בתי מחסה בעיר העתיקה
מידע לדרך

בתי מחסה בעיר העתיקה
מסלולי טיול ומידע

מתחם של מספר מבנים שנבנו בסוף המאה ה19, בשנת 1860 עקב מצוקת דיור של היהודים, עד שנת 1877 בנו כ 40 דירות אשר להם קראו בשמות התורמים כדוגמת בית מאיר ובית יצחק שער יוסף וכו׳. במלחמת העצמאות שימשו הבתים כמפקדה ותחנת הקשר האלחוטית, כאן גם היתה כניעתם של הלוחמים.

בתי מחסה בעיר העתיקה

כיום מרבית הבתים הם דירות מגורים וכמו כן ישיבת הכותל ובית הסופר.
בסמוך לבתי מחסה ניצבת אנדרטת זיכרון ללוחמי הרובע במקום קבורתם של המגינים, בהמשך לאחר שחרור הרובע במלחמת ששת הימים הועברו להר הזיתים.
הנכנסים נתקלים בכתובת בכניסה ׳ בתי מחסה לעניים בהר ציון׳.

בסוף המאה ה-19 עלו מחירי הדירות, ומשפחות יהודיות רבות מצאו עצמן ללא יכולת לשלם את שכר הדירה לבעלי הבתים המוסלמיים ומצאו עצמן ללא קורת גג.
מצב סוציו-אקונומי זה הביא להחלטת הרב עזריאל הילדסהיימר מכולל הו"ד (הולנד-דויטשלנד) העשיר, להקים את 'חברת בתי המחסה לעניים בהר ציון תובב"א' (תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן).

המתחם כלל מאה דירות אשר הוקמו ברמת חיים גבוהה יחסית למקובל אז, הדירות הושכרו שכירות נמוכה, ואף בחינם.
אין פלא שהדיירים שזכו להתיישב כאן נחשבו בני מזל.
מתח רב ליווה את תהליך חלוקת הדירות, שהוקצו שליש לבני הונגריה, שליש לבני כולל הו"ד ושליש לעניי כלל ישראל.

בניית בתי מחסה ונדידת יהודים לדירות ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי הקלו על הצפיפות ברובע היהודי, אולם לא לאורך זמן. היה צורך בפתרון קיצוני יותר – יציאה מחוץ לחומות, וזו אכן החלה, טיפין טיפין, שלוש שנים אחר כך עם הקמת שכונת משכננות שאננים.

בתי מחסה בעיר העתיקה
במלחמת העצמאות 

כיכר כתי המחסה היתה בין השכונות האחרונות שנותרו בידי מגיני הרובע במלחמת העצמאות.
מאות תושבים הצטופפו בבתים אלו ערב נפילת הרובע, וכאן רוכזו התושבים ביום הכניעה, ב- 28 במאי 1948.
הלוחמים האחרונים נלקחו לשבי הירדני, בעוד האזרחים פונו מכאן לירושלים המערבית.

לאחר מלחמת ששת הימים שופץ המבנה המערבי של הכיכר, שנבנה בתרומת הברון וולף רוטשילד בשנת 1871, ועדיין ניתן לראות את סמל משפחת רוטשילד על המבנה.

כמו כן שוקמה שורת הדירות בדרום הכיכר, שהפכה לבית הספר של הרובע.
שברי העמודים המונחים בכיכר נמצאו בחפירות הרובע היהודי והם מתוארכים לתקופת הבית השני.

על שם הכולל נקראה במקור גם הכיכר שלפני המבנה 'דער דויטשער פלאטץ' – 'הכיכר הגרמנית', אף ששמה הרשמי של השכונה היה 'בתי מחסה לעניים בהר ציון'.