טטואן פנינת התרבות והצבעים הנסתרת של מרוקו  

טטואן עיר מרוקאית שלעתים קרובות עוברת מתחת לרדאר של מרבית המטיילים - טטואן. שוכן בין הרי ריף המלכותיים והים התיכון הנוצץ.  היעד המקסים הזה הוא אוצר של היסטוריה, תרבות וצבעים מרהיבים שמחכים לביקור שלכם.

כשנכנסתי לתוך טטואן, הופתעתי מיד מהגוונים המרתקים של העיר.  המדינה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא יצירת מופת של ארכיטקטורה מורכבת המעוטרת בגוונים של כחול ולבן, המזכירה את קסם החוף של מרוקו. 
כאילו אמן טבל את מכחולו בים התיכון וצייר את הנוף העירוני.

טטואן היא כור היתוך של תרבויות, עובדה שמתגלה כאשר מטיילים ברחובותיה. העיר מתהדרת בהיסטוריה עשירה המושפעת מתרבויות ברבריות, ערביות, ספרדיות ואנדלוסיות. הפיוז'ן הזה מוצג להפליא באמנות המקומית, בארכיטקטורה ואפילו במטבח המלוח שמעורר את בלוטות הטעם שלך.

לשוטט במדינה של טטואן מרגיש כמו ללכת אחורה בזמן. 
הסמטאות הצרות, המכונות "מבוכים", מתפתלות בין שווקים שוקקים וכיכרות נסתרות.  מצאתי את עצמי אבוד בתוך מערבולת של צבעים, מהטקסטיל התוסס ועד לפסיפסים המורכבים שעיטרו פתחים וקירות.

אומנות אומנותית משגשגת בטטואן, ולא יכולתי להתאפק ולהתעמק בבתי המלאכה שלאורך סמטאות המדינה. מקרמיקה עדינה ועד טקסטיל תוסס, כל יצירה סיפרה סיפור של מסירות ומיומנות שעברו בדורות. החיוכים החמים והלהיטות של האומנים לחלוק את מלאכתם הותירו חותם בל יימחה במסע שלי.

טטואן, עיר שקורנת בצבעים, בתרבות ובאומנות, חרטה את עצמה בזיכרונות הטיולים שלי. הקסם הצנוע שלו והאותנטיות של אנשיו הופכים אותו ליעד שאסור להתעלם ממנו. מהכחול התכלת של המדינה ועד לאירוח החם של תושביה, טטואן היא פנינה שמחכה להתגלות, להוקיר ולחלוק אותה עם הרפתקנים אחרים. עד שניפגש שוב, סעו והמשיכו לחקור!

המורשת היהודית של טטואן
שטיח של דו קיום ותרבות

הנוכחות היהודית בטטואן הוא ללא ספק פרק בהיסטוריה של טטואן. 
במשך מאות שנים, טטואן הייתה מרכז תוסס של גיוון, שבו חיו קהילות יהודיות ומוסלמיות זו לצד זו בהרמוניה יחסית.  משפחות יהודיות התיישבו כאן, שהעשירו את תרבות העיר באמצעות מסורות, מקצועות ותרומות אמנותיות ייחודיות.
העיר הכובשת הזו מחזיקה בין חומותיה שטיח עשיר של דו-קיום, מסורות משותפות, וסימן בל יימחה שהותירו תושביה היהודים.
במשך ארבע מאות שנים, קהילת יהודי מרוקו הייתה הקהילה היצירתית והאינטלקטואלית ביותר מבין הקהילות היהודיות בארצות האסלאם. זוהי גם הפזורה הגדולה ביותר שהתיישבה בשטח המוסלמי לפני הקמת מדינת ישראל.
אוכלוסיית יהודי מרוקו בשנות ה-40 של המאה ה-20 נאמדה בכ-300,000 איש, שחלק גדול מהם התגוררו בעיר הנמל טטואן.

שנת 1492 הייתה השנה המכרעת שהיווה השראה לגורל יהדות ספרד וביטלה אותה מתהילתה. לאחר 700 שנות צמיחה שתיזכר לדורות, הקהילה היהודית הראויה להערצה הגיעה אל  סופה. 
בין 20-30  אחוזים מיהודי ספרד המגורשים היגרו למרוקו שהייתה עבורם בית חם ושוויוני, לאחר מאות שנים של נקמה והתפרעויות בארצות הנוצריות של האיים האיבריים.

אחת הערים אליה הגיעו המגורשים הראשונים היא טטואן, היא ממוקמת בצפון חופי הים התיכון של מרוקו.
הקהילה המגורשת הגיעה לעיר עם מספר רב של מוסלמים אנדלוסים שגורשו אף הם מספרד.
כמו היהודים, גם המוסלמים היו משכילים ובאו מרקע כלכלי גבוה.

למרות שרוב מגורשי ספרד הגיעו למרוקו בידיים ריקות וחסרי כל (בשל צו ממלכתי),
ביניהם, בעלי מלאכה רבים התמחו במקצועות השונים, וכן סוחרים ובעלי אדמות עשירים רבים, שסחרו עם המטרופולינים העתיקים של ספרד ופורטוגל, אך גם עם ערי איטליה, האימפריה העות'מאנית ומרוקו.

במאה ה-16 גדלה האוכלוסייה היהודית במידה ניכרת בשל שגשוגה של העיר.
הקהילה גדלה והפכה לחלוצה בתחומים שונים כמו - ידיעת תלמוד, עבודה תורנית, פרשנויות מקרא ותלמוד, רעיונות ציוניים וכו'.   העיר כונתה על ידי היהודים - "ירושלים של מרוקוס" - ירושלים של מרוקו.
יהודי טטואן בחרו לחיות במלאח. המלאח היה ממוקם בדרך כלל בתוך חומת אבן סגורה בה שמרו היהודים על אורח חייהם המסורתי, הם הקימו שווקים, ישיבות, בתי ספר, בית מטבחיים, חצר וחיו שם כמו יהודי אירופה. 
בתי כנסת נבנו בין רחובות שנחשבו עד המאה ה-20 כמתוחזקים ביותר במרוקו.

עד עלייתם ארצה, שמרו יהודי טטואן את המנהגים ומסורות אבותיהם מספרד.
גם על שמות המשפחה שלהם שמרו היהודים.
בהם שמות המשפחה הספרדיים שהיו נפוצים בטטואן -
משפחת  וידאל
משפחת  אלמושנינו
משפחת  קרודו
משפחת  קאזז
משפחת ביבס.
משפחת  בנטולילה (טולילה היה השם הערבי לטולדו)
משפחת  חלפון.
משפחת  אבודרהם

שפתם של יהודי טטואן לאורך השנים הייתה בניב ספרדי שנקרא  האקיטי.
שפה שדיברו היהודי ספרד לפני הגירוש.
באמצע  המאה ה19 החלה השפה לדעוך לאחר שהספרדים כבשו את העיר.
והיהודים החלו לדבר ספרדית (ההפטרה והמגילות היהודיות בבתי הכנסת של טטואן, תורגמו לספרדית).
באמצע המאה ה-20  יהודי טטואן עלו  ארצה, חלקם עלה לצרפת ודרום אמריקה.

המלאח היהודי
המלאח (הרובע) היהודי של טטואן היה מקום של חוסן ואחווה. בעוד שהמלאח השתנה עם הזמן, הסמטאות הצרות והמבנים ההיסטוריים שלה עדיין מהדהדים עם צעדי הדורות שעברו.

בית כנסת אם הבנים
בית הכנסת אם הבנים, הידוע גם בשם בית הכנסת סלאט אל פאסייין, הוא סמל להיסטוריה היהודית התוססת של טטואן.
גלו את בית הכנסת אם הבנים, עדות מדהימה למורשת היהודית של טטואן. הארכיטקטורה המורכבת והמוטיבים הדקורטיביים שלה מציגים את המחויבות של הקהילה לשמר את אמונתם ותרבותם.
הארכיטקטורה של בית הכנסת משלבת השפעות מרוקו וספרדיות, מתהדרת באריחים מורכבים, בעבודות עץ עדינות ובחלונות ויטראז' מדהימים המספרים סיפורי אמונה והתמדה.
מפת הגעה

בית הכנסת אל-משוואר: חלון לעבר
בית הכנסת אל-משוואר מציע הצצה להיסטוריה היהודית של טטואן.
אף על פי שכבר אינו מקום תפילה פעיל, הפרטים האדריכליים הייחודיים והאווירה השלווה שלו משקפים את הקשר הרוחני העמוק של הקהילה והשפעתה המתמשכת על הנוף התרבותי של העיר.

מנהגים משותפים: קשר מעבר להבדלים
תושבים יהודים ומוסלמים של טטואן חגגו לעתים קרובות את הפסטיבלים של זה, וטיפחו תחושת אחדות. ניחוח המאפים הטריים לפורים וצלילי המוזיקה המרוקאית בפסח משקפים את מיזוג התרבויות שעיצבו את זהותה של העיר.

תרומות כלכליות ואמנותיות: השפעה מתמשכת
בעלי מלאכה, סוחרים ואנשי רוח יהודים תרמו תרומה משמעותית לכלכלתו ולאמנויותיו של טטואן. מאומנות מופתית ועד טקסטיל תוסס, כישוריהם מילאו תפקיד מכריע בעיצוב הפסיפס התרבותי של העיר.

זמנים מודרניים: נוף משתנה
בעוד שהאוכלוסייה היהודית של טטואן הצטמצמה עם השנים, מורשתם מתקיימת דרך הארכיטקטורה של העיר, המסורות והסיפורים שעברו בדורות.  כיום, שרידי הנוכחות שלהם מזכירים לנו את החשיבות של חגיגת הגיוון והבנת העבר המשותף שלנו.

המורשת היהודית של טטואן היא חלק בלתי נפרד מהזהות של העיר - תזכורת לכוחם של דו-קיום וחילופי תרבות. כשאתם חוקרים את הרחובות של טטואן, זכרו שכל פינה מכילה שברי היסטוריה שעוצבו על ידי קולות רבים, שכל אחד מהם תורם למנגינה ההרמונית שהיא נשמתה של העיר.

קברי צדיקים בטיטואן מרוקו

ב  טטואן  קבור הקדוש המכובד הרב יצחק בן וואליד 
נולד למשפחה מקסטיליה, שעזבה את ספרד למרוקו במהלך הגירוש בשנת -1492.
הרב יצחק בן וואליד נולד בשנת 1777 לרבי שם טוב ולמשפחת רבנים. הוא נקרא על שם סבו, רבי יצחק. אביו של בן וליד נפטר כשהיה צעיר, ומשפחתו הפכה לעניה.

לאחר מות אביו, המצב הקשה של משפחתו אילץ את אמו למכור את כתבי היד התלמודיים של בעלה כדי לשרוד. בילדותו גדל אישתק עם הרצון לקנות בחזרה את המסמכים של משפחתו. גם אהבתו לתורה הייתה חלק חשוב בחייו ובגיל 17 הפך לתלמיד חכם. "הוא צבר ידע בתורה ובהלכה עד שמשך את תשומת לבם של כמה תלמידי חכמים שחזו לו עתיד גדול
כיהן כרבה של טטואן במשך כ-40 שנה. 
כשהיה בן עשרים מילא אישתק בן וליד כמה תפקידים. 
בשלב מסויים, הוא עזב את מרוקו והתיישב בגיברלטר. 
נציגים מהקהילה היהודית בטטואן הלכו אז לפגוש אותו בגיברלטר ודחקו בו לחזור לטטואן כדי להיות הרב של העיר.

הרב הסכים לקבל את ההצעה הזו רק כשחלם שהתפקיד נועד בעבורו.
הוא חזר לעיר להיות ובהמשך הפך לרב ולאב בית דין כאמור במשך ארבעים שנה.
הרב יצחק בן וואליד גם חיבר ספר בן שני כרכים על תולדות היהודים בטטואן, בשם  ויאמר יצחק. בשנת 1860, הוא ייסד את בית הספר הראשון אי פעם של Alliance Israelite Universelle, הממוקם בטטואן.

הרב יצחק בן וואליד התחתן עם אישה ממשפחת רבנים. כשמלאו לו 18, הרב היה כבר גבר נשוי ואב לילד.
היא ילדה את בנו הבכור לפני שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. הוא התחתן בשנית עם שמחה וידאל ביבאס, שהביאה לעולם 10 ילדים שהפכו לרבנים.
הרב יצחק בן וואליד  בילה את רוב חייו בלימוד התורה לתלמידים. 
כמו כל קדוש יהודי, הרב עומד מאחורי סיפורים מיסטיים הקשורים לנסים. 
לרב היה מקל שעבר מדור לדור, בו עשה הרב ניסים. הוא הביא ריפוי לחולים ועזר לנשים להיכנס להריון.
הרב נפטר בשנת–1870
הקבר שלו ממוקם בהיי אל-קודס, לשעבר הרובע היהודי של תטואן, והוא מארח את ההילולה, מדי מדי ט' באדר.
בהילולה מצטרפים יהודי מרוקו ליהודים מכל העולם כדי לחגוג את ההילולה של הצדיק.
קבר הרב בן וואליד

מפת הגעה לבית העלמין

טטואן טיפים של מקומיים   

ברוכים הבאים לטטואן, עיר מפוצצת באופי ובקסם.
כדי להפיק את המרב מהטיול שלך, עקוב אחר ההמלצות של תושבים מקומיים. המלצות שמבטיחות חוויה אותנטית מלאה בתרבות, טעמים ורגעים בלתי נשכחים.

טיילו דרך El Ensanche: מודרני פוגש מרוקאי
"צאו לטיול נינוח דרך אל אנסאנצ'ה, הרובע המודרני של טטואן. תמצאו רחובות עצי עצים, חנויות מקומיות וצד עכשווי יותר של העיר שלנו המשלים בצורה מושלמת את המדינה ההיסטורית." 

להתערבב באל גראן סוקו: פעימות הלב של טטואן
"העבירו ערב באל גראן סוקו. הכיכר השוקקת הזו היא המקום שבו מתאספים המקומיים, והאווירה חשמלית.
תיהנו מאוכל רחוב, האזינו למוזיקה ותשקעו באנרגיה התוססת של העיר שלנו". 

חקור את באב סיידה: פנינה נסתרת
"בקר באב סיידה, אחד משערי המדינה של טטואן. הוא פחות צפוף מחלק מהשערים האחרים, והארכיטקטורה המורכבת שלו באמת שובת לב. אל תשכח את המצלמה שלך - הזדמנויות הצילום הן אינסופיות!" 

אוכל רחוב: הרפתקה קולינרית
"אוכל הרחוב של טטואן. חפשו דוכנים שמוכרים דגים מטוגנים. הטעמים נועזים, ואתם תאכלו כמו מקומי אמיתי." 

חצרות נסתרות: חפשו שלווה
"תוך כדי סיור במדינה, שים לב לחצרות נסתרות. המרחבים השלווים האלה מציעים מפלט שליו מהרחובות ההומים.
הם מושלמים לרגע של הרפיה והשתקפות." 

למד ביטויים בסיסיים: התחבר עם המקומיים
"לימוד של כמה ביטויים בסיסיים בערבית יכול להגיע רחוק. המקומיים מעריכים את המאמץ, וזו דרך נפלאה להתחבר לאנשים ולהראות כבוד לתרבות שלנו".