את הטיול התחלנו בטיסה לעיר מארקש, עיר תוססת ציורית ואקזוטית, יצירה אותנטית שכל מי שמבקר בה נשבה בקסמיה.
עיר יפה שהצבע האדום שולט בכל פינה.
נחתנו בשעת לילה, בשדה התעופה פגשנו את מוחמד הנהג שליווה אותנו בכל מהלך הטיול.
לינה במלון קנזי.
לחצו כאן או על התמונה לביצוע הזמנה
יציאה לטיול שורשים
עם בוקר אנחנו מתארגנים לתחילתו של טיול השורשים.
שמים את פעמינו לכיוון העיר ווארזאזאת,הדרך בין מרקש לווורזאזאת ללא ספק אחד המסלולים היפים ביותר במרוקו
בדרך בין מרקש לווארזאזאת Ouarzazate נקודות עניין רבות, נקודות שלקחו אותנו למסע בטבע ובקברי צדיקים.
כל הדרך מתפתלת בין הרים, מטעי תמרים, עמקים, קסבות וכפרים שכאמור בהם קברי צדיקים
( רבי דוד ומשה בכפר אגואים ורבי חביב מזרחי בכפר איית אוריר).
אנו ממשיכים ועוברים את הכפר אגוים Agouim בו נמצא קברו של הצדיק רבי דוד ומשה שכאן מקום קבורתו.
המשכנו לעבר העיר ווארזאזאת, שכן בתוכניתנו לשוב למחרת ולבקר בקברו של הצדיק.
חלפנו על פני כפרים וקסבות עד שעשינו הפסקה בכפר Tazentout שכן ראינו שוק פעיל.
עצרנו לחלץ עצמות ולהינות מהשוק המקומי.
הכפר והבית
ולאחר מכן המשכנו אל כיוון הכפר רסט ( נכתב Ghassate ) שם התגוררה משפחתה של אישתי.
למען האמת לא ידענו היכן הבית והיה עלינו לשאול ולחקור, שכן הם עזבו את המקום כבר לפני כ 60 שנים.
עצרנו לשאול בכניסה לכפר את האדם הראשון שראינו היכן גרו היהודים?
בינגו
הוא הכיר מישהו שככל הנראה מכיר ויודע היכן גרו היהודים.
ביקשנו ממנו והוא יצר קשר עם אותו אדם נהג מונית מבוגר בשם נאג'י ששמח להגיע ולהתלוות אלינו ולהראות לנו היכן גרה המשפחה של אישתי, שעזבו את הכפר במרוקו ועברו לגור במושב אביבים.
תוך כדי נסיעה נאג'י מספר לנו על המשפחה, וכל השמות שכולנו מכירים שהיו באותה תקופה ילדים.
(חלקם נפטרו ברבות השנים) ואותו נאג' ממש היה עצוב לשמוע על כך.
אחרי כמה דק' אנו מגיעים לבית, מבנה חימר בן 2 קומות.
מהסיפורים למדנו לדעת כי משפחתו של חמי, שם חיו חמי ואחיו עם נשותיהם וילדיהם.
ובקומה העליונה למדו תורה.
ניסינו לבקש להיכנס לתוך הבית אך לצערינו האישה שגרה בבית סרבה להכניסנו ( בתואנה שהיא לבד בבית ובעלה אינו איתה ומשכך לא ניתן להכניס זרים לביתה).
טיילנו באזור הבית, המשכנו אל מאחורי הבית ותוך כדי טיול חמותי בווטסאפ מזהה את הבית שאותו עזבה כאישה צעירה לפני כ 60 שנים, והיא החלה לכוון אותנו להיכן להמשיך.
הלכנו אל מאחרי הבית שם ראינו את הבאר שממנה שאבו מים ואת עצי השקדים שעדיין נותרו עומדים.
הכניסה לבית השכנים היהודים
בהמשך המשכנו לעבר בית העלמין היהודי של הכפר, שם נקברו אבות אבותיה של אישתי.
להפתעתינו לא היו מצבות, וכפי שהסבירה לנו חמותי היו קוברים לאחר מכן מקיפים את הקבר בגל אבנים.
לאחר הביקור המרגש, שמנו פעמינו על עבר עיר הסרטים ווארזאזאת, שם ביקרנו בקסבת טאורית, אחת הקסבות היפות ביותר במרוקו. וגם בשוק שצמוד אליו.
העיירה ווארזאזת Ouarzazate התפרסמה כאשר הסרט ההוליוודי לורנס איש ערב צולם בקרבת מקום בכפר הברברי העתיק איית בנחידו. הדבר עזר להעלות את המודעות של קסבה תאורירט.
מבנה מפואר.
בעבר קסבת טאורירת נחשבה לקסבה הגדולה ביותר במרוקו וכיום נחשבת כאנדרטה היסטורית.
הקסבה ממוקמת על רקע של נוף הררי מדהים ומדבר סהרה.
לאחר הביקור המשכנו ללינה שאותה הזמנו במלון אוסקר שנמצא ממש באולפני הסרטים.
קבר רבי יחיא בן ברוך
לאחר ארוחת בוקר התארגנו והלכנו לבקר בבית הקברות היהודי ולמלאח היהודי הישן.
למען האמת לא היה בידי מידע על בית הקברות ועל קבר הצדיק.
הנהג שלנו מוחמד שאל את חבירו בטלפון על מיקום המלאח היהודי הישן, דבר שהובילנו לציון של הצדיק על פי הפרטים שהיו בידי הנהג. המקום היה סגור, שיחת טלפון מהנהג שלנו לשומר שהבטיח להגיע תוך כמה דקות.
ניצלנו את הזמן לצילומים. וכאשר הגיע השומר הופתענו לראות קומפלקס מפואר שכלל:
בית-מלון מפואר (יהודי מפריז, הקים בעיר מלון קטן עם מקווה שיוכל לארח בו את היהודים שבאים לעלות לקברו הסמוך של המקובל רבי יחיא בן ברוך ולערוך שם הילולות), בית-כנסת, אולם לבאי ההילולא.
אוהל ומצבה מפוארת של הצדיק רבי יחיא בן ברוך.
צילמנו את המצבה שאגב לא צויין בה מועד פטירתו.
אך מהשומר התברר לנו שיום ההילולה חל בפברואר ולכאן מגיעים מאות יהודים מצרפת ומישראל שנשארים כאן כמה ימים.
בסמוך היה בית קברות בו היו מצבות מסודרות וכולן צבועות בכחול.
לאחר שהתפללנו וקראנו פרק תהילים המשכנו אל עבר הקסבה שנמצאה ממש מעלינו.
התקרבנו אל השומר וממש הופתענו על חזהו הייתה שרשרת עם השם רבי דוד ומשה.
לשאלתנו סיפר לנו השומר כי גדל אצל רבי מאיר ( אותו יהודי שהקים את המלון למטה בבית העלמין) והוא ששומר על המקום.
הוא מתדב לקחת אותנו לסיור במה שנותר מהמלאח היהודי.
המלאח הישן בווארזאזאת
המלאח היה מקבץ של בתי חימר שרובם כבר מט ליפול, אבל היה משהו מרגש לטייל במקום בו חיו יהודים ושמרו על המורשת במשך מאות בשנים.
הסתובבנו בין הבתים הישנים שבחלק מהם עדיין חיים מקומיים.
לאחר מכן התחלנו לחזור לכיוון מרקש.
הדרך המסחררת הזו שחוצה את הנופים היפים של הרי האטלס הגבוה נמתחה לאורך של כמעט 230 ק"מ.
לכל אורך הדרך הטבע וצבעי הנוף משתנים באופן קבוע.
אנחנו ממשיכים למקום מיוחד במינו, הכפר איית בן חידו.
אני מטייל בין בתי החימר ומאחת החנויות קורא לי בעל החנות מנסה לשכנע אותי לקנות משהו.
כשהוא מזהה שאני ישראלי קורא לי פנימה.
" בוא אני רוצה להראות לך משהו"
הוא שולף מתוך התיק ספר.
" תראה אני בא ממדבר סהרה מאזור זאגורה, גדלתי עם היהודים , תראה יש לי את הספר הזה שנשאר לי מהיהודים והוא הולך איתי לכל מקום וזה מה ששומר עלי"
הוא מראה לי חומש.
מרגש, ממש מרגש.
טיילנו בין סמטאות הכפר המיוחד הזה שבו צולמו מספר סרטים הוליוודייםם בהם גלדיאטור.
סיימנו ואנו ממשיכים עד אשר הגענו לאזור מעבר ההרים Tizi n'Tichka הדרך פשוט מהממת ביופיה.
ללא ספק אחד משיאיה של הדרך זהו מעבר Tizi-n-Tichka שבה תכננו לעצור בדרך חזרה למרקש.
עצרנו כמה דקות לחלץ עצמות לפני שהמשכו לכיוון הכפר אגואים.
שם בדרך מפותלת הגענו אל קברו של רבי דוד ומשה.
קבר רבי דוד ומשה
רבי דוד ומשה זיע"א נולד בירושלים. אין יודעים אם הוריו הם מארצות אשכנז או מארצות המערב.
הרב דוד ומשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומופלא.
על פי המסופר, היה רב מירושלים שטייל כשד"ר בין הקהילות היהודיות בהרי האטלס ונפטר שם בשנת 1171.
מסופר בין השאר שביטל גזירה קשה שהפילה חללים רבים, יהודים ומוסלמים.
האגדה מספרת כי אביו חלם חלום שם התגלה לו שעתיד להיוולד לו בן צדיק ושמו דוד ומשה
על שם דוד המלך ומשה רבנו עליהם השלום, ועתיד הבן להיות צדיק.
במהלך השנים רבי דוד ומשה והפך לאחד מגדולי חכמי ירושלים.
ההילולה של רבי דוד ומשה נחגגת מדי שנה ביום הראשון של חודש חשוון.
לאחר הביקור המרגש בקבר הצדיק, ביקרנו בבית הקברות שנמצא בסמוך שם מרבית המצבות נשאו את שם משפחת פרץ.
בית הקברות היהודי באגואים
הקבר הצדיק רבי חביב מזרחי
בכפר איית אוריר
כעת אנו בדרכנו לעבר מרקש ויש לנו עוד תחנה בדרך.
הכפר איית אוריר מעטים יודעים שבעיר היה מלאח (רובע יהודי) שבו חיו בני הקהילה היהודית לפני שעזבו.
(הכפר איית אוריר עלה לכותרות כשבאוגוסט 2019, גרמני רצה לבנות את אנדרטת השואה הראשונה בצפון אפריקה).
לאחר מכן המשכנו לכיוון קברו של הצדיק רבי חביב מזרחי.
רבי חביב מזרחי המכונה מולאי תדות, קדוש יהודי הנערץ על ידי יהודים ומוסלמים במרוקו.
האגדה מספרת שהרבי הגיע מישראל לפני מאות שנים, כדי לגייס כספים, כפי שהיה קורה עם קדושים יהודים רבים אחרים.
זה קרה לפני 800 שנה, סיפר לנו שומר המקום.
אותו שומר הסביר כי "מוסלמי שגר בקרבת מקום טיפל בקבר והביא מים ליהודים שטיפסו על ההר לאחר קניות בשוק האיכרים של יום שלישי בכפר למטה".
בסמוך לקבר הצדיק, קברים של יהודים עומדים כהוכחה לכך שבעבר התגוררה קהילה יהודית.
בשנים האחרונות בנה דוד אוחיון, חבר קהילת יהודי מרקש סביב הקבר מתחם גדול, המספק חדרי אירוח, שירותים מלאים ורחבה לאירוח עולי הרגל הרבים הפוקדים את הקבר.
לאחרונה התגלה על הגבעה בית קברות ישן.
עונת גשמים כבדה במיוחד גרמה למפולות בוץ על הגבעה, וחשפה עשרות קברים יהודיים שהוסתרו מתחת לשכבות עפר ונשכחו. מאמינים שהאתר בן מאות שנים. רבים מהקברים הישנים שוחזרו על ידי דוד אוחיון, וצוידו בחריץ בקצה להצבת נרות זיכרון. מאמינים כי נותרו קברים רבים נוספים על הגבעה שמתחת לאתרי קבורה בבוץ עצמם קבורים על ידי האדמה.
לאחר הביקור בארמון , שעל אף שהוא ריק הוא מריהוט לא קשה לדמיין את העושר ששרר כאן.
משם המשכנו אל השוק שהיה בעבר כך סיפר לנו מוחמד השוק של היהודים.
ואז התקדמנו אל עבר המלאח, האזור בו חיו היהודים, הרובע היהודי, כאן בין הסימטאות הצרות ניצב בית הכנסת.
שם הרחוב רו' תלמוד מלמד על החשיבות של הקהילה היהודית שחיה כאן בעבר.
בית הכנסת 'אלעזמה' נבנה על ידי מגורשי ספרד בשנת 1492.
במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית המלאח, משהתווספו אליה פליטים מהרי האטלס ומרקש נהיתה הגדולה בקהילות מרוקו.
כ-35 בתי כנסיות היו בעיר מרקש אשר שימשו לא רק כמקום תפילה אלא גם כמקום ללימוד תורה, בתי מדרש, כוללים וישיבות.
כיום (2016) מתגוררים במרקש כ-150 יהודים ופועלים בה שני בתי כנסיות. בבית הכנסת 'אלעזמה' מתפללים יהודי מרקש מידי בוקר ובשבתות.
משם צעידה קצרה הגענו אל בית הקברות היהודי.
בית הקברות ידוע כבית הקברות היהודי הגדול ביותר במרוקו ומתוארך למאה ה-16. עובדה מעניינת היא שהם עדיין משתמשים בבית הקברות היהודי הזה במרקש עד היום.
הוא מחולק לשלושה חלקים נפרדים: גברים, נשים וילדים.
בבית העלמין נטמנו צדיקים גדולים ובהם: ר' ישראל בן מוחא, ר' פנחס הכהן, ר' מוסא טחוני, ר' חנניה הכהן, ר' ניסים בן ניסים, ר' דוד סוויסא, ר' אברהם אבוטבול, ר' אברהם אזולאי, ר' אלעזר הלוי, ר' ברוך עראמה, ר' שלמה בן תאמצ'ות
ר' מרדכי בן עטר, ר' יעקב חזן, ר' רפאל הכהן ועוד.
לאחר הביקור בבית הקברות היהודי, לעת ערב המשכנו אל כיכר ג'מע אל פנה- כיכר המחוסלים-
הכיכר המרכזית "ג'מע אל פנא" ( Djema el Fna ) (כיכר האבודים)כיכר המחוסלים הכיכר מפורסמת של מרקש הנמצאת בכניסה לעיר העתיקה של מרקש, וזו גם אחת הכיכרות המפורסמות והמתוירות במרוקו.
הכיכר המרכזית לא בדיוק תואמת את ההגדרה האדריכלית של כיכר, והיא שוקקת והומה ומרתקת בכל שעה של היום, אך המיוחדות שלה בעיקר בלילה. אז הכיכר מתעוררת לחיים כשדוכני אוכל קמים ואנשים מתאספים לאכול ולהתרועע, במיוחד על הגגות המקיפים את הכיכר, שכן הנוף שמתקבל על העיר בשקיעה הוא מרהיב.
אחד הדברים הטובים ביותר לעשות במרוקו מכיוון שהוא כל כך אפי.
ג'מע אל-פנה (Jemaa el Fna) במרקש ממשיכה מסורת עשירה של מראות, צלילים וריחות שנמשכת מאז המאה ה-11. אקרובטים, רקדנים, מבצעים מוזיקליים, קוסמים ומספרי סיפורים מבדרים כמספרי עתידות, אמני קעקוע חינה ומוכרי מים בכובעים מצויצים קורצים לעוברים ושבים.הכיכר מייצגת ריכוז ייחודי של מסורות תרבות מרוקאיות פופולריות.הכיכר ידועה גם בזכות גודלה העצום ובזכות השווקים הרבים הנמצאים שם.
זוהי נקודת מפגש הן לאוכלוסייה המקומית והן לאנשים ממקומות אחרים לאורך כל היום, וגם אל תוך הלילה.
לאחר שסיימנו שמנו פעמינו אל עבר עיר הנופש אסווירה.
