מסלול טיול
צביקה טיולי מסורת

יום 1

הולנד – לא המדינה כולה! השם "הולנד" מתייחס רק לשתי פרובינציות (צפון הולנד ודרום הולנד).
השם הרשמי של המדינה הוא "ממלכת ארצות השפלה" – The Netherlands.

המילה "הולנד" (Holland) מתייחסת במקור רק לשתי פרובינציות במערב המדינה:

• צפון הולנד (Noord-Holland) – בה נמצאת אמסטרדם.

• דרום הולנד (Zuid-Holland) – בה נמצאות רוטרדם והאג.

אז למה קוראים להולנד
בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, שתי הפרובינציות האלו היו המרכז הכלכלי, הפוליטי והימי של האזור. לכן, כשהעולם הכיר את האזור – הוא הכיר את "הולנד", גם כשמדובר היה בכל המדינה.


השטח של הולנד
השטח הכולל של הולנד — כ־41,543 קמ"ר, כ־7,650 קמ"ר הם מים. 
כלומר, שטח היבשה בלבד הוא: כ-33,893 קמ"ר.
כ־7,650 קמ"ר הם מים. כלומר, כ־18% מהשטח של המדינה הוא מים!
זה כולל: נהרות (כמו הריין, המז והשֶלדֶה), אגמים, תעלות, שפכי נהרות, ואפילו שטחים שיובשו מהים (פולדרים), שבעבר היו מים!

השוואת שטח לישראל
שטח כולל עם יהודה ושומרון – כ־27,000 קמ"ר.
הולנד גדולה יותר מישראל, גם עם יהודה ושומרון, ובפער לא קטן – כ־14,500 קמ"ר. אבל! מבחינת תחושה – ישראל נראית אולי "גדולה יותר" כי היא משתרעת מצפון לדרום, בעוד הולנד קומפקטית ומרוכזת במישור אחד.


צפיפות אוכלוסייה בהולנד
הולנד היא אחת המדינות הכי צפופות בעולם! יש בה כ-17.5 מיליון תושבים על שטח יבשתי של כ-33,893 קמ"ר – כלומר מעל 500 איש לכל קמ"ר (יותר מבארץ 460 איש לקמ"ר).

הצורך של 17.5 מיליון תושבים לגור  ב 33,893 קמ"ר הופך את המדינה לאחת הצפופות.
ובכל זאת, הולנד מצליחה לשלב בין צפיפות עירונית מרשימה לבין טבע ירוק, שקט, וסדר מופתי.
איך? פשוט – ככה זה כשחיים בתכנון עירוני מהחלומות.

האזורים הכי צפופים נמצאים במה שנקרא "רַנְדְסְטַאד" – אזור עירוני ענק בצורת חצי עיגול שכולל את אמסטרדם, רוטרדם, האג ואוטרכט – שם גרה כמחצית מאוכלוסיית המדינה.

ההולנדים – העם הכי גבוה בעולם!

הגובה הממוצע של גבר הולנדי: כ־1.84 מטר (ובחלק מהאזורים, כמו בצפון, זה אפילו יותר!).

נשים הולנדיות: גם הן מהגבוהות בעולם – כ־1.70 מטר בממוצע – שזה יותר מהממוצע הגברי במדינות רבות!

זה לא תמיד היה ככה!
במאה ה־19, ההולנדים נחשבו לא מהגבוהים באירופה. הקפיצה הגנטית קרתה בעיקר במאה ה־20 – בזכות תזונה עשירה, מערכת בריאות ציבורית מעולה,

הולנד מותאמת לגבוהים.

1. תקרות גבוהות בבתים
   תשכחו מהתקרה שנוגעת לכם בשיער – בבתים ההולנדיים יש תקרות שמכבדות את הגובה. לא כי זה יפה – אלא כי אחרת פשוט אי אפשר להסתובב 

2. אופניים לגבוהים במיוחד
   הולנד היא מדינת האופניים – וכמובן שיש בה שלדות מותאמות לגבוהים, עם כידונים גבוהים יותר וגלגלים גדולים יותר.
   אופני "XXL" כאן הם לא פריט נדיר – הם די חובה!

3. רהיטים באורך מלא
   ספות, מיטות, שולחנות – הכול טיפה יותר ארוך מהסטנדרט האירופי.
   מותגי ריהוט הולנדיים אפילו מתמחים בהתאמה אישית לפי גובה.

4. דלתות ענקיות – וגם ניתוחים לדלתות!
   כן, זה אמיתי! יש בהולנד נגריות שמתמחות בהארכת דלתות – כדי שגם גבר בגובה 2.05 מטר יוכל לעבור בלי להתכופף כל פעם מחדש.

5. המדרכות והתחבורה גם מותאמים
   כיסאות ברכבת, תאי שירותים ציבוריים, ואפילו המעליות – טיפה יותר גבוהים מהממוצע האירופי. הכול כדי שכולם ירגישו נוח, גם אם הם בגובה כדורסלן.

טורבינות רוח מודרניות

הטחנות הענקיות שרואים בטיול הן  טורבינות רוח לייצור חשמל. הן פועלות על עיקרון פיזיקלי הרוח מסובבת את הכנפיים → הסיבוב מייצר חשמל.
הולנד משקיעה באנרגיה ירוקה, והטורבינות תורמות ליותר מ־20% מהחשמל במדינה!

הכנף של טורבינת רוח  יכולה להגיע ל 100 מטר (כמעט כמו מגרש כדורגל).

הן עשויות מחומרים קלים כמו פיברגלס ופחמן – וצריכות להיות גמישות וחזקות להפליא.

הטורבינות תמיד "מסתובבות עם הרוח" 

ראש הטורבינה כולל מערכת ממוחשבת שמסובבת אותה כדי שתמיד תפנה אל כיוון הרוח – זה נקרא yaw system. כך היא מנצלת כל משב רוח בצורה מקסימלית.

למרות הגודל – הן שקטות מאוד

הרעש שטורבינה מפיקה נשמע כמו רשרוש שקט – פחות ממכונית שנוסעת ברחוב.
העיצוב האירודינמי נועד למזער רעש ככל האפשר, כדי לא להפריע לאנשים שגרים בסביבה.

 הולנד בונה "חוות טורבינות" בלב ים

בחוף הצפוני של הולנד מוקמות חוות ענק עם מאות טורבינות בלב הים. למה שם? כי הרוח שם חזקה ויציבה יותר, ואין מגבלות של רעש או נוף.

טורבינה אחת – מספיקה לחשמל של מאות בתים

טורבינה מודרנית ממוצעת יכולה לייצר חשמל שיספיק ל־2,000–3,000 בתים בשנה!
בחווה של עשרות טורבינות – מדובר בכוח של עיר קטנה.

הובלת טורבינה – לוגיסטיקה מטורפת

לשנע טורבינה ליעד ההתקנה זו מבצע צבאי קטן – מחלקים את הכנפיים, המגדל, והגנרטור לחלקים ענקיים, וכל חלק מוביל במשאית ייעודית או באונייה מיוחדת.

שיט פרות כן, זה דבר אמיתי!
באזורים שבהם השדות מופרדים בתעלות (בעיקר בצפון), נהוג להעביר פרות על סירות שטוחות. יש לכך אפילו מונח הולנדי: koeien-boot – סירת פרות.


רוב הפרות בהולנד חיות במרעה חופשי, לא ברפתות סגורות. 
שמבטיח שהן מבלות לפחות 120 ימים בשנה בחוץ.
יש תקן שנקרא "Koeien in de wei" (פרות בשדה)

לחלק מהפרות יש לשמות – ממש כמו חיות מחמד בחוות קטנות, כל פרה מקבלת שם אישי, והתושבים מספרים שהן מגיבות לשמן!

עובדות מעניינות על הולנד

בבתים הולנדים רבים תמצאו "שירותון לאורחים" – תא פצפון עם אסלה בלבד, לרוב ממש ליד דלת הכניסה!

למה זה שם?
כדי שאורחים יוכלו "להתאוורר" לפני שמתחילים את הביקור, או אחרי…
אין מקלחת, אין כיור מפואר – רק אסלה וקצת נייר טואלט.
ולפעמים גם… קירות עם קישוטים מצחיקים או ציורי קרמיקה הולנדיים עתיקים!

זה מנהג הולנדי ותיק שממשיך גם בבנייה מודרנית – כי ככה הם אוהבים את הביקורים שלהם: קצרים, מנומסים… ומוכנים לכל מצב!

חלונות ענקיים בלי וילונות

הולנדים משאירים את החלונות פתוחים לעיני כל. למה?
 זו מסורת תרבותית עתיקה שמבוססת על עיקרון חשוב בחברה ההולנדית:
 "אם אין לך מה להסתיר – אין סיבה להסתתר." החלון הפתוח הוא סמל לשקיפות, יושר, פתיחות וניקיון כפיים.

ערים ועיירות בהולנד עם הסיומת או השם "Dam":

 ערים מוכרות:

1. Amsterdam –הבירה, התחילה ככפר על נהר האמסטל עם סכר (Amstel + dam)

2. Rotterdam – התחילה כסכר על נהר הרוטה (Rotte + dam)

3. Schiedam – ליד רוטרדם, ידועה בטחנות הרוח והג'ין המקומי

4. Zaandam –ביתם של טחנות רוח היסטוריות ו"Zaanse Schans"

5. Volendam – כפר דייגים ציורי, מקורו בסכר ישן

תוחלת החיים בהולנד
תוחלת החיים בהולנד נחשבת לאחת מהגבוהות באירופה
תוחלת החיים בהולנד עומדת על 
גברים: כ־80 שנים נשים: כ־83.4 שנים

תזונה פשוטה ואיכותית – סוד להארכת חיים

• ההולנדים נוהגים לאכול ארוחות פשוטות וקלות, עם דגש על לחם מלא, גבינה, ירקות מבושלים ודגים.

• "כריך גבינה בצהריים" הוא לא רק קלישאה – זה באמת חלק מהשגרה!

• יש תרבות של מיעוט בבישול כבד או טיגון, וזה משפיע מאוד על הבריאות בטווח הארוך.

אופניים בכל גיל

• אחד הסודות הגדולים לתוחלת חיים גבוהה: תנועה יומיומית.

• גם בני 70+ ו־80+ ממשיכים לרכוב על אופניים, בזכות מסלולים בטוחים ותשתיות מותאמות.

• ישנן אפילו אופניים מותאמות לגיל השלישי עם גלגלים עבים יותר ומושבים מיוחדים.

 מערכת בריאות נגישה ואפקטיבית

• ההולנדים נהנים ממערכת בריאות ציבורית ברמה גבוהה.

• הרפואה המונעת כאן מאוד מפותחת – בדיקות סקר רבות, ביקורים קבועים אצל רופאי משפחה, וטיפולי מנע נפוצים.

• קיים דגש חזק על בריאות הנפש לצד בריאות הגוף.
  

• כולם מבוטחים בביטוח בריאות פרטי (חובה), אך יש פיקוח ממשלתי על המחירים – כך שהשירות זמין ונגיש.
  
  

איזון בין עבודה לחיים

• ההולנדים מאמינים ב־"gezelligheid" – מילה שלא ניתן לתרגם, אך משמעה משהו בין נעימות, חמימות, וביחד.

• יש יחס מאוזן מאוד בין עבודה לפנאי – עובדים פחות שעות משבוע העבודה המקובל בעולם, אבל באופן פרודוקטיבי יותר.

• פחות סטרס = חיים ארוכים יותר.

קשישים הולנדים – עצמאיים ומחוברים

• האוכלוסייה המבוגרת בהולנד עצמאית מאוד – רבים ממשיכים לרכוב על אופניים, לנסוע לחו"ל, להשתתף בחוגים ולהתנדב.

• חברויות ותמיכה קהילתית מפחיתה תחושת בדידות – גורם חשוב מאוד באריכות ימים.

שכונות מיוחדות לגיל השלישי

• בהולנד הוקמו פרויקטים מיוחדים כמו "כפרי דמנציה", שבהם קשישים עם אלצהיימר חיים בסביבה בטוחה ומדמה עיירה רגילה – עם חנויות, בתי קפה ותחושת שגרה.

• זה נחשב פורץ דרך בתחום הרווחה והארכת חיים באיכות טובה.

ילדות הולנדית מאושרת = חיים ארוכים?

• מחקרים מצאו שילדים בהולנד הם מהמאושרים בעולם – וזה מתחיל כבר בגיל הרך.

• ילדות יציבה ומאוזנת, עם תמיכה, חינוך טוב ויחס מכבד – משפרת את הבריאות הנפשית לאורך החיים.

סוכריות שוקולד על הלחם
“Hagelslag” – סוכריות קטנות בטעמי שוקולד שמפזרים על פרוסת לחם עם חמאה – נחשבות לארוחת בוקר רגילה. לא רק לילדים – גם למבוגרים!

זה חייב להיות על לחם עם חמאה החמאה אינה רק תוספת – היא דבק. לפי "קוד תרבות לא כתוב", בלי חמאה, הסוכריות יפלו מהלחם – וזה נחשב חובבני לגמרי

גם בני 80 אוכלים את זה בהולנד אין גיל ל-Hagelslag. מבוגרים רבים ממשיכים לאכול את זה כל בוקר – אפילו בבתי אבות מגישים אותו. זה חלק מהנוסטלגיה, מהילדות, ומהטעם של הבית.

אסור לקרוא לזה "Hagelslag" מחוץ להולנד. במדינות אחרות לפעמים מנסים לשווק מוצרים דומים – אבל לפי החוק ההולנדי, רק מוצר העומד בסטנדרטים ספציפיים (כמו אחוז מוצקי קקאו מסוים) יכול להיקרא רשמית "Hagelslag".

מתנה פופולרית לגולים הולנדים

הולנדים שעוזבים את המדינה מבקשים מחברים ומשפחה לשלוח להם חבילות של Hagelslag. לפעמים מדובר גם ב-care package שכלול בו רק כדי להרגיש קצת "הביתה".

נושא למחקר אקדמי כן, היו מספר עבודות דוקטורט ופרויקטים סוציולוגיים באוניברסיטאות בהולנד שבחנו את hagelslag כתופעה תרבותית. זה לא סתם אוכל – זו זהות לאומית.

ספונטניות? עדיף שתקבע ביומן

1. 🗓️ לקבוע קפה עם חבר – חודש מראש? לגמרי נורמלי

גם אם מדובר בקפה קצר של שעה – בהולנד מקובל לתאם מראש. חברים טובים, אחים, בני זוג... כולם שולפים את היומן (פיזי או דיגיטלי) וקובעים זמן מתאים.

2. 🧁 הופעת פתע אצל שכן – נתפסת כחוסר נימוס

בהולנד זה לא "נחמד לקפוץ לביקור" בלי התרעה. גם אם אתם חברים שנים – קודם שולחים הודעה ושואלים אם זה זמן טוב.

3. 📔 ביומן ההולנדי – גם הזמן שבו לא קורה כלום

יש להולנדים מנהג לקבוע ביומן גם "זמן מנוחה" או "זמן עם עצמי". ואם כבר קבעתם שעה, אפילו אם היא רק לצפייה בנטפליקס – אל תצפו שיוותרו על זה בשביל מפגש פתאומי.

4. 👵 גם סבתא לא מקבלת ביקור בלי תיאום

משפחות בהולנד מקפידות על תיאום – גם בין דורות. סבתות שולחות ווטסאפ עם הצעה לפגישה, ולא מצפות שהנכדים פשוט יקפצו לבקר.

5. 📱 “האם אפשר להתקשר?” – שאלה לגיטימית

לפני שיחה טלפונית, נהוג לשלוח הודעה כמו: "אפשר לדבר עכשיו?" – שיחות פתע נחשבות פולשניות. ההולנדים פשוט אוהבים שליטה על הזמן שלהם.

6. 🍰 עוגה עם קפה – רק למי שמתואם

ביקור מתואם כמעט תמיד כולל "קפה ועוגה". אם באתם בלי תיאום – לא בטוח שיהיה מה להציע לכם. לא בגלל קמצנות – פשוט לא תכננו!

7. 🧘‍♂️ הספונטניות שמורה לחופשות

הולנדים מאוד ספונטניים בטיולים ובחופשות – אבל בחיי היומיום, היומן שולט. אפילו פיקניק בפארק עם חברים מתואם שבועות מראש.

8. 🚪 הדלת הקדמית לא תמיד פתוחה

בעבר היה נהוג בהולנד להשאיר את הדלתות פתוחות לסימן של "אין מה להסתיר". היום, הדלתות סגורות – וגם אם אתם שכנים, לא תיכנסו בלי תיאום.

9. 🥳 גם ימי הולדת – מתוכננים חודשים מראש

אם תקבלו הזמנה ליום הולדת – אל תתפלאו אם זה חודשיים מראש. היומן ההולנדי עמוס, ויש צורך "לשריין תאריך".

 יום ניקיון הוא קדוש

1. 🧼 לכל בית – יש את "יום הניקיון" הקבוע שלו

בהרבה מאוד בתים בהולנד, יש יום שבועי שמוקדש כולו לניקיון יסודי – לרוב ביום שני, אבל זה יכול להיות גם שישי או שבת. זהו חלק קבוע בלו"ז המשפחתי, כמעט כמו פגישה עם הבוס.

2. 🪣 ניקוי חלונות – עניין של כבוד לאומי

הולנדים משקיעים זמן ומשאבים בשמירה על חלונות מצוחצחים. תראה לפעמים אנשים מנקים חלונות בקומה שנייה עם מוט טלסקופי – גם בחורף! חלונות נקיים נחשבים לסמל של סדר, ניקיון ו... אכפתיות כלפי השכנים.

3. 🧽 ניקיון זה לא רק לאורחים – זו זהות תרבותית

אל תחשוב שהניקיון נעשה רק כשמישהו בא לבקר – להפך. ההולנדים רואים בניקיון הבית ביטוי אישי לערכים כמו אחריות, דיוק, שליטה, וסדר.

4. 🪟 וילונות פתוחים – תראה כמה הבית שלי נקי!

הולנדים רבים משאירים את הווילונות פתוחים דווקא כדי שיראו את הבית מבפנים. יש כאן מסר חברתי לא מדובר: "תראה איזה בית מסודר יש לי". וזה גם מעודד את בעל הבית להקפיד על ניקיון.

5. 🧴 חומרי ניקוי – מדף מיוחד בסופר

רוב ההולנדים מחזיקים ארסנל של חומרי ניקוי, לעיתים לפי ימות השבוע או אזורים בבית (שירותים, מטבח, רצפה). בסופרמרקטים יש שפע עצום של מוצרים – מנוזלים אקולוגיים ועד מטהרי אוויר "עם ניחוח הולנדי".

6. 🧹 ילדים לומדים לנקות כבר בגיל צעיר

מגיל קטן, ילדים הולנדים מתבקשים לקחת חלק במטלות הבית. זה לא רק חינוך לעזרה – אלא העברת מסורת תרבותית: כל אחד אחראי על הסדר סביבו.

7. ☕ הוזמנת לקפה? שים לב לרצפה

כשמזמינים אותך לבית הולנדי – אחד הדברים הראשונים שתרגיש (לפני הקפה והעוגיה) הוא הריח של ניקיון טרי. הרצפה מבריקה, הכיור נקי, והשירותים מסודרים למופת.

8. 🧽 יש אפליקציה לשם כך

חלק מהמשפחות והשותפים להול – משתמשים באפליקציות לניהול משימות ניקיון – כולל תזכורות, מי אחראי על מה, ולו"ז שבועי מתוקתק.

מדברים ישירות – בלי מעקפים

כנות אצל ההולנדים היא לא המלצה. זו דרך חיים.

הולנדי יגיד לך בפרצוף – גם דברים שלא נעים לשמוע

אם חביתת הבוקר לא יצאה מוצלחת – אל תצפה לחיוך מנומס. הוא יגיד "זה לא טעים". לא כדי לפגוע – אלא כי הוא חושב שזה לגיטימי לשתף אותך באמת.

שפת גוף רגועה – תוכן חד כתער

בניגוד לישראלים שמגבירים ווליום, ההולנדים מדברים בשקט – אבל התוכן חד וברור. אין התחמקויות, אין עידונים מיותרים, אין מריחות.

הם לא חושבים ש"ספין" זו מילה חיובית

בעולם ההולנדי, להתחכם או לעגל פינות נחשב לא מכובד. הם מעדיפים שתגיד את האמת – גם אם היא לא הכי נעימה – מאשר שתעטוף אותה במילים יפות.

ישירות במקום העבודה – כולל ביקורת מהבוס מול כולם

בישיבות עבודה, בוסים הולנדים יכולים לומר בפשטות: "זה לא היה רעיון טוב. כדאי לחשוב מחדש." – בלי סוכר, בלי עטיפה, בלי סליחה. ואף אחד לא ייעלב. להפך – זו נחשבת תקשורת בונה.

גם בני משפחה מדברים בלי פילטרים

בשולחן יום ההולדת, הדודה תגיד לך בכנות שהיא לא אוהבת את השמלה שקנית. מבחינתה – זה פשוט לשתף דעה. ואתה לא אמור להיעלב – אלא להעריך את הכנות שלה.

לשאול "למה אתה שואל?" זה לא חוצפה – זו שאלה לגיטימית

אם תשאל הולנדי שאלה שנשמעת אישית מדי – הוא עלול להשיב ב"כנות הולנדית": "למה אתה רוצה לדעת?" זה לא נחשב התחמקות – אלא בקשה ישירה להקשר או כוונה.

גם ילדים מתחנכים לישירות מגיל צעיר

במערכת החינוך ההולנדית מעודדים ילדים להביע דעה, לא להסכים, להגיד מה הם חושבים – בצורה ישירה. הכנות היא לא חוסר נימוס – היא מעלה נחשקת.

🎉 מעגל הישיבה ההולנדי –יום הולדת

בימי הולדת בהולנד, האורחים מתיישבים במעגל סביב החדר. כן, זה נשמע כמו מפגש קבוצתי – אבל זו פשוט המסורת. זה יוצר אווירה שווה ו"מאורגנת", גם אם זה קצת מוזר למי שלא רגיל.

למה זה קורה?
מעגל הישיבה נובע מהתרבות ההולנדית שמעריכה שוויון, סדר, וכבוד הדדי. כולם יושבים בגובה עיניים, אין "מרכז החדר", אין VIP – כולם משתתפים באופן שווה.

עובדות מעניינות:

• 💬 כך נוח לנהל שיחה קבוצתית – כל אחד יכול לדבר ולהשתתף, בלי "קבוצות קטנות בצד".

• 🪑 המארחים מכינים מראש מקומות ישיבה מסודרים, ולפעמים אפילו שמים כיסאות נוספים מהשכנים!

• 🧁 לרוב, מגישים את העוגה והקפה כשכבר כולם במעגל – ממש לפי הסדר.

• 🎈 לפעמים ילדים יושבים במעגל משלהם – קטן יותר, עם ממתקים בצד.

🎂 מברכים את כולם – לא רק את החוגג

הגעת ליום הולדת? אל תשכח להגיד "Gefeliciteerd!" גם לאמא, לאבא, לאחים ולבני הזוג של בעל השמחה. זו לא טעות – ככה זה בהולנד. כל המשפחה "חוגגת יחד".

📅 הפתעות זה נחמד, אבל לא כאן

יום הולדת? מזמן כבר סגור ביומן. הולנדים מתכננים הכול מראש – כולל שעת הגעה מדויקת, כמה זמן תישאר, ואפילו מתי יוגש הקפה. ספוילר: זה תמיד בהתחלה.

☕ קפה לפני הכול – עוגה אחר כך

הגעת למסיבה? מצפים ממך להתחיל עם ספל קפה. רק אחרי שתסיים, יוגש פרוסת עוגה – ולא להפך! זה כמעט טקס בלתי כתוב.

🎁 מתנות צנועות הן הטופ

שכח משואו. הולנדים מעדיפים מתנות סמליות וצנועות – כמו סבון, ספר, או בקבוק יין. מתנה יקרה מדי? זה פשוט לא מנומס.

🗣️ ברכה קצרה ויעילה

ברכת יום הולדת בהולנד לא כוללת נאומים. מילה אחת עושה את העבודה: "Gefeliciteerd!" (מזל טוב). כולם אומרים את זה, בכל הזדמנות.

🎶 בלי ריקודים, בלי בלאגן

אל תחפש רחבת ריקודים או קריוקי. מסיבת יום הולדת ממוצעת בהולנד רגועה, עם שיחות, קפה, וכיבוד פשוט. אווירה משפחתית, לא מסיבה פרועה.

📞 מגיעים רק אם תיאמת

ביקור ביום הולדת בלי להודיע מראש? חטא חברתי. בהולנד כל דבר – אפילו פגישה עם חבר – מתואם ביומן, לפעמים שבועות מראש.

🚽 לוח שנה בשירותים

כן, שמעת נכון. לוח ימי הולדת (Birthday Calendar) תלוי בחדר השירותים – מקום שכמעט כל אורח יראה. ככה לא שוכחים אף אחד.

⏰ מסיבת משמרות

כדי שכולם יוכלו לבוא בלי צפיפות, חלק מההולנדים מחלקים את האורחים ל"משמרות". אתה מגיע לשעה מסוימת, נשאר שעתיים, ומפנה מקום לבאים אחריך.

איך ההולנדים שותים קפה

בהולנד, לשתות קפה זו לא רק פעולה יומיומית – זו דרך להביע חברות, אירוח, נימוס וקהילתיות.

קפה עם עוגייה – תמיד

כמעט בכל בית הולנדי תקבל קפה עם עוגייה אחת קטנה (ולא יותר). יש שיאמרו שזו קמצנות חמודה – אבל זו פשוט המסורת.

קפה של בוקר – בבית

הולנדים שותים את הקפה הראשון של הבוקר בבית, לא בדרך לעבודה

Koffietijd – שעת קפה קבועה

בערך בין 10:00 ל-10:30, בהרבה משרדים – עוצרים הכול ושותים קפה. גם אחר הצהריים יש Koffietijd נוספת סביב 15:00.

קפה באירוח – רגע של כבוד

בכל אירוח, גם הקצר ביותר, קפה הוא חובה. זו הדרך של ההולנדים להגיד: "ברוך הבא". קפה ראשון – שיחת נימוס. קפה שני – מתחילים לדבר באמת.

כוס שנייה? זה תלוי

קיבלת קפה שני? סימן שאתה מוזמן להישאר עוד. אם לא הציעו לך – אולי רמז מנומס שהגיע הזמן לזוז…

פינות קפה בעיצוב הבית

בבתים הולנדיים רבים יש “פינת קפה” מאורגנת – עם מכונת קפה, כוסות, כפיות ועוגיות. 

המילה ה"Lekker" בהולנדית היא אחת מהמילים הנפוצות ביותר

1. משמעות כפולה

• טעים: אחד השימושים הנפוצים ביותר הוא לתאר משהו טעים או מעורר תיאבון. לדוגמה: "Deze taart is lekker!" (העוגה הזאת טעימה!)

• נעים או נוח: זה יכול גם לתאר משהו שהוא פשוט נעים או טוב. למשל, אם אתה יושב בנוחות במקום מסוים, אתה יכול לומר "Het is lekker hier" (כאן נעים).

2. שימוש בסלנג

• בהולנדית יש לעיתים שימוש במילה "Lekker" גם בהקשרים סלנגיים. לדוגמה, כשאומרים "Lekker bezig!" הכוונה היא למישהו שעושה עבודה טובה או יוזמה מוצלחת. זה יכול להיות תיאור לפעולה טובה או דבר מה שמתרחש בצורה נעימה.

3. Lekker כמשהו "סקסי"

• בסלנג בהולנד, "Lekker" יכול להתייחס גם לאדם שנראה טוב או אטרקטיבי. זה יכול להתאר משהו או מישהו שמעורר רצון או תיאבון, באופן כללי ובמובן של משיכה פיזית.

• לדוגמה, אם מישהו נראה טוב במיוחד, אפשר לשמוע את המשפט "Jij ziet er lekker uit" (אתה נראה טוב).

4. המשמעות בייחודיות להולנד

• בניגוד לשפות אחרות שבהן המילה "טעים" או "נעים" היא מוגבלת לאוכל או לתחושות, בולנדית יש למילה "Lekker" שימוש רחב מאוד בהתייחסות לכל תחום שמרגיש טוב, נעים או משמח. זו מילה שיכולה להתאר חוויה חיובית כמעט בכל תחום.

5. תרבות הקפה והסוכר בהולנד

• כשאתה שותה קפה בהולנד, אפשר לשמוע הרבה אנשים אומרים שהקפה "Lekker" (טעים) גם אם הוא פשוט קפה בסיסי. ההולנדים ממש אוהבים את המשקה הזה, ולעיתים יש להם גם סוכר או חלב במידה רבה יותר ממה שנהוג במדינות אחרות.

6. הקשר לפסטיבלים ולמאכלים מסורתיים

• בהולנד, "Lekker" יכול להתייחס גם למאכלים מסורתיים או כאלו הנפוצים בפסטיבלים, כמו Stroopwafels (וופלים עם סירופ בתוך) או Poffertjes (פנקייקים קטנים). אוכל שמוגש באירועים כאלו לרוב יכונה "Lekker" כי הוא חלק מהחוויה המקומית.

הולנד: המדינה עם החקלאות המתקדמת ביותר בעולם

🍓 הולנד מייצאת הרבה יותר ממה שהיא צורכת

לא רק שהיא היצואן השני בגודלו בעולם במזון, אלא הולנד גם מייצאת הרבה יותר ממה שהיא צורכת בעצמה. למעשה, כ-80% מהתוצרת החקלאית שלה מיועדת ליצוא

🚜 חקלאות אורבנית: איך עיר הופכת לחווה?

הולנד היא גם חלוצה בתחום החקלאות העירונית. בערים כמו אמסטרדם, ישנם פרויקטים חקלאיים בתוך הערים שמבוססים על גידול מזון במרחבים קטנים, למשל בחממות על גגות של בניינים. פרויקטים אלו לא רק מספקים מזון טרי, אלא גם עוזרים במאבק בשינויי האקלים.

💧 מערכת השקיה חדשנית: פחות מים, יותר תוצרת

הולנד משקיעה רבות בשיטות השקיה חכמות, שמפחיתות את הצורך במים. חקלאים הולנדים משתמשים בטכנולוגיות כגון חיישנים לגידול חקלאי שמודדים את לחות האדמה ומסייעים להעניק כמות מים מדויקת ויעילה ביותר לצמחים.

הגזר הכתום

הגזר היה כל צבע מלבד כתום: לפני המאה ה-16, הגזרים שהיו נפוצים בעולם היו לא בהכרח כתומים. למעשה, הגזרים הקדומים היו בעלי צבעים שונים, כולל צהוב, אדום, סגול, לבן ואפילו שחור. הכתום לא היה הצבע השכיח, והיו אלו גזרים מסוגים שונים ששימשו את הצרכים החקלאיים השונים.

במהלך המאה ה-16, החקלאים ההולנדים התחילו בתהליך, הם פיתחו את הגזר הכתום כפי שאנו מכירים אותו היום. הם חיפשו ליצור גזר שמתגאה בגודלו ובטעמו, והגזר הכתום היה אחד הבחירות המובילות.

קיימת השערה פופולרית שצבע הכתום נבחר בשל הקשר לבית המלוכה ההולנדי – במיוחד עם ה-"בית אורנג'". 

ילדים ובתי ספר בהולנד

1. אין שיעורי בית לילדים צעירים

בכיתות הנמוכות (עד גיל 10 בערך), הילדים כמעט שלא מקבלים שיעורי בית. הרעיון הוא לאפשר להם ליהנות מהילדות, לשחק, ולהתפתח רגשית וחברתית לפני שמעמיסים עליהם לימודים אקדמיים.

2. מגיעים לבית ספר באופניים – גם בגשם!

כ-90% מהילדים בהולנד רוכבים על אופניים לבית הספר — גם כשקר, גם כשגשום, וגם כשרוח עזה. האופניים הן דרך חיים, והילדים לומדים מגיל צעיר להתנהל באחריות בכביש.

3. ארוחת עשר = כריך פשוט וחלב

אין קפטריות עם מזון חם. ההורים שולחים את הילדים עם כריך פשוט (בדרך כלל גבינה הולנדית או ממרח שוקולד!) ובקבוק שתייה — לרוב חלב או מים. הכל פשוט, תכליתי, ולא יוקרתי.

 4. הגן הוא לא בייביסיטר – אלא מרחב התפתחות

הילדים בגילאי 4-5 כבר מתחילים "בית ספר יסודי", אבל הלימודים הם בעיקר דרך משחק, תנועה, ודמיון. אין ציונים, אין לחץ — רק התנסות ולמידה טבעית.

5. מערכת שעות רגועה עם סיומים מוקדמים

בימי רביעי ו/או שישי, בבתי ספר רבים, הלימודים מסתיימים כבר ב-12:00. הסיבה? להעניק זמן איכות לילדים עם המשפחה או לפעילויות פנאי.

6. למידה מבוססת חקר – לא שינון

המורים מעודדים את הילדים לשאול שאלות, לערוך ניסויים קטנים, לחפש תשובות לבד. שינון בעל פה כמעט ולא קיים, והילדים רוכשים כישורים של חשיבה ביקורתית ויצירתיות.

7. אין תלבושת אחידה – הילדים מתלבשים חופשי

בניגוד להרבה מדינות באירופה, בהולנד אין תלבושת אחידה. ילדים מתלבשים איך שנוח להם (ולפעמים גם איך שמוזר להם ) – וזה חלק מהחינוך לעצמאות.

8. בחירת בית ספר חופשית – לא תלויה במקום מגורים

הורים לא חייבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר הקרוב לביתם. הם יכולים לבחור מבין מגוון בתי ספר ציבוריים ופרטיים, כולל בתי ספר לפי גישה חינוכית מסוימת.

 9. חשיבות גדולה לאמנות, תנועה וטבע

שיעורי ציור, מוזיקה, דרמה וספורט הם לא בגדר מותרות – אלא חלק בלתי נפרד מהמערכת. ילדים יוצאים לטיולי טבע, רוכבים ביערות, ולומדים דרך הגוף והחושים.

 10. מבחנים חשובים? רק בגיל 12

המבחן הארצי המרכזי (Cito) שמחליט לאיזה מסלול תיכון הילד יילך – נערך רק בכיתה ו' (כיתה ח’ בישראל). עד אז – אין לחץ, אין מיקוד בבחינות, והלמידה היא מתוך עניין ולא מתוך ציונים.

 שבילי האופניים בהולנד

1. יש יותר שבילי אופניים מאשר כבישים לרכב

בהולנד יש למעלה מ-35,000 ק"מ של שבילי אופניים מוסדרים – כלומר, יש רשת תחבורה שלמה לאופניים בלבד, המקבילה לזו של המכוניות. והם גם מתוחזקים לעיתים קרובות יותר מהכבישים!

 2. רמזורים רק לרוכבי אופניים

יש רמזורים ייעודיים לאופניים בכל צומת מרכזי,

3. "אוטוסטרדות" לאופניים – כן, זה אמיתי

הולנד בנתה "Fietssnelwegen" – שבילים מהירים במיוחד לרוכבי אופניים, שמחברים ערים גדולות כמו אמסטרדם, אוטרכט ורוטרדם. חלקם כל כך רחבים ונוחים, שאנשים משתמשים בהם לנסיעות יומיות לעבודה במקום רכבת!

4. גם בגשם וברוח – שבילים פתוחים ובטוחים

השבילים מעוצבים כך שיוכלו להיות בטוחים גם בתנאי מזג אוויר קשים: הם מנוקזים היטב, מוארים, ולעיתים גם עם ציפוי מחוספס נגד החלקה. יש אפילו אזורים שבהם השביל מחומם כדי למנוע קרח בחורף!

5. זכות קדימה לאופניים – גם על פני מכוניות

באזורים עירוניים רבים, לרוכבי האופניים יש עדיפות תנועה על פני רכבים. במעגלי תנועה, רוכבים נהנים מזכות קדימה, ומכוניות חייבות להאט ולתת להם לעבור.

 6. גשרים ומעברים רק לאופניים

תמצא בהולנד גשרים, מנהרות ואפילו רמפות מיוחדות לאופניים בלבד, שנבנו כדי לאפשר תנועה רציפה ובטוחה מבלי להצטלב עם כבישים מהירים או מסילות רכבת.

 
7. מערכות שילוט ייחודיות לרוכבים

מערכת השילוט לשבילי אופניים היא עצמאית ונפרדת – עם שלטי כיוון, מרחק וזמן משוער ליעדים פופולריים. יש גם מספרי צמתים (knooppunten), שמאפשרים לתכנן מסלול כמו "GPS אנושי".

 8. שבילים בתוך בניינים

בערים כמו אוטרכט או איינדהובן יש מבני ציבור שכוללים שביל אופניים כחלק מהתכנון האדריכלי – כלומר אתה יכול ממש לרכוב בתוך מרכז קניות, בניין משרדים או אפילו בתוך מבנה תחנת רכבת.

9. שבילים חכמים עם טכנולוגיה

חלק מהשבילים כוללים חיישנים שמודדים את כמות הרוכבים, מהירות הרכיבה, ותנאי הדרך – ומתקשרים עם אפליקציות ניווט בזמן אמת. יש גם שבילים שמוארים בלילה בעזרת תאורה סולארית בעיצוב אמנותי.

 10. רעיון שמיוצא לכל העולם

הולנד מייצאת את המומחיות שלה בתכנון שבילי אופניים למדינות אחרות – כמו דנמרק, גרמניה, ארה"ב, וישראל. הולנדים משמשים כיועצים בערים שרוצות להפוך לידידותיות לאופניים.

הבתים ההולנדיים מיוחדים במינם

בתים צרים? בגלל מיסים!

בהולנד של המאה ה-17 (תור הזהב ההולנדי), שיעור המס על בתים נקבע לפי רוחב החזית שפונה אל הרחוב או אל התעלה – ולא לפי גודל הבית כולו. כדי לחסוך במסים, ההולנדים בנו בתים צרים מאוד אך עמוקים – מה שהפך לאחד מסימני ההיכר של האדריכלות ההולנדית.

2. קרש, חבל, וו – למה יש ווים בראש הבתים?

רבים מהבתים בנויים בצפיפות עם מדרגות צרות ותקרות נמוכות, ולכן לא ניתן להכניס רהיטים גדולים מהדלת או המדרגות. לכן, בתקרת הבתים הותקן וו מתכת שנועד להעלות רהיטים וחפצים דרך החלון בעזרת חבל. גם היום עדיין רואים אנשים משתמשים בזה כשרוצים להכניס ספה או פסנתר!

3. המדרגות – מסעיר אבל מסוכן!

המדרגות בתוך הבתים ההולנדיים הישנים צרות, תלולות וצריכות לעקוף תקרות נמוכות. לפעמים הן כמעט אנכיות. יש אפילו ביטוי בהולנדית:

"Trap des doods" – "גרם המוות", שמתאר את המדרגות התלולות האלה…

 4. בתים שנוטים קדימה – במכוון!

לא מדובר בשקיעה או סטייה בבנייה – חלק מהבתים בנויים בשיפוע קל קדימה בכוונה. למה? כדי למנוע מהמטען (רהיטים שהועלו בחבל) לפגוע בקירות ובחלונות של הבית. זה חכם ומוזר בו זמנית.

5. בתים צפים – פתרון לחיים עם המים

בהולנד יש כ-2,500 בתים צפים (Houseboats). חלקם עתיקים, חלקם חדשניים ומעוצבים לעילא. עם עליית פני הים ושטפונות חוזרים, מדובר גם בפתרון אקולוגי. יש אפילו שכונות שלמות של בתים צפים, כמו באמסטרדם וב-Utrecht.

6. עץ? דווקא לא כל כך רגיל…

בעוד בכפרים בצפון ובמזרח המדינה נהוג לבנות מבתי עץ (למשל בזאנסה סכאנס), ברוב ערי הולנד בתים נבנים מלבנים אדומות או אפורות – בגלל חשש משריפות. 

7. הצבעים הבוהקים – סמל סטטוס!

בעבר צבעים חזקים ויקרים (כמו ירוק-כהה, כחול קובלט, אדום עז) שימשו את בעלי הבתים המבוססים.
ככל שהצבע בולט יותר, כך היה אפשר להבין שהמשפחה עשירה יותר. היום זה נחשב פשוט צבעוניות הולנדית מסורתית – אבל המקור שלה שורשי מאוד.

8. הם בונים מתחת למפלס הים

יותר מ-25% מהולנד נמצאת מתחת לפני הים, ובכל זאת הבתים שם עומדים בגאון. הסיבה: יסודות עמוקים מאוד – לעיתים מאות עמודי עץ טבולים באדמה הרטובה, שעליהם יושבים הבתים.

בהולנד יש אפילו ביטוי:

 – "בנוי על עמודים", שמתאר יציבות למרות תנאים לא פשוטים.

בנייה בלבנים בהולנד בגלל חשש משריפות

החוקים נגד בנייה בעץ – כבר מהמאה ה-14!

כבר במאה ה-14, אחרי סדרת שריפות ענק בערים כמו אמסטרדם, נחקקו חוקים שאסרו על בנייה בעץ בתוך גבולות העיר. כל בניין חדש היה חייב להיבנות מלבנים או אבן – חומרי גלם פחות דליקים.

שריפות בערים – בעיה אמיתית מאוד

בערים צפופות כמו אמסטרדם, אוטרכט ודלפט, שריפה אחת קטנה יכלה לכלות תוך שעות מאות בתים. לדוגמה: השריפה הגדולה של אמסטרדם בשנת 1452 שרפה שלושה רבעים מהעיר. זו הייתה אחת הסיבות העיקריות למה חויבו בלבנים.

 
הלבנים ההולנדיות – קטנות יותר מהרגיל

הלבנים ההולנדיות ("Hollandse baksteen") היו קטנות וקלות יותר מלבנים רגילות באירופה, כדי שיתייבשו מהר יותר ויהיו קלות לשינוע בתעלות העיר. 

הלבנים עברו גם בסירות

בגלל תעלות המים הרבות, הרבה מהלבנים נשלחו באמצעות סירות קטנות לעיר, דבר שהוזיל את עלויות ההובלה, וגרם לכך שגם בערים קטנות יותר היה ניתן לבנות בקלות בלבנים.

 למה דווקא אדום ואפור?

הלבנים ההולנדיות קיבלו את צבען מהחומר המקומי – חימר עשיר בברזל באזורי הנהרות. כשהחימר נשרף בטמפרטורה גבוהה, הוא קיבל גוון אדום חזק או אפור עמוק. לפעמים אפשר למצוא גם לבנים צהבהבות – כתלות בהרכב הקרקע.

החזיתות צופו בסיד לבן

לפעמים, כדי להגן על הלבנים מפגעי מזג האוויר ולהפוך את הרחובות לפחות קודרים, היו מצפים את חזיתות הבתים בסיד לבן – מה שנתן לערים מראה מואר יותר במאות ה-16–18.

בניית החזיתות – גם עניין של יוקרה

בעבר, היה נהוג להשקיע יותר בחזית הפונה לרחוב (Facade) מאשר בשאר חלקי הבית. החזית הייתה מצופה בלבנים האדומות האיכותיות ביותר, בעוד החלק האחורי נבנה לעיתים מלבנים זולות יותר.

טיול בהולנד

הכפר Broek in Waterland (ברוק אין ווטרלנד) 

הכפר Broek in Waterland (ברוק אין ווטרלנד) הוא אחד היישובים הפסטורליים והציוריים ביותר במחוז נורד-הולנד (North Holland), צפונית לאמסטרדם.

"Broek" פירושו "אדמת ביצות", ו־"Waterland" הוא אזור רווי מים, נחלים ותעלות. הכפר שוכן בלב אזור של קרקעות פולדר.

מאפיינים של הכפר בתי עץ צבעוניים ומצוחצחים, תעלות מים צלולות, גשרים קטנים, וגינות פורחות. 
היסטוריה של ניקיון: עוד מהמאה ה־17 המקום היה ידוע בניקיון יוצא הדופן שלו – היו תקופות שאפילו התיירים נדרשו לחלוץ נעליים לפני שנכנסו לבתים!

הכפר  Monnickendam

הכפר ההולנדי Monnickendam – יעד מקסים ומעט פחות מתויר מהכפר וולנדאם.
אוכלוסייה: כ־10,000 תושבים.

חלק מהעיר Waterland – יחד עם כפרים כמו Broek in Waterland, Marken ו־Ilpendam.
"Monnickendam" פירושו "סכר הנזירים" (Monnik = נזיר, Dam = סכר). מקור השם במנזר נזירים שהוקם באזור בימי הביניים ובנה סכר על מנת להגן על היישוב מפני הצפות מים.

• הכפר נמצא ברובו מתחת לפני הים – אך נשמר יבש בזכות מערכת סכרי ענק ותחנות שאיבת מים.

• יש בו כמה מהבתים השמורים ביותר בהולנד מתקופת תור הזהב ההולנדי.

• שימש השראה לציירים הולנדיים בזכות האור הייחודי על המים והאדריכלות.

 וולנדם:

🎣 1. זה לא היה אמור להיות כפר בכלל

במקור, וולנדם הייתה "סכר" (dam) קטן שסגר תעלת ניקוז. כשהתעלה לא הייתה נחוצה יותר – איכרים ודייגים התיישבו במקום. ככה נולד הכפר ב-1357.

🧥 2. כאן עוד לובשים תלבושות מסורתיות

התלבושות הצבעוניות, כובעי התחרה וצעדי העץ ("קלומפן") – זה לא רק לתיירים!
בוולנדם נשמרת בגאווה התרבות ההולנדית המסורתית, ובחלק מהאירועים המקומיים תושבים עדיין לובשים אותן באמת.

🎨 3. אמנים התאהבו בכפר

ציירים מפורסמים כמו פול גוגן ו־פיט מונדריאן ביקרו בוולנדם בסוף המאה ה־19 והתאהבו באור, בנמל ובתושבים. גם צלמים מכל העולם מגיעים לצלם את הבתים הצבעוניים והתעלות הקטנות.

🐟 4. דג הרינג – חובה לטעום!

הרינג חי עם בצל חמוץ בוולנדם – כאילו לא ביקרת. זהו חטיף לאומי שתושבי הכפר מתמחים בו כבר מאות שנים.
הדייגים המקומיים ידועים בעיבוד דגים כמו הרינג, בקלה ומקרל.

📸 5. כל תייר יוצא עם תמונה בתלבושת

בוולנדם יש סטודיואים מיוחדים לצילום תיירים עם בגדים מסורתיים. זו חוויה מגניבה שמחזירה אותך למאה ה־17 (לפחות לכמה דקות).

⛴️ 6. מעבורת לאי Marken

מנמל של וולנדם יוצאות מעבורות אל כפר ציורי נוסף – מרקן (Marken), שהיה אי מבודד עד שחובר ליבשה ב־1957. גם שם תמצאו תלבושות, בתים מעץ ודייגים עם חיוך.


בוולנדאם כ־22,000 תושבים. זהו כפר קטן אך תוסס, שמצליח לשמור על אופיו המסורתי גם בעידן המודרני.

וולנדם מושכת כ־מיליון תיירים בשנה! היא נחשבת לאחד מיעדי היום האהובים ביותר על תיירים שמבקרים באמסטרדם.

תחומי עיסוק עיקריים:

• תיירות – העיסוק המרכזי. עשרות חנויות מזכרות, מסעדות, ומוזיאונים.

• דיג – מסורת רבת שנים, אם כי הצטמצמה בעשורים האחרונים.

• מוזיקה – וולנדם מפורסמת בזמרים ולהקות מקומיות.  זמרים הולנדיים רבים צמחו בוולנדם, מה שהעניק לה את הכינוי "העיירה המוזיקלית של הולנד".
  הסגנון נקרא “Volendam Music”. 

ימת מרקרמר (Markermeer)
ימת מרקרמר (Markermeer) היא למעשה חלק מגוף מים גדול יותר שנקרא בעבר "Zuiderzee" – ים פנימי שהיה חשוף לסופות קשות.

עומק ממוצע: כ־3–5 מטרים בלבד – ימה רדודה במיוחד מקור השם: "Markermeer" – על שם העיירה מרקן (Marken) שבחופו הדרום־מערבי.

איך נוצרה ימת מרקרמר?

בעבר, האזור כולו היה חלק מהים הפתוח ("זוידרזה").

בשנות ה־30 של המאה ה־20, ההולנדים בנו את Afsluitdijk – סכר ענק שחסם את הגישה לים הצפוני.

השטח שמדרום לסכר הפך לימה מתוקה – IJsselmeer.

ב־1976 הוקם סכר נוסף בשם Houtribdijk, שחילק את האזור לשני חלקים: Markermeer בדרום־מערב ו־IJsselmeer בצפון־מזרח.

💡 זוהי ימה מלאכותית לגמרי! ההולנדים "יצרו" אותה כחלק מפרויקט ענק לייבוש קרקעות – אבל התוכנית לא הושלמה.

• הימה הוזכרה בפרויקטים עתידיים ליצירת עיר צפה! כמה יזמים הולנדים הציעו לבנות עליה קהילות מגורים סביבתיות.

• 🦤 בעבר נשקלה ייבוש מלא של ימת מרקרמר – לשימוש חקלאי. הרעיון נזנח לטובת שימור טבע וטיוב המים.

• 🏰 מתחת למים יש שרידים של יישובים וטירות ששקעו כשהים עלה במאה ה־12–13.

• 🦢 מקום משיכה עצום לעופות מים נודדים – אלפי פלמינגו וברווזים חורפים פה כל שנה.

• 🚴‍♂️ מסלול האופניים על סכר Houtribdijk מרגיש כמו רכיבה בלב ים!

נעלי העץ ההולנדיות – לא סתם גימיק לתיירים!

1. נעלי עץ אמיתיות – לגמרי שימושיות

נעלי העץ לא היו רק קישוט – הן שימשו בפועל ככפכפים לעבודה!

חקלאים, דייגים, נפחים, ואפילו פועלי בניין – כולם נעלו קלומפן.

הן מגנות היטב על הרגליים מפני מכות, חפצים חדים ורטיבות (העץ לא חדיר למים).

עד היום אפשר לראות עובדים בחקלאות ההולנדית שנועלים קלומפן בגרסה מודרנית.

אחת הסיבות לנפיצות הקלומפן היא האקלים ההולנדי: הרבה גשם, הרבה בוץ.
נעל עץ שומרת על כפות הרגליים יבשות – בניגוד לנעלי עור שהיו מתבלות במהירות בבוץ.

עשויות מגו עץ אחד! מגוש עץ של עץ צפצפה (poplar) או ערבה (willow) – עץ רך שקל לעבד. לוקח כחצי שעה לבעל מלאכה מיומן לגלף זוג נעליים – ואז הן צריכות להתייבש 6 שבועות.


כל אזור בהולנד (ולפעמים כל כפר) עיצב את הקלומפן שלו אחרת:
צבעים שונים, קווים גאומטריים, פרחים, או צלבים.

יש נעליים עם חריטות סימבוליות – ממש כמו שושלת משפחתית.


היו גם קלומפן לחתונה – מעוטרות בפרחים, תחריטים ועד זהב.

בחלק מהאזורים, גבר היה חורט במו ידיו נעלי עץ ומגיש אותן לבחירת ליבו כמתנה רומנטית!

בתקופות מסוימות, נעל עץ ריקה הושארה ליד הדלת כדי שהדוור יוכל להשאיר את הדואר בפנים – כמו תיבת דואר!

הולנד היא אחת מיצרניות הגבינה הגדולות בעולם

המדינה מייצרת כ-900 אלף ק"ג גבינה בשנה!
הולנד היא גם היצואנית השנייה בגודלה של גבינות בעולם (אחרי גרמניה)
 לא רק גאודה ואדאם, יש מעל 300 סוגי גבינה הולנדית!

הגבינה הכי מפורסמת בהולנד נקראת על שם עיר גאודה (Gouda), שבה נמכרו גבינות עוד מהמאה ה-12. אבל… רוב הגבינה לא מיוצרת בגאודה עצמה, אלא רק נסחרת שם במסורת עתיקה של שוקי גבינה.


יש עדויות ארכאולוגיות לגבינה הולנדית כבר מהמאה ה-1 לספירה.
גבינות נשמרו היטב לאורך זמן – אידאלי לחורף הקר ולנסיעות באניות.

גבינות הולנדיות נבדלות לפי גיל הגבינה מחולקת לפי זמן ההתיישנות:
הגבינה מחולקת לפי זמן ההתיישנות:
Jong (צעירה) – רכה, עדינה
Belegen (בינונית) – טעם עמוק יותר
Oud (ישנה) – קשה, חריפה ומלאת גבישי סידן פריכים!

חלק מהגבינות מתיישנות מעל שנתיים, מה שהופך אותן לדומות לפרמזן במרקם ובטעם.

גבינות היו "מטבע חליפין" בימי הביניים, גבינות היו שוות זהב – ממש תשלום של ממש.
הן שימשו תמורת שכירות, תשלומים למלך, ואפילו לסחר חליפין עם ספנים סינים ואפריקאים.

הגבינות עשויות לעיתים גם מחלב פרות רועות חופשי בלבד (weidemelk) – מה שנחשב איכותי במיוחד..

שוק גבינות מסורתי
תיירים יכולים לצפות במכירת גבינות בשוק מסורתי בערים כמו אלקמאר (Alkmaar) ו-וולדן (Woerden) מתקיים שוק גבינות מסורתי, עם אנשים בלבוש היסטורי שמעבירים גבינות על אלונקות שוקלות 160 ק"ג!
מדובר באטרקציה תיירותית מושכת, עם טעימות והדגמות.

הפרות בהולנד
הפרות בהולנד אוכלות טוב יותר מרוב האנשים

הפרות ההולנדיות נהנות מדיאטה עשירה של עשב טרי, שיבולת שועל, תלתן, ולעיתים גם דגנים מיוחדים – הכל בפיקוח קפדני של משרד החקלאות.

חלק מהחוות אפילו נותנות להן מוזיקה קלאסית ברקע , כדי לשמור על אווירה רגועה ולשפר תנובת החלב.

סוג הפרה ההולנדית הכי מפורסם: Friesian
פרות פריזיאניות הן אותן פרות לבנות עם כתמים שחורים (או הפוך), שכולם מזהים מהפרסומות. הן מפורסמות ביכולת שלהן לייצר כמויות עצומות של חלב – לעיתים מעל 30 ליטר ביום!.


בכמה אזורים כפריים, יש יותר פרות מאנשים, במיוחד בעיירות הקטנות.
יש בדיחה אצל ההולנדים הכפריים ש"השכנה שלי גועה ולא מדברת".


תוצרת הגבינה ההולנדית נשענת כמעט כולה על פרות כמעט כל הגבינות המפורסמות של הולנד עשויות מחלב פרה – לעומת מדינות אחרות שמערבבות גם חלב עיזים או כבשים.

העיירה פַּרְמֶרֵנְד (Purmerend)
שוכנת מאמסטרדם – רק כ־20 ק"מ. פעם הייתה כפר דייגים קטן, מוקף באגמים וביצות,  שיובשו בהצלחה והפכו לאדמות חקלאיות פוריות (פולדרים).

גרים ב-Purmerend כ־80,000 תושבים. יש בה תמהיל חברתי רחב: משפחות הולנדיות ותיקות לצד קהילות מהגרים – בעיקר ממדינות כמו אינדונזיה וסורינאם.

טחנות הרוח בהולנד
טחנות הרוח ייבשו את הים!

התפקיד ההיסטורי הכי חשוב שלהן היה ייבוש אדמות מהים!
בעבר, שטחים ענקיים בהולנד היו מתחת לפני הים. ההולנדים הקימו סכרים ומערכות ניקוז (פולדרים), וטחנות רוח שאבו מים החוצה אל תעלות, אגמים ונהרות.
כך "נולד" שטח יבש – בו בנו כפרים, שדות וגידולים חקלאיים..

איך זה עבד שלב אחר שלב:

1. הקיפו את אזור הים/אגם בסכרים

קודם כול, בנו סכרים – קירות עפר ענקיים שעצרו את המים מלהיכנס לשטח מסוים.
המקום שבתוך הסכר – שהיה עד אז מתחת למים – נקרא פולדר (Polder).

🧠 הרעיון: "לכלא" את המים בתוך שטח תחום.

2. הציבו טחנות רוח מיוחדות – לא טוחנות, אלא שואבות!

• טחנות הרוח חוברו לגלגל מים ענקי שנקרא (בורג ארכימדס) או לגלגל שאיבה (scoop wheel).

• כשהרוח הפעילה את הכנפיים – הן סובבו את הגלגל, שהרים מים מהשדה ודחף אותם לרמות גבוהות יותר, למשל לתעלה חיצונית.

🎯 המטרה: כל הזמן לשאוב מים החוצה מהשדות כדי שהקרקע תתייבש.

3. השאיבה הייתה בשכבות

• שטחים נמוכים במיוחד דרשו מערכת של טחנות רוח מדורגות:

  • הטחנה הראשונה שאבה את המים לגובה בינוני

  • השנייה לגובה גבוה יותר

  • השלישית זרקה אותם לתעלה שמובילה לים או לאגם

זה היה כמו מעלית מים שעובדת על רוח!

4. תחזוקה קבועה

• כל הזמן היה צריך לפקח על גובה המים – כי גשמים או חדירת מים דרך האדמה יכלו להציף הכול מחדש.

• לכן בכל פולדר הייתה מערכת תחזוקה: טחנות, תעלות, ונקזים (Drainage).

5. ומה קיבלו בסוף?

אדמה פורייה ושטוחה מאוד – מושלמת לגידול בקר, גבינות, פרחים, שדות, וכפרים שלמים.

טחנות רוח – מפעלי תעשייה מוקדמים

• כל טחנה הייתה כמו מפעל קטן עצמאי: חלקן ייצרו צבעים, אחרות טחנו חרדל, שומשום, פשתן, סבון, נייר 

• זאנסה סחאנס הייתה אזור התעשייה הראשון באירופה – במאה ה־17 היו כאן מעל 600 טחנות רוח!

כנפי הטחנה תמיד בזווית מתוחכמת

• ראש הטחנה יכול להסתובב בכיוון הרוח, כדי לנצל כל משב רוח.

• בחלק מהטחנות – זה היה תפקיד של ילד קטן (!) שהתמחה ב"לסובב את הראש" (literally) של הטחנה.

 סימנים צבעוניים וסודיים

• הכנפיים של טחנת הרוח לפעמים מוקמות בצורת ✝ או ✕ כדי להראות "חגיגה", "אבל", או "כיבוי זמני".

• צבעים על הכנפיים או הדגלים שימשו להעברת מסרים בין כפרים בתקופות בלי טלפון.

 מבצעי הנדסה מדהימים

• כל טחנה מורכבת ממאות חלקים עץ מותאמים – בלי מסמרים, רק עם חיבורים חכמים.

• כל טחנה נבנתה כך שתוכל להחזיק עשרות שנים בתנאי רוח וגשם קשים.

סוגי טחנות שונים:

• טחנת קמח (Meelmolen)

• טחנת צבעים (Verfmolen) – מטחנת פיגמנטים!

• טחנת שמן (Oliemolen) – מגרעיני פשתן, אגוזים ושומשום.

• טחנת ניסור (Zaagmolen) – ניסור קורות לעצי ספינות.