האופרה של פריז
אופרה גרנייה  

את הטיול שלנו נתחיל בבניין האופרה.
נגיע באמצעות תחנת המטרו Opéra
בניין האופרה של פריז, אופרה גרנייה זוהרת ביופיה, אחד האתרים הפופולריים ביותר בפריז.

אופרה פריז
עובדות מעניינות 

תוחלת החיים ממוצעת של תיאטרון במאה ה-19 הייתה 13 שנים בגלל הסבירות לשריפה, הדבר מדהים שהפאלה גרנייה
עדיין עומד 150 שנים אחרי שנבנה.

בית האופרה של פריז למעשה היא בת למעלה מ-350 שנה.
כמה בתי אופרה אחרים קדמו לאופרה גרנייה.
הראשון נפתח בשנת 1671 בגדה השמאלית ב-42 rue Mazarine ברובע ה-6.

דרך הדלתות של האופרה גרנייה עוברים כ 500,000 מבקרים מדי שנה.

הארכיטקט שתכנן את הבניין שארל גרנייה. והמבנה קרוי על שמו.
בשנת 1860 יצאה לדרך תחרות בינלאומית לבניית האקדמיה הקיסרית למוזיקה ולמחול.
171 מועמדים נענו לקריאה, לבסוף היה זה אלמוני בן 35, צ'ארלס גרנייה, שניצח בתחרות.

התוכנית האדריכלית המנצחת של צ'ארלס גרנייה הייתה התקנת מחזה בתוך מחזה.
הכוונה הייתה  שהאופרה שתקום תהווה מקום לעשירים בו ישאפו להתערות האחד בחברו.

בסוף המאה ה-19 האופרה גרנייה הייתה מוקפת במוסדות בנקאיים, שכן ברובע ה-9 גרו ופעלו בני המעמד הגבוה יחסית.
ולכן הבנקאים נהגו לשתתף לעתים קרובות בהופעות באופרה גרנייה (כאמור הזדמנות להיראות על ידי הציבור).
בכל פעם שהעשירים הלכו לבית האופרה, הם היו מגיעים מעוטרים בתכשיטים היקרים ביותר שלהם.
תכשיטים שהיו מאוחסנים בכספות הבנקים שליד בית האופרה.

ברגע שההופעה הסתיימה, הם היו חוזרים במהירות לבנק כדי לאחסן בבטחה את התכשיטים היקרים בבנקים שמסביב.
הבנקים היו נשארים פתוחים עד שעות הערב המאוחרות, במיוחד כדי לקבל את פני הלקוחות שלהם בסיום המופע באופרה.

מעניין כי הארכיטקט שארל גרנייר לא הוזמן לפתיחה ונאלץ לשלם 1000 דולר כדי להיות נוכח באירוע.

ולא רק הוא.
בית האופרה נבנה עבור נפוליאון השלישי, אך הוא מעולם לא נהנה ממנו בפועל.
בעקבות ניסיון התנקשות בשנת 1858, זמן קצר לאחר שהזמין את בניית בית האופרה.
נפוליאון השלישי נשלח לגלות ולא חזר לפריז. הוא נפטר ב-1873, שנתיים לפני בניית בית האופרה.

בית האופרה נבנה עבור נפוליאון השלישי אך הוא מעולם לא השתתף בפועל. בעקבות ניסיון התנקשות בשנת 1858. זמן קצר לאחר שהזמין את בית האופרה נפוליאון השלישי נשלח לגלות ולא חזר לפריז.

הוא נפטר ב-1873, שנתיים לפני בניית בית האופרה.

המבנה נחנך 1875 ושטחו 11,000 מ"ר.
גרם המדרגות הגדול הוא הדבר הראשון שמושך תשומת לב עם הכניסה.
צ'ארלס גרנייה הגדיר את זה הכי טוב כשהכריז, "האופרה היא גרם המדרגות".
גרם המדרגות מוקף ב-30 עמודי שיש גדולים שנעשו כמקשה אחת.

המבואה הגדולה מתהדרת באולם בגובה 18 מטרים, באורך 154 מטרים וברוחב של 13 מטרים, מכוסה בצבעי זהב וזהב. בתוך הזהב והנוצץ, יש פרסקו תקרה מרשים שצייר פול בודרי.

הנברשת המפורסמת התלויה על תקרת האופרה גרנייה, שוקלת 7 טון של ברונזה וקריסטל טהור.
היא עוצבה על ידי גרנייה עצמו.
לרוע המזל, התקרה לא עמדה בעומס משקלה של הנברשת, היא נפלה והרגה את אחד האנשים בקהל.

הבמה היא יצירת מופת ומיוחדת במינה, בגובה 60 מ' וכמעט 50 מ' רוחב.

הבמה מכילה עד 450 אומנים, באולם המרכזי 2200 מקומות ישיבה.

הדמויות בפנים מסמלות את אמנויות הבמה אידיליה,דקלום זמרה.
מצד שמאל ישנו מוזיאון ואפשר לראות שם תפאורות מוקטנות של אופרות.

בשנת 1862, שארל גרנייה החל בבניית האופרה המפורסמת של פריז, אולם הוא נתקל בבעיה גדולה.
פועלי בניין חפרו עמוק מדי והבינו כי מים עולים מתחת לאדמה, יסודות הבניין היו על אדמה ביצתית.
גרנייה הגה את הרעיון המבריק להשתמש בכל המים האלה כמאגר למקרה של שריפה.
וכך נוצר אגם סגור מתחת לאופרה גרנייה.
כבאים צרפתים שוחים שם די קבוע כשהם מתאמנים בכישורי הצלילה שלהם במים האפלים.

חנות הגאלרי לאפייט 

מאחורי בניין האופרה נמצאת חנות הכל בו המפורסמת 'הגאלרי לאפייט' ובמרכזה האטרקציה המדהימה התקרה המפוארת.

הגלרי לאפייט בפריז Galeries Lafayette היא רשת חנויות כלבו יוקרתית בפריז.
חנות הגלרי לאפייט שנמצאת ליד האופרה, היא המפורסמת מכולן.
חנות הגלרי לאפייט Galeries Lafayette היא חנות כלבו מפוארת הידועה באופנה היוקרתית, במאכלי הגורמה,  האקססוריז, קוסמטיקה, עיצוב הבית וכמובן ובעיקר במבנה הארכיטקטוני היפהפיה,שהוא אטרקציה תיירותית פופולרית בפריז.
החנות מציעה גם שיעורי אפיית מקרון ותצוגות אופנה שבועיות בפריז.

האטרקציה המדהימה התקרה המפוארת


חנות הדגל מתפרשת על פני 3 בניינים בבולווארד האוסמן.
( יש עוד שתי חנויות בפריז -אחת בשאנז אליזה ואחת בבוגרנל, וכמובן שיש יותר מ-50 חנויות גלרי לאפייט ברחבי צרפת. 

כמה מילים על ההיסטוריה של גלרי לאפייט.
באמצע המאה התשע-עשרה, חנויות הכלבו היו פופולריות, והתפשטו על פני הערים הגדולות של אירופה וארצות הברית. במקום לקנות בהמון חנויות קטנות, צרכנים יכלו כעת ללכת לחנות כלבו גדולה אחת, ולקבל את כל הדברים שהם צריכים.

ראשיתה של החנות בשנת 1893, כאשר שני בני דודים מאזור אלזס, תאופיל באדר ואלפונס קאהן, החליטו לפתוח חנות סדקית קטנה בפריז ברחוב לאפייט.
בתחילת המאה ה-20, באדר וקהן מרחיבים את החנות שלהם ובסופו של דבר היא תהפוך לחנות כלבו.
שיפוצים אדריכליים הובילו להוספת מספר מאפיינים בסגנון ארט נובו, כולל גרם מדרגות מפואר וכיפת הזכוכית המרכזית המפורסמת. גלרי לאפייט הפכה ליעד קניות מוביל בפריז.

איך להגיע לחנות הגלרי לפייט

חנות הגלרי לאפייט ממוקמת ברובע ה-9 של פריז (כאמור מאחורי בניין האופרה גרנייה). 

כתובת החנות:
40 Boulevard Haussmann

שתי החנויות הנוספות, ממוקמות בסמוך לחנות הראשית.
- חנות לגברים  Galeries Lafayette Homme 
בכתובת 48 Boulevard Haussmann

- וחנות-כלי בית ואוכל Galeries Lafayette Maison
 35 Boulevard Haussmann

קל להגיע לחנות הכלבו באמצעות המטרו של פריז:

ישנן מספר תחנות מטרו במרחק הליכה קצר מהחנות. 
-התחנה הקרובה ביותר ל-Galeries Lafayette 
Chaussée d'Antin (קו 7 ו-9),

-מטרו האופרה (קו 3, 7 ו-8)

-ומטרו -Havre - Caumartin (קו 3 ו-9) ממוקמת במרחק של כ-3 דקות הליכה משם. 

-תחנת המטרו טריניטה (קו 12) נמצאת במרחק של כ-10 דקות הליכה משם.

טרם שנמשיך לכיוון גבעת המונטמרטר, ניתן 'גיחה' לשתי אטרקציות הממוקמות לא רחוק מהאופרה.
כיכר מיוחדת במינה ומפורסמת לא פחות, כיכר וונדום וכנסייה מפורסמת כנסיית המדלן.

כיכר ונדום 

כיכר ונדום Place Vendôme היא אחת הכיכרות הניאו-קלאסיות המפורסמות והיפות ביותר של פריז.
הכיכר מוקפת בבניינים, והיא כיום דוגמה לשפע וליוקרה המצויים בפריז.
חנויות התכשיטים האקסקלוסיביות ביותר, החנויות היוקרתיות והמלונות הטובים ביותר, כולל מלונות ריץ וונדום, נמצאים בכיכר המרשימה הזו.

כיכר ונדום Place Vendôme נבנתה בהוראתו של המלך  לואי ה-14, כתפאורה גרנדיוזית בליבה של פריז. נפוליאון החליף את פסל המלך שעמד שם, בעמוד ברונזה שהותקן מ-1,200 קני תותחי אויב. 

בהמשך, הכיכר שהופכת לפלא של עיצוב אורבני קלאסי - הפכה בהדרגה לחלון ראווה של מוצרי יוקרה. מותגי התכשיטים הגדולים בעולם הפכו את כיכר ונדום ואת רחוב Rue de la Paix הסמוך לזרם אחד מתמשך של תצוגות חלונות מלאות ביהלומים נוצצים, תכשיטי יוקרה.

בבניין מס' 12 התגורר המלחין שופן
בבית מס' 15 מלון ריץ ממנו יצאה דיאנה לפני מותה.
במסעדת היוקרה במלון, כאשר מזמינים יין, גם אם הזמנה חובבנית. תמיד המלצר יאמר בחירה מצוינת. לא יכולה להיות בחירה טובה יותר.
החנות של לואי ויטון במס' 2
חנות Cartier במס' 23
צמוד למלון משרד המשפטים במס' 13


כעת נמשיך אל כנסיית המדלן
.

Newhotel Lafayette

Les Plumes Hotel

Hotel Pax Opera

Artisan Lofts courtyard Opéra

Hotel Royal Bergère

Jeff Hotel

Best Western Hotel Opéra Drouot

Hotel Victoria

Hôtel Brittany

פריס גבעת המונטמרט
הסקרה קר ורובע האומנים

מונמרטר למעשה הייתה כפר עד שנת 1900. 
במונמרטר טמונה במידה רבה חלק מן הבורגנות של פריס. כשהתפרסמה  עם הגעה של אמנים כמו רנואר, ואן גוך ופיקאסו. 
בגבעת מונמרטר בולטת למרחוק בזיליקת הלב הקדוש אליה ניתן להגיע עם קרונית ( או במדרגות-לא קל).
למרות השפע של תיירים מכל רחבי העולם,במונמרטר עדיין נשמרת האווירה כפרית אשר מבדילה את האזור מפריז.

מומלץ לטייל רגלית בין הסמטאות היפות לבקר במוזיאון דאלי ובכרם מונמארטר, אפשר כמובן לבלות במופע בערב במועדון המוליין רוז' במונמארטר. 

הסקרה קר
מונטמרט פריז

הכנסייה מההמפורסמות ביותר ונחשבת לאחד הסמלים של פריז. 
כנסיית הסקרה קר Sacre-Coeur, ידועה גם בתור בזיליקת הלב הקדוש של פריז.
זוהי כנסייה רומית קתולית, המכבדת את הלב הקדוש של ישו. מה שהנוצרים מאמינים סמל לחמלה האינסופית של אלוהים.

הבזיליקה סקרה קר הוקמה לעודד את תקוות העם במלחמה נגד הפרוסים ב-1870.
חיילים צרפתים פשוט ספגו תבוסה במלחמת צרפת-פרוסיה.
בניית הבזיליקה החלה ב-1875 ולקח כמעט 39 שנים עד שהסתיימה ב-1914  ונפתחה 1919 .
אורכה 85 מטר, רוחבה 35 מטר, וגובהה 83 מטר.
והיא הכנסייה השנייה המתויירת ביותר בצרפת (אחרי קתדרלת נוטרדאם).
יותר מ-11.5 מיליון מבקרים (תיירים ועולי רגל כאחד) מדי שנה.
ציון דרך בחייה של של פריז, ממוקמת בראש גבעת המונמארטר.
הכנסייה המלכותית מציעה את אחד הנופים המדהימים ביותר של פריז. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר של העיר, ונקודת המוקד של מונמארטר ההיסטורית.

מונמארטר נקרא במקור "מונס מרטיס", כלומר "הר המאדים". לפני בנייתה של הכנסייה, המקום הזה כבר שימש כמקום פולחן. ואכן, פעם עמדו במקום מקדשים רומיים שנבנו בהקדשה למרקיור ולמאדים.

הקפלה הנוצרית הראשונה נבנתה במונמארטר בסביבות שנת 475 לספירה, לכבודו של סנט דניס המעונה.
בשנת 250 לספירה, רודפת רומא את הנצרות.
הקדוש הנוצרי סן דני מביא את הנצרות לפריז, ועליו נגזר דין מוות בעריפת ראשו. 
האגדה מספרת כי לאחר ביצוע פסק הדין, התכופף הקדוש, הרים את הראש וצעד איתו עד לגבעה. 
והשם בצרפתית 'מונט-מארט' הוא הר הקדוש המעונה. הדבר שונה מאוחר יותר עם עליית הנצרות ל"מונמארטר"
או "הר הקדושים".

בחזית שני פסלי רוכבים מברונזה. אלה הם פסלים  של הקדושים הלאומיים של צרפת ז'אן ד'ארק והמלך לואי התשיעי.

המסגרת הלבנה הבוהקת של הבזיליקה עומדת בניגוד לשאר כנסיות העיר.
האבן, ידועה בשם Chateau-Landon אבן של גרניט קשה, מה שהופך אותה לעמידה בתנאי מזג האוויר, ואשר מייצרת קלציט במגע עם מי גשמים. הדבר גורם לו להתמיד ולחדש את הקליפה הלבנה של הבזיליקה, במשך למעלה ממאה שנה.

לא כולם יודעים, אבל החלק העליון של הכיפה פתוח לקהל הרחב.  וזוהי הנקודה השנייה בגובהה בפריז אחרי מגדל אייפל.
ואילו מקומיים ותיירים כאחד מוזמנים לבלות את הלילה בכנסייה, בתמורה לשעה של תפילה.

שמאלה משם מנזר מימי הביניים סן פייר דה מונמרט.
בהמשך הרחוב כיכר האומנים של פאריס פלאס דה טארטר ציירים ,ציירי פרוטרטים גוזרי דמויות ועוד.
לא קשה להבין מדוע הכיכר הקטנה הזו עמוסה באומנים.
הגבעה בעבר משכה אליה אמנים ידועי שם, שגרו כאן בהם:
וינסנט ואן גוך, יחד עם הציירים עמיתיו אדגר דגה, אוגוסט רנואר וגוסטב מורו.
מכיוון שהם נהרו לכאן והגדילו את הביקוש, הגיע ההיצע בצורת חנויות אמנות, שמוכרות מכחולים וקנבסים.
וכששנות ה-1900 פרחה, גלריות לאמנות נפתחו להציג את יצירות האומנות.
אי אפשר לשכוח את פבלו פיקאסו, שחי באזור שומם ומוצל יותר הידוע בשם Bateau-Lavoir.
אמנים, סופרים, שחקנים ויוצרים אחרים מצאו כאן נחמה, כשנפגשו יחד כדי לגלגל את הרעיונות שלהם יחד.



במונמרטר צפוף מאוד בסופי השבוע. לכו לשם מוקדם בימי חול.
שימו לב לכנסייה ישנם שתי אפשרויות הגעה 
טיפוס במדרגות-לא הכי קל.
עלייה בקרונית הכרטיס של המטרו מתאים לעלייה בקרונית.

נמשיך לטייל בגבעה אל הכרם במונטמרט ואל טחנות הרוח של מונטמרט

הכרם
מונטמרט פריז

הכרם במונמארטר, נמצא באזור זה של פריז כבר למעלה מ- 800 שנה.
וכיום הוא הכרם הפעיל האחרון בעיר כולה.
אני ממליץ לכם לטייל כאן בסביבות חודש אוקטובר, כאשר עונת בצירהענבים יוצאת לדרך בחגיגה השנתית.
הכרם בתצורתו, הוקם על ידי עיריית פריז בשנת 1933. 
בניסיון לנתק חלקים ממונמארטר שלא יוכלו לרכוש אותם אנשי נדל"ן.
(ניסיונות דומים נעשו בעיר באמצעות יצירת מתקני שעשועים לילדים ומזבלות אשפה).

לרוע המזל, הכרם עצמו אינו מקום פתוח לציבור לביקור. המגרש מוקף עם גדר מתכת, והשער הראשי נעול כל השנה.
הודות לאופייה האלכסוני של מונמארטר, אפשר לטייל ברחובות הסמוכים ולראות את הכרמים מבחוץ.

טחנות הרוח מעץ
במונטמרט פריז

מעטים אשר מכירים וניגשים לראות את טחנות הרוח מעץ בגבעת המונטמרט.
אחת מנקודות החן הנסתרות של פריז.
פנו לרחוב Lepic ותגלו שם את 'מולן דה לה גאלט'
(זהו השם המשמש להתייחסות לשתי טחנות הרוח שעומדות עדיין במונמארטר).
שהן ה- Moulin Radet ו- Moulin de la Galette שתי טחנות הרוח העיקריות.
פריז איכלסה בעבר למעלה מ -300 טחנות רוח מעץ, מעטים מאוד נותרו כיום (למעשה ישנן ארבע טחנות רוח ששרדו).  

הליכה קצרה במעלה הגבעה תביא אותך לבית הקברות מונמארטר.
בתוך בית הקברות, תגלו שטחנת רוח ישנה של מונמארטר, מוצבת למעשה על אחד מקבריו של חייל שהגן על פריז במהלך פלישת הצבא הרוסי בשנת 1814. (זו הטחנה השלישית).

בבסיס גבעת מונמארטר אנו יכולים למצוא את טחנת הרוח הרביעית שנותרה ברובע זה.
טחנת הרוח הרביעית ממוקמת על מועדון הקברט ההיסטורי והאייקוני המולן רוז'.
בכתובת:77 Rue Lepic

כעת נרד חזרה לאורך שדרת החנויות לכיוון תחנת המטרו אנברס Anvers

כיכר פיגאל
במונטמרט פריז 

באזור המונמרט, אם נמשיך מכיוון מטרו אנברס Anvers  נגיע לכיכר פיגאל. 
הדרך מודגשת ועמוסה בתיירים, בלהטוטנים שינסו למשוך אתכם במשחקי מזל.
על המדרכות רוכלים, וכמובן חנויות ודוכנים רבים שמציעים לתיירים מזכרות מפריז, שעונים ,תכשיטים זולים, בשמים וטקסטיל. 
אזור פיגאל, מתוחם בין אזור קלישי במערב ועד בארבאס Barbes במזרח. 

מועדון המולין רוז'
פריז

בסוף המאה ה-18, האזור זה של פריז שילב יחד את מגוון האנשים שגרו בעיר.
בעלי מעמדות,  עשירים, אנשים פשוטים, ובעלי נטיות מיניות,.
האזור אפשר לכל מי שטייל שם, את ההזדמנות לחקור את הפנטזיות שלו.
וזה היה בעיקר באמצעות ריקוד, והכי מפורסם, היה מועדון המולן רוז'.
לא סתם הפך המולן רוז' לקברט המפורסם ביותר בעולם. 
מועדון המולין רוז' נבנה בשנת 1889.
כאן אפשר היה לראות הכל, מליצנים ואקרובטים ועד הולכי חבל דק, וממול גם הופעות אירוטיות.
המועדון היה הבניין הראשון בפריז שהיה בו חשמל, כך הסתובבו זרועות טחנת הרוח.
אבל זה מה שגרם לבניין לעלות באש עם הנורות חשמליות.

המבנה המקורי נשרף בשנת 1915, הוא נבנה מחדש - עם טחנת הרוח האדומה האגדית על גגו.
המועדון עדיין פתוח לקהל הרחב.

בתחילת המאה ה 19 במונמארטר היו מספר טחנות רוח (מולין בצרפתית זה טחנה ) ייתכן שמייסדי המולן רוז' קיבלו השראה מאותן טחנות שניצבו בגבעה.
ישנה אגדה שמספרת שההשראה הגיעה להם מטחנת רוח אחת, בצבע אדום.
טחנה שהייתה קשורה לאירוע היסטורי טרגי שהתרחש באזור. 
במהלך הימים האחרונים של שלטונו של נפוליאון בונפרטה ב-1814, הצרפתים היו בתבוסה מול הצבא הרוסי. 
אולם לא כל הפריזאים נכנעו בקלות. 
בזמן שהאחים, הבעלים של שתי טחנות הרוח שנקראו  le Moulin Radet וטחנת -Blute Fin  הגנו על רכושם מפני הרוסים, שלושה מתוך הארבעה נהרגו. זה ששרד נקם את מות אחיו בירי בקצין רוסי. 

מעשה זה הוביל להריגתו, והרוסים התעללו בגופתו, שמוסמרה לזרועות טחנת הרוח שלהם.
לזכר האירוע העגום הזה, אמם הניחה טחנת רוח קטנה ואדומה על קברם. 
שזהו סמלו של מועדון המולין רוז'.


ריקוד הקנקן לנצח יהיה מקושר למועדון המולן רוז'
מועדון המולין רוז' מזוהה  רבות עם ריקוד הקאן קאן. צ'ארלס זידלר, אחד הבעלים של המולן רוז', היה נחוש בדעתו להפוך את הקנקן למפורסם בקברט שלו - מטרה שבה הוא בהחלט הצליח.
שכן ריקוד הקנקן של המולן רוז' נמצא בספר השיאים של גינס.  
כדי לחגוג את יום השנה ה-125 לקברט ב-2014, רקדני מולן רוז' עשו 29 בעיטות רצופות ב-30 שניות.
מרשים!

מועדון  שימש גם לקונצרטים, והיו כאן מפורסמים שהופיעו בהם:
אדית פיאף וג'וזפין בייקר,גינה רוג'רס, פרנק סינטרה, ליזה מינלי, אלה פיצג'רלד, ריי צ'ארלס ובאופן מפתיע אלטון ג'ון.

אבל למועדון היו גם אורחים מפורסמיםבין אלה היו שני בני מלוכה בריטים.
עוד בשנת 1890, ביקר בקברט הנסיך מוויילס, אדוארד השביעי, שאהב לבלות בפריז .
ואז, כמעט מאה שנים מאוחר יותר ב-1981, לכבוד המלכה אליזבת השנייה, הועלתה הופעה מיוחדת רק בשבילה.

פיגאל  נחשב לאזור המין של פאריס. במועדונים נערכים מופעי מין, ולאורך השדרה הראשית חנויות סקס וזונות. 
באופן מושלם, בין כל חנויות הסקס והמופעים, נמצא מוזיאון Musée de l' Erotisme לאמנות סקס . 
בקומת הקרקע והקומה הראשונה הוא מוצף באיברי מין, סמלי פריון מרחבי אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית.