פקיעין
מסלולי טיול
מסלול טיול בפקיעין
בעקבות שטר של 100 ש"ח
על גבי שטר הכסף של 100 ש״ח, מתנוססת דמותו של נשיאה השני של מדינת ישראל.
החוקר וההיסטוריון יצחק בן צבי.
ואילו מצידו השני של השטר נראים בתים ולידם דלתות של בית כנסת.
תמונה זו של הבתים והדלתות זו פקיעין.
פקיעין כפר דרוזי בגליל, בהר מירון .
במשך שנות דור גרו בכפר זה יהודים, ואילו כיום לא נותרו בו יהודים אלה יהודיה אחת שריד לקהילה יהודית בת שנים רבות.
במשך מספר שנים היו נסיונות חוזרים ונשנים של יהודים להתגורר בפקיעין אך ללא הצלחה רבה.
פקיעין המבודדת מסבירה את העובדה, מדוע מצאו כאן היהודים מקום להתגורר במשך שנים רבות.
שכן המקום המבודד הרחק משלטון רומי, מסביר את העובדה מדוע כאן מצא רבי שמעון בר יוחאי להסתתר במערה.
לאחר הכניסה לכפר נשים לב לשלט מצד שמאל המתאר את סיפורו של הרשב״י והמערה.
באותה עת שולטים הרומים בארץ וגוזרים גזרות שמד הם אוסרים ללמוד תורה, הם אוסרים על היהודים לערוך את ברית המילה.
ובאותה עת ישבו חכמים מספר. חלקם שיבח את מה שה רומים עשו ועושים בארץ. את הבנייה והפיתוח, את המרחצאות ואת הגשרים.
למולם הייתה הקבוצה ובראשם רשב״י שהתנגד נחרצות לדברים, הוא טען כי הדברים שעושים הרומים נועדו רק לטובת עצמם כפי שכתוב במסכת שבת ׳ כל מה שתיקנו- תיקנו לצורך לעצמם׳.
דבריו הגיעו לרומאים בעקבות הלשנה והוא נידון למיתה.
הוא מחליט יחד עם בנו אלעזר לברוח מאימת הרומאים. ו הם מסתתרים במקומות שונים ולאחר זמן מה מגיעים לפקיעין ושם מסתתרים ב מערה במשך זמן רב. המסורת מדברת על כ 12 שנים.
בתלמוד מסופר כי נעשה להם נס ועץ חרוב גדל בפתח המערה, עץ שאגב נמצא בפתחה של המערה.
רשב״י ובנו אלעזר אכלו מעץ החרוב ושתו מים מהמעיין הסמוך, הסתתרו חיו ולמדו בתוך המערה.
ועל פי האמונה היהודית כאן גם כתבו את הזוהר הקדוש.
ל מערה כיום אין אפשרות להיכנס וגם את ה מעין אין אפשרות לראות.
כתוצאה מרעידות אדמה שהתרחשו בסביבה וככל הנראה הסיטו את נתיב המים ממקום הנביעה המקורי.
המערה מכונה בפי המקומיים ׳מערת בני יעקב׳.
לאחר הביקור במערה נשוב למדרגות אל תוך הכפר עד לכיכר המעיין.
נגיע אל מרכזו של הכפר שם נמצא המעיין ׳עין אל באלד׳.
בסמוך נמצא עץ תות, היה זה המקום המרכזי שבכפר בו התרחשו האירועים המרכזיים בחיי הכפר, וכאן התקבלו ההחלטות החשובות וכאן בוצעו השידוכים.
הביטו כעת בשטר של 100 שקלים מצד שמאל ישנם 3 קשתות שימו לב לבית הממוקם מעל למעיין, מצד ימין עץ התות
ומצד שמאל עץ תאנה קטן שניטע לפני כ 200 שנים העץ גדל בחצרו של הבית.
לאחר שביקרנו במעיין. נמשיך כעת לכיוון בית הכנסת העתיק בראשו ניצבת לה מנורת קנים.
הכניסה ל בית הכנסת מחוייבת בתאום עם הגברת זינאתי השריד האחרון כאמור של היהודים בפקיעין.
בית הכנסת העתיק משוייך במסורת כבית מדרש בו רבי יהושוע בן חנניה התפלל.
בית הכנסת הזה נהרס ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בשנת 1837.
נשיא המדינה יצחק בן צבי שבתוקף מחקריו חקר קהילות יהודיות אבודות ונסתרות.
יצחק בן צבי מאד אהב לבקר את הקהילה היהודית בפקיעין ולסייע בידה בצורות שונות. ובהם הקמת בית ספר וסיוע בשמירה על בטחונם. הנשיא בן צבי סייע בשיפוץ בית הכנסת בשנת 1956.
במאה ה19 היו בתי כנסת נוספים, אך התנכלויות של הערבים גרמו ליהודים לעזוב.
יהודי אחד אביה של מרגלית זינאתי לא היה מוכן לעזוב לצמיתות, למרות כל הקשיים הוא החליט לחזור.
ביתו מרגלית שלא נישאה מעודה שמרה על בית הכנסת וכיום ניתן בתאום לערוך סיורים.
טיול בפקיעין
בכדי להגיע לפקיעין ניסע מהכביש כרמיאל לכיוון צפת בצומת הכפר ראמה נפנה ונתחיל לטפס בכביש בו פיתולים רבים ותצפיות נוף מרהיבות ביופיין. עד שמגיעים לפקיעין.
בפקיעין מספר רב של מעיינות ובה גם קבורים מספר צדיקים .
