גאורגיה

 מאת איטי קאופמן





כשסיפרתי למשפחה ולחברים כי אני מתכוונת לנסוע לטיול בגיאורגיה, פרצו בצחוק\הרימו גבה והשאר התבוננו ברחמנות קלה...הגרוזיני מהמכולת עקץ ב:"טיול שורשים"..?..אגב, אתם יודעים שגרוזיני בלי מכולת זה כמו תרנגולת בלי כרבולת...."אני בכלל פולניה"!..עניתי..כשמאחור אני קולטת כמה השתנקויות צחוק..כן כן...פולניה מדריכה בגרוזיה. זה קורה!

שורשים בגיאורגיה אין לי, אך למדתי על נופים מדהימים, על המים, על ההיסטוריה העשירה, על אנשים מסבירי פנים, על מצב רוח לאומי המתאפיין באהבת האדם, אהבת האוכל ובאהבת שמחה המהולה ביין מקומי.

נתחיל בנושא העיקרי, כיצד נוצרה גיאורגיה?

ישנו הסבר משמים ומייגע כיצד נוצרו שרשרת הרי הקווקז... טקטוניקת הלוחות... הקמט ההררי... צורת ה- בהרים... אבל, בינינו, את מי זה מעניין?





 

בוא ונקשיב לאגדה העממית הגיאורגית- כיצד נוצרו הרי הקווקז וגיאורגיה.

הסיפור מתחיל בזמן שבורא עולם ישב וברא את העולם. הוא ברא ביום ראשון את האור והחושך, בשני את הים והשמים...בשלישי את הצמחייה וכ'ו. כשסיים, כינס את כל העמים והתחיל לחלק להם את היבשות. כינס את האמריקאים, ונתן להם את ארצות הברית, כמו שרצו, הכול גדול, המכוניות-ג'יפים, הבתים- ארמונות, הכבישים- רחבים, אצטדיון זה אצטדיון...אפילו הקמח והסוכר מגיעים לא פחות מ-2.5 ק"ג! א קיצער... פינק אותם. והם היו מרוצים עד הגג...

מיד אח"כ, שלא יהיה בלגאן, כינס את הרוסים ונתן להם את השטח הכי גדול בעולם! שלא יקנאו שכינס קודם לכן את האמריקאים. נתן להם את ניקולאי, את סטאלין, את הקומוניזם, את פוטין, א קיצער... הלך איתם על איכות... והרוסים יצאו מרוצים עד הגג!

אח"כ, כינס את הצרפתים, נתן להם מדינה בעלת חופים רבים, קרואסונים ובאגטים לארוחת בוקר, מוזיאונים, היסטוריה עשירה, את נפוליון, האייפל, למרות שבהתחלה אף אחד מתושבי לא אהב את זה.... מעצבי על .... והצרפתים יצאו מחייכים...!

 

וכך המשיך, לכל עם חילק מדינה..אפילו לנו, נתן מדינה קטנטונת ונחמדה! מיסים.... מלחמות... פקקים.. חמסינים.... אגרת שמירה... 18% מע"מ.. א קיצער, מדינה נחמדה, כפי שכבר אמרנו....

ואז, סיים אלוקים, שילב ידיו בהנאה ועבר לנוח!     --- פתאום...מרחוק...הוא שומע קולות עמומים של ריצה...הם מתקרבים ומתקרבים..ולמולו עם. "אנחנו הגיאורגים/גרוזינים! נעים להכיר!"

----"מה אתם עושים כאן?"      --- האלה עדיין מתנשמים ומתנשפים ממאמץ הריצה..."באנו לקבל חלקת אדמה!"        ---  "מה חלקת אדמה? חילקתי כבר הכול! היכן הייתם? אחרתם!"

"אה, אנחנו מצטערים. בזמן שחילקת מדינות לעמים השונים, היינו בדיוק עסוקים. פתחנו שולחן, הרמנו "לחיים", עם כל הטקסים המלאים...ה"תמאדה" פשוט השתכר איתנו יחד והרמנו כוסית "צ'הצ'ה" (וודקה גיאורגית) כל זה לכבודך, אלוקים! לכבוד בריאת העולם!"

חייך אלוקים מזוויות פיו ואמר "תשמעו חברה. ריגשתם אותי. למרות שנתתי את כל האדמות בעולם לעמים השונים, הותרתי לי מקום אחד קטן על פני האדמה. פשוט העתקתי את גן העדן אצלי בשמים לארץ. בגלל שהתרגשתם ושתיתם לכבודי, קבלו אתם את חלקת האדמה הזו!"

וזוהי גיאורגיה של היום!!!

גיאורגיה (גרוזיה) נקראת "קארתוולו" בגיאורגית, כלומר: "ארץ הגיאורגים"(ביוונית, "ארץ עובדי האדמה. "גיאו"- אדמה). לשונם נקראת "Kartuli ". בלשון העמים, היא נקראת "גיאורגיה", אבל, הרוסים כינוה "גרוזיה". ועד היום, ישנם כמה מדינות בעולם שמכנים אותה כך.

גיאורגיה ידועה בתור ארץ הכרמים והיין, המצויים בחבל "קאחתי" על ההרים. היינות של גיאורגיה נחשבים לטובים ביותר ברדיוס של אלפי קילומטר. האקלים הייחודי ואיכות הקרקע הפכו אותה למרכז לייצור יין במשך אלפי שנים.  הגיאורגים הכי אוהבים לשתות! יותר מכול תענוגות החיים האחרים.
לגימת יין היא ממש אובססיה במדינה ובמיוחד באזור "קחאטי", שם מייצרים יין לבן ייחודי מתוצרת בית שאותו מתסיסים עם קליפות הענבים, תהליך השמור במערב רק ליינות אדומים. התוצר הוא  וורדרד וטעים מאוד. היינות המסחריים המשווקים בגיאורגיה בד"כ מתוקים מאוד. גיאורגים
רבים שותים וודקה , אך המשקה הלאומי נקרא "צ'אצ'ה"  והוא חוויה בפני עצמה .

התזונה הגיאורגית בנויה בעיקרה על פירות (מרקחות), אגוזים, מוצרי חלב ומאפים (חלביים או בשריים). המטבח הגיאורגי עשיר ומזמין
מאין כמוהו!! האוכל מגוון,יצירתי, טרי ובעיקר משמין! האוכל בעיניי הגיאורגים הוא אחת ההנאות העיקריות בחיים והיבט חשוב בתרבות הלאומית. התיירים נהנים מחוויה יוצאת דופן ומאחת האטרקציות העיקריות –האוכל הגיאורגי.

הארוחה מורכבת מטקסים מורכבים ביותר וכאורחים עלינו להיזהר בפגיעה במנהגים ובהיארכיה, בראש השולחן יושב ה"טאמאדה" שיושב בראש השולחן ומברך ומזמין את הסועדים להרים כוסית לחיים במהלך כל ארוחה. אסור להרים כוסית לפני כולם, ואבוי אם תרימו כוסית בירה-המעשה נחשב לעלבון... כוסית מרימים עם יין גאורגי ו"צ'אצ'ה".

לכל אזור בגיאורגיה ישנו מטבח אופייני לו עם מטעמים שמקורם בשילוב תבלינים אבל ככלל מתמקדים בעשבי תיבול ובשום. תיירים בגיאורגיה יכולים בקלות לקבל הרעלת "חאצ'פורי".... המאכל הבסיסי הזה נמצא בכול מקום ובכול מיני צורות, כחטיף או כארוחה מלאה.
זו מתקפת קלוריות אמיתית מלאה בחמאה, גבינות וביצה. מאכל מפורסם נוסף הוא ה"ח'ינקאלי", מעין כיסון (כמו רביולי) ממולא בשר או גבינה, מוגש ללא תוספות וטעים במיוחד. בעבר, קציני הצבא היו נועצים חרבם בחינקאלי ואוכלים אותם כך, "על החרב". איננו אמורים לאכול את הדבשת שלו שבקצה הכיסון - אם נעשה זאת נזכה לגיחוך מצד המקומיים.

אגב חאצ'פורי, כמה חבר'ה ישראלים יושבים במסעדה גיאורגית טיפוסית, ומזמינים..חאצ'פורי ענק.
הטבח יוצא ומסתכל מי מזמין את המנה הענקית? בעל המסעדה, השף.....כולם...סופסוף, אחרי חצי שעה הייתה  המנה הענקית מוכנה. החברה אכלו, שבעו ואפילו נותר להם מעט..למחרת, סיפרו לחבר'ה ישראלים והשמועה עברה מפה לאוזן, על המנה החסכונית והמשביעה.
הישראלים מגיעים למסעדה ו......הפלא ופלא. המנה נמחקה מהתפריט...מסכן ההוא שהמציא אותה.. הוא לא חישב את המטיילים הישראלים..

התרבות עשירה ומעניינת מאין כמוה! החל מכתבי המשורר הלאומי "שותא רוסתאבלי" שכתב את יצירתו המופלאה "עוטה עור הנמר" על צייד, אהבה ותקווה. הוא שילב אמרות חכמה כמו "טוב למות עם שם טוב מאשר לחיות עם שם רע"..והמשך במחול מיוחד המאפיין כל איזור.
להקת הבלט הפולקלורי הלאומי של המדינה נקראת "סוחישווילי". הם מדהימים!! (לשים סרטון באוטובוס\לחילופין, אם אין וידאו, לחלק תמונות בין המטיילים) הם מופיעים בכל העולם, הם להקת המחול היחידה שהופיעה באולם "לה סקאלה" במילאנו!! להקה זו משלבת תלבושות עממיות. כל איזור ולבושו המיוחד. הנשים לבשו שמלות הדוקות עם קישוטים רבים ולראשן עטרת מקושטת  עם שביס. שערן קלוע למן צמות, או, אם לא היה להן שיער ארוך, חבשו צמות מלאכותיות. הגברים לבשו "צ'וחה" –מעיל צמר עד הברכיים, מכנסי צמר שנתחבו למגפי עור וכובע "פאפאחי" –מן שטריימל פרווה על הראש. (להביא דוגמאות).

ההיסטוריה של העם עתיקה ועשירה מאין כמוה. החל מלפני הספירה, המשך באיחוד הממלכות ועד היום...ימי השלטון הדועכים של מיכאיל סאאקאשווילי. כיום, בידזינה איוואנאשווילי, אוליגרך גיאורגי, החי בארמון פאר הבנוי על גבעה, נפרש ע"פ 10,000 מטרים רבועים מרהיבים של זכוכית ופלדה המשקיפים אל העיר טביליסי. עלות הארמון מוערכת בכ-50 מליון דולר. לבד מבריכה, בר וחדר כושר, ישנם בבית אוספי אומנות מרהיבים, ביניהם ציור של פיקאסו :דורה מאר עם חתול. שעלה לו 92 וחצי מיליון דולר!! מפלגתו של איוואנאשווילי נבחרה באוקטובר האחרון, ומן הסתם, באוקטובר הקרוב ייבחר לשלטון. איוואנאשווילי חוזר ואומר, שלא התמודד ע"מ להשאר בשלטון, אלא, להדיח את קודמו, סאאקאשווילי. פרנציפ...

נתעכב על ימי תור הזהב של המדינה. בימי הביניים, בזמן מלכות המלכה תמר, שנקראה "המלך תמר". ממש פמיניסטי..בזמן מלכותה ידעה הממלכה המאוחדת שגשוג ופריחה. היא נישאה פעמיים, והיה לה מאהב, שר האוצר של ממלכתה והמשורר הידוע ,שותא רוסתבאלי, שהוגלה או גלה בעצמו לירושלים בסוף ימיו, משום שלא זכה לממש את אהבתו הנכזבת, כמו שכתב בפואמה "עוטה עור הנמר" :"אנכי, נגיד רוסתווי / שמתי זאת על צווארי / כי בשל מנהגת חיל / אשתגע לאין הבריא / נחלשתי, כי בחלד אין תחבושת לשברי / או תגהה מזור לפצע / או מהר תכרה קברי".

הדת של הגיאורגים, היא נוצרית אורטודוקסית. במאה ה-4 היהודים הביאו את הנצרות לגיאורגיה.   כשהביא אליוז, יהודי גיאורגי שחזר מירושלים והביא את גלימתו של ישוע לגיאורגיה, אחותו, סידוניה חיבקה אותו קרוב לליבה ולא הצליחו להפריד אותה מהגלימה עד שמתה איתו יחד. קברו אותה ב"מצחתה". ועד היום, נמצא עמוד היכן שנקברה. המקומיים עולים לקברה וטוענים שהם רואים ישועות רבות ונצורות ..ועד היום, כל פעם שהגיאורגי עובר ליד בית כנסת, הוא מצטלב לאות תודה! הנצרות בגיאורגיה הייתה  תמיד סובלנית כלפי היהודים.  כיום, חיים אך מעט יהודים במדינה, לאחר שרובם עלו בשנות ה-70 בעליה הגדולה לישראל.

אחרון אחרון חביב,

סיפור קטן על ייסוד עיר הבירה, טביליסי. עיר הבירה הייתה  תמיד ב"מצחתה". המלך "וחטאנג גורגאסאלי", יצא לצוד עם פמלייתו באזור עיר הבירה, שאז הייתה  סתם מקום. הוא ירה בציפור, וההיא נפלה פצועה למים. מיד השתקמה ועפה לדרכה. המלך התפעל כ"כ מהמעשה, והחליט לייסד את בירתו במקום זה, וקרא לו "טביליסי", "טביל"- חם. כלומר, העיר בעלת המעיינות החמים.

מקווה שתיהנו מהטיול!!

איטי














     | |   לכל נושא באתר צרו קשר 
   
מייל tmasoret@gmail.com
ווטסאפ: 0546303031




טואול - בניית אתרים