פריז מסלול טיול
משער הניצחון ללובר



שדרות השאנז אליזה

את הטיול נתחיל בשער הניצחון, תחילתו של שאנז אליזה שהוא גם הרחוב המתויר בכל פריז.
תחנת המטרו בה תתחילו את המסלול Metro Arc De Triomphe

למעשה כאשר אתם יוצאים מהמטרו, אתם נמצאים בכיכר האטואל.

כיכר האטואל
ושער הניצחון 

 כיכר האטואל, 12 רחובות יוצאים מן הכיכר, ונותנים לכיכר את שמה -אטואל- כוכב.
ממבט על נראית הכיכר ככוכב.

בשנת-1970 שונה שמה של הכיכר לכיכר דה גול.


שער הניצחון בפריז

שער הניצחון הוא אחד מציוני הדרך האיקוניים של פריז, ובצרפת בכלל.וכיום הוא ללא ספק אחד מהאנדרטאות הצבאיות המפורסמים ביותר עלי אדמות.
מדי שנה, למעלה מ-1.5 מיליון תיירים מרחבי העולם נוהרים לפריז כדי לבקר באנדרטה המרשימה הזו.
גובה השער 50 מ' רוחבו 45 מ'.
הבנייה החלה בשנת 1806 בהוראת נפוליאון הראשון, שנתיים בלבד לאחר שהשתלט בהצלחה על צרפת והכתיר את עצמו כקיסר הצרפתים. (עובדה מעניינת, הבנייה החלה ביום הולדתו ה-37 של נפוליאון ב-15 באוגוסט 1806 ויש הטוענים שזו הייתה בסתר מתנת יום הולדת לעצמו).
בנייתו של שער הניצחון הושלמה  לבסוף ב-29 ביולי 1836.
למרבה הצער, הבנייה לקחה כל כך הרבה זמן עד שנפוליאון וז'אן צ'לגרין, שהיה הממונה והאדריכל הראשי, לא זכו לראות את סיומו.
הבנייה ארכה זמן רב שכן, הקשת הייתה כל כך ענקית שלקח יותר משנתיים רק להניח את היסודות שלה.
בניית השער נועדה להנציח את ניצחונה של צרפת בקרב אוסטרליץ, ונועד גם לפאר את הצבא הצרפתי הבלתי מנוצח, שכבש את רוב אירופה באותה תקופה. ולכן בשער כל עמוד מייצג קרבות וניצחונות צרפתיים חשובים.
הראשון נקרא  Le Départ de 1792 או La Marseillaise
אשר מנציח את המרד שהתרחש ב-10 באוגוסט 1792.
העמוד השני הוא הניצחון של 1810 המייצג את הסכם שנברון.
העמוד השלישי והרביעי נקראים La Résistance de 1814
ו-Pace/La Paix de 1815 שחוגג את הסכם פריז ב-1815.

נפוליאון גם הזמין העתק השער מעץ.
בעוד שער הניצחון המקורי נבנה מאבן גיר, נפוליאון הורה לאדריכל צ'לגרין לבנות העתק עץ של הקשת בשנת 1810.
נפוליאון קנה את העתק הזה לחתונתו עם מארי לואיז מאוסטריה. הוא וכלתו החדשה עברו דרך הקשת כשנכנסו לפריז ממערב.

העיצוב של שער הניצחון לא היה לגמרי מקורי. הוא עוצב לפי דגם של שער טיטוס ברומא.
לא סוד שנפוליאון התייחס מאוד בכבוד לאימפריה הרומית, ולכן  לא מפתיע שהוא שאב השראה מקשת טיטוס המלכותית.
אבל כמובן, בהיותו נפוליאון, הוא רצה ששער הניצחון שלו יהיה טוב יותר ואף בלתי נשכח.

עובדה מעניינת פעמיים בשנה, השמש שוקעת במרכז המדויק של הקשת. תופעה נפלאה זו מתרחשת בדרך כלל בין החודשים מאי לאוגוסט, עם זאת, התאריך המדויק עשוי להשתנות.


מדי יום נערך הדלקת משואות לחייל האלמוני. אורחים חשובים מדליקים את האש.
השער נבנה לאחר שנפוליון הבטיח לחייליו שאת תהלוכות הניצחון בכניסה לפריס יעשו בתוך שער.




השאנז אליזה
בפריז

שדרת השאנז אליזה, אחת השדרות המפורסמות בעולם, אם לא המפורסמת שבהן.
למעשה 
רחוב הקניות האייקוני הוא סימן מסחרי של פריז ואף היווה השראה לכמה שירים מפורסמים מאוד. 

המגוון והמגוון של החנויות לאורך השאנז אליזה ישמחו את ליבו של כל קונה. 
מיקום יוקרתי זה הוא ביתם של מספר מותגי יוקרה. וקונים המבינים באופנה ימצאו את כל אלה ועוד לאורך השדרה המפורסמת.

טיול בשדרה (המכונה בחיבה על ידי הפריזאים "לס שאנז") מאפשר לבקר  בחנויות המותגים הצרפתיים הידועים כמו.
חולצות פולו מבית לקוסט.
תיקי Le Pliage
האייקוניים המתקפלים של Longchamp
החנות של Petit Bateau, וסוודרי קשמיר של אריק בומפארד.
המוקסינים של J.M. Weston

חנות הבשמים ספורה, וממול ספינת הדגל של לואי ויטון -חנות יוקרה שנראית כמוזיאון לאמנות. 
בכתובת101 Av. des Champs-Élysées
מותג התכשיטים היוקרתי Tiffany, כמו קרטייה ומאובוסין.

בשדרה יש גם שפע של מותגים של מוצרים ובגדי ספורט, כמו נייקי
ואדידס בכתובת  22 Av. des Champs-Élysées
החנות הרשמית של קבוצת הכדורגל PSG פריז, גם היא ממוקמת בשדרה.

חנות הדגל של רנו נמצאת בכתובת 53 Avenue des Champs
חנות הדגל של סיטרואן נמצאת בכתובת 42, Avenue des Champs-Elysees
החנות של דיור 127 Av. des Champs-Élysées,

ובהמשך הארמון הגדול Grand Palais


אורכה של השדרה כ 2 קמ', ורוחבה 70 מטרים, ומשני צידיה עצי ערמונים. בחודשי החורף, העצים מוארים באורות חג המעניקים לו יופי מדהים.
המלונות בסביבת השאנז אליזה מתהדרים בתג מחיר היקר ביותר בעיר.
אחד המלונות הטובים הוא מלון פנינסולה פריז הנודע. הוא מתהדר בגג עם נופים מדהימים. עם זאת אם אתם רוצים לבלות את הלילה במלון, העלות הממוצעת ללילה היא בסביבות 1000 יורו.

השדרה מתחילה בשער הניצחון, ומסתיימת בכיכר הקונקורד.ועל אף שהשדרה יקרה להחריד, היא תוססת ומלאה המון מטיילים לאורך כל היום. (בכל יום, יותר מ-300,000 אנשים מסתובבים ברחובות השאנז אליזה).
למעשה, השדרה היא חלק מציר אשר מכונה האקס היסטוריק, שמתחיל בלובר ונגמר בשער החדש הגרנד ארץ' שבלה דיפנס.
רבים שמגיעים ללובר, ניצבים אל מול השער הקטן, ומבחינים בסימטריה של הגנים עם שער הניצחון ושדרת האליזה.

למעשה, בהתחלה היו כאן שדות שנקראו שדות האליזה, שמאריה דה מאדיצ'י מחליטה להוסיף לגנים של ארמונה.
שהיו בגני הטילרי. הוספה שבהמשך תגיע עד לאזור שער הניצחון.
במאה ה 18 החלה השדרה להפוך לממותגת ויוקרתית.לשדרה ישנו ועד שתפקידו לשמור על האופי הנוצץ של השדרה.

ב-1940 הגרמנים נכנסו לשדרות במצעד ראווה, כאילו דרך הסמל של הצרפתים.
הם עשו זאת יום יום.
וב-1944 דה גול במצעד שחרור העיר, צעד מכאן.

מה מקור השם?
שאנז אליזה פירושו "השדות האליזיים". שדות האליסיים היא סיפור במיתולוגיה היוונית, של החיים שלאחר המוות.
או הסיפור של גן העדן, ש
נמצא הרחק בקצה המערבי של כדור הארץ, וניתן להגיע אליו רק בחציית האוקיינוס.
אל המקום הזה  הגיעו האנשים הראויים, שהראו צדק וגבורה, וגם הקרוביו האנושיים של זאוס.


החלק התחתון של השאנז אליזה מתחיל בכיכר הקונקורד ועובר דרך Jardin des Champs Élysées
פארק המכיל את הגראנד פאלה, הפטיט פאלה, תאטרון מריני, ועוד כמה מסעדות, גנים ומונומנטים.
כמו בארה"ב, גם בפריז, הנשיא גר במרכז העיר, בארמון האליזה שם הוא מעונו הרשמי של נשיא צרפת. 




פריז הגראן פאלה

המשיכו במורד השדרה ותגיעו לארמון הגראן פאלה. שימו לב יש לפנות ימינה.
ארמון הגראן פאלה, נבנה יחד הארמון הקטן שמולו הפטי פאלה.
היה זה לכבוד התערוכה הבינלאומית שהתקיימה בפריס בשנת 1900. 
כיום נערך במקום תערוכות גדולות וירידים. ארמון נוסף הפאלה רויאל.

את הארמון בנה הקרדינל רישלייה במאה ה – 17. עד שעבר לידיו של לואי פיליפ ששינה לו את מראהו הנוכחי.
במהפכה ננטש, ובמאה ה – 19 שופץ, וכיום משמש את המינהל האומנותי.
 3 Av. du Général Eisenhower


פריז כיכר הקונקורד

ממשיכים עוד קצת ומגיעים לכיכר הקונקורד. הכיכר נמצאת בקצה שדרת השאנז אליזה בפריז. 
כיכר הקונקורד נבנתה בהוראתו של המלך  לואי ה-15. בשנת 1755 תיכנן את הכיכר את הכיכר ז'אן אנז'ה גאבריה.
הכיכר בצורת מתומן, ונחשבת לאחת הכיכרות החשובות,הגדולות והמרשימות שקיימות בפריז.
יש בה שתי מזרקות גדולות, פיסלי זהב של אלילים, ואילו בקצות הכיכר עומדים שמונה פסלים, כאשר כל פסל מייצג עיר גדולה בצרפת.

האובליסק ניתן לצרפת כמתנה. הוא הוצב כאן ב-1833. האובליסק הוא בן 3300 שנה ומעוטר בכתב חרטומים.
גובהו 23 מ'.
המלך לואי פיליפ הביא את האובליסק המצרי אל הכיכר במאה ה-19. (מי שהביא אותו אל הכיכר היו גדוד חיילים צרפתים). במקום הקצה של האובליטק שנגנב שמו קצה מקושט בזהב.
האובליסק מסמל את המלחמות של רעמסס השני, ואת סיומם בניצחון על האויב.
את האובליסק נתן מוחמד עלי, ללואי פיליפ מלך צרפת. הבאתו של האובליסק אל הכיכר בפריס היתה קשה ומסורבלת ביותר בשל משקלו 255טון.

שמה המקורי של כיכר קונקורד היא "כיכר לואי ה-15".
השם של הכיכר שונה בעקבות המהפכה הצרפתית ל"כיכר המהפכה".
בתקופת המהפכה, גיליוטינה בכיכר ערפה את ראשם של לואי 16 מארי אנטואנט ועוד 1300 קורבנות.
המהפכה אופיינה בכך שמאות אנשים מצאו את מותם בצורה אכזרית ביותר באמצעות גליוטינה.
בעיקר אנשים מהמעמד הגבוה הוצאו להורג.
לאחר המהפכה קיבלה כיכר הדמים את השם "כיכר קונקורד". וזהו שמה של הכיכר גם היום.

מדרום ארמון הבורבון מ-1722 הוקם עבור בתו של לואי 14. כיום משמש כמושב האסיפה הלאומית,בית הנבחרים הצרפתי.
בצידה המזרחי. קרוב לכיכר, בצד הצפון מזרחי, נמצאת שגרירות ארצות-הברית.
בחלק הצפוני של הכיכר נמצאת כנסיית המדלן. (צריך להמשיך קצת על רחוב רויאל 
Rue Royale )
כמו-כן, גם הפדרציה העולמית למכוניות נמצאת בכיכר.

ממרכז הכיכר ניכנס אל גני הטילרי.



פריז הלובר
וגני הטילרי המרהיבים


פריז גני הטילרי

פריז עמוסה בגנים יפים, המרחבים הירוקים הללו משתרעים על פני העיר ומציעים סוג של מפלט מהסביבה העירונית.
אחד הגנים היפים בפריז, בלי ספק אלה הם גני הטילרי Le Jardin des Tuileries
הגן עצמו כולל יצירות אמנות, עם אוסף מרשים של מזרקות ופסלים, הכוללים פסלים של אמנים בולטים רבים מאותה תקופה כמו ג'קומטי, ורודן.
בגנים יש שלוש מסעדות.
הגנים המרהיבים נמתחים בין פלאס דה לה קונקורד ומוזיאון הלובר.
קצת היסטוריה על הגנים תוך כדי שאתם נהנים מהמקום היפה.
המלכה קתרין דה מדיצ'י היא שהזמינה את גני הטווילרי.,בשנת 1564. המלכה עברה לבית מגורים חדש ליד הלובר, שנקרא ארמון טווילרי. (ארמון טווילרי היה בית המגורים המלכותי של רוב המלכים הצרפתיים, מהנרי הרביעי ועד נפוליאון השלישי, עד שנשרף בשנת 1871).
היא ביקשה לעצב את הגנים על פי הגנים בעיר הולדתה פירנצה.
גני הטוילרי תוכננו ב 1664 ע"י אנדרה לה נוטר ( אדריכל נוף צרפתי והגנן הראשי של מלך צרפת לואי ה-14)  שיצר פרספקטיבה שנמשכה מהקונקורד ועד ללובר.

אז מאיפה הגיע השם טילרי?
בצרפתית tuile פירושו "אריח".
האזור שבו נבנה גן הטווילרי, שימש בעבר כאזור של מפעלי אריחים מאז המאה ה-13, ומכאו פירוש השם הוא פשוט "גן האריחים".

אמנם אתם עם הפנים לכיוון הלובר,אבל כדאי לדעת שיש בגן עוד שני מוזיאונים.
מימין לשער הכניסה, נמצא מוזיאון Musée de l'Orangerie.
גלריה לאמנות המציגה ציורים עם אוסף אומנות אירופאית מהמאה ה-20, כמו גם תוכלו להתרשם משמונה ציורי קיר של שושני המים של מונה.

לסיכום, אין מקום טוב יותר להירגע מאשר בסמוך בגן הטווילרי. הנוף פשוט מדהים והפרחים נותנים למקום תחושה קסומה.

לאחר שנסיים נמשיך קדימה ונגיע אל המוזיאן המפורסם- הלובר.

  




פריז הלובר

מוזיאון הלובר פריז, מסמליה של התרבות הצרפתית.
ללא ספק המפורסם בפריז, ומהמפורסמים ומהמיוחדים בעולם.
הלובר ממוקם ברובע הראשון של פריז, (קרוב לרובע לה האל).
המוזיאון זוכה בפרס המוזיאון המתויר ביותר בעולם כבר שנים רבות ברציפות, ומושך אליו קרוב ל-10 מיליון מבקרים מדי שנה.

בנוסף להיותו המוזיאון המתויר ביותר בעולם, הלובר נחשב גם למוזיאון הגדול בעולם.
כה גדול, שבכל זמן נתון יכולים למעלה מ 15,000  מבקרים לבקר במוזיאון.

במוזיאון ישנם שלושה אגפים, והוא מתפרש על פני 4 קומות,בהם מוצגים מאות אלפי מוצגים מהתרבות האנושית בת אלפים רבים של שנים.
היה מי שעשה חישוב, כי בכדי לראות את מה שיש לראות בלובר, לא יספיקו גם חודשים ארוכים.
וגם אם נקדיש לכל מוצג מס' שניות.

מוזיאון הלובר הוא בית לאחד הציורים המפורסמים בעולם. המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י.
יצירת האמנות המפורסמת הזו אחראית לחלק גדול מהמבקרים שעושים את דרכם למוזיאון זה מדי יום.
הציור מאובטח מאחורי מחסום של זכוכית, ויש מחסומים שמונעים מלהתקרב.
אבל שימו לב, הציור ממש קטן, הרבה יותר קטן ממה שאתם חושבים!
(אגב,נפוליאון לקח את המונה ליזה למגוריו הפרטיים, ותלה את הציור בביתו).

הלובר עבר מסע מעניין מבחינת ההיסטוריה שלו בפריז. מבנה רחב ידיים שעמד וראה גם מלחמה וגם שלום.
דורות נותרו נלהבים בשל גודלו העצום, והאוסף יוצא הדופן, של המוזיאון.
הלובר נבנה במקור כמבצר מפואר בפריז במאה ה- 12.  על ידי המלך פיליפ אוגוסט.
הוא הכריז על פריז כבירתו החדשה ובבירה חייב היה להיות בניין מרכזי.

במאה ה16  המלך פרנסואה ה- 1 הפך אותו לארמונו.
הלובר נפתח לקהל ב-10 באוגוסט 1793, עם אוסף צנוע של 537 ציורים, כאשר רוב היצירות הן מהאוסף המלכותי או מרכוש הכנסייה שהוחרם.
לואי ה – 14 ונפוליאון הוסיפו.
אגב כשנפוליאון עלה לשלטון, הוא שם את האגו שלו בראש, ושינה את שמו של מוזיאון הלובר למוזיאון נפוליאון.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הנאצים שכבשו את צרפת, פשטו על בתים ועסקים ברחבי צרפת.
הם בזזו יצירות אמנות. את יצירות האמנות הגנובה שמו במוזיאון הלובר ששימש כמחסן לכל מה שהם בזזוו.


המלך לואי ה – 13 הגדיל את האגף המערבי והושלמה סופית ע"י לואי ה – 14.

הפירמידה במוזיאון הלובר

ברחבת הכניסה ניצבת הפירמידה.
בשנת 1981 הציע נשיא צרפת דאז פרנסואה מיטראן תוכנית שנקראה הלובר הגדול.
במסגרת התוכנית הוצא משרד האוצר הצרפתי ששוכן באגף הצפוני של המוזיאון מהבניין.
דבר שאיפשר מקום להתרחב ולשפץ את המוזיאון.
וכחלק מהתוכנית לבנות את פירמידת הזכוכית במיקום המרכזי שנקרא -Cour Napoléon 
הסיבה לכך, עד סוף שנות ה-80, כשהפירמידה נפתחה, היו ללובר כמה כניסות במפלס הרחוב.
מאז 1993, החלל התת-קרקעי מתחת לפירמידה מהווה את הכניסה הראשית של המוזיאון.
הפירמידה נישאת לגובה 21 מ' ורוחבה 33 מ'.

בנייתה של הפירמידה (כמו עוד לא מעט מבנים בפריז) לא היה חלק מהסכמה רחבה. 
ואפילו בחירת האדריכל היוותה מחלוקת אצל הפריזאים
(בסופו של דבר תוכננה הפירמידה בידי  האדריכל הסיני-אמריקאי I. M. Pei.)
ולמרות המחלוקות, הפירמידה בכניסה ללובר הפכה בפריז למבנה איקוני.


הזכוכית שבמעטפת הפירמידה פותחה במיוחד לפרויקט.
האדריכל הסיני, התעקש על שקיפות מוחלטת בזכוכית הפירמידה. כך שכאשר המבקרים יסתכלו דרכה, לא יחושו שום שינוי. מציאת זכוכית שקופה היווה אתגר רציני, מכיוון שלזכוכית יש גוון כחלחל או ירקרק.
או אז החליטו ליצור זכוכית חדשה במיוחד עבור הפרויקט.
חודשים של מחקר הושקעו בפיתוח של זכוכית רבודה שקופה, בעובי של 21.5 מילימטר, עם תכונות יוצאות דופן ואיכות אופטית גבוהה. ולשם כך נבנה תנור מיוחד.
זכוכית היהלום שהתקבלה היא למינציה כמו שמשת רכב, כך שאם היא נשברת בפגיעה, הפלסטיק שומר על השברים. 

בפירמידה - 675 מקטעי זכוכית בצורת מעוינים, ו-118 מקטעים בצורה משולשת.
(למקרה שחלקי זכוכית ישברו ייצרו כמות מספקת כדי לבנות שתי פירמידות, אם כי לאחר מעל ל-30 שנה, עדיין לא היה צורך בתיקון).
אלה נשענים על מבנה המורכב מ-6,000 מוטות מתכת, מביאים את המשקל הכולל של הפירמידה ל-200 טון.

ובכן איך מנקים מבנה כזה?
ניקוי חלונות במבנה משופע היווה אתגר רציני.
המוזיאון שכר מטפסי הרים כדי לעלות על הפירמידה ולנקות את הזכוכית.
אבל, הפתרון הזה היה בעייתי לטווח ארוך. בשנת 2002,  חברה מסיאטל, פיתחה ויצרה רובוט שניתן לשלוט בו באמצעות שלט. הרובוט, המכונה LL1, מטפס על הפירמידה מאובטח לזכוכית באמצעות יניקה, ומטפס מעלה על פסים.
לרובוט מגב ומברשת מסתובבת המשמשת לניקוי הזכוכית.
עם זאת, עבור הסרת אבנית מהזכוכית, עדיין מסתמכים על מנקים שעולים עם חבלים.




הלובר מידע שימושי

אם החלטתם שאתם מבקרים בלובר, היו ערוכים מראש מה לראות.
בדקו את מפת המוזיאון הדפיסו אותה. כך תמנעו מללכת לאיבוד או סתם להפסיד זמן.
ניתן לקנות כרטיסים באתר או בחנות FNAC הדבר ימנע לכם את העמידה בתורים.

אתר      


לשער נגיע מכביש 66 בין צומת מגידו לצומת התשבי. נפנה דרומה לכביש העולה לעין השופט (6953) לאחר 300 מטר נפנה 


Save on your hotel - hotelscombined.co.il








     | |   לכל נושא באתר צרו קשר 
   
מייל tmasoret@gmail.com
ווטסאפ: 0546303031



טואול - בניית אתרים