מסלול טיול בפריז 
מהלובר לבסטיליה     


במסלול הזה נראה את 
האיים של פריז, קתדרלת הנוטרדם והגנים שמאחרי הקתדרלה, בית העירייה ההוטל דה ויל ומרכז פומפידו. כמובן שלא נחמיץ את הרובע היהודי ואזור המארה.


האיים של פריז  

נצא את הלובר אל גשר הולכי רגל, גשר האומנויות הפונט דה ארט.
ממול ( מהצד הנגדי ללובר ) מבנה ארכיטקטוני מקסים ביופיו, זהו ה Institut de France‬ בו ממוקממים:
האקדמיה לספרות יפה והאקדמיה לאמנויות יפות.

נמשיך לגשר הבא, זהו הפונט נף.
הפונט נף על אף שמו, זהו הגשר העתיק ביותר בפריז. בנייתו החלה בשנת 1578 ובנייתו הסתיימה בשנת 1604. 
הפסלים שבקשתות מייצגים את אנשי החצר של המלך הנרי ה 4. 
האורך של הגשר 278 מ', ואילו רוחבו 28 מ', במרכז הגשר נמצא הפסל של המלך.  
בניית הגשר היוותה חידוש מרענן לתושביה של פריס.
היה זה המקום הראשון בפריז בו נבנו מדרכות, שכן עד אז הולכי רגל והכרכרות, צריכים היו להילחם על המקום בדרך. 


האי סיטה פריז 

כעת אנו נמצאים על האי סיטה, ששמו בצרפתית איל דה לה סיטה. 
על האי איל-דה-לה-סיטה הייתה בעבר עיר רומית שנקראה בשם לוטטיה.  
כיכר משולשת נחמדה למראה, ובה ספסלים למנוחה. זוהי כיכר דופין. ומיד אחריה ישנם שני אתרים מפורסמים בפריס.
כנסיית סנט שאפל 


אתר נוסף בסמוך, הקונסיירז'רי.
מבנהשנותר כשריד מארמון הסיטה Palais de la Cité ששכן כאן, ובו ישבו המלכים למן המאה ה 10 עד למאה ה14.
היום כבר אין ארמון, והמבנה הממוקם על גדת הסיין הנקראת רציף האורלוז' (Quai de l’Horloge)
מתפקד כבית המשפט הגבוה לצדק. 


למרבה ההפתעה, חלק מן הארמון הוסב להיות בית כלא במאה ה 14. ושימש בתקופות מסויימות כמקום ההמתנה לקראת ההוצאה להורג. 

כאן, ממש כאן, המלכה מארי אנטואנט המוכרת מהסיפור בוורסאי 'אם אין לחם תאכלו עוגות'   נאסרה ב1793.
ומכאן הוצאה להורג בכיכר הקונקורד.


כעת נמשיך אל קתדרלת נוטרדאם המפורסמת.


קתדרלת הנוטרדם
פריז

 ל פנינו רחבה גדולה הומה אדם, ומולנו ניצבת קתדרלת הנוטרדם.
הקתדרלה המוכרת מהסיפור של הסופר ויקטור הוגו 'הגיבן מנוטרדם'. 

קתדלרת הנוטרדם-כנסיית גבירתנו-  נבנתה על חורבות מקדש רומי. 
הבנייה נמשכה מ-1163-1345 ומאז הוזנחה. השיפוץ החל לאחר צאת ספרו של הוגו ויקטור הגיבן מנוטרדם. 

ב-15 באפריל 2019 פרצה שריפה בקתדרלה, ועטפה את הצריח האיקוני וחלק גדול מהגג. הצריח קרס.
לא ברור מה גרם לשריפה, ההערכות הן שעבודות השיפוץ הן שגרמו לכך.


הטקס המפורסם שנערך בקתדרלה, טקס הכתרתו של נפוליון לקיסר ב-1804,  שהונצח בציור של הצייר לואי דוד.
כאשר נפוליאון בונפרטה החליט לקיים את הכתרתו לקיסר בנוטרדאם, הבניין היה במצב רע.
מאות שנים של הזנחה, כמו גם הוונדליזם של המהפכה הצרפתית, הותירו את הקתדרלה הרוסה.
במשך שנים שימשה לא יותר ממחסן.
וכשנפוליאון מחליט על הכתרתו בכנסייה, ומארח את הטקס הגדול בין כתלי הכנסייה.
מביא הדבר את נוטרדאם לגדולתה מחדש.


בחזית הקתדרלה עיגול שנקרא רוזטה, אלמנט ארכיטקטוני ע"ב פרח.

המגדלים נישאים לגובה  של כ 69 מ' ( אם כי במבט ראשון, שני המגדלים נראים כמו תאומים זהים.
בחינה מעמיקה יותר תגלה שהמגדל הצפוני למעשה קצת יותר גבוה מהדרומי).

במגדל הדרומי מותקן פעמון במשקל 13 טון ומ-1953 פועל הפעמון ע"י הפעלה חשמלית
בסוף המאה ה-18  כל 20 הפעמונים של הכנסייה, (מלבד אחד שנקרא בורדון האדיר מ-1681 בשם עמנואל)
הוסרו והותכו כדי ליצור תותחים.

האולם יכול להכיל עד 10,000 מתפללים. 
הגובה 35 אורך 130 ורוחבה 48.

העוגב שבכנסייה כולל כמעט 8000 צינורות (חלקם מתוארכים למאה ה-18) מנוגנים עם חמש מקלדות, מה שהופך אותו לעוגב הגדול ביותר בצרפת. 


הקתדרלה היא גותית עם קשתות מעופפות.למעשה הקתדרלה הייתה אחד המבנים המוקדמים ביותר שנבנו עם קורות תומכות  חיצוניות. הם נבנו מסביב לאולם התווך במאה ה-12 כדי להעניק תמיכה לקירות הדקים,

הפסלים והתבליטים מתארים חיי קדושים מהברית החדשה.
ומנציחים דמויות של 28 מלכי יהודה וישראל. הפסלים נותצו במהפכה, לאחר שהמהפכנים חשבו כי אלה מלכי צרפת.
ולכן ניפצו אותם. 
ומה שרואים כיום אלה פסלים משוחזרים. 

משני צידי הכנסייה פסלים המשווים בין הכנסייה לסינגוגה היהדות. 

הסינגוגה, עיניה מושפלות, היא שחוחה ועיניה קשורות, השרביט שבור והכתר על הארץ. 
ואילו מהצד השני הנצרות גאה זקופה כתר על הראש. 

אחת התמונות הפופולריות של קתדרלת הנוטרדאם הן המפלצות המגולפות. מעטים יודעים שהיצורים הללו  שעל הקתדרלה לא היו שם עד המאה ה-19. הם נוספו בין השנים 1843 ל-1864 במהלך השיקום של הקתדרלה. ויקטור הוגו תיאר בהרחבה בספרו על הממלצות בנוטרדאם, האדריכל האחראי קיבל השראה מהחזון הרומנטי הזה של העבר.

כאשר תעמדו במרחק מה מחוץ לנוטרה-דאם, תראו סימן עגול עם כוכב ברונזה בעל שמונה קצוות, מוטבע באבני הכיכר המרוצפת. על גבי הכוכב חקוקות המילים Point zéro des routes de France.
מה שמלמד שזוהי נקודת ה 0. הנקודה שממנה נמדדים מרחקים מפריז לערים אחרות בצרפת. 
הנקודה הוצבה כאן  בשנת -1924.
בצמוד לקתדרלה, נמצאת כוורת קטנה של דבורים. היא הותקנה ב-2013.
הדבש שלהם עשוי מהצמחים הפורחים בגנים הסמוכים.


מול הקתדרלה פסלו של המלך קארל הגדול רכוב על סוסו.




קתדרלת הנוטרדם
גן יוחנן

הגן נקרא גן ג'אן (יוחנן ) ה-23 .

בגן ישנה אנדרטה, יד זיכרון שהוקמה לזכרם של אזרחי צרפת הנספים במלחמת העולם השנייה.
חקוק בצבע אדום 1940-1945


כעת נצא מהקתדרלה. נחצה את הגשר ( לכיוון הנגדי, מהפסל של קארל הגדול ) נחצה את גשר ד'ארקולה Pont d'Arcole.
ואנו ניצבים לפני בניין מרהיב ביופיו זהו  בית העירייה ומרכז פומפידו.






בית עיריית פריז
הוטל דה וויל

בית העירייה, ההוטל דה ויל, בניין יפה ומרשים. 
הבניין הוא מקום מושבה של מועצת העיר של פריז מאז שנת 1357
הבניין עבר שחזור במאה ה -19 לאחר שהמבנה הקודם נשרף עד היסוד ב 1871.

ביקורים בבית העירייה
ביקורים אפשריים באמצעות סיורים מודרכים לקבוצות בהזמנה בלבד. (
ביקורים לבודדים בהוטל דה ויל הושעו עד להודעה חדשה).

סיור קבוצתי
במהלך הסיור רואים את חדר האירועים, שנוצר כהעתק של אולם המראות בוורסאי.
השפות בסיור: צרפתית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, רוסית.
משך הסיור בבית העיריה: שעה
טלפון לתיאום:   33-1-42765404
יצירת קשר

Hôtel de Ville de Paris

Mairie de Paris - Place de l'Hôtel de Ville

visites.hdv@paris.fr


ישנן גם תערוכות גדולות בחינם.
הכניסה ברחוב 29 rue de Rivoli. כל יום למעט ימי ראשון וחגים.

הבניין משקיף על כיכר מקסימה להולכי רגל. בחורף עורכת העירייה משטח קרח להחלקה על סקטים.
הכיכר הייתה בעבר אתר להוצאות פומביות להורג.

נמשיך מבניין העירייה מרחק קצר ונגיע אל

מרכז פומפידו פריז  

מרכז פומפידו נפתח בשנת  1977 . קודם לכן היה כאן השוק הישן והמזבלה.
כאן החליט ז'ורז' פומפידו להקים מבנה הנקרא על שמו.
אורך המבנה  66 מ' רוחב 60 וגובה 42 מ'.
הוחלט להוציא את כל הצנרת והמעליות החוצה על מנת לתת יותר מקום בנפח הפנימי.
הצנרת שבחוץ מזוהה ע"פ מפתח צבעים ירוק – מים , כחול – מיזוג אויר , צהוב – חשמל.
למרכז פומפידו מגיעים מעל מליון תיירים בשנה .
בקומה התחתונה ישנה ספריה ציבורית.

בריכה מיוחדת נמצאת בסמוך בריכת סטרבינסקי. ואילו ברחבה שלפני המרכז ישנם מופעים של אמני רחוב.   


נמשיך לרחוב 71 rue du Temple     
המוזיאון לאומנות והיסטוריה יהודית Museum of Jewish Art and History
הגן מאחורי המוזיאון גן אנה פרנק.
 
ברחוב 55 Rue des Francs-Bourgeois
הממוקמת על הדרך שבה אנו עוברים נמצאת גלרייה מאוד מיוחדת




פריז הרובע היהודי

ואזור המארה 

חקר לב ליבה של פריז היהודית: מסע במורד Rue des Rosiers גילוי המורשת היהודית במארה

ברוכים הבאים לרובע המארה, הלב ההיסטורי של החיים היהודיים בפריז.
כמטייל ישראלי שנלהב לחשוף את הסיפורים שעיצבו את עמנו, ההליכה ברחוב רו דה רוסייר והרחובות הסובבים אותה מרגישה כמו שיבה הביתה. זה לא סתם עוד מקום תיירותי - זה עדות חיה לחוסן, לתרבות ולהיסטוריה של הקהילה היהודית בפריז. הצטרפו אלי כשאני לוקח אתכם בית אחר בית, חושף את האירועים והסיפורים המדהימים החבויים מאחורי הדלתות העתיקות הללו. מסלול זה מושלם לכל מי שמחפש קשר עמוק עם המורשת היהודית בעיר האורות.


Rue des Rosiers
רחוב של סיפורים

במהלך מלחמת העולם השנייה היווה אזור זה מעוז לחיים יהודיים למרות הכיבוש הנאצי. משפחות יהודיות רבות כאן התמודדו עם רדיפות, וגם כיום, זכרו שהמקום הזה הזין גם את הגופים וגם את הנשמות במהלך כמה מהתקופות האפלות ביותר של ההיסטוריה.


המסע שלנו מתחיל ב-34 Rue des Rosiers, שם ניצב L'As du Fallafel המפורסם. המקום הזה, הידוע בהגשת הפלאפל הטוב ביותר בפריז, הוא יותר מתענוג קולינרי.
אתם כבר תראו מרחוק את התורים הארוכים המשתרכים.
המסעדה ההומה הזו מסמלת את כוחה והתמדה של הקהילה. כשאתם מתענגים על הטעמים, 

רק כמה צעדים משם, ברחוב 14 Rue des Rosiers, עמד פעם בית ספר יהודי נסתר.
במהלך הכיבוש הנאצי, ילדים יהודים למדו כאן בשיעורים חשאיים, ושמרו על מורשתם בחיים מול סכנה גדולה.
המורים, דאגו לכך שאור החינוך היהודי לעולם לא יעומעם.
כשעברתי על פני הבניין הזה, אני לא יכול שלא לחוש תחושה עמוקה של גאווה ברוח הבלתי נכנעת של העם שלנו.


הלב של הפלעצל בהמשך הדרך, ב-17 Rue des Rosiers, תמצאו את מרכז החיים בפלעצל, השם היידיש של הרובע היהודי.
זה היה מוקד החיים היהודיים בפריז לפני המלחמה, שם הקימו יהודי מזרח אירופה קהילה תוססת לאחר שנמלטו מפוגרומים. 

טרגדיה ב- Chez Jo Goldenberg ב-23 Rue des Rosiers, אנו מגיעים לאתר המסומן בטרגדיה.
בשנת 1982 הופצצה מסעדת Chez Jo Goldenberg על ידי קבוצת טרור פלסטינית, והביאה לאובדן של שישה הרוגים ולפציעות רבות. האירוע הנורא הזה הותיר צלקת בקהילה, אך זכרם של הנספים ממשיך להוות השראה למאבק באנטישמיות. הבניין עומד כעת כתזכורת קודרת לאתגרים שעמם התמודדה הקהילה שלנו ולחוסן שאנו ממשיכים להראות.


רחובות סמוכים: 

כשפונים אל Rue Pavée, תמצאו את בית הכנסת Agoudas Hakehilos, יצירת מופת אדריכלית מאת הקטור גיימארד.
בית הכנסת הזה היה לא רק מקום תפילה אלא גם מגדלור של תקווה במהלך המלחמה.
למרות הנזק, הוא שרד את הכיבוש ונשאר פעיל עד היום. הביקור בבית הכנסת הזה מחבר אותנו עם דורות של יהודים פריזאים שהתפללו כאן, תוך שמירה על אמונתם במצוקה.


רחוב פרדיננד דובאל הסמוך שימש כמקלטי התנגדות בטוחים.
ברחוב פרדיננד דובאל, תעברו על פני בניינים ששימשו בעבר כבתים בטוחים ליהודים שנמלטו מרדיפות הנאצים.
בתקופת הכיבוש סיכנו פריזאים אמיצים את חייהם כדי להחביא כאן משפחות יהודיות. סיפורי ההתנגדות השקטה הללו ממלאים את הרחוב בהילה של גבורה וסולידריות. זוהי תזכורת רבת עוצמה לאומץ ולאנושיות שיכולים לזרוח אפילו בזמנים האפלים ביותר.


Rue des Écouffes פעם שוק הומה, היה ביתם של בתי מלאכה ועסקים יהודיים רבים.
שמו של הרחוב, שפירושו "רחוב העפיפונים", אולי נראה גחמני, אבל במהלך המאה ה-20, הוא היה מרכז חיוני של החיים היהודיים. למרבה הצער, תושבים רבים גורשו במהלך הכיבוש הנאצי. בהליכה ברחוב הזה היום, אתה כמעט יכול לשמוע את הדי העבר, שמזכיר לנו את הקהילה התוססת ששגשגה כאן פעם.


ולסיןם החלק היהודי של הרובע אנו מגיעים למוזיאון השואה Mémorial de la Shoah.
נמצא ממש ליד תחנת המטרו פונט מארי.


מוזיאון השואה

פריז, עיר הידועה באמנות, בתרבות ובהיסטוריה שלה, מכילה גם אתרי זיכרון עמוקים המדברים לפרקים האפלים ביותר של ההיסטוריה האנושית. מקום אחד כזה הוא אנדרטת השואה, או מוזיאון השואה, הממוקם בלב רובע המארה.
כבלוגר טיולים ישראלי הקשור עמוק להיסטוריה היהודית, ביקור באנדרטה זו הוא חובה וחוויה עוצמתית כאחד.
האנדרטה לשואה היא לא רק מוזיאון; זהו מקום של השתקפות, חינוך והוקרה לששת מיליון היהודים שנספו במהלך השואה.
בין אם אתה מבקר בפעם הראשונה ובין אם אתה חוזר להעמיק בסיפוריו, מדריך זה יספק את כל מה שאתה צריך לדעת על ביקור באתר חיוני זה.

המוזיאון ממוקם ב-17 Rue Geoffroy-l'Asnier, אנדרטת השואה הוקמה בשנת 1956 כאחת מאנדרטאות השואה הראשונות באירופה. זה לא רק מוזיאון אלא מרכז תיעוד מקיף המוקדש לשימור זיכרון השואה והקהילה היהודית בצרפת.
האתר כולל מספר מרכיבים מרכזיים:

חומת השמות: מאפיין נוקב באנדרטה, קיר זה מפרט את שמותיהם של 76,000 היהודים שגורשו מצרפת למחנות הריכוז הנאצים, שרובם לא שבו. כל שם שנחרט באבן מייצג חיים אבודים ומשפחה שהשתנתה לנצח. בעמידה מול הקיר הזה.
אתה יכול להרגיש את כובד ההיסטוריה ואת חשיבות הזיכרון.

מתחת למוזיאון, נמצא אפר ממחנות מוות נאציים שונים, המשמש סמל רב עוצמה למיליוני הנספים. זהו חלל המיועד להרהור ולהיזכרות, המאפשר למבקרים להתחבר לגודל השואה ברמה אישית עמוקה.

תערוכת הקבע של המוזיאון מספקת תיאור מפורט של השואה, תוך התמקדות בחוויותיהם של היהודים בצרפת.
באמצעות תצלומים, מסמכים, חפצים ועדויות אישיות, המוצגים מעבירים את ההיסטוריה הטרגית אך הגמישה של העם היהודי בתקופה זו. תערוכות זמניות מתעמקות לעתים קרובות בנושאים או סיפורים ספציפיים, ומציעות תובנות חדשות בכל ביקור.


למעוניינים במחקר נוסף, מרכז התיעוד מציע ארכיונים נרחבים הכוללים מכתבים אישיים, תמונות ורישומים רשמיים.
זהו משאב רב ערך עבור היסטוריונים, סטודנטים וכל מי שמחפש לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלו.


שְׁעוֹת פתיחה
שני עד שישי: 10:00 עד 18:00

יום חמישי: 10:00 עד 22:00 (שעות מורחבות)

יום ראשון: 10:00 עד 19:00

סגור: שבתות וחגים יהודיים

עלות כניסה: כניסה: חינם


סיורים מודרכים:המוזיאון מציעה סיורים מודרכים בצרפתית ובאנגלית, המספקים תובנות מעמיקות יותר על המוצגים ועל ההיסטוריה שהם מייצגים. מומלץ מאוד להצטרף לסיור אם אתם רוצים הבנה מקיפה יותר של תכני המוזיאון.


נְגִישׁוּת:
המוזיאון נגיש באופן מלא למבקרים עם מוגבלויות. מעליות ורמפות זמינות בכל הבניין.

הגעה: תחנת המטרו הקרובה ביותר היא Pont Marie במרחק הליכה קצר משם.



מסלול זה דרך Rue des Rosiers והרחובות הסמוכים לו הוא יותר מהליכה בפריז; זה מסע בהיסטוריה היהודית.
לכל בית ופינה יש סיפור לספר - סיפורי הישרדות, חוסן ורוח מתמשכת של העם היהודי. כשאתה חוקר את הרחובות האלה,
אתה לא רק עד להיסטוריה - אתה מתחבר אליה.

בין אם אתם מחפשים להעמיק את ההבנה שלכם בהיסטוריה היהודית או פשוט מחפשים חווית טיול משמעותית, המסע הזה דרך המארה ישאיר רושם מתמשך.

פריז  מוזיאון קארנבלה

  בכתובת : 16 rue des Francs-Bourgeois
שימו לב אל תפספסו את הגנים בחצר המוזיאון.  


מהמוזיאון נצא לרחוב שמעבר לכיכר.לרחוב טורנל
ברחוב טורנל נמצא בית הכנסת הגדול עדות לקהילה יהודית גדולה שגרה כאן בעבר.
Tournelles Synagogue
21bis Rue des Tournelles

רחוב טורנל מתחבר לרחוב הקניות של פריס רחוב הריבולי.
בפנייה שמאלה מרחק קצר ונגיע אל כיכר הבסטיליה, לה היה תפקיד משמעותי בהיסטוריה של פריס.

כאשר עלה לואי ה 16 למלוכה, העם היה בשפל ונחלק לשלושה מעמדות:
אנשי הכנסייה
השני משפ' האצולה
והשלישי שאר העם.

שני הראשונים מנו מליון נפש והשאר 24 מליון.
והדרך להזרים כספים הייתה עוד ועוד מיסים דבר שהרע את מצבם של פשוטי העם.
ואז פורצת המהפכה, נציגים של המעמד השלישי התכנסו ותבעו מן המלך להעניק חוקה שתבטיח חופש ושוויון זכויות.
במקומות רבים בצרפת התנפלו איכרים על אצילים, וכאשר דרשו נציגי העם באסיפה הלאומית מהמלך, להוציא את הצבא מן העיר, זה סרב ואז פרצו מהומות שהגיעו לשיא בתאריך 14.7.1789.

הם פרצו לכיכר הבסטיליה, מתוך הנחה כי שם ישנם אסירים. שכן הבסטיליה הייתה סמל לעריצות של המשטר הישן.
במרכז הכיכר ניצב עמוד המעיד כזכר על אשר התרחש כאן.





רחוב Rosiers 
והאזור היהודי

ההיסטוריה של יהודים שהגיעו



פלאס דה ווז'

ההיסטוריה 

logo בניית אתרים