צרפת
כתבות ומידע מעניין
צרפת קצת רקע
דגל צרפת נקרא גם דגלDrapeau tricolore (שלושת הצבעים)
הצבעים מתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של
המהפכה הצרפתית. כחול = חרות. לבן = שוויון. אדום = אהבה
הדגל הופיע לראשונה במהלך המהפכה ואומץ באופן רשמי ב-1794. עיצובו מיוחס למרקיז דה לה פאייט de la faayete))
דמות בולטת במהפכה.
אנשי צרפת החופשית אשר התנגדו לכיבוש הנאצי, הוסיפו את סמל צלב לוריין בצבע אדום ברצועה הלבנה של הדגל, כדי להבדיל בינם לבין הגורמים המשתפים פעולה עם הגרמנים. לאחר שחרור צרפת לא היה בו עוד צורך והצלב הוסר מהדגל.
סמל הרפובליקה הצרפתית מוכר כסמל רשמי מאז 1953.ענפי הזית מסמלים שלום. ענפי האלון תמידיות.
ראשי התיבות של RFהן קיצור של RE PUBLIQUVE FRANCAISE
צרפת גאוגרפיה
ששון לוי
צרפת ממוקמת במערב אירופה וגובלת במערב באוקינוס האטלנטי. מצד דרום גובלת בספרד ואנדורה. ואילו ממזרח גובלת באיטליה, שוויץ וגרמניה ומצפונה שוכנות לוקסמבורג ובלגיה.
צרפת מחולקת ל-26 חבלי ארץ. צורתה הגיאוגרפית היא מעין משושה.
השטח של צרפת 643,000 קמ"ר (והיא גדולה פי 27 ממדינת ישראל). הנופים של המדינה רב-גוניים ומתאפיינים בתצורת נוף משטח מישורי ועד לרכסי הרים גבוהים כגון פסגת המון-בלן הנחשבת לנקודה הגבוהה באירופה (רום ההר 4807 מטר) והוא נמצא בגבול צרפת-איטליה. פני השטח של צרפת מגוונים מאוד, שתי חטיבות נוף עיקריות מישוריים ושטחי גבעות בצפון ובמערב והרים במזרח ובדרום.
המחוז הפורה אייל דפראנס (האי של צרפת) שוכן בלב מישורי בצפון זהו ליבה של צרפת כולה ובו שוכנת הבירה פריז.
מחוזות בוגון ושמפאן המפורסמים בטיב יינותיהם שוכנים מזרחית לאזור זה. רמה מרכזית נמצאת במרכז דרום צרפת עם גובה ממוצע של 650 מטר והוא אגן הניקוז לכמה מגדולי נהרותיה של צרפת.
פרובאנס המחוז הדרום מזרחי של צרפת בנוי מחלק מהאלפים במזרחו ובדרומו רצועת מישור חוף צרה על הים התיכון
שהוא חלק מהרווירה הצרפתית הנמשכת לתוך איטלי ה .
הרי האלפים
רכס הרים במרכז אירופה המתחיל באוסטריה ומסתיים בצרפת.
האלפים חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות ומהווים מחסום גאוגרפי אקלימי ברור בין האזור הים תיכוני שבדרומם לאזור הממוזג שמצפון להם. הפיסגה הגבוה ביותר היא פיסגת המון בלאן (4,808 מ').
הפסגות הגבוהות מכוסות בשלג תמידי ובעמקים שבין ההרים נוצרים קרחוני ענק. רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה מוצאם מהאלפים כגון הרון הפו הדנובה והריין. הרי האלפים נוצרו כתוצאה מלחץ של הלוח האפריקאני כלפי הלוח הארופאי.
האלפים שימשו בעיקר לנתיבי תחבורה ובמעט לצרכי מגורים.
שטחם כ – 250,000 קמ"ר ובקשת שאורכה כ – 1 ק"מ. עשרה הרים עוברים את רף ה – 4,000 מ' מעל פני הים.
נהרות ואגמים
הרי האלפים התברכו באגמים רבים ובינהם אגם ציריך, אגם ז'נבה וימת ארבעת הקנטונים.
צרפת בורכה בשפע של נהרות ומהם יוצאים תעלות שייט לכל אורכה ורוחבה של המדינה.
נהר הלואר אורכו 1013 ק"מ, נחשב לנהר הארוך בצרפת,במרכז צרפת.
נהר המז – אורכו 925 ק"מ. הנהר החשוב ביותר בצפון אירופה – רוב רובו עביר לכלי שיט , מחבר את נמלי אנטוורפן, אמסטרדם ורוטרדם .
נהר הסיין החוצה את פריז– אורכו – 776 ק"מ – הנהר הראשי של מישורי הצפון ונשפך לתעלת למאנש.
נהר רון - זורם בדרום-מזרח צרפת. 812 ק"מ.
מספר מעברים חוצים את האלפים ע"י כבישים ורכבות.
מהחשובים שבינהם: סאן ברנאר הגדול, מעבר ברנר, מעבר סימפלון ומעבר מון.
כמו כן, מנהרות תת קרקעיות חוצות את האלפים מהחשובות שבינהם הן:
מנהרת סימפלון בין שוויץ לאיטליה. ומנהרת מון סני בין צרפת לאיטליה
המערות הפרהיסטוריות בלסקו
המערות הפרהיסטוריות בלסקו במחוז דורדון שבדרום מערב צרפת היה ביתו של האדם הקדמון.
כבר לפני 35,000 שנה התיישב האדם הקדמון שנקרא קרו-מניון בדורדון.
שרידיו הראשונים התגלו בדורדון בעיירה לס אייזס Les euzies באמצע המאה שעברה ובעיירה לה מדליין La madelein נתגלו שרידים נוספים. באחת הפך החבל ל"בהלת האדם הקדמון" ועשרות ארכיאולוגיים מקצועיים וחוקרים פשטו על האזור.
אזור דורדון הוא חבל הארץ העשיר ביותר בעולם בשרידים פרהיסטוריים ועד היום נמצאו שם כ-200 אתרים שונים המשתרעים על פני 200,000 שנות אבולוציה אנושית.
תיירים המבקרים באזור יכולים לחזות בפסלי אבן מגולים ובציורי מערות שנותרו מתקופות אלו.
האתר לאסקו Lascauz
לאסקו הוא האתר הפרהיסטורי המפורסם ביותר מבין האתרים הרבים בצומת מפגש הנהרות וזר ובן.
בשנת 1940 נתקלו 4 נערים באופן מקרי לחלוטין במערות ונדהמו למצוא בהן ציורים בתקופת האבן הקדומה.
החוקרים לא איחרו לעמוד על חשיבות הגילוי.
מאז 1963 לאסקו סגורה לציבור בגלל הידרדרות מצבם של ציורי המערות.
אבל במורד הגבעה מהלך מספר דקות הליכה הוכן העתק מדויק של ציורי המערות העושה שימוש באותם חומרים בדיוק. ההעתק יפיפה וניתן לראות בו את כל הרישומים המקוריים לדוגמה דישונים ארוכי קרניים, תאואים, שוורים וסוסים שמנמנים נודדים בעדרים או בשורות מוקפים בחיצים או סמלים גאומטריים שעל פי הסברה היתה להם חשיבות פולחנית.
המוזיאון הפרהיסטורי הלאומי
המוזיאון מכיל למעלה מ-6 מליון מוצגים שנאספו במהלך המאה השנים האחרונות מכל רחבי האזור ומהן מוצגים לציבור קרוב ל-18,000 פריטים. אתר זה זכה בצדק בתואר אתר מורשת מטעם ארגון אונסקו.
הפארק הפרהיסטורי
הפארק ממוקם בעיירה לה טו Le thot . הפארק מציג שחזורים של חייו של האדם הקדמון במחוז דורדון.באמצעות דמויות, סרטים ושיקופיות קם האדם הקדמון לתחיה אל מול עיני המבקרים.בעונת התיירות פתוח האתר כל שעות היום אולם מחוץ לעונת השיא שעות הפתיחה מצומצמות.
ציורי המערות
עם תחילת ציורי המערות וציורי הסלע החל האדם לראשונה להחצין את עולם הדימויים שהיו בראשו והפך אותם למיצג פומבי. זו התחלה של האמנות והיצירתיות שלא בהכרח היוו את צרכי היומיום שלו.
תרבות ציורי המערות וציורי הסלע קודמת לתרבות הכתב בעשרות אלפי שנים. בדרך זאת הביע האדם את עצמו, תקשר, דמיין ויצר יצירות.
התקופה
התקופה המדוברת היא התקופה הפלאוליטית Paleolithic בתולדות האדם. בתקופה זו השתמש האדם באבן ובמיוחד באבן הצור ככלי הייצור העיקרי שלו.רוב יצירות האמנות הידועות במערות האירופיות בצרפת, ספרד ואיטליה נמצאו מהתקופה הפלאוליטית העליונה (בין 40,000-12,000 לפנה"ס).
פעילות אמנותית זאת תחילתה באפריקה בה נמצאו עד עתה ריכוז עצום של ציורי סלע, חריטות בסלע ואמנות ניידת. לאחר מכן נמצאה פעילות גם באסיה ובאוסטרליה, (שם נמצאו ציורי הסלע העתיקים ביותר של הבורג'ינים שהם בני כ-40,000 שנה) ובאירופה.
חקר המערות החל לפני כ-370 שנה אל עד עצם היום הזה ממשיכים לגלות מערות שונות וצירי סלע במקומות שונים בעולם. תגליות אלה ממשיכות להשפיע על המחקר והתאוריה של ציורי המערות ולעיתים בצורה דרמטית ביותר. לדוגמה: המערה Chauvel ש בצרפת המכילה ציורי מערות מלפני כ-30,000 שנה נמצאה לאחרונה רק בדצמבר 1994 ומערת Church hole באנגליה נמצאה רק בשנת 2003.
האמנים חרטו בעזרת האנקר ובידיים. הצבעים היו בדר"כ שחור או חום לבן ואדום או צהוב. רובן של הדמויות נצבעו בצבע אחד אדום או שחור ולעיתים בשניים או שלושה צבעים.
בדר"כ צויירו בעלי חיים, בני אדם וצורות מופשטות הכוללות גם צורות גאומטריות כגון נקודות, קוים, משלושים ומעגלים.
רוב בעלי החיים המצויירים היו יונקים אוכלי עשב כמו סוסים, ביזונים, פרים וצבאים. לעומתם אריות, קרנפים, עופות דגים זוחלים וציפורים צויירו בשכיחות נמוכה.במערת שובה שהציורים בה הם מלפני 32,000 שנה מצויירות באופן חריג חיות טרף רבות כגון אריות.
בעלי חיים ובני אדם מצויירים בדר"כ בפרופיל.
בשני מקרים במערות בצרפת נמצאה דמות של חצי אדם חצי חיה, דמות זאת היא מיסטית ויתכן שייצגה את המכשף, הקוסם או השמאן שלבש בגדי חיה בעת הפולחן הדתי.
אחד הממצאים המעניינים הוא שהציורים צוירו בחדר עם אקוסטיקה טובה ויתכן שהצייר שר בזמן העבודה או שצייר לכל תופים, משרוקית או חליל – כלי הנגינה הנפוצים בזמן ההוא.לשם תאורה השתמש האמן בלפידים העשויים מעץ מדר"כ מעץ אלון וכן במנורות שמן שהובערו בשומן בעלי חיים.
בדר"כ לא התגוררו אנשים במערות בהן צוירו הציורים אבל היו מספר מקרים יוצאי דופן ולא ידוע אם לשוכני מערות אלו היה קשר לציורים. רק במערה אחת בצרפת בה היו ציורי מערות נמצאו קברי אנשים.
המשמעות לאמנות ציורי המערות
התייחסות האדם הקדמון לאמנות היתה שונה מאוד מזאת המקובלת היום. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי מטרות האמנות. יש שטענו שהיא נועדה לקישוט המערות אבל עפ"י דעת רוב החוקרים האמנות היתה בעיקר לצורך פולחני. אמנם ההנחה הרווחת היא שעיקר האמנות היתה להבטיח את הצלחת הצייד, הקיום היומיומי ואת השרדות השבט.
לפיכך נושאי הציור היו בעיקר בעלי חיים שונים שרובם נועדו לצייד, דמויות אדם וכלי נשקם וציור כפות ידיים.
המפלצת מז'בודן La Bête du Gévaudan
חיה של ז'בודן הוא שם שניתן לבעלי חיים אוכלי אדם במחוז ז'בודן בדרום-מזרח צרפת, וכיום המחוז המודרני של לוזר השוכר בעמק הלואר. בין השנים 1744 עד 1767 על פני שטח של 80-90 קמ"ר אירעו מספר מקרי רצח ע"י חיה כפי שיתואר בהמשך. החיות תוארו באופן עקבי ע"י עדי ראייה כבעלי שיניים אימתניות וזנבות אדירים.
פרוותם היתה בגוון אדמדם , והם הדיפו ריח בלתי נסבל. הם נהגו להרוג את קורבנותיהם ע"י קריעת גרונם בשיניהם. באזור דה בופור מוערך מספר המותקפים ע"י החיה ב-210 פיגועים, 113 מתוכם הסתיימו במות הקורבנות, 98 מהקורבנות נהרגו ע"י האכלת חלקי גופם. לאור ריבוי המקרים הזוועתיים שארעו במחוז זה, גוייסו משאבים רבים כגון צבא, אזרחים, אצילים ומספר ציידים מטעם המלך (לואי ה-16) על מנת ללכוד את החיה.
כל החיות פעלו מחוץ ללהקות זאבים רגילות, אם כי העדויות מצביעות על כך שלעיתים הם היו מלווים בנקבה קטנה יותר, שלא לקחה חלק בהתקפות. זהות החיה נותרה בלתי מוסברת עד עצם היום.
התקפות ניסיון התקיפה הראשון ארע ב-1.6.1764, כאשר ניסתה החיה לתקוף אשה בגינתה הפרטית, האשה תיארה חיה גדולה ומגושמת שיצאה מתוך סבך העצים. הקורבן הראשון, נער בן 14, היה ב-12.1.1765 כחצי שנה לאחר העדות הראשונה. ב12.1.1765 חל מפנה בעקבות נסיון תקיפה של החיה בחבורת נערים אשר הצליחו להבריח את החיה.
מאבקם של הנערים תפס את תשומת ליבו של המלך אשר הורה על פרס אותו יעניק לצייד שיצליח ללכוד את החיה ולשנות את אורח חייהם של התושבים המקומיים. אב ובנו, שניהם ציידים, נרתמו למשימה.
הם הגיעו למחוז ז'בודן בפברואר 1765 מלווים ב-8 כלבי גישוש שהוכשרו למטרה זאת, הם שהו באזור מספר חודשים כדי ללמוד את השטח, אך למרות שהותם נמשכו התקיפות. ביוני 1765 הם הוחלפו בציידים שנשלחו מטעם המלך ונחשבו לטובים ביותר בכל ממלכת צרפת.
ב-21.9.1765 הצליחו השניים להרוג את החיה וכשהיא מיורטת הובאה לארמון המלך. הממצאים עפ"י מבנה החיה תאמו את הפציעות בקורבן האחרון.
מידות החיה היו: 1.70 גובה, 80 ס"מ רוחב, משקל 60 ק"ג .
בהצהרתו בפני תושבי המחוז שיבח לואי ה-16 מלך צרפת את הצידיים וציין שמעולם לא נראתה חיה כה חריגה בדמות זאב, במימדיה הגדולים וכל כך אימתניים.
הציידים זכו לשבחים רבים והתקבלו כגיבורים בנוסף לסכום הכסף שקיבלו כפרס על לכידת החיה. לפני מספר שנים הגיעו צוותי טלויזיה לאזור כדי לתעד את הסיפורים המוכרים לתושבי המחוז כולו שבעקבותיו נכתבו ספרים והופקו סרטי קולנוע המבוססים על הסיפור האמיתי שארע לפני מאות בשנים.
