ירושלים
בתקופה הביזנטית

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית

העיר מתפשטת בעיקר ל דרום . היא דומה לעיר הרומית. במקום מקדש אפרודיטה נבנית כנסיית הקבר הקונסטנטינית, לא דומה במתכונתה למה שרואים היום.
הוקמה בשנים 326 – 335 לס'. אז הכניסה ממזרח – מ הקרדו , שער עם שלושה פתחים ומדרגות לכל אורכו
(בימינו רואים את הפתח הדרומי בכנסיית אלכסנד נייבסקי, את הפתח המרכזי במעדניית ז'לנטינו, ולצפוני אין זכר).  
יוסטיאנוס במאה ה-6 רוצה להשאיר חותמו בירושלים.
רואים את כנסית הניאה (מבנה גדול ובולט) שנבנתה במאה ה- 6 לס', ואת הקרדו הביזנטי מרחוב דוד לכיוון דרום.  

ביקור בשער שכם (שער דמשק)
ה שער הרומי נבנה בפקודת הקיסר אדריאנוס במאה השנייה לספירה, כנראה על חורבותיו של שער מתקופת בית שני.
בכיכר רחבה בתוך העיר מול השער ניצב עמוד ניצחון רומי, המופיע במפת מידבא מסוף המאה השישית לספירה, ובשלו נקרא שם השער עד ימינו בערבית "באב אל-עמוד".
אדריאנוס רצה לעצב את הממלכה בצורה אחידה ע"פ התפיסה הרומית: סגידה ליופיטר ראש האלים הרומיים ופטרון המדינה הרומית (מכונה יוביס), פולחן הקיסר ובניית ירושלים במערך רחובות אורתוגונלי.
בניית מקדש פגאני בהר הבית נעשתה לא על מנת לפגוע ביהודים אלא כחלק מתפיסת עיצוב כללית. בשנת 130 לס' ביקר אדריאנוס בא"י והחליט להוציא לפועל את תוכניתו, במסגרתה הקים על חורבות ירושלים את "אילייה קפיטולינה", עיר קטנה מאוד יחסית לעיר הגדולה בסוף ימי בית שני, בה כבר לא גרו יהודים מאז המרד הגדול. השם "אילייה-קפיטולינה" - אילייה על שם אליוס: שם משפחתו של הקיסר;
על שם שלושת האלים הקפיטולניים: יופיטר, יונו ומינרוה שהיו לפטרוני העיר.
בתקופה הביזאנטית נקראה העיר 'אילייה' על מנת להשכיח את החלק הפגאני של השם.

ביקור במוזיאון שער שכם

המסורת הנוצרית מקדשת את שער שכם במקום בו אברהם אבינו פגש את מלכי-צדק מלך שלם. 
בתקופה הצלבנית הוקמה במקום כנסיית אברהם, שרידיה ניכרים באבן בעלת סירוק אלכסוני ותו סתתים האופיינים לבניה הצלבנית. 
מפלס החיים בתקופה הצלבנית מאוחר בהרבה לתקופה הרומית ולכן מפלס הכניסה גבוה ממפלס הכניסה לעיר הרומית איליה קפיטולינה.
המפלס הנוכחי הוא מאוחר, נוצר במרוצת הזמן בתקופה הערבית הקדומה ובעיקר בתקופה הצלבנית וממשיך בתקופה העות'מאנית.

השער הרומי הוקם בימי אדריאנוס בשנת 133 לס'.
השער נקרא שער ניאפוליס, העיר החדשה של שכם ובערבית 'נבלוס'. 
הוא בנוי משלושה פתחים, הפתח המזרחי שרד כמעט בשלמותו, ואפשר לעבור דרכו אל הכיכר המרוצפת באבנים המקוריות.

הפתח "המזרחי" הוא הפתח קטן מבין שלושה פתחים שהיו כאן בעבר. למטה אפשר לראות שרידים של ארכיטקטורה רומית. 
במשך השנים השער שינה את צורתו הפתח המרכזי נעלם ומהפתח הקטן המערבי נשאר קטע קטן בלבד.

על אבני הככר החצי עגולה ניכרים חריצים למניעת החלקת המרכבות.
במרכז רחבה זו התנוסס עמוד בגובה 22 מטרים, המופיע במפת מידבא, ובראשו פסל הקיסר אדריאנוס.

ה עמוד שימש כאבן המיל הראשונה של איליה קפיטולינה, ממנה נמדד המרחק אל ערים אחרות.
העמוד מעולם לא נמצא.

מצדי השער ניצבו שני מגדלי שמירה ענקיים, הבנויים מאבנים עצומות בגודלן.
אבנים אלה נלקחו ככל הנראה ממבנים קדומים יותר שהוקמו בירושלים בימי בית שני.

המגדל המזרחי השתמר לגובה מרשים, והוא עשוי מאבני גזית גדולות בעלות סיתות הרודיאני מובהק.
נראה כי אבנים אלו נלקחו מהריסות הר הבית הסמוך.
אפשר לעלות בגרם המדרגות המקורי שנמצא בו היישר אל טיילת החומות.

מפתחי שער הניצחון נשתמר הפתח המזרחי הקטן, וכן שני עמודים שהקיפו את הפתח הקטן משני צדדיו.
מתחם השער נחפר בראשית שנות השבעים ע"י מנחם מגן והוא שחשף וסידר את האתר כפי שרואים כיום.

מעל הפתח המזרחי נחשפה הכתובת הלטינית בתרגום לעברית 'לפי החלטת הדקוריונים של איליה קפיטולינה'.
ניתן להצביע על האות  C  –  D . אותיות אלה הן חלק מהכתובת שנכתבה בצורת קיצורים "קולוניה אליה קפיטולינה דה גרטו דה קוריונו".
השקעים בקירות נועדו ככל הנראה לבניית קומה שנייה ע"י שימוש בקורות עץ.
ברחבת המגדל ניתן לראות בית בד בורגי מהתקופה הביזנטית. בתקופה המוסלמית הקדומה שער הכניסה נסתם, המגדל התבטל והחלל שימש לאגירת מים.

הליכה משער שכם למנזר האחיות ציון
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית.
החומה נבנתה בידי סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מנית במאה ה- 16, לאחר שהעיר עמדה פרוזה משך כ- 300 שנה. החומה נבנתה בהתאם לטופוגרפיה של העיר ולנקודות התורפה שלה, ולכן באופן טבעי היא עוקבת במהלכה אחר תוואי החומות שקדמו, ולרוב בנויה על גביהן.
במחצית המאה ה- 19, עם תהליך היציאה מהחומות, איבדה החומה מחשיבותה הבטחונית, ומאז ועד היום היא משמשת כאתר תיירותי וכסמל ל עיר העתיקה . בניית החומה החלה ב צפון, שכן שם היה שטח מישורי מול החומה, שאיפשר נקודות פריצה נוחות לעיר.
טבלאות ההקדשה מעל כל שער בחומה מציינות את תאריך חנוכתו של השער ע"פ הלוח המוסלמי.
מכך למדים שעם השלמת החומה התפצלו הבונים לשתי קבוצות:
האחת המשיכה בבניית החומה המערבית, והשנייה בבניית החומה המזרחית.
מהכתובות ניתן ללמוד כי שער שכם (בחומה הצפונית) הושלם כבר בשנת 1538, ואילו שער ציון (בחומה הדרומית) נחנך בשנת 1542.
עולה אפוא שהחומה נבנתה במהירות, והושלמה בתוך 4 שנים וחצי בלבד.
נכנסנו לרובע המוסלמי, אנו נמצאים במקום שעד אליו הגיעה ה כיכר החצי עגולה בתקופה הרומית.
מכאן לערך ההתפצלות של שני הקרדים, המערבי על תוואי רחוב בית הבד והמזרחי על הטרופיון הוא רחוב הגיא.