אך לפני שנצלול פנימה אל החביות, הנה קצת רקע ומידע שחשוב להכיר. היין, משקה היסטורי ועתיק, נוצר מענבים לאחר תהליך תסיסה, ההופך למעשה את מיצוי הענבים לאלכוהול. המשקה שנהגו לייצר ולשתות בימי קדם, השתרש בתרבות והיה חלק בלתי נפרד מטקסים ואירועים חברתיים, היה מנת חלקם של מלכים, מצביאים, אנשי דת וגם של פשוטי העם במצרים, ביוון, בקרב הרומאים ומשם התרחב אל כל מדינות אירופה.
כיום, אין שולחן שאין עליו בקבוק של יין בארוחה חגיגית או מפגש חברתי, ויותר ויותר אנשים מבינים כיום ביין ויודעים להבדיל בין זנים, טעמים, ניחוחות ושנות הייצור. כדי להפיק יין איכותי ועשיר בטעמים, צריכים להתקיים כמה תנאים, הקשורים לאופי הקרקע בה גדלים הענבים, האקלים וזני הענבים והתאמתם לסוג האדמה. כמו כן, תהליך ייצור היין, האחסון, סוגי החביות והטמפרטורה, משפיעים אף הם על הטעם.
אדמה ישראלית טובה ליין?
אדמת ישראל היתה קרקע פורייה לכרמים וגפנים והעדות ליין, המוזכר לא מעט בתנ"ך, התגלתה בממצאים ארכיאולוגיים שונים מהתקופות הקדומות של הארץ. ככל הנראה, היין היה כאן מאז ומעולם, בדיוק כמו הגפן, אחת משבעת המינים בה מתהדרת ישראל. בשונה מהתקופה הקדומה בארץ, בה דרכו ענבים בגת וייצרו יין לטקסים דתיים ושימוש עצמי, בתקופת היישוב החדש הפך היין אט אט למוצר ישראלי של ממש, עם זהות ומהות.
יקבים חשובים בארץ
היקב הראשון שהוקם בארץ הוא של משפחת טפרברג , שנוסד בשנת 1870 בהרי יהודה ועד היום נחשב למוביל בתחומו. כעשור לאחר מכן הוקמו יקבים בראשון-לציון ובזיכרון יעקב, הודות לפועלו של הברון דה רוטשילד, אשר ייבא לארץ זני ענבים מצרפת. בשנות השמונים הוקם יקב רמת הגולן שהשפיע רבות על התפתחות תעשיית היין בארץ, ולאחר מכן החלו להתפתח יקבים תעשייתיים גדולים עם יינות ברמה בינלאומית ביניהם רקאנטי , דלתון , בנימינה , כרמל , תשבי , וביניהם גם יקבי בוטיק משפחתיים וחשובים ביניהם פטיט קסטל , יקב מונטיפיורי ו יקב מרגלית , וכן יקבי צרעה , ויתקין , מירון , אסף , פלם ועוד רבים אחרים. כיום פועלים בארץ כ-300 יקבי בוטיק, המהווים גאווה גדולה לתעשיית היין הישראלית.
האם היין הישראלי שווה ערך למתחרים מאירופה?
היין הישראלי, שבעשור האחרון פורח ונותן פייט רציני ליינות מהעולם, מהווה חזרה למקורות הישנים של הארץ, אך בכוחות מחודשים ועם הרבה ידע שנצבר. בשנים האחרונות ישנה התפתחות של יקבי בוטיק המשלבים יותר ויותר זני ענבים ים תיכוניים, ופחות זנים כגון הקברנה או זנים אחרים מאירופה. המטרה היא להשתמש יותר בענבים שגדלו כאן מאז ומעולם, מעין חזרה למקורות הישנים והטובים, וזה מה שמאפשר לייצר יינות ייחודיים יותר ואף טעימים יותר. היינות הישראלים מאופיינים באחוז אלכוהול נמוך יותר והם מצויים פחות זמן בחבית, תוך התאמה לחום הישראלי ולאקלים ובנוסף, יקבי הבוטיק הישראליים פיתחו אופי מיוחד, עם הרבה יותר ביטוי אישי של היצרן, וזה מהווה מעין חותמת יד אישית של היינן, של האזור בו גדלו הענבים ושל האקלים הייחודי לו.
כיום, הידע הרב, התשוקה לייצור יין מקומי וההתפתחות הטכנולוגית, הפכו את ישראל ליצרנית יין שיודעת להתחרות היטב ולהציג איכות וטעמים ייחודיים. יש ידע נרחב וייננים מוכשרים שיודעים לבצע את ההתאמה המושלמת בין זן הענבים לקרקע, לאקלים ולגיאוגרפיה המקומית, והם עומדים בשורה אחת עם יצרני יין מהעולם ומפיקים טעמים ייחודיים ונפלאים.
אזורי היין בארץ
בארץ יש אזורי יין שונים וסוגים שונים של אדמות, ויש הבדלים גדולים מאוד בין אחד לשני. כדי להכין יין טוב, חשוב לדעת מהו ה"טרואר" – סוג האדמה, אופיה, דרגת הקושי שלה, הטופוגרפיה שלה, כושר הספיגה והשפעת האקלים עליה . חמשת אזורי היין בארץ הם: אזור המדבר והנגב, שפלת יהודה, הרי ירושלים, השומרון והגליל (העליון והתחתון). לכל איזור סוג אדמה, אקלים וטופוגרפיה שונים, כיווני רוחות וגורמי טבע שונים, כאשר כל אחד בדרכו מעניק ליין טעם ייחודי ואופי מקומי בלעדי.
בכל אחד מאזורים אלו, חשוב לדעת מהם זני הענבים המתאימים לגידול, לקרקע ולאקלים, להכיר לעומק את הטופוגרפיה של המקום. בנוסף, לסגנון האישי של היינן יש חשיבות מפני שהוא זה שיוצר את התמהיל בין אופי הייחודי של המקום ובין היין ולכן יין מהרי יהודה יהיה שונה מיין גלילי בטעם, בריח ובאופי.
זנים וטעמים
היין הוא שילוב בין טעמים וזנים (בלנד), בין אם מקומיים ובין אם זנים מהעולם שחלקם אף השתרשו בארץ ובקרקעות, יש כאלו המתאימים ליינות לבנים ויש לאדומים, יבשים או חצי יבשים, פירותיים או מתוקים, בעלי רבדים שונים של טעם וניחוח.
הזנים העיקריים הם: קברנה סוביניון האיכותי והידוע, גראנש המתקתק אשר מתאים ליינות רוזה, מוסקט המאופיין במתיקות (שהם גם חלק מהזנים אשר ייבא לארץ הברון רוטשילד), מרלו הצרפתי המעניק טעם מתקתק ועדין, סוביניון בלאן ליינות הלבנים, שיראז בעל הגוון העמוק והטעם הייחודי, הפינו נואר , השרדונה , הריזלינג ועוד. לא כל זני הענבים מהעולם מתאימים גם לישראל, אך כיום ניתן לגדל מגוון רחב של זנים, שבעבר גדלו רק בארצות שונות בעולם, גם בקרקע הישראלית, זאת לצד גידול של זנים ייחודיים לישראל בלבד, כגון הדבוקי.
הקשר בין יין לאוכל
היין כיכב על שולחנות המשתה עוד בימי קדם, זאת לצד אוכל טוב, ובכל תקופה ידעו לעשות את האיזון המוצלח בין יין לאוכל. היין צריך להתאים לטעמי המזון שהוגש לצידו, להתאים לחומרי הגלם המקומיים ולחך. מסיבה זו, כיום ניתן לראות יותר ויותר חיבור של קולינריה מקומית המותאמת ליקב, בהתאם לתוצרת האדמה וחומרי הגלם המקומיים. לא בכדי, לצד כל יקב יש כיום מעדניות בוטיק ייחודיות, כגון התאמה של אוכל גלילי ליין גלילי, אוכל מהרי ירושלים, מזון מדברי ועוד.
סיור יקבים – מאחורי הקלעים של תעשיית היין הישראלית
טעמו של היין מושפע גם מההבדלים הטמונים באופן הייצור של היין, סוגי החביות בהן הוא מאוחסן (לרבות סוגי העץ ממנו עשויה החבית), זמן האחסון, אחוז האלכוהול ביין, כמות הסוכר, אופי הייצור באם הוא בדרך טבעית או באמצעי ייצור טכנולוגיים, גידול אורגני של הענבים או לא ועוד. גורמים אלו מהווים את סגנון העובדה של כל יקב ויקב ואת הסיפור של כל אחד ניתן לגלות מקרוב, רק כאשר מבקרים במקום ומתוודעים ליינן, דבר שניתן לעשות באופן חווייתי ביותר, באמצעות סיור יקבים מודרך ומקצועי.
סיור היקבים מותאם אישית ללקוח , לאחר בדיקה של צרכיו ורצונותיו, כדי למקסם את החוויה ולהפוך אותה למיוחדת ושונה. הסיור כולל מפגשים אישיים עם יצרני היין הטובים בארץ, למידה על זנים, טעמים וסגנונות ייצור, הכרת האדמה והאזור בו מיוצר היין, טעימה אותנטית ישירות מהחביות וכן שילוב של טעמים וקולינריה מקומית ויין מתאים.
מעוניינים בסיור יקבים ישראלי ?
צאו איתנו למסע טעים, מבושם ומרתק ביקבי הבוטיק הישראליים, הכירו את המסורת והזנים, טעמו את היין המקומי ותיהנו מהקסם בכל אזור בו תבחרו
* הסיור מיועד לקבוצות פרטיות מאורגנות מראש *
מוזמנים להתקשר ולתאם: 052-6617466
גיל להב, מומחה לסיורים קולינריים