בניית מסלול לטיול שלכם

200 שקלים בלבד

תלחצו כאן זה מחייג אלי אוטו'

אזור ורונה


פארק המפלים של מולינה

מפלי ורונה

אורידו די בלאנו – הקניון המדהים בתוך אגם קומו

הגשר הטיבטי של ואל סורדה

פארק המפלים של מולינה – אחת מפינות הטבע המיוחדות בצפון איטליה


פארק המפלים של מולינה – אחת מפינות הטבע המיוחדות בצפון איטליה

אם אתם מטיילים בצפון איטליה באזור ורונה, אגם גארדה או הרי לסיניה ומחפשים מקום קצת אחר, כדאי להכיר את פארק המפלים של מולינה (Parco delle Cascate di Molina).

זה לא עוד מפל שמגיעים אליו, מצלמים תמונה וממשיכים הלאה. מדובר באזור טבע של ערוצים, מפלים, מערות, סלעים, בריכות מים וצמחייה, כאשר המסלול עובר בתוך ערוץ הררי ומאפשר לראות את המים מקרוב.

בעיניי זה אחד המקומות היפים למי שרוצה להוסיף לטיול בצפון איטליה קצת טבע ותחושה של גילוי. בכל כמה דקות במסלול נפתח משהו אחר – מפל, מערה, זרימה בתוך הסלע או נקודת תצפית.






איפה נמצא פארק המפלים של מולינה באיטליה?

פארק המפלים נמצא ליד הכפר Molina, באזור ההררי של Lessinia, במחוז ונטו שבצפון איטליה.

המיקום שלו הופך אותו לאפשרות מעניינת לטיול יום מאזור ורונה או כחלק מטיול סביב אגם גארדה.

חשוב לקחת בחשבון שהפארק עצמו נמצא באזור הררי, ולכן לא מגיעים עם הרכב עד המפלים. מחנים באזור מולינה ומשם ממשיכים ברגל לכיוון הכניסה לפארק.

כמה מפלים יש בפארק המפלים של מולינה?

בפארק יש מספר רב של מפלים ונקודות שבהן המים זורמים בתוך הערוצים. בין המפלים והאתרים הבולטים אפשר למצוא את:

Cascata Spolverona, Cascata Nera, Cascata Verde, Cascata dell'Orso, Doppio Covolo, Cascata del Tombolo, Cascata del Tombolino, Cascata Marmittone ועוד נקודות מים ותופעות טבע.

היופי הוא שלא מדובר במפלים זהים. כל אחד נמצא בסביבה מעט אחרת – חלקם בתוך ערוץ צר, אחרים ליד מערות או קירות סלע, ויש מפלים שבהם אפשר להתקרב מאוד למים.

Cascata Spolverona – המפל הראשון שכדאי להכיר

Cascata Spolverona היא אחת מנקודות המים הבולטות במסלול. כבר כאן מתחילים להבין את האופי של הפארק – מים זורמים בתוך ערוץ ירוק וסלעי, וההליכה עוברת בתוך טבע צפוף.

זו אחת הנקודות שנותנות את התחושה שלא נכנסתם ל"פארק" רגיל אלא לאזור טבע אמיתי.

Cascata Nera – המפל השחור

בהמשך מגיעים ל־Cascata Nera, אחת מנקודות העניין המרכזיות במסלול.

באזור הזה נמצאת גם הנדנדה הפנורמית, שעליה שאלו אותי לא מעט. מדובר במתקן ישיבה תלוי שמאפשר לשבת מול הערוץ והנוף. אם אתם מצלמים סרטון, זו בהחלט נקודה ששווה לעצור בה ולא רק לחלוף על פניה.

Cascata Verde – המפל הירוק

Cascata Verde היא עוד אחת מנקודות המים במסלול הירוק. השילוב בין המים, הסלעים והצמחייה הופך את האזור לפוטוגני במיוחד.

זה מסוג המקומות שבהם כדאי לעצור רגע ולא למהר. לפעמים דווקא צילום רחב של כל הערוץ נותן תוצאה הרבה יותר יפה מצילום של המפל מקרוב.

Doppio Covolo – אחת מנקודות הוואו בפארק

אחד המקומות המעניינים יותר בפארק הוא Doppio Covolo.

כאן המפגש בין המים לבין תצורות הסלע יוצר מראה מאוד מיוחד. אם אתם אוהבים מקומות שגורמים לכם לשאול "איך הטבע יצר דבר כזה?" – זה אחד המקומות שכדאי לשים לב אליהם במהלך המסלול.

Cascata dell'Orso – מפל הדוב

Cascata dell'Orso, מפל הדוב, היא אחת מנקודות העניין במסלול האדום.

כאן הערוץ הופך דרמטי יותר, עם מים שיורדים בין הסלעים. לדעתי, אם כבר הגעתם עד לכאן, שווה להשקיע עוד קצת בהליכה ולא להסתפק במסלול הקצר ביותר.

המפלים Tombolo ו-Tombolino

בהמשך המסלול מגיעים לאזור של Cascata del Tombolo ו־Cascata del Tombolino.

אלה עוד שתי נקודות שבהן אפשר לקבל שילוב יפה של מים, צמחייה וסלעים. בחלק מהאזור קיימים גם מתקנים מיוחדים הקשורים למעבר מעל הערוץ, ולכן כדאי לבדוק במקום מה פעיל באותו יום.

המערות והסלעים בפארק המפלים של מולינה

אחד הדברים שאני אוהב בפארק הוא שהוא לא מתבסס רק על מפלים.

לאורך המסלול יש גם מערות, חללים טבעיים, ערוצים, בורות מים ותצורות סלע שנוצרו במשך שנים רבות בעקבות תהליכים גיאולוגיים וזרימת המים.

לכן ההליכה כאן מרגישה יותר כמו מסע בתוך מערכת טבעית מאשר ביקור באתר של מפל בודד.

איזה מסלול כדאי לעשות בפארק המפלים של מולינה?

בפארק קיימים מספר מסלולים בדרגות קושי שונות.

אם אתם רוצים ביקור קצר יחסית ורוצים לראות את עיקרי הפארק בלי להקדיש זמן רב להליכה, אפשר לבחור במסלול הקצר.

אבל אם כבר הגעתם במיוחד למולינה, אני הייתי בוחר במסלול האדום. הוא נותן שילוב טוב יותר של מפלים, ערוצים ותצורות סלע, בלי להפוך את הביקור למסלול ארוך במיוחד.

למי שרוצה להכיר את האזור בצורה מקיפה יותר ויש לו זמן וכושר מתאים, קיים גם המסלול השחור, שמגיע לאזורים נוספים בפארק.

כמה זמן צריך להקדיש לפארק המפלים של מולינה?

לביקור בסיסי כדאי להקדיש לפחות כשעה וחצי, אבל אם אתם אוהבים לצלם, לעצור ליד המפלים ולהתקדם בקצב רגוע, אני ממליץ לתת למקום שעתיים עד שלוש שעות.

אל תשכחו שגם הדרך מהכפר מולינה אל הכניסה לפארק והחזרה אל הרכב דורשות הליכה.

האם פארק המפלים של מולינה מתאים לילדים?

כן, אבל צריך להתאים את המסלול לגיל וליכולת.

המסלולים עוברים בשטח טבעי וכוללים עליות, ירידות, מדרגות ושבילים שעלולים להיות חלקים לאחר גשם. לכן עם ילדים קטנים או עם מי שמתקשה בהליכה, כדאי לבחור במסלול הקל יותר ולא לנסות בהכרח להגיע לכל פינה בפארק.

האם אפשר להגיע לפארק המפלים של מולינה ברכב?

אפשר להגיע ברכב עד אזור הכפר מולינה, ומשם להמשיך ברגל.

וזה חשוב: אי אפשר להגיע עם הרכב עד המפלים עצמם. לכן אם אתם מחפשים מקום שבו יוצאים מהרכב וכבר נמצאים מול האטרקציה – זה לא המקרה כאן.

מצד שני, ההליכה היא חלק מהחוויה, כי כבר בדרך ובתוך הפארק מתחילים להיחשף לערוצים ולנוף.

מתי הכי כדאי לבקר בפארק המפלים של מולינה?

האביב הוא תקופה מצוינת לביקור, במיוחד כאשר יש זרימת מים טובה והטבע סביב הפארק ירוק.

גם אחרי תקופה גשומה יכולים להיות תנאים מעניינים מבחינת כמות המים במפלים, אבל צריך לקחת בחשבון שהשבילים עלולים להיות רטובים וחלקים.

בקיץ הטמפרטורות בדרך כלל נוחות יותר בתוך האזור המוצל של הערוץ, אבל זו גם תקופה שבה הפארק יכול להיות עמוס יותר.

אם אתם יכולים לבחור, אני ממליץ להגיע בשעות הבוקר, גם בגלל התאורה הטובה יותר לצילום וגם כדי ליהנות מהפארק לפני השעות העמוסות.

מה לקחת איתכם לפארק המפלים של מולינה?

הדבר החשוב ביותר הוא נעליים נוחות עם אחיזה טובה.

אל תגיעו עם כפכפים אם אתם מתכננים לעשות את המסלול. מדובר בשטח טבעי עם סלעים, מדרגות, ירידות ושבילים שעלולים להיות חלקים.

כדאי לקחת גם מים, במיוחד בימים חמים, וכמובן טלפון או מצלמה – כי יש כאן לא מעט נקודות צילום.

האם פארק המפלים של מולינה מתאים לצילום וטיקטוק?

בהחלט.

דווקא בגלל שהפארק לא בנוי סביב אטרקציה אחת, אפשר ליצור ממנו כמה קטעי צילום שונים: מפל מקרוב, הליכה בתוך הערוץ, מערות, תצורות סלע, זרימת מים, הנדנדה הפנורמית ונקודות שבהן רואים את המים יורדים מגובה.

אם אתם מצלמים תוכן לטיקטוק, הייתי מתחיל דווקא בקטע קצר של המים והסלעים ואומר:

"את המקום הזה לא הכרתי עד שהגעתי לצפון איטליה – ואז הבנתי שיש כאן פארק שלם שמסתתר בתוך הערוץ."

משם להראות את המפל, את הנדנדה ואת המשך המסלול.

האם שווה להגיע לפארק המפלים של מולינה?

לדעתי כן, במיוחד אם אתם כבר באזור ורונה, אגם גארדה או לסיניה.

זה לא אתר שמתחרה בדולומיטים מבחינת עוצמת הנוף, אבל הוא נותן משהו אחר: מסלול טבע בתוך ערוץ, עם מפלים, מערות, סלעים ומים לאורך הדרך.

אם אתם מחפשים עוד מקום בצפון איטליה שבו אפשר להגיד "וואו, איך הטבע יצר את הדבר הזה?" – מולינה בהחלט נכנסת לרשימה.

רק לפני הנסיעה חשוב לבדוק באתר הרשמי את תאריכי הפתיחה, שעות הפעילות, מחירי הכניסה ומצב המסלולים, משום שהפעילות יכולה להשתנות בהתאם לעונה ולתנאי מזג האוויר.ו.






מפלי ורונה


מפל ורונה – אחת האטרקציות המרשימות ליד אגם גארדה

אם אתם מטיילים באזור ורונה או אגם גארדה ומחפשים מקום שהוא באמת וואו, כדאי להכיר את Cascata del Varone – מפל ורונה.

זה לא עוד מפל שעומדים מולו ומצלמים. כאן נכנסים ממש לתוך נקיק צר שנחצב במשך אלפי שנים על ידי המים, עוברים בין קירות סלע, נכנסים למערות וצופים במפל מכמה גבהים וזוויות.

המפל נמצא באזור Tenno, כ־3 ק"מ בלבד מריבה דל גארדה.

כמה זמן נסיעה מורונה למפל ורונה?

מוורונה מדובר בכ־87 ק"מ בנסיעה, ובתנאי דרך רגילים בערך שעה עד שעה ורבע. בעומסי תנועה, במיוחד בקיץ ובסופי שבוע, כדאי לקחת מרווח גדול יותר.

אם אתם כבר באזור Riva del Garda, מדובר בנסיעה קצרה מאוד של כמה דקות.

לדעתי, אם יש לכם רכב, זה מקום שקל מאוד לשלב ביום טיול סביב צפון אגם גארדה.

מה בעצם רואים במפל ורונה?

המפל נוצר על ידי נחל Magnone, והמים חצבו במשך אלפי שנים נקיק אנכי עמוק מאוד בתוך הסלע.

החוויה בנויה משתי נקודות תצפית מרכזיות:

המערה התחתונה – כאן רואים את המפל בחלק התחתון שלו ונכנסים ממש אל תוך הנקיק.

המערה העליונה – נמצאת כ־40 מטרים גבוה יותר, וממנה רואים את המפל כשהוא יורד בתוך הערוץ.

בין שתי הנקודות עוברים בשביל מסודר, מדרגות, גשרים ומעברים בתוך הגן.

המערה התחתונה – המקום שהכי מרשים אותי

אם אתם מגיעים למקום בפעם הראשונה, זו הנקודה שאני לא הייתי ממהר לעבור ממנה.

נכנסים לתוך נקיק צר מאוד, ומולכם המים נופלים בעוצמה. בגלל שהסלעים מקיפים אתכם כמעט מכל הצדדים, התחושה היא שאתם נמצאים בתוך ההר ולא ליד מפל.

יש הרבה רסס מים, במיוחד כשהזרימה חזקה, ולכן אפשר לצאת משם מעט רטובים.

המערה העליונה – תצפית מגובה

מכאן ממשיכים במעלה השביל לכיוון המערה העליונה.

היא נמצאת כ־40 מטרים מעל המערה התחתונה, ומהנקודה הזאת רואים חלק גדול יותר מהנפילה של המים.

אם אתם מצלמים לטיקטוק, כדאי מאוד לצלם את שתי הנקודות. המערה התחתונה נותנת תחושה דרמטית של כניסה לתוך ההר, והמערה העליונה נותנת את התמונה הרחבה יותר של המפל.

כמה זמן צריך לביקור?

הביקור המינימלי הוא בערך 20 דקות, אבל אני ממש לא ממליץ להגיע בגישה של "נכנסים ויוצאים".

אם רוצים לראות בנחת, לצלם ולעבור בשתי המערות, הייתי מקדיש כשעה עד שעה וחצי.

אם אתם אוהבים לצלם הרבה או מטיילים בקצב רגוע, אפשר בהחלט להישאר יותר.

היתרון הגדול הוא שלא צריך להקדיש למקום חצי יום.

כמה מדרגות יש?

כדאי לדעת מראש: המסלול בתוך הפארק מסודר ומרוצף, אבל יש כ־70 מדרגות/מפלסים בדרך אל החלק העליון.

לכן זה לא מסלול קשה, אבל גם לא אתר שבו פשוט יורדים מהרכב ונכנסים למפל בלי הליכה.

מי שמתקשה במדרגות צריך לקחת את הנתון הזה בחשבון.

האם המקום מתאים לילדים?

כן. ילדים בדרך כלל מאוד נהנים מהמקום, בעיקר בגלל המערות, המים והתחושה שנכנסים לתוך ההר.

אבל צריך להשגיח עליהם, במיוחד באזורים הרטובים ובקרבת המעקות.

האם המקום מתאים למי שמתקשה בהליכה?

כאן צריך להיות מדויקים: הפארק אינו נגיש לכיסאות גלגלים, ויש עלייה ומדרגות.

המסלול עצמו מסודר, אבל מי שמתקשה בעליות או במדרגות צריך לקחת זאת בחשבון לפני ההגעה.

חניה במפל ורונה

יש חניה בסביבת הכניסה לפארק, כולל חניות קרובות יחסית לכניסה.

החניה הקרובה יכולה להתמלא במהירות בתקופות עמוסות, ולכן בקיץ ובסופי שבוע אני ממליץ להגיע מוקדם.

יש גם אפשרות להשתמש ב־חניון Baltera, Via Marone 26, וממנו פועלת בתקופות מסוימות שאטל חינמי אל הפארק.

השאטל פועל:

באפריל, מאי ואוקטובר – בסופי שבוע ובחגים.

ביוני, יולי, אוגוסט וספטמבר – מדי יום.

הוא יוצא בערך כל 15 דקות, והנסיעה אורכת כ־3 דקות.

כמה עולה כניסה למפל ורונה?

מחיר כניסה למבוגר הוא כיום 7 אירו.

יש גם כרטיסי משפחה:

2 מבוגרים + ילד – 19 אירו

2 מבוגרים + 2 ילדים – 24 אירו

2 מבוגרים + 3 ילדים – 28 אירו

כרטיס קבוצתי עולה 5 אירו לאדם, לקבוצות של לפחות 20 איש ובתנאים של רכישה מרוכזת.

הכרטיסים נרכשים במקום.

שעות פתיחה של מפל ורונה

הפארק פתוח כמעט כל השנה, למעט 25 בדצמבר.

השעות משתנות לפי העונה:

ינואר–פברואר: 10:00–17:00

מרץ: 09:00–17:00

אפריל: 09:00–18:00

מאי–אוגוסט: 09:00–19:00

ספטמבר: 09:00–18:00

אוקטובר: 09:00–17:00

נובמבר–דצמבר: 10:00–17:00

אם אתם מגיעים בעונה אחרת או בתאריך מיוחד, כדאי לבדוק לפני היציאה שהשעות לא השתנו.

מתי הכי כדאי להגיע?

אני ממליץ להגיע בשעות הבוקר.

בקיץ החניה מתמלאת מהר יותר, ובשעות הבוקר גם אפשר ליהנות מהמקום לפני שעות העומס.

מבחינת הטבע, אחרי תקופה גשומה הזרימה יכולה להיות מרשימה במיוחד. מצד שני, רטיבות משמעותה גם שבילים חלקים יותר ורסס רב יותר בתוך הנקיק.

מה ללבוש?

פה אל תעשו את הטעות של להגיע עם כפכפים.

צריך נעליים נוחות עם אחיזה טובה, כי חלק מהאזור רטוב וחלקלק.

כדאי להביא גם משהו ארוך או סוודר דק – בתוך הנקיק הטמפרטורה יכולה להיות נמוכה יותר מאשר בחוץ.

ואם אתם לא רוצים להירטב מהרסס, כדאי להביא מעיל גשם דק או שכבת הגנה.

האם צריך להזמין מקום מראש?

למבקרים פרטיים בדרך כלל אין צורך בהזמנה מראש.

כרטיסים נרכשים במקום.

לקבוצות גדולות של 20 אנשים ומעלה קיימים תנאים אחרים, ולכן אם אתם מגיעים כקבוצה גדולה כדאי לבדוק מראש.

מה עוד יש במקום?

ליד הכניסה יש אזור פיקניק עם שולחנות וספסלים, בר וחנות מזכרות.

לכן אפשר בהחלט להגיע, לעשות את הביקור במפל, לשבת לאכול משהו ולהמשיך לטיול הבא.

מה אפשר לשלב עם מפל ורונה?

אם כבר נסעתם מורונה, אני לא הייתי עושה נסיעה של שעה לכל כיוון רק בשביל 40 דקות במפל.

אפשר לבנות יום מצוין:

ורונה → מפל ורונה → ריבה דל גארדה → אגם טנו → חזרה לוורונה

אם יש לכם יותר זמן, אפשר להוסיף עוד נקודות סביב צפון אגם גארדה.

טיפ חשוב למטיילים

הטעות הנפוצה היא לחשוב שמגיעים למפל, מצלמים אותו וחוזרים.

אל תעשו את זה.

תיכנסו גם למערה התחתונה וגם לעליונה. שתי הנקודות שונות לחלוטין, והמעבר ביניהן הוא חלק מהחוויה.

אם אתם מצלמים, הייתי מתחיל בכניסה לנקיק, ממשיך לצילום של המים בתוך המערה התחתונה, מצלם את המדרגות והדרך למעלה, ומסיים במערה העליונה.

האם שווה לנסוע לשם מורונה?

לדעתי בהחלט כן.

הנסיעה מורונה יחסית קצרה, הכניסה לא יקרה, הביקור לא דורש יום שלם, והחוויה מאוד שונה מאתרי התיירות הרגילים.

מפל ורונה הוא לא המקום הכי גדול או הכי מפורסם בצפון איטליה – אבל הוא מסוג המקומות שאתה נכנס אליהם ולא מבין איך המים הצליחו לחצוב בתוך ההר נקיק כזה.

אם אתם כבר באזור אגם גארדה, מבחינתי זה אחד המקומות ששווה להכניס למסלול.



אורידו די בלאנו


אורידו די בלאנו – הקניון המדהים בתוך אגם קומו

אם אתם מגיעים לאזור אגם קומו ומחפשים משהו שונה מהעיירות היפות, הווילות והנוף של האגם – אורידו די בלאנו הוא מקום שבהחלט שווה להכניס למסלול.

מדובר בקניון טבעי צר ועמוק, שבתוכו זורם נהר הפיוברנה. המים חצבו את הסלע במשך מיליוני שנים ויצרו נקיקים, מערות, בריכות טבעיות ומפלים. היום אפשר להיכנס ממש לתוך הקניון וללכת על מערכת של גשרי מתכת ומעברים הצמודים לדפנות הסלע, מעל המים.

זה מסוג המקומות שבהם לא רק מסתכלים על הטבע מבחוץ – נכנסים ממש לתוכו.



איפה נמצא אורידו די בלאנו?

האורידו נמצא בעיירה בלאנו, על הגדה המזרחית של אגם קומו, במחוז לומברדיה בצפון איטליה.

הכניסה נמצאת ב-Piazza San Giorgio, במרכז בלאנו.

האתר נמצא במרחק של כ-10 ק"מ צפונית לוורנה, ולכן אפשר לשלב אותו בקלות ביום טיול בצד המזרחי של אגם קומו.

כמה זמן נסיעה מורונה?

אם אתם יוצאים מורונה, מדובר בכ-173 ק"מ ובנסיעה של בערך שעתיים ורבע, תלוי בתנועה ובמסלול.

אפשר להגיע גם ברכבת, וזה אפילו יתרון גדול של המקום: נוסעים מ-Verona Porta Nuova למילאנו, ומשם ממשיכים ברכבת לכיוון בלאנו.

זמן הנסיעה הכולל ברכבת הוא בערך 3–3.5 שעות, בדרך כלל עם החלפה במילאנו.

תחנת הרכבת Bellano-Tartavalle Terme נמצאת במרחק של כ-5 דקות הליכה מהאורידו, כך שאין צורך ברכב כדי להגיע לאתר.

מה בעצם רואים באורידו?

החלק המרשים הוא הקניון עצמו.

אתם הולכים בתוך ערוץ צר מאוד, כאשר מצד אחד ומצד שני מתנשאים קירות סלע גבוהים, ומתחתיכם זורמים המים.

לאורך המסלול יש גשרי מתכת ומרפסות שמחוברות לדפנות הקניון. בחלקים מסוימים אתם ממש מעל המים, ובחלקים אחרים הקירות כל כך קרובים שהתחושה היא שאתם נמצאים בתוך מערה ענקית.

המים יוצרים מערבולות ובריכות בסלע, ויש מפלים וזרימות מים חזקות.

המסלול הורחב בשנים האחרונות גם לכיוון המפל הגדול שנמצא בחלק העליון של הקניון.

מה הופך את המקום למיוחד כל כך?

היופי כאן הוא לא רק מפל אחד.

זה שילוב של כמה דברים ביחד:

קניון צר ועמוק, מים זורמים מתחת לגשרים, מפלים, קירות סלע שנחצבו במשך מיליוני שנים, מערות ונקיקים ומשחקי אור וצל בתוך הערוץ.

בחלקים מסוימים הצמחייה והלחות נותנות למקום כמעט תחושה של יער טרופי.

וכאשר זרימת המים חזקה, הרעש של המים בתוך הקניון מוסיף המון לאווירה.

כמה זמן צריך להקדיש לביקור?

המסלול עצמו אינו ארוך.

אפשר לעשות את הביקור הבסיסי בערך ב-20–30 דקות, אבל אני ממליץ להקדיש כ-45 דקות עד שעה, במיוחד אם אתם מצלמים ועוצרים ליהנות מהנוף.

אם מוסיפים גם את Ca' del Diavol, כדאי להקדיש יותר זמן.

זה יתרון גדול למי שבונה יום טיול סביב אגם קומו: לא צריך להקדיש חצי יום לאטרקציה.

האם יש הרבה הליכה?

המסלול נחשב פשוט יחסית, אבל חשוב לדעת שהוא אינו שטוח לחלוטין.

יש מדרגות ומעברים צרים.

לכן האתר אינו מתאים לעגלות תינוק, והכניסה עם עגלות אסורה.

למי שמתקשה במדרגות או בהליכה, כדאי לקחת את זה בחשבון מראש.

מצד שני, זה בהחלט לא מסלול הליכה הררי או טיול טבע קשה. מדובר במסלול קצר בתוך הקניון.

כמה עולה הכניסה?

נכון לעכשיו המחיר הרגיל לאורידו בלבד הוא:

מבוגר – 8 אירו

ילדים בגיל 6–14 – 5 אירו

ילדים בגיל 0–5 – ללא תשלום.

יש גם מחיר מוזל של 5 אירו למי שמציג כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית, כולל רכבת או שיט באגם.

אפשר לרכוש כרטיס במקום או מראש.

אפשר לשלב את Ca' del Diavol?

כן, ויש אפשרות לרכוש כרטיס משולב.

Ca' del Diavol היא מגדל בן שלוש קומות שנמצא ממש בכניסה לאורידו, מעל ערוץ הפיוברנה.

המבנה מכונה "בית השטן" בגלל ציורי הקיר והאגדות שנקשרו אליו במשך השנים.

כיום הוא משמש כמסלול ביקור מולטימדיה העוסק בהיסטוריה ובמקורות של האזור.

הביקור ב-Ca' del Diavol נמשך בערך 45 דקות והוא מתקיים בשעות מוגדרות, ולכן אם רוצים להיכנס גם אליו כדאי לבדוק את השעה ולתכנן מראש.

הכרטיס המשולב לאורידו ול-Ca' del Diavol עולה 10 אירו בימי חול בתקופות הרגילות, ובסופי שבוע, חגים ובאוגוסט המחיר למבוגר הוא 15 אירו.

אם אתם מחפשים בעיקר את ה"וואו" של הטבע – מבחינתי האורידו עצמו הוא החלק החשוב.

איפה חונים?

הכניסה נמצאת במרכז בלאנו, ולכן אין מדובר באתר טבע עם חניון ענק ממש ליד השער.

אפשר לחפש חניה באזור המרכז וללכת לכיוון Piazza San Giorgio.

יש גם אפשרויות חניה באזור תחנת הרכבת ובאזורים נוספים בעיירה, אבל כדאי לקחת בחשבון שבלאנו היא עיירה על שפת אגם והחניה במרכז יכולה להיות מוגבלת, במיוחד בעונה.

אם אתם מגיעים ברכב, כדאי להגיע מוקדם יחסית ולא לבנות על חניה ממש מול הכניסה.

ומה לגבי רכבת?

זה דווקא אחד המקומות שאני מאוד אוהב מבחינת נגישות למטיילים ללא רכב.

תחנת Bellano-Tartavalle Terme נמצאת בערך 350 מטר מהאורידו – בערך 5 דקות הליכה.

לכן אפשר להגיע לכאן ברכבת, לבקר בקניון ולחזור לתחנה.

זו אפשרות מצוינת למי שלא רוצה לנהוג בכבישים של אגם קומו.

מה שעות הפתיחה?

השעות משתנות לפי התקופה.

בסוף ספטמבר ועד 24 באוקטובר:

בימי שני עד שישי – 09:00–18:00

בשבתות וראשון – 09:00–19:00.

החל מ-25 באוקטובר:

בימי שני עד שישי – 10:00–17:00

בשבתות וראשון – 09:00–17:00.

הכניסה האחרונה היא 20 דקות לפני שעת הסגירה.

אם אתם מגיעים בתאריך מסוים, מומלץ לבדוק את השעות לאותו יום לפני היציאה.

מתי הכי כדאי להגיע?

אם אתם רוצים לראות את המים בעוצמה, כדאי להגיע בתקופה שבה יש זרימה טובה בנחל.

בקיץ המקום יכול להיות נעים מאוד בגלל הטמפרטורה בתוך הקניון, אבל הוא גם יכול להיות עמוס.

בשעות הבוקר בדרך כלל יהיה נוח יותר מבחינת עומס וצילום.

יש גם תאורה בתוך הקניון, ובחלק מהתקופות מתקיימים אירועי תאורה מיוחדים בשעות הערב.

האם אפשר לצלם שם?

בהחלט.

זה אחד המקומות הטובים לצילום וידאו קצר.

הגשרים, המים, הקירות הצרים והמפלים יוצרים תמונות שנראות הרבה יותר דרמטיות מהגודל האמיתי של המקום.

אם אתם מצלמים לטיקטוק, הייתי מצלם במיוחד את הקטע שבו הגשר עובר מעל המים ואת המפל בחלק העליון.

האם אפשר להגיע עם ילדים?

כן.

ילדים בדרך כלל ייהנו מאוד מהמקום משום שזה לא עוד אתר שבו רק מסתכלים על נוף. הם הולכים בתוך קניון, עוברים על גשרים ורואים מים ומפלים ממש מקרוב.

רק חשוב מאוד להשגיח על ילדים, במיוחד באזורים הצרים ועל הגשרים.

עגלות תינוק אסורות בגלל המדרגות והמעברים הצרים.

האם המקום מתאים למי שמתקשה בהליכה?

כאן צריך להיות מדויקים.

המסלול קצר ואינו דורש הליכה ארוכה, אבל יש מדרגות ומעברים צרים.

לכן מי שמתקשה במדרגות או משתמש בכיסא גלגלים צריך לבדוק היטב לפני ההגעה אם המסלול מתאים לו.

זה לא אתר שהייתי מגדיר כנגיש לחלוטין.

האם אפשר להכניס כלבים?

כן. כלבים בכל גודל יכולים להיכנס לאורידו.

ל-Ca' del Diavol, לעומת זאת, כלבים אינם מורשים להיכנס.

כמה זמן להקדיש לכל האזור?

אם אתם מגיעים במיוחד לאורידו – שעה מספיקה בהחלט לביקור נינוח.

אבל אם כבר הגעתם לבלאנו, אני ממליץ לא להסתפק רק בקניון.

אפשר לשלב את הביקור עם טיול בעיירה עצמה, ליהנות מהטיילת של אגם קומו, ומשם להמשיך לכיוון ורנה או לעיירות נוספות בגדה המזרחית של האגם.

השורה התחתונה

אורידו די בלאנו הוא לא המקום הכי גדול בצפון איטליה, אבל הוא בהחלט אחד המקומות המיוחדים.

היתרון הגדול שלו הוא היחס בין ההשקעה לתוצאה: נסיעה, חניה או רכבת, הליכה קצרה יחסית – ואז אתם נכנסים לתוך קניון צר עם מים, מפלים וגשרי מתכת הצמודים לסלע.

אם אתם כבר באזור אגם קומו, ובעיקר אם אתם מחפשים משהו שונה מהווילות והעיירות המפורסמות, אני בהחלט הייתי מכניס אותו למסלול.


הגשר הטיבטי של ואל סורדה –
אחד המקומות המיוחדים ליד ורונה 

הגשר הטיבטי של ואל סורדה – וואו אמיתי ליד ורונה

אם אתם מחפשים מקום מיוחד ולא שגרתי ליד ורונה, הגשר הטיבטי של ואל סורדה הוא אחד המקומות המרשימים באזור.

זהו גשר תלוי מעל ערוץ טבעי עמוק, בתוך אזור Val Sorda שבוואלפוליצ'לה. הגשר עובר בגובה של עד כ-40 מטר מעל הערוץ ומעניק מבט מרשים אל המצוקים והטבע שמתחת.

אבל חשוב לדעת כבר בהתחלה: זה לא אתר שמגיעים אליו עם הרכב והולכים כמה דקות. מדובר במסלול הררי שדורש הליכה ונעלי טיולים.

איפה נמצא הגשר?

הגשר נמצא באזור Marano di Valpolicella, צפונית-מערבית לוורונה, באזור שבין ואלפוליצ'לה ללסיניה.

נקודת ההתחלה היא Malga Biancari, בגובה של כ-592 מטר מעל פני הים.

בנסיעה מוורונה מדובר בערך על 40–50 דקות, תלוי בתנועה ובנקודת היציאה.

איך מגיעים?

נוסעים מוורונה לכיוון Marano di Valpolicella, ממשיכים לכיוון San Rocco di Marano, ולאחר שעוברים את היישוב מחפשים את השילוט לכיוון Girotto / Malga Biancari.

מגיעים ל-Malga Biancari ושם משאירים את הרכב.

חשוב: אל תכניסו לניווט רק "Ponte Tibetano". עדיף לחפש את Malga Biancari, שהיא נקודת ההתחלה והחניה.

איפה חונים?

ב-Malga Biancari יש חניון רחב, שממנו מתחיל המסלול.

החניה אינה ליד הגשר.

משם ממשיכים ברגל לתוך המסלול.

בחלק מהתקופות המקום עצמו, Malga Biancari, פעיל כמקום עצירה ורענון, אבל לא כדאי להסתמך על כך כמקור היחיד למים או אוכל.

כמה הולכים עד הגשר?

הגשר נמצא בערך 1.6 ק"מ מתחילת המסלול.

זו הליכה בשטח טבעי ולא הליכה עירונית.

לכן המרחק אולי נשמע קצר, אבל בגלל הירידות והעליות הוא דורש יותר מאמץ מהליכה רגילה של 1.6 ק"מ.

כמה ארוך המסלול המלא?

המסלול המעגלי הרשמי הוא כ-5.7 ק"מ.

הפרש הגובה הכולל הוא כ-284 מטר.

המסלול מתחיל ב-Malga Biancari בגובה כ-592 מטר, יורד עד אזור Mulino del Cao בגובה של כ-308 מטר, ומשם חוזר ועולה לנקודת ההתחלה.

זמן הליכה למטייל בכושר טוב: בערך שעה ו-40 דקות.

בקצב רגוע, עם עצירות וצילומים: 3–4 שעות.

מה רואים בדרך?

המסלול עובר בתוך Val Sorda, אזור טבעי עם ערוץ עמוק, מצוקים, יער, סלעים ומים.

אחרי כ-1.6 ק"מ מגיעים לגשר.

אחרי חציית הגשר המסלול ממשיך לכיוון מערות Campore, ומשם יורד לכיוון Mulino del Cao, שבו יש נקודת רענון.

משם חוזרים ל-Malga Biancari.

כלומר, הגשר הוא רק אחד השיאים של המסלול – לא כל האטרקציה.

הגשר עצמו – הנתונים

אורך הגשר: 52 מטר

רוחב הגשר: 70 ס"מ

גובה מרבי מעל הערוץ: כ-40 מטר

גובה המעקה: 1.20 מטר

הגשר מאפשר מעבר של שני אנשים זה מול זה.

הוא תלוי באמצעות ארבעה כבלי פלדה, כאשר כל כבל בנוי ממספר חוטי פלדה בקוטר משמעותי.

זהו מבנה הנדסי מרשים מאוד ביחס למיקום שלו בתוך הערוץ.

האם הגשר מתנדנד?

כן, במידה מסוימת.

זהו גשר תלוי, ולכן אפשר להרגיש תנועה קלה כאשר הולכים עליו, במיוחד אם אנשים נוספים עוברים במקביל.

למי שאוהב גשרים וגובה – זו בדיוק החוויה.

למי שסובל מפחד גבהים – כדאי לקחת זאת בחשבון.

מה רואים מהגשר?

הגשר תלוי מעל הערוץ ומאפשר להסתכל לתוך Val Sorda.

המצוקים, הצמחייה, הערוץ והגובה יוצרים תחושה מאוד דרמטית.

מבחינת צילום, כדאי לצלם לא רק בזמן ההליכה על הגשר, אלא גם מהצד, כדי שיופיע כל הגשר כשהוא תלוי בתוך הערוץ.

זה הרבה יותר מרשים בפריים.

האם הגשר בטוח?

הגשר הוא מבנה קבוע שנבנה במיוחד למעבר מטיילים.

אבל צריך להבדיל בין הגשר לבין המסלול.

האתגר העיקרי הוא הדרך אל הגשר וממנו, משום שמדובר בשטח הררי עם ירידות, עליות וקטעים שעלולים להיות חלקים.

לכן צריך להישאר על השביל המסומן ולא להתקרב לשולי הערוץ.

האם המסלול קשה?

כן.

המסלול הרשמי מוגדר למטיילים מנוסים, ולא למי שאינו רגיל להליכה בשטח.

צריך נעלי טיולים או נעלי הרים עם אחיזה טובה.

לא הייתי יוצא למסלול עם כפכפים או נעלי ספורט חלקות.

מה קורה אחרי שחוצים את הגשר?

זה פרט חשוב מאוד.

אחרי הגשר הטיול לא נגמר.

המסלול ממשיך ועולה לכיוון מערות Campore.

לאחר מכן יש ירידה לכיוון Mulino del Cao, ומשם מתחילה הדרך חזרה ל-Malga Biancari.

כלומר, אם הגעתם לגשר וכבר התעייפתם – קחו בחשבון שיש עוד דרך לפניכם.

אפשר להגיע רק לגשר ולחזור?

אפשר ללכת לגשר ולחזור באותה דרך, אבל גם אז מדובר בכמה קילומטרים של הליכה בשטח עם שינויי גובה.

אם כבר הגעתם לאזור, המסלול המעגלי נותן חוויה מלאה יותר.

האם אפשר להגיע בתחבורה ציבורית?

זה מקום שהכי נוח להגיע אליו ברכב.

Malga Biancari נמצאת באזור הררי, והגישה בתחבורה ציבורית אינה פשוטה.

לכן למי שמתכנן טיול ללא רכב באזור ורונה, הייתי בוחר אטרקציה אחרת.

האם מתאים לילדים?

ילדים גדולים שמורגלים בטיולי טבע יכולים ליהנות מאוד.

עם ילדים קטנים צריך לקחת בחשבון את אורך המסלול, שינויי הגובה והקרבה לערוץ.

הגשר עצמו אינו מקום שבו הייתי נותן לילדים להתרוצץ ללא השגחה.

האם מתאים למי שמתקשה בהליכה?

לא הייתי ממליץ.

5.7 ק"מ, כמעט 300 מטר שינוי גובה, שטח טבעי ועליות וירידות – זה כבר טיול ולא "קפיצה לאטרקציה".

אם אתם מחפשים מקום וואו עם מעט מאוד הליכה, יש אפשרויות טובות יותר בצפון איטליה.

האם מתאים לעגלות או לכיסאות גלגלים?

לא.

המסלול אינו מתאים לעגלות תינוק או לכיסאות גלגלים.

כמה עולה?

הכניסה חופשית.

אין כרטיס ואין צורך בהזמנה.

הגשר נמצא בשטח פתוח.

שעות פתיחה

אין שעות פתיחה במובן של אתר עם קופה.

הגשר פתוח לציבור באופן חופשי.

עם זאת, מדובר במסלול טבעי ולכן צריך לעשות אותו בשעות האור בלבד.

במזג אוויר קשה לא מומלץ לצאת למסלול.

מתי הכי כדאי להגיע?

האביב והסתיו מצוינים לטיול.

בקיץ עדיף לצאת מוקדם, במיוחד ביום חם.

אחרי גשם צריך להיות זהירים במיוחד, מכיוון שהסלעים והשבילים יכולים להיות חלקים.

אם ירד גשם משמעותי או צפוי מזג אוויר סוער – עדיף לדחות.

מה לקחת?

נעלי הליכה טובות.

מים – במיוחד בקיץ.

כובע והגנה מהשמש.

טלפון טעון.

שכבה נוספת במזג אוויר משתנה.

ואם אתם מצלמים – סוללה נוספת או מטען נייד.

סיפור מעניין על בניית הגשר

הגשר נבנה בשנת 2012.

בגלל המיקום הקשה בתוך הערוץ, חלק משמעותי מהציוד והחומרים הועבר לאתר באמצעות מסוק.

העבודות נמשכו בפועל 37 ימי עבודה, והגשר נחנך ב-1 במאי 2012.

הגשר מחבר למעשה בין מערכות השבילים של Marano di Valpolicella לבין Sant'Anna d'Alfaedo.

מה עוד אפשר לשלב באזור?

אפשר לשלב את הגשר עם פארק המפלים של מולינה, שנמצא באזור ואלפוליצ'לה, או עם טיול באזור הכפרים של Valpolicella.

כך אפשר להפוך את היום ליום של טבע ונופים במקום לנסוע במיוחד רק בשביל הגשר.

למי אני ממליץ להגיע?

למי שאוהב:

טבע פראי

גשרים תלויים

גובה

קניונים וערוצים

מסלולי הליכה

צילום

מקומות פחות מוכרים

למי פחות מתאים?

למי שמתקשה בהליכה.

למשפחות עם עגלות.

למי שמחפש אטרקציה של 20 דקות.

למי שלא אוהב גובה.

למי שאין לו נעלי הליכה מתאימות.

השורה התחתונה

Ponte Tibetano della Val Sorda הוא מקום וואו אמיתי – אבל צריך להגיע אליו מוכנים.

52 מטר של גשר תלוי, כ-40 מטר מעל הערוץ, בתוך טבע פראי של Val Sorda.

הכניסה חופשית, יש חניה ב-Malga Biancari, והוא נמצא בערך 40–50 דקות מורונה.

מצד שני, מדובר במסלול של כ-5.7 ק"מ עם 284 מטר הפרש גובה, ולכן הוא מתאים בעיקר למי שאוהב טיולי טבע ומסוגל ללכת כמה שעות בשטח.

אם אתם מחפשים חוויה של "איך בנו דבר כזה כאן?" – בהחלט.

אם אתם מחפשים וואו עם מעט הליכה – יש לי מקומות אחרים בצפון איטליה שיהיו מתאימים לכם אפילו יותר.

ורונה






ורונה







logo בניית אתרים