמה לשיפוץ נוסף, ובזכות תרומתם, בית הכנסת נקרא כיום "בית משה" על שם אחד מבני המשפחה.

        
        

        כיום, הקהילה מונה כ-300 משפחות ומקיימת תפילות יומיות, שיעורים, ותפילות בשבתות וחגים. המנהגים נשארו ספרדיים, אם כי עם השפעות מהגירה מודרנית.

        
        בית הכנסת ממוקם מול בורסת היהלומים של אנטוורפן, בלב רובע היהלומים, מה שמדגיש את הקשר ההיסטורי בין הקהילה היהודית לתעשיית היהלומים בעיר.