מקנס מרוקו
מידע לדרך

מקנס מרוקו מסלול טיול ואטרקציות
מקנס מרוקו מידע שימושי

מה לראות ולעשות במקנס מרוקו  

היא אולי לא מפורסמת כמו העיר פס הסמוכה, אבל למקנס יש מקום ראוי על צפת התיירות של מרוקו. 
העיר מקנס ממוקמת בסמוך להרי האטלס התיכון בצפון מרוקו. העיר מקנס, היא הבירה האסלאמית הראשונה במרוקו.
העיר מקנס נוסדה בסוף המאה השמינית לספירה, יצירת מופת גיאוגרפית וארכיטקטונית שאין שני לה.
העיר זכתה לכינוי 'העיר הקיסרית'.
מקנס מתגאה בעבר מרתק בן מאות שנים, עיר תוססת עמוסה בשוקים שוקקים, מסגדים, ועתיקות רומיות בנות אלף שנים ועוד אתרים ואטרקציות תיירותיות.
מקנס מציעה שילוב של ישן וחדש. היא עיר מפוצלת בין המדינה העתיקה לבין האזור החדש שנקרא כאן Ville Nouvelle האזור נראה חדש עם הבתים הגדולים והמכוניות החדשות. עיר מאוד מעניינת, בכל מקום שאליו תלכו במקנס, תמצאו שתמיד יש מה לעשות במקנס.
אתר מידע לדרך מביא לכם את המיטב שתוכלו לאות ולעשות בעיר היפה מקנס.

שער באב אל מנצור
מקנס מרוקו

באב מנצור: הדלת המפורסמת של מרוקו.
המדינה של מקנס, המעוטרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1996, מכילה אוצרות רבים בין חומותיה. 
את הראשון אפשר להתפעל עוד לפני שנכנסים לעיר הקיסרית, באב מנצור. 
השער המדהים הזה (באב בערבית זה דלת, או שער) דוגמה מיוחדת במינה לארכיטקטורת אלמוחאד.
באב מנצור היה למעשה פרויקט הבנייה החשוב האחרון שהוזמן על ידי הסולטן מולאי איסמעיל. 
האדריכל שמאחורי יצירת המופת הגדולה היה נוצרי שהתאסלם בשם מנצור לאלג'. 
שמו גם תרם לשם השער (מנצור פירושו "מנצח" בערבית).

האגדה מספרת שכאשר השער הושלם מולאי איסמעיל היה מאוד מרוצה מהתוצאה.
הוא שאל את מנצור אם הוא יכול לעשות שער מיוחד ויפה יותר. 
מנצור חשש לחייו ונאלץ לענות שכן, אך הדבר רק הכעיס את הסולטן, עד כדי כך שהוציא אותו להורג. 
עד כמה שהסיפור הזה היה נכון קשה לדעת.
שכן רישומים היסטוריים מראים שהוא כנראה לא התרחש במציאות, מכיוון שבניית השער הושלמה רק בשנת 1732.
לאחר מותו של הסולטן ותחת שלטונו של בנו, מולאי עבדאללה.

המדינה של מקנס
מקנס מרוקו 

המדינה של מקנס.
המדינה של מקנס הוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1996.
המדינה של מקנס מתוארכת למאה ה-11 כאשר העיר נוסדה כיישוב צבאי על ידי בני שושלת אלמורוויד. 
כיום, זהו מבוך של ארכיטקטורה מפוארת במצבים שונים (חלקם עתיקים ומיושנים ואילו חלקם משופצים).
רוב רובה של המדינה של מקנס משקפים את הסגנון הספרדי-מורי שהיה פופולרי מאוד בקרב הסולטאנים של המאה ה-17.  היכנסו פנימה אל תוך החומות הגבוהות של המדינה ותגלו מסגדים היסטוריים, את המאוזוליאום, מגדלים,ואלה משולבים בשווקים בלי סוף המוכרים אומנות מרוקאית.

המאוזוליאום של מולאי איסמעיל
מקנס מרוקו

המאוזוליאום של מולאי איסמעיל, בלי ספק אחת האטרקציות הפופולריות במקנס.
המאוזוליאום המעוטר בפאר, נבנה כדי לשכן את קברו של הסולטן מולאי איסמעיל.
האמונה הרווחת בקרב המאמינים כי הגעה לאתר תביא ברכה אלוהית למבקר.
מולאי איסמאיל אבן שריף, היה ידוע גם בשם "המלך הלוחם", היה שליט השושלת המרוקאית העלאווית. 
בתקופת שלטונו הוא בנה את מקנס והפך אותה לבירת מרוקו, כפי שאנו מכירים אותה היום, כשהצליח להחזיר שטחים מהבריטים ומהספרדים כאחד.
המוזוליאום הוא דוגמה מצוינת לארכיטקטורה אסלאמית ולעיצוב מפואר, עם עיטורים דתיים ועבודות מורכבות על אריחים, ועיטורים מגולפים על אבן.

המסגד אינו פתוח למי שאינם מוסלמים, אך ניתן להיכנס לחלקים החיצוניים של המתחם ולהיכנס לאולם הקבר עצמו, שהוא האטרקציה המרכזית של המבנה.
יש לחלוץ את הנעליים בכניסה.
חובה להיות לבושים בבגדים צנועים.

המאוזוליאום פתוח מדי יום בין השעות 9:00-18:00 למעט שישי. 
המוזוליאום ממוקם במרכז העיר, במרחק הליכה קצר מהארמון המלכותי.

מולאי איסמעיל אכן העריץ סוסים, הוא אהב נשים אפילו יותר.
עם 3 נשותיו וכ-500 פילגשים, הוא הוליד כ-888 ילדים לפי ספר שיאי העולם של גינס!

מה לראות ולעשות
מקנס מרוקו

מדרסה  בו אינאנייה
Maderasa bou inania 
מקנס מרוקו 

מדרסה  בו אינאנייהMaderasa bou inania
המדרסה הוא בית ספר ללימודי הדת,הממוקם במרכז המדינה של מקנס.
את המדרסה ייסד הסולטן אבו חסן מריני 1331 - 1351, אך את בנייתו השלים בנו אבו אינאן (1350-1358) שגם נתן את שמו לבניין.
בנייתו החלה עם תחילת שלטונו של אבו חסן ב-1331, והסתיימה רק כעבור 20 שנה ב-1351.
המדרסה הוא בניין אלגנטי מבנה מלבני. 
הדלת מוגנת בגגון שעליו כיפה.שם יש גישה לפרוזדור שמובילה לחצר. 
על הקירות של החצר, יש עיטורים בעבודות גבס מסותתות וגילופים מרהיבים בעץ ארז.
אלה מהווים דוגמה נפלאה של עיטור מורי. 
הקומה הראשונה מכילה 26 חדרים לתלמידים.
בית הספר הדתי הזה, משרה מעין אווירה של רוגע ושלווה על המבקרים כאן. 
משם גם תוכלו להינות מאחד הנופים היפים ביותר של העיר, על המדינה של מקנס.

Heri es-Souani 
מקנס מרוקו 

 Heri es-Souani נחשב לאחד מיעדי התיירות החשובים ביותר במקנס.
אי אפשר לבקר במקנס בלי לבקר במקום הארכיטקטוני היפה הזה.
למעשה Heri Es Souani הוא אתר אשר מציג את הדוגמה המושלמת לשילוב של יצירתיות וארכיטקטורה.
אתר היסטורי, המוקף בחומות גבוהות ומגדלי הגנה, נבנה במאה ה-18 לספירה בתקופת שלטונו של הסולטן איסמעיל אבן שריף. המקום המרשים שימש לשמירה ושימור התבואה שניתנו כמס.

זרימת המים התת-קרקעית שמרה על קור דרך תעלות מים. דוגמה אמיתית ליכולת טכנולוגית בולטת באותם זמנים.
הבניין הזה גם סיפק מזון ומחסה לכמעט 12,000 סוסים. 
האורווה תוכננה באופן שניתן היה להסתכל על כל 12000 הסוסים במבט אחד. 
זה אכן אחד הפרויקטים המדהימים ביותר של האדריכלות המרוקאית.
הדלתות מורכבות מעצי ארז מקוריים הנשענים על הקיר והקמרונות הענקיים, בהחלט תמונה מרהיבה.

רעידת אדמה במאה ה-18 הרסה חלקים מהמבנה, עם זאת להריסות יש עדיין מה להראות.
האתר Heri es-Souani נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1996 כחלק מהעיר ההיסטורית מקנס.

טיפ:  כדאי לבקר כאן כאשר השמש שוקעת ושופכת את קרניה האחרונים על קשתות הבניין.
הרגעים הללו הם חוויה שלא תשכחו.

מה לראות ולעשות
מקנס מרוקו 

כיכר אל-הדים
כיכר אל-הדים, נבנתה בשנים 1672-1674, פונה לכיוון של שער באב אל-מנצור.
את הקמתה של הכיכר יזם מולאי איסמעיל,  ככיכר להכרזות מלכותיות ולהוצאות להורג פומביות.
הכיכר הממוקמת בדיוק בין העיר העתיקה לחלק החדש של העיר.
הכיכר מאכלסת את השוק, בו תמצאו תוצרת טרייה, ואינספור חנויות המוכרות עבודות יד וכל מיני חפצי נוי. 
הקצוות של השוק מרופדים בבתי קפה, חנויות ומסעדות.
הכיכר התוססת הזו מתעוררת לחיים בערב.
לכאן מגיעים אוכלי אש, מספרי סיפורים, מאלפי חיות ולהטוטנים, מוזיקאים ורקדניות רחוב ומחיים את הכיכר, שמקבלת צורה וסגנון שונים ממה שהיה בשעות האור.

אגם Sahrij Swani
מקנס מרוקו 

למולאי איסמאעיל היה אגם בתוך הקסבה, אגם מספיק גדול כדי שאפשר יהיה לשוט בו בסירת תענוגות. 
למעשה, הנסיך עלאוויד,קנה את האגם כדי להבטיח אספקת מים, בעת מצור או בצורת לארמונות ולמסגדים של העיר, כמו גם למרחצאות הציבוריים ולבתים.
יצירת המופת של המתחם הידועה בשם  Sahrij Swani זהו אגם מלאכותי רחב ידיים בגודל של 148.75 מ' על 319 מ'
והעומק של 3.20 מ'. 
שלושה קירות גבוהים שניצבו מסביב לאגם, הצטמצמו היום לקטע מבודד של חומה שנמצאת בצד הדרום-מערבי.
האגם התמלא משני מקורות:
- מים מעשר הבארות שנחפרו מתחת לממגורה, הובאו באמצעות תעלות קרמיקה.   
- מים מהוואדי היורד מהרי האטלס התיכון, חוצים את החלק הדרומי של מקנס ומזין את האגם וחלק מהעיירה מקנס.
כיום האגם מושך אליו תיירים ומקומיים המגיעים בסופי שבוע להתקרר במהלך הקיץ.

בית הכלא קארה
מקנס מרוקו 

 העיר מקנס יפה מיוחדת ומקסימה, אבל למקנס יש סוד גדול שנמצא מתחת לאדמה.
זהו בית הכלא קארה.
כדי לבקר בכלא נרד אל מתחת לפני האדמה כדי לגלות את הצד השני של העיר.
אז מה יש במקנס מתחת לאדמה? 

איסמעיל, סולטן מרוקו בין 1672 ל-1727 לספירה, שהפך את העיר מקנס לבירת מרוקו בתקופת שלטונו.
הוא בנה בית כלא המשתרע מתחת לאדמה עד להרחבה בשם Sahn Kara.
זהו בית כלא שהטיל אימה על נשמתו של מי שהיה כלוא כאן.

האנושות מאז ומתמיד שלטה וייצרה מכונות עינויים ובתי כלא.
וכאן בנו את אחד מבתי הכלא התת-קרקעיים הקטלניים ביותר שנקרא כלא קארא.
כלא קארא (או האבס קרא) היה אחד מבתי הכלא המסוכנים בעולם, כלא תת קרקעי רחב ידיים.
הדבר המיוחד והיוצא דופן, בכך שלא היו בו דלתות וסורגים, אבל מאמינים שאיש לא נמלט מעולם.
שכן למרות היעדר סורגים ודלתות הדבר נבע מהעיצוב המורכב דמוי המבוך. 
זהו בית כלא שבלבל כל מי שהיה נכנס פנימה בכניסותיו וביציאותיו.
והאופן שבו הוא בנוי באמת היה מפחיד.
הכלא, מורכב מאולמות ענק שמהם יוצאים מסדרונות רבים ומבוכים שונים, שעוברים על התאים שבהם ישבו האסירים בתא בודד, שאין לו דלת או חלון.

המדריכים המקומיים יודעים לספר כי הגיאומטריה של הכלא עדיין מסתורית ובלתי ניתנת לזיהוי.
יש הסבורים שבכלא יש קומות קרקע. ויש אחרים הטוענים שהכלא משתרע על שטח עצום החורג משטחה של העיר מקנס.

הכלא נקרא על שמו של אסיר, אדריכל פורטוגלי, שעל פי הדיווחים היה אסיר בעצמו. הוא תכנן את המקום עבור הסולטן מולאי איסמעיל, ובתמורה קיבל חופש כשהתנאי היה, שיקים בית סוהר שיוכל לאכלס יותר מ-40,000 אסירים.
מחיר כניסה:מבוגר 60 dmm

שער אל חמיס
מקנס מרוקו 

בתחילת תקופת האלמורביד (668-869) העיר מקנס לא הייתה מבוצרת, בהמשך נבנו חומות שהגנו על העיר.
ובאב אל-חמיס הוא אחד השערים הממוקמים בחומת מקנס.
השער גדול ויפה מאוד.

מחוץ למקנס

מולאי אידריס
מקנס מרוקו 

מולאי אידריס.
העיירה מולאי אידריס המסוידת בלבן, עיר מדהימה ביופיה.
העיר יושבת על שתי גבעות ירוקות, בעריסה של הרים.
העיר מולאי אידריס, היא אחד מאתרי העלייה לרגל החשובים במרוקו.
מולאי אידריס, עיר אדיאלית למי שאוהב לטייל באווירה אותנטית.
הרחובות הצרים, והגבעות שמסביב נותנים תחושה מיוחדת כאשר מבקרים בעיר היפה הזו.
מהעיר נשקף נוף נפלא ומרהיב (בהתחשב בתפאורה הציורית המיוחדת של העיר הזו, זה ממש לא ברור מדוע המקום לא מוצף תיירים).

מולאי אידריס, היא עיר בעלת משמעות דתית מיוחדת עבור המוסלמים.
העיר מפורסמת בשל היותה מקום קברו של אידריס הראשון, השליט האסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.
מולאי אידריס היה מייסד העיר פס ושל השושלת המוסלמית הראשונה במרוקו, האידריסידים.
לכבודו, מטיילים (ועולי רגל במיוחד) ביום חמישי האחרון של אוגוסט, מגיעים להשתתף במוסם הגדול ביותר במרוקו.
אך גם לאורך כל השנה מגיעים לכאן להשתתף בחגיגות, מופעים, פנטזיות ותהלוכות אחרות לכבוד הקדוש.
מעמדו הקדוש של מולאי אידריס החזיק אותה סגורה בפני לא-מוסלמים עד 1912.
רק בשנת 2005 הורשו לא-מוסלמים להישאר ללון בעיירה.
העיר מולאי אידריס ממוקמת בערך כ 3 ק"מ מאתר העתיקות וולובליס וכ-30 ק"מ מהעיר מקנס.

עתיקות וולוביליס Volubilis 

מקנס מרוקו 

עתיקות Volubilis
כמה קילומטרים ממקנס נמצא אחד המקומות המיוחדים במינם, ואחד מאתרי התיירות העיקריים במרוקו. 
זהו האתר הארכיאולוגי של Volubilis, עיר רומית עתיקה מהמאה ה-3 לפני הספירה.
ואלה הם שרידים של עידן רחוק זה. 

אתר העתיקות Volubilis הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כדוגמה השמורה בצורה יוצאת דופן של עיירה קולוניאלית רומית.

עתיקות ווליביליס נמצאות על גבעה לא רחוק מג'בל זרהון.
העתיקות היום הם בערך חצי משטח העיר בעבר, שכן העיר נחפרה רק בחלקה.
את עתיקות ווליביליס עוטף נחל פרדאסה מצידו המזרחי, ואילו ממערב נמצא נחל חומאנה.
בסופו של דבר שני הנהרות נפגשים מצד דרום.

בעתיקות ווליביליס ישנה חומה באורך של כ 2.5 ק"מ וברוחב של כמטר וחצי.
ולמעשה את חלקה הגדול ניתן לראות. לאורך החומה נבנו לא פחות מ 40 מגדלי שמירה.

העיר וולוביליס הייתה בירת ממלכת מאורטניה והתפתחה הודות לסחר בשמן זית. 
העיר וולובליס הייתה עיר עשירה, אך שגשגה אף יותר לאחר שהאזור סופח לאימפריה הרומית.
העיר נפלה לשבטים מקומיים בסביבות 285 ומעולם לא נכבשה מחדש על ידי רומא, בשל ריחוקה וחוסר ההגנה שלה בגבול הדרום-מערבי של האימפריה הרומית.

המקום המשיך להיות מיושב לפחות עוד 700 שנה, תחילה כקהילה נוצרית לטינית, ולאחר מכן כיישוב איסלאמי מוקדם. 
בסוף המאה ה-8, וולובליס שימש כמרכז הכוח של אידריס בן עבדאללה, מייסד השושלת האידריסית.
עד המאה ה-11, וולובליס ננטש, והאוכלוסייה המקומית הועברה למולאי אידריס זרהון, כ-5 ק"מ מוולובליס.

בעתיקות ווליביליס תמצאו עדיין כבישים, בתי בד, עמודים ווילות. 
האתר כאמור התגלה רק בחלקו, אך ניתן לבקר בו ולראות את בסיסים של מבנים רבים, שרידי בזיליקה, חורבות של קשת ניצחון אשר מסמן את הגבול בין העיר ההלניסטית, לבין הרובע הרומי החדש יותר שמצפון-מזרח לו. 
ואפילו פסיפסים מפוארים המעידים על שגשוגה של העיר.
הבתים שנמצאו בוולוביליס נעים מאחוזות מעוטרות בשפע, ועד למבנים פשוטים בני שני חדרים מלבני בוץ, אשר שימשו את תושביה העניים יותר של העיר. 
על עושרה הרב של העיר מעיד העיצוב המשוכלל של בתי העשירים, שבחלקם יש פסיפסים גדולים שעדיין נמצאים באתרם. 
הם נקראו על ידי ארכיאולוגים על שם הפסיפסים העיקריים שלהם:

בית אורפיאוס
ממוקם בחלק הדרומי של האתר.
בית זה לוקח את שמו מהפסיפס הגדול המתאר את אורפיאוס מנגן בנבל שלו בפני קהל של עצים, בעלי חיים וציפורים. 
הפסיפס ממוקם בחדר האוכל, שבו היו הסועדים נשענים על ספות המוצבות על הקירות ומתפעלים מהפסיפס המרכזי. 
ניתן לראות פסיפסים אחרים באטריום, שבו מופיע תיאור של מרכבה הרתומה לסוס ים ומלווה ביצורי ים אחרים, ובחדרי הרחצה.  בחדר אחד מחוץ לחצר הראשית יש פסיפס של דולפין, שנחשב על ידי הרומאים כחיית מזל.
עלות כניסה: 70 דירהם 

מקנס הנקודה היהודית

יהודים הגיעו למקנס לפני הופעת הדת האסלאמית, ובמקנס מוצאים את העקבות החשובים והעתיקים ביותר של הקהילה היהודית במרוקו.

בוולוביליס, העיר הרומית שהשתמרה היטב, מצאו ארכיאולוגים את העקבות הראשונים של התיישבות יהודית במרוקו.
מצבה אחת שנמצאה בוולובלס הכילה את הכתובת בעברית "הנה מטרונה בתו של רבי יהודה".

פריט יהודי נוסף שנמצא בוולוביליס היה מנורת שמן עם חנוכייה דקורטיבית. 
שני הפריטים הללו הם הוכחה חותכת לקיומה של קהילה יהודית-רומית בוולוביליס.    

צפונה יותר מוולוביליס ומולאי אידריס זרהון נמצאת אואזאן, עיירה הנשלטת על ידי אחווה מוסלמית חשובה שעודדה סוחרים וחקלאים יהודים לגור בקרבת מקום.
מזרחית ל-Oezzane נמצא הכפר אז'ן, שבו נמצא קברו של הקדוש היהודי החשוב ביותר, עמרם בן דיוואן.
עלייה לרגל של חגי ל"ג בעומר לקברו מושכים אלפי יהודים ממרוקו ומחוצה לה. 

בעיר המלכותית מקנס, מצוי קברו של מולאי ישמעאל, הסולטן העלאווי שהגן על היהודים.
מקנס, היא אחת הערים היחידות במרוקו שבהן האזור היהודי המלאח-mellah אינו צמוד לארמון המלכותי.
זוהי גם העיר היחידה שבה החליטו יהודים ליצור שכונת מלאח חדשה.

למלאח היהודי של מקנס אין את החשיבות של אלה של פס ומרקש, אבל היא אופיינית לא פחות, עם הסמטאות הצרות והחצרות הצבעוניות שלה.  
במלאח החדשה, היו בעבר לא פחות מאחד עשר בתי כנסת, חלק מהם מהם עדיין פעיל, כמו גם מרכז קהילתי.
שכונת המלאח החדשה היא עדיין ביתם של כמאה יהודי מקנס, וניתן לבקר בבית כנסת יפהפה, "אל קריף", הסמוך לבית הקברות החדש.

בצד השני של שכונת המלאח החדשה ובצמוד לשכונת המלאח הישנה, נמצא בית הקברות היהודי הישן.
לאחרונה מרוקו השלימה את שיקום בית הקברות היהודי העתיק של מקנס. 
הרשויות במרוקו השלימו את השיפוץ של בית הקברות היהודי ההיסטורי במקנס, על רקע החזרת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל.

 בשני בתי הקברות נמצאים מספר קדושים, ביניהם חיים מסס, דוד בוסידאן שמהווה מקום עלייה לרגל ורפאל ברדוגו. 

 מקנס היא מקום הולדתו של רבי חיים בן משה עטר, מקובל יליד 1696 וידוע בכל העולם היהודי בפירושו לחומש.

 

עזוז השומר של בית העלמין
‭+212 6 69 67 99 69‬ 

מקנס מרוקו מידע שימושי

הדרך הטובה ביותר להתנייד היא באמצעות מונית.

לא רחוק מדי מ-Gare Routière, תמצאו את תחנת המוניות.
כאשר נוסעים יחד, מונית עשויה להיות האפשרות הזולה יותר לכיוון פאס, איפראן או Azrou

מתי לבקר במקנס מרוקו 

הזמן הטוב ביותר לבקר במקנס
מקנס היא יעד לכל ימות השנה, אם כי הכי נעים באביב ובסתיו כשלא חם מדי וגם לא קר מדי.