כנסיית הקבר בירושלים
מסלולי טיול ומידע

כנסיית הקבר בירושלים

מסלולי טיול ומידע

כנסיית הקבר בירושלים נמצאת בסופה של ה"ויה דולורוזה", במקום המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה "ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגתא, ויצלבו אותו שם" (לוקס כג, 33). על פי המסורת הנוצרית, הכנסייה בנויה על אתר צליבתו של ישוע, ועל המקום שבו נקבר ממנו קם לתחייה.
מוריה גבסי-מורת דרך 

 בזמן הצליבה, סביבות שנת 30 לס', אתר זה היה כנראה מחצבה נטושה מחוץ לחומות העיר.
בימי הקיסר הרומי הדריאנוס (117- 138) נבנה במקום מקדש אלילי לאפרודיטי.
בימי הקיסר קונסטנטינוס הגדול שהכריז על הנצרות כדת רשמית של האימפריה הגיעה אמו הלנה לירושלים.
הלנה זיהתה את מקום הצליבה, מצאה את שרידי צלבו של ישוע והקימה במקום את כנסיית 'התחיה' (אנאסטזיס) שנחנכה בשנת 335.
השם כנסית הקבר ניתן רק בתקופה מאוחרת יותר.
המבנה האלילי פורק והאתר פולס (בכניסה לקבר ניתן לראות עיטורים בשימוש משני משרידי המקדש שפורק).

כנסיית הקבר בירושלים

על גבי הקבר נבנה אולם גדול (רוטונדה), הקרוי גם אנסטזיס (התחייה). ממזרח לרוטונדה הוקמה בזיליקה, הקרויה גם 'מרטיריון' לזכר מותו של ישוע על הצלב כמרטיר (קדוש, עד אמונה). בין הרוטונדה לבזיליקה הפריד גן פתוח מוקף קשתות אבן, שבסמוך לו היתה גבעת הצליבה. פתח בהכניסה למתחם כולו היה ממזרח (בשונה מהיום) ופונה אל הרחוב הראשי – הקרדו. 

לפי המסורת הנוצרית, במרכז הרוטונדה נמצא קברו של ישוע. ע"פ הממצא הארכאולגי אין מדובר בקבר מימי הבית השני, יתכן והקבר שונה מאז השריפה שפרצה ב 1808.

במרוצת השנים נהרסה הכנסיה הביזנטית ושופצה כמה פעמים. עם הכיבוש הפרסי בשנת  614 לס' נהרסה הכנסיה כמעט כליל, ונשארו ממנה רק שרידים דלים. לאחר מספר שנים שבו הביזנטים לעיר בראשותו של הקיסר הרקליוס, אז עברה הכנסיה סדרת שיפוצים שלא הושלמו, שכן בשנת 638 כבשו המוסלמים את הארץ והגבילו את צעדי הביזנטים בירושלים. יחג עאת, המוסלמים לא פגעו בכנסיה, כחלק ממדיניות סובלנית כללית שנהגו כלפי בני דתות שכבשו, במיוחד עמי הספר. יוצא דופן בתקופתו הינו הח'ליפה הקנאי אל חחאכם באמר אללה, אשר בשנת 1009 ציווה להרוס את הכנסיה. בשנת 1033 רעידת אדמה קשה פקדה את ירושלים, בעקבותיה נהרסו מבנים רבים, בינהם כנסיית הקבר.בעקבות כך התירו הפאטימים (שליטי הארץ המוסלמים) לנוצרים לשקם את הכנסיה. 

הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס מונומכס ניצל היתר זה ובשנת 1048 עברה הכנסיה שיפוץ יסודי ביוזמתו ובמימונו. מתקופתו נותרו שרידים בכנסיה.
כנראה כבר אז נבנו שלוש הקפלות ממערב לחצר הכנסיה (שייכות כיום ליוונים אורתודוקסים). שיקום יסודי נערך על ידי הצלבנים לקראת שנת יובל לכיבוש ירושלים (1149).
תכנית הכנסיה הצלבנית זהה לתוכנית הכנסיה כיום.

הצלבנים הסבו את הבזיליקה במזרח למנזר המסדר האוגוסטיני ובכך הקטינו את אורך הכנסיה. מסיבה זו קורה הגן הפתוח והפך להיות לאולם תפילה כללי 'קתוליקון'. הכניסה הועברה במאה ה- 11 לצד דרום, ושני השערים נבנו בחזית. השער הימני נאטם מאוחר יותר, כשהצלבנים סולקו מירושלים על ידי המוסלמים בשנת 1187. משמאל לחזית הכנסיה הוסיפו הצלבנים מגדל פעמונים, שחלקו העליון התמוטט במאה ה- 16 ולא שוקם עד ימינו.

כנסיית הקבר בירושלים
מידע שימושי

בקומה העליונה שני חלונות. על החלון הימני שעון סולם, הקשור לסיפור ה'סטטוס קוו' בכנסיה.
במרוצת השנים קנו להן עדות נוצריות שונות 'חזקות' על חלקים בכנסיה. הוויכוחים והמריבות על גבולות חזקות אלו הביאו לניסוחם של הסכמים, בהם נקבע מצב קבוע ומחייב. 

פעילות הכנסיה מוכתבת עד ימינו ע"י הסכמי סטטוס קוו אלו. נקבעו שעות תפילה לכל עדה, שעות פתיחה וסגירה של שערי הכנסייה (המפתחות מוחזקות ע"י משפחת נוסייבה וג'ודה המוסלמיות, מאז המאה ה- 13), סדר הדלקת הפמוטים ומנורות השמן בכנסיה.
בכל שנה לפני חג הפסחא מכנסים ראשי העדות לדון בבעיות משותפות הנוגעות לכנסיה, אך החשדנות ההדדית רבה ולרוב לא מגיעים להחלטות.
מסיבה זו, בין השאר, נמשכים השיפוצים זמן רב וחלקים שונים נראים מוזנחים.
עד שנת 1831 היו שערי הכנסיה נפתחים רק בחגים מיוחדים, באישור השלטון המוסלמי. משך יתר הזמן השערים היו נעולים והנזירים הנוצרים נאלצו לשהות בכנסיה ב'מאסר ביתי'.
מזונם הועלה להם מבעד לחלון הפתוח שבקומה העליונה, והנזירים היו משתמשים בסולם אותו אנו רואים כדי לצאת מהחלון. מכיוון שהסולם מוזכר בהסכמי הסטטוס קוו,
אסור להזיזו ממקומו למרות שאין לו כל שימוש. ככזה הוא מהווה סמל מוחשי לסטטוס קוו.

בקפלה הסורית שרידי קבר כוכים מימי הבית השני.
ממצא זה מחזק את הטענה שזהו מקום הקבורה של ישוע לעומת טענת הפרוטסטנטים להמצאות הקבר בגן הקבר. 
 ישוע נקבר בנחלת הקבר של יוסף הרמתי. חומת ירושלים בתקופה ההרודיאנית יצאה מאיזור זה לכיוון האנטוניה, כך שאיזור הקבר נמצא מחוץ לחומה.

מחוץ לכנסיה נמצא מסגד עומר. המסגד נבנה במקום בו על פי המסורת התפלל הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב כאשר ביקר עם כניסתו לירושלים בכנסיית הקבר במאה השביעית.
על פי מסורת זו, כשהגיע זמן התפילה הציע הפטריארך לח'ליף להתפלל בכנסייה, אולם עומר סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל בחוץ, במקום בו בנוי כיום המסגד.

‏המבנה המקורי נבנה במאה השמינית לספירה וממנו שרד רק בסיס הצריח שרואים כיום. המבנה הנוכחי הוקם בשלהי במאה ה- 19. צריח המסגד גבוה במספר ס"מ מכיפת כנסיית הקבר הסמוכה, למען ידעו מיהו השליט.

מוריה גבסי-מורת דרך