אדמות הג'יפטליק בבקעה
מידע לדרך
שטח רחב ופורה, רווי באדמות סחף, בעל חשיבות אסטרטגית צבאית. בהיותו איזור מעבר נוח בין הרי השומרון הוא מאופיין בהתיישבות לאורך כל ההיסטוריה. יש לבדוק טרם היציאה לטיול הצורך באישור בטחוני
מאת :מוריה גבסי
אדמות הג'יפטליק מסלול טיול
שטח רחב ופורה, רווי באדמות סחף, בעל חשיבות אסטרטגית צבאית. בהיותו איזור מעבר נוח בין הרי השומרון הוא מאופיין בהתיישבות לאורך כל ההיסטוריה.
יש לבדוק טרם היציאה לטיול הצורך באישור בטחוני
מאת :מוריה גבסי
'קרקעות ג'יפטליק' הינו מונח משפטי מתקופת השלטון העות'מאני. משמעותו קרקעות שנרשמו על שמו של הסולטאן הטורקי ואינן ניתנות למכירה (כל עוד היה סולטאן - לסולטאן לא היו בעיות כלכליות ולכן קרקעותיו היו מחוץ לשוק הנדל"ן). דבר זה גרם הרבה קשיים לגאולת הקרקע - במקומות שהיו קרקעות ג'יפטליק התקשו ליצור רצף קרקעות. היו הרבה קרקעות ג'יפטליק לאורך הירדן. אדמות אלה הוחכרו לפלאחים מקומיים שהחזיקו בקרקע ועיבדו אותה - תמורת תשלום דמי חכירה.
בשנת 1908 – הועבר שלטון הסולטאן למדינה ונכסיו עברו אף הם לידי המדינה, שהכניסה אותה למעגל הקרקעות הנמכרות. זאת בשל הסתבכותה של האימפריה העות'מנית במלחמות בבלקן, איטליה ומלחמת העולם הראשונה אשר רוקנו את קופת האימפריה אשר נזקקה לכסף לצורך מימון המלחמות. מאז למעשה אין הבדל בין קרקעות הג'יפתליק לבין קרקעות מדינה אחרות.
אחרי הקמת מדינת ישראל ב- 1948 אחד הבג"צים הראשונים לבית המשפט העליון היה תביעה של יורשי הסולטאן האחרון נגד מדינת ישראל על כך שהיא מחזיקה שלא כחוק בקרקעות שהיו שייכות לסבא שלהם, שהודח, לטענתם, שלא כחוק על ידי התורכים. בג"צ דחה את התביעה, אחרת המדינה הייתה מאבדת הרבה מקרקעותיה.
רוב רובן של קרקעות הגי'פטליק מתרכזות לאורך הירדן משני צידיו ולכן בבקעה קיימת צומת 'הג'יפטליק'.
אתרים מעניינים
לאורך אדמות הג'יפטליק
אתרים מעניינים לאורך אדמות הג'יפטליק
חרבת מפג'אר
מבנים ממלכתיים מהתקופה האומאית בשנים 661 – 750. המבנים הבולטים ביותר באתר הם מסגד וארמון, הידוע כארמון הישאם, שבנייתם לא הושלמה ובית מרחץ מפואר. נמצאו פסלוני נשים ערומות שאינם אופיינים לאומנות האסלמית וכן רצפת פסיפס מרהיבה.
הממצאים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים.
מבצר דוק
על פסגת הר קרנטל, מבצר חשמונאי והרודיאני נקרא גם דגון - המבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים. הגן על מטעי האפרסמונים המלכותיים ביריחו.
בית הערבה
קיבוץ בצפון ים-המלח סמוך ליריחו. הוקם ב- 1939 על ידי חלוצי תנועות הנוער ופליטים מאירופה. ננטש בשנת 1948 עם נטישתו עברו מעט מאנשיו למפעלי המלח בסדום (שהיו נצורים) אך רוב אנשיו פונו לקיבוץ שפיים ולאחר מכן יסדו שני קבוצים בגליל המערבי: כברי וגשר-הזיו. בשנת 1980 הוקם "בית הערבה" מחדש כהיאחזות נח"ל, אוזרח בשנת 1986 ובשנת 2000 עבר למיקומו החדש 5 ק"מ מערבה. במקום יושבות כיום כ- 40 משפחות.
