מוזיאונים מעניינים בספרד

מוזיאון גוגנהיים בבילבאו  

בילבאו נמצאת בחבל הבקסים (Basque Country) בצפון ספרד.
והאזור מאופיין במגוון רב של נופים כמו: הרים גבוהים, גבעות מיוערות ושדות חיטה רחבי ידיים. העיר עצמה, נבנתה במאה ה- 14 ונודעה כעיר תעשייה עד שנות ה- 90 של המאה הקודמת.
באותה תקופה נבנה מוזיאון גוגנהיים (Guggenheim museum) שבו יש תערוכת אומנות.


מוזיאון גוגנהיים
לקראת סוף המאה ה- 20 העיר בילבאו נכנסה למשבר גדול, האבטלה הייתה גבוהה מאוד, הפשיעה הייתה
בכל מקום בעיר ובנוסף המצב הסוציו – אקונומי של העיר היה רע.


בשל מצב זה, הרשויות במדינה החליטו להקים בעיר מוזיאון, כדי להפוך את העיר ליעד תיירותי שיגרום לשיפור הכלכלה ומצב העיר. העבודה על תכנון המוזיאון נתנה לאדריכל המפורסם פרנק גרי (Frank Gehry) שתכנן ברחבי העולם בניינים מרשימים ומעניינים.

מוזיאון גוגנהיים נבנה בסגנון הדה – קונסטרוקטיבי (Deconstructivism), סגנון אשר מתאפיין בצורות לא קונבנציונליות
אשר בנויות בצורות מעניינות ולא מוגדרות.

בגלל מורכבותו של המבנה פרנק גרי השתמש בתוכנת מחשב לתכנון מטוסים בכדי לתכנן את המבנה. המבנה מכוסה בלוחות טיטניום שנותנות למבנה את מראהו המיוחד.
המוזיאון ממוקם על גדות נהר הנרביון (Nervion River) ובצורתו המעוקלת מבחוץ, המוזיאון נראה כמו סירה השטה על המים.
מחוץ למוזיאון יש מספר פסלים מעניינים ובהם פסל הכלבלב של ג'ף קונפ המכוסה בפרחים בצבעים שונים.

בתוך המוזיאון יש אולם מרכזי גדול (גובהו יותר מ- 50 מטרים) והוא מוביל לגלריות שונות.
לאולם זה יש צורה מורכבת ומעניינת, הקירות מעוקלות, חלקים מהקיר בולטים מהקירות ואף חלק מהקירות בנויים מזכוכית.
חלק מהתקרה של אולם זה בנויה מזכוכית כדי לאפשר כניסה של אור טבעי.

הגלריות השונות ממוקמות ב- 3 קומות שונות וחלק מגלריות אלה צופות למטה לאולם המרכזי.
בנוסף, חלק מהגלריות במוזיאון מצופות אבן וחלק מצופות בלוחות הטיטניום המיוחדות של המבנה.
לחלק מגלריות אלה צורות מורכבות ומעניינות.

בנוסף, כמו לאולם המרכזי, גם לגלריות יש קירות מסך במיקומים מיוחדים כדי להכניס אור למבנה.
אבל, האור המוכנס למבנה אינו מגיע בצורה ישירה לפריטי האומנות כדי לא לפגוע בהן.

המוזיאון היהודי בגירונה 

המוזיאון היהודי מגולל את תולדות הקהילות היהודיות שהיוו חלק מן הנוף האנושי בקטלוניה משך יותר משש מאות שנה.
למרות שנות היעדרות רבות בעקבות הגירוש בשנת 1492 ,שמרה גירונה את זכר אלה שהעניקו לה את הכינוי "עיר ואם בישראל" ,המוזיאון מקבץ את המורשת,ומציג את המסורת המהווה חלק בלתי –נפרד מן העיר.

המידע באדיבות מוזיאון היהודי בחירונה

הקאל בחירונה (גירונה)

בלב הקאל של גירונה ,משמרות חצרות כגון זו את נשמת החיים היהודית שפיעמה כאן משנות דור, במרחבים ספוגי ניחוחות בית ומשפחה. שררה שלווה נעימה, תססו החיים, מקומות בהם דרו בכפיפה אחת הלכה ומסורת אבות עם הזיכרון ,פינות חמד בוהקות בירקותן, מדיפות ריח עפר לוח, ופכפוך המים העולץ עולה בהן מרחבי הקאל שנארגו טקסים קדומים ומסורת עד.
פינות חיים פתוחות לעולם פנימי ובטוח, מרחבים שלווים רוגעים ,הרחק מהמולת העיר ושאון רחובותיה.

אורח החיים בחירונה (גירונה)

אורח החיים
הטקס החשוב ביותר ביהדות הוא טקס הנישואין ,המאפשר לקיים את מצוות "פרו ורבו" במלאת שמונה ימים להולדת תינוק זכר, נהגו
למול את הרך הנולד ,לזכר הברית שציווה אלוהים את אברהם ,המסמלת את הברית המיוחדת של ימי-הביניים נהגו המשפחות לציין את הלידה בטקס המכונה "ביז'ולה" ,ענייני טומאה וטוהרה תפסו חלק נכבד מסדר היום.
עיקר ההיטהרות היא טבילה במקווה טוהרה או במי מעיין חיים, מנהג בו חויבו בעיקר הנשים, שכן, כידוע , בתקופת המחזור החודשי נאסר על מגע בין גבר לאישה, ובסיומו מחויבת האישה ברחצה מטהרת במקווה.

הרובע היהודי בקטלוניה (הקאל)

הרובע היהודי בערי קטלוניה כונה בשם קאל. והיו בו בית-כנסת,מקווה, מאפייה,אטליז ומוסדות וגופים נוספים.
הדרושים לקיום אורח חיים יהודי ,משך תקופה מסוימת,התנהלו החיים בהרמוניה ובשלווה מסוימת אולם במאה ה-15 הפכו ההתנכלויות ואש השנאה כלפי היהודים את רובעי הקאל לאתרים מוזנחים,למקומות בידוד חתומים ,שתושביהם חויבו להישאר בהם והיציאה מהם נאסרה עליהם.


דמויות בולטות בין יהודי קטלוניה
מהוות פרק חשוב בידע של ימי –הביניים אסכולת הקבלה של גירונה היוותה מופת לחוכמה היהודית, והעניקה לעיר שם עולמי .

משה בן נחמן
המקובל מגירונה מי שהיה הסמכות הדתית והחוקית הגבוהה ביותר בתקופתו בחצי האי האיברי נולד בגירונה בשנת 1194 הוא היה פילוסוף ,פרשן תלמוד, מקובל. פייטן ורופא דגול והוכר גם בשמות רמב"ן נחמידס או בונסטרוק סה פורטה.
לקראת סוף ימיו עלה לארץ ישראל,ממנה כתב אגרות רוויות געגועים לגירונה עירו הוא נפטר בעכו , בשנת 1270 לערך חותם הארד שלו ועליו כתובת עברית : "משה בן –רבי נחמן גירונדי נוח נפש חזק" השתמר.



במה עסקו חברי הקהילה
המקצועות הנפוצים בקרב היהודים בימי-הביניים היו מלאכה זעירה מסוגים שונים ומסחר.גברים רבים ולא מעט נשים מבין חברי 


הפרעות
במאה ה-14 פשטו מתקפות אלימות נגד הקהילות היהודיות ,ששיאן היה גל הפרעות שהכה ברבעים היהודיים בקיץ קנ"א לאורנטיוס הקדוש, ב-10 באוגוסט אותה שנה, מצאו חברי הקהילה היהודית,שם נותרו כלואים משך יותר משבעה-עשר שבועות ,עד שהותר להם לשוב לבתיהם בקאל.



המתנצרים
המתקפות התכופות נגד הקהילות היהודיות הביאו רבים להמיר את דתם לנצרות.אף שהיו מי שנטבלו מתוך אמונה אמיתית ורצון חופשי ,הרוב נאלצו להיטבל עקב לחץ וכפייה .רבים מן המתנצרים המשיכו לקיים בהסתר את מצוות היהדות.בשנת 1478 ייסדו המלכים הקתוליים את בית-המשפט של אוכלוסיית המתנצרים ,שנחשדו בעיניהם כיהודי סתר.


הגירוש
על-פי הגירוש, היה על כל היהודים שלא הוטבלו לנצרות לעזוב את מקומות מושבים ב-31 ביולי 1492 ,אף שמעטים בלבד יצאו את שערי ספרד, היו התוצאות מחרידות ,הגירוש שם קץ לפלורליזם התרבותי נוצרי ,מוסלמי ויהודי והשאיפה לכונן בה חברה אחת, הומוגנית,תחת שלטון הצלב הנוצרי , הביאה לאובדן תרומה תרבותית חשובה ולחתימת תקופה של דו-קיום מעשיר וססגוני.




הגלות
בקיץ 1492 עזבו את המקום שמזה מאות שנים היא חלק ממנו, מותירים מאחור היסטוריה משותפת וחבל ארץ שהיה להם בית הם נטלו עמם מסורות, מנהגים וטקסטים; הפכו שומריו של זיכרון עם השנים,הילתה של תרבות עתיקות יומין זו ממשיכה להתקיים עדיין ברחובות רובעי הקאל. יהודי קטלוניה היו גיבוריו של מסע ארוך. הם יצאו אל מעבר לים,תרים אחר אופקים חדשים הקורצים בתקווה מחודשת,לעתיד ספוג כיסופים וזכרי האתמול.

שחזור המורשת היהודית בחירונה (גירונה)

בשנת 1987 פתחה עיריית גירונה במבצע שחזור הקאל. בשנת 1997 נחנך המכון למחקרי הרמב"ן,וביולי 2000 נפתחו האולמות
הראשונים במוזיאון היהודי, מרכז בונסטרוק סה פורטה הכולל את שני הגופים, נמצא באותו מקום בו ניצב בית-הכנסת האחרון בגירונה ,שנמכר על-ידי האלג'מה בחודש יולי 1492 ,מועצת הקאל של גירונה היא הגוף המנהל את המרכז וחבריו הם נציגים מעיריית
גירונה, ממועצת המחוז של גירונה ומן הג'נרליטאט של קטלוניה .מטרותיה העיקריות של מועצת הקאל הן שיקום
רחובות הקאל, שחזור והפצת ההיסטוריה היהודית של העיר.