העיר האבודה בנגב
מידע לדרך
מלונות שכדאי להכיר
גילוי נאות
אם תזמינו מלון בבוקינג (בבאנר שלמטה) אנחנו מקבלים עמלה קטנה מבוקינג.
העמלה מאפשרת לנו לרכוש תמונות ולהמשיך ולתחזק את האתר.
נודה לכם אם אתם טסים לחו"ל, שתבצעו את ההזמנה כאן אצלנו באתר.
לכם זה לא עולה יותר, ולנו העמלה מבוקינג עוזרת להחזיק את האתר.
לחצו על הבאנר וכנסו לבוקינג להזמנה.
תודה, ושתבורכו בכל הברכות,אמן.
העיר האבודה בנגב
מסלולי טיול ומידע
הרבה "ערי ם אבודות" יש בישראל אבל ה"עיר האבודה" בנגב היא ה"עיר" עליה רציתי לכתוב הפעם – שכן זהו אולי אחד האתרים היותר מוזרים שיש בארץ.יגאל גרנות
העיר האבודה בנגב
ראשית ננסה למקם את האתר הזה:מתחת למצפה חגי שבצומת חלוקים ליד קיבוץ שדה-בוקר.
כבר כאן מתחילות השאלות לצוץ: מגיעים למצפה הזה, עולים אליו, מביטים לכל כיוון, מסתכלים במשקפת – ואין כלום, לא ישוב ולא סימני ישוב.
כשעולים על השביל המסומן שמתחיל במצפה והולך דרומה מגלים מהר מאוד שבואדי מתחת למצפה, על המדרונות בנויים עשרות בתים וביניהם מדרגות – והופ! עלינו על עוד בעיה: כל הבתים באתר המדורג חסרי גג וחסרי כל סימן שאי פעם היה להם גג – אז מי בנה כאן בתים שכאלה ולאיזה צורך?
כשמסתכלים הלאה, לעבר הערוץ מגלים שהוא מטורס (כלומר טרסות עתיקות חוצות אותו לרוחבו במרחקים שווים פחות או יותר) כלומר: מי שגר כאן עסק בחקלאות נגר (המים שזרמו במורד המדרונות תועלו לשדות המטורסים בערוץ).
אבל! שוב עלינו על בעיה: מבט חטוף על המדרונות יגלה שטרסות בערוץ יש אבל מובלי מים שיתעלו את מי הנגר העילי לשדה שבערוץ – אין! אז איזה מין חקלאות הייתה כאן? ואם זה לא מספיק, מבט שני יגלה מהר מאוד שחלק מהבתים נבנו בתוך הערוץ (גם בוואדי הזה וגם בוואדי הבא אחריו) – אז מי המשוגע שבנה בתים בתוך ערוצים מוכי שטפונות? וכי בנו אותם כל שנה מחדש? לשם מה?.
הסיור ממשיך והשאלות רק מתרבות: בהמשך נגיע למבנה שהארכאולוג החופר (יהודה נבו ז"ל) טען שהיה מקדש פגני ונמצאו בו שתי מצבות פולחניות להן סגדו ולידן אבן ובה כתובת בערבית שמוקדשת לאללה בכלל – מה הולך כאן?
אם נסטה מעט מ השביל ליד המבנה הזה ונרד קצת מזרחה מ"המקדש הפגני" נמצא מחשופי גיר לבן (!) ועליהם ציורי סלע (נכון יותר: חרותות סלע) של סוסים ולידם כתובות הקדשה בערבית. מה קורה כאן? מה הבלגן הזה? נחזור לשביל ונמשיך איתו דרומה ולא רחוק מכאן נגלה מבנה נוסף ובו גומחת תפילה (מחראב) הפונה לכוון מכה – כלומר מסגד! ואז שוב נתבלבל – קודם היה מקדש פגני, עכשיו מסגד, החופר טען בדו"ח שלו ששני המתקנים פעלו בו זמנית – איך זה יתכן? הרי האיסלם אוסר על עבודת אלילים מכל וכל ודינו של עובד אלילים שאיננו מתאסלם הוא מיתה אז איך זה יתכן? ושוב כדי לבלבל את האויב נגלה ליד המסגד, על משטחי הסלע לידו, כתובות בערבית והחופר מספר שמצא כאן גם כתובת הקדשה למוחמד, ישוע ומשה ביחד והכתובת היא מהמאה התשיעית לספירה! מה קורה כאן?
(הערה: אין מה לחפש כאן את הכתובת המסוימת הזאת שכן היא הועברה על ידי החופר לאוניברסיטה העברית בירושלים).
האתר הזה היה ידוע מזמן אך עד שנות השמונים של המאה העשרים איש לא חפר בו ואיש גם לא ידע מאיזה תקופה הוא ומה היה שמו בעבר. מכאן אנו מבינים שהשם ה"עיר האבודה" נובע מכך שאיננו יודעים את שמו הקדום של האתר וכן מכך שבעצם עד שלא יורדים אליו לא רואים אותו. בשנות השמונים חפר כאן הארכאולוג יהודה נבו ז"ל והמסקנות שלו מהחפירה היו כדלקמן: הישוב הזה הוא מהתקופה האיסלמית המוקדמת (מאות 8-9 לספירה) ותפקד בעצם לא כישוב קבע חקלאי אלא כישוב ארעי שהגיעו אליו רק לצרכים פולחניים (כלומר תפילה ועליה לרגל). לטענתו, אנשים במאות הללו עלו לרגל לישוב הזה, שהו בו פרקי זמן קצרים, התפללו ואולי אף הקריבו קרבנות (נמצאו בשטח במות עגולות בנויות מאבנים שתפקידן אינו ברור ויתכן שהקריבו עליהן קרבנות וכמו כן נמצאו כאן ספלולים - גומות קטנות שנחצבו בסלעים ותעלות קצרות הובילו אליהן - שתפקדו כנראה להזיית דם הקרבן על מצח המאמינים). מאחר והישוב היה ישוב ארעי לא היה לבתים גג קבוע וכשהגיעו עולי הרגל בנו אולי גגות ארעיים דמויי סכך.
לפי מאות הכתובות הערביות שנמצאו באתר (שבהן השם מוחמד לא מופיע לפני אמצע המאה השמינית אלא רק שמו של אללה), המקדש הפגני, הבמות והמסגד קבע החוקר שנערכו כאן שני פולחנים במקביל כאשר גם הפגנים וגם המוסלמים התפללו – כל אחד לאלוהיו (לדעת החוקר הזה הדבר התאפשר כי בשלבים המוקדמים הללו של האיסלם עדיין לא רדפו את הערבים הפגניים הללו). יהודה נבו סבר שלא היו מובלי מים מהמדרונות לשדות כי השדות הללו לא היו בשביל יבולים (חיטה, שעורה או ירקות) אלא לצורך העלאת כמות העשב בטרסות – כדי להגדיל את כמויות המזון לעיזים. לשאלה מדוע בנו חלק מהבתים בערוץ עצמו לא מצא יהודה נבו תשובה אך ההשערה היחידה האפשרית כאן היא שכנראה זו הייתה תקופה של ירידה בכמויות הגשמים כך שהשטפונות הפכו לנדירים ואז לא הייתה בעיה של הצפות. ולכל מי שהארכאולוגיה לא מעניינת אותו נבוא רק ונאמר שאין מקום יפה מה"עיר האבודה" אחרי חורף גשום שכן אז מתמלאות החורבות באלפי צבעונים אדומים כדם שמיד נותנים את ההרגשה שאלה עתיקות בהולנד המעטירה .
העיר האבודה בנגב
מידע שימושי
היעד: "העיר האבודה" בנגב
איך מגיעים: מבאר שבע עולים על כביש 40 לפי השילוט למצפה רמון. נוסעים לכיוון צומת טללים ושם פונים שמאלה לכיוון מצפה רמון. כ-1 ק"מ לפני צומת חלוקים (צומת הפניה לקיבוץ שדה-בוקר ולמדרשה) רואים שלט שמפנה ימינה למצפה חגי. מול השלט (מצד שמאל) יש מגרש חניה קטן. משאירים את הרכב שם, חוצים את הכביש (בזהירות....) ועולים למצפה חגי. מהמצפה מתחיל סימון שבילים שהולך דרומה לכיוון האתר של ה"עיר האבודה". המסלול הזה מסתיים בחניון הרועה שמול קיבוץ שדה-בוקר. במידה והקבוצה הגיעה באוטובוס, שולחים את הנהג לחכות בחניון הרועה. אם מגיעים במכוניות פרטיות יש להגיע קודם לחניון הרועה, להשאיר שם מכונית או שתיים (בהתאם למספר הנהגים בקבוצה) ולחזור לחניון של מצפה חגי. בסוף המסלול, הנהגים יוקפצו לחניון של מצפה חגי ויחזרו לקחת את המטיילים מחניון הרועה.
דרגת קושי של המסלול: מסלול קל מאוד
ציוד נדרש: כובע, מים ונעלי הליכה - חובה (כמו בכל מסלול שאיננו ברחוב דיזנגוף בתל-אביב....)
אופציות נוספות להגעה: יש להתיעץ בהוד רוממותו Waze
בברכה,
יגאל גרנות
יגאל גרנות מדרשת בן גוריון בנגב
