תל מגידו  
מסלולי טיול ומידע 



ניתן לפתוח את הטיול עם סרטון בן 10 דקות המתאר את תולדות מגידו ולצפות בפריטים העומדים בתצוגה, יש חדר נפרד שבו מוצא דגם גדול של התל.



תל מגידו מסלול טיול 

שער העיר הכנענית- שער בן ארבעה תאים זה נבנה בתקופת ברונזה המאוחרת. לו היה תפקיד טקס ולא הגנתי. השער בנוי מאבני גיר מקומיות. גובהו הרב של השער השתמר. ריצוף האבן במקום הושלם למען ביטחונם ונוחיותם של המבקרים.

הארמון הכנעני מצידו של השער הכנעני נמצא קיר עבן עצום שעוביו מגיע ל-2 מטרים. זהו שריד היחיד שנותר בארמון השליט של מגידו הכנענית. הארמון נחרב במאה ה-12 במהלך שריפה גדולה, באחד החדרים הנקראים "בית האוצר" התגלו מאות חפצי שנהב שהעידו על מעמדו הרם של שליט מגידו.

בית מגורים שני טורים של עמודים של שלושה עמודי אבן, אלו שרידים של בית מגורים טיפוסי בתקופה הישראלית. במקור זאת תוכנית עם שלושה מרחבים, המרחבים הצדדים היו למטרות איחסון והאמצעי היה חצר קטורה. לאורך השלושה ניצב מרחב הרביעי ששימש למטרות מגורים.



אזור המקדשים סדרת מקדשים זו נבנתה בתקופה הכנענית הקדומה על שטח ששימש כמתחם פולחן בין השנים 4000 לפנה"ס ועד ראשית התקופה הישראלית. המקדש הקדום ביותר במתחם בנוי לרוחב עם חצר המוקפת בקיר תוחם. על רצפתו חרוטים מוטיבים מצרים. מקדש נוסף מתקופה יותר מאוחרת הוא מבנה מונומנטלי עם לוחות מנחה מובנים בתוך רצפתו, השולחנות עשויים לוחות בזלת מרהיבים באיכות גימורם. הקירות בעובי 4 מטרים מעידים על היותו מבנה מרכזי מאד באזור. בסוף התקופה הכנענית הקדומה נבנו שלושה מקדשים נוספים. אחרי שהעיר הכנענית נחרבה לפני כ-2000 שנה הפולחן באזור נפסק לתמיד.


השער הישראלי העיר שוקמה מחדש אחרי שנחרבה. מגידו שבה להיות עיר מרכזית. מלכי ישראל החליטו לבצר את העיר. כאן רואים את השער שהיה חלק ממבצר.

הארמון הכנעני הקטן מבנה זה היה חלק ממתחם של הארמון של שליטי מגידו בתקופה הכנענית המאוחרת. תוכנית של האמון הקטן זהה מאד לתכונית של הארמון העיקרי עם שני מבנים מרשימים ושער העיר, אך גודלו יותר צנוע.




תל מגידו מידע על האתרים

האורוות הצפוניות שתי תשתיות של אורוות התגלו במגידו.
זאת עדות לכך כי מגידה שימשה כעיר לאחזקת יחידות צבע של רכב ופרשים או סחר בסוסים. מספרן הרב של האורוות מעידות על עוצמתו של השלטון ושל מגידו ברותה התקופה.


הארמון הצפוני מתחת לאורוות הצפוניות נחשפו שרידים של מבנה מרובע עם קירות עבים מאבני גזית, מבנה זה דומה במידותיו ובאופיו למבנה המרכזי של הארמון הדרומי. יש המשערים כי המלך אחאב בנה את המקום.



רחבת התצפית הצפונית המשקיפה אל עמק יזרעאל, במישור הצפוני מערבי ניתן לראות את רכס הר הכרמל.
בצפון מזרח ובמזרח התצפית משקיפה אל נצרת, הר תבוא, גבעת המורה והרי גלבוע. מדרום מזרח משקיפים אל הרי שומרון וג'נין. בימים עם נראות טובה אפשר להשקיף אל הרי גלעד.


חדר קבורה נקרא "הקבר האגאי", זהו מבנה שהשתמר בשלמותו עם תקרתו המקושתת.
חוקריו סוברים כי מדובר בבית קבורה, אבל המבנה ריק מכל תוכן. הדבר הקשה גם על תיארוכו. בסמוך אליו נמצאות מספר מצבות.


מבנה מנהלי מהתקופה הישראלית.
משמאל לשביל קיים מבנה מהודר בסמוך לחומת העיר.
המבנה הזאת השתייך לשלטון המקומי. במהלך חפירותו התגלו שבעה כותרות תימורה שאופייניות למבני ציבור מהתקופה הישראלית.


התצפית הדרומית משקיפה על מוצאו של נחל עירון שבעמק יזרעאל, במקום הזה ניתן להבין את מיקומו האסטרטגי של מגידו. בתצפית נמצא עמוד ועליו הכתובת "יהא שלום בעולם" בארבע שפות שונות, הכתובת מציינת את ביקורו של האפיפור במגידו שבמהלכו קרא לשלום עולמי.


מפעל המים המפעל הוקם בימי מלכי ישראל, למטרת אספקת מים לעיר מבלי לצאת מחומות העיר. לשם כך נחפר פיר בעומק של 25 מ' ומשם נחצבה מנהרה משופעת באורך 70 מטרים עד למעיין שנבע מתוך מערה. הפתח היה סמוי מעין האויב באמצעות קיר אבן ענק שהוסתר בעפר.


הארמון הדרומי מתוך הארמון שרד רק שער החצר. בסמוך לשער זה התגלה חותם "לשמע עבד ירבעם" עם תיאור של אריה שואג, החותם מתייחס לירבעם השני, ונחשב לחותם הקדום ביותר של מלך ישראלי שהתגלה עד כה.


ממגורה ציבורית זוהי ממגורה ענקית בקוטר של 11 מ' ועומק של 7 מ'. במהלך החפירות גילו החוקרים בין אבני הדיפון גרעיני חיטה ושרידים של קש, ממצא זה הביא להשערה כי הבור שימש כמקום לאחסון תבואה. לפי ההשערות, הממגורה נבנתה על ידי אחד מאחרוני מלכי ישראל.

האורוות הדרומיות המתחם מורכב מחמישה מבנים מאורכים הפונים אל חצר רחבת ידיים שבמרכזה עומדת שוקת מרובעת. על האבוסים במקום התגלו סימני נשיכה של סוסים.

הרובע האשורי נמצאים כאן שרידי העיר האשורית שנבנתה לאחר הכיבוש האשורי. בחפירות נחשפו רחובות המסודרים בשיטת שתי וערב.

הארמונות האשוריים אלו היו מבנים מנהליים ששימשו את המושל האשורי של העיר בתקופה שבה האימפריה האשורית חלשה במגידו. בארמונות האלה ניכר שימוש בשיטות בנייה אשוריות. הם היו העתקים מוקטנים של הארמונות המקוריים באשור.


"הגלריה" התגלה מעבר צר מתחת לחומת מגידו. זאת הייתה הדרך להגיע למעיין מתוך העיר בהיחבא. יש אלו שמציעים לתארך את "הגלריה" לימי שלמה המלך, למאה ה-10 לפני הספירה, ויש אחרים שמציעים לתארך לימי המלך אחאב, במאה ה-9 לפנה"ס.

מאגר מים- מגיעים לבריכת מאשר מים מטוייחת, אחרי ירידה בגרם מדרגות הנמצא אחרי שער העיר. לא ברור מהו מקור המים 





תל מגידו
מידע שימושי


איך להגיע לתל מגידו

על כביש 66 בין צומת מגידו לצומת יקנעם, כ- 2 ק"מ מצומת מגידו.
בויז: גן לאומי תל מגידו


שעות פתיחה
שעון קיץ: בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 16:00 - 08:00

שעון חורף: בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00 

טלפון: ‎ 04-6590316או 3639*
המוקד זמין גם בווטס אפ: 054-9642434





logo בניית אתרים