יומן טיול שורשים במרוקו
יומן טיול במרוקו
טיילתם במרוקו, בטיול שורשים או בטיול רגיל.
אם גם אתם רוצים לשמור כמזכרת את סיפור הטיול שלכם באתר הזה
התקשרו 054-6303031
טיול שורשים במרוקו
יצאנו לטיול שורשים ע"מ להתחקות אחר שורשיה של משפחתה של אשתי, בכפר הקטן רסט שבהרי האטלס.
טיול למרוקו, טיול למדינה המקסימה ביופיה, עם נופי בראשית ואורח חיים אותנטי וססגוני.
ערים כפרים ועיירות, בהם הטביעה האוכלוסייה היהודית חותם.
נכון שכיום במרוקו נותרו מעט מאוד יהודים, אך עדיין ניכרת ההשפעה היהודית בכל רחבי מרוקו.
השפעה יהודית שהחלה למן המאה שהשלישית לספירה, ואנו נסענו להתחקות אחרי פיסה ממורשת מפוארת.
נחיתה במרקש
כפר הממוקם במרחק של כ 40 דק' נסיעה מהעיר ווארזאזאת,עיר הסרטים.
עיר יפה שהצבע האדום שולט בכל פינה.
נחתנו בשעת לילה, בשדה התעופה פגשנו את מוחמד הנהג שליווה אותנו בכל מהלך הטיול.
לינה במלון קנזי.

יציאה לטיול שורשים
( רבי דוד ומשה בכפר אגואים ורבי חביב מזרחי בכפר איית אוריר).


אנו ממשיכים ועוברים את הכפר אגוים Agouim בו נמצא קברו של הצדיק רבי דוד ומשה שכאן מקום קבורתו.
המשכנו לעבר העיר ווארזאזאת, שכן בתוכניתנו לשוב למחרת ולבקר בקברו של הצדיק.
חלפנו על פני כפרים וקסבות עד שעשינו הפסקה בכפר Tazentout שכן ראינו שוק פעיל.
עצרנו לחלץ עצמות ולהינות מהשוק המקומי.

הכפר והבית
למען האמת לא ידענו היכן הבית והיה עלינו לשאול ולחקור, שכן הם עזבו את המקום כבר לפני כ 60 שנים.
עצרנו לשאול בכניסה לכפר את האדם הראשון שראינו היכן גרו היהודים?
בינגו
הוא הכיר מישהו שככל הנראה מכיר ויודע היכן גרו היהודים.
ביקשנו ממנו והוא יצר קשר עם אותו אדם נהג מונית מבוגר בשם נאג'י ששמח להגיע ולהתלוות אלינו ולהראות לנו היכן גרה המשפחה של אישתי, שעזבו את הכפר במרוקו ועברו לגור במושב אביבים.
תוך כדי נסיעה נאג'י מספר לנו על המשפחה, וכל השמות שכולנו מכירים שהיו באותה תקופה ילדים.
(חלקם נפטרו ברבות השנים) ואותו נאג' ממש היה עצוב לשמוע על כך.
אחרי כמה דק' אנו מגיעים לבית, מבנה חימר בן 2 קומות.
מהסיפורים למדנו לדעת כי משפחתו של חמי, שם חיו חמי ואחיו עם נשותיהם וילדיהם.
ובקומה העליונה למדו תורה.
ניסינו לבקש להיכנס לתוך הבית אך לצערינו האישה שגרה בבית סרבה להכניסנו ( בתואנה שהיא לבד בבית ובעלה אינו איתה ומשכך לא ניתן להכניס זרים לביתה).
טיילנו באזור הבית, המשכנו אל מאחורי הבית ותוך כדי טיול חמותי בווטסאפ מזהה את הבית שאותו עזבה כאישה צעירה לפני כ 60 שנים, והיא החלה לכוון אותנו להיכן להמשיך.
הלכנו אל מאחרי הבית שם ראינו את הבאר שממנה שאבו מים ואת עצי השקדים שעדיין נותרו עומדים.
הכניסה לבית השכנים היהודים
בהמשך המשכנו לעבר בית העלמין היהודי של הכפר, שם נקברו אבות אבותיה של אישתי.
להפתעתינו לא היו מצבות, וכפי שהסבירה לנו חמותי היו קוברים לאחר מכן מקיפים את הקבר בגל אבנים.
לאחר הביקור המרגש, שמנו פעמינו על עבר עיר הסרטים ווארזאזאת, שם ביקרנו בקסבת טאורית, אחת הקסבות היפות ביותר במרוקו. וגם בשוק שצמוד אליו.
העיירה ווארזאזת Ouarzazate התפרסמה כאשר הסרט ההוליוודי לורנס איש ערב צולם בקרבת מקום בכפר הברברי העתיק איית בנחידו. הדבר עזר להעלות את המודעות של קסבה תאורירט.
מבנה מפואר.
בעבר קסבת טאורירת נחשבה לקסבה הגדולה ביותר במרוקו וכיום נחשבת כאנדרטה היסטורית.
הקסבה ממוקמת על רקע של נוף הררי מדהים ומדבר סהרה.
לאחר הביקור המשכנו ללינה שאותה הזמנו במלון אוסקר שנמצא ממש באולפני הסרטים.
קבר רבי יחיא בן ברוך
לאחר ארוחת בוקר התארגנו והלכנו לבקר בבית הקברות היהודי ולמלאח היהודי הישן.
למען האמת לא היה בידי מידע על בית הקברות ועל קבר הצדיק.
הנהג שלנו מוחמד שאל את חבירו בטלפון על מיקום המלאח היהודי הישן, דבר שהובילנו לציון של הצדיק על פי הפרטים שהיו בידי הנהג. המקום היה סגור, שיחת טלפון מהנהג שלנו לשומר שהבטיח להגיע תוך כמה דקות.
ניצלנו את הזמן לצילומים. וכאשר הגיע השומר הופתענו לראות קומפלקס מפואר שכלל:
בית-מלון מפואר (יהודי מפריז, הקים בעיר מלון קטן עם מקווה שיוכל לארח בו את היהודים שבאים לעלות לקברו הסמוך של המקובל רבי יחיא בן ברוך ולערוך שם הילולות), בית-כנסת, אולם לבאי ההילולא.
אוהל ומצבה מפוארת של הצדיק רבי יחיא בן ברוך.
צילמנו את המצבה שאגב לא צויין בה מועד פטירתו.
אך מהשומר התברר לנו שיום ההילולה חל בפברואר ולכאן מגיעים מאות יהודים מצרפת ומישראל שנשארים כאן כמה ימים.
בסמוך היה בית קברות בו היו מצבות מסודרות וכולן צבועות בכחול.
לאחר שהתפללנו וקראנו פרק תהילים המשכנו אל עבר הקסבה שנמצאה ממש מעלינו.
התקרבנו אל השומר וממש הופתענו על חזהו הייתה שרשרת עם השם רבי דוד ומשה.
לשאלתנו סיפר לנו השומר כי גדל אצל רבי מאיר ( אותו יהודי שהקים את המלון למטה בבית העלמין) והוא ששומר על המקום.
הוא מתדב לקחת אותנו לסיור במה שנותר מהמלאח היהודי.
המלאח הישן בווארזאזאת
המלאח היה מקבץ של בתי חימר שרובם כבר מט ליפול, אבל היה משהו מרגש לטייל במקום בו חיו יהודים ושמרו על המורשת במשך מאות בשנים.
הסתובבנו בין הבתים הישנים שבחלק מהם עדיין חיים מקומיים.
לאחר מכן התחלנו לחזור לכיוון מרקש.
הדרך המסחררת הזו שחוצה את הנופים היפים של הרי האטלס הגבוה נמתחה לאורך של כמעט 230 ק"מ.
אנחנו ממשיכים למקום מיוחד במינו, הכפר איית בן חידו.
אני מטייל בין בתי החימר ומאחת החנויות קורא לי בעל החנות מנסה לשכנע אותי לקנות משהו.
כשהוא מזהה שאני ישראלי קורא לי פנימה.
" בוא אני רוצה להראות לך משהו"
הוא שולף מתוך התיק ספר.
" תראה אני בא ממדבר סהרה מאזור זאגורה, גדלתי עם היהודים , תראה יש לי את הספר הזה שנשאר לי מהיהודים והוא הולך איתי לכל מקום וזה מה ששומר עלי"
הוא מראה לי חומש.
מרגש, ממש מרגש.
טיילנו בין סמטאות הכפר המיוחד הזה שבו צולמו מספר סרטים הוליוודייםם בהם גלדיאטור.
סיימנו ואנו ממשיכים עד אשר הגענו לאזור מעבר ההרים Tizi n'Tichka הדרך פשוט מהממת ביופיה.
ללא ספק אחד משיאיה של הדרך זהו מעבר Tizi-n-Tichka שבה תכננו לעצור בדרך חזרה למרקש.

עצרנו כמה דקות לחלץ עצמות לפני שהמשכו לכיוון הכפר אגואים.
שם בדרך מפותלת הגענו אל קברו של רבי דוד ומשה.
קבר רבי דוד ומשה
רבי דוד ומשה זיע"א נולד בירושלים. אין יודעים אם הוריו הם מארצות אשכנז או מארצות המערב.
הרב דוד ומשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומופלא.
על פי המסופר, היה רב מירושלים שטייל כשד"ר בין הקהילות היהודיות בהרי האטלס ונפטר שם בשנת 1171.
מסופר בין השאר שביטל גזירה קשה שהפילה חללים רבים, יהודים ומוסלמים.
האגדה מספרת כי אביו חלם חלום שם התגלה לו שעתיד להיוולד לו בן צדיק ושמו דוד ומשה
על שם דוד המלך ומשה רבנו עליהם השלום, ועתיד הבן להיות צדיק.
במהלך השנים רבי דוד ומשה והפך לאחד מגדולי חכמי ירושלים.
ההילולה של רבי דוד ומשה נחגגת מדי שנה ביום הראשון של חודש חשוון.
לאחר הביקור המרגש בקבר הצדיק, ביקרנו בבית הקברות שנמצא בסמוך שם מרבית המצבות נשאו את שם משפחת פרץ.
בית הקברות היהודי באגואים
הקבר הצדיק רבי חביב מזרחי
בכפר איית אוריר
כעת אנו בדרכנו לעבר מרקש ויש לנו עוד תחנה בדרך.
הכפר איית אוריר מעטים יודעים שבעיר היה מלאח (רובע יהודי) שבו חיו בני הקהילה היהודית לפני שעזבו.
(הכפר איית אוריר עלה לכותרות כשבאוגוסט 2019, גרמני רצה לבנות את אנדרטת השואה הראשונה בצפון אפריקה).
לאחר מכן המשכנו לכיוון קברו של הצדיק רבי חביב מזרחי.
רבי חביב מזרחי המכונה מולאי תדות, קדוש יהודי הנערץ על ידי יהודים ומוסלמים במרוקו.
זה קרה לפני 800 שנה, סיפר לנו שומר המקום.

בסמוך לקבר הצדיק, קברים של יהודים עומדים כהוכחה לכך שבעבר התגוררה קהילה יהודית.
בשנים האחרונות בנה דוד אוחיון, חבר קהילת יהודי מרקש סביב הקבר מתחם גדול, המספק חדרי אירוח, שירותים מלאים ורחבה לאירוח עולי הרגל הרבים הפוקדים את הקבר.
לאחרונה התגלה על הגבעה בית קברות ישן.
עונת גשמים כבדה במיוחד גרמה למפולות בוץ על הגבעה, וחשפה עשרות קברים יהודיים שהוסתרו מתחת לשכבות עפר ונשכחו. מאמינים שהאתר בן מאות שנים. רבים מהקברים הישנים שוחזרו על ידי דוד אוחיון, וצוידו בחריץ בקצה להצבת נרות זיכרון. מאמינים כי נותרו קברים רבים נוספים על הגבעה שמתחת לאתרי קבורה בבוץ עצמם קבורים על ידי האדמה.

מרקש
.טיילנו עם מוחמד הנהג שהגיע אלינו למלון וליווה אותנו לטיול ברגל.
את יום הטיול הבא בשעת בוקר במרקש התחלנו בארמון בהאיה.
בית הכנסת 'אלעזמה' נבנה על ידי מגורשי ספרד בשנת 1492.
במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית המלאח, משהתווספו אליה פליטים מהרי האטלס ומרקש נהיתה הגדולה בקהילות מרוקו.
כ-35 בתי כנסיות היו בעיר מרקש אשר שימשו לא רק כמקום תפילה אלא גם כמקום ללימוד תורה, בתי מדרש, כוללים וישיבות.
כיום (2016) מתגוררים במרקש כ-150 יהודים ופועלים בה שני בתי כנסיות. בבית הכנסת 'אלעזמה' מתפללים יהודי מרקש מידי בוקר ובשבתות.
את היומים הבאים הקדשנו לטיולים באזור שמחוץ למרקש.
קבר רבי שלמה בלחנש
עמק האוריקה Ourika
אעבלו בעמק האוריקה
על קצה ההר מעל הנהר שוכן הקבר של רבי שלמה בלחנש, דרך סלולה בעמק ליד קברו.
המבנה הוורוד נמצא ממש על הכביש הראשי המתפתל לאורך צלע ההר. קברו של הצדיק של שליח מארץ ישראל שמת בעת מסע התרמה בדרום מרוקו.
שלט חיצוני בעברית מסמן את הקבר.
בשנת 1976 בנו תורמים מרחבי העולם מצבת שיש אלגנטית מעל האתר.
מאוחר יותר מימנה אשה אמידה שתפילותיה בקברו של רבי שלמה נענו, את שיפוץ מתחם הקבר הכולל מספר חדרי אירוח למבקרים (יש מבקרים המגיעים גם לביקור לשבוע או יותר).
רבי שלמה בלחנש, קיבל את הכינוי "בן לחנס" ("בן הנחש") והוא אחד הקדושים היהודיים הנערצים ביותר במרוקו.
נערץ אפילו על המוסלמים, המכנים אותו "מול אסגווין".
אגדות רבות אופפות את חייו של הרב המכונה "בן הנחש" וגרמו להערצת הקדוש בקרב יהודי מרוקו.
כאמור רבי שלמה הגיע מישראל לדרום מרוקו, וחצה את צפון אפריקה בפרד, כפי שעשו שליחים רבים בשליחות גיוס כספים לבתי מדרש בארץ הקודש.
מדוע הוא מת וכיצד נקבר בסופו של דבר על קצה ההר מחוץ לבית קברות יהודי נותר נושא לאגדות רבות לדמותו של רבי שלמה.
האגדה קשורה בשמו של הרב, מתייחס לנחשים.
לסיפור הזה יש שתי גרסאות. בגרסה הראשונה, הרבי זכה לכינוי בל החנש משום ש"נחש הקיף את ראשו לפני שמת".
לפי אגדה אחרת מאמינים כי הצדיק היה "הופך לנחש כדי להגן על סוסי הכפר מפני גנבים".
היהודים הברברים של אוריקה:
בעוד שהיום רוב הברברים המרוקאים הם מוסלמים, בעבר הייתה פעם אוכלוסייה יהודית ברברית גדולה בצפון אפריקה.
שכן לאחר שהגיעו הכובשים הערבים לפני 1,300 שנה, לא כל הברברים התאסלמו.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו בעמק אוריקה, שבו שוכן קברו של הרב, 300 משפחות יהודיות, שני בתי כנסת וכמה בתי ספר יהודיים. רבים מבני הקהילה היו עולים לרגל לקברי צדיקים, כדי לחגוג את החגים ולהעלות את זכרם.
היהודי הברברי האחרון בעמק אוריקה, יהודי בשם חנניה אלפסי שמר על קברו של הרב, כשהוא מקדם את פני המבקרים ועולי הרגל.
מה שהופך את קברו ליוצא דופן הוא סיפורו של האיש שחי שם יותר מ-30 שנה, שומר על קברו של 'הצדיק' שמת לפני 500 שנה.
חנניה אלפסי, נפטר לפני מספר שנים.
המפלים סידי פטמה
בעמק האוריקה Ourika
הלאה בהמשך הדרך מגיעים ל-Seti Fadma, ששם המפלים שלא כדאי להחמיץ. שכן זהו המקום האטרקטיבי בעמק האוריקה.
למפלים צריך לעלות ברגל. המפלים כוללים סדרה של שבעה מפלים, מהם קטנים, ומהם גדולים יותר.
נייד ווטסאפ 212647151528 +


הלכנו בשבילים כשאנו מטפסים בין בתים ולכל אורך הדרך דוכנים.
הבית הברברי
בעמק האוריקה Ourika
רק כאשר המהות הזו נתפסת אפשר להבין ולהינות מהתרבות המקומית.
וכדי להרגיש את האווירה האותנטית של מרוקו, הלכנו להקר בבית ברברי.
עזבנו את מרקש הקדחתנית לאחר ארוחת בוקר במלון, נסענו בכביש ההררי הגבוה היפהפה והמפותל, חלפנו על פני נהר האוריקה, והשארנו מאחור כפרים מקומיים רבים. לאחר נסיעה של כשעה, הגענו לבית הברברי.
מתנור הטאבון בקע ריח של לחם הפרינה.






לא הצלחנו לסיים הכל, ולפי אחמד, זה סימן טוב.
"אם האורחים מסיימים את כל מה שהוגש להם, זה לא הספיק", הסביר המארח המדהים שלנו.
החלום שלנו הוא להפוך את ביקור התיירים בבית שלנו למשרה מלאה", אמר לנו אחמד על אירוח אנשים בביתו. לאחר שעזב את תפקידו כמורה בבית הספר המקומי.וכיום, מזמין אחמד ובני משפחתו מטיילים מכל העולם לחוות את הרוח האמיתית של החיים הברברים.
הוא הראה לנו איך המקומיים מייצרים שמן זית ומוצרים זיתים והכיר לנו את חיי היומיום הכפריים.



את היום האחרון השארנו לטיול באסווירה.
התארגנו ארזנו מזוודותויצאנו לכיוון אסווירה כולל ביקור בקבר הצדיק רבי חיים פינטו.
עשינו את הדרך לכיוון אסווירה, כשבדרך עצרנו ליד אחת האטרקציות המהממות שחווינו בטיול.
הפקת שמן הארגן בעזרתן של עיזים המטפסות על עצים.
עיזים ושמן הארגן
בדרך לאסווירה תפגשו מחזה מיוחד במינו, עיזים אקרובטיות המטפסות על עצי ארגן כדי לאכול את הפירות והעלים של העץ.
זה לא מזויף, וזה לא פוטושופ.
למעשה עיזים הנעמדות יציב על העץ האירוע די שכיח במדבריות למחצה של דרום מערב מרוקו.
לחצו להמשך הקריאה על העיזים ושמן הארגן . לאחר שסיימנו שמנו פעמינו אל עבר עיר הנופש אסווירה.
אסווירה עיר ממוקמת קרוב מאוד למרקש (180 ק"מ) עיר שוקקת חיים, ותמיד תמצאו מה לראות ועשות בה.
אחד הדברים הכיפיים והמעניינים לעשות באסווירה Essaouira זה פשוט לחרוש את העיר ברגל.
אסווירה Essaouira היא עיירה קומפקטית יחסית וללכת לאיבוד בעיר, זה חלק מהכיף.
התחלנו את הביקור בבית הקברות היהודי והשתטחנו על קברו של רבי חיים פינטו.
ר' חיים פינטו הגדול 1749-1845
בעיר אגאדיר, בשבת פרשת פנחס, ט"ו בתמוז תש"ט (תשי"ט), הואר הבית כולו בשמחה בהולדת הבן, ששמו חיים. הוא הפך לגאון והמקובל המפורסם, הצדיק רבי חיים פינטו, זי"ע.
אולם רבי שלמה לא זכה לראות את בנו פורח לענק תורה.
כשחיים היה בן שתים עשרה בלבד, נסע רבי שלמה לישיבת שמים, ביום הראשון של חודש הגאולה, בניסן, שזכותו תגן עלינו.
למידע על הרב חיים פינטו ובית הקברות היהודי לחצו כאן
המדינה באסווירה
המדינה של אסואירה, שנודעה בעבר בשם מוגדור, היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שנבנה בסוף המאה ה-18.
מכוניות אינן מורשות להיכנס למדינה, ומשכך זהו מקום מקסים לשוטט וללכת לאיבוד.
משם המשכנו אל עבר
הנמל באסווירה
הנמל של Essaouira הוא ציורי, מוזר ופשוט יפה.
המצודה מתוארכת לתקופה הקולוניאלית הפורטוגלית והיא דוגמה יוצאת דופן למבצר של סוף המאה ה-18, שנבנה על פי האדריכלות הצבאית האירופית העכשווית. ההגנה הייתה חשובה ביותר, וזו הסיבה שהשביל מעל הסוללות עדיין מצויים תותחים רבים. מהמבצר נשקף נוף נפלא של הים הכחול וסירות הדייג הקטנות הצבועות כחול-לבן.
הדייגים מביאים את שללם שלהם מדי יום, ואתם פשוט יכולים לעצור לארוחת צהריים ממש כאן.
המשכנו לכיכר הראשית נהנינו ממופעים של מקומיים
ומשם לשדה התעופה.