לטוס אל על היתרונות 
היתרונות בלטוס אל על
נראה לפעמים כי לתקוף את אל על הפך כבר מזמן לספורט לאומי. כן,אם לא השמצת,יצאת פראייר, ואנחנו הרי כידוע לא אוהבים לצאת פראיירים. גם אני קורא לא מעט כתבות בנושא אל על. כאיש שעוסק בתחום התיירות וטס לא מעט,עם אל על וגם עם חב' זרות אנסה לתת את נקודת השקפתי על היתרונות בלטוס אל על.
צביקה דמרי
כמובן,לא חייבים להסכים עם הכתוב, ומשכך מי שיש ונפגעו, לא חייבים להסכים עם הכתוב.
אך כאן במאמר זה אני מבקש להאיר את היתרונות בלטוס אל על.
הצ'ק אין בנתבג
יתרון ראשון, כבר בשלב הצ'ק אין בנתב"ג.
לאל על יש יתרון בכמות דלפקי הצ'ק אין בנתב"ג.
בשונה ממרבית חב' התעופה, להן כמות הדלפקים מוגבלת,כמו גם הזמן בו הדלפקים פתוחים.
באל על מעבר לכמות נכבדת של דלפקים, יתרון נוסף,ניתן להגיע גם מוקדם יותר מ 3 ש' לפני טיסה.
בתקופות בהן כמות הנוסעים גדולה, יש לזה חשיבות. שכן הזמן ש 'הולך לאיבוד' בביקורת הדרכונים, כמו גם הזמן בשיקוף הכבודה הידנית, הוא גדול.
הצוותים של אל על
לא מעט טסתי עם חב' זרות, אך לא פעם ולא פעמיים (זו דעתי אישית) נתקלתי במבט מהדיילות העומדות בפתח,מבט כזה שאומר...
או בבקשה של נוסע עוד טרם ההמראה,לא אחת שמעתי את הדיילות משיבות כי המענה ינתן רק לאחר ההמראה.
אפשר לא להסכים ולהשמיץ, אבל כשנכנסים למטוס של אל על, מיד בפתח י/תקבל כלכל המטוס את פני הנוסעים.
בחיוך ובאמת באדיבות.
וכאשר נכנסים פנימה תמיד תמיד תמצא דיילות הממתינות לאורך המטוס ונכונות לסייע.
אם בלהניח את כבודת היד של אדם מבוגר או מתקשה בתא המטען, שמעל הראש, אם בלהגיש כוס מים, לענות באדיבות על שאלה כזו או אחרת,או סתם באמת להתלהב מילד שטס ומשתף אותה בחוויה.
לא יודע מה עובר אצל מי שכותב ונשבע כי לא יטוס יותר עם אל על.
אבל אצלי כשאני שומע בכריזה את קולו של הקברניט בעברית ואני יודע, בתת המודע שלי, כי את הדבר הענק הזה שתיכף יהיה באוויר מטיס אדם בוגר חיל האוויר הישראלי, משהו בדבר הזה נוסך בי ביטחון.
הוסיפו לכך את העובדה כי מי שטיפלו במטוס הזה בדקו וחתמו,הם אנשי הטכני שגם הם יוצאי חיל האוויר.
וזהו עוד יתרון שאני רואה בלטוס אלעל
קרדיט צביקה דמרי
התייר הדתי
התייר הדתי
אני מודע לעובדה שלא כל היתרונות, מדברים לכל אחד, בפלח האוכלוסייה.
אך מבחינתי להיכנס למטוס ישראלי, ובפתחו מודבקת תפילת הדרך, דבר המסמל את חיבורה של החברה לכל אזרחיה ע"פ מורשת ישראל בהחלט דבר מרגש.
ובל נשכח כי סמל החברה המתנוסס על גבי זנב המטוס,הינו המגן דוד,סמל העם היהודי לדורותיו.
כשומר כשרות, ומקפיד לאכול רק כשר, אני ער לעובדה כי סוגי הכשרויות הן רבות.
ולעניות דעתי רק באל על מגוון של סוגי כשרויות במזון המוגש בטיסה.
העובדה שאל על הינה חברה המכבדת את ערכי היהדות, ומשכך אינה טסה בשבת,אבל לא רק בהצהרה.
נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ראו בחברה כי אם יטוסו, יתכן ואירועים אובייקטיביים כמו מזג אוויר או נתיבי אוויר יגרמו לנחיתת המטוס אחרי כניסת השבת.
ידעו באל על לכבד את השבת, ולא לטוס ו'לפזר' את הנוסעים בין בתי מלון בחו"ל (הוצאה כבירה שלא כל חב' תעופה מוכנה לממן).
היה גם מקרה שהטייס נחת ב'אמצע הדרך' על מנת להוריד את הנוסעים הדתיים, והחברה במהירות טרחה לדאוג למלונות ולאירוח לשבת,הוצאה אדירה. (כשצריך להודות בכנות, שאדם דתי צריך לנסות ולהימנע מהאפשרות שיכולה להתעורר בטיסה שעלולה מסיבות האמורות לגרום לחילול השבת).
כן,טסתי לא מעט בחברות זרות.
כאדם דתי קורה לא אחת כי זמנה של תפילה מגיעה.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי ( צריך להיות הוגן ולאמר שזה לעיתים מתאפשר) בטיסות הזרות לערוך תפילה במניין.
לכנס בסוף או בקדמת המטוס מיניין או שניים ולערוך תפילה.
ברוב המקרים בטיסות הזרות הדבר הופך לצנינים בעיניהם של דיילי ודיילות החברות הזרות.
ואילו שמתי לב כי באל על צוות הדיילים מקבל זאת בהבנה, ונתקלתי אף במקרה בו על אף שסיימו את עבודתם,טרחו הדיילים להגיש בנפרד את הארוחה לכל מי שהיה בתפילה ולא אכל.
ובכלל באל על מודעים לצרכים המיוחדים של הנוסע הדתי, נתקלתי בפסח האחרון באפשרות שאל על איפשרה לנוסעיה לקחת מטען עודף של... מצות.
אני מתאר לעצמי שבחברות אחרות היו עושים 'קופה' על הצורך של נוסעים לקחת איתם מטען עודף בשל אמונתם.
טיסות ישירות
אל על טסה לייעדיה השונים, במה שנקרא נתיבי אוויר בטוחים.
לא מעט מקרים היו שסיפרו על נוסעים שטסו בטיסות בחברות זרות, ונאלצו לנחות נחיתת חירום, בארץ שנאמר בעדינות,אינה ידידותית לישראל.
קרדיט צביקה דמרי
טיסות עם ילדים
ומע' הבידור
בעונת הקיץ, באל על מודעים ליציאה המונית של הישראלים לחול עם כל המשפחה.
כן לטוס עם ילדים זה יכול להיות להורים מתיש. הילדים לאחר שלב ההתרגשות מההמראה מתחילים להשתעמם.
לא באל על.
בחברת התעופה נערכים מידי קיץ בהתאם. תמצאו בטיסות את הדיילים כשהם מחלקים לילדים משחקים והפעלות למהלך הטיסה. או מקרים בהם עולים לטיסה ליצנים אשר מפעילים את הילדים.
אבל לא רק הילדים משתעממים.
בטיסות בינוניות וארוכות. בהחלט גם מבוגרים יכולים לחוש אי נוחות בשיעמום בטיסות ארוכות.
כאן החובה לציין את מערכת הבידור המתקדמת והמגוונת של אל על.
מתוכניות טלביזיה ובידור עדכניות המשאירות אותך בעיניינים,נסרטים חדשים,שירים לכל פלח באוכלוסיה.
שירים במזרחית ושירי ארץ ישראל, שירים חסידיים ובעצם כל אחד יכול להינות ולא להשתעמם.
יש עוד יתרונות בלטוס אל על שלא הרחבתי כמו הביטחון המוקפד בשדות התעופה בחו"ל.
הטרקלין המפואר בנתב"ג או הטרקלינים בפריז או בניו יורק המאפשר לנוח ולנשנש משהו כשר טרם הטיסה.
מסיבות אלה ועוד אני בהחלט מעדיף לטוס אל על.
אל על במשבר הקורונה
ופתאום ביום אחד דרמה. השמים ברחבי העולם נסגרו במהירות, איש לא יכל לצפות את שעומד להתרחש.
הפחד, החרדה והאי וודאות שלטו בכל. צעירים שהיו בתוך הטיול אחרי צבא בדרום אמריקה מצאו עצמם חסרי אונים.
משפחות שראו את שמתרחש במדינה בה שהו וכל שביקשו היה לחזור לארץ. תמונות מהעולם על התפשטות הנגיף, הגיעו ערב ערב למהדורות החדשות, וגרמו לישראלים להסתער על הסופרים ולרוקן את המדפים.
צביקה דמרי
דיווחים מטרידים הגיעו ממערכת הבריאות על מחסורים עצומים של ציוד רפואי וציוד מגן.
השמים בעולם החלו להיסגר במהירות, מקפיאים את המצב, ובעולם כמו גם בארץ מתחילים ללמוד ולהכיר מושגים כמו סגר,ריחוק חברתי, חובת חבישת מסיכות וכפפות, היגיינה אישית, 2 מ'.
העולם השתנה בבום.
המערכות במדינת ישראל נרתמים, שגרירי ישראל במדינות השונות מצליחים לפתוח שדות תעופה שכבר נסגרו.
וכך בתוך כל הכאוס והבלאגן התגלתה לה חב' ישראלית במלוא תפארתה ותפארת אנשיה.
אל על- חב' התעופה של ישראל
בין לילה במטוסים פרקו את המושבים, ומטוסי נוסעים הפכו למטוסי מטען.
צוותי אוויר ישבו ללמוד ולבנות נתיבים ליעדים אליהם מעולם החב' לא טסה.
דיילים ודיילות החליפו את מדי הייצוג שלהם בביגוד וציוד סטרילי.
וכך יצאו לדרך רכבות אוויריות, אחת אחרי השנייה לנקודות שונות ברחבי הגלובוס.
מטוסי אל על יצאו ליעדים כמו קולומביה, קוסטה ריקה, אוסטרליה,ברזיל וזה כמובן מעבר ליעדים הקבועים כמו הודו פולין לונדון פריז ועוד.
רכבת אווירית טסה לסין וליעדים נוספים ברחבי העולם, כדי להביא ציוד רפואי וציוד מיגון לצוותים הרפואיים שנלחמו בחזית הקורונה.
מטוסי אל על טסו לפורטוגל להביא... ביצים כדי שיהיה לעם ישראל לפסח.
באל על עשו הכל על מנת לסייע עד כמה שניתן במלחמה כנגד נגיף הקורונה.
אחד הדברים המעניינים באירוע הזה, שבשונה מטיסות רגילות, טיסות שבהן הצוות לאחר הנחיתה נוסע לבית מלון למספר שעות, או ליום של התרעננות, וחוזר לטיסה הבאה.
כאן הדבר הזה ברוב המקרים היה בלתי אפשרי.
כאן על הטייסים, הדיילים הדיילות ואנשי המטען, הם נאלצו להישאר בתוך המטוסים, שכן נאסר עליהם בחלק ממדינות היעד לרדת מהמטוס. וכך מצאו את עצמם הצוותים כשהם יושבים במטוסים 30 ו-40 שעות ברציפות.
ממש היה לי מרגש לראות ולקרוא באחד הפוסטים בפייסבוק, אחד הטייסים בערב ליל הסדר טס עם צידנית ניידת, שאותה לקח איתו מהבית ובה מצרכי אוכל לליל הסדר הפרטי שלו, אי שם לבד בחול.
כי אסור היה לו לצאת מהחדר עד אשר יעמיסו את המטוס.
אלה רגעים שחשוב לזכור למה חייבים שלמדינת ישראל תהיה תעופה עצמאית, תעופה כחול-לבן שתלויה בעובדים ישראלים, בטייסים ישראלים אנשי תחזוקה ישראלים כי רק הם מבינים לטעמי את הערבות ההדדית של עם ישראל.
מצאנו חובה נעימה להביא לפניכם את הסיפורים על האנשים מאחרי הידיעה שהייתה בתקשורת.
על מטוסי אל על שנחתו בנתב"ג והביאו איתם ציוד רפואי וציוד מיגון.
על האנשים מאחורי הידיעה כי בחג הפסח לא יחסר לעם ישראל ביצים.
וכמובן האנשים שדאגו לתמונות המרגשות של הצעירים שחזרו הביתה.