צפרו מרוקו
מידע לדרך
צפרו\ספרו מרוקו
מסלול טיול ומידע
ספרו (צפרו) ממוקמת בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של ואדי אגאי, שעל פי עדויות ששמעתי, עלה על גדותיו בסוף המאה ה - 19, וגרם לאבידות בנפש ולנזקים כבדים בקרב התושבים, ובהם יהודים רבים.
כיום הוא נחל אכזב היות ושואבים את מרבית המים לצורכי השקייה.
ספרו מרוחקת 28 ק"מ דרומית מזרחית לפאס על כביש P20. יש בה תנאים טבעיים שהופכים אותה למקום נופש ומנוחה. העיירה ממוקמת על רמה בגובה של 850 מ' דבר שמקנה לה אקלים מאוד נוח לאורך כל ימות השנה.
בעיר שפע של עצי פרי כגון: דובדבנים, שקדים אגסים תפוחי עץ ועוד.
כל שנה בחודש יוני חוגגים בספרו את חג הדובדבנים, שבו בוחרים את מלכת הדובדבנים.
זו אחת הסיבות שתגיעו אליה.
סיבות נוספות בקרבת העיירה ישנו מפל מים מרשים, שאפשר להגיע אליו ברכב קטן, וכמובן לטבול במים המתוקים והקרים הנופלים מגובה של כ – 15 מטרים אל מקווה מים.
ככר מולאי אל חסן
צפרו\ספרו מרוקו
זו הכיכר הראשונה שתפגשו כאשר תגיעו לעיירה בכל אמצעי התחבורה.
בצדה השמאלי של הכיכר נמצא שער הכניסה למדינה.
ברחבה שמימנכם נשלמת עתה בנייתו של מבנה מרוקני מסורתי מרשים, שאמור לשמש כבית העירייה החדש.
מפלי ואדי אגאי
צפרו\ספרו מרוקו
המפלים נמצאים מערבית לעיירה. מכיכר מולאי אל חסן ממשיכים עם הכביש וחולפים על גשר אבן שבנוי על הנחל.
הכביש מתפתל שמאלה, ואתם ממשיכים עם העיקול ימינה במעלה הגבעה.
ממשיכים עוד כ - 150 מטרים ואז פונים ימינה לדרך עפר שסלולה בחלקה.
עם השילוט ממשיכים עוד 2 ק"מ נוספים עד לקצה הדרך ובה רחבה לחניה.
מהרחבה יש ירידה במדרגות נוחות לתחתית המפלים.
אין ספק פינת חמד יפהפיה ומומלץ בהחלט להגיע לכאן!
ספרו מרוקו והיהודים
היסטוריה יהודית
אין ספק שיהודים גרו בה באלפיהם, יש האומרים שהם היוו בה, לעיתים, רוב.
יש עדויות על כך שיהודים רבים היו בורחים אליה מפאס, כל אימת שהמוסלמים המקומיים התנכלו להם.
כן ישנה בסיפרות התייחסות לכך שבסיפרו היו מספר רב של ישיבות ותלמודי תורה.
היהודים ברובם עלו ארצה עם החלת השלטון המוסלמי בשנת 1956, ובמרוצת שנות השישים.
המיעוט שנשאר ובהם בני משפחת טובלי, שאת בן המשפ' עו"ד במקצועו אני מכיר אישית.
הם העתיקו את מקום מגוריהם לפאס השכנה.
בית הכנסת בספרו מרוקו
בית הכנסת העתיק ביותר בסיפרו נקרא סלת דל חכם – על שם החכם ר' דוד אראג'יל שהיה בין מגורשי ספרד שהרחיק עד יפרו
הואדי החוצה את העיר לשתיים קרוי בפי תושבי סיפרו גם בשם ואד אליהודי, כלומר נחל היהודים.
ה”מלאח” כונה בתחילה קסר אלכופר, כלומר מבצר הכופרים והכוונה, כאן ליהודים.
ה”מלאח” בספרו - יש “מלאח” שמור בצורה יפה מאוד. אפשר לראות את חריצי המזוזות במשקופי הדלתות, עדות לתושבים יהודים רבים שחיו, כאן, בעבר.
הכניסה ל”מלאח” דרך באב (שער) מקראם הנמצאת בכיכר מולאי אל חסן.
טיילו בינות לבתים הגבוהים והרחובות הצרים והמפותלים שבצידם לא מעט חנויות ושווקים.
אתם יוצאים מה”מלאח” בסמוך למסגד הגדול.
בסמוך למסגד נמצא בית הספר ותלמוד תורה "אם הבנים" שבו היו 12 כיתות חדר אוכל ובית כנסת.
במקום שומר שישמח להראות לכם את ביה"ס והכיתות, אך לא את בית הכנסת משום שהמפתחות נמצאים אצל יו"ר הקהילה היהודית בפאס.
בית העלמין
נמצא בכניסה לעיירה, בצד ימין, כאשר באים מכוון פאס.
שער גדול עם דלת ברזל גדולה הצבועה בצבע חום בהיר ועליה כתובת ברזל "בית החיים".
השער מקורה אריחים ירוקים.
בית הקברות נחלק לשניים אחד ישן, והשני חדש.
שער קטן בחומה מחבר את שני החלקים של בית העלמין.
בית הקברות שמור באופן יוצא מן הכלל טוב, ופעם בשנה עורכים בו הילולא לזכרו של רבי רפאל משה אלבז זצ"ל.
כן ישנן במקום נקודות הציון של ידועי שם נוספים ובהם:
ר' שאול ישועה, ר' אהרון אלבז, ר' ראובן אעני, ר' יהושע זכרי.
