מסלולי טיול
מחוץ למדריד


מלונות שכדאי להכיר  

רגע לפני שאתם טסים
        גילוי נאות
אם תזמינו מלון אצלנו בבוקינג אנחנו מקבלים עמלה קטנה מבוקינג.
העמלה מאפשרת לנו להמשיך ולתחזק את האתר.
נודה לכם אם אתם טסים לחו"ל שתבצעו את ההזמנה כאן אצלנו באתר.

לחצו  על הבאנר וכנסו לבוקינג להזמנה.
תודה



טיולים מחוץ למדריד
אבילה

אבילה עיר ימי בניימית, יפהפייה.
עיר בה מתגוררים 60 אלף תושבים, עיר שהוכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בשל שפע הכנסייה והארמונות מתקופת הרנסנס והחומה המקיפה את העיר.
אבילה מוכרת בעולם הנוצרי בשל היותה עיר הולדתה של מרייה תרזה הקדושה.
ההיסטוריה של העיר מתחילה בשלהי המאה ה-7 לפנה"ס.
בהמשך מגיעים לכאן הרומים ובונים את החומה סביב העיר, ובכך הופכים את העיר למתחם הגנתי חשוב מאד.

במשך שנים רבות קפאה העיר על מקומה, ותושביה נטשו אותה אט-אט.
הדבר פסק במאה ה-11 לערך, כשבן דודו של המלך אלפונסו ה-6 לוקח על עצמו את שיקום העיר והחומות.

העיר מגיעה לשיא הפאר במאה ה-16 לערך, כשאבילה הופכת להיות מרכז יצור צמר, ומאותה תקופה נותרו שפע של מבנים היסטוריים הניצבים במרכזה העתיק של העיר.

החומות של אבילה 

אחד מסימניה המובהקים של העיר הן ללא ספק החומות הנחשבים לשמורים מסוגם באירופה.
החומות נבנו כאמור במאה ה-11.
אורכן של החומות 2.5 ק"מ גובהן 14 מ' ורחובן מגיע עד לשלושה מטרים.
לאורכן של החומות ישנם לא פחות מ-2500 חרכי ירי, לאורך החומות 100 מגדלים 9 שערים ושלושה פתחים.
ישנם סיורים מודרכים, סביב החומות ניתן לברר במשרד התיירות של העיר.

הקתדרלה של אבילה 

כעת נכנס אל תוך החומות, ונשים פעמינו על הקתדרלה הממוקמת בפלאזה דל קתדרל.
ככל שנתקרב מולנו יתרומם מבנה אבן מסביבי, בחזיתו אריה אבן.
בנייתה של הקתדרלה החלה בסוף המאה ה-11, בשנת 1095 ליתר דיוק.
בתחילה נבנתה הקתדרלה בסגנון בנייה רומנסקי, ונבנתה כמבצר.
לכן אם תביטו בה היטב תראה לכם כמבצר ופחות כמבנה דתי.
בהמשך נבנתה בין המאות ה-12 עד למאה ה-14 הוספו לה נדבכים נוספים בסגנון גותי.
נכנס לקתדרלה ונבחין בשתי קפלות, דוכני מקהלה שעוצבו באומנות בידי הפסל ההולנדי קורנליוס.

היהודים באבילה 

לאחר ביקור בקתדרלה נצא ונתוודע אל אתרים במרכזו של מה שהיה החודרייה הרובע היהודי.
אבילה הייתה ביתם של קהילות יהודיות לאורך שנים רבות.
הן חיו בהרמוניה עם שכניהם הנוצרים והמוסלמים,למרבה הצער למרות שישנו תיעוד כתוב רב על היהודים מעדויות ארכיאולוגיות, נותרו מעט מאד ממצאים.
הארכיונים של עיריית אבילה ידעו לספר במדויק (דבר שאושש בידי ארכיאולוגים ) על מיקומו המדויק של בית הקברות היהודי ועל מיקומם של בתי הכנסת, על מקומות בהם סחרו היהודים, על משלח ידם ובתי מלאכתם.

נצא מהקתדרלה ונכנס לרחוב הסמוך קאלה רייס   C ALLE REYES    (כשגבנו לקתדרלה נפנה שמאלה ומיד ימינה ) 
ברחוב זה היו חנויות ובתי המלאכה של היהודים.

נתחיל, המדרחוב כיום מרוצף באבן ועמוס בחנויות, רחוב צר ובו שפע של חנויות, בתי קפה, תיירים, ומקומיים רבים.

מצד שמאל כנסיית גבירתנו, כנסייה שנבנתה במאה ה-16.
אך קודם להקמתה עמד כאן בית הכנסת על שם בלפוראד, בית הכנסת שהיה אחד החשובים בעיר.
בית הכנסת נקרא על שמו של הרב שביתו שכן בסמטה הסמוכה.
בהמשך ישנו הוסטל הנקרא הוסטל סינגוגה, בעבר היה זה ביתו של הרב.
אם תבקשו באדיבות מבעלי המקום תוכלו לראות סממנים יהודיים ובהם שברו של מגן דוד.

סופו של הרחוב, היכן שצמד קשתות מחבר בין צידי הרחוב.
נגיע אל הכיכר הראשית הפלאזה מאיור ובה בניין העירייה.
כאן למעשה היה סופו של הרובע היהודי.

לכיכר יש נקודה יהודית, כאן שפטו את היהודים באשמה כי הם אלה שרצחו את הילד לה גארדייה בשנת 1491
לאחר שמספר יהודים הודו ברצח.
היה זה לאחר שעונו קשות ונאלצו להודות, רכושם שהוחרם איפשר את בנייתו של מנזר סנטו תומאס דה אבילה.

רחוב נוסף קאלה דה וואלספין, מוכר בשם רואה דה זאפאטרוס- רחוב הסנדלרים- רחוב זה סימן את צידו המערבי של הרובע היהודי, ובו חיו ועבדו יהודים  בעלי מקצוע בתחום הסנדלרות.

נמשיך לרחוב פוקיו   C ALLE POCILLO   הנחתך באמצע רחוב הסנדרלים שעברנו קודם.
הרחובות הינם רחובות צרים מרוצפי אבן ,שימו לב לבית מימין עם הקשת הלבנה.
מסמכים מאמצע המאה ה-15 בארכיון, מלמדים כי בבית זה שכן בית הכנסת שנבנה בידי דון-סמואל.

נמשיך לרחוב הסנדלרים ונפנה שמאלה לרחוב סאן אסטבהן, ומשם לרחוב קאלה לוס טאלארס  C ALLE LOS TELARES    
בסוף הרחוב בסמוך לחומות ישנו גן על שמו של היהודי ,משה דה ליאון, שהיה מקובל ספרדי והפיץ את ספר הזוהר.
במשך שנים ארוכות היה ויכוח דתי חריף, בין כאלה שראו במשה די ליאון, מחברו של ספר הזוהר על אף שהוא עצמו ייחס את זאת לרבי שמעון בר יוחאי.
ויכוח  זה נסתם לתמיד במאה ה-16 עת יוחס ספר הזוהר לרשב"י.

הגן ממוקם מול שער מאלבאנטורה   M ALAVENTURA  
שער שדרכו הייתה גישה ישירות לרובע היהודי.
שער שדרכו גורשו היהודים מספרד, ועל כן ניתן השם לשער כפירוש למזל רע .

באזור, שער הנקרא סן סגונדו.
מחוץ לחומות היו ממוקמים בתי המלאכה של הבורסקאים והחייטים.
בחפירות ארכיאולוגיות באזור נמצאו כדי חרס, שחשפו את תהליך עיבוד העורות בידי היהודים
בתקופת ימי הביניים ( לא ניתן לבקר במקום).

ביציאה מהחומות שברחוב קאלה קונדה דון ראמון, צאו לרחוב המתחלף לאבינדה מדריד.
ניתן לראות  מהגשר את אזור החפירות הארכיאולוגיות.
נשוב אל תוך החומות לכיוון הקתדרלה, לקאלה אשטבן דומינגו, ברחוב זה חיו יהודים ובו היו מספר בתי כנסיות.

מבית הקברות היהודי לא נותרו סימנים, אך על פי כל העדויות שכן מחוץ לחומות.
נפנה מהקתדרלה לרחוב קאלה טוסטאדו, נחצה את אבנידה מדריך, ונגיע לגן שאותו תוחם רחוב קאלה קסטיליה.
שם היה בית הקברות היהודי ממנו לא נותר דבר.
ביזה שבוצעה  בקברים במאה ה-15 וה-16 והצורך באבנים לבנייה גרמה לשימוש במצבות.


לאחר שנסיים את האתרים היהודים, נשוב לכיכר הראשית.
שם נמצא בית העירייה, בכיכר פלאזה דל מרקאדו צ'יקו, שטח זה היה חלק משטח ציבורי עוד מהמאה ה-11 לערך.
בתקופתם של המלכים איזבלה ופרדיננד החלו בבנייתו של המבנה והבניין שונה בהמשך השנים פעמים מספר.

המקום הוזנח במשך השנים, ומושלי העיר החליטו על שיקומו של האזור. 
ובשנת 1839 מתחילים בבנייתו של המבנה, ובהמשך משופץ ונוספים לו עיצובים בסגנון ספרדי, המכונה סגנון איזבליני.
החזית בעלת אכסדרה של 5 קשתות,וקומה נוספת סימטרית, וזוג מגדלים ובמרכזם שעון.

ניקח אתנחתא בכיכר, באחד מבתי הקפה,  ונהנה מן המראות המרהיבים.
לצערנו הכיכר הזו ליהודים היתה מקום משפטם של אלה שנשפטו בידי  האינקוויזיציה. 


ממול בניין העירייה בפינת הכיכר, נרד במדרגות לקאלה,סאנצ'ו דאבילה.
בפינת הרחוב נגיע לכיכר משולשת בפינת הרחוב, מבנה הנראה כמצודה.
בארבע פינותיו העליונות עמדת ירי מעוצבות ומגולפות, זהו 'מגדל לוס גומז'.
המבנה נבנה במאה ה -15 כשאת החזית בונים מאבן גזית.
בתוך המבנה עבודות מודאחר שנשתמרו היטב בעיקר בתקרה.

בבניין זה השתכן המלך אלפונסו ה-12 וכיום בבניין זה נמצאים משרדי המחוז.
בסמוך ארמון  הפלאסיו קאפרוטי, מוזיאון נחמד של משפחת קאפרוטי.
הבית שוחזר ומציג מוזיאון ובו יצירות אומנות מודרניות של הצייר האיטלקי גווידו.
הפסלים הם של אשתו ובניו. 

נמשיך מהכיכר על 'קאלה חימנה בלאזקז' בפינת הרחוב קאלה וואלספין, נפנה שמאלה למס' 19.
מבנה מאבני גזית, ובו סורגי ברזל.
הפאלאסיו פולאנטינוס, מוזיאון צבאי ובו דגמים של לוחמים סמלי יחידות.
הארמון משמש גם כארכיון הצבאי.

ארמון פולנטינוס שימש כמגוריהם של הרוזנים למשפחת פולטינו, עד שבמאה ה-19 נרכש המבנה בידי העירייה.
בתחילה נבנה המבנה בסגנון רנסנסי,בפנים המבנה חצר מרובעת בעלת שתי קומות. 

נשוב על רחוב וואלספין עד לכיכר הראשית.
נפנה בה מאחורי בניין העירייה לקאלה בראקאמונטה במס' 6
נגיע לארמון לוס בראקאמונטה   L OS BRACAMONTE .

ארמון זה נבנה במאה ה-15 משמש כיום כמשרדי הממשל של קסטיליה וליאון.
בראקאמונטה היה אחד האנשים המשפיעים בחיל הים הצרפתי, הוא עבר לאבילה ונישא כאן.
אך שם משפחתו נשאר צרפתי. 

מעבר לצומת, קפלה מוסן רובי כנסייה בסגנון גותי.

אל אסקוריאל



אל אסקוריאל
אל אסקוריאל E L ESCORIAL במרחק של 57 ק"מ ממדריד ובמרחק של 52 ק"מ מדרום לסגובייה, נמצא אחד מהאתרים
הנחשבים בספרד אל אסקוריאל.
מתחם של מבנים ענקי שנמצא בצמוד לעיירה סן לורנצו דל אסקוריאל.
הבניין נחשב לעדות הארכיטקטונית מהחשובות של תקופת הרנסנס בספרד.

בנייתו של מתחם האל אסקוריאל החלה באמצע המאה ה-16 בשנת 1563 והסתיימה 21 שנים מאוחר יותר.
את בנייתו של המבנה המדהים הזה יזם המלך פיליפה השני, מתוך כוונה כי המקום ישמש כארמונו של המלך כמקום קבורה לאביו קרל החמישי ומנזר.

מספר אדריכלים שבנו את המבנה, שילבו מספר סגנונות אדריכליים מיוחדים במינם.
באותה תקופה נצחו הספרדים את הצרפתים ,בקרב סיינט קוונטין.
והמלך מחליט כי הניצחון יונצח באמצעות הודייה, בכך שיבנו ללורנצו הקדוש מנזר.
יחד עם הארמון את הכנסייה בנו בשנת 1582.
הספרייה נבנתה בשנת 1592
אומנים איטלקיים שהגיעו לכאן יחד עם אומנים ספרדים במאה ה-16 והמאה ה-17, ציירו את הציורים המרהיבים בקירות.

אתר מידע לדרך באל-אסקוריאל ממליץ להיעזר במדריך מקומי מאחר וישנו שפע אומנותי ,אדריכלי, וארכיטקטוני ובכל זאת מספר אתרים שגם אם אתם עורכים את הביקור עצמאית ,לא כדאי לפספס.



קצת מספרים על המבנה
המבנה המלבני העצום באורך של לא פחות מ-207 מ' וברוחב של 161 מ'.
בפינות המבנה 4 מגדלים בגובה של 55 מ' ומגדלי הפעמון בגובה של 72 מ' וכיפתה של הבזיליקה 92 מ' .
לא פחות מ-24 ק"מ של מסדרונות מכיל הבניין, 1600 ציורים, ומעל 500 ציורי קיר ותקרה מפארים את המבנה המדהים הזה.

במהלך השנים סבל המקום מאש וניסיונות ביזה של יצירות האומנות.
אך ולמרות הכול נשאר המקום כאנדרטה רנסנסית המדהימה והמרשימה בעוצמתה.  
האתר הוכר כאתר שימור מורשת עולמי.

הפנתיאון
הפנתיאון נמצא מתחת לבזיליקה, כאן קבורים מלכי ספרד לדורותיהם החל מהמלך קרלוס ועד היום
(שני מלכים לא נקברו כאן היו אלה המלך פיליפה החמישי והמלך פרננדו השביעי).

הבזיליקה
הבזיליקה בנויה בצורת צלב יווני ובו לא פחות מ-45 מזבחות.
הבזיליקה מעוטרת בציורים ובשיש.
שפע של דמויות מברונזה ופסלים המתארים את המלכים יחד עם בני משפחותיהם.
הרימו עיניכם אל התקרה ציורי קיר מרשימים ביופיים.


הספרייה
ואוו, פשוט וואו.
כשתכנסו לספרייה המדהימה, המעוטרת בציורי קיר, והתקרה משופעת ביצירות אומנות הקשורים למדעי הלמידה.
הנשימה פשוט נעתקת.
לאורך הקירות ארוניות ספרים המכילים כמעט 45,000 ספרים וכתבים החל למן המאה ה-15 . פחותך מ-5000 כתבי יד בשפות שונות לרבות לטינית וערבית.


מוזיאון האדריכלות
המוזיאון נמצא במרתף מתחת לדירות הבורבון ,במוזיאון תפגשו את הכלים, המיכון , המנופים, והתוכניות אשר שימשו לבנייתו של המנזר. כמו כן מוצגים במוזיאון דגמים ומודלים.


מוזיאון הציור
אוסף מדהים ביופיו של אומנים איטלקיים ובהם ג'ורדאנו טיציאן, טיטורטו ואומנים ספרדיים ובהם ריברה.
ציורים מיוחדים הם ציורו של הצייר ההולנדי ואן דר ויידן שנקרא הגולגלתא.
וציורו של הצייר היווני אל גרקו ושטיחים פלמים (מבלגיה) שיוצרו במאה-16.

גלריית הקרבות
גלרייה מקסימה ביופייה אשר מהללת את המלך פיליפה השני על ניצחונותיו.


ארמון הבורבונים
במאה ה-18 הוחלט לשפץ חלק מן המבנה לטובת בית דירות לבורבונים,הקירות מכוסים בשטיחים יפהפיים שנארגו במפעל
המלכותי של סנטה רבארה במדריד.


הארמון של המלך פיליפה השני
מסביב לאפסיס של הבזיליקה, נבנה בעבור המלך פיליפה השני ארמונו, ובו חדרים שהיו בשימושו בעת ששכן בארמון.
המלך נפטר בשנת 1598 ואילו חדר השינה בו השתמש נשאר כמעט כפי שהיה עוד לפני 400 שנים.


מידע שימושי
שעות הפתיחה
בחורף (אוק' –מרץ ) 10-18.00

שעות הפתיחה
בקיץ (אפר' – ספט' ) 10-19.00

טל' למידע : 34-918905904
טל' להזמנות : 34-918905905


אגם אמבלאס מחוץ למדריד

מגיעים עם משפחות או לנים באזור אל תחמיצו את האגם אמבלאס.
נעלה על כביש היוצא מאל אסקוריאל  M505
נחצה את הגשר החוצה את האגם ונפנה אל העיירה קולאדו, אשר מרוחקת כ-49 ק"מ ממדריד.
בעיר תמצאו עיר עתיקה.

התחילו את ביקורכם במרכזה של העיר, בכיכר הגדולה פלאזה דה לוס בלגאס.
כיכר מלבנית ארוכה אשר משמשת גם כשוק העירוני.
בשעות הבוקר ניתן להחנות את הרכב בקרבת תחנת הרכבת או בקאלה אלברטי.

בעיר העתיקה ממוקמת כנסיית גבירתנו.
כנסיה שנבנתה במאה ה-16 ומורכבת ממגדל הפעמון ואכסדרה מאד מרשימה, ועיצובים דקורטיביים.
משם אם זמנכם בידיכם אל תחמיצו טיול על הטיילת לאורך הנחל החוצה את העיר.

משם המשיכו לאגם המלאכותי שנוצר כתוצאה מבניית הסכר.
גבעות מיוערות מקיפות את צידו הדרומי של האגם ומאפשרות תצפית יפה על האזור.

לא הרחק משם נמצאת העיר קולן בה מתגוררים 8000 תושבים, ומשמשת תחנת יציאה לטיולים בפארק האזורי של נהר הגואדרמה.

אורכו של הפארק כ-50 ק"מ ובו חמישה סוגים של מערכות אקולוגיות, כרי דשא נרחבים לפיקניקים ועצי אורן.
בפארק נמצאים בעלי כנף, שנמצאים בסכנת הכחדה, ובהם הנשר הקיסרי הספרדי ומגוון עצום של זוחלים, לטאות, נחשים, שועלים ארנבים,גיריות, קיפודים ועטלפים.

הפארק מגיע עד לעיר באטרס B ATRES   הנמצאת במרחק של 44 ק"מ ממדריד.
בעיר ישנה מורשת אומנותית, אך ללא ספק המבנה המושך את מירב המבקרים בעיר,זוהי הטירה, שהוכרזה כאתר מורשת בשנת 1970.

הטירה נבנתה בין המאות ה-15 והמאה ה-16 בידי המושל באטרס לטובת מבנה מגורים מפוארים.
בשנות ה-70 נקנה בידי אדריכל שהפך את המקום לביה"ס לגינון.

סגוביה


סגובייה SEGOVIA
במרחק של 91 ק"מ מצפון מערב למדריד שוכנת סגוביה, עיר קטנה ויפה ובה 57000 תושבים.
סגובייה נחשבת לעיר עתיקה עוד מהתקופה הרומית, ועדויות להתיישבותם ניכרות בעיר בדמותם של מבנים רבים.
המעניין והמוכר שבהם הוא ללא ספק מוביל המים האקוודוקט, שתפקד למעשה כמוביל מים עד לפני קצת יותר מ-20 שנה.

מבנים שאותם לא נחמיץ בביקורנו הם האלקאזאר והקרתדרלה.
סגובייה מכילה לא פחות מ-10 כנסיות, שחלקם מאופיין באכסדרה שהיתה מופרדת מן הרחוב, ושם דנו באותם תקופה ימי הביניים תושבי העיר בענייני דת וענייני הציבור.
טיול בעיר יגלה לנו חזיתות בתים בעלי עיצובים גיאומטריים מאד מרשימים.
טיילו בשעת שקיעה לאורך הנהר.


היהודים בסגוביה

כאשר נכבשה סגובייה בידי המלך אלפונסו השישי, כבר חיה קהילה יהודית יחסית גדולה ועסקה במסחר ובייצור בדים.
הייתה זו קהילה עשירה ומבוססת שהייתה מחויבת לשלם מסים לכל נפש החל מגיל 14 לבישוף המחוזי.
בשנת 1303 היהודים לא משלמים 30 דינרוס, הבישוף מתלונן על כך ודורש את הכסף מיידית.
הדבר גורם לפרעות ביהודים, לאחר שהבישוף הסית את ההמון והאשים את היהודים ,כי ניסו לשחד את הטבח שירעיל את הבישוף הדבר מביא לרציחתם של יהודים רבים.
טבח נוסף מתרחש ביהודים ב-16 במאי בשנת 1474 ,האנוסים אשר שמרו על דתם בהסתר מפני האינקויזיטורים .


בית הקברות היהודי 
בסגוביה

מוקם על מדרון הגבעה בסמיכות לשכונה היהודית שכונתה החודרייה, גבעה זו נקראה קואסטה דה לוס קויוס, בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בסוף המאה ה-19 נתגלו שלדים.
כמו כן מצאו החוקרים בקרבת בית העלמין שתי מערות ,אשר על פי מחקרים נתגלה כי לכאן נמלטו היהודים לאחר שפג תוקף הזמן בו ניתן להם לעזוב את ספרד בצו הגירוש בשנת 1492.
רבים מהיהודים מצאו את מותם במקומות הללו לאחר שנרדפו ונטבחו בידי הנוצרים, האחרים שלא רצו למות החליטו להיטבל לנצרות.
לאחר גירוש היהודים נקרא המקום השכונה החדשה הבאריו –נואבו .
בסגובייה חיו ופעלו במשך שנות דור רבנים ומקובלים יהודים גדולים, ובהם המקובל מן המאה ה-13 הרב משולם בן חנין.
ובמאה ה-15 חיו ופעלו כאן המקובלים יוסף בן שמטוב והרב משה בנבנישתי.
כיום לא נותר הרבה, אך עדיין קיימת עדות לפעילות יהודית עניפה בעיר, בדמותם של בית הקברות היהודי.
ממוקם לא רחוק מהאלקאזאר.


מה לראות 
בסגוביה

נכנס לעיר ונשים פעמינו לכיוון מרכז העיר, לכיכר פלאזה דל אזוגואז'ו P LAZA-DE-AZOGUEJO .
הכיכר מתוחמת במבנים יפים ועתיקים, ספסלי ישיבה ובתי קפה.

אך את ענייננו מושכת אמת המים הארוכה והמרשימה, מיוחדת במינה, יצירת מופת המשתלבת
בהרמוניה מושלמת של יופי עם הכיכר המתוחמת.
אחד מהמראות היפים שתוכלו להרשות לעצמכם, התרווחו לכם באחד מבתי הקפה  אל מול אמת המים, ולא תוכלו לשבוע מהמראות.

אמת המים- האקוודוקט 
בסגוביה

כאמור עד לפני כ-20 שנה עדיין הובילו באמת מים זו, מים לסגובייה.
בשנת 1072 ניזוקו קשות 36 קשתות, בהתקפה של טולדו על העיר, ובהמשך שוקמו.

אורכה הכולל מנקודת המוצא בהרים הסיירה גואדרמה 15 ק"מ או ליתר דיוק 14,985 מ'.
אורכן הכולל של הקשתות 958 מ' וגובהן 28 מ', סך מספרן של הקשתות 166.

הקשתות נבנו באבני גזית שהובאו מרכס הרי הגואדראמה, והבנייה נעשתה ללא מלט, כשהאבנים שומרות על שיווי משקל באמצעות איזון גאוני ומדויק של האבנים.
המים זרמו באמת המים עד לאלקזאר.

האקוודוקט הוכרז כאתר למורשת עולמי של אונסק"ו בשנת 1994 .


כעת נשים פעמינו מהכיכר לכיוון הקתדרלה.
נצא לרחוב קאלה סרבנטס, כשאנו בגבנו לכיוון אמת המים, זהו הרחוב הימני .
התחילו ללכת לאורכו עד שנגיע  לכיכרונת, ניקח את הרחוב הימני הנקרא 'קאלה בראבו חואן'.
מדרחוב צר מרוצף באבן, ושופע חנויות ובתים יפים.

מימיננו יופיע המיראדור דה לה קאנאלז'ה, ממנו נשקפת נקודת תצפית מרהיבה ביופייה.
תצפית על הבניינים, על כנסיות סאן מילאן וסן קלמנטה הסמוכות לתצפית.

לאחר שנרד מהתצפית נשוב ונתחבר לרחוב בראבו חואן, נתקדם ברחוב המוצל אז נגיע לכנסיית סנט מרטין.
הכנסייה נבנתה במאה ה-12 בשנת 1117 ונבנתה בסגנון רומנסקי.
כיום הכנסייה שונה במעט מהמבנה המקורי, שנבנה במאה ה-12
חלקים רבים בוטלו ואחרים  ובהם האפסיס המרכזי, מגדל הפעמון של הכנסייה שונה מסגנונות הבנייה המוכרים, זהו מגדל בסגנון רומנסקי מודאחר עם קשתות לבנות.
אכסדרה מקיפה את הכנסייה, שער החזית נחשב לאחד השערים הגדולים בספרד שנבנו בסגנון זה .

למול הכניסה  לכנסייה נבנתה מזרקה נחמדה, עליה מגינים שני אריות אימתניים הפולטים בפיהם סילוני מים.

נעבור את המזרקה, ומולנו כיכר קטנה  פלאזה באלאס ארטס, שם בכיכר, המוזיאון לאומנו על שם אשטבן ויסנטה.
מוזיאון ציורים אקספרסיוניסטים של הצייר אשטבן ויסנטה.
בתוך המוזיאון ישנה קפלה גותית, יצירות האומנות שבמוזיאון נתרמו על ידי הצייר.
המוזיאון עצמו  שוכן בתוך ארמון שנבנה בשנת 1455 ובו 5 אולמות תצוגה.
לאחר ביקור במוזיאון אפשר לצאת אל הגן.


האזור היהודי הסגוביה

מהמוזיאון נשוב לרחוב בראבו, נשים פעמינו לכיוון של הקתדרלה כשאנו מגיעים לכיכרונת.
כיכר בשם פלאזה דל קארפוס.
הכיכרונת משולשת, מוקפת בתים ובמרכזה בית קפה נחמד.
אותנו מעניינת הכנסייה בבניין מס' 7 עם הדלת עץ המסיבית והגג הקשתי .

לכנסייה זו עבר יהודי ואתר מידע לדרך בסגובייה ספרד ממליץ לראות.
כנסייה זו הייתה בעברה בית כנסת, במאה ה-14 בעת שבעיר הייתה קהילה עשירה ומבוססת.
השמצות פרועות של הנוצרים על חילול לחם הקודש בידי היהודים, הביא לפרעות ביהודים.
בית הכנסת הפך להיות כנסייה בתחילתה של המאה ה-15 בשנת 1410, שבהמשך הפך להיות מנזר בשנת 1565.
בשנת 1899 שריפה אחזה בכנסייה, שכילתה את המבנה כליל, אך שופצה ושוקמה בהמשך.

הביטו מעלה, מימין ומשמאל לקומה השנייה בפועל למעשה שימשה כעזרת נשים, במקומות מסוימים עדיין ישנם  עיטורים של מגיני דוד.

נצא את הכנסייה נמשיך על הרחוב הז'ודריה - ויאז'ה. 
הז'ודרייה היה לב ליבו של הרובע  היהודי.
שלט תיירותי מספר על ההיסטוריה היהודית במקום.

נכנס לסמטה הצרה חנויות אומנים, סמטאות צרות פונות לימין ולשמאל, הבתים בתי אבן עתיקים.
סיור ברובע היהודי כמוהו כחזרה אל תקופת ימי הביניים.
בסופה של הסמטה נגיע אל קתדרלה,קתדרלת גבירתנו.
את בנייתה החלו בשנת 1525 וקודשה ככנסייה רק במאה ה-18 בשנת 1768.


בסמוך לכניסה לקתדרלה נפנה שמאלה לגבעה סמוכה המכונה   EL  -  PINARILLO   
זהו  בית הקברות היהודי הצמוד לעמק, במקום קברים  ומצבות אשר נשמרו עד  עצם היום הזה .

כיכר פלאזה מאיור
סגוביה

נחזור לכיכר הראשית פלאזה מאיור.
כיכר מרשימה במרכזה רוטונדה, הכיכר נטועה בעצים ובה שפע של בתי קפה.
עשו לכם אתנחתה קלה במקום הנחמד הזה, טרם שנמשיך ליעדנו הבא.


נעקוף את הקתדרלה מימין, ונגיע לרחוב קאללה –לוס- דאסאמפראדוס.
בסוף הרחוב במספר 5 זהו מוזיאון ביתו של המשורר הספרדי החשוב אנטוניו מאצ'אדו.
בבית זה התגורר המשורר ובו מוצגים רהיטים וחפצים נפוצים מאותה תקופה.
מכונת תפירה מטבח פינת הישיבה תמונות משפחתיות, חדר השינה של המשורר והספרייה בה כתב את שיריו והגיגיו.





האלקזר סגוביה

כספינה ענקית ניצב לא הרחק מאתנו האלקאזאר.
בגודלו כי רב נראה האלקאזאר כמעט מכל נקודה.
נלך אל האלקאזר כשאנו נהנים מהנופים של העמק
(ניתן להגיע למרומי גבעת האלקאזאר באמצעות מונית למתקשים בהליכה).

שער מעוטר מקבל את פנינו ואנו נכנסים אל תוך גן ענק, ובה אנדרטה המוקדשת לגיבורי מלחמת העצמאות הספרדית. נתקדם בגינה היפה לכיוון הטירה, שגגותיה ועמדות ההגנה שעל גגה מזכירים טירה מהאגדות.
מגיעים לפתחו של האלקאזאר.
במבנה שמשמאל לטירה ממוקם לו משרד הכרטיסים.
גשר הגישה אל תוך מבנה האלקאזאר עובר מעל תפיר אימתני, שנמצא  מתחתינו, ואנו נכנסים אל תוך המבצר.

המבצר נבנה על חורבותיה של מצודה רומית, ובמאה  ה-13 הפכה להיות ארמונו של המלך אלפונסו ה-8 ואשתו.
ובהמשך היה לביתם של מלכים נוספים.

באלקאזאר התרחשו אירועים היסטוריים.
כאן הכתירו למלכת קסטיליה את איזבלה.
בהמשך הפך המקום להיות לכלא, היה זה במאה ה-18.

באותה תקופה בשנת 1862 פורצת שריפה גדולה, השריפה הורסת את הטירה כמעט לחלוטין, ועשרים שנה לאחר מכן מתחיל המלך אלפונסו בשיקום. (שאגב בחלקו אפילו נמשך עד היום).

המבנה שוקם, וביקור בתוכו יפגיש אותנו עם יצירות אומנות מרהיבות, תקרות מעוטרות, חדרים אשר מוקדשים לחיל התותחנים  ,ולארכיון הצבאי.

בפינה הצפונית של האלקאזר ישנו מגדל קטן, המכונה המגדל של אלפונסו ה-10 החכם.
מנקודה זו היה עורך המלך תצפיות אסטרונומיות.

בסמוך ישנו המגדל בעל 10 הצריחים, שבלטו אלינו מכל כיוון בשל גובהם כי רב הוא כ-80 מ'.
טיפוס אשר דורש מאמץ קליל מביא אתכם לראש המבצר ומשם תצפית הנוף שהנשימה נעתקת.

משם אגב תצפית אל גבעת אל פינארילו שם היה ממוקם בית הקברות היהודי.
חדרים שמומלץ לא לפספס בעת הביקור באלקאזר.
חדר הלשכה המלכותית.

ניתן לערוך סיור מודרך.




הגעה לסגוביה

סגובייה מרוחקת ממדריד 91 ק"מ ,יש לצאת לכביש המהיר   A  6 עד לפיצול ולהמשיך על כביש   A  61 עוד כ-32 ק"מ.
באוטובוס קו 11 המגיע עד לאקוודוקט.
מתחנת הרכבת רכבת מגיע ממדריד לסגובייה מתחנת צ'מרטין מהשעה 7.30 בבוקר זמן הנסיעה כחצי שעה .
אוטובוס יוצא מתחנת פרינסיפה פיו הנסיעה כשעה וחצי.

עמק הנופלים
VALLE –DE-LOS-CAIDOS

אתר מונומנטלי הממוקם כ-45 ק"מ צפונית מזרחית לבירה מדריד, וכ-15 ק"מ מאל-אסקוריאל.
המקום נחשב לאחד המבנים הוותיקים המפורסמים והמרשימים בספרד, אתר מרשים בעוצמתו ובגודלו.

המבנה העוצמתי הזה כולל בזיליקה ועדות זיכרון, נבנה על הרי הסיירה, במרחק לא רב מהבירה, בהוראתו של פרנקו.
בכדי לכבד ולהלל את זכר הנופלים במלחמת האזרחים.
מתוך כוונה שהמונומנט ישמש כאנדרטה של מחילה, והשכנת פיוס ושלום בין הצדדים הלוחמים.

האבסורד בבנייה זו, מי שבנה היו אלה דווקא האסירים הפוליטיים שלקחו חלק בעיקר בחפירה.
העבודה החלה בשנת 1940 ונמשכה לא פחות מ-18 שנים.

האנדרטה שנחנכה בשנת 1959 חושפת את עוצמת מחשבותיו המגלומניות של פרנקו.
מאחר ובבסיס הרעיון האדריכלי היה זה פרנקו שהנחה את האדריכל פדרו מוגורוזה.


האנדרטה היא כנסיית קבר ומעליו צלב אבן ענקי בגובה של 150 מ' ואותו ניתן לראות למרחק של לא פחות מ-30 ק"מ.
כאמור הגנרל פרנקו בנה את המתחם, בעבור מחילה פיוס והנצחת הקורבנות במלחמת האזרחים.
בפועל ישנם רק שני שמות המונצחים בכנסיית הקבר.
קברם של הגנרל פרנסיסקו פרנקו וקברו של חוסה אנטוניו פרימו דה ריברה, מייסד הפלנגות של פרנקו.

מרבית המבקרים במקום לא בהכרח חושבים כמו פרנקו, כי המקום משמש כאתר הנצחה ופיוס, אלא כאתר תיירותי  של תיאטרליות פשיסטית, בעיקר כשנכנסים לתוך הכנסייה החצובה בהר ורבים מהאסירים מתו במהלך  העבודות.

הכניסה הראשית ממש מפוארת.
אכסדרות קשתיות גבוהות מימין ומשמאל,  או אז נכנסים לבזיליקה גדולת המימדים שאורכה 262 מ'.
לא פחות משש קפלות.

הבזיליקה היא השנייה בגודלה אחרי כנסיית סיינט פטרוס בוותיקן ברומא.
אך לא תמיד היה זה כך, כשנבנתה הייתה הבזיליקה ארוכה יותר מהבזיליקה של הוותיקן.
ובוותיקן התקוממו, אין זה יאה כי תהייה בזיליקה גדולה יותר במקום כלשהו בעולם שתהיה גדולה יותר מזו שברומא.

המתכננים ופרנקו נעתרים ושבכת ברזל מותקנת ומקטינה את המרחק, כדי שזו תהיה שנייה  לוותיקן.
הכיפה בגובה של 40 מ' ובה פספסים שנעשו  בידי האמן סנטיאגו.

בכניסה ישנם שני מלאכים שנבנו בסגנון ארט דקו והם אוחזים בידם חרבות.
פסלה של מרים כשהיא מסייעת לישו לאחר צליבתו ממוקם מימין, מעל האכסדרה. 

רחבה ענקית המרוצפת באבן, שבסופה תצפית נפלאה על העמק שנמצא הרחק מתחת.

ארנחואז 



ארנחואז  49 ק"מ מדרום למדריד נמצאת ארנחואז.
עיר מקסימה ובה שפע של אטרקציות תיירותיות ובעיקר הארמון והגנים.
העיר והאזור העתיק הנמתח לאור נהר הטאחו, הוכרה כאתר מורשת עולמי בשנת 2001 .

העיר עצמה והאזור בכלל היה מיושב כבר במאה ה-16 בתקופת שלטונו של המלך פיליפה השני.

הארמון בארנחואז

האתר הראשון והמרכזי בארנחואז הוא ללא ספק הארמון.
נחצה ממגרש החניה את קאלה דה מדריד ונגיע לכיוון הארמון.

ממבט ראשוני וחיצוני הארמון מרשים יפה ומעוצב, הארמון נבנה על פי הוראותיו של המלך פיליפ השני היה זה בשנת 1561 כשהמלך הנחה את האדריכל חואן בטיסטה דה טולדו.
לאחר שהארמון נבנה פורצות בו פעמיים שריפות אשר מכלות את הארמון.
את מלאכת השיקום לוקח על עצמו המלך פרננדו.

הארמון אינו מפואר ביחס לארמון בלה גראנחה אך למרות הכול הוא מאד מרשים.
אחת האטרקציות העיקריות של הארמון ללא ספק היא הגנים.

ביקור בארמון לאחר 400 שנות מגורים ושתי שושלות מלוכה הינו חוויה שאסור להחמיצה.
בקומה העליונה, דירת המלכה אשר אוחז בכמחצית שטחו הצפוני של הארמון, ואילו חלקו השני שמדרום שייך למלך.

בגרם המדרגות תמונות של הצייר לוקאס מתארות סצנות תנכיות, ובהם אירועים מחייו של המלך שלמה.
בניין דו קומתי ארוך ובעל אכסדרה, ומרפסות שנועד לילדי המלך קרלוס השלישי, גבריאל ואנטוניו.
הארמון נבנה בסגנון רנסנסי.


בפינת הכיכר ניצבת לה כנסיית סן אנטוניו.
הכנסייה שימשה כקפלה המלכותית.
בתקופת מלחמת העצמאות שימשה הכנסייה כמחנה צבאי בעבור חייליו של נפוליאון.

ניקח את הרחוב, מצידה השמאלי של הכנסייה.
רחוב קאלה דה אנדלוסיה, הנטוע בעצים משני צידיו לכל אורכו ובסיומו נפנה שמאלה.
הפלאזה דל טורס זירת לוחמי השוורים.

ביקור במוזיאון לוחמי השוורים הינה אטרקציה מיוחדת.
ליהנות מסיור בבניין המרשים, בסמטה ממנה יוצאים לוחמי השוורים.
במקום ישנם סיורים מודרכים אשר מקיף גם את הכיכר הסמטאות שבסביבה ואזור התערוכה.
סיור שאתר מידע לדרך בארנחואז ספרד ממליץ.
בסיור זה מבינים את הטירוף הלאומי בספורט המוזר, והקשר שלו להיסטוריה של המדינה.
זמן הסיור קצת פחות משעה
ימים : שבת, ראשון 11 ושעה 12 . שני בשעה 11 ,12 , 13
שאר הימים הסיורים בהזמנה בלבד.

נצא מזירת השוורים מצידה הדרומי נכנס לרחוב קאלה דה לה קונצ'ה.
בפינה השלישית ניצב מולנו מבנה מסיבי אימתני, זהו בית החולים העירוני סן קרלוס שנבנה בסוף המאה ה-18.


ארנחואז איך להגיע

בכדי להגיע לארנחואז ברכב נצא ממדריד על כביש מהיר A4 ומיד אחרי העיירה ססנה-נואבו , נרד מהכביש המהיר וע"פ השילוט נפנה לארנחואז.
מגרש חניה גדול ממוקם בקאלה דה מדריד.

לה גראנחה
הגנים והארמון


לה גראנחה L A GRANJA
גנים יפים וארמון הממוקמים במרחק נסיעה מאד קצר מהעיר סגובייה ( 11 ק"מ ).

לה גראנחה, ארמון מלכותי שבנה המלך פיליפ ה-5 מלך בורבון הראשון שכיהן בספרד.
היה זה לאחר שהמלך פיליפ הגיע לבקר באזור, התפעם מיופיו של המקום.
והוא מחליט להקים במקום ארמון.

את בניית הארמון מתחילים בשנות העשרים של המאה ה-18 והעבודה מסתיימת כעבור קצת יותר מ-3 שנים, בשנת 1723.
את העבודה והעיצוב מלווים אדריכלי גנים ועיצוב שלכאן הגיעו מוורסאי בצרפת.
לא בכדי מכונה המקום וורסאי הקטנה.

בכניסה לארמון גלריית פסלים.
כשמלכת שוודיה כרסטינה נפטרה, היה בין הרכוש שצברה אוסף הפסלים, נציגו של המלך רכש את תכולת האוסף של המלכה השוודית, חלקם מוצגים כיום במוזיאון הפראדו, וחלקם כאן בארמון בלה גראנחה.

אך ללא ספק, הדבר שהופך את המקום למיוחד ומרשים הם הגנים שעוטפים את הארמון.
הגן משתרע על פני גבעה הנופלת לכיוון הארמון, ומלאה במזרקות מים שיצרה זרימת מים קבועה כתוצאה מכוח נפילתם של המים. (כיום המזרקות פועלות פעמיים בשנה בלבד) ומתוך הארמון משקיפים אל עבר הגנים הנפלאים הללו.
בגנים שפע של שבילים בהם ניתן לטייל וליהנות מיופיו של המקום.

דרך דון קישוט

העיירה קונסואגרה
דרך דון קישוט

63 ק"מ דרומית לטולדו ממוקמת העיירה קונסואגרה אותה מקיפים גבעות.
עצרו את הרכב טרם הגעתכם לעיירה והשקיפו אל העיירה הלבנה וגגותיה האדומים,אל הנוף המדהים.
לאורך הדרך ניצבות להן טחנות הרוח אשר שימשו את דמיונו של מיגואל סרוונטס לתאר את מלחמותיו של דון קישוט.

בהמשך לאחר תחנות הרוח ניצבת לה המצודה, המבצר המקורי נבנה עוד בתקופתו של הקיסר טריאנוס.
תיעוד היסטורי מגלה כי במקום שכנה אכסניה לעובדי דרכים ונבנתה בתקופתו של המלך אלפונסו השמיני .




העיירה קונסואגרה
דרך דון קישוט

יעדנו הבא הכפר קמפו דה קריפטנה שם ניצבת להם טחנות הרוח הלבנות, אשר בהם נלחם דון קישוט.
הכפר קמפו דה קריפטנה מרוחק כ-50 ק"מ מקונסואגרה.


הכפר אל טובוסו
E L-TOBOSO

דרך דון קישוט

הלאה ממשיכים עם הסיפור של דון קישוט אל כפרה של אהובתו המפורסמת הלא היא דולצינאה, שהתגוררה בכפר אל טובוסו E L-TOBOSO  על פי ספרו של סרוונטס הייתה דולצ'אנה אשה פשוטה.
אך עובדה זו לא שינתה לתושבי הכפר אשר זיהו את הפוטנציאל התיירותי והקימו לכבודה של בת הכפר הדמיונית, מוזיאון המתאר את סגנונות עיצוב הבתים בתקופה בה סופר הסיפור.
מוזיאון נוסף שהוקם כאן הוא מוזיאון סרוונטס ובו מוצגות הדפסות של הספר לאורך השנים.



העיירה פוארטו לאפיצ'ה
דרך דון קישוט

פוארטו לאפיצ'ה מרוחקת מאל טובוסו 58 ק"מ.
בעיירה נחמדה זו שאותה הזכיר סרוונטס מספר פעמים בספרו, נעים ונחמד לטייל ברחובותיה העתיקים של העיירה הקטנה ובסמטאותיה הצרות.
כמובן גם בעיירה זו תפגשו בפסלו של הלוחם המהולל.
בחצר המסעדה שבסיפור עמד הפונדק, במקום בו עמדה הבאר ועליה שמר ואז קיבל את תואר האבירות.
המסעדה נקראת לה וונטה דה דון קיחוטה.




logo בניית אתרים