טיול בקטלוניה היהודית
מסלול טיול באתרים בקטלוניה היהודית
מגירוניה לפורט בו מסלול זה מאפשר להתוודע לאחד השבילים היהודים שנשמרו בצורה הטובה ביותר בקטלוניה של ימינו . כמות האתרים בו,שבהם שרדו חלקי מבנים, בתים או רחובות רבה.
בכל אחת מפינותיו מתמזג זכר העבר היהודי המפואר בתמונה אכזריות של רדיפות שהיינו מעדיפים לשכוח.
גירונה
גירונה, "עיר ואם בישראל", היא ביקור חובה לכל המבקש להכיר איך היה הרובע היהודי בימי הביניים.
העיר ידעה כיצד לשמור את הקאל שלה. עם כמה רחובות ובתים אחדים השכילה ליצור אווירה ולסגל למקום צביון החושף טפח ומכסה טפחיים.
בסיור בסמטאות הצרות דומה כמו עמד הזמן מלכת ואנו שבים לימי הביניים.
לקראת שנת 890 הגיעו לגירונה 25 משפחות. הם באו לאחר שהרוזן דלה רכש את האדמות עליהן ישבו והעביר את תושביהן העירה. הקהילה היהודית הקטנה השתקעה בבתים ליד הקתדרלה תמורת דמי חכירה שנתיים.
מן התעודות המעטות שנשמרו מאותה תקופה (המאות העשירית וה-11 ) עולה בבירור שכבר באותה תקופה היוו היהודים עדה מוכרת ומאורגנת, שלה נכסים, אדמות ,גני ירק ובתים בעיר גירונה.
בשנת 1160 מוזכרת לראשונה המילה קאל , המעלה את ההשערה שהיה זה רובע תחום פחות או יותר בגבולות מוגדרים. בנוסף, הספר הירוק שנשמר בארכיון הקתדרלה מאשר בתעודה משנת 1207 את קיומו של בית-קברות או בית-עלמין יהודי שהיה ממוקם במונטז'ואיק סמוך לנחל.
הקאל בגירונה עתיד להתפתח החל מרחוב לה פורסה ( LA FORCA ) של ימינו, שנקרא אז הרחוב הראשי של הקאל
( CARRER MAJOR),ומאוחר יותר במאה ה-15 ,הוסב שמו לסנט יורנס.
מקורו של רחוב זה בקרדו של המחשבה הרומית גרונדה, כלומר הדרך שחצתה את הערים מצפון לדרום.
גבולות הקאל הם הקתדרלה מצד אחד, והרחובות קלאווריה ( CLAVERIA ) מיקל אוליבה ( MIQUEL OLIVIA ) ויואיס באטייה ופראטס ( LIUIS BATLLE ) היוצרים מלבן תחום ומוגדר היטב.
הסיור ברובע העתיק חולף ברשת של סמטאות צרות ותלולות.
חלקן פתוחות למעבר כמו הרחובות קונדרו ( CUNDARO ) וסנט יורנס ( SANT LIORENC )
אחרות,כמו סמטת ארנאנדס ( HEMANDEZ),עדיין חסומות.
בסמטה זו ניתן להבחין רק מתוך המוזיאון היהודי (שברחוב לה פורצה 8 ).
כדאי לצעוד בנתיבה של הדרך הארכיאולוגית מכיכר השליחים ( PLACA DELS APOSTOLS ) למגדל הג'רונייה.
אחר –כך בירידה משם נגיע לגני הדייר פיגרארס, פינה בה מתנשאות האנדרטה לזכר אנה פרנק שהוצבה שם בשנת 1998. ניתן לסיים את הסיור במרחצאות הערבים ,אלה אף שהם נמצאים מחוץ לאזור הקאל הרשמי,היו מבנה רב-חשיבות ליהודי גירונה.שם ניתן לראות עדיין מגן דוד מפואר.
בתקופה בה לרחובות לא היו שמות משלהם,אלא נודעו בשמו של תושב נכבד שהתגורר בו,על-פי מבנה בולט שניצב בו אU לעתים על-שם אנשי מקצוע שעבדו בו, אנו יודעים את שמות הרחובות בקאל הודות לשפע התיעוד הקיים.
דרך יואיס באטייה של ימינו,נקראה, ככל הנראה,רחוב בית-הכנסת,רחוב סנט יורנס, היה מוכר בשם סמטת בית-הכנסת ,רחוב קטן שנעלם כיום, נקרא הארכידיאקון ( L'ARDIACA )והוביל למוסד הצדקה PLIA ALMONIA ולשער הכניסה לרובע היהודי,כיכר השוק השתרעה במקום בו כיום נמצאת כיכר הקתדרלה.
מן הסמטאות המאוכלסות השתמרו שתיים סמטת ארננדס, החסומה עדיין למעבר, הובילה מרחוב לה פורסה לרחוב מיקל אוליבה של ימינו, שלפנים היה מוכר בשם רחוב סרוונטס או רחוב הנשים.
סמטת סנט יורנס, כיום אחת הייחודיות ביותר בקאל,נפתחה למעבר בשנת 1975 כאן נמצא שער הכניסה הצדדי למרכז בונסטרוק, למוזיאון היהודי ולמכון לחקר הרמב"ן.
על-פי התעודות היו בקאל שלושה בתי-כנסת ,מקווה טהרה והקדש אכסניה המיועדת לעניים, לחולים,לאורחים עניים וכד' שהוקמה בכספים שהוריש אסטרוק קרוויטה ונוהלה בידי מועצה שחבריה השתייכו למשפחות האמידות בעיר.
בית- הכנסת הראשון משלהי המאה העשירית, המכונה בתעודות SYNAGOGA IUDEORUM ,שכן סמוך לקתדרלה,באזור בו התגוררו המשפחות היהודיות הראשונות, וגבל ממערב בארמון הרוזן.
מסלול מגירונה לבסאלו בקטלוניה
מסלול טיול מגירונה לבסאלו
מגרוניה לבסאלו
כדי להגיע מגירונה לבסאלו ( BESALU ) סעו תחילה בכביש N-LLA לכיוון סנט ג'וליא דה ראמיס ( SANT JULIA DE RAMIS )ופנו מיד לכביש C-66 לכיוון בניולאס ( BENYOLES ).
בעיירה שלווה זו ניתן לעצור להפסקה קצרה ולטייל בנחת על שפת האגם או ברובע העתיק של העיירה ,שהשתמר היטב, ולדמות ששבנו לשעה קלה לימי הביניים.
זמן נסיעה משוער : 30 דקות.
בסאלו משמרת עדיין מכלול של מורשת יהודית ייחודית בקטלוניה.
מקווה טהרה מן המאה ה-12 ושרידי בית-כנסת,מן המאה ה-13 .
הרחובות הנאים על בתיהם המתהדרים בחלונות יפים ודלתות כניסה איתנות, המבנים האזרחיים והדתיים, ומעל לכל גשר האבן העתיק הנמתח מעל לנהר הפלוביה ( FLUVIA) נושאים אותנו כבמעוף לימי הביניים.
בשנת 1966 ,הוכרזה העיירה כמכלול היסטורי ואמנותי בעל חשיבות לאומית, מאז נחשפו בה שפע של ממצאים ארכיאולוגים ועבודות השחזור מעוררת השתאות.
העדות הקדומה ביותר לקיומה של קהילה יהודית בבסאלו היא משנת 1229 ,אם כי החוקרים סבורים שיהודים החלו להתיישב בבסאלו באותה תקופה בה הגיעו לגירונה.
הקהילה היהודית בבסאלו גדלה מאד החל מראשית המאה ה-13 עד מחצית המאה ה-14 ,תהליך שזכה לתאוצה עם בואם של יהודים מאזורי אל-אנדלוס ומצרפת ,ממנה גורשו בשנת 1306.
מספרם של תושבי הקאל נאמד בכ-300 נפש. התעודות מצביעות שהייתה זו קהילה מאורגנת היטב עם תקנות שהסדירו את חיי היומיום וזכויות יתר דומות לאלה מהם נהנו יהודי גירונה.
למעשה, היו שתי הקהילות מאוחדות עד-כדי-כך, שבתקופה מסוימת חלקו את כספי המיסים שנגבו.
לבסוף, בשנת 1342 הקימה לעצמה בסאלו מגבית משלה, הפעילויות הכלכליות ,כגון הלוואה בריבית היו הנפוצות ביותר בין יהודי בסאלו,אף שאחדים מתושבי הקהילה בלטו בתחומים אחרים למשל, אברהם דה קאטייאר, רופא עור של חצר המלך.
בית הכנסת בסאלו
בית הכנסת בבסאלו
החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום בין דצמבר 2002 למרץ 2005 אפשרו להבין את המערך המבני של בית- הכנסת בבסאלו. השרידים שהשתמרו מספקים תמונה ארכיאולוגית ברורה למדי.
יחד עם מסמכים נוטריונים מאותה תקופה, שנשמרו בארכיב המחוזי באולוט, מאפשרים להצליב את המידע.
את מבנה בית-הכנסת יש להבין כמכלול חללים שנועדו למטרות ספציפיות .
אולם התפילה היה מקום ההתכנסות של הקהילה לא רק לצרכים דתיים אלא גם כדי לטפל בכל העניינים הקשורים לחיי האלג'מה, החל מגביית המסים וכלה בעתירות בין חברי הקהילה.
סביב האולם נבנה יציע עליון ששימש כעזרת נשים,טקסי חג ומועד כגון : חתונות נערכו בחצר המבנה ובבית-המדרש ניתנו שיעורים לילדים ולבני-נוער.
במקווה נהגו לטבול (אם כי בנפרד ) הן הגברים והן הנשים וכן נהגו להגעיל בו כלים.
המבנה החשוב ביותר בבסאלו היהודית הוא ללא ספק, מקווה הטהרה שהתגלה במקרה בשנת 1964 במרתף של מכבסה לניקוי יבש. זהו המקווה היחיד שנחשף עד עתה בקטלוניה ובספרד,ואחד היחידים באירופה כולה שעדיין משמר לא רק את הארכיטקטורה הייחודית,אלא גם מעיין המים שהזין אותו.
קיר שנחשף בקרבת מקום אפשר להמשיך בחפירות ולחשוף גם את יסודות בית-הכנסת .
ניתן לבקר במתחם הייחודי בכיכר היהודים ( PLACA DELS JUEUS) אליה מגיעים משער היהודים ( PORTAL DELS JUEUS )
בעבר, נהגו היהודים לצאת את העיר דרך סמטה מרוצפת אבן ובה מדרגות.
ממקום זה נשקף מראה מרהיב של הגשר העתיק .
מרכז המבקרים של הקאל
ממש ליד המקווה נמצא מרכז המבקרים של הקאל, שבאמצעות שלטי מידע ומצגת אור-קולית מגולל את סיפור שחזור המורשת היהודית והעקבות הבסיסיים של העבר היהודי בעיירה.
מרכז המבקרים מספק גם מידע תיירותי ומשמש כנקודת יציאה לסיורים מודרכים.
ניתן לרכוש בו ספרים ומזכרות שונות.
את ההשתתפות בסיורים המודרכים יש להסדיר בלשכת התיירות ( PLACA DE LA LLIBERTAT מס' 1 .
קאמפרודון
בשלב זה ניתן לחרוג מעט מן המסלול ולקפוץ לבקר בקאמפרודון ( CAMPRODON) סעו בכביש A-26 לאולוט ( OLOT) ומשם לקאמפרודון דרך עמק ביאנייה ( BUANYA) דרך מנהרות קויאבוס ( COLLABOS) או לחילופין דרך מעבר ההרים ההיסטורי קפסקוסטה ( CAPSACOSTA ).
בעיירה קאמפרודון נשמרו שרידים מעטים בלבד מן הנוכחות היהודית, אבל קיים אזכור בתעודות על קיומה של קהילה קטנה ולה בית-כנסת. תושביה היו מלווים בריבית,רופאים ואפילו תופרת.
הנוף היפהפה לאורך הדרך המתפתלת במרחבי הפירנאים הופכים אפשרות זו לתוספת אידיאלית לאוהבי הטבע .
מבסאלו לקסטיו דאמפוריאס
מבסאלו לקסטיו ד'אמפוריאס
כדי להגיע מבסאלו לקסטיו ד'אמפוריאס ( CASTELLO DWEMPULES)יש לנסוע בכביש N-260 עד פיגראס ולהמשיך באותו כביש לכיוון יאנסה ( LANCA).באמצע הדרך,פנייה לכביש צדדי ימינה מובילה לכביש GIV-6043 המוביל ישירות לקסטיו ד'אמפוריאס,דרך וילנובה דה לה מוגה ( VILANOVA DE LA MUGA).
זמן נסיעה משוער : 35 דקות
קסטיו ד'אמפוריאס קסטיו ד'אמפוריאס הגיעה לשיא פריחתה בימי הביניים.
רוזני אמפוריאס קבעו בה את משכנם במאה ה-11 ,כך שהמקום הפך להיות בירת הרוזנות.
הקהילה היהודית בקסטיו הייתה חשובה למדי והיא נזכרת בתעודות למן המאה ה-13 הייתה בה אלג'מה שהסדירה את חייהם של כ-300 תושבים,שהיו כפופים ישירות לרוזן אמפוריאס,שהעניק להם אי-אילו זכויות .
בשנת 1417 ,לאחר ויכוח טורטוזה,נערכה המרה קולקטיבית של כללי יהודי קסטיו .
הקאל העתיק השתרע באזור שנתחם בין רחוב החומה ( CARRER DE LA MURALLA)
רחוב היהודים ( CARRER DELS JUEUS) רחוב הקאל ( CARRER DE CALL )
רחוב קלברו ( CARRER DEL CALABRO ),רחוב דוכני הדגים הישנים ( CARRER DE LES PEIXATERIES VELLES )
וכיכר הצמר ( PLACA DE LA LLANA)כל אותו קטע של העיירה משמר עדיין את מארג העירוני הבלתי-סדיר מימי הביניים.
הקאל בקסטיו ד'אמפוריאס שינה את מיקומו במהלך השנים.
הוא עבר מפאתי העיר למרכזה סמוך לארמון הרוזן , מרכז העצבים העירוני המכונה גבעת השוק ( PUIG DEL MERCADAL)
אזור זה נתחם כיום ברחוב סנט פרה בש ( SANT PERE BLAX) ורחוב דוכני הדגים הישנים
( CARRER DE LES PEILXATERIES ),שהובילו לכיכר שנקראה אז כיכר הדגים.
בקאל של קסטיו היו שני בתי-כנסת,בית-מדרש , הקדש,מקווה טהרה ובית-קברו,.
מזה האחרון הגיעו המצבות שניצבו עד לא מזמן במקומות שונים בכפר ומוצגות כיום במרכז המבקרים במקום.
מרכז המבקרים שוכן בבית-הכלא העתיק מן המאה ה-14 וניתן לצפות בו במצגת אור-קולית בשם "בין הכתר לחרב.
לשכת התיירות בקסטיו ד'אמפוריאס
OFFICINA D'LNFORMACIO TURISME DE CASTELLO D'EMPURIES
PLACA DE JAUME, S/N 17486
טל : 972-156-233 (34 +)
מפת המסלול
מסלול טיול מקסטיו ד'אמפוריאס
מקסטיו ד'אמפוריאס לפורט בו
כדי להגיע מקסטיו ד'אמפוריאס לפורט בו ( PORTBOU יש לחזור לכביש N-260 המוביל ישירות לפורט בו דרך יאנסה, מיאנסה ניתן לנסוע גם לפורט דה לה סלבה ( PORT DE LA SELVA ) ולקדאקס ( CADAQUES )בכביש G-612 החולף בנוף מרהיב עין.
זמן נסיעה משוער : 45 דקות.
כביש N-260 מגיע לפורט בו כשהוא חוצה את הנוף היפהפה בקו החיץ הזה בין הים התיכון להרי הפירנאים, בו נמצא הפארק הלאומי קאפ דה קראוס ( PARC NATURAL DEL CAP CREUS )
בנקודה ממנה נשקף נוף עוצר נשימה נמצא קברו של הפילוסוף היהודי וולטר בנימין ,שנולד בברלין בשנת 1892 ,ובעת מנוסתו מציפורני הנאצים איבד עצמו לדעת בעיירת הגבול הזו.
פורט בו ביקשה להנציח את זכר הפילוסוף בזיהוי המקומות להם התוודע בשהייתו הקצרה בעיירה מחוות הזיכרון שהוקמה לזכרו על-ידי האמון הישראלי דני קרוון ,היא אנדרטת הנצחה של ממש.
היא עשויה מעץ מנהרת ברזל מלבנית, חצובה בסלע המצוק,בתוכה מוביל גרם מדרגות לקיר זכוכית הנועל את המעבר מעל קצף הים.
השמים נמצאים מאחור,בקצה המנהרה ,והאור מטיל בה את צל המבקרים במקום זה דומה שהזמן עצר מלכת.
דממת בית- העלמין ,רעש הגלים הרוחש בתוך האנדרטה הופכים לחוויה שאף מבקר לא ישכח במהרה.
ביקור בעיירה קדאס ( CADAQUES )עשויה להיות תוספת נאה להשלמת מסלולנו זה .
תושבי העיר נוהגים לספר, אמנם, שהיה רובע יהודי ששכן ברחוב הנושא את השם הטיפוסי ESS CALL אך התיעוד שיאשר זאת דל ביותר.
עם זאת, מומלץ למבקר לסור לפורט ליגאת ( PORT LLIGAT )הסמוכה ולבקר בביתם של גאלה וסלבדור דאלי או פשוט ליהנות מן הנוף.
בחבל אמפורדא ( EMPORDA ) ישבו קהילות יהודיות נוספות קטנות יותר.
כגון אלה בטורואייה ( TORROELLA ),במונטגרי ( MONTGRI ),לה ביזבאל ( LA ISBAL)
ובווילז'איגה ( VILAJUIGA )למרבה הצער, המורשת הפיזית שהותירו אחריהם זעומה למדי.
תושבי טורואייה ומונטגרי יודעים לספר, שהרובע היהודי שכן מאחורי הכנסייה, ברחוב סנט ד'ניס ,אך לא נמצאה שום עדות כתובה שתאשר זאת.
גם בכפר לה ביזבאל יש רחוב בשם קאל,סמטה צרה ובקצותיה כמה קשתות או מעין קמרון,מהלכו המתעקל של הרחוב אינו מאפשר לראות מקצהו האחד אתל סופו .
הרחוב נמצא סמוך למקום בו ניצבו בעבר שערי החומה, בחלק הדרום מזרחי של העיר ובתוך שטח החומה.
וילז'איגה נמצאת למרגלות הרי סנט פרה דה רודס, במקום מלא כרמים מרהיב עין,וגם היא עשויה להוות תוספת נאה למסלול זה. גם בה מסגיר שם הרחוב את קיומה של קהילה יהודית בימים עברו .
הקהילה היהודית בברצלונה
ברצלונה
הנוכחות היהודית בברצלונה נזכרת בתעודות עוד קודם לקיומו של הקאל,אם כי לא ידוע אם אלה היוו קהילה מאורגנת.
האזכור הראשון בתעודות לרובע יהודי נמצא במאה ה-11 כאשר נזכר רחוב SOLEBAT IRE AB CALLEM JUDAICUM (הרחוב בו התגוררו היהודים ) .
בשנת 1079 מנתה אוכלוסיית יהודי ברצלונה כ-70 משפחות , בעוד שבמאה ה-14 הגיעה לכ-4000 איש .
בברצלונה היו שני אזורים בהם התגוררו יהודים :
הקאל הגדולן והקאל הקטן .
מחוץ לעיר, על הצלע גבעת המונז'ואיק, היה (ועדיין נשמר ) בית-הקברות היהודי, שהוכרז בשנת 2009 כנכס תרבותי בעל עניין לאומי .
הקאל הגדול נתחם בין רחוב קאל ; רחוב סנט אונוראט ( SANT HONORAT ) שהבתים בו גבלו מצדם האחורי במבנים נוצריים שברחוב ביזבה ( CARRER DEL BISBE )
הרחובות שכיום נקראים סנט סבר ( SANT SEVER )ומורד סנטה אאולליה ( BAIXADA DE SANTA EULALIA)
שבימי –הביניים היה מוכר בשם רחוב הקמרון ( CARRER DE LA VOLTA ) ורחוב ל'ארק דה סנט רמון דל קאל
( CARRER DE L'ARC DE SANT RAMON DEL CALL ) ,כלומר, הקו בו חלפה החומה הרומית העתיקה בין רחוב זה לרחוב המרחצאות החדשים ( CARRER DE BANYS NOUS).
בתוך ריבוע זה חלפו הרחובות מרלט ( MALET )ולה פרויטה ( LA FRUITA ) שנחצו על –ידי סנט דומבנק דל קאל
( SANT DOMENEC DEL CALL ),שאז נקרא רחוב בית-הכנסת הראשי או רחוב האטליזים.
בקצהו בפינת רחוב קאל נמצא שער הכניסה הראשי לקאל.
ניתן לסייר ברובע היהודי של ברצלונה על-פי השילוט שהותקן לאחרונה בנקודות בעלות עניין.
מרכז המבקרים של הקאל, הנמצא בכיכר מנואל ריבה שוכן בבית עתיק מן המאות ה-13 וה-14 .בעליו היהודי האחרון היה יוסף בונז'ק ,אורג צעיפי משי, שעל-פי התעודות בשנת 1393 כבר לא היה בין החיים.
המרכז מספק מידע עשיר על תולדות היהודים בעיר ועל הפעילויות השונות הנערכות ברובע היהודי ,כגון : סיורים מודרכים הרצאות ותערוכת קבע של פריטים שונים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בקרבת מקום.
להשלמת הביקור ברובע היהודי של ברצלונה ניתן לסור למוזיאון לתולדות העיר השוכן בכיכר המלך
( PLACA DEL REL ),באולמות מימי הביניים מוצגים חפצים,תרשימים ,דגמים מוקטנים, טקסטים ואיורים הנותנים מושג על תולדות יהודי ברצלונה .
בכיכר סנט יין ( PLACA DEL SANT LU )הסמוכה ניתן לראות קטעי חלקי לוחות קבורה הנושאים כתובות עבריות , מבית-העלמין במונז'איק ששימשו לבניית ארמונו של המשנה למלך.
מסלול טיול מברצלונה למנרזה ,ויק וברגה
הקהילה היהודית ויק
ויק
מן התיעוד הרב שנשמר בספריית הבישוף בוויק ובארכיון – בו נשמר הספר החשוב LIBER JUDEORUM –ידוע על קיומה של קהילה יהודית במקום המאות ה-13 וה-14 .כמו כן , ידועים גבולותיו של הרובע היהודי העתיק וכן ידוע על קיומו של בית-כנסת הנזכר בתעודה משנת 1277 .
בבית-הקברות המוזכר בתעודה משנת 1327 היה במקום בו ניצב כיום בית- החולים .
בנוסף מופיעים בכתובי התעודות פרטים לא מעטים על חיי היומיום בקהילה היהודית; היבטים כלכליים , משפטיים,ענייני מיסים ,לידות ופטירות וסוגיות חברתיות.
למרבה הצער, לא נמצאו במקום שרידים פיזיים מהקאל.
שם המקום היחיד שהשתמר עד ימינו הוא PUIG DELS JUEUS (גבעת היהודים ) המתייחס למקום בו היה בית-הקברות העתיק.
מנרזה
מנרזה
בקאל במנרזה,הנזכר בתעודות החל משנת 1265 , היו בית-כנסת ,בית – מדרש ובית-קברות יהודי ,שהשתרע במקום בו נפרשת כיום "כיכר ה-11 בספטמבר".
כמו הרובע היהודי בברצלונה גם הקאל הזה נחרב לחלוטין בפרעות קנ"א (1391 ) ולמבנים שהיו בו לא נותר זכר .
בין רחובות העיר יש לציין את "מורד היהודים" ( BAIXADA DELS JUEUS ),שקודם לכן נקרא "מעלות היהודים" ( GRAU DELS JUEUS )בשל העלייה התלולה והמדרגות שהיו בו עד שנת 1887 .
הכניסה הראשית לרחוב זה , שהיה מרכזו של הקאל ,הייתה מ- PLACA MAJOR.
בקתדרלה של מנרזה ,ניתן לראות שני עיטורי מזבח גותיים יפיפיים ובהם ציורי תמונות יומיום, דבר שגרתי אותה תקופה, החוזר של עצמו ביצירות רבות מימי הביניים .תמונות אלה הן מן השרידים המעטים שנותרו .
ברגה פוג'סרדה
בֶרגָה בדרכנו לפוג'סרדה מומלץ לעצור למנוחה קלה בברגה.
שם, במרכז העתיק מימי הביניים נמצא הקאל,ששוחזר לאחרונה והוצבו בו שלטי הכוונה.
השלטים מסייעים למבקר להבין את חשיבותה של הקהילה היהודית במקום.
לשכת התיירות במקום מציעה תכנית סיורים בשם "קבר בברגה" ( UN TOMB PER BERGA ) הכוללת גם סיור ברובע היהודי . (סיורים באנגלית יש להזמין לפחות שבוע מראש ) .
הרובע היהודי של ברגה הנזכר בתעודות משלה' המאה ה-13 ,השתרע באזור שבין בית-חולים לסמטת קמרונות קלאריס
( VOLTES D'EN CLARIS).
רחוב זה הנקרא בפי העם "היבלת" ,חסום בצדו האחורי בבניינים דבר המעניק לו צורה של מנהרה.
במאה ה-14 התהווה קאל חדש,בסביבות רחוב באלמס ( BELMES )של היום,שקיבץ אליו בעיקר יהודים שגורשו מצרפת.
מי שחשש ללכת לאיבוד יכול לעקוב אחר השלטים שעליהם הכיתוב LA BERGA JUEVA .
לשכת התיירות של ברגה
OFICINA DE TURISME DE BERGA
טל: 938 211 384 (34+)
פוג'סרדה טרגה
בשנים האחרונות ,נערכו ברובע היהודי של פוג'סרדה ( PUIGESRDA )כמה וכמה חפירות ארכיאולוגיות שחשפו את הבתים והרחובות ברובע סנט אגוסטי,השוכן במרכז העיר.
למן המאה ה-13 קיבץ לתוכו קהילה יהודית,לאחר מכן, עברה הקהילה לאזור יאק ( IIAC ),
המחקר הארכיאולוגי אפשר לשפוך אור על פריטים אופייניים לתרבות היהודית,כמה מהם מעניינים למדי כמו למשל חלק של חנוכייה עשויה שיש מהרי הפירנאים, כלי בישול עם מוטיבים דקורטיביים ,כולם מוצגים במוזיאון סרדה.
גם בעיירות כמו קרדובה,סולסונה או סאו ד'אורז'י היו קהילות יהודיות קטנות שכללו משפחות אחדות.
תושבים אלה היו בעלי חוש מסחרי מפותח והיו פעילים מאד במסחר בבדים ובהלוואה בריבית.
מבחינה מנהלית השתייכו הקהילות הללו לאלג'מות הסמוכות,שגבהו מהן מיסים.
טרגה
על מיקומו המדויק של הקאל אין אנו יודעים כמעט דבר.
בפרעות הק"ט (1348 ) נהרס הרובע כמעט כליל והיה צורך להקימו מחדש. הודות למאמציו של המלך פרה השלישי היה השיקום מהיר.
החוקרים סבורים שהרובע נתחם ככל הנראה בין הרחובות : בית-המקדש ( L'ESTUD )-שהוביל לאטליז – רחוב מאז'ור ( EL MAJOR ),רחוב יואיס פולקט ( LLUIS FOLWUET )ורחוב מאפיית היהודים ( FORM DELS JUEUS).
יתכן ששער הכניסה לקאל היה דרך מעבר מקומר של קשתות גותיות שחיבר את רחוב הנמשים ( CARRER DE LES PIQUES ) עם רחוב בית המדרש ( CARRER DE L'ESTUD ).
בשנת 2007 התגלה במקרה חלק מבית-הקברות היהודי העתיק, ובו שישה קברי אחים המהווים עדות ברורה לפרעות האלימות שהיו מנת חלקה של הקהילה היהודית בזמן המוות השחור בשנת 1348 .
אתר זה , הנמצא מצפון לתל-מרסט ( TURO DEL MASSET ).סיפק ממצאים ארכיאולוגיים רבים כגון פריטים בעלי-ערך רבים ואוסף מטבעות שנטבעו בברצלונה, ולנסיה,אראגון ומונפליה.
מונטבלאנק
הוקמה בשנת 1163 על –ידי המלך אלפונס הראשון ,הצנוע. האתר מוקף החומה, מן המאה ה-14 ,היא היצירה הצבאית החשובה ביותר בקטלוניה של ימי הביניים .היקף חומותיה מגיע ל-1500 מטר ובה 31 צריחים, שני צריחי שער ומקוף לחיל המשמר.
במאה ה-13 כבר נזכר הקאל במונבלאנק בתעודות כשוכן בתוך החומות וכממוקם סביב "כיכר המלאכים" ( PLACA DELS ANGELS )של היום.
הגישה אליו הייתה משלושה שערים והגיע עד שער בובר ( PORTAL D'EN BOVER ),שבו יציאה לחומות סנטה טקלה
( SANTA TECLA),מצד אחד ,ולרחוב מאז'ור ( CARRER MAJOR
מצד שני.לבקשת יהודי העיר אישר במאי 1298 המלך ז'אומה השני את חסימת הקאל.
כיום השתמר רחוב היהודים ( CARRER DELS JUEUS)הנמצא כעת בתהליך שיפוץ.
לאלג'מה במונבלאנק שהייתה פעילה במיוחד, היה בית-כנסת,מקווה טהרה ובית-קברות, זה האחרון נמצא סמוך לנהר פרנקולי.
יש תיעוד מפורט להריסת בית-כנסת שנבנה שלא כחוק,כי חומרי הבנייה שימשו לאחר-מכן להקמת מנזרסנטה מריה דה לה סרה .
סמוך מאד למונבלאנק נמצאת העיירה ל"אספלוגה דה פרנקולי ( ESPLUGA DE FRANCO ), שגם בה הייתה קהילה יהודית קטנה ; במוזיאון המקומי ניתן לראות חותם בו סימנו במאפייה מצות שנאפו לפסח.
כדי להגיע ממונבלאנק לסנטה קולומה דה קראלט ( SANTA DE COLOMA )יש לנסוע בכביש מס' C-241 העובר דרך העיירה סראל ( SARRAL ) המפורסמת בעבודות גילוף הבהט שלה. הנוף מאפשר תצפית יפהפייה על הכרמים המפורסמים שפריים משמש לייצור יין הידוע באיכותו.
סנטה קולומה דה גראמנט
האזכור הראשון לקיומה של קהילה יהודית בסנטה קולומה הוא משנת 1272 .
תחילה הייתה האלג'מה של המקום כפופה לאלג'מה סרברה,אך הלכה וצברה חשיבות ובשנת 1347 הפכה עצמאית.
יהודי המקום היו נתונים לשיפוט ברוני קרלאט ,דבר שהעניק להם כמה זכויות יתר כגון פטור מגיוס לצבא ומהשתתפות באבטחת העיר.
תחילה לא התרכזה האוכלוסייה היהודית ברובע מיוחד והייתה פזורה סביב הכנסייה; מאוחר יותר נאלצו היהודים לעבור להתגורר ברובע משלהם.
הקאל שכן מול שער הכניסה לחצר המבצר, הוא היה תחום היטב על-ידי החומות ,הכיכר הגדולה ( PLACA MAJOR )וכיכר הכנסייה ( PLACA DE L'ESGLESIA )והיה בו בית-כנסת,מקווה טהרה ,בית חולים ובית-קברות,דבר שהעניק לו מעמד של אלג'מה.
תושביו כיננו קשרי מסחר ענפים עם סרברה, ועסקו בעיקר בסחר בזעפרן,שנערך בכיכר השוק מדי יום שני בשבוע,
בין המקצועות בהם עסקו חברי הקהילה היה חייטות,מסחר בסדקית,מסחר בבקר וצורפות,כמו גם אישים מפורסמים בתחום הרפואה והכירורגיה,ביניהם ראוי להזכיר רופאה- אישה בשם פלורֶטָה.
השילוט בעיירה מאיר עיניים המיטיב להסביר את תולדות יהודי סנטה קולומה דה קראלט.
בשנים האחרונות עבר שיפוץ המתחם הסמוך לכיכר הכנסייה , דבר המאפשר מראה קרוב למדי למה שהיה הרובע היהודי.
מסע בדרום קטלוניה
מטראגונה לטורטוזה
במסלול זה שתי ערים חשובות : טראגונה ( TARRAGON ) וטורטוזה ( TORTOSA )וכן עוד עיירות וכפרים,שהפכו למרכזי מסחר שוקקים.
המסלול נפתח בטראגונה שהתפתחה מן המושבה הרומית העתיקה טראקו.האתר הוכרז מורשת עולמית על-ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2001 .
נסיים את הסיור בטורטוזה,עיר התחייה, בירת עמק נהר האברו.
הדרך חולפת בפנים הארץ ומאפשרת סיור בשרידים יהודיים במישור טראגוזה וברכס פריוראט ( PRIORAT ) ומגיעה לבסוף לגדות נהר האברו.
מעבר למורשת היהודית, מישור טראגונה כמו גם עמק האברו מציעטים נוף יוצא דופן ובראשו הפארק הלאומי של שפך האברו ורכס הפורטס ( MASSIS DELS PORTS ).
טארגונה
טראגונה
בטראגונה הייתה קהילה יהודית שהחלה להתהוות ככל הנראה כבר בתקופה הוויזיגותית, כפי שעולה מחשיפתם של שלושה פריטים בעלי משמעות.הראשון הוא מצבה ועליו סמל המנורה, שנמצאה בגבעת הזיית ( MUNTANYETA DE L'OLIVA )וגולפה כנראה בין המאה השלישית לשמינית.
לתגלית זו יש להוסיף כיור קטן עליו כתובת בשלוש שפות מן המאה החמישית ומצבה מן המאה השישית , המוקדשת לזכרה של איזדורה.
דומה שהנוכחות היהודית בעיר נמשכה גם בזמן השלטון המוסלמי ,אז דבק בה כנראה הכינוי "עיר היהודים".
מן הקאל מימי הביניים של מטראגונה נותרו שרידים פיזיים מעטים.
ידוע שהיה זה מארג סמטאות צרות במקום בו התפרשו גילדות המקצועות השונים.
המכלול השתרע בין כיכר המלך ( PLACA DEL REI ),כיכר המלאכים ( LA PLACA DELS ANGELS )שאותם ימים נקראה כנראה כיכר היהודים ( PLACA DE LA JUERIA )ברחובות סנטה אנה, פורטייה, וגרנדה.
ברחוב משרדי הנוטריונים הישנים ( CARRER DE LES ESCRIBANIES VELLES )ניתן לראות העתקים של לוחות קבורה עבריים הקבועים בקיר בחלקו התחתון של בית-הכומר הראשי ( CASA DEL DEAN ) נראה ששניהם מאותה תקופה ובהם משפטי סיום כמעט זהים.
כאמור, אלה הם רק העתקים, פריטי המקור נמצאים בבית-אגודת המהנדסים.
בתוך הקתדרלה,בקפלת סנטה לוסיה, יש ציור קיר מן המאה ה-14 ,בו מוצגים היהודים בלבושם התקני. כלומר טלאי עגול בצבעי צהוב או אדום על דש בגדיהם.
במוזיאון ההגמוני בטראגונה נשמרת המצבה של איזדורה,מן המאה השישית,ובה נראית מנורה יפהפיה בפינה השמאלית העליונה והכיתוב בלטינית"....פ"נ איזדורה ז"ל,בת יונתן ז"ל ועישא,תנוח בשלום עם אבותיה,אמן,אמן".
בין היתר הפריטים בעלי הערך במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של טראגונה, ניתן להתפעל מלוח ששימש ככל הנראה כעיטור חזית של ברזייה בקאל. זהו לוח אבן מסותת שאורכו 56 ס"מ רוחבו 37 ס"מ,ועוביו חמישה ס"מ.
שני מגני גיבורים עם דגל קטלוניה נמצאים משני צידי פתח נביעת המים, אחד הפריטים היהודיים המעניינים ביותר שנמצאו בטראגונה הוא כיור קטן עשוי שיש לבן ועליו כתובת בעברית,לטינית ויוונית.
במרכזו סמל המנורה ושני טווסים משני צדדיה.פריט זה מוצג כיום במוזיאון הספרדי בטולדו.
על המבנה המוכר בשם "בית-העורב" ( CALA GARSA ),נהגו לומר ששימש בית-הכנסת בקאל.
מחקר התעודות הפריך השערה זו וממקם את בית-הכנסת בכיכר המלך.
אף על פי כן, בחפירות שנערכו ב"בית העורב" נחשפו שרידים של מבנה רומי שמעליו שרידים ויזיגותיים, ככל הנראה, היה זה מבנה מפואר לשימוש ציבורי שנבנה עם קשתות סל במאות ה-12 וה-13 ,והיה בעל חשיבות בקאל.
כיום הוכרז המקום נכס תרבותי בעל עניין .
מבצעי השחזור יאפשרו ליהנות בעתיד הקרוב מביקור בקאל העתיק של טראגונה, להשלמת הסיור מומלץ לבקר במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי ובמוזיאון ההגמוני.
המאמר את מידעון מטעם משרד התיירות של קטלוניה