מונטנגרו
יומן ומסלול טיול
מונטנגרו-ההרים השחורים, מדינה עצמאית מדהימה ביופייה שבעברה הייתה חלק מיגוסלביה.
שטחה של מונטנגרו אינו גדול כ 13800 ובשטח זה מתגוררים כ 650000 תושבים. מרביתם של התושבים מרוכזים בישובים מרכזיים לאורך רצועת החוף ובהם היישובים קוטור ובודווה.
שאר תושביה של מונטנגרו מתגוררים בכפרים הרריים הנראים כאילו מנותקים מסביבתם.
מונטנגרו יומן טיול
נחיתתנו הייתה בשדה התעופה של דוברובניק, משם יצאנו לדרכנו לכיוון מפרץ קוטור.
מפרץ הנחשב לפיורד הדרומי באירופה.
סב זקן שעמד בפתחו של אחד הבתים הכפריים על אם הדרך, משך את תשומת ליבנו ואנו עצרנו לשאול אותו על המקום.
אנגלית עילגת משהו הייתה לאיש, אך הוא הזמין אותנו בשמחה אל מאחורי ביתו.
שם הראה לנו, וגם נתן לטעום מן המשקה החריף משקה הראקי.
את משקה הראקי אפשר להכין ממספר סוגי פירות משזיפים, מענבים או תפוחים.
ואנו טעמנו את זה של השזיפים שדי הזכיר את השנאפס, משקה הראקי חריף מאוד.
אנו מסיימים סבב לגימות ממשקה הראקי, ומשם יוצאים לסיבוב עם האיש אל מטעי השזיפים והתפוחים מאחורי ביתם.
אך את עינינו שאינה שבעה מן המראות מושכים מרחביהם האיסופיים של שטחים חקלאיים וכרמי גפנים, ״מהגפנים הללו מכינים את היין המקומי, יין הוורנץ״ מספרת לנו אלה ביתו של אשטבו.
רחוק כמו נטועים היו להם בקתות מבודדות, לשאלתנו הסבירה אלה כי המדובר בבקתות רועים "קוטון".
ל״קוטונים״ מגיעים בתקופת הקיץ הרועים עם העדרים.
לפי התוכנית עלינו להמשיך, מודים לאנשים הנחמדים שנתנו לנו מעט מן המסורת המקומית.
ואנו גמלנו להם ברכישת מספר בקבוקי ראקי.
כעת אנו ממשיכים. הדרך מאוד מפותלת ולא קלה, שהצריכה מיומנות נהיגה.
אנו שמים פעמינו לאגם בוקומירסקו, שם החלטנו לעשות פיקניק על גדת האגם המיוחד.
מסביב נוף מדהים, פשוט נוף עוצר נשימה.
אנו מקדישים לטיול רגלי סביב האגם כשעתיים. מודים על גורלנו הטוב שהביאנו אל חלקת גן עדן זו.
השמש החלה לסמן כי עלינו להתארגן ללינה, ואנו שמנו פעמינו לכפר הקרוב בו בילינו את הלילה הכפר קולאשין.
צימר עם תנאים בסיסיים ביותר, אך נקי מאוד, הקביל את פנינו.
עם בוקר בו השבענו רעבוננו בארוחת בוקר עם ירקות טריים מגינתה וביצים שזה עתה הוטלו בלול.
הנענו את הג׳יפים אשר נענו בשאגה ואנו ממשיכים בטיולנו.
אנו ממשיכים בדרך בה הפסקנו בליל אמש.
המגמה טיפוס על ההרים השגיאים שמעלינו, מפעם לפעם עוצרים בפתחו של אחו.
כמו מסרבים להמשיך אל מול טבע ונופים עם צבעים מהממים אלה.
עדרי צאן המלחכות עשב, כשהרועים רוכבים על סוסים.
ברכות שלום הדדיות, כשהרועים קוראים בשמו של האגם השחור ׳אגם ביוגרד׳, לשם תיכננו להגיע.
וככל הנראה שהרועים הללו ידעו גם ידעו להיכן שמנו פעמינו.
האגם שכן בליבו של יער, שבהמשך התברר כי בתוקפו של צו הדוכס נאסרה הכריתה, מה שהביא את המקום להיות בתולי. העצים הזקורים נשקפים על המים הצלולים, תמונת הלקוחה מתוך גלויה.
פשוט אין מילים.
מסביב לאגם הונחו מספר ספסלים, המאפשרים ישיבה אל מול האגם.
ובעקבותיה נשימה ארוכה מלוא ריאות של אוויר צח וקריר.
קפה שחור אל מול הנוף בהחלט היווה השלמה הולמת למקום הנראה כלקוח מתוך חלום.
המשך נסיעה שלווה, ואנו מגיעים אל נהר הטארה.
נהר בעל זרימה נהדרת בתוך קניון הטארה העוצמתי, הנחשב לאחד מן הקניונים העמוקים בעולם.
בנהר הטארה ניתן לעשות ראפטינג.
הגשם שהחל לרדת עזר לנו בקבלת ההחלטה כי ראפטינג נעשה במקום אחר.
הערב החל אט אט לרדת, ואנו שמים פעמינו בנסיעה קצרה אל עבר הכפר ז'בליאק.
כפר קטן בו מצאנו צימר. הכפר ממוקם בלב ליבו של הפארק הלאומי דורמיטור.
הצימר אמנם היה פשוט ביותר אך לא יכולנו להתיק מבטנו מן החלון.
הנוף פשוט מדהים, הנוף פשוט מדהים!
שמורת דורמיטור מונטנגרו
עם בוקר עת השמש בקרניה מעיפה את קורי השינה האחרונים.
אנו מתארגנים ליום שהוא למעשה אחת מגולות הכותרת של טיולנו זה.
טיול בשמורת הדורמיטור, שהוא כאמור פארק לאומי, והוכר כאחד מאתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו.
בתוכנית לבקר במערת Ledina Pecina מערה מיוחדת במינה עליה קראנו רבות.
אנו רוכשים מפת שבילי הליכה ויוצאים.
הדרך אל המערה חוצה נופים מרהיבים, מספר מסלולים במפה ואנו נאמנים למה שראו עינינו אמש באגם השחור.
לוקחים את במסלול שיוצא ומסתיים באגם השחור.
אנו בוחנים את המסלול כשלעזרתנו השומר אשר יושב בכניסה לאגם השחור.
הדרך לא ממש קלה, מאחר והדרך מן האגם לגובה 2,100 מטר שם ממוקמת המערה, אינו פשוט.
אנו צועדים כ 4.5 שעות אל כיוון המערה, כאשר בפועל טרק כזה אמור להימשך כ 3.5 שעות.
אך לא יכולנו שלא לנצל את השלג שעדיין נערם במדורונות קטנים.
ועם משטחי פלסטיק שהותירו מבקרים בעבר מצאנו עצמנו גולשים ונהנים במורד המושלג.
אתנחתה נפלאה בבוקר בעל מזג האוויר נהדר.
אנו מגיעים למערה שלמעשה מוכרת כמערת קרח, אך לאמיתו של דבר לא כך.
המערה הינה מערה קרסטית, יחסית די גדולה ובה קפאו ברבות השנים טיפות המים, והפכו בעקבות הטמפרטורות הנמוכות לנטיפים וזקיפים של קרח.
שימו לב לא להגיע למערה ללא הדרכה מן המקומיים.
והסיבה לכך היא שבכדי להיכנס נדרש לעבור בקרחון גדול מאוד ועליו יש לנוע בעזרת חבל ( שאותו השאיל לנו השומר).
לאחר הביקור במערה אנו בדרכנו לקניון סושיצ'ה.
בתחתיתו זורמים לו מימיו של הנהר, גם באזור הקניון שביל הליכה.
אך אנו מוותרים לאחר המאמץ הלא קל בדרך למערה, ואנו מסתפקים בתצפית נהדרת על הקניון העמוק שמתחתינו.
שם גם נפתח תא המטען של הג׳יפים, ומיטב המצרכים לפיקניק היוו סיום מרשים למקום מן הסרטים.
נסיעה לא ארוכה ואנו מגיעים לאגם שנראה כמתפתל כנחש.
שפע של צמחיה פורחת ומהממת ביופיה.
בדרך אנו נעצרים ליד מנזר אורתודוכסי שנבנה במאה ה-13, מאוד מיוחד ובו ציורי פרסקו נהדרים.
קוטור מונטנגרו
מתחילים כעת במגמת ירידה אל מפרץ קוטור.
הדרך מתפתלת ובצידה סיפור מעניין , מתברר כי הדרך שנסללה, ממבט באויר צורתה כאות M באנגלית והסיבה לכך היא האדריכל שתיכנן את הכביש היה מאוהב עד כלות במלכה מלנה.
חששו מתגובת המלך, כי יביע את אהבתו למלכה, הביאו את האדריכל לתכנן את הדרך כששם אהובתו נחצב לנצח.
אך לא רק הדרך, אלה ובעיקר הנופים עוצרי נשימה.
פשוט לא הגיוני כמה יפה, בכל עיקול בדרך נשקף נוף אחר, יפה יותר.
ולנו פשוט היה קשה להמשיך בנסיעה אל מול נופים כה יפים.
אנו מגיעים לנהר משם ממשיכים לקוטור העיר.
במפרץ סירות דייגים העוגנות להם ונעןת בקלילות למגע הגלים המתנפץ קלות מתחתיהם.
מפרצונים קטנים ניבטים פה ושם, ואנו נעצרים לצילומים על רקע היפה היפה הזה.
מגיעים לקוטור עיר ימי ביניימית המוקפת בחומה, סמטאות המרוצפות באבנים מתפתלות מעלה.
בצידי הסימטאות חנויות מזכרות ובתי קפה, שם עשינו לנו פסק זמן.
צופים אל נופו של המפרץ שבשנת 1979 הכיר בו ארגון אונסק״ו כאתר מורשת עולמי.
קוטור הינה בחירה מצויינת ללינת לילה, ועם בוקר אנו יוצאים ל׳חרוש׳ את המפרץ, הנחשב לתופעה גיאולוגית מיוחדת במינה.
למפרץ קוטור שולח הים האדריאטי את מימיו, לאחר שלפני שנים רבות נעו להם הלוחות הטקטוניים, ויצרו תופעת טבע ייחודית זו. עם בוקר כאמור, אנו בדרכנו מקוטור.
מסביב למפרץ כפרים קטנים, שעל רקע כחול המים הגגות האדומים והעצים החובקים את הבתים נראים כאילו צויירו ביד אמן.
בליבו של המפרץ מצופים רבים, מצופים שקשורים לגידול הצדפות המפותח מאוד באזור זה.
המקומיים קושרים למצוף חבל שאליו נדבקות הצדפות.
יעדנו הבא הכפר נייגושי, כאן נולד פטר נייגושי, שהיה משליטיה של מונטנגרו.
נייגושי שומרת על מסורת ארוכה של הכנת בשר משומר.
במשך השנה ספקים מביאים לכאן בקר אשר ממנו מכינים בתהליך ארוך את הבשר המשומר.
יצאנו לטיול ברחוב הראשי פוגשים במקומיים.
להמשך הטיול
