חפשו  מידע על היעד        

פאס Fes מרוקו-מידע,טיפים ואטרקציות


 מאת אביזמר -מחבר הספר המדריך למרוקו
 

ממוקמת מדרום להרי הריף ובצפון מערב לשרשרת הרי האטלס התיכון. פאס נמצאת בצומת דרכים חשובה בצפונה של מרוקו, על כביש הרוחב Pl  המקשר בין רבאט לאוג'דה, כביש P24 המקשר אותה עם מראקש, כביש P20 המחבר אותה עם מידלת, ארשדייה, חבל טפיללת והסהרה . פאס מרוחקת כ 60-   ק"מ ממקנס, 281 ק"מ מטטוואן, 303 ק"מ מטנג'יר, 108 ק"מ מרבאט, 343 ק"מ מאוג'דה, 483 ק"מ ממראקש ו - 289 ק"מ מקזה. פאס הנה השלישית בגודלה במרוקו, אחרי קזה ומראקש ויש בה היום קצת יותר מ- 1.250,000 תושבים.

פאס, העתיקה בין ערי מרוקו והבירה הראשונה, לפני מראקש, מקנס ורבאט. פאס בת אלף השנים, בירת ההשכלה, הדת, האומנויות והתרבות של המגרב. היום ידוע שהמייסד של פאס הוא מולאי "אידריס הראשון" ( 789  793 ) ולא בנו” אידריס השני " כפי שסברו תחילה, אך אני מביא בפניכם את שני הגירסאות, והאמת איפה שהיא באמצע, או בהתאם למקור.




מה
 מקור השם פאס ?:

מספרים שכאשר מולאי "אידריס" החל להקים את העיר, הוא נטל מקוש עשוי זהב וזרועו כסף, וביצע עמו את החפירה הראשונה בזמן הנחת אבן הפינה לעיר פאס. הזהב והכסף היו אמורים לסמל את השפע והגדולה שעתיד להיות לעיר ואותה ייעד "אידריס" להיות עיר בירה. זו אומנם אגדה, אבל למקוש בתשליחית (שפה ברברית) קוראים "פאס". את המקוש הזה קיבל מולאי "אידריס" במתנה מהתושבים. הסבר אחר למקור השם הוא שלנהר החוצה את המקום שבו נבנתה העיר, קראו פאס.


 


פאס שונה, היום, מאד מכל מה שהינכם מכירים באירופה, אך למרות שהעיר אינה סתם מוזיאון המציג את ימי הביניים, עדיין האווירה של העבר לא נפגמה. היות והמסורת הפאסית, כאן, מושרשת מאוד בנשמת התושבים, סביר להניח כי פאס לעולם לא תדמה לאיזו שהיא עיר מימי הביניים, או אפילו למראקש או מקנס שהפכו להיות ערים שכמעט כל תכליתן מוקדשת  לתיירות. ואכן, פאס היא אחת הערים הבודדות במרוקו שבהן לא תתקל, כמעט, בסוחרים טרדנים. הפאסים יותר מדי גאים מכדי למכור מנהגיהם תמורת סמלים שטחיים אלה של התרבות המערבית, עסקאות נסגרות כאן בצורה שהן נעשו כאן מאז ומתמיד בשוויה שוויה (לאט לאט), על כוס תה מלא צמחים טריים תוך החלפת דעות, בדיחות, סיפורים ומעשיות,וזה חובה!.

 

#התמצאות, המוצאות והמבואות:

למרות שרבאט היא מטרופולין מודרני וגדול, קל בה להתמצא. כמו כל הערים העתיקות במרוקו, גם כאן העיר נחלקת לשני חלקים עיקריים העיר החדשה () והעיר העתיקה (המדינה והמלאח). מרבית המקומות העשויים לעניין תיירים נמצאים במרחק הליכה, לא גדול, זה מזה. לב העיר החדשה נמצא בשדרות מוחמד החמישי (Avenue Mohammed V) שדרה רחבת ידיים, יפה ומרשימה, בה נמצא הפרלמנט המרוקני וגם תחנת הרכבת המרכזית של רבאט. מהשדרה יוצאים הרחובות המרכזיים האחרים של העיר החדשה. הכניסה למדינה נמצאת אף היא במרחק הליכה ממרכז העיר, ומקסימום אפשר לקחת מונית קטנה שכאן הן צבועות בצבע כחול (blue petit taxi)  עם מתעייפים. כן תמצאו את המוזיאון הארכיולוגי והכניסה הראשית לארמון המלך בסביבה הקרובה.

מרבי בניני הממשל ורבים מהמלונות ממוקמים ב – Avenue Mohammed V או בסביבה הקרובה מאוד לשדרה. מרבית השגרירויות פזורות מזרחה , בין  Avenue Mohammed V לבין כיכר אברהם לינקולין (Place Abraham Lincoln) את העיר העתיקה והחדשה מבדילה שדרה רחבה והומה, שדרות חסן השני (Boulevard Hassan II), שמשתרעת בכוון דרום עד לחוף הים בצד אחד, וצפונית מזרחית עד  נהר בו גרג (Oued Bouregreg) בצד השני.

 

#הגעה

באוויר:

 נמל התעופה  Saiss  בפאס נמצא 7 ק"מ מדרום לעיר החדשה. ישנן ארבע

טיסות שבועיות לקזבלנקה, שתיים למרקש, ואחת לטנג'יר וכמובן טיסות המשךלכל היעדים במרוקו. כרטיסי טיסה אפשר לרכוש בכל משרדי הנסיעות בפאס.  טלפון של שדה התעופה: 055624800.

 

רכבות :

תחנת הרכבת נמצאת בעיר החדשה(Vill nouvelle) , במרחק 10 דקות הליכה מהמרכז בשדרות אלמווחדין (Av. Des Almohades). הנסיעה ברכבת היא הנוחה והכדאית ביותר אם פניכם מועדות לאוג'דה, טנג'יר, רבאט, קזבלנקה או מראקש. הרכבות העיקריות הן: לאוג'דה 4 רכבות ליום לשני הכיוונים, כ - 4 שעות נסיעה. לטנגייר 2 ליום, כ - 6.5 שעות. לקזבלנקה 8 ליום, כ - 5 שעות. לרבאט וקזבלנקה יש אחת ישירה. מראקש 5 ליום, כ - 8 שעות. חלק מהרכבות יוצאות בלילה ויש קרונות לשינה. 

המשרדים של חברת הרכבות המרוקנית O.N.C.F. בפאס נמצאים בשדרות מוחמד החמישי (Bd. Mohammed V). טלפון: 055625001/132

 

אוטובוסים:

CTM  תחנת ה- CTM  נמצאת בעיר החדשה בחלק הדרומי של Blv Mohammed V . (לחב' זו יש משרד, גם, בתחנה המרכזית החדשה)  ניתן לרכוש כרטיסים עד לחמישה ימים מראש, ומוטב כי תעשו זאת מוקדם ככל האפשר.  הביקוש הוא גבוה, בעיקר בקווים פאס – טנג'יר,  ופאס - מראקש שבהם יש רק אוטובוס אחד ליום.

 ישנם אוטובוסים גם  לקזבלנקה 7 פעמים ליום, רבאט 6 ליום, לטאזה ואוג'דה פעם ביום, לששוואן וטיטוואן פעם ביום. לפרטים נוספים:***

חב האוטובוסים הפרטיות משתמשים בתחנה המרכזית החדשה הנמצאת בסמוך לקסבה ליד היציאה מבאב אל מחרוק שבפאס אל באלי.

תמצאו כאן אוטובוסים לכל היעדים הקרובים והרחוקים במרוקו. כמעט ואין צורך להתעניין על לוחות זמנים, מאחר וישנן הרבה חב', ומניסיון שלי מתי שתגיעו תמצאו תחבורה. לפעמים יש צורך בשילובים. לבדוק בטיחות ונוחות (מקום ישיבה!) ומחירים.

יש חב' שיש להם משרדים בתחנה שבו הנכם יכולים להזמין כרטיסים ומקומות שמורים מראש בקווים  שיש להם ביקוש רב.

 

מוניות גדולות (Gran Taxi):

לנסיעה מחוץ לפאס יש מוניות שרות היוצאות מכמה נקודות בעיר. לרבאט  מהרחובות סביב תחנת ה – CTM, למקנס מתחנת הרכבת, לטאזה והמזרח מבאב אל פתוח (Bab el Ftouh) בחלק הדרומי מזרחי של פאס אל באלי (ביציאה לאוג'דה). ליעדים קרובים אחרים המוניות יוצאות מתחנת המרכזית החדשה בבאב אל מחרוק. המוניות רובם מסוג מרצדס,  וצבעם לבן. המחירים לנסיעת שרות קבועים. לנסיעה מיוחדת, סכמו מחירים מראש!

 

בעיר

 אוטובוסים :

שרות האוטובוסים בפאס טוב למדי, למרות הצפיפות בשעות מסוימות ביום. מספרי הקווים מוצגים בצד האוטובוס, ליד הדלת האחורית. הקוים נוחים וכוללים בין השאר את קו מספר 3 מ – Place de la Resistance  לשער מבאב אל פתוח (Bab el Ftouh) ולרובע האנדלוסי. קו מספר 9 מ – Ave Hassan II ל – Palace de l’Istiqlal ושער באב ג'לוד  הכניסה לפאס אל באלי. קו מספר 19 מ  תחנת הרכבת ל – Place Baghadadi 

 

מוניות קטנות (petit taxi):

 

המוניות הקטנות (petit taxi) הצבועות בצבע אדום הן רבות וזולות. הנהגים מפעילים את המונה  ללא קשיים ורובם אדיבים, במיוחד אלה המבוגרים והדתיים  (אתם תזהו אותם). צפו לשלם עד 10 דרהם מתחנת ה – CTM  לשער באב ג'לוד, וגם נסיעות אחרות בתוך העיר יעלו סכום דומה.






#רקע היסטורי

בשלהי המאה השמינית, מקימים שבטים ברברים צפוניים, ישוב קטן על גדות וואד (נהר) באזור זה.

בשנת 789  הגיע ממכה, דרך קארווין, איש דת קדוש ומפורסם, ושמו אידריס הראשון. דור חמישי לנביא מוחמד, הוא מגיע בליווי חברו ראשיד. הם מתיישבים, תחילה, באזור שנקרא Zerhoum  ושם שבטי הברברים קיבלו אותו כמנהיג בלתי מעורער. הוא מייסד את העיר ומת בשנת 793 חמש שנים בלבד אחרי הגעתו.

אחת הגירסאות מספרת שעם הגעתו חיפשו יועציו מקום שיש בו תנאי מחייה נאותים, ובעיקר מים, ועל כן הם מגיעים להתיישב על אחד הגדות של הנהר, וקוראים למדינה החדשה שהם מקימים בשם פאס. האגדה מספרת שאידריס הראשון בבואו לסמן את תוואי החומה מסביב לפאס, נתן את מכת המקוש הראשונה עם מקוש פאס בברברית (עשוי זהב וכסף, שקיבל מתנה מנתיניו.

בגירסא שניה מספרים שבנו אידריס השני (804 - 828) אשר נולד חודשיים אחרי מותו של אביב, מונה למנהיג בגיל 11, כלומר משנת 804 ולמשך 24 השנים הבאות עד 828. הוא מקים רובע חדש על הגדה השניה של הנהר ובו ארמונות, מסגדים, שווקים והכל בפאר רב ההולמת מנהיג צעיר. מאחר והמשפחה ישבה ב – Omlil, שמה ה-"חדש" של העיר הרומית וולובליס, והמקום היה קטן בכדי לקבוע אותה לעיר בירה, על כן הרחיק כ- 50 ק"מ מזרחה שם הוא יסד את העיר פאס.

בשנת 817, כ- 800 משפחות ערביות מקורדובה (ספרד) בורחות מהעיר בגלל מהומות ומוצאות מקלט בעיר פאס. הרובע בו שוכנו פליטים אלה קרוי על שמם  אדוואת אל אנדלוס משום שבאו מאנדאלוסיה. גם יהודים באו עימם  ב- "עליה" זו לפאס. זו היתה תקופה בה שלט בקורדובה שליט אכזר בשם אלחלקים ( (Elhalcem  הראשון, אשר גרם לעזיבה של אלפי משפחות Maures  שמצאו מקלט תחת שלטונו של אידריס השני בפאס.

תקופה קצרה לאחר מכן מגיעות משפחות אחרות מקארווין שבטוניסיה של היום, אשר בורחות בעקבות רדיפות דתיות, ובאות לפאס למצוא בה מקלט. לרובע שהם מקימים הם קוראים אדוואת אל קארווין על שום המקום ממנו באו. כך נוצרו שתי אסכולות שונות משני צידי הנהר. האחת קרוואינית שמקורה מהעיר קראווין, והשניה מורית, המורכבת מפליטים ספרדיים. פליטים אלההביאו איתם תרבות מאד מפותחת שגרמה לכך שפאס תהפך למרכז רוחני, תרבותי ואומנותי. שתי קבוצות אלה באו, כאמור, ממרכזים מבוססים וחשובים של ההתפתחות האיסלמית. המיומנויות שהן הביאו עימן היוו גורם שלא יסולא בפז בבניית התשתית של העיר פאס. תשתית שלימים הפכה לאחד המרכזים החשובים ביותר של דת, תרבות ואדריכלות איסלמית וכמובן מעמד מסחרי איתן. אך ימים ראשונים אלה היו רחוקים מלהתנהל על מי מנוחות.

"אידריס השני מת בגיל 33 בלבד, אך הוא השאיר אחריו היסטוריה מפוארת, והוא נחשב למייסדה של מרוקו. קברו, הצמוד למסגד הקראוויני, במדינה של פאס, המוגדר כקבר קדוש, הוא מקום עליה המוני למרקונים עד עצם היום הזה.

מכאן ועד בואם של שושלת האלמורביטון, שלטו בפאס צאצאיהם של האידריסים, שתחת הנהגתם העיר פרחה מאוד, הוקמו:שווקים ובהן בתי מסחר רבים , בתי  מלון, בתי מרחץ ובנינים ציבוריים רבים, פותחו אמצעי התחבורה ומוסדות להשכלה גבוהה.

היורשים, שהסמכות הרוחנית והדתית, של אידריס הראשון והשני, פגה. החלו בנסיגה במעמדם, שהתבטאה במרידות של שבט הזנאטה מהצפון. שבט ברברי זה תקף את העיר במאה ה 10- וכבש אותה. כן מרדו הדרומיים משבט הסנהג'ה (האלמורביטון).    

עם שקיעתה של השושלת האדריסית, מרוקו נקרעה בין האומאידים*** מספרד והאגלאבידים*** מטוניסיה. פאס עברה מיד ליד מספר פעמים, אם כי שני הצדדים המשיכו לשפר את הביצורים של העיר. המאבק בין שושלות אלה הוכרע ב- 1069  כאשר האלמורביטונים (שושלת האלמורביטון), איסלמים קיצוניים משבט הסנהג'ה, פרצו לאזור הזה ממדבריות מאוריטניה, וכבשו את פאס, בדרכם לכבוש את ספרד. היה זה השולטן "יוסף אבן תשפין", המנהיג והמייסד של מאראקש (1106-1061), שמאחד את הרובעים לעיר אחת ומקיף אותה בחומה, ומכאן היא תקרא פאס אל באלי.

זאת היתה תקופה של קנאות דתית לשמה, וזה השפיע לא רק על המוסלמים אלא גם על הנוצרים שמעברו השני של הים התיכון. אין תקופה, וגם מאוחרת יותר, שראתה הקמה של כל כך הרבה כתות סגפניות, שרואות את יעודן העיקרי בכפיה של ציות מוחלט לחוקי דת האיסלם. אך כמו שקרה באירועים היסטוריים רבים אחרים, לאחר שההתלהבות הראשונית, עקב הכיבושים וכפית הדת השמרנית, פגה. גם האלמורבידים העדיפו עם הזמן את הפינוקים וההנאות של החיים.

שושלת האלמורביטון מובסת על ידי שושלת האלמווחידון בשנת 1146, וכאשר הם כובשים את פאס, וערים נוספות, הם הורסים את חומות העיר, ובונים אותן מחדש רק לאחר שהבטיחו את נאמנותם של התושבים כלפיהם, מצד אחד, והרס העיטורים בהם ובמסגדים מאידך. קטעים גדולים של חומות פאס, שאתם רואים היום, הם מהתקופה הזאת. לא רק זאת, גם שושלת האלמורביטון וגם זו של  האלמווחידון העדיפו את מראקש כבירתם. ולמרות ההשקעות שהיו בעיר, פאס נשארה בצל של מראקש למשך שנים רבות.

תקופת הפריחה הגדולה של פאס הגיע תחת שלטון בני מרין (המרינים). שושלת זאת כבשה את העיר בשנת 1250 לאחר מאבק קשה  שארך כשנתיים, היא משמשת כבירת הממלכה לאורך כל תקופת שלטונם. מגיעה פאס לשיא פריחתה והופכת מרכז רוחני, השכלתי אומנותי, מדיני, ותעשייתי המקרין השפעה רבה מעבר לגבולות המגרב, בעיקר בכל הקשור לפרשנות האיסלם. הם אומנם לא בנו מסגדים חדשים על השניים הגדולים שהיו קיימים, מסגד הקארווין, ומסגד אנדלוס, אך הם הוסיפו מבני ציבור ומדרסות רבים ובהם ארמון לשולטן. השולטן השני של השושלת המרינית "אבו יוסוף יעקוב השני" (1258 - 1286), שהיה ידוע בצדקנותו ועזרתו לחלשים מחד,  אך לא סמך יתר על המידה על נאמנותם של תושבי פאס מאידך, ולפיכך הקים עיר מבוצרת ועצמאית מחוץ לעיר המקורית. עיר חדשה זאת נקראה בשם אלמדינה אלביידה  המדינה הלבנה, שהפכה ברבות הימים לפאס אל ג'דיד, ובה הציב השולטן כוחות צבאיים שיוכל לבטוח בנאמנותם, במקרה של מרידה. בעיקר היו שם שכירי חרב מורים ונוצריים. במאה ה  13  יש בה יותר  מ 200.000-  תושבים.

עם מותו של השולטן המריני האחרון, פאס עוברת במחצית השניה של המאה ה 14-  לשליטה של שושלת בני ווטאס, שהיו עסוקים במאבקים נגד הנסיונות של הנוצרים שבאו מספרד להשתלט על צפון הממלכה.

עם עלייתם של הסעדים במאה ה  16( 1549  1654) מראקש הוכתרה שוב כעיר הבירה (העיר הדרומית טרודנת שימשה כבירה בראשית דרכם של הסעדים), פאס נכנסה שוב לתקופה בה היתה בצל, אך במקביל הם לא הזניחו אותה. הם המשיכו לפתח את העיר ולפארה תוך שמירה על הצביון היחודי שלה (הסגנון ההיספנו מורי) בתוספת של אמצעי בניה חדשים מאיטליה (שיש). עקב מריבות של שלשת בניו של השולטן הסעדי, החשוב ביותר של השושלת הזו,Ahmad Al Mansour  Dahbi, שמת ב1603- השושלת נפלה, ואת מקומה, למעשה, מחליפה שושלת שריפית אחרת שבאה מחבל טפיללת, השושלת העלווית. 

השולטן מולאי "ראשיד" (1649  1672) בן השושלת העלווית התחיל במלאכת שיקום העיר. יורשו מולאי "איסמעיל" איבד עניין בפאס ובעיר מראקש, ששימשו ערי בירה מרכזיות לאורך 1.000 השנים האחרות, וקובע את מקנס לבירתו. מכאן פאס נמצאת בירידה לאורך שנים רבות עד שהגיעו השלטונות הצרפתיים.   

במאה ה 19- העיר נהנת מפריחה מצומצמת תחת השולטן העלאווי מולאי "עבדול רחמן", ולמרות התקופה הארוכה בה העיר היתה בירידה, פאס שמרה על מעמדה כאחד המרכזים החשובים בממלכה. ב1910- הצרפתים מחזיקים בשולטן, וב1912- השולטן מולאי " " נאלץ לחתום על הסכם ב -"פאס", המסדיר את השלטון הצרפתי והספרדי על מרוקו , עם צרפת ההגנה והיצוג בחו"ל, וכן סיפוח השטחים המוגדרים כבלאד אלסיבא, ועם הספרדים על סיפוח הצפון והעיר טטוואן.

ב- 1916 לאחר כינון משטר החסות הצרפתי, הצרפתים החלו בבניית העיר המודרנית על הרמה שבדרום מערב לשני הרובעים הוותיקים. פאס, בדומה לערים מרוקניות אחרות, לא סבלה מהריסה כללית ובניה מחדש, כשם שארע תחת השלטון הקולוניאלי באלג'יריה. זאת בזכות מדיניותו הנאורה של הגנרל ולאחר מכן המרשל Lyautey  (הנציב הצרפתי הראשון במרוקו). אם כי יש לזכור כי היה זה Lyautey  יזם ואף, במידה רבה, פקד על ההשתלטות על מרוקו בידי צרפת בתחילת המאה ה 20-.

עם קבלת העצמאות של מרוקו בשנת 1956, רבאט המשיכה לשמש כבירה ומעמדה של פאס כבירה הדתית של מרוקו נשמר. בעיר, אגב נערכים כל האירועים הדתיים החשובים וגם נישואי משפ' המלוכה נערכים כאן.

כמו כן, בגלל הדרדרות במצבה הפיזי של המדינה של פאס, התערב אירגון אונסק"ו של האו"מ על מנת לשמר את המדינה העתיקה ביותר בעולם.

 

מי הוא פאס?

היום מאופיינת פאס בחלוקה לשני אזורים: המדינה (Medina),  ופאס החדשה(Vill  nouvelle). האוכלוסיה, כיום, מורכבת  משלוש אסכולות:

מוסלמית טהורה אשר לעולם לא התערבבה עם אוכלוסיה אחרת.

המורית - צאצאי פליטים מספרד שהם תערובת של ספרדים וברברים.

יהודים אנוסים שהתאסלמו או הוסלמו בכוח. זאת לדעת שעד היום רבים מבני פאס המוסלמים הם בעלי שמות יהודים.

קבוצה אחרת היא זו של הברברים אשר הפכו ברבות הימים לאנשי מסחר וניהול. קבוצות האלו יצרו את הטיפוס הנקרא פאסי, אשר "שונה" משאר ילידי  מרוקו, כך בכל אופן הם אומרים וחושבים, הוא גאה יותר ומתורבת יותר, ועל כן הם נוהגים לומר "יש מרוקאים ויש פאסים"!

תושבי פאס מתאפיינים בעורם הלבן, במבטם הער, באצבעותיהם העדינות, בהקשבה פלגמתית (אדישה ואי אכפתית) שמביכה כל בן שיחה. כך הם שונים מן הטיפוס המרוקאי המצוי.

תושבי פאס גרים בבתים מפוארים בסגנון ספרדי לעומת המרוקאים הגרים בבתי חימר. הם נקלטים במהירות בעולם הגדול ובמיוחד בלונדון, שם הקימו חברות מסחריות, והמוטיבציה שלהם להצליח הולידה את ההשכלה הגבוהה והעשירה של ילדיהם. בשפת הפאסי אין את האות  R, וכך הערבית מפיהם נשמעת שונה מאשר הערבית בפי אחרים. האישה הפאסית כובדה מאוד על ידי בעלה, וזאת בשל המסורת הספרדית שהוטבעה בהן. היא היתה שותפה לאירועים ציבוריים רבים וזה היה לכבוד לבעלה ומשפחתה.

 

פאס שמשה כבירת מרוקו מספר פעמים, ולפרקי זמן ארוכים, תקופות אלה של גדולה הותירו את רישומן לא רק על העיר עצמה, שבדומה למראקש ומקנס היא מלאה במבנים המשקפים את היופי, הדמיון והאומנות הערבית, הספרדית, היהודית והברברית. הפאסים, כפי שתושבי העיר מכונים, רואים בצדק את עירם כמרכז התרבותי של מרוקו, ולכן הם מחשיבים עצמם בעמדה שהיא גבוהה מיתר תושבי מרוקו. אומרים שגם אם רבאט היא העיר המודרנית של מרוקו, וקזה העיר הכלכלית, ומקנס הבירה העלווית ומראקש עתיקת היומין הרי שאף שילטון לא יחזיק מעמד זמן רב אם לא יביא בחשבון את המאווים של אנשי פאס שידועים בנטיות המרדניות שלהם. ועל כן, פאס הייתה והנה עיר ידועה, תוססת וסוררת, שממנה יצאו דעות אופוזיציוניות לשלטון המרכזי.

 

היסטוריה יהודית :

יהודים התיישבו בפאס כבר עם בנייתה במאה ה  8, בעקבות קריאתו של מולאי אידריס אליהם, תוך הבטחה לקרקעות חינם. קריאתו מצאה אוזן קשבת ואלפי יהודים באו להתגורר בעיר. המפגש עם המהגרים שהגיעו מספרד, תוניס, פרס, בבל ואפילו ארץ ישראל, שהיו מרכזי התורה ועם ישראל באותם ימים, הביאו לפריחתה של הקהילה היהודית בפאס. ידוע שקהילת פאס היתה בקשר מתמיד עם קהילות ומרכזים יהודיים אחרים בעולם, דבר אשר העמיק את הלמדנות בקרב תלמידי הישיבות של פאס. די אם נזכיר בלשנים כמו ר' יהודה אבן קוריש, ר' יהודה בן חיוג', דונש בן לברט ואחרים, וגאונים כמו ר' יצחק אלפאסי  הרי"ף וכמובן ר' משה בן מימון  – הרמב"ם, שמשפחתו היגרה מקורדובה שבספרד לפאס בשנת 1150. הוא ישב בעיר כ 6 שנים עד לעלייתו לארץ ישראל.

בתקופת שלטון שושלת המווחידון על מרוקו בכלל, והעיר פאס בפרט סבלו היהודים מגזרות קשות. הרמב"ם שחי בעת ההיא בעיר, פירסם תקנות שבאו לסייע ליהודים שהחליטו לחיות כמוסלמים למראית עין איך לשמור על יהדותם.

בפאס נמנו באותן שנים אלפים של יהודים. כך נמנו כ 15.000- יהודים בתקופה בה שלטו האידריסים. מאז הקהילה גדלה והצטמצמה בהתאם לנסיבות. בעת רעה לישראל מספרם ירד, ובעת הגירוש היהודים מספרד מספרם עלה בהתאמה. בזמן השלטון הצרפתי על מרוקו היה שיא במס' היהודים בפאס, ואפשר לומר שהסיבה העיקרית היתה הביטחון הרב שהיה ליהודים בעת הזו.     

מאוחר יותר, במהלך המאה ה - 14 בעת שלטון המרינים ,הקהילה היהודית שהיתה מורכבת מצאצאי פליטים מספרד, שהגיעו לפאס בתקופת האידריסית, הועברה בכח מפאס אל באלי אל העיר החדשה פאס אל ג'דיד, על מנת שיהוו גורם נוסף שיעמוד לימין השולטנים.  היהודים נתפאסו, אומנם, כאזרחים מדרגה שניה וההתיחסות אליהם היתה בהתאם, אבל הם היוו גורם חשוב בכלכלת העיר, וחשיבותם בתחום זה עלתה על משקלם הפיזי עם הזמן. מאחר שהם נהנו מחסותם של השולטנים, אפשר היה לסמוך עליהם כי יעמדו לצידם במקרה של התקוממות.

 

בסוף המאה ה15- ובעקבות הגירוש מספרד יהודים רבים הצטרפו לקהילה בפאס. אפשר לומר שמס' היהודים הגדול ביותר מקרב המגורשים הגיע לפאס. כך נתערבבה האוכלוסיה היהודית בעיר והורכבה ,עתה, מיהודים וותיקים שגרו בעיר מזה דורות, מיהודים שחלקם באו מהרי ההאטלס. שתי אוכלוסיות אלו נקראו "התושבים"  בפיהם של המוסלמים והיהודים, ויהודים שהגיעו מספרד כתוצאה מהגירוש נקראו "המגורשים". עם השמחה והברכה שבאו עם הגעתםשל המגורשים נוצרו מתחים וקשיים רבים בין שתי הקהילות היהודיות. קשיים אלו נבעו מתוך מניעים של שונות מנטלית, כלכלית ודתית. לקח ליהודים בפאס עשרות שנים עד שהטינה והקינאה, במידה מסויימת, נעלמה וההילה הפכה אחת. בתווך הם אסרו על בניהם ובנותיהם להנשא שלא במסגרת הישנה, הם לא הכירו בכשרויות של רבני המגורשים או אלה של התושבים ועוד מחלוקות, בעיקר, דתיות גדולות אחרות היו שם בוודאי. עם זאת יהדות פאס היתה קהילה מפוארת שהצמיחה אנשי אקדמיה, מנהיגות, ורוח יהודית שורשית, שהקרינה מהשפעתה לא רק על היהודים אלא גם על מרוקו כולה. כיום חיים בפאס כ- 150 יהודים, ולהם שרותים קהילתיים נרחבים. רובם הגדול של היהודים עלה לישראל בשנות החמישים והשישים, ובתי הכנסת הרבים שהושארו מאחור משמשים, היום, למכירת שטיחים וכדומה.

 

 

 

# מידע לתייר  היהודי

משרדי הקהילה:

משרדי הקהילה היהודית והמועדון הקהילתי ע"ש הרמב"ם (Maimoide Centre) נמצא ברחוב זרקטוני 34 (24, Rue   Zerktouni) בעיר החדשה (Vill nouvelle) טלפון: 05-5620593/622 . יו"ר הקהילה הוא דר' גיגי.

 



בתי כנסת:

"רמב"ם"  בעיר החדשה (Vill nouvelle), ברחוב זרקטוני 34 (24, Rue   Zerktouni) , מעל משרדי הקהילה היהודית והמועדון הקהילתי  ע"ש הרמב"ם (Maimoide Centre)

"סעדון" בעיר החדשה (Vill nouvelle)  ב – Rue Roland Frejus . לא רחוק מהמרכז הקהילתי.

"גוזלן" בעיר החדשה (Vill nouvelle) גם  ב – Rue Roland Frejus . לא רחוק מהמרכז הקהילתי.

"אבן דנן" במלאח הישן, עיין ערך אתרים יהודיים בפאס, בעקרון לא משמש לתפילה, אלה לביקורים בלבד.

ויש עו כמה בתי כנסת, שלצערכם או לשמחתנו לא תמצאו בהן מניין, משום שהיהודים, ברבם, עלו ארצה, ובהם ביה"כ "תלמוד תורה פאס", " סיפרו" ו"בית אל".





 

מסעדות כשרות:

במועדון הקהילתי ע"ש הרמב"ם (Maimoide Centre) הנמצא ברחוב זרקטוני 34 (24, Rue   Zerktouni) בעיר החדשה (Vill nouvelle) יש ברוב ימות השנה מסעדה כשרה. אפשר להזמין מראש ארוחות לשבת וגם לקחת אוכל. יקרה יחסית, אבל לשומרי הכשרות  המסעדה פותרת כאבי ראש. המקום טוב, נעים, נוח, נקי ומסודר. אפשר, ורצוי להזמין מראש. לפרטים והזמנות, טלפון: 05-5620593/622

 

מסעדה דגים כשרה, נוספת, Bar de l’stor בבעלות ארמונד גבאי ב – Ave S.Slaoui . קבוצות צריכות להזמין מראש לפרטים טלפון: 055623896.

 

מוצרי בשר כשרים: לפרטים והזמנות, טלפון: 05-5620593/622 .

 

בית עלמין:

ישנו בית עלמין אחד ישן ופעיל, נמצא בתוך המדינה, בקצה הדרומי מזרחי של  המלאח. השער נמצא מעבר לכביש, אם אתם באים מכוון ארמון המלך. מצב התחזוקה של בית העלמין הזה מצויין.

 





בעלי שם:
 

ר' וידאל הצרפתי, ר' אבנר הצרפתי, ר' חיים הכהן, ר' יהודה בן עטר, סוליקה הצדקת, ר' יעקב אבן צור, ר' מנשה אבן דנן, ר' שלמה אבן דנן, ר' אהרון מונסנגו. 

הסיור במלאח ובית העלמין מתחיל מהכניסה לדאר אל מאחזן (ארמון השולטן) ב -  Place des Alaouite . במקום מגרש חניה קטן (בתשלום מזערי). התחילו עם בית העלמין היהודי  בית החיים, הנמצא בקצה הדרומי מערבי של המלאח, מעל ואדי זיתון. ברחובות הפנימיים המובילים לבית העלמין ישנו שוק "פישפשים" למוצרים זולים ויד שניה. שער ברזל שחור עם כתובת מאירת עיניים "בית היים פאס" תקבל את פניכם, דפיקות על דלת הברזל ושומר בית העלמין או אחד העובדים יפתח לכם את השער. אפשר להעזר בו על מנת להתמצא ולבקר קרובים ורבנים, כן אפשר לרכוש במקום נרות. בית העלמין הזה הוא היחיד שקיים בפאס, אם כי סביר שהיסטוריה יהודית כל כך ארוכה, כאן, בפאס בוודאי שהיה צורך בבית עלמין אחד נוסף או אפילו שניים. ואומנם יש הסוברים שארמון המלך עומד, היום, על שרידי בית העלמין הישן. בבית העלמין תמצאו לא אחת מצבות המציינות שהנפטר כאן "נתגלגלו עצמותיו" ולעתים לא בפעם הראשונה. עניין זה מחזק את הסברה הזו. מיקום בית העלמין מאפשר תצפית על החלק האחורי של המלאח, שאליו תכנסו עוד מעט, וכן את פאס החדשה. בית העלמין מתוחזק טוב מאוד, והקברים כולם צבועים בצבע לבן. ישנם קברים של רבנים ידועי שם, ובהם: ר' וידאל הצרפתי, ר' אבנר הצרפתי, ר' חיים הכהן, ר' יהודה בן עטר, ר' מנשה ור' שלמה אבן דנן, ר' רפאל אבן צור,  סוליקה הצדקת ור' יעקב אבן צור. אלה ועוד עשרות רבות של רבנים, דינים, בלשנים ונושאי תפקידים אחרים בקהילה, אשר הטביעו את חותמם על אחת הקהילות החשובות ביותר בעולם כולו ובמרוקו בוודאי (סקירה מפורטת עליהם, תמצאו בפרק על צדיקים וקדושים בראשית הספר בנושא  יהדות). 

בסיום הביקור בבית העלמין אתם מגיעים לחלק הצפוני של הרודה/ המערה (בית קברות בדארז'ית). שם קיים עדיין התלמוד תורה "אם הבנים" של פאס, המשמש כיום כמוזיאון יהודי מאולתר בו מוצגים מעטים, בעיקר של תשמישי קדושה ותמונות, שהותירו אחריהם יהודי המקום כאשר עלו ארצה. ילידי פאס המבקרים כאן, המקום יזכיר להם נשכחות.

מכאן אתם יוצאים דרך שער ברזל קטן שצמוד לתלמוד תורה, ומעברו השני נמצא המלאח הישן, מס' מדרגות, שער הברזל ואתם בסמטה צרה ומקורה. 100 מטרים של הליכה בתוך הסימטאות הצרות והמתפתלות (ו"קצת" מלוכלכות) ואתם בפתחו של בית הכנסת העתיק של משפ' אבן דנן. לא לוותר על כניסה לבית הכנסת הזה ששופץ רק לאחרונה, עבודות גבס וסטוקו יפים, ארון הקודש עשוי עץ מגולף, ואילו התיבה של החזן מצוייה בחלקו האחורי של אולם התפילה. מתחת לרצפת בית הכנסת ישנו אולם נוסף ששימש בעבר כגנזך. בכניסה לבית הכנסת יש בריכת הקוות ששימשה למקווה טהרה.         

 

שווקים ברובע היהודי:

שוק הזהב, בסוף הרחוב הראשי של המלאח. אם אתם באים מרחבת ארמון המלך, תוכלו להגיע לשוק הזהב דרך רחוב בו חסיסאת.

שוק באב א'דקאקין  שער החנויות, בפנים השער ולאורך הרחוב הניצב. תמצאו  שטיחים ובדים ובגדים לרוב.   

שוק נוסף נמצא בצד ימין של דרך בו חסיסאת. תמצאו בו הרבה מוצרים מרוקנים מאיכות לא גבוהה, מאוד עממי והמחירים בהתאם.

 

בית הרמב"ם: 

נקודת המוצא באב בו ג'לוד. נכנסים פנימה דרך השער הגדול אל רחבה לא גדולה, בפניה הראשונה פנו שמאלה ומייד ימינה ואתם ברחוב תלעאה אלכבירה–  הדרך הגדולה (Rue du Talaa Kebra), ואתם במרכז שוק של בשרים ופירות יבשים. יש לכם כ  200 מטרים ללכת עם מורד הדרך המקורה והסמטה הצרה בצד שמאל תוביל אתכם אל פתח כניס בימין הסמטה. הסימו שהגעתם למבית הנכון הוא שלט שיש הקבוע בכניסה. אפשר, גם, לבקש מאחד המקומיים שילווה אתכם למקום. אפשר לבקש מהמשפ' המתגוררת במקום לעלות אל הדירה, אפשר שהם יסכימו, ויצפו, כמובן, לתשר כלשהו.

 

 

#מה לראות ומידע מסייע

מרבית האתרים בפאס נמצאים, כאן, ואין ספק שאת מרבית זמנכם תעבירו בחלק זה של העיר. ישנם מראות אינספור במדינה הבלתי-תאמן זאת. הביקור בה ידרוש מכם מספר ימים והליכה מרובה כדי לקלוט רק חלק קטן מהמתרחש בה. בשעה שמבנים חשובים – מסגדים, מדרשות ומבני דת אחרים - הם מעניינים, אך אינם מהווים את תמצית החיים של המדינה של פאס, היות ומרביתם ממילא סגורים בפני לא מוסלמים. בהליכתכם במדינה תגלו את פאס האמיתית על ידי זה שתתנו לחושיכם להוביל אתכם באיטיות דרך הבזארים ההומים אדם, תוך כדי עצירה בכל רגע שמצב הרוח או המתרחש יגורם לכם לצפות בפעילות המעוררת בכם ענין. זה ויחד עם חיטוט במגוון האינסופי של פריטים למכירה. כך או כך, פשוט, תקשיבו לפעימות הלב של המדינה ה -"עשירה" והנפלאה הזו, שאין לדעתי, גדולה ממנה ומיוחדת כמוה, לטעמי. על יופי ... תשפטו, כבר אתם! מכוניות , הס מלהזכיר, אין בריאה כזו. לא תראו אותם בכל משך שהותכם בין כותלי חומות המדינה.





 

רובע פאס אל באלי (Fes- el Bali) :

 

פאס אל באלי הוא הרובע ולמעשה הוא החלק העיקרי של העיר העתיקה הראשונית והמקורית ששרדה משלהי המאה ה 8-. על חומותיה, הוא מהווה את האזור, שהוא בעל העניין המרבי למבקרים.

העיר העתיקה (פאס אל באלי - העיר הישנה (Fes- el Bali- היא אחת הגדולות בעולם והמעניינת ביותר במרוקו. עצם העובדה שהיא נותרה שלמה, וכמעט ללא שנוי, על פני מאות בשנים, היא כשלעצמה ייחודית. פרט למראקש ומספר ערים עתיקות, נוספות, במזרח התיכון, אין דבר שיכול להשתוות לעיר הזאת בעולם הערבי. ביום מן הימים בודאי יכריזו עליה כאתר מקודש לשמירת המורשת  הדתית האיסלמית והתרבותית העולמית. סמטאותיה הצרות והמתפתלות, והבזארים  המקוריים שבה, מלאים ובכל סוג אפשרי של בתי מלאכה לדברי ומוצרי אומנות מרוקנים יחודיים לפאס כמו: צביעת בדים ומוצרי עור, אריגת שטיחים ובדים , ייצור תלבושות מרוקניות, כלי כסף נחושת וברונזה, רהיטים דלתות ועיבודי עץ, ריקמה ועבודה בברזל. כן תפגשו מסגדים, מדרשות, מסעדות ודוכני מזון, שווקים ובהם  בשר, פירות וירקות יבשים וטריים, חמוצים מכל הסוגים והנינים המסורים באופן מופתי. יתרה מכך, השערים והחומות המקיפות את כל העיר העתיקה הם מרשימים ביותר. אך לא רק המראות הם שימשכו אתכם לכאן, הריחות האקזוטיים, קול הלמות הפטישים של רוקעי המתכת, קריאת המואזין מתערבבת עם קריאתם של בעלי הפרדות והחמורים (החמרים)  באלק! באלק! באלק!, כלומר זהירות! זהירות! זהירות! ואתם צריכים לפלס את דרככם, דרך טורים ארוכים של חמורים עקשניים ברחובות הצרים והפטלטלים, והמלצתי לכם היא הצמדו לקיר ואפשרו את מעבר החמורים והפרדות (למבצע הליכה זה אני קורא "כוננות רשי" ומדוע? קראתי שמספרים על אמו של גדול פרשני המקרא, ר' שלמה יצחקי, שכאשר היא היתה בהריון עם רש"י בבטנה היא היא הילכה פעם ברחובות הצרים של וורמייזא  עיירה בצרפת ולפתע שעטו ברחוב חיילים רכובים על סוסים. לאמא המופתעת והמצרה על שעתיד להתרחש שמה את מבטחה בבורא עולם, נצמדה לקיר לפנים ובטנה מצאה גומחה בתוך הקיר התלול, החיילים חלפו על פניה, והיא ובנה ניצלו). כל אלה חוברים יחדיו לחוויה שלא תשכח במהרה. הינכם יכולים בקלות לבלות כאן שבוע בחקירת המבוך הבלתי נדלה הזה, ועדיין לא תרצו לעזוב. פאס היא, ללא ספק, תמצית חלומותיו הפרועים ביותר של כל מטייל ותייר, יחד עם זאת, היא קרובה יחסית לכמה מהמרכזים המתועשים ביותר בעולם, משום נגישותה לחופים הדרומיים של יבשת אירופה וקרבתה לים התיכון. הזמנים משתנים במהירות, וזה בודאי ישפיע בעתיד על האוירה בעיר ועל אורח החיים של תושביה. אך למרות זאת פאס עדיין שונה מאד מכל מה שהנכם מכירים באירופה, העיר אכן משתנה במהירות עקב התמורות שהביאה עמה המאה ה - 20, ויהיה זה מוטעה לחשוב ששינויים אלה לא נתנו את אותותיהם בפאס אל באלי (Fes- el Bali), וגם בפאס אל ג'דיד  (Fes el Jedid)  בהחלט ישנם שינויים שישפיעו ולא לטובה בעתיד. אך למרות שהעיר אינה סתם מוזיאון ה  "מציג" את תקופת ימי הביניים, ועדיין האווירה של העבר לא נפגמה, זאת היות והמסורת כאן היא מאד מושרשת ונמצאת בנשמת התושבים, הרי שסביר להניח, כי פאס אם לא תדע להבדל, מצבה הגיאוגרפי והפיזי יהיה כדוגמאת ערים עתיקות אחרות במרוקו, במגרב ובאירופה.

 אבל אם היא תשמר, אזי, לעולם היא לא תדמה לאיזו שהיא עיר מימי הביניים בצפון אפריקה בכלל ובמרוקו בפרט. אפילו מראקש ומקנס, במידה מסויימת, הפכו להיות ערים שכמעט כל תכליתן מוקדשת לרדיפה אחרי הכסף של התיירים, כמו ערים עתיקות באירופה. ואכן, פאס היא אחת הערים הבודדות במרוקו שבהן לא תתקלו, כמעט, בטרדנים המנסים למכור לכם את שירותיהם, וגם יתר התושבים לא מתאמצים, יתר על המידה, למשוך אליהם את התיירים, לא כן הדבר בהולכי הבטל בשער בו ג'לוד (עיין ערך מדריכים מקומיים בפרק זה).  בפאס לא תמצאו כמעט, מדבקות של אמריקן אקספרס, וויזה, יורוכארד או של דיינרס בשווקים. הפאסים יותר מדי גאים מכדי למכור את מנהגיהם תמורת "סמלים" שטחיים של התרבות המערבית. עסקאות נסגרות כאן באופן שהן נעשו כאן מאז ומתמיד בשוויה שוויה (לאט לאט), על כוס תה מלא עד מחציתו בלבד!, תשאלו למה? והם יענו לכם, שאם הם ימזגו לכם כוס מלאה, אתם תסיימו ותלכו. אבל כאשר הכוס מלאה למחצה, הרי שיש להם את האפשרות למזוג לכם עוד ועוד ועוד!, וכל פעם מחדש להשלים לכוס תה צמחים טריים ובו: נענע, פליו, לאוויזה, שיבה ואולי שכחתי סוגים נוספים, והכל לכוס שלכם עד למחציתה!, והעיקר, תוך החלפת רשמים, כי המטרה העיקרית היא השיחה, הסיפור, הקשר והפנטזיה ואחר כך הקניה. אם תתבצע טוב ואם לא, לא נורא כי הרי המטרה של הסוחר הושגה. מי יתן וזה ישאר שם במתכונת זו ולוואי והיה מתנהל אצלנו כך!

חומותיה של העיר העתיקה המאסיביות סובבות במבוך בלתי יאמן של סמטאות מתפתלות, שבילים ללא מוצא, קשתות, מסגדים, מדרשות, מקדשיםמזרקות, בתי-מלאכה ושווקים מכל סוג אפשרי, מכיוון שישנם בתי-עלמין רבים מחוץ לחומות, ובשל המדיניות הנאורה של הגנרל Lyautey  (הנציב הצרפתי  הראשון (בהקימו את העיר החדשה במרחק ניכר מהעיר העתיקה, לא התרחשה פעולה של בניה באזור שמחוץ לחומות. להתמצא כאן, לפחות במספר הפעמים הראשונות שלך כאןזה קשה ביותראך יחד עם זאתזאת דק מהנה לאבד את דרכך ולמצוא אותה שוב בחזרה. גם באם הנך מקבל את התחושה כי הלכת לאיבוד ללא תקנה, פשוט המשך ללכתת לבסוף תגיע לאחד מהשערים הענקיים, אם כי זה עלול להיות שער שונה מזה שצפית להגיע אליו!

 


באב בו  ג'לוד  שער העורות(Bab Bou Jeloud)  :


כאן אתם תתחילו את יום הטיול שלכם במדינה של פאס. באב בו ג'לוד  שער העורות (Bab Bou Jeloud)  מהווה את הכניסה הראשית לפאס אל באלי, והוא חדש יחסית. נבנה ב 1913- בסגנון מרוקני מסורתי, יש בו עיטורים מקרמיקה בצבעים כחול וירוק זהב בחלק הפנימי, בעיקר, שהם שמורים בעיקר לפאס. מכאן תוכלו להגיע לאתרים החשובים בפאס אל באלי. למרות שבדומה לכניסה הראשית למרבית הערים העתיקות במרוקו, גם כאן תתקלו בצעירים המציעים להדריך אתכם. הם לא יטרידו אתכם אם תאמר להם כי אינכם מעוניינים בשרותם. אם הם בכל זאת מתעקשים,  אמור להם כי הנך מתאכסן באחד המלונות הזולים הנמצאים מיד לאחר הכניסה בשער. אם גס זה לא עוזרשב על כוס תה מנטה באחד מבתי הקפה המרובים המצויים מיד לאחר הכניסה, וחכה בסבלנות עד שהם יסתלקו. המסגד בעל הצריח הירוק הניבט אליכם ממרכז השער הוא מסגד בו עינאניה

משער זה גם תוכלו להגיע לביתו של הרמב"ם. עיין ערך אתרים יהודיים. מכאן המשיכו למוזיאון לאומנויות מרוקניות, דאר באטחה (Dar Batha), הנמצא בסמוך ב  - Place de L’Istaqlal

 




המוזיאון
 לאומנויות מרוקניות, דאר באטחה (Dar Batha):

 

המוזיאון לאומנויות מרוקניות, דאר באטחה (Dar Batha) נמצא על הגבול שבין פאס אל ג'דיד ופאס אל באלי, ב – Place de L’Istaqlal, קרוב מאוד לבאב בו ג'לוד (דקותיים ברגל) וצמוד למלון הנושא את אותו השם. אסור להחמיץ ביקור, כאן. הוא נבנה על מנת לשמש ארמון לקבלת פניהם של שגרירים לפני, קצת, למעלה מ - 100 שנה בידי השולטנים מולאי "אל חסן" ומולאי "עבד אל-עזיז". כיום "מצאו" בו אכסניה חפצים היסטוריים ואומנותיים ממדרשות חרבות, ובמיוחד מממדרשת המסבחייה, מתנות ששולטנים אלה קיבלו בעבר, עבודות גלוף בעץ, עבודות קליגרפיה***ורקמה פאסיות, שטיחים המיוצרים על ידי שבטים  ברברים מסוגים שונים, עבודות זליג' מרשימות מאור, ואוסף של כלי קרמיקה מהמאה ה- 14  עד ימינו!. המקום פתוח בכל יום פרט לימי שלישי בין השעות: 08:30 - 12:00 ו  14:30  18:30. טלפון של המוזיאון: 055634116

 

עתה חזרו לבאב בו ג'לוד, וכנסו מבעד לשער הגדול. כאן אתם ברחבה לא גדולה המתפצלת לשני רחובות צרים. זו הימנית מכונה תלעה א'זיירה  הדרך הקטנה (Rue du Talaa Seghra) תוביל אתכם לכיכר הנגרים. זו השמאלית היא תלעה אלכבירה  הדרך הגדולה (Rue du Talaa Kebra), שתוביל אתכם ל  - מדרשת בו עינאניה (Medressa Bou Inania ), ו - מסגד הקיראוויKairaouin Mosque) )

 

מדרשת בו עינאניה (Medressa Bou Inania ):

 

מדרשה זו נמצאת לא הרחק משער בו ג'לוד, והוא הראשון שתפגשו אחרי שתקחו את התלעה אלכבירה (Rue du Talaa Kebra) כחמש דקות הליכה מבאב בו ג'לוד. היא הוקמה בין השנים 1350  1357 בידי השולטן המריני, השנוי במחלוקת "אבו עינאן" (1349 - 1358), והיא נחשבת למדרשה התאולוגית, האחרונה, היפה והמרשימה ביותר מבין אלה שהמרינים הקימו. היא שוחזרה בשנים האחרונות, והמיומנות הנראית לעין בעבודת השחזור מעידה כי המרוקנים לא איבדו את הכישורים האומנותיים שבגינם הם התפרסמו, ובצדק. במיוחד כל פיתוחי העץ הנפלאים, עיטור סטוקו וקריה מסורתית ומסגרות עץ מגולפים המקיפים את הפטיו המרכזי.  מדרשה זו היא אחד מהמבנים הדתיים  הבודדים שהכניסה ללא מוסלמים מותרת אליו. מהגג יש תצפית טובה על כל פאס. המקום פתוח בכל יום בין השעות 17:00-08:00 פרט למועדי התפילות, ובימי שישי בבוקר וחגים מוסלמים שבהן המדרשה  סגורה. עלות הכניסה 10 דרהם.

 

 

המגנה (השעון):

מול מדרשת בו עינאניה על קיר ביתו של הרמב"ם תוכלו להתרשם משעון הבנוי מ - 13 שלבים של עץ (ארז) ובו שקעים המיועדים לקערות נחושת. את השעון בנה אחד האומנים שנשכרו על ידי השולטן אבו עינאניה אשר חנכו בשנת 1355.   

מכאן שובו מעט לאחור בתלעה אלכבירה וכנסו בסימטה הראשונה בימין הדרך  כ 10- מטרים בצד ימין נמצא ביתו של גדול היהודים בכל הזמנים, הרמב"ם.

 


מדרשה אל  עטארין (Medressa el Attarine):

מדרשה זאת הוקמה בידי השולטן המריני "אבו סעיד" ב  1325  ומציגה דוגמאות יפות במיוחד של אומנות מרוקנית ברברית, מהתקופה ששושולת בנו מרין שלטו בפאס.  נמצאת מול מסגד הקיראווין. המקום פתוח בין השעות 09:00  - 12:00 18:00-14:00 , פרט לימי ששי בבוקר וחגים מוסלמים. עלות הכניסה 10 דרהם. מהגג של המדרשה ישנה תצפית טובה לעבר החצר הפנימית של המסגד הקיראוויני. למעט מדרשת בו עינאניה זו המדרשה היפה מכולן בפאס. בסמוך למדרשה נמצא שוק אל  עטארין  שוק התבלינים העשיר ביותר בפאס. השוק הומה מאוד ותמצאו בו בנוסף לתבלינים, גם, מוצרים רבים אחרים.   





 

מסגד השרבליין (Cherabliyyin Mosque):

בהמשך הדרך תפגשו את המינרט של המסגד המיוחד הזה מסגד השרבליין  (Cherabliyyin Mosque), שיזכיר לכם את המינרט של הכותוביה במראקש וטור חסן ברבאט. נבנה בתקופת השולטן המריני "אבו אלחסן" במהלך המאה ה 14-. בצמוד למסגד ישנו רחוב באותו שם Cherabliyyin Rue de ומשמעו רחוב עושי הנעליים שקיימים בו עד היום מפעלים ובתי מלאכה קטנים לתעשיית נעליים ומוצרי עור.

 


הזאוויה ואחוזת הקבר של מולאי "אידריס השני":

מולאי "אידריס השני" מייסדה של פאס שיש לו ייחוס לנביא מוחמד נטמן כאן. המקום הוא מקודש מאוד למוסלמים, וההתנהגות שלנו, במקום, צריכה להיות בהתאם (לבוש הולם). תוכלו לראות מאות מאמינים, במיוחד נשים, המתפללים ומדליקים נרות. התחום המקודש של הזאוויה תחום בקורות עץ נמוכות, המצביעות על כך שאסור מכאן ופנימה להוביל חמורים, פרדות ובעלי חיים אחרים (בעבר הלא רחוק, עד שנת 1912 היתה תקנה שאסרה, אף, על יהודים ונוצרים לעבור אל מעבר למחסומים אלה). הזאוויה נמצאת בסמוך לשוק אל  עטארין, ואין אפשרות שתפאספו אותה. הכניסה ללא מוסלמים אסורה, אבל אפשר להציץ פנימה מהפתח ולראות את תקרת העץ המגולפת, ומגוון שעונים שהובאו הנה מאירופה כתשורה לשולטן המת.          

הקומפלקס כולו נבנה במהלך המאה התשיעית על ידי בני השושלת האידריסית, אבל רק במאה ה  13, בעת שלטון המרינים, המקום הפך למקום עליה המוני לרגל של כל המוסלמים.





 

פונדוק אלנג'ארין וסימטת הנגרים:

אחד ממקודי המלאכה המענינים ביותר ברובע שאתם מבקרים בו, עתה, שכחתם? וודאי! אני אזכיר לכם, זה תפקידי, ובכן רובע פאס אל באלי!

סמטת הנגרים: הריחות הממלאים את האויר של עצים (בעיקר ארז) וצבעים בסימטה קטנה וצרה היא תופעה. מייצרים כאן מארונות קבורה ועד אפיריונים לנשיאת כלות.

פונדוק אלנג'ארין: מיבנה מרשים מאוד, שנמצא במרכז כיכר הנגרים. המיבנה נמצא עתה בשלבי שיפוץ סופיים. נבנה כמלון בתחילת המאה ה  18. בכל מיקרה גם אם אתם, כאן, והמקום טרם פתוח למבקרים, אזי, הוא בדרככם. תנו מבט וצילום וממשיכים.          

 

 

 


מסגד הקיראווין Kairaouin Mosque) ):

 בלב העיר העתיקה, בפאס אל באלי, נימצא ג'מע (מסגד) הקיראווין (Kairaouin Mosque) העתיק ביותר במרוקו ובמג'רב כולה, והוא מבין העתיקים בעולם המוסלמי כולו. הוא היה, אף, המסגד הגדול ביותר במרוקו עד שנת 93, והנתונים אומרים כי יש בו 35 שערים וכניסות, פעמוני כנסיות אשר נלקחו ע"י מוסלמים שברחו מספרד ולקחו אותם עימם. הוא מסוגל להכיל עד כ - 20,000 איש בו זמנית (מהכרותי את המסגד, אני מטיל בכך ספק). הוא הוקם בשנים 859 - 862  בידי הנערה! פאטימה בינת (בת) מוחמד אבן פהארי, שירשה הון מאביה ואף הקדישה אותו לזכרו ולאללה. היא בנתה את המסגד על מנת שישמש את הפליטים שבאו, כמוה, מהעיר קירוואן שבטוניסיה (של היום). ראשיתו של המסגד היה רבוע של 32X 32 מטרים. הוא הורחב בידי החליף הפאטמי הראשון בשלהי המאה ה  10, והגיע לגודלו הנוכחי תחת השולטן האלמורביטוני "עלי בן יוסוף". שושלות האלמווחדין והסעאדים הרחיבו אותו גם הם ותרמו לקישוטו. עד שבמהלך המאה ה  13 הוא מגיע למימדיו העכשווים, וסגננו כמו שאנו רואים למעשה העתקים, דומים, בכל רחבי מרוקו  קשתות בצורת פרסת סוס. הוא הכיל בתוכו את אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם ולמדו בה  כ- 300 סטודנטים בכל מחזור את מקצועות הדת והקוראן, וגם מקצועות מדעיים אחרים. ישנה סברה שהרמב"ם לימד אף הוא, כאן (אין על כך אסמכתא). מלומד אחר שלמד באונברסיטה זו הוא ההיסטוריון המוסלמי אבן ח'לדון. כן יש במסגד את אחת הספריות התיאולוגיות הטובות ביותר בעולם המוסלמי. לרוע המזל, הכניסה אסורה ללא מוסלמים. המסגד קלוע בתוך הבניינים הסמוכים אליו, כך שכמעט ולא רואים דבר מן הארכיטקטורה והנעשה בו מבחוץ, ותאלצו, לצערי להסתפק בגלויות הנמכרות סביב למסגד ובפאס כולה. הגישה הנוחה ביותר למסגד היא דרך (שער) באב בו ג'לוד, והדרך הטובה אליו היא מהתלעה אלכבירה. בוגר אונברסיטת קיראווין שבפאס "נחשב" מאוד כאיש מדע מובהק בעולם הערבי.

 




 הרובע  האנדלוסי ( Andalous Quarter):

 הדברים היחידים בעלי עניין כאן הם המסגד האנדלוסי  (Andalous Mosque), שסגור למבקרים לא מוסלמים, ומדרשה אס סיהריג'  מדרשת הבריכה (Medressa es Sahriji המדרשה הוקמה  ב-  1321 על ידי השולטן המריני "אבו אלחסן". שמה בא לה מהבריכה הרבועה שנמצאת בה. המבנה הבסיסי שלה הוא פשוט ביותר, אך בפנים היא מקושטת במקוריות ובעושר רב (גילופי עץ, עבודות זליג'), וישנה תצפית טובה מהגג על הרובע. חלק גדול מהמבנה היה הרוס עד לפני זמן לא רב, אך  עבודות השחזור נמצאות בשלבי סיום. המקום פתוח כל יום, פרט ליום שלישי בין השעות 09:00  - 12:00 18:00-14:00.

המסגד האנדלוסי  (Andalous Mosque) דומה בנתונים למסגד הקיראוויני. בנתה אותו מרים  אחותה של פאטימה. שערי המסגד מרשימים, אך השער הצפוני הוא המרשים והמיוחד ביותר.

 



רובע פאס אל-ג'דיד ( Fes el Jedid):  

היא ה "עיר" הנוספת המוקפת חומות, שהוקמה ליד פאס אל באלי בידי המרינים במאה  ה  13. למרות שיש בה את הרובע היהודי הישן  (מלאח לקדים), ארמון המלך ומספר מסגדים, היא הרבה פחות מעניינת מפאס אל באלי. אך למרות זאת יש בה מספר מבנים מרהיבים וקל יהיה לכם להתמצא, כאן, לבד. כאן אף אחד לא יטריד אתכם בעניין של השכרת" מדריך".

 




דאר אל מאחזן (ארמון  המלכותי):

הכניסה לדאר אל מאחזן (ארמון השולטן) ב -  Place des Alaouite, מהווה דוגמא מהממת לעבודת שחזור מודרנית. השטח הוא בן  כ  800*** דונם ומכיל בתוכו ארמונות, ביתנים ציבוריים, מדרשות, מסגדים וגנים. כל הקומפלקס הזה  נועד למשפ' המלוכה, ולארוח אישים וכנסים חשובים. בעבר הוא אירח כינוס של הליגה הערבית שקשורה, גם, לסכסוך שלנו במה שמכונה "ועידת פאס". בעבר היה אפשר לבקר כאן עם אישור מוקדם של משרד התיירות, אך כיום זה לא אפשרי, אלא אם יש לכם קשר מיוחד לחיי  התרבות במרוקו.

בכל מקרה תוכלו לבקר ברחבה הגדולה בכניסה לארמון, לצפות על שער הכניסה המרכזי המשוחזר להפליא: דלתות נחושת ענקיות יצוקות ורקועות, שילוב של עבודות סטוקו, ערבסקות וקרמיקה מסורתית לפאס. בעבר, על השטח שבו נמצאת הרחבה ושער הכניסה עמד בית הספר היהודי "אליאנס". הכניסה לארמון נושקת לרובע היהודי החדש, ולכניסה לבית העלמין היהודי. אפשר לצלם את המקום ללא הגבלה. 

 




באב דקאקין (Bab Dekaken) וגני באב ג'לוד:

בקצה הצפוני של הרחוב הראשי של פאס אל ג'דיד  Grande Rue de Fes el Jedid  , נמצא השער המריני  המפורסם, באב דקאקין  שער החנויות (Bab Dekaken) ששימש לכניסה הרשמית לארמון המלכותי. בינו לבין באב ג'לוד משתרעים גני באב ג'לוד, המתוחזקים היטב, ומהווים מקום נעים לטייל ולעשות בו פאסק זמן. דרכם זורם הנהר פאס, שהוא אחד  ממקורות  המים העיקריים  של  העיר.

צמוד לשער ישנם שלשה שווקים. האחד נמצא בפנים השער ולאורך הרחוב הניצב. תמצאו בו שטיחים ובדים ובגדים לרוב. מול השער ומעבר לרחוב נמצא שוק הזהב של המלאח. תמצאו בו תכשיטים מזהב וכסף לרוב. השוק השלישי נמצא בהמשך לרחוב היוצא מרחבת ארמון המלך בצמוד לחומת הארמון או כאשר תצאו שוב מבאב דקאקאן קחו שמאלה כ 250- מטרים נוספים, והשוק בצד ימין של הדרך. תמצאו בו הרבה מוצרים מרוקנים מאיכות לא גבוהה, מאוד עממי והמחירים בהתאם.

 




הרחוב הראשי Grande Rue de Fes el Jedid למרות שיש לאורכו חנויות ומספר מלונות ובתי קפה, חסר את האווירה של הרחוב המרכזי והארוך של פאס אל באלי, כך שסביר להניח כי לא תבלו כאן זמן רב, חצי יום עד יום יספיק בהחלט.




 

אם אתם בפאס אל באלי, אז יש לכם אתרים יהודים בטווח הליכה, ובהם:
באב אל 
מלאח, בית העלמין העתיק, המוזיאון היהודי, בית הספר ותלמוד התורה, בית הכנסת המשוחזר של אבן דנן וכמובן נקודות הציון של רבניה הגדולים של פאס וקברה של הנערה הצדקת שוליקה התואל. עיין ערך אתרים יהודיים בפרק זה.





 

תצפית בורג' נור (Borj Nord):

על מנת לקבל תמונה כוללת על המדינה של פאס  מתצפית מרהיבה, המשיכו עד לסופו של הרחוב המרכזי בפאס אל ג'דיד (Grand Rue De Fes el Jedid), דרך שער  דקאקין (Bab Dekaken). לאחר מכן, במקום לפנות ימינה לכוון באב ג'לוד, המשיכו ללכת ישר דרך המשואר –mechaour  הישן וצאו דרך באב סיגמה (Bab Segma), פנו שמאלה והצמדו לכביש המקביל לחומה, ומיד בצומת הקרובה פנו ימינה. הצמדו לקסבה דה שרארדה (kasba Des Cherarda), ובית העלמין שנמצאים בימין  הדרך, המשיכו עד צומת  Tour de Fes Nord פנו כאן ימינה, ועלו עם הדרך עד  ה -  Borj Nord. כל המדינה של  פאס מונחת על כף ידכם  בעמק שמתחתיכם.




 

מבצר  ה – Borj Nord:

מבצר ה – Borj Nord הוקם בסוף המאה ה  16 בידי השולטן הסעאדי "אחמד אל מנצור", שהסתייע בעבדים נוצרים לשם בנייתו. כיום יש בו את מוזיאון נשק, המכיל בעיקר שורות אינסופיות של מוסקטים (סוג רובה ישן) ורובים אחרים, שנלקחו, בעיקר,  מהמורדים  בהרי  הריף ב  1958. המקום פתוח בכל יום פרט לימי שלישי בין השעות: 08:30 - 12:00 ו  14:30  18:30.

 


הקברים המרינים:

בהמשך הדרך מ – Borj Nord ליד מלון des Merinides נמצאים הקברים המרינים. הם מהתקופה שבה המרינים נטשו את שלה (Chella) שליד רבאט, אשר שימשה קודם לכן כאתר הקבורה המלכותי. לרוע המזל, הקברים נמצאים במצב של הרס מתקדם, ומעט מאד נותר מהקישוטים העדינים שבהם קישטו אותם. אך לעומת זאת, ישנה מכאן תצפית טובה על פאס. מומלץ!




 

רחבת ארמון המלך:

 הרחבה היא רק משנת 1992 במקור היה כאן בי"ס תיכון ויהודי אליאנס. המלך קנה אותו ובנה את הרחבה. המסגרת מסביב לשערים עשויים פאסיפאס, דלתות נחושת, תכנון של יהודי 
מפאס, הביצוע ערבי.

 



ביה"ס למקצועות מרוקניות מסורתיות:

לא לפאספאס! מול מלון שרתון ישנו ביה"ס למקצועות מרוקניות מסורתיות, הפועל בשיטות של פעם, כלומר העסקה של שוליות הלומדים את מלאכתם תוך עיסוק ועבודה במקצוע שבו הם בחרו ומעונינים לעסוק. המקום נקי, מסודר ומאורגן להפליא. אפשר לבקר וגם לבדוק מחירים לפני שאתם הולכים למדינה לקנות. ככלל, מנסיוני המחירים כאן מעט יותר גבוהים מאשר בשווקים הפתוחים של המדינה. אבל, הסחורה כאן הרבה יותר אמינה ואיכותית. תמצאו כאן, שטיחים פאסיים (לא פרסיים) איכותיים מאוד שעובדו במקום על ידי ילדות ונערות צעירות, בעלות אצבעות דקות גזרה. אפשר לצפות בתהליך הייצור המרשים (אסור לצלם, ואני ממליץ שתקחו עמכם דברי מתיקה על מנת לחלק להן. הן יעריכו את זאת מאוד). כן ישנן כאן תעשיות ומלאכות שאצלנו נמחקו כבר  בשנות  ה  50. ובהם נפחות בברזל ובנחושת, ריקמה על מפות כריות ווילונות, עיבוד עץ לדקורציה, ציור על עץ ומוצריו, סנדלרות וייצור בבוצות (סוג של נעליים מרוקניות), עיבוד של טין לתעשיית הקרמיקה ומוצרים משלימים, עבודות סטוקו ועיבודי גבס עם פתיתי שיש. הכל מוצג לראווה ואפשר להכנס בחופשיות לכל בתי המלאכה, וגם לקנות בכל אחד מהעסקים במקום. בכניסה לקומפלקס הזה, בצד שמאל יש חנות גדולה מאוד שבה יש את תצוגה ממגוון המוצרים המיוצרים, כאן, והיא נותנת 10% הנחה למי שיציג את ספרי זה. בעל הבית הנו חבר פרלמנט מרוקני חביב מאוד, שהיה לי הכבוד והעונג להכירו, ואף להשתתף באירוע הנישואין של בנו  סימו עם בחירת ליבו הואדה (נמשך שבוע ימים!). הצעתי לכם הנה לבקר במקום, ולעשות את המסלול כולו ורק אחר כך להתפנות לקניות, אם בכלל. אפשר לצלם בכל בתי המלאכה, למעט את אורגות השטיחים. מועדי הפתיחה של ביה"ס ובתי המלאכה הוא כל יום, למעט יום ראשון בין השעות 08:00  12:30 ו  14:30  18:00 . בחורף בשעות אחה"צ עד 17:00 בלבד.

טלפון של המקום לפרטים נוספים: 055625654/1007.                

 



הערות:

בכניסה לפאס, ממערב, בכוון מקנס ומולאי יעקוב, מבחינים בעמודי בטון גדולים מאוד שעליהם  נפרסו  אוהלים על מנת לקבל את פני הבאים לחתונת בתו הבכורה של המלך המנוח "חסן השני" ללה מרים. במקום נערכו, גם, חתונותיהם של בנותיו האחרות של המלך ללה חסנה וללה אסמה. 

 


 נשאלתי לא אחת בנוגע לחורים הרבים בחומות פאס, ובכלל. ובכן, החורים נועדו לפיגומים  בעת הבניה והשיפוץ.

מדריכים רשמיים שהוסמכו על ידי משרד התיירות המרוקני ניתן לשכור באמצעות משרדי התיירות, עלותם כ 250 דרהם ליום טיול בעיר. את המדריכים האלה תוכלו לזהות על ידי מדליון ברונזה שהם עונדים על צווארם. לעתים תפגשו אותם, גם, בכניסה לבתי המלון היקרים אך ישנם "מדריכים" לא רשמיים המסתובבים סביב באב (שער) ג'לוד, בציפייה כי ישכרו את שרותיהם, אלה האחרונים עשויים להיות בהחלט "מדריכים" טובים ובמחיר מוזל של  כ  100 דרהם ליום טיול בלבד. אך ישנם מספר דברים שעליכם לסכם לפני שתצאו לדרך עם מדריך כזה. וודאו כי הנכם יודעים בדיוק לאיזה מקומות אתם רוצים להגיע,  ואם אינכם רוצים להיגרר אחריו מחנות אחת של חפצי אומנות לחנות שניה במרבית זמן שהותכם במדינה, הבהירו זאת היטב למדריך בתחילה הטיול, ממש.

הגם שזה לא לגמרי נחוץ, זה אולי רעיון טוב לקחת מדריך בפעמיים, שלש הראשונות שהנכם מבקרים בפאס אל באלי, ולו רק על מנת לקבל תמונת מצב על פריסת הרחובות, ומקומן של הפעילויות שיענינו אתכם ביותר. ואולם, אם לא תשכרו מדריך, ותאבדו את דרככם ואין ספק כי יקרה, אז בעבור כמה דירהם, כל נער ברחוב  יוביל אתכם מהמבוך החוצה, לעבר נקודת ציון או דרך שהנכם מכירים. באחת מנסיעותי אבדו לי שני נוסעים מהקבוצה בתוך המדינה של פאס, אשר מצאו את דרכם חזרה לקבוצה רק בשל זיהויים על ידי התושבים הצעירים כקבוצה של "בוקר טוב" וזאת משום שלכל מרוקאי שפגשנו אמרנו "בוקר טוב".  

אם הנכם שוכרים מדריך רישמי או אחר, השמרו מ"מלכודת" רגילה האופיינית למדריכים במרוקו. הדרך שבה מדריכים אלה מרוויחים את לחם חוקם (פרט   לשכר עבור ההדרכה שסיכמת עימם). הם מקבלים עמלות מבעלי החנויות שאליהן הם מובילים אתכם. בדרך הטבע, עמלה זאת נוספת למחיר של כל פריט שהנכם קונים, כך שאם הנכם רואים פריט שאתם רוצים לקנות, זכרו את מקום החנות וחזרו אליה מאוחר יותר, בלי המדריך. אם נטפל אליכם מישהו שלא מרפה ממך וזה קורה לרוב. הבהר זאת היטב לבעל החנות, ותן לו להבין שאתה בקיא ב"מנהג". אחד התרגילים של אלה הוא להיצמד אליכם ולקבל את העמלה, גם אם לא שכרתם אותו כ"מדריך".

ככלל אם נטפלים אליכם, ומבקשים מכם להצטרף אליכם בסיורכם במדינה, ובכלל, יש לי הצעה שעובדת תמיד, ובכל המקומות. התעלמו מממנו, אל תענו לשאלותיו וברכותיו. הוא יתייאש מכם ויחפש את מזלו במקום אחר.

נקודה חשובה נוספת. וודאו כי יש לכם שפה משותפת עם מי שהנכם שוכרים, שהוא דובר את שפתכם, והוא אכן מכיר את האתרים והמקומות שברצונכם לבקר. שאם לא כן תתאכזבו. יתכן ותגיע לאן שתרצה, אך רמת ידיעותיו לא מספיק טובות על מנת לענות לשאלותיכם.

 




קניות ושווקים:

אין עיר, למעט אולי מראקש, פשוט עוד לא הגעתי להחלטה, ביני לביני, מי עולה על מי מראקש על פאס ולהפך בכל הקשור לכמות השווקים והמרכולת המוצגת בהן.

שווקים מכל הסוגים, וכל שוק הוא מייצג גילדה או ענף. תמצאו את השווקים בכל העיר: במדינה , במלאח ובעיר החדשה. בקיצור פאס היא עיר שווקים ולא שווקים בתוך עיר והשווקים, ברובם מזרחיים, יזכירו לכם, בוודאי, את השווקים בסרט "אלף לילה ולילה".

 



במדינה של פאס - פאס אל באלי:

באב בתחה, חנות גדולה אמינה ומרשימה של פאסי אוהד ישראל בשם סקלי (זהב בערבית) תמצאו בה מוצרים מרוקנים מסורתיים המיוצרים בפאס הידועה ברמת בעלי המקצוע והגימור. מילת המפתח שתשמעו, כאן, היא מעדן- שמשמעה איכות, אם תגיעו בשעות הבוקר מובטח לכם ספינג'  סוג של סופגניה מרוקנית וכמובן תה הנמזג מתוך ברד – סוג קומקום מסורתי ואיכותי. גם כאן תקבלו 10% לפחות עם הצגת הספר. טלפון: 055******  

באב בו ג'לוד, זה שוק, בעיקר, של פירות יבשים והרבה אגוזים ותמרים, פירות טריים ובשר.

סמטת הנגרים, הריחות הממלאים את האויר של עצים (בעיקר ארז) וצבעים בסימטה קטנה וצרה היא תופעה. מייצרים כאן הכל ובזול.

Cherabliyyin Rue de ומשמעו רחוב עושי הנעליים שקיימים בו עד היום מפעלים ובתי מלאכה קטנים לתעשיית נעליים ומוצרי עור.

בסמוך למדרשת אל  עטארין (Medressa el Attarine) נמצא שוק אל  עטארין  שוק התבלינים העשיר ביותר בפאס. השוק הומה מאוד ותמצאו בו בנוסף לתבלינים, גם, מוצרים רבים אחרים.   

סוק אל חינה  שוק החינה, נמצא בסמוך לכיכר הנגרים, וזה שוק המציע את המבחר הרב של חינה בפאס, ואולי במרוקו כולה. החינה כידוע משמשת לחיזוק וצביעת השיער, וגם לקישוט הגוף. היא מופקת מצמח הכופר.

סוק א' סבעין – שוק הצבעים, נמצא בסמוך למדרשת צ'ראטין. רק לבשביל לראות ולהתרשם, כאן, אין לכם מה לקנות.

סוק א' דבאע'ין  שוק הבורסקאים יש כמה כאלה. אם אתם עם מדריך הוא כבר יקח אתכם לכאן, ואם לו דרשו זאת! לא לוותר על המחזות הנשקפות מפה. הצטיידו בנע נע (עלי מנטה) משום שהריחות חריפים ביותר. אפשר להלך בינות לעוסקים במלאכה וחובה לצלם, אבל אני ממליץ לעלות אחר כך לנקודת תצפית טובה אל אחת המרפאסות הרבות מסביב, ומשם לצפות על ההמולה ולא לשכוח לצלם.







 

במלאח:

סוק ד'דהב  סארה ד'דהב - שוק  הזהב, נמצא בסוף הרחוב הראשי של המלאח. או אם אתם באים מרחבת ארמון המלך, תוכלו להגיע לשוק הזהב דרך רחוב בו חסיסאת.

שוק באב א'דקאקין  שער החנויות, בפנים השער ולאורך הרחוב הניצב. תמצאו  שטיחים ובדים ובגדים לרוב.   

שוק נוסף נמצא בצד ימין של דרך בו חסיסאת. תמצאו בו הרבה מוצרים מרוקנים מאיכות לא גבוהה, מאוד עממי והמחירים בהתאם.

 

בעיר החדשה (Vill nouvelle):

לא שוק אבל מקום טוב לבקר וגם לקנות הוא ביה"ס למקצועות מרוקניות מסורתיות, הפועל בשיטות של פעם, כלומר העסקה של שוליות הלומדים את מלאכתם תוך עבודה. המקום נקי, מסודר ומאורגן להפליא. אפשר, כאמור, לבקר וגם לבדוק מחירים לפני שאתם הולכים למדינה לקנות.

 

כמו כן,לאורך שדרות מוחמד החמישי (Mohammed V Blv.) חנויות רבות המציעות תוצרת מרוקמית מסורתית וגם מערבית המיובאת למרוקו. המחירים סבירים מאוד ואפשר להתווכח.

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים