גרמניה כתבות ומידע
מידע לדרך בגרמניה המלך לודוויג
ב-5.8 שנת 1845 נולד המלך לודוויג השני ,היום בדיוק בו נולד סבו , לודוויג הראשון משושלת ויטלספך ,תותחים רעמו והכריזו על הולדת הבן לנסיך מקסימיליאן שקראו לו על שמו של הסבא לודוויג .תולדות חייו של המלך לודוויג השני היו אפופות במסתורין וככה הוא רצה שיזכרו אותו
במידה רבה ,הדבר עלה יפה בידיו ,היה זה בלילה בתאריך 13.6.1886 כשהגופה של המלך המוזר משהו צפה על פני המים ולא רחוק משם ,הייתה שקועה בבוץ גופתו של הפסיכיאטר שלו .
אף אחד לא יודע מה היה שם או מה קרה שם .
ואפילו במשא הלוויה שלו כשאחרי הארון ,אחרי ארונו צועדים קרובי משפחתו ובני אצולה מכול רחבי אירופה ואפילו פשוטי העם שאהבו את המלך הזה, באותו זמן ,שצעד משא ההלוויה לעבר הכנסייה ,כנסיית סנט –מיכאל פתאום פרצה סערה עצומה וגשם ניתח ארצה ואפילו ברק פגע בכנסייה . אפילו השמיים בוכים על המת , ככה אמרו האנשים באותו משא לוויה.
בעיניהם של הגרמנים המלך הזה לודוויג ,היה מלך גיבור ,לא בגלל פעולות אמניות שהוא עשה למען בני עמו ,הוא עצמו עלה לשלטון בשנת 1864 והיה בסך הכול בן 18 והוא מלך בגרמניה 23 שנה .למעשה הוא מלך בדיוק כשאביו מת ,והוא עלה למלוכה הוא לא סיים את לימודיו אבל גם לא הכשירו אותו לתפקיד המסובך והקשה הזה .ראשי השלטון חשבו שיכולים להשתמש בו כבובה או יוכלו באמצעותו את צרכיהם אבל המלך לודוויג סירב לשחק את הבובה ולא היה מוכן לשמש כמריונטה.
וכבר בהתחלת הדרך שלו כשנכנס לתפקיד המלך ,הוא סירב לכול הניסיונות שניסו העוזרים שלו להגביל את דרכו ,להצר את צעדיו ולהגביל את דרכו .הוא החליט לעבור לגור במקום אחד של הארמון בפינה אחרת של הארמון ועוזריו ניסו למנוע את זה בטענה מוזרה משהו שיהיה קשה להעביר את כלי הניקוי ממקום למקום 03.34 ואז לראשונה הוא כועס עליהם ואומר להם אני אגור כיהן שאני ארצה והוכיח בכך את יכולתו ואת סמכותו בפני העוזרים .
המלך לודוויג כאמור עלה לשלטון כשהיה בן 18 ,מספרים בכתובים שהוא היה יפה תואר בחור גבוה ,גופו היה חטוב ,עיניו כחולות ושערו שחור היה ומתולתל .
היה לו טעם אומנותי מאד מעניין ,הוא אהב פילוסופיה ,אך בעיקר הוא אהב להתבודד .במסגרת טיוליו ,אומרים כשהוא היה מתבודד ,הוא היה פוגש אנשים פשוטי העם ואחר כך אלה יודעים לספר ממש בהתרגשות על המפגשים האלה .הם אהבו אותו אהבה רבה בעיקר בגלל המלים שהחליף איתם ,העם ממש לא סלח לממשלה שהייתה הקודמת ולמלך הקודם לדוד של המלך לודוויג.
בארמון לודוויג בנה לעצמו אולם שלם אולם משלו ,על הקירות צוירו לו סצנות מתוך האגדות הגרמניות וליד החדרים האלה בנה המלך גינות של דגלים שאותם הוא ראה בדמיונו ואת ההשראה של הבניה של הארמון הזה קיבל מארמון שנשרף בשנת 1935 במינכן ארמון הזכוכית ומהפביליון שנבנה בפריז ליד השאנז אליזה, בפביליון שהוצג ביריד העולמי ב-1867 .
הגן עצמו היה מבנה זכוכית וברזל ואת הגן הזה הציבו על גג בניין הארמון שפע צמחים צמחו שם , ובנו שם גן מלאכותי ובו שטו ברבורים.
אחת האהבות הגדולות ביותר של המלך לודוויג הייתה של המלחין ריקרד וגנר ,וגנר באותה תקופה היה אז בן אדם מבוגר אדם ,הוא היה אדם עני הוא היה במצב של חובות כספיים גדולים.
ולאורך כך הוא נאלץ לברוח ולהסתתר ,לודוויג יחל לחפש אותו עד אשר הוא מוצא אותו בעיר שטוטגרט, ווגנר לא מאמין למראה עיניו כשהוא פוגש את המלך לודוויג ,מלך צעיר יפה, שהיה מוכן אפילו לשלם לו את כול החובות ואפילו לתת לו בית ,אבל ריגרד וגנר אמר באותה תקופה נשמתו כה עשירה ונהדרת שאני פוחד החיים שלו יעברו כמו חלום אלוהי ויעלו מעולם גס.
ובדבר הזה במידה מסוימת מידה של צדק.
הם הכירו והחלו להתחבר הם החלו לכתוב מכתבים לזה אחד לשני מכתבים שלימים נקראו מכתבי אהבה ,החברות הזאתלמעשה גרמה למלך לודוויג צרות גדולות כי וגנר לא היה אהוד במיוחד על העם , והסיבה לכך שהוא חי עם אישה ללא ברית נישואין בת זוגו שנקראת קוזימה.
קוזימה הייתה אשתו של פון-בולו שהוא היה פקיד בחצר המלוכה ,והדבר גרם לאנשים לספר ולרמוז שלמלך לודוויג יש נטיות הומו-סקסואליות .
אבל המלך לודוויג מאמין לוגנר שהוא וקוזימה מקיימים קשרים טהורים ורוחניים בלבד .ולכן הוא מכריז וחותם על מסמך שהוא מאמין ביושר של הגברת פונ-בולו . את המכתב מפרסמים בעיתון, אבל לודוויג לפתע מגלה כי שני הילדים של קוזימה הם ילדיו של וגנר .לודוויג מאד מקבל את זה קשה ,הוא כואב את הקשר הזה כואב את הצער של השקר של וגנר ומנתק את הקשר איתו.
נשים רבות אהבו את המלך לודוויג וכול המדינה ציפתה בכיליון עיניים ליום נישואיו ,אבל הוא עצמו לא ממש התעניין בנשים ,כי כשהיה ילד קטן משפחתו הרחיקה ממנו נערות והקשרים שלו עם אימו לא היו במצב הכי טוב ,כך קרה שדמות נשית הוא הכיר רק מסיפורי האגדות.
אבל הייתה אישה אחת שבאמת הרשימה אותו הייתה זאת בת דודתו אליזבט היא הייתה מבוגרת ממנו והייתה קצת דומה לו. היא הייתה יפה ואינטליגנטית .אבל כשהחלו קשריהם להתהדק נישאה אליזבט ופרנץ יוזף ,הקיסר האוסטרו-הונגרי .והיא למרות שהיא הייתה נשואה לקיסר הקשר עם בן דודה היה לה מאד קרוב ומפעם לפעם ולעתים קרובות היא מגיעה לבקר אותו ,אבל לודוויג מבין שאליזבט כנראה אף פעם לא תהיה בחיקו .לכן הוא מחליט לחזר אחריה הקטנה אחותה הקטנה סופי, שהרשימה אותו ביצירות הניגון שלה היא ניגנה בעיקר את וגנר ,הוא מתחיל לכתוב לסופי מכתבים וחש שהוא אוהב אותה . הוא מאמין שככול שהתקרב הזמן היחסים ביניהם יתפתחו וכשהוא מציע לשאת אותה כול המדינה מוחאת בהתרגשות כף .
חורטים את תמונתם של בני הזוג על מטבעות ,מכינים כרכרת זהב שהייתה אמורה לשאת אותם ביום החתונה ואפשר לראות אותה את הכרכרה הזאת עד היום בטירת נים-פר-בורג שנמצאת במינכן .
אפילו רוכשים רהיטים לטובת האירוע בפאריז אבל עדיין לודוויג לא חש אהבה ומשיכה לסופי .לעתים רחוקות הוא מנשק אותהעל מצחה , ולא יותר.
יום אחד ערב אחד לודוויג נכנס לחדרה עם הכתר, ומבקש שתניח אותו על הראש .היא חורטת את האירוע הזה על ליבה אבל מבינה שהוא למעשה לא אוהב אותה כאדם אלא הוא מנסה להפוך אותה למלכה וכתוצאה מכך אולי יתאהב בה.
לודוויג דוחה את החתונה פעמיים והדבר הזה גורם לסופי לחשש .אביה של סופי כועס על העניין הזה ודורש החלטה ברורה , או שאתה מתחתן עם ביתי או שאתה מבטל .
האולטימאטום הזה מכעיס מאד את לודוויג שהוא ראה את עצמו כמלך אבסולוטי ולא היה מוכן לקבל התניה כזאת מצד מישהו שהיה נתינו .
הוא כועס ומחליט לתרץ בכעסו את ביטול החתונה. ולכן סופי מחותנת עם אציל צרפתי ולודוויג עושה עצמו כמתאבל ,אבל ביומנולימים גילו שהוא כתב ביום החתונה 'האיום ביותר לא התרחש' .
הייתה שחקנית מאד מעוניינת הונגריה פונבויבסקי שלודוויג מאד התלהב ממנה כשהיא שיחקה את מריה סטיוארד בגיל 20 לודוויג לא הבין שפונבוינססקו משחקת את מריה סטיאודר והוא התאהב במריה סטיוארד והוא מנסה לנהל רומן עם מריה סטייוארד.
