אהבה אסורה 

הרומן אהבה אסורה מאת צבי דמרי

פתח דבר – הלוויה

2.  מבצע בג'נין 
זרזיפי גשם של תחילת חורף נפלו לארץ והרטיבו את השבילים המוליכים אל כוון חדר המבצעים. הרוח הקרה שנשבה והתדפקה על החלונות, כלל לא השפיעה על צוות הלוחמים אשר ישבו בחדר המבצעים המרווח והנאה. 

מפינתו הפיק המזגן אוויר חם ונעים . עוד עשרים דקות , בשעה עשר , אמור מפקד היחידה לאשר לצוות ערן את תוכניתו. והתוכנית חייבת להצליח.
ובינתיים היה סרן ערן מהורהר במחשבות, מביט בפניהם של לוחמי צוותו וסוקר אותם אחד אחד.
״אך,איזה חבר׳ה, אנשים אחד אחד, ואני סומך עליהם בעיניים עצומות " כך חשב ערן לעצמו.
חמישה עשר לוחמים היו איתו בצוות. איתם החל את מסלול הטירונות לפני כשנתיים וחצי'איתם יצא למבצעים פשוטים וביצעו מעצרים.
וכאשר קיבל על עצמו לפני כשנה את מבצע לכידתו של מחמוד שריף, כינסם בחדרו. "אנו יוצאים לסיפור האמיתי, לא עוד מעצר או טיפול במפירי סדר, עלינו ללכוד את מחמוד שריף״ אמר ערן בסבר פנים חמור .
״דעו לכם , צוות ערן , כי זהו המבחן האמיתי לצוות, והתוכנית היא .."
והם לכדו אותו כאשר היה בדרכו להכין מטען חבלה, מטען אשר עתיד היה לפגוע בחיי חפים מפשע . 
הם עשו זאת במקצועיות רבה, שעות וימים של אימונים הכינו אותם לתפקיד. 
רק כאשר לא הגיע מחמוד שריף לראש החוליה לתדרוך, וגם מדירת הסתרים לא הגיע כל סימן, הבינו במפקדת הארגון ברמאללה כי ישנה בעיה. לא רחק הזמן עד שנודע, כי מחמוד שריף נמצא בכלא הישראלי. 

״עבר זמן מאז, אומנם רק שנה , אך איזו שנה . כמה תפיסות היו , כמה מחבלים לא הצליחו להשלים את עבודתם, כמה חיי אדם נחסכו בזכות החברה האלה״. 

ערן היה ממשיך במסע הדמיונות אלמלא יד מחוספסת וחזקה טפחה על שכמו והוציאה אותו מהריכוז העמוק בו נמצא .

"מה קורה  ערן?" שאל ניב , מפקד הפלוגה .
"הכל בסדר " השיב ערן .
"אתה נראה לי משום מה מהורהר . משהו מטריד אותך? " הקשה ניב.
ערן חייך.
״תשמע יא שמוק ", קרא בלחש ניב והתקרב אל אוזנו של ערן . 
"עוד שבועיים ואתה ציפור דרור, עוד שבועיים מסיבת הסיום, ואוטוטו אחינו היקר מסתובב בשאנז - אליזה 'עם צרפתייה בלונדינית תלויה על הזרוע". 
ערן שוב חייך . 
הוא ידע על מה ניב דיבר, לאחר שנתיים בקבע, הוא יוצא לקורס מאבטחים בחודש הבא.
בסיומו של הקורס יעבוד כמאבטח בשגרירות הישראלית בפריז.
"הקשב" קריאה רמה חתכה את האוויר , וכל הנוכחים בחדר המבצעים נמתחו לאחור. 
"חופשי" איציק מפקד היחידה , נכנס בדיוק בזמן.

דיוק זה מה שאיציק אהב , דיוק זה מה שהוא דרש תמיד בשגרה ובמבצעים.
איציק התיישב בכורסא שליד השולחן , לאחר שפשט את מעילו הנוטף טיפות גשם . 
״כן בבקשה, אני איתכם " קולו עמוק , חיתוך דיבור ברור , עיניו כחולות ושיער ראשו דליל, כל אלה היוו לאיציק מראה של גבר מרשים.
ערן ניגש למקרן השקפים והניח את השקף הראשון. 
הוא לא היה חדש בעסק הזה,כבר פעמים רבות הוא אישר תוכניות לפעילות.
תוכנית זו גובשה יחד עם מפקד הפלוגה ועם קצין המבצעים של היחידה .

"המפקד, זוהי התוכנית שלנו. הצוות שיצא לפעולה מונה חמישה עשר לוחמים" החל ערך להציג את תוכניתו , תוך שהוא שם שקף אשר הציג מלמעלה את הבית. 
"בבית שתי דלתות, דלת אחורית ודלת קדמית. את דרכי הגישה לדלת האחורית יחסמו בשארי וניסים, ואת הדלת הקדמית יחסמו ממן ושפר. הצד המזרחי יאובטח ע"י שני לוחמים - איתי ואלפסי , ואילו את הצד המערבי יחסמו לוי חיים וקאשי.
על הרכבים ינהגו דניאלי ומתי ועוד שני נהגים מצוות שאול שהשתתפו בהכנות עימנו.
כולם מצויידים בכלי נשק עם משתיק קול והם יהיו לבושים בגדים אזרחיים.
לתוך הדירה נכנס אני ועידו הסגן שלי , יוסי מזרחי , ביטון, ואורן כהן. בדירה שלושה חדרים"  אמר ערן ותוך כדי כך החליף את השקפים והציג שקף אשר שורטט ידנית, והציג את מבנה הבית פנימה ממבט על. 

"בחדר זה" אמר ערן , והצביע על הקטע המדובר בסמן לייזר אשר מיקד את כל הנוכחים. 
"בחדר זה ישנים ההורים ", אמר והעביר את הסמן למקטע אחר בשקף .
"בחדר זה ", אמר ערן , והחל לסמן בלייזר בעיגולים הולכים וקטנים
"בחדר זה ישן המנוול ", סינן ערן את המילה האחרונה . 

"כמובן,כאשר הוא מגיע הביתה לשינה". ואיציק המפקד ידע בדיוק על מה ערן דיבר, ועל מה ולמה סינן ערן מפיו את מילת הגנאי שהגיעה גם הגיעה לאיש.
"ובחדר הזה ישנות שתי אחיותיו - אחת בת ארבע עשרה והשניה היא אחותו הבכורה" המשיך ערן . 
״אנו מכתרים את האזור מצירים אלה" אמר והצביע על מפה שהיתה תלויה על הקיר.
"הכיתור יהיה באחריות צוות שאול, וחפ״ק אחורי ישב בגבעה הזו", אמר ערן, והצביע על מיקום שליטתו של המפקד על כל ההצגה .  ערן המשיך ופרט את התוכנית , הציג את נקודות התורפה ואת התשובות אשר היו מוכנות לכל תרחיש אפשרי. 

״ועל פי המידע שמסר השב״כ , הבחור נמצא בתוך הבית מאז אתמול וטרם יצא משם ". סיים ערן את התוכנית , והישיר מבט אל איציק , מפקד היחידה.
 "או - קיי " אמר איציק, ותוך כדי כך הניח את כף ידו על השולחן בטפיחה קלה. 

"למישהו יש משהו להוסיף לפני שאני מסכם?" שאל . 

"טוב אנשים , יפה , התוכנית מבחינתי מאושרת, ערן , אתה וניב עם התוכנית על הרכב שלי בעוד חצי שעה , ואנו נוסעים להציג אותה לאלוף הפיקוד. אם הוא יאשר את הפעולה, היא תבוצע הלילה שעתיים לאחר חצות" אמר.".

יום סגרירי ואפור, ליווה אותם במכונית בדרכם אל אלוף הפיקוד. 
כל אחד מהם היה שקוע בהרהורים בעת שהרכב עשה דרכו . 

״ערן״ חתך איציק את השקט , וריכז את תשומת לבם של הנוכחים ברכב ״ערן , מה דעתך לדחות את קורס המאבטחים בשנה ולחתום עוד שנה ? אנו פה , ביחידה,זקוקים לך " עשה איציק נסיון אחרון לשכנע את ערן .
"אינני רוצה ללחוץ ביום כזה, בטח ובטח זמן קצר לפני הפעולה, אך גם אם תתעקש על תשובה שלילית, אקבלה" אמר איציק. 

״טוב תראה , זה באמת לא הזמן , המפקד " ענה ערן . ״גם לא נראה לי . אני רוצה לשנות כיוון בחיים , לראות עולם,לעבוד , ללמוד , ובעתיד גם להקים משפחה " . 
״רצונו של האדם הוא כבודו " סיכם איציק , מפקד היחידה  ולא יסף. 

האלוף אישר את התוכנית , שלח מבט חם אל ערן לפני יציאתם ואמר. 

״ערן, אני אמצא בחפ"ק , ואני סומך עליך ועל הצוות ". 

ערן יצא ממשרד האלוף תוך הצדעה .

גם בדרך חזרה שתקו שלושתם , כאשר כל אחד מהרהר לעצמו .

איציק החנה את הרכב במגרש החנייה תוך שהוא מפטיר. " עשו הכנות אחרונות, המסדר שלי נקבע לשעה שתיים״.

ניב וערן נכנסו למגורי הצוות ומצאו את הלוחמים בודקים את הציוד , הנשק והתחמושת .

" מה קורה,קאשי " ? שאל ערן את קאשי מפקד החוליה . 

״הכל עשר, מוכן ומזומן לפקודתך, המפקד" ענה קאשי תוך שהוא מעלה את טון דיבורו במילה המפקד, לאות הלצה והערכה . 

"דיר באלאק מהשטויות, קאשי ", ענה ערן " ובלי המפקד , דיר באלאק".

קאשי חייך . 

"ואצלך, אלפסי,הכל מוכן ? ".

״כן , מוכן ", ענה אלפסי .

"טוב חבר'ה, תקשיבו " אמר ערן  " תהיו מוכנים בשעה שלוש עשרה ארבעים וחמש למסדר מפקד היחידה ".

"לאחר המסדר - מנוחה, ובאחת ושלושים לאחר חצות תזוזה, יש ?" סיים ערן . 

כח הלוחמים של ערן היה מוכן לתזוזה בזמן .

"הלאה חבר'ה " כינס ערן את צוותו וכל הצוות התכנס באחת ליד אחד מרכבי המרצדס לטקס הקבוע לפני כל פעולה . הלוחמים במרכז המעגל שמו את יד ימינם על היד השניה כמו שחקני כדורסל לפני משחק .

אלא שכאן זה לא היה סתם משחק , אלא משחק לחיים ולמוות 

"חבר'ה , מפקד היחידה מייד יגיע , הוא רוצה לומר לנו מספר מילים לפני היציאה״ פנה ערן ללוחמיו.

"ומילה לפני שזזים " המשיך ערן.

"זוהי הפעולה האחרונה שלי , בואו נרביץ פעולה כמו שכתוב בספר ". 

דמותו התמירה של איציק, מפקד היחידה הופיעה בשביל המוביל מכיוון הלשכה.

"חברים"  דיבר אליהם איציק בצורה נטולת דיסטנס "חברים , שימו לב, עיני כולם נשואות אליכם ולא בכדי. האיש שאתם הולכים לתפוס, ואני מדגיש לתפוס ולא להרוג , כי האיש הזה הוא מאגר מידע עצום. האיש הזה גרם נזק כבד לעם ישראל , משפחות שלמות נהרסו , ילדים חפים מפשע נהרגו , ואחרים נשארו יתומים , והכל , הכל בגלל המחבל הזה ".

 סמוך לשעה היעודה הגיע הכח לחורש , כמאה וחמישים מטר מביתו של מוחמד חוסיין. 

אנשי הכח ירדו בצורה חרישית , כובעי גרב לראשם , אוזניות תחובות באוזנם ודיבורית משתלשלת וצמודה לחולצתם של מפקדי החוליות . 

על פניהם של ערן , עידו ומפקדי החוליות מכשיר לראיית לילה אשר הודק לפנים כמו מסיכה ונצמד שם ברצועת עור מותאמת. 

ערן התאים את כוון מכשיר ראיית הלילה לעינו ובחן את השטח , שהיה נקי .

״בשארי, חיפוי מימין" לחש ערן לאוזניה .

"רות " . 

”שפר, ריצה חרישית עד לעץ הגבוה " שפר הגיע לעץ בריצה מהירה,ירד וחיפה.

"אלפסי, שים לב מימין״ לחש ערן 

"אני חוצה את הכביש, אחריי , ביטון וניסים , עידו סוגר. בשארי , כנוס אלינו במהירות " סיים ערן את דבריו. 

כמו דמויות נעו הכוחות במהירות בחשיכה.

הבית עמד בקצה הרחוב, מוקף עצי זית וגינה, אשר בה גפן משתרגת תלויה על עמודים מאולתרים. 

אנשי הצוות של ערן עבדו כמו רובוטים. כל חוליה ידעה את תפקידה ומיקומה. 

אלפסי ואיתי התמקמו מול החלונות, בצד המזרחי אחרי לול עופות ישן  תוך שהם נשכבים . 

"קבל צנון "לחש אלפסי לאוזניה, אות להתמקמות . 

"צנון "לחש גם קאשי ובהמשך לחש גם בשארי את אות הקריאה כשהתמקם".

"יפה " חשב ערן, "הכל הלך טוב עד עכשיו , שרק יימשך כך " אמר לעצמו , תוך שהוא מרים עיניו למרום בתחינה סמויה. 

" צנון" , לחש תוך שהוא משדר לאיציק , מפקד היחידה . 

" יפה " ענה איציק שישב בחפ"ק יחד עם אלוף הפיקוד." המשך".

ערן קרב בזחילה ונעצר כעשרה מטרים מהדלת . 

"בוא " קרא לעידו.

עידו בא מהכיוון הנגדי בזחילה ונשכב ניצב לערן . 

״קדימה , מזרחי " לחש ערן . 

מזרחי קרב בריצה שפופה אל הדלת. אחריו בריצה - ביטון , כשמפתח מסוג  'מסטר' בידו.

ביטון התקרב לדלת, ושניהם כרעו על ברכיהם ליד - הדלת.

ביטון החדיר בשקט את מפתח ה'מסטר' לחור המנעול וסובב את המפתח. אגלי זיעה בצבצו ברקותיו .

"אלוהים , שיפתח" חשב ביטון . 

ערן ידע, פריצה רועשת עלולה להקפיץ אנשים לא רצויים , דבר שעלול להתפתח לקרב מקומי. 

ביטון סובב חרש חרש את המפתח שמאלה.

"בינגו " זה נפתח . 

"פתוח " לחש ותוך כדי כך פתח חרישית את הדלת . 

הם ידעו את מבנה הבית , הם ידעו לאן על כל אחד להגיע . 

"ממן,אתה , עידו ושפר מאבטחים פה למקרים שאורחים יגיעו , ואם נידרש לכם אקרא לכם " לחש ערן לאוזניה . 

הם חדרו אל תוך הבית שהיה שרוי בחשיכה . 

ערן קרב בשקט אל פתח חדרו של חוסיין מוחמד יחד עם יוסי מזרחי.

אורן כהן עמד ליד משקוף הדלת של חדר האחיות . 

ביטון קרב כמו נמר המתכונן לעוט על טרפו, והגיע אל חדרם הסגור של הוריו של חוסיין מוחמד.

ערן ויוסי מזרחי חדרו לחדר החשוך באקדחים שלופים שבהם משתיק קול .

ערן הגיע ראשון למיטתו של חוסיין מוחמד, והצמיד את הקנה עם משחיק הקול אל מצחו. 

יוסי מזרחי לא אחר אחריו, ועט על חוסיין תוך שהוא מצמיד לשפתיו סרט דביק אשר סתם את פיו. 

מוחמד חוסיין נעור בבעתה ורצה לצרוח , אך פיו היה חסום.

כאשר ניסה לשלוח את ידו אל מתחת לכר כדי לשלוף את אקדח ה'לוגר׳ שלו , הקדימו מזרחי שהיה מיומן , והצמיד את ידיו לאזיקים אשר מנעו ממנו לזוז. 

להפתעתם הרבה נרגע מייד חוסיין מוחמד,כאילו שהמתין למעצרו, כי ידע שזה יגיע.

מזרחי העיף מעליו את השמיכה, אחז בזרועו ולחש לאוזנו בעברית.

"קדימה, המשחק שלך נגמר״. 

" בלי שטויות " המשיך ערן ללחוש באוזנו השניה בעברית , כי ידע שמוחמד חוסיין שולט בעברית.

"טעות שלך וההורים שלך יאספו את המוח שלך".

ערן קרא באוזנייה בלחש לנהגי הרכבים להגיע אל פתח הבית . 

הם לא הספיקו להגיע אל מפתן החדר כאשר צרחה פרצה מכיוון חדר האחיות , וכל הבית נעור לפתע. 

ההורים פתחו את הדלת ויצאו בריצה לכוון חדר הבנות . 

ביטון עצר את ההורים בגופו, מונע מהם להגיע אל הסלון.

ערן קלט כי המצב הולך להתדרדר, הוא רץ לחדר האחיות וקלט את התמונה. 

אורן כהן עמד באקדח שלוף מול האחיות.

אחותו הבכורה של חוסיין מוחמד, אשר שמעה רעש מכיוון חדרו של אחיה , הדליקה את נורת הלילה מעל לראשה והבינה את המתרחש. 

היא הספיקה לקום ממיטתה.

 "רוצחים", פשיסטים " צרחה בעברית , ״תעופו מכאן ".

 ערן לקח את העניינים לידיים.

"צא ועזור למזרחי להטיס אותו לרכב , אני אטפל בה " אמר לאורן כהן.

מכיוון חדר האם עלו צרחות בערבית . 

ערן רצה למנוע מצב של הגעת כוחות עויינים עקב הצעקות שהחלו לעלות לפתע מתוך הבית.

 "להתחיל לצאת " קרא.

אורן כהן ומזרחי כבר היו בתוך הרכב עם מוחמד חוסיין.

עידו קרב בהליכה לאחור עם ערן . בצעדים איטיים הם הלכו לאחור, כשהם צמודים כתף אל כתף , ואקדחיהם שלופים .

ביטון כבר היה ברכב .

ערן הבין שהעסק לפני סיום , ושר על קור רוח למרות המצב העדין.

"כולם לרכבים " לחש לאוזנייה.

למרות שלא ראה את הרכבים, ידע שהם יגיעו בזה אחר זה . 

הוא ידע שכדאי עכשיו לנטוש ולא להמשיך כי המשימה בוצעה. 

לפתע זה קרה . 

בקפיצה נחשונית קרבה אחותו הבכורה של חוסיין אל ערן,הושיטה ידה ותלשה את מכשיר ראיית הלילה שכיסה את עיניו.

והמכשיר נפל לארץ.

ערן התעשת , ובשניה הם עמדו פנים אל פנים במרחק של כעשרה סנטימטרים. 

ערן יכל לחוש את נשימתה, את חום האויר שיצא מפיה והגיע לפניו .

 "רוצח" סיננה מפיה . 

הם עמדו במשך שניה ארוכה זה מול זו תוך שהם בוהים האחד בתוך עיני השנייה.

הלובן בעיניים נראה להם כה קרוב .

״צא״ הגיעה הצעקה באוזניה מכיוונו של איציק מפקד היחידה , שהיה עד לכל המתרחש בעזרת האוזנייה והדיבורית.

"צא עכשיו " עידו תפס אותה בכתפה והדפה , והיא נפלה לאחור. 

ערן התכופף , הרים את מכשיר ראיית הלילה והוא ועידו יצאו ,עלו למרצדס תוך שהוא בודק את כל החוליות , שיצאו מתחום אזור הבית.

ואכן כולם דיווחו באוזניה שהם על הרכבים.

הכוח הגיע אל החפ"ק ,לא הרחק ממפקדת החטיבה, תוך כעשר דקות.

שם המתינו ,נוסף לאלוף ולאיציק , מפקד היחידה , גם אנשי שב"כ שקלטו אליהם את חוסיין מוחמד לחקירה.

"המשימה בוצעה במלואה" פנה האלוף אל הכוח  "אני גאה בכם, דעו שבעקבות המעצר הזה ובזכותכם דם רב לא יישפך "

"לחיים". אמר והרים כוסיות שהוכנו כאשר היה הכוח בתנועה. 

"לחיים" צעקו כל צוות הלוחמים של ערן. איציק קרב אל ערן,חיבקו חייך ואמר . 

”כל הכבוד ערן "

וערן חייך נבוך.

 "הכבוד מגיע לחבר׳ה " ענה.

3. בית המשפט – כתב אישום.