איפה זה?
גוש חלב או בשמע הערבי ג'יש נמצאת מצפון מזרח להר מירון והכניסה אליו בק"מ ה-40 אשר בכביש 89 העולה מצפת לסאסא. הכפר שייך לעדה הנוצרית מרונית, חלק גדול מתושביו הם מעקורי ברעם שפונו מביתם לשבועות שהתארכו לשנים.
מיד לאחר הכניסה לכפר ממשיכים ישר. ליד סניף הדואר פונים ימינה ומגיעים לרחוב שעל עמודיו מסומן סימון שבילים ירוק.
לאחר כ-50 מטרים נגמר הרחוב (ומתחילה דרך עפר).
וכאן מתחילים את הטיול.
גוש חלב מוזכרת במשנה, במסכת ערכין, שם נכתב שהיא נמנתה בין הערים מוקפות החומה בהם קוראים את המגילה בט"ו אדר.




בתקופת המרד הגדול מוזכר הכפר על ידי יוסף בן מתיתיהו הוא יוספוס פלאויוס בזכות יוחנן מגוש חלב אשר ריכז בעיר יחידת לוחמים הכוללת כ- 400 לוחמים מיישובי הסביבה ואתם פשט על הערים הנוכריות. גוש חלב הייתה העיר האחרונה בגליל שהחזיקה מעמד, אולם בסופו של דבר נכנעה ויוחנן ואנשיו נמלטו לירושלים שם המשיכו במרד עד סופו.

השביל הירוק מתפתל לאיטו מעל לנחל. לאחר כ- 700 מטרים נראה מצד ימין שרידים של מבנה עתיק המזוהה כבית הכנסת העתיק של גוש חלב שהיה פעיל בין המאות ה-3 ל-6 לספירה.
בית הכנסת היה מפואר ועדות לכך הם העמודים המקושטים והעיטורים המפארים אותו.
על אחת האבנים במקום נמצאה כתובת בארמית שתרגומה: יוסה בן נחום עשה את זה [העמוד] ותהא לו הברכה. מרשים במיוחד הוא המשקוף עליו מעוטר עיט עם כנפיים פרושות ושני זרים תלויים לו מצדדיו.
בנימין מטודלה , שסייר בגליל בשלהי המאה ה- 12 לס' הזכיר בספרו "מסעות בנימין", את הביקור בגוש חלב הוא מצא בכפר כ- 20 משפחות יהודיות.

בגניזה בקהיר השתמר מכתב מהמאה ה- 13 , מיהודי הגליל ונזכרת בו גוש חלב, שתושביה יהודים, בשמה הערבי, אלג'יש.
ב- 1340 ביקר בעיר אשתורי הפרחי,הוא כתב שבימיו קראו את המגילה, בפורים, בט"ו באדר בירושלים ובגוש חלב.
רבי יצחק חילו ביקר בגוש חלב זמן לא רב אחרי אשתורי הפרחי ומצא בה, לדבריו, קהילה של יהודים עשירים ובית מדרש בו למדו תלמידים רבים.

להמשך הכתבה. 


הכתבה מאת שבתאי שירן-'מורשת הגליל'