פורטוגל
כתבות ומידע
פורטוגל והיהודים
ההנחה כי התיישבות יהדות בפורטוגל ובחצי האי האיברי החלה עוד בתקופת גלות בבל.
וכאשר פורטוגל הפכה לאומה במאה ה-12 היו כבר מספר קהילות מבוססות בערים סנטרן וליסבון.
שנים רבות שגשגה הקהילה היהודית וחלקם הגדול של היהודים עסק ברפואה מדעים וכספים, מלכי פורטוגל בעת ההיא העניקו ליהודים יחס מועדף.
באותה עת פורצת המגיפה השחורה אשר על פי הערכות מתחילת כמחצית מאוכלוסיית אירופה והמונים נבערים מפיצים את השמועה כי היהודים הם אלה אשר הרעילו את בארות המים דבר אשר גרם לפריצתה של המגיפה.
פרעות פורצות בשוויץ גרמניה וצרפת אך בשונה מהמדינות הללו מצליחים השלטונות למנוע פגיעה ביהודים .
למרבה הצער בשנת 1449 אירעו פרעות קשים ביהודי ליסבון.
בשנת 1494 מת המלך ז'ואאו הראשון, ובנו עמנואל מבקש לשמור על כתר המלכות.
הוא מבקש לשאת את ביתם של המלכים הקתוליים איזבלה ופרדיננד. תנאי אחד היה לכלה בכדי להסכים לחתונה, גירוש כל יהודגי ספרד,וכך בחודש דצמבר שנת 1496 מגורשים יהודי פורטוגל לאחר צו המורה כי מי שלא ימיר את דתו דינו גירוש מהמדינה.
חלק מן היהודים אכן המירו את דתם כלפי חוץ, אך בפועל המשיכו לקיים מצוות בסתר אלה היהודים המוכרים לנו בשם האנוסים או בכינוי מוראנוס.
האינקוויזיציה אינה פוסחת גם על פורטוגל ובשנת 1540 מגיעה גם לליסבון כתוצאה מכך יהודי פורטוגל בורחים לסלוניקי ,הולנד ,מרוקו ,ברזיל ואף לטורקיה של היום.
פורטוגל מחליטה במאה ה-19 לפתוח שוב את שעריה בפני היהודים מתוך כוונה כי הגירת יהודים לפורטוגל ישפר את מצבה הכלכלי של המדינה ובשנת 1892 זוכה הקהילה להכרה רשמית.
ב-17 במרץ 1989 נשיא פורטוגל מבקש בהודעה דרמטית סליחה מהיהודים על הסבל אשר עבר עליהם ,בקשת הסליחה משודרת בכל אמצעי התקשורת.
האנוסים
כאלף יהודים חיים כיום בפורטוגל ,אך הערכות מדברות כי לפחות מחצית מאוכלוסייתה של פורטוגל שייכים לזרע היהודים. יהודים מאולצים להתנצר ,חלקם הגדול מחליט לעזוב את פורטוגל.
אך המלך מנואל שהיה חסר עמוד שדרה ואופיו החלש, מבין כי עזיבתם של היהודים עלול לגרום לקריסה כלכלית.
שכן היהודים הביאו עימם שגשוג ושפע כלכלי .
הוא מחליט לסגור את הנמלים ולמנוע יציאתם של היהודים ויתרה מכך אף להטבילם בכוח באמצעות חיילים ונזירים דומיניקאנים.
היהודים שנשארו לגור מחויבים להתנצר,אך למרות שהוטבלו לנצרות לא פסק הסבל והעינוי של אותם יהודים בעיקר בליל פסח אשר נקרא פסקווא חג בו נצלב ישו.
לא כל היהודים נאותו לסבול את ההחלטה על התנצרותם וחלקם הגדול יחסית מחליט למות על קידוש השם .
והם מועלים על המוקד וחלקם מתנצר, אך בסתר מחליט לשמור על זהותם היהודית ואלה נקראים האנוסים או בשמם המוכר המוראנוס ,פירוש למילה מר-אנוס רוצה לאמר אנוסים מרי –נפש.
אותם יהודים אנוסים אולצו להוכיח את נצרותם בכך שחלה עליהם החובה לאכול חזיר בפני קהל .
הכנסייה מודעת לניסיונות של היהודים לעשות מניפולציות ולכן מוקם בית דין בעבור כופרי הדת –האינקוויזיציה .
לאינקוויזיציה בלשים שתפקידם היה לצוד את אותם יהודים אך גם לגבי נוצרים ומוסלמים אשר התגיירו .
הקריפטו-יודאוס אותם אנוסים שנקראו היהודים המאולצים ניסו עד כמה שיכלו לשמר מנהגים ואורח חיים, אך ברבות השנים התפתחו להם מנהגים מוזרים משהוא שנועדו להסתיר את יהדותם של האנוסים.
כך שבשבת נמנעו לאכול בשר ואכלו דגים מתוך הסבר כי אם בימי חול אולצו לאכול בשר לפחות בשבת ימנע הדבר מהם.
בימי שבת וחגים וימי שמחה היו כאלה שהפכו את הימים לימי צום שיהיו לכפרת עוונות .
המנהגים הללו הורשו לבנים ונכדים אשר ברבות השנים התבוללו בגויים.
הפחד של אותם יהודים מהלשנה גרם להסתרה וכל שנותר היה לפחות להעביר הלאה וכך מצאו רבים מהאנוסים כשהם על ערש דוואי מבקשים מדור ההמשך לשמור על יהדותם. ואת ההסבר לאותם מנהגים מוכרים ,כמו אותם כלים שאותם הפרידו ,או מדוע הדליקו נראות ביום שישי בלילה.
אסור היה להצביע לשמירת בצאת השבת בכדי לספור כוכבים שמא יחלה המצביע במחלה,או לערוך סדר הפסח כשההגדה מונחת על הרגליים.
בשנים האחרונות החלו האנוסים לשוב ליהדות.
רוב האזור בו ידוע שיש ריכוזים של אנוסים אזור שנקרא טראגוס-מנטש שפירושו מעבר להרים.
ומעבר להרים משמע כי הצליחו לברוח הרחק מליסבון ,מקום בו חשבו כי יגיעו אל המנוחה והשלווה .
עוד ריכוזים של אנוסים היו בבלמונטה,ויסאו קסטלו –דה- וידה ועוד מספר מקומות קטנים .
האנוסים בבלמונטה
האנוסים בבלמונטה
בלמונטה – ההר היפה עיירה שנוסדה בשנת 1199 וכיום מונה כ-8,000 נפש.
בבלמונטה חיה קהילת יהודים אנוסים אשר מנעה מעצמה נישואי תערובת עם התושבים הנוצרים.
הקהילה התגלתה בשנת 1917 בידי יהודי בשם שמואל שוורץ ,אשר גילה משפחות אשר משמרות מנהגים יהודים.
האנוסים של בלמונטה פעלו לפי העיקרון להיות יהודי בבית וקתולי בחוץ.
האנוסים שמרו שבת בבית והלכו ביום ראשון לכנסייה כשהם נכנסים אימרה נישאה בפיהם לבית זה אכנס אך לאבן ולעץ לא אסגוד כי אם לאלוהי ישראל המושל בכל.
אנוסי בלמונטה ברבות השנים למדו להתחכם ולהערים על הנוצרים. מאחר והכנסייה הכירה את לוח השנה היהודי , ונהגו להסתובב בעיירה, וללכוד את אותם מפירי החוק.
כך שאותם אנוסים נהגו לשחק בקלפים ביום הכיפורים.
בפסח לא הכינו מצות בגלל האינקוויזיציה כך שרק ביום השלישי נהגו בבלמונטה לאפות מצות, כשהם משתדלים להימנע מלאכול חמץ בשלושת הימים.
את המצות אפו בטקס אשר נשמר ברבות השנים חדר מיוחד סויד בלבן, בני הבית לבשו לבן ובני הבית אשר כרעו על ברכיהם לשו את הבצק שהיה מונח על בדים ברצפה כשהם שרים וכשסיימו ואפו את המצות התחבקו כשהם מסווים את כל התהליך במשחק קלפים.
כניסה לבית הכנסת שלט
כאן במקום הזה לא נותקה השלשלת כאן בכפר בלמונטה הבית זה ובבתים הסמוכים התנהלו חיים יהודיים מלאים ועשירים עוד מימים קדומים .
מדירה
מדירה היה זה בשנת 1419 כשהרוחות היכו בעוצמה במפרשי ספינתו של הרב חובל זרגו.
הספינות שלא ממש היה בכוחן להתנגד לזרמי האוקיינוס ולרוחות שניתבו אותן לכיוון המנוגד לכיוונן המקורי של זרגו, שיצא למסע גילוי על מנת להאדיר את שמה וחוסנה של פורטוגל.
שבועיים ימים עברו על זרגו וצוותו עד אשר ראו מרחוק שטח אדמה.
משקרבו אליו הכריז על המקום החובל זרגו כשטחה של פורטוגל והמקום נקרא האי של זרגו.
שנים עברו עד ששמו של האי שונה למילה מדירה שפירושה בפורטוגזית עץ. וככל הנראה היה זה עקב כמות העצים המרובה שגדלה באי.
שנים עברו וכיום אין צורך לעשות את אותו מסע שעשה זרגו.
מליסבון ניתן לטוס בטיסה קצרה של כשעה. למעשה, מדירה היא פסגה של פעילות געשית ואותה מאפיינת מתלולים, הרים וגבעות.
הנקודה הגבוהה במדירה היא פיקו - רוביו הנמצאת בגובה של 1900 מטר מעל פני הים.
מדירה למעשה הינה ארכיפלג המורכב משני איים מיושבים, האי מדירה והאי פורטו סנטו ועוד מספר איים לא מיושבים הנקראים איי דזרטש ואיי סלבז'יינש.
מדירה נחשבת לאחד מהמקומות הצפופים שיש בעולם. אך ביקור במדירה יתן לכם הרגשה במקרים רבים כאילו אתם באי עם תצפיות מרהיבות.
מאותן תצפיות ניתן לראות למרחוק כפרים קטנים וצבעוניים הנותנים תחושה של עוצמה וגודל במרחב.
טיול בליסבון בסתיו
ליסבון בסתיו.
"אירופה מבחינתנו היא מעבר להרים, עבורנו בני העם הפורטוגלי בעבר היו פה אנחנו והספרדים.
ללא קשר אל כול המדינות הנמצאות אל מעבר להרים" כך אמר לי מארחנו הפורטוגלי.
ואין ספק, טיול בליסבון היושבת לה בקצהו היבשת בין הסמטאות העתיקות ,הבתים המחופים באריחים כחולים וקרונית שמטפסת על ראש הגבעה.
כל אלה ועוד נותנים תחושה של מקום אחר, שונה מיוחד שנראה כלא קשור למדינת אירופה שנמצאת מעבר להרים.
קל מאד להתאהב בה בפורטוגל בכלל, ובליסבון בפרט.
אורח החיים הפשוט המחירים שאינם בשמיים היופי שבה גורם ללב להתאהב בה.
המכולת השכונתית בית הקפה הקטן שנמצא בשכונת אלפמה או בשכונת גראסה.
עם ערב ירדנו אל עבר הים כשאנו עוברים בשוק הגנבים, זהו שוק עתיקות גדול ומיוחד במינו ,הרחובות מטפסים ויורדים מתפתלים ומתעקלים כשהם סלולים באבנים קטנות.
עלינו איך לא על החשמלית המפורסמת של העיר.
חשמלית מס' 28 שהגיע עד שכונת גראסה ,שם יושבים ושותים כוס קפה מהביל עם עוגה טובה באחד מבתי הקפה הקטנים שבשכונה.
למחרת מצאנו את עצמנו מטיילים בגן החיות של ליסבון בליבו פגשנו במעין מבנה עתיק ,בית מרחץ רומי נאמר לנו .
משם המשכנו לפנטה מריה דה בלן או כפי שנקרא כאן מגדל בלם.
שיבושה של המילה בעברית בית לחם.
אחד הרובעים היפים המיוחדים שתמצאו בבירתה של פורטוגל, ורובע זה משובץ בשכונת חמדה ארכיטקטוניים, ובהם מגדלי בלם שהפך להיות אחד מסמליה של פורטוגל, מנזר ז'רונימו והגנים הבוטנים.
לקחנו את הזמן טיילנו ברובע המיוחד תוך תצפית אל גשר ה-25 באפריל, גשר שלמרחוק מזכיר בצורתו את גשר הזהב בסן פרנסיסקו.
המגדל שנבנה בתחילת המאה ה-16 מרהיב ביופיו מתוך כוונה להגן על ליסבון .
המגדל היה הנקודה הראשונה והאחרונה שאותה ראו הספנים טרם שיצאו אל מסעות הגלאות.
עוד אתר מעניין באזור אנדרטת מגלי הארצות, שאותה בנו לכבוד יריד שנערך כאן בליסבון בשנת 1940 .
את האנדרטה פרקו לאחר התערוכה אך בהחלטת ממשלה הוחלט לבנות אותה שוב כאות הוקרה לאנריקה הספן שנפטר 500 שנה קודם.
הוא אגב עומד בראש האנדרטה. שעוצבה לה בתצורת של חרטומיהן של שלוש ספינות.
שכן אז נהגו הפורטוגלים לצאת לשייט בשלשות.
חלקה האחורי של האנדרטה נבנה בצורת צלב המסמל את הרצון להביא את הדת הנוצרית אל כל אותן מדינות הנמצאות מעבר לים.
קוקוריקו כסמל פורטוגל
מדריכי איטליה בכלל וטוסקנה בפרט מכירים את סיפור התרנגול השחור Gallo Nero שהפך לסמל של הקיאנטי קלאסיקו CHIANTI CLASSICO אבל לא בכך עסקינן .
המבקרים בצפון פורטוגל שמו לב ודאי למגוון אדיר של צלחות קרמיקה שתרגול מוטבע עליהן ותרנגולי קרמיקה ומתכת בשלל צבעים וגדלים.
והסיבה היא אגדה מפורסמת מהמאה ה-14 ויש האומרים מהמאה ה-16 .
" ..מעשה בצליין תשוש מאזור גליסייה שעשה דרכו במסלול הדרומי לסנטיאגו דה קומפוסטולה שעצר עם תרמילו הכבד להתרעננות ולינת לילה בבארסלוש BARCELOS בצפון פורטוגל .
לרוע מזלו לן הצליין בפונדק בבעלותו של אדם שחמד את תכולת תרמילו והוא הואשם על ידו בגניבת כסף על לא עוול בכפו . במשפט מהיר נידון הצליין למוות בתלייה . כאשר נשאל ע"י שלטונות הכלא לבקשתו האחרונה לפני התלייה ביקש הצליין להיפגש עם השופט שדן אותו למוות.
הוא נלקח לבית השופט שבדיוק עמד לסעוד ארוחת ערב עם חבריו , ושם לב שבמרכז השולחן ישנו מגש גדול עם תרנגול צלוי עליו , ואז אמר הצליין " אם יש צדק בעולם , יקום התרנגול הצלוי בארוחת הערב שתוגש לשופט ויכריז על חפותי ".
השופט החליט לא לאכול את התרנגול אך שילח את הנידון למוות לגרדום .
בדיוק כאשר הושמה עניבת החנק על צווארו ,התרנגול קם לתחייה והכריז על חפותו של הצליין , השופט שנרעש מהתופעה , רץ לגרדום ביטל את גזר הדין וזיכה את הנאשם מכל אשמה ...".
הצליין שחזר לעיירה לאחר מסע הצליינות מסנטיאגו דה קומפוסטולה כאות תודה להצלתו , הקים צלב אבן נקרא CRUCIFIX O SENHOR DO GALO - "הצלב של אדון תרנגול " .
