ניצנה-עוג'ה אל חפיר
מידע לדרך
מלונות שכדאי להכיר
גילוי נאות
אם תזמינו מלון בבוקינג (בבאנר שלמטה) אנחנו מקבלים עמלה קטנה מבוקינג.
העמלה מאפשרת לנו לרכוש תמונות ולהמשיך ולתחזק את האתר.
נודה לכם אם אתם טסים לחו"ל, שתבצעו את ההזמנה כאן אצלנו באתר.
לכם זה לא עולה יותר, ולנו העמלה מבוקינג עוזרת להחזיק את האתר.
לחצו על הבאנר וכנסו לבוקינג להזמנה.
תודה, ושתבורכו בכל הברכות,אמן.
ניצנה-עוג'ה אל חפיר
מסלולי טיול ומידע
החל במאה השלישית לפני הספירה נודע המקום כישוב נבטי. בזמן שלטונה של האימפריה הביזנטית הגיע המקום לפריחה ושגשוג, ובמקום נמצאו שלוש כנסיות מאותה התקופה שנשתמרו עד היום, ומצודה מלבנית שגודלה 85 X35 מטרים, מוקפת חומה עם חמישה מגדלים מרובעים. בחצר המצודה היה מאגר מים מקורה בקשתות. יסודות המצודה היו שייכים, כנראה, למתחם של מקדש נבטי. הפפירוסים של ניצנה שהתגלו ב'גניזה' של שתי כנסיות בניצנה, הם ממצא בעל ערך עליון להכרת ההתיישבות בנגב בתקופה הביזנטית במאות ה 7-6 לסה"נ.יגאל גרנות
ניצנה-עוג'ה אל חפיר
שם העיר ניצנה נרשם בהם: Nessana . מן הפפירוסים של ניצנה, עולה שבמקום שכנה יחידה צבאית של פרשים.היישוב "ניצנה" ננטש, כנראה במאה ה-9, בעקבות השפעת עול המיסוי הכבד של שלטון הכיבוש המוסלמי – על התושבים החקלאיים.
אחרי המאה התשיעית ננטש המקום ועד בוא השלטון העותמאני לא היה במקום איש ואילו בזמן התורכים (הכוונה בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה) היו ליד תל ניצנה מעט בדואים ויחידת חיילים קטנה בניהול של סמל. ובנקודה הזו מתחיל סיפורנו: התורכים קראו למקום עוג'ה אל חפיר ולא ברור עד היום מה מקור השם המפואר הזה.
הגרסה המקובלת היא שהתורכים תכננו להקים שתי עיירות האחת בעוג'ה והשנייה בביר חפיר שאיננה רחוקה משם. ואולם ביר חפיר הייתה רחוקה להם אז הם הקימו רק עיירה אחת שקראו לה עוג'ה אל חפיר (עוג'ה פרושו בערבית הפתלתל – שם שמתאר את פיתוליו של הואדי של ניצנה).
הגרסה ששמענו מאלון גלילי מפולפלת ונחמדה יותר: מלכתחילה נקרא המקום עוג'ה בלבד (כדי לציין באמת את פיתוליו של נחל ניצנה) ובו ישבה כיתת חיילים תורכיים בפיקודו של סמל (שוויש).
והם ניהלו, שמרו ויצגו את הסולטן במקום. פעם אחת קיבל הסמל מכתב רשמי מהסולטן התורכי בכבודו ובעצמו: "עליך לכבוש את ביר חפיר למען האימפריה התורכית". הסמל הנבוך לא ידע את נפשו מרוב דאגה: באזור יש שני מקומות בשם הזה – האחד בתוך תחום סיני שהיה בידי הבריטים ושם ישב הצבא האנגלי הגדול (ולו רק 3 חיילים....)
והשנייה ממזרח לעוג'ה שם ישבו כמה משפחות בדואיות ליד הבאר. הסולטן כנראה התכוון למקום שהיה בידי הבריטים והסמל המסכן הזה לא ידע מה לעשות. הוא פנה בייאושו לקאימקם (מושל העיר) של באר שבע שיגיד לו מה לעשות. הלז אמר לו שזה מחוץ לתחומי האחריות שלו ושישבור את הראש. הסמל חזר לעוג'ה אבל וחפוי ראש והסתובב מיואש במקום.
בעוג'ה חיה זקנה בדואית אחת, שחורת עור וגדולת מימדים שראתה את הסמל מסתובב ככה בייאושו והיא שאלה אותו מה הבעיה שלו. הוא סרב תחילה לענות לה אך אחרי שאמרה לו שניסיונה בחיים יכול לעזור לו התרצה וסיפר לה את הבעיה. היא אמרה לו שהפתרון פשוט מאוד: יש ביר חפיר גם ליד עוג'ה שבה יושבים רק איזה שלושה בדואים, יצא לשם, "יכבוש" את
המקום ובא לציון (לשולטן ולו) גואל. וככה הוא עשה: לקח את חייליו, הלכו לשם, מצאו את המקום ריק מתושבים, תקעו
שם את הדגל התורכי, דווחו לשולטן שכבשו את ביר חפיר והכל בא על מקומו בשלום. כמובן שבגלל ה"כיבוש המפואר" הזה
שינו מיד את שם המקום לעוג'ה אל חפיר. (עוג'ה אל חפיר – כי המקום עם הבאר הוא החשוב יותר במדבר). כך קרה שבמלחמת השחרור שוחררה בעצם עוג'ה אל חפיר ורק אחר כך החליטה ועדת השמות להחזיר לאתר את שמו המקורי – ניצנה
(שכן בתקופה הביזנטית היה שמו באמת נסנה – כפי שנמצא ב"פפירוסים של ניצנה").
מאת
יגאל גרנות מדרשת בן גוריון בנגב
