חבל אנדלוסיה,מה לא נאמר ומה לא נכתב על חבל ארץ בדרומה של ספרד.גם אם ביקרתם בקורדובה סביליה,גרנדה,או  ארמון אלהמברה ,בוודאי תשמחו לדעת או לבקר בכפרים היפים ובנקודת מקסימות בחבל ארץ מרתק ומיוחד זה.
חופשה באנדלוסיה יכולה להכיל גם את הנופש המבקש את חוף הים ולמולו את חובב ההיסטוריה או את מי שחשקה נפשו בנופים או אולי בארכיטקטורה .לכולם מקום ומובטח כי תגלו מקומות אתרים ופינות חדשות, כן בעיקר בכפרים הלבנים.

ממיחאס לרונדה – והדרך היא חלק מהחוויה

ממיחאס לרונדה מדובר בנסיעה של בערך שעה וחצי, אבל כאן הדרך היא ממש חלק מהטיול. ככל שעולים לכיוון ההרים, הנוף משתנה. הכבישים מתפתלים בין הרים, מצוקים וסלעים שעוצבו במשך אלפי שנים על ידי הטבע והרוחות. הנוף הופך פראי, דרמטי ומרשים יותר ויותר, וככל שמתקרבים לרונדה מתחילים להבין מדוע דווקא כאן נבנתה אחת הערים המיוחדות באנדלוסיה.

רונדה – איזה מקום!

רונדה היא מסוג המקומות שקשה להישאר אליהם אדישים. העיר בנויה משני עבריו של קניון אל טחו, שעומקו יותר מ־100 מטרים, והבתים בנויים ממש על שפת המצוקים. אפילו עולם הרכב הספרדי השאיר כאן חותם: SEAT Ronda היה דגם של חברת הרכב הספרדית שנקרא על שם העיר. וגם אורסון וולס, במאי הקולנוע האגדי, היה קשור מאוד לרונדה ולספרד. לאחר מותו הובא אפרו לאחוזה ליד רונדה, שם הוא נטמן.

החניה והכניסה לעיר

אם מגיעים ברכב, כדאי להשאיר אותו באזור Plaza de España או בחניון בסביבה ולהמשיך ברגל. מכאן נמצאים במרחק הליכה כמה מהאתרים החשובים ביותר בעיר, וההליכה עצמה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה.

Puente Nuevo – הגשר החדש

מכאן שימו פעמיכם אל Puente Nuevo – הגשר החדש. מראה מהפנט, מיוחד, מרגש ומרשים. כל הסופרלטיבים יחד עדיין לא מספיקים. לפתע העיר כאילו נחצתה לשניים, וביניהם נפער קניון עצום. מעליו ניצב הגשר המפורסם, שנבנה במשך יותר מ־40 שנה, בין 1751 ל־1793, ומתנשא לכ־98 מטרים מעל תחתית הקניון. רק כשעומדים מולו מבינים את עוצמתו.

המקום שבו הטבע הפך את רונדה למפורסמת

בספרד יש ערים עם ארמונות, כנסיות, רחובות עתיקים, מוזיאונים ואוצרות אמנות, אבל ברונדה המיקום עצמו הוא האטרקציה. הקניון, המצוקים והגובה הם אלה שנתנו לעיר את האופי שלה וגם את היתרון האסטרטגי שלה לאורך ההיסטוריה. מי ששלט ברונדה שלט בנקודה חשובה באזור ההררי של אנדלוסיה, ולכן העיר ידעה מאבקים וכיבושים רבים.

רונדה וההיסטוריה הקדומה

הנוכחות האנושית באזור עתיקה מאוד. במערות שבסביבת רונדה נמצאו עדויות להתיישבות פרהיסטורית ולציורי מערות עתיקים. גם השם העתיק Arunda קשור להיסטוריה הקדומה של המקום, אם כי קיימות השערות שונות לגבי מקורו המדויק.

רונדה היהודית – פינה שרוב המטיילים מפספסים

וכאן מגיע חלק מעניין במיוחד למטייל הישראלי. לרונדה היה גם עבר יהודי. בתקופת ימי הביניים התקיימה בעיר קהילה יהודית, והרובע היהודי היה חלק מהעיר העתיקה. לא מדובר כיום ברובע יהודי משומר כמו בקורדובה, וגם לא בבית כנסת שניתן להיכנס אליו, אבל אפשר לראות בשטח שריד חשוב שממחיש היכן היה אחד המעברים אל האזור היהודי.

Puerta de la Exijara, המכונה גם Puerta de la Cijara, הוא שער מתקופת השלטון המוסלמי. מקורות התיירות הרשמיים של ספרד מציינים במפורש שהשער הוביל אל הרובע היהודי של רונדה. השער נמצא באזור החומות העתיקות, ולכן אפשר לשלב אותו במסלול ההליכה בעיר.

הנקודה המעניינת היא שהיום לא עומד כאן שלט גדול שמספר את כל הסיפור, ולכן רוב התיירים חולפים באזור בלי לדעת שהם הולכים ליד מקום שהיה קשור בעבר לקהילה היהודית של רונדה.

איפה בדיוק לשלב את השער היהודי במסלול?

אחרי הביקור באזור Puente Nuevo והעיר העתיקה, ממשיכים לכיוון החומות והחלק הדרומי של העיר. אפשר לשלב את Puerta de la Exijara יחד עם אזור החומות, Puerta del Viento ו־Baños Árabes. כך מקבלים במסלול אחד לא רק את רונדה של הגשר והנוף, אלא גם את רונדה המוסלמית ואת הרובע היהודי ההיסטורי.

חשוב להדגיש: אין כיום ברונדה בית כנסת ימי־ביניימי משומר שאפשר לבקר בו, ולכן לא הייתי כותב בכתבה שיש כאן "בית כנסת עתיק". המחקר ההיסטורי על יהודי רונדה מצביע על קהילה יהודית בעיר, אך אפילו המחקר האקדמי מזהיר שאין תיעוד חד־משמעי שמאפשר לזהות כיום מבנה מסוים כבית הכנסת של הקהילה. למעשה, זיהוי ישן של מבנה ליד הנהר כבית כנסת התברר מאוחר יותר כמרחצאות ערביים.

רונדה ומלחמות השוורים

רונדה נחשבת לאחת מערי הערש החשובות של מלחמת השוורים המודרנית. כאן פעלה משפחת רומרו, ובמיוחד פדרו רומרו, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות בעיצוב המסורת של מלחמת השוורים ברגל. Plaza de Toros של רונדה נפתחה בשנת 1785 והיא מהזירות ההיסטוריות החשובות בספרד. הזירה בקוטר של כ־66 מטרים ומכילה יציעים סביב הזירה. בתחילת ספטמבר מתקיימות ברונדה חגיגות פדרו רומרו, שבמסגרתן מתקיימת גם ה־Corrida Goyesca, אירוע המזוהה מאוד עם העיר.

ומה הקשר לארנסט המינגווי?

גם ארנסט המינגווי היה קשור מאוד לרונדה ולעולם מלחמות השוורים. הוא ביקר בספרד, הכיר את עולם המטאדורים והפך את מלחמות השוורים לנושא מרכזי בכתיבתו. בספרו Death in the Afternoon הוא עסק בהרחבה במסורת, בטקסים ובפילוסופיה של מלחמות השוורים. הקשר שלו לרונדה מונצח בעיר גם כיום.

העיר העתיקה

אחרי הגשר כדאי להמשיך אל העיר העתיקה, להסתובב ברחובות הלבנים ולהגיע אל Plaza Duquesa de Parcent, Santa María la Mayor ו־Palacio de Mondragón. הכנסייה נבנתה במקום שבו עמד בעבר המסגד המרכזי של העיר, ולכן אפשר לראות בה שילוב של שכבות היסטוריות מוסלמיות ונוצריות.

המרחצאות הערביים

מכאן אפשר לרדת לכיוון Baños Árabes, המרחצאות הערביים, הנחשבים מהשמורים ביותר באנדלוסיה. הם נמצאים באזור הנמוך של העיר ליד הנהר ומאפשרים להבין איך נראו החיים הציבוריים ברונדה בתקופה המוסלמית.

שלושת הגשרים

בהמשך אפשר לראות גם את Puente Viejo ואת Puente Árabe, וכך להשלים את הסיפור של שלושת הגשרים ההיסטוריים של רונדה. לאחר מכן אפשר לעלות בחזרה לכיוון החלק העליון של העיר ולסיים באזור Plaza de Toros ו־Alameda del Tajo.

מסלול ההליכה המלא

אני הייתי עושה את המסלול כך: Plaza de España → Puente Nuevo → תצפיות על הקניון → העיר העתיקה → Plaza Duquesa de Parcent → Santa María la Mayor → Palacio de Mondragón → אזור החומות → Puerta de la Exijara, השער הקשור לרובע היהודי → Baños Árabes → Puente Viejo → Puente Árabe → חזרה לחלק העליון → Plaza de Toros → Alameda del Tajo והתצפיות. כך אתם מקבלים ביום אחד את רונדה הנופית, ההיסטורית, המוסלמית וגם את הסיפור היהודי שלה.

רונדה וסטניל – שילוב שקשה לוותר עליו

ואם כבר הגעתם לרונדה, כדאי מאוד לשלב את Setenil de las Bodegas. רונדה היא העיר שנבנתה מעל הקניון; סטניל היא הכפר שנבנה בתוך הקניון ומתחת לסלעים. ברונדה עומדים מעל התהום ומסתכלים למטה, ובסטניל הולכים ממש מתחת לסלע. שני המקומות נמצאים במרחק נסיעה קצר יחסית זה מזה ולכן הם יוצרים יום טיול יוצא דופן באזור.

רונדה – הרבה יותר מגשר

רונדה היא שילוב נדיר של טבע דרמטי, היסטוריה עתיקה, עיר מוסלמית, מורשת נוצרית, מלחמות שוורים, סופרים ואמנים, וגם סיפור יהודי שכמעט נעלם מהנוף העירוני.

וכשאתם עומדים על Puente Nuevo, מסתכלים אל הקניון, אל המצוקים ואל בתי העיר – ואז יודעים שמתחת לכל זה חיה כאן במשך מאות שנים גם קהילה יהודית – רואים את רונדה בעיניים קצת אחרות.

רונדה היא לא רק עיר מעל תהום. היא עיר שבה שכבות של היסטוריה יושבות זו על גבי זו.

מה רבו מעשיך ה'.

סטניל דה לאס בודגאס – הכפר שבו הסלעים הם הגג

יש מקומות באנדלוסיה שמגיעים אליהם בגלל תמונה, ויש מקומות שמגיעים אליהם ואז מבינים שהתמונה בכלל לא מצליחה להעביר את מה שרואים במציאות. סטניל דה לאס בודגאס (Setenil de las Bodegas) הוא בדיוק מקום כזה.

זהו כפר לבן במחוז קדיס, בחבל אנדלוסיה, שנבנה בתוך קניון של נהר גואדאלפורקון. אבל מה שהופך אותו למיוחד באמת הוא הדרך שבה התושבים השתמשו בטבע: במקום לבנות את הבתים על הסלע, הם בנו אותם מתחת לסלע ובתוך החללים הטבעיים שנוצרו בקניון. בחלק מהרחובות הסלע הוא ממש הגג של הבתים.

זו הסיבה שבסטניל אפשר ללכת ברחוב, להרים את הראש ולגלות שבמקום שמיים יש מעליכם מצוק ענק.

איפה נמצא סטניל דה לאס בודגאס?

סטניל נמצא בצפון מחוז קדיס, באזור הרי סיירה דה קדיס ובמסלול הידוע של הכפרים הלבנים של אנדלוסיה. הכפר נמצא בגובה ממוצע של כ־640 מטרים ובמרחק של כ־20 ק"מ מרונדה.

המיקום הזה הופך אותו ליעד מצוין למי שמטייל באזור רונדה. אין צורך להקדיש לו יום שלם אם אתם מוגבלים בזמן, ואפשר לשלב אותו עם רונדה ליום טיול מרשים במיוחד.

למה סטניל נראה כך?

התשובה נמצאת בגיאולוגיה של המקום. נהר גואדאלפורקון חצב במשך השנים את הקניון ויצר מצוקים וחללים טבעיים בסלע. בני האדם שהגיעו לאזור ניצלו את החללים האלה למגורים.

במקום ליישר את הקרקע ולבנות בתים רגילים, הם סגרו את פתחי החללים בקירות ובחזיתות והשתמשו בסלע הטבעי כחלק מהמבנה.

לכן בתי המערה של סטניל נקראים לעיתים בתים חצי־טרוגלודיטיים – כלומר בתים המנצלים מערות וחללים טבעיים, אבל אינם בהכרח מערה לחלוטין.

התוצאה היא אחד הנופים העירוניים המיוחדים ביותר בספרד: בתים לבנים, סלעים בגוון חום־צהבהב, נהר, רחובות צרים ומצוקים שנמצאים ממש מעל המבנים.

Cuevas de la Sombra – מערות הצל

אם אתם מגיעים לסטניל רק בשביל מקום אחד, זה המקום.

Cuevas de la Sombra, כלומר "מערות הצל", הוא הרחוב המפורסם ביותר בכפר. כאן מצוק גיר ענק משתרע מעל הרחוב, ובחלקים ממנו נדמה שהשמיים נעלמו לחלוטין.

במקום שמיים יש סלע.

משני צדי הרחוב ניצבות חזיתות לבנות, ומתחת למצוק נמצאים בתים ועסקים. הרחוב יוצר מעין מנהרה טבעית, אבל זו לא מנהרה שנבנתה על ידי אדם – זהו הסלע המקורי של הקניון.

זה גם המקום שבו הייתי עוצר לצילום ה"וואו" של סטניל.

כדאי לצלם לא רק קדימה, אלא גם לכיוון ההפוך, ובעיקר להרים את המצלמה כלפי מעלה כדי שהצופה יבין שהסלע נמצא ממש מעל הרחוב.

Cuevas del Sol – מערות השמש

מול מערות הצל נמצאת Cuevas del Sol, "מערות השמש".

זהו רחוב פתוח יותר לשמש, וגם בו בתי המערה בנויים מתחת לסלעים. כאן תמצאו גם מסעדות, בתי קפה וברים, ולכן זהו אחד האזורים החיים והתיירותיים ביותר בכפר.

הניגוד בין שני הרחובות יפה במיוחד: מצד אחד Cuevas del Sol המוארת, ומצד שני Cuevas de la Sombra, שבה הסלע ממש מחליף את השמיים.

המיקרו־אקלים של בתי המערה

לסלעים יש כאן גם תפקיד מעשי ולא רק אסתטי.

החללים שמתחת למצוקים יוצרים תנאי אקלים שונים מהרחובות החשופים. הרחובות המוגנים מהסלע נהנים בקיץ מהצל ומהגנה מהחום, ובחורף מהגנה מסוימת מהקור.

כלומר, מה שנראה היום כאטרקציה תיירותית מרהיבה היה במשך מאות שנים פתרון מגורים הגיוני וחכם.

הרחובות Jabonería ו־Cabrerizas

אם כבר הגעתם עד לכאן, אל תסתפקו רק בשני הרחובות המפורסמים.

Jabonería ו־Cabrerizas הם מהרחובות שמאפשרים להבין כיצד הכפר כולו הותאם לתוואי השטח. הרחובות מתפתלים בהתאם לנהר, ובצדם נמצאות בתי מערה שבהם הסלע הטבעי משמש כגג.

זה אזור מצוין למי שרוצה לראות את סטניל בצורה קצת פחות "תיירותית" ויותר אותנטית.

Calle Herrería – אחד הרחובות היפים בכפר

רחוב Calle Herrería הוא אחד הרחובות הציוריים והרומנטיים ביותר בסטניל. הוא עובר מתחת לסלע ומחבר בין אזורים שונים של הכפר.

אחת הפינות המפורסמות כאן היא הכיתוב "Bésame en este rincón" – "נשק אותי בפינה הזאת".

זה מקום קטן, אבל מאוד פוטוגני.

Calle Calcetas והגברת הקטנה של סטניל

Calle Calcetas מחברת בין אזור הנהר לבין מרכז הכפר ועוברת מתחת לחומה הערבית.

כאן התגלה אחד הממצאים המעניינים ביותר בתולדות המקום – פסלון נשי המכונה "הגברת הקטנה של סטניל", המתוארך לכ־5,000 שנה.

הממצא הזה חשוב משום שהוא מוסיף עדות לכך שבני אדם חיו וניצלו את חללי הסלע באזור כבר בתקופות הפרהיסטוריות.

Cuevas de San Román

אזור Cuevas de San Román נמצא בסמוך לנהר ומציג עוד דוגמה לחיבור המיוחד בין המים, המצוקים ובתי המערה.

זהו אזור פחות מפורסם משני הרחובות המרכזיים, אבל אם יש לכם זמן הוא בהחלט שווה ביקור. כאן מקבלים תחושה טובה יותר של הכפר כפי שנבנה סביב הנהר ולא רק של הרחובות התיירותיים.

המצודה של סטניל

מעל הכפר נמצאים שרידי המצודה המוסלמית, שהייתה חלק ממערכת ההגנה של היישוב.

החלק הבולט ביותר הוא Torreón – מגדל המצודה, ולצדו נמצא בור מים ערבי, שנחצב בתוך הסלע וסיפק מים למצודה.

המיקום של המצודה אינו מקרי. מי שעולה למעלה מבין מיד מדוע היה כל כך קשה לכבוש את המקום: הכפר נמצא בתוך קניון, והמצודה שלטה על האזור מלמעלה.

שבעה מצורים עד לכיבוש

לסטניל יש גם היסטוריה צבאית מרתקת.

לפי המקורות ההיסטוריים המקומיים, המקום עבר שבעה מצורים, כאשר האחרון שבהם הסתיים ב־21 בספטמבר 1484, אז הצליחו כוחות המלכים הקתוליים לכבוש את היישוב מידי המוסלמים.

לפני כן נחשב סטניל למקום שקשה מאוד לכבוש, בין היתר בזכות המצוק, המבנה הטבעי של הקניון והביצורים.

הסיפור הזה הופך את הביקור במצודה להרבה יותר מעניין. כשעומדים שם למעלה, אפשר להבין מדוע המיקום היה כל כך משמעותי.

הכנסייה המרכזית

ליד אזור המצודה נמצאת Iglesia de Nuestra Señora de la Encarnación, הכנסייה המרכזית של סטניל.

הכנסייה נבנתה לאחר הכיבוש הנוצרי, במקום שבו עמדה קודם לכן המסגד המרכזי של היישוב המוסלמי. הבנייה החלה בסוף המאה ה־15 ונמשכה שנים רבות, עד להשלמתה בתחילת המאה ה־17.

הכנסייה מוסיפה לביקור שכבה נוספת של היסטוריה, במיוחד משום שהיא נמצאת ממש בלב האזור שהיה מרכזו של היישוב המבוצר.

Mirador del Lizón – התצפית שחושפת את כל הכפר

אחת מנקודות התצפית החשובות היא Mirador del Lizón, שנמצא ליד מגדל המצודה.

אם מהרחוב מקבלים את תחושת ה"וואו" של הסלעים, מכאן מקבלים את התמונה הגדולה.

מגובה התצפית אפשר לראות כיצד הבתים הלבנים ממלאים את הקניון, כיצד הנהר חוצה את היישוב וכיצד הסלעים והבתים משתלבים זה בזה.

זו אחת הנקודות הטובות ביותר לצילום רחב של סטניל.

Mirador de la Villa

תצפית נוספת נמצאת באזור הכנסייה ונקראת Mirador de la Villa.

מכאן אפשר להשקיף על אזור Cabrerizas ו־Jabonería ועל חלק מערוץ הנהר.

אם יש לכם זמן, כדאי להגיע לשתי התצפיות, משום שכל אחת נותנת זווית אחרת על הכפר.

מסלול הליכה מומלץ בסטניל

המסלול שאני ממליץ לעשות מתחיל באזור התחתון של הכפר ומתקדם בהדרגה דרך המקומות שמציגים בצורה הטובה ביותר את הייחוד של סטניל.

אפשר להתחיל ב־Cuevas del Sol, להמשיך אל Cuevas de la Sombra, ומשם לעבור דרך Jabonería ו־Cabrerizas. לאחר מכן ממשיכים ל־Calle Herrería ול־Calle Calcetas, ומשם אפשר לעלות לכיוון אזור המצודה והתצפיות.

אם יש כוח וזמן, מוסיפים את Mirador del Lizón, את Mirador de la Villa ואת אזור Cuevas de San Román.

המסלול המרכזי, עם עצירות לצילום, מתאים בערך לשעתיים. מי שרוצה להיכנס לכל המקומות, לטייל בנחת, לעצור לאוכל ולראות גם את המצודה והתצפיות, יכול להקדיש לסטניל שלוש עד ארבע שעות.

מסלול למי שמתקשה בהליכה

חשוב לדעת: סטניל אינו כפר שטוח.

יש בו מדרגות, שיפועים, רחובות מרוצפים ועליות לאזור המצודה והתצפיות.

אבל אין צורך לוותר על המקום אם מתקשים בהליכה. החלק התחתון, ובעיקר Cuevas del Sol, Cuevas de la Sombra ואזור הנהר, הוא החלק החשוב ביותר מבחינת החוויה והצילום.

מי שמתקשה בעליות יכול ליהנות מאוד מהכפר גם בלי להגיע לכל התצפיות.

נקודות צילום שלא כדאי לפספס

הצילום הראשון והחשוב ביותר הוא ב־Cuevas de la Sombra – כאשר הסלע ממלא את החלק העליון של התמונה והבתים הלבנים נמצאים מתחתיו.

צילום נוסף כדאי לעשות בתוך הרחוב עצמו, כשהמצלמה מופנית לאורך הרחוב והסלע מעל הראש.

ב־Cuevas del Sol כדאי לצלם את חזיתות הבתים, המסעדות והרחוב המואר.

ב־Calle Herrería כדאי לצלם כלפי מעלה כדי להמחיש את הקרבה בין הרחוב למצוק.

ולצילום רחב באמת – אין תחליף ל־Mirador del Lizón.

כמה זמן להקדיש לסטניל?

לביקור ממוקד ברחובות המפורסמים – כשעתיים.

לביקור רגוע יותר, הכולל את הרחובות הצדדיים, המצודה והתצפיות – שלוש עד ארבע שעות.

אם משלבים את סטניל עם רונדה, הייתי מקדיש לסטניל לפחות שעתיים וחצי, כדי לא להגיע למצב שבו רק רצים בין הרחובות ומצלמים.

איך מגיעים לסטניל?

למי שמטייל באנדלוסיה, רכב שכור הוא הדרך הנוחה ביותר, במיוחד אם משלבים את המקום עם רונדה ועם כפרים נוספים באזור.

מרונדה מדובר בנסיעה קצרה יחסית של כ־20 ק"מ.

אם מגיעים ממלאגה, הנסיעה ארוכה יותר ותלויה במסלול, אבל אפשר בהחלט לשלב את סטניל בטיול באזור רונדה והכפרים הלבנים.

ב־Waze או Google Maps פשוט מחפשים Setenil de las Bodegas.

חניה בסטניל

הטעות שכדאי להימנע ממנה היא לנסות להיכנס עם הרכב עמוק לתוך הרחובות הצרים.

עדיף לחנות באזור ייעודי ולהמשיך ברגל. בין אפשרויות החניה המקומיות נמצאות Los Caños, חניון בית הספר Virgen del Carmen, אזור הירידים ואפשרויות נוספות סביב הכפר.

מכאן ממשיכים ברגל אל האזור המרכזי.

תחבורה ציבורית

אפשר להגיע לסטניל גם בתחבורה ציבורית, אבל למי שרוצה לשלב אותו עם רונדה ואתרי תיירות נוספים באזור, רכב נותן הרבה יותר גמישות.

אם נוסעים באוטובוס, חשוב לבדוק את לוח הזמנים העדכני ליום הנסיעה ולא לבנות את המסלול על בסיס לוח זמנים ישן.

מתי כדאי להגיע?

באביב ובסתיו מזג האוויר בדרך כלל נוח במיוחד לטיול רגלי.

בקיץ כדאי להעדיף שעות בוקר או אחר הצהריים, בעיקר אם רוצים לעלות לאזור המצודה והתצפיות.

למי שמגיע בעיקר לצילום, שעות הבוקר יכולות להיות מוצלחות במיוחד בגלל כמות המבקרים הנמוכה יחסית והאור המשתנה בין הרחובות.

אוכל בסטניל

Cuevas del Sol הוא האזור המרכזי שבו תמצאו מסעדות, ברים ובתי קפה, כאשר חלקם ממש נמצאים מתחת לסלע.

זו בהחלט חוויה לשבת לאכול במקום שבו הסלע משמש גג מעליכם.

למטיילים שומרי כשרות, כמובן, כדאי להגיע עם תכנון מתאים ולא להסתמך על האפשרויות המקומיות.

ומה משמעות השם "דה לאס בודגאס"?

השם Setenil de las Bodegas קשור למסורת המקומית של מרתפים וגידול יין באזור.

החקלאות והגידולים המקומיים היו במשך השנים חלק משמעותי מהכלכלה, והכפר התפתח כיישוב חקלאי ומסחרי לצד המבנה המבוצר שלו.

הכפר והקולנוע

הרחובות המיוחדים של סטניל הפכו גם לתפאורה לצילומים. במיוחד הרחובות Jabonería ו־Cabrerizas שימשו כרקע להרפתקאות של הסדרה הספרדית Curro Jiménez.

כשהולכים שם, קל להבין מדוע: הסלעים, הרחובות הצרים והמבנים הלבנים יוצרים תפאורה שנראית כאילו נבנתה במיוחד לסרט.

מה עוד אפשר לעשות באזור?

מי שמגיע לסטניל ויש לו יותר זמן יכול לשלב גם את הסביבה הכפרית ואת מסלולי הטבע באזור.

אחד המקומות המעניינים בסביבה הוא Acinipo, אתר ארכאולוגי רומי הנמצא בשטח המוניציפלי של רונדה, ובו שרידי עיר רומית ותיאטרון עתיק.

יש באזור גם מסלולי טבע לאורך הנהרות והקניונים, כך שסטניל יכול להיות הרבה יותר מעצירה קצרה לצילום.

רונדה + סטניל – השילוב שאני ממליץ עליו

זה אחד השילובים המוצלחים ביותר באזור.

רונדה נותנת את הדרמה של העיר הבנויה מעל הקניון, עם Puente Nuevo והנופים העצומים.

סטניל נותן את החוויה ההפוכה: כאן לא עומדים מעל הקניון – נכנסים לתוכו.

ברונדה הטבע נמצא מתחת לעיר.

בסטניל הטבע נמצא בתוך העיר.

וזה בדיוק מה שהופך את שני המקומות למוצלחים כל כך באותו יום.

איך הייתי בונה את היום?

האפשרות הראשונה היא להתחיל ברונדה, לטייל בעיר העתיקה, לראות את Puente Nuevo ואת התצפיות, ומשם להמשיך לסטניל לארוחת צהריים ולטיול ברחובות המערה.

אפשרות אחרת, ובעיניי מעניינת מאוד למי שמגיע בעיקר בשביל צילום, היא להתחיל דווקא בסטניל בשעות הבוקר, ליהנות מהרחובות לפני שהם עמוסים יותר, ומשם להמשיך לרונדה.

אם יש לכם יום מלא, אפשר להוסיף גם נקודה נוספת באזור, אבל לא הייתי מעמיס יותר מדי. רונדה וסטניל לבדם יכולים למלא יום נהדר.

מה לא כדאי לעשות?

לא כדאי להגיע לסטניל, לצלם את Cuevas de la Sombra במשך עשר דקות ולנסוע. בכך מפספסים את הסיפור של הכפר.

לא כדאי גם לנסות לראות כל רחוב אם הזמן קצר.

והכי חשוב – לא כדאי להתייחס לסטניל רק כאל "כפר עם בתים מתחת לסלע". הסיפור האמיתי הרבה יותר מעניין: זה יישוב שהתפתח במשך מאות ואלפי שנים בהתאם לטבע, לנהר, לסלעים ולצורך בהגנה.

למי המקום מתאים?

סטניל מתאים מאוד למי שאוהב מקומות יוצאי דופן, טבע, אדריכלות, היסטוריה וצילום.

הוא מתאים למשפחות, לזוגות, לחובבי צילום ולמי שכבר ביקר ברונדה ורוצה להוסיף משהו שונה לחלוטין.

למטיילים מבוגרים או למי שמתקשה בהליכה, כדאי להתמקד באזור התחתון ולוותר על חלק מהעליות.

למה זה מקום של "וואו"?

כי כאן הטבע לא נמצא ברקע.

הטבע הוא חלק מהכפר.

הסלע הוא הגג. הנהר קבע את צורת הרחובות. המצוק הפך את המגורים במערות לאפשריים. המצודה נבנתה מעל הקניון. והבתים הלבנים משתלבים בתוך כל זה כאילו תמיד היו שם.

אתה הולך ברחוב, מרים את הראש ורואה סלע ענק מעליך.

ואז אתה מבין שאתה לא מסתכל על אטרקציה שנבנתה בשביל תיירים.

אתה מסתכל על מקום שבו אנשים חיו במשך מאות ואלפי שנים, תוך התאמה מדהימה לסביבה.

וזה בדיוק הרגע שבו אפשר לעצור ולומר:

מה רבו מעשיך ה'.

סטניל במשפט אחד

רונדה היא העיר שנבנתה מעל הקניון – סטניל הוא הכפר שנבנה בתוך הקניון.

ושניהם יחד הם בעיניי אחת החוויות המיוחדות שאפשר לבנות באזור אנדלוסיה.

מסלול הליכה מומלץ בסטניל דה לאס בודגאס

המסלול שאני ממליץ לעשות בסטניל מתחיל באזור התחתון של הכפר, ומתקדם בהדרגה דרך הרחובות והנקודות שמציגים בצורה הטובה ביותר את הייחוד של המקום. אין צורך לנסות לראות את כל הכפר – המסלול הזה מתמקד במקומות המרשימים והמיוחדים ביותר.

מומלץ להתחיל ב־Cuevas del Sol – מערות השמש, הרחוב המפורסם שבו בתי המערה בנויים בתוך החללים הטבעיים שמתחת לסלע. מכאן ממשיכים אל Cuevas de la Sombra – מערות הצל, ללא ספק גולת הכותרת של הביקור. כאן הסלע הענק שמעל הרחוב מחליף למעשה את השמיים ויוצר תחושה של מנהרה טבעית. זה המקום שבו כדאי לעצור לצילומים ולהסתכל גם קדימה וגם לאחור כדי להבין עד כמה הסלע משתלב בתוך הכפר.

משם ממשיכים דרך Jabonería ו־Cabrerizas, שני רחובות שבהם אפשר לראות בצורה יפה את בתי המערה ואת הדרך שבה התושבים התאימו את הבנייה למבנה הטבעי של הקניון. בהמשך עוברים דרך Calle Herrería, אחד הרחובות הציוריים והמיוחדים בסטניל, וממשיכים לכיוון Calle Calcetas, העוברת מתחת לחומה הערבית. באזור זה נמצא גם המקום שבו התגלה הפסלון הפרהיסטורי המכונה "הגברת הקטנה של סטניל".

בהמשך אפשר לעלות לכיוון Mirador del Lizón, הנמצא סמוך למגדל המצודה. כאן מקבלים מבט מלמעלה על הכפר ומבינים בצורה הטובה ביותר כיצד סטניל נבנה בתוך הקניון. למי שיש כוח להמשיך בעלייה, אפשר להוסיף גם את Mirador de la Villa, שממנו נשקפים אזור Cabrerizas, Jabonería וחלק מערוץ הנהר.

אם נשאר זמן, כדאי להמשיך גם לאזור Cuevas de San Román, שבו בתי המערה משתלבים באזור הנהר ונותנים זווית נוספת על צורת החיים המסורתית של הכפר.

למי שמתקשה בהליכה

אין חובה לעשות את כל המסלול. החלק המרשים והחשוב ביותר נמצא באזור התחתון, בין Cuevas del Sol, Cuevas de la Sombra ואזור הנהר. זהו החלק שבו מקבלים את החוויה הייחודית ביותר של סטניל. העלייה למצודה ולתצפיות כבר דורשת יותר מאמץ וכוללת שיפועים ומדרגות.

כמה זמן להקדיש למסלול?

למסלול המרכזי, בקצב נוח ועם עצירות לצילום, כדאי להקדיש בערך שעתיים. מי שרוצה להיכנס גם למצודה, להגיע לכל התצפיות, לעצור לאוכל ולשוטט ברחובות נוספים – יכול להקדיש לסטניל שלוש עד ארבע שעות.

המסלול הזה מאפשר לראות את הצד המיוחד ביותר של סטניל בלי להפוך את הביקור למרוץ מנקודה לנקודה. ובעיניי, דווקא כאן כדאי לעצור מדי פעם, להרים את הראש ולהסתכל על הסלעים מעל הבתים – כי זה בדיוק הרגע שבו מבינים מה הופך את סטניל לאחד הכפרים המיוחדים באנדלוסיה.