הר הקויה יפן מידע אתרים ואטרקציות

הר קויה יפן – המדריך המלא: אתרים, מקדשים, אטרקציות, לינה ואיך להגיע

הר קויה-- – Koyasan – 高野山 הוא אחד המקומות המיוחדים ביותר ביפן למי שרוצה להכיר לא רק את יפן המודרנית, אלא גם את הצד הרוחני, ההיסטורי והמסורתי שלה.

קויאסאן נמצא במחוז וואקאיאמה, באזור ההררי של חצי האי קִי, דרומית לאוסקה. למרות השם "הר קויה", כשמגיעים לכאן מגלים למעשה אזור שלם של מקדשים, מנזרים, יערות, בתי קברות עתיקים ומבנים דתיים.

זהו אחד המרכזים החשובים של זרם השינגון – Shingon Buddhism, זרם בודהיסטי אזוטרי שהגיע ליפן מסין באמצעות הנזיר היפני קוקאי, המוכר בשם קובו דאישי.

קוקאי הקים כאן את המרכז הדתי שלו בתחילת המאה התשיעית, ובשנת 816 קיבל אישור להקים בקויאסאן מרכז ללימוד ותרגול. במשך יותר מ־1,200 שנה התפתח המקום והפך לאחד המרכזים החשובים של הבודהיזם היפני.

כיום נמצאים באזור קוי יותר ממאה מקדשים, וחלק מהמקדשים אף מאפשרים למטיילים ללון בהם.

קויאסאן הוא גם חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו "האתרים הקדושים ודרכי העלייה לרגל ברכס הרי קי", יחד עם אתרים קדושים נוספים באזור.

מה הופך את קויאסאן למיוחד כל כך?

הייחוד של קויאסאן הוא שלא מדובר במקדש אחד שמגיעים אליו, מצלמים וממשיכים.

זהו מקום שבו הדת, הטבע וההיסטוריה נמצאים ממש אחד בתוך השני.

אפשר ללכת בתוך יערות של עצי ארז עתיקים, לעבור בין מקדשים, לראות נזירים, להיכנס לאולמות תפילה, לטייל בין אלפי מצבות עתיקות, להשתתף בחלק מהפעילויות הדתיות ואפילו לישון במקדש בודהיסטי.

לכן בעיניי, מי שכבר עושה את הדרך מאוסקה צריך לשקול ברצינות לינה של לילה אחד בקויאסאן, ולא להסתפק בביקור קצר.

איך מגיעים להר קויה?

הגעה מאוסקה

הדרך הנוחה והמקובלת היא בתחבורה ציבורית.

מאזור Namba באוסקה נוסעים ברכבת של חברת Nankai לכיוון Gokurakubashi.

ב־Gokurakubashi עוברים ל־Koyasan Cable, הרכבל שמטפס אל אזור קויאסאן.

הנסיעה ברכבל קצרה, בערך חמש דקות, אבל היא חלק יפה מהדרך משום שאתם ממש מטפסים מהעמק אל אזור ההר.

חשוב מאוד

כאשר אתם מגיעים ל־Koyasan Station, אתם עדיין לא במרכז המקדשים.

זה דבר שמטיילים לפעמים לא מבינים מראש.

מהתחנה ממשיכים באוטובוס המקומי אל אזורי המקדשים השונים. קויאסאן עצמו פרוש לאורך אזור הררי, ולכן כדאי לדעת מראש לאיזה מקדש או אתר אתם רוצים להגיע.

הגעה משדה התעופה קנסאי

מי שנוחת ב־Kansai International Airport – KIX יכול להשתמש ברכבת Nankai.

אחת האפשרויות היא לנסוע משדה התעופה לכיוון Tengachaya, ושם להחליף ל־Nankai Koya Line.

אפשר גם להגיע קודם ל־Namba ומשם להמשיך לקויאסאן.

הדרך כוללת רכבת, החלפה ורכבל ולכן כדאי להקדיש לה זמן ולא לבנות על ביקור קצר מאוד ביום הנחיתה.

איך מתניידים בתוך קויאסאן?

כאן חשוב להבין את המבנה של המקום.

אין "מרכז אחד" שבו נמצאים כל האתרים.

האזור כולל מספר מוקדים, וביניהם:

Daimon – השער הגדול
Danjo Garan – מתחם המקדשים המרכזי
Kongobuji – המקדש הראשי
Tokugawa Mausoleum – המאוזוליאום של משפחת טוקוגאווה
Okunoin – אוקונואין

חלק מהמרחקים אפשר לעשות ברגל, ובחלק מהמקרים נוח יותר להשתמש באוטובוס המקומי.

במפת קויאסאן הרשמית מופיעות תחנות כמו Senjuin-bashi, Reihokan-mae, Kongobuji-mae, Okunoin-guchi, Ichinohashi-guchi ועוד.

הטיפ שלי

אל תבנו מסלול לפי "אני אגיע ונראה".

עדיף להחליט מראש מה רוצים לראות ולבנות מסלול לפי אזורים. כך תחסכו הליכות מיותרות הלוך וחזור.

מה לראות ולעשות 

1. Daimon – השער הגדול של קויאסאן

מה זה?

Daimon – 大門, שפירושו "השער הגדול", הוא השער המרשים שמסמן את הכניסה ההיסטורית לקויאסאן.

זה לא סתם שער כניסה דקורטיבי. במשך מאות שנים הוא סימן את הכניסה לאזור המקודש.

השער הנוכחי נבנה בשנת 1705, לאחר שהשער הקודם נהרס בשריפות ובפגיעות ברק.

גובהו כ־25.1 מטרים והוא בנוי כמבנה גדול בעל שתי קומות. משני צדדיו נמצאים פסלי שומרים גדולים של דמויות Vajradhara.

מה מעניין לראות?

כדאי להסתכל לא רק על השער עצמו אלא גם על שני הפסלים הגדולים שבצדדיו.

הם נועדו לשמור על הכניסה למקום הקדוש.

מעל השער נמצאת גם כתובת הקשורה לאמונה שקובו דאישי ממשיך להיות נוכח בקויאסאן ולפעול למען בני האדם.

איך מגיעים?

אפשר להגיע אליו באוטובוס המקומי מאזור תחנת Koyasan.

הוא מופיע במפת התחבורה של קויאסאן כתחנת Daimon.

כמה זמן להקדיש?

כ־15–30 דקות מספיקות בדרך כלל לעצירה, צילום והתרשמות.

אבל אם אתם אוהבים צילום ואדריכלות, אפשר להקדיש יותר.

טיפ

זה מקום מצוין להתחיל ממנו את הביקור אם אתם רוצים להרגיש שאתם נכנסים אל קויאסאן ההיסטורי.

2. Danjo Garan – דנג'ו גאראן

אחד המקומות החשובים ביותר בקויאסאן

Danjo Garan – 壇上伽藍 הוא אחד משני המרכזים הקדושים החשובים ביותר בקויאסאן, יחד עם אוקונואין.

זהו למעשה המקום שבו התחיל קוקאי לבנות את המרכז הדתי שלו.

לפי המסורת, קוקאי עצמו עסק בהכשרת המקום ובהקמת המבנים הראשונים.

המתחם נחשב לביטוי של העולם הרוחני המיוצג ב־Mandala, והוא כולל מספר מבנים חשובים.

Chumon – השער המרכזי

כשנכנסים לאזור דנג'ו גאראן מגיעים אל Chumon.

השער הנוכחי שוחזר לאחר שהמבנה הקודם נהרס בשריפה בשנת 1843.

במתחם נמצאים פסלים של ארבעה שומרים, שנועדו להגן על המקום.

למה זה מעניין?

זהו מקום טוב להבין עד כמה המתחם עבר שינויים לאורך מאות שנים.

מצד אחד אתם רואים מבנה חדש יחסית, ומצד שני הוא משחזר מסורת ומבנה שהיה חלק מהמקום במשך מאות שנים.

Konpon Daito – הפגודה הגדולה

זהו כנראה המבנה שהכי קל לזהות בתמונות של קויאסאן.

ה־Konpon Daito היא פגודה גדולה ובולטת בתוך מתחם דנג'ו גאראן.

היא מהווה חלק מרכזי בתפיסה הדתית של המתחם.

כדאי להקדיש זמן להסתובב סביבה ולא רק לצלם את החזית.

Kondo – האולם המרכזי

בתוך דנג'ו גאראן נמצא גם Kondo, האולם המרכזי.

זהו אחד המבנים הדתיים החשובים במתחם.

ביקור במקום מאפשר לראות מקרוב את הסגנון האדריכלי והאמנות הדתית של קויאסאן.

מידע שימושי

לפי טבלת התעריפים הרשמית, הכניסה ל־Kondo עולה כיום 500 ין למבוגר, ושעות הפתיחה הן בדרך כלל 08:30–17:00, כאשר קבלת המבקרים מסתיימת ב־16:30.

המחירים והשעות עלולים להשתנות בחגים ובאירועים מיוחדים, ולכן כדאי לבדוק לפני ההגעה.

כמה זמן להקדיש לדנג'ו גאראן?

אני ממליץ על 45–90 דקות, תלוי אם נכנסים למבנים או רק מסתובבים במתחם.

אם אתם אוהבים אדריכלות, היסטוריה ודת – אל תמהרו.

3. Kongobuji – מקדש קונגובוג'י

זהו אחד המקומות החשובים ביותר בקויאסאן.

Kongobuji הוא המקדש הראשי של זרם השינגון בקויאסאן.

כאן מקבלים תחושה ברורה יותר של חשיבותו של קויאסאן כמרכז דתי.

מה רואים?

בתוך המקדש אפשר לראות אדריכלות יפנית מסורתית, חדרים מעוטרים, דלתות עם ציורים ומבנים היסטוריים.

אחד הדברים המפורסמים ביותר הוא Banryutei, גן אבנים יפני גדול.

זהו מקום שכדאי לא רק לצלם אלא גם לעצור ולהסתכל על האופן שבו הגן בנוי.

כמה עולה?

לפי המחירון הרשמי העדכני, הכניסה למבוגר עולה 1,000 ין, ושעות הפתיחה הן בדרך כלל 08:30–17:00, עם קבלת מבקרים עד 16:30.

איך מגיעים?

אפשר להגיע באוטובוס המקומי ולרדת בתחנת Kongobuji-mae.

המקום נמצא באזור המרכזי של קויאסאן ולכן ניתן לשלב אותו בקלות עם דנג'ו גאראן ומקומות נוספים.

כמה זמן?

כ־45–60 דקות.

אם אתם אוהבים גנים יפניים ואדריכלות, הייתי משאיר יותר זמן.

4. Okunoin – אוקונואין

המקום שאסור לפספס בקויאסאן

אם יש מקום אחד שבגללו אני חושב שכדאי להגיע לקויאסאן – זה Okunoin.

זהו מרכז האמונה של קויאסאן ואחד המקומות הקדושים ביותר לזרם השינגון.

כאן נמצא המאוזוליאום של קובו דאישי – קוקאי.

על פי האמונה של מאמיני שינגון, קובו דאישי לא "מת" במובן הרגיל אלא נמצא במצב של מדיטציה עמוקה וממשיך לפעול למען בני האדם.

הדרך לאוקונואין

וכאן נמצא חלק גדול מהקסם.

הדרך המרכזית מתחילה באזור Ichinohashi.

מהגשר ועד אזור המאוזוליאום מדובר בערך 2 קילומטרים של הליכה בתוך יער עתיק.

לאורך הדרך נמצאות מאות אלפי? לא – כאן חשוב לדייק: המקורות הרשמיים מדברים על יותר מ־200,000 מצבות ואנדרטאות לאורך אזור אוקונואין.

עצים ענקיים מקיפים את הדרך, ובין העצים נמצאים קברים ואנדרטאות של אנשים מתקופות שונות בהיסטוריה היפנית.

אפשר למצוא כאן זכר למשפחות של שליטים, סמוראים, אנשי רוח ואנשים פשוטים.

בין השמות והמשפחות המקושרים לאזור נמצאים גם אודה נובונאגה, טויוטומי, טקדה שינגן, אואסוגי קנשין, דטה מסאמונה ועוד.

Ichinohashi – הגשר הראשון

לפני שנכנסים לאזור אוקונואין עוברים דרך Ichinohashi.

הגשר מסמל את הכניסה אל אזור קדוש.

כדאי להאט כאן ולא להתייחס אליו כאל עוד נקודת צילום.

ההליכה משם פנימה היא למעשה המסלול עצמו.

Gobyobashi – הגשר הקדוש

בהמשך הדרך מגיעים אל אזור Gobyobashi, הקרוב יותר למתחם הקדוש.

כאן חשוב במיוחד לשים לב להוראות המקום.

זה כבר אזור בעל קדושה מיוחדת, ולכן יש להקפיד על ההתנהגות ועל האיסורים המקומיים.

Torodo – אולם הפנסים

בסוף המסלול מגיעים אל Torodo – אולם הפנסים.

זהו אחד המבנים המרשימים ביותר באוקונואין.

בתוך האולם נמצאים אלפי פנסים ונרות, וחלק מהפנסים נחשבים לבעלי היסטוריה ארוכה מאוד.

לפי האתר הרשמי, בין הפנסים נמצאים גם כאלה שהוקדשו על ידי הקיסרות ואנשים פרטיים.

המאוזוליאום של קובו דאישי

מאחורי Torodo נמצא המקום שבו נמצא המאוזוליאום של קובו דאישי.

זהו אחד המקומות הקדושים ביותר עבור מאמיני השינגון.

חשוב מאוד

לא מדובר באתר שבו מתנהגים כמו באטרקציה תיירותית.

אין צורך לדבר בקול רם, להפריע למתפללים או לצלם במקומות שבהם הדבר אסור.

האתר הרשמי מבקש מהמבקרים להקפיד במיוחד על לבוש והתנהגות צנועה באזור אוקונואין.

שעות פתיחה באוקונואין

לפי המידע הרשמי:

Torodo: בדרך כלל 06:00–17:00.

הכניסה לאולם הפנסים אפשרית במסגרת שעות הפעילות, ויש גם שעות מיוחדות באירועים דתיים מסוימים.

בנוסף מתקיימות תפילות עם קריאת סוטרות מספר פעמים ביום, בדרך כלל ב־09:00, 10:20, 11:30, 12:40, 13:40 ו־14:40, אם כי השעות עשויות להשתנות באירועים מיוחדים.

האם כדאי להגיע לאוקונואין בערב?

כן, אבל חשוב לעשות זאת בצורה אחראית.

היער מקבל בערב אווירה שונה לחלוטין, והפנסים והשבילים יוצרים חוויה מיוחדת.

עם זאת, צריך לזכור שזהו מקום קדוש ולא "סיור רוחות".

אם מגיעים בערב, יש לשמור על שקט ולכבד את המקום.

כמה זמן להקדיש לאוקונואין?

אני ממליץ על שעתיים לפחות.

אם אתם רוצים ללכת בנחת, לעצור ליד המצבות, להיכנס לאזורי התפילה ולחוות את המקום – אפשר בהחלט להגיע גם ל־3 שעות.

ואל תשכחו שהמסלול עצמו הוא חלק מהביקור.

5. Tokugawa Mausoleum – המאוזוליאום של משפחת טוקוגאווה

אחד האתרים ההיסטוריים המעניינים בקויאסאן הוא Tokugawa Clan Mausoleum.

המאוזוליאום נבנה בשנת 1643 ביוזמת השוגון השלישי, טוקוגאווה איאמיצו.

יש כאן שני מבנים כמעט זהים.

המבנה הימני, כאשר עומדים מול המאוזוליאום, מוקדש ל־Tokugawa Ieyasu, מייסד שושלת טוקוגאווה.

המבנה השמאלי מוקדש ל־Tokugawa Hidetada, השוגון השני.

זהו מקום מעניין במיוחד למי שאוהב את ההיסטוריה של יפן, הסמוראים ושוגונות טוקוגאווה.

כמה עולה?

לפי המחירון הרשמי הנוכחי, הכניסה למבוגר עולה 200 ין.

שעות הפתיחה: 09:00–16:30, עם קבלת מבקרים עד 16:10.

כמה זמן?

כ־20–30 דקות מספיקות לרוב המטיילים.

6. Reihokan – מוזיאון אוצרות קויאסאן

זה מקום שלא הופיע בהרחבה בטקסט המקורי שלך, אבל אני ממליץ להוסיף אותו לעמוד.

Koyasan Reihokan הוא מוזיאון שבו נשמרים אוצרות דתיים ואמנותיים הקשורים להיסטוריה של קויאסאן.

אם אתם רוצים להבין מה אתם רואים במקדשים ולא רק להצטלם לידם, זה מקום מעניין מאוד.

אפשר לראות כאן חפצי אמנות, פסלים, ציורים ופריטים דתיים שהשתמרו לאורך הדורות.

מחיר

לפי המחירון הרשמי הנוכחי:

מבוגר – 1,300 ין
תלמידי תיכון ואוניברסיטה – 800 ין
ילדים בבית ספר יסודי וחטיבה – 600 ין.

שעות הפתיחה הן בדרך כלל 09:00–17:00, כשהכניסה האחרונה חצי שעה לפני הסגירה.

7. Nyonindo – מקדש הנשים

זהו מקום קטן אך מעניין מבחינה היסטורית.

במשך מאות שנים לנשים היה אסור להיכנס אל האזור המקודש של קויאסאן.

בכניסות להר נבנו מקומות תפילה מיוחדים לנשים שנקראו Nyonindo.

בעבר היו כמה כאלה, אך כיום נשאר רק אחד.

האיסור על כניסת נשים לשטח המקודש בוטל בשנת 1872.

לכן Nyonindo הוא למעשה שריד היסטורי לתקופה שבה קויאסאן היה עולם דתי עם כללים שונים לחלוטין מאלה שאנחנו מכירים כיום.

הביקור כאן קצר, אבל אם אתם כבר באזור כדאי לשלב אותו.

8. לינה במקדש – Shukubo

אחד הדברים שהכי כדאי לעשות בקויאסאן הוא לא רק לראות את המקדשים אלא לישון באחד מהם.

האירוח נקרא Shukubo.

מדובר במקדשים שמאפשרים למטיילים להתארח בהם.

בחלקם יש חדרים יפניים מסורתיים, ארוחות צמחוניות, אמבטיות משותפות או פרטיות בהתאם למקום, ולעיתים גם פעילויות דתיות.

מה עושים בלינה במקדש?

במקומות מסוימים אפשר להשתתף:

• בתפילת בוקר
• במדיטציה
• בהעתקת סוטרות
• בטקסים דתיים
• בארוחה בודהיסטית מסורתית

לא כל מקדש מציע את כל הפעילויות, ולכן צריך לבדוק ספציפית מול מקום הלינה.

מה אוכלים?

הארוחות המסורתיות נקראות Shojin Ryori.

מדובר במטבח בודהיסטי צמחוני, שבו מושם דגש על חומרי גלם עונתיים, ירקות, טופו ומרכיבים נוספים.

הארוחה היא חלק מהחוויה ולא רק "ארוחת ערב במלון".

אילו מקדשים מציעים לינה?

בין המקומות המוכרים אפשר למצוא למשל:

Eko-in
Fudo-in
Kodai-in
Hojo-in
Fugen-in
Daien-in

האתר הרשמי של איגוד מקומות הלינה בקויאסאן מאפשר לבדוק מקדשים, חדרים ותכניות אירוח.

מה חשוב לבדוק לפני שמזמינים לינה במקדש?

אל תזמינו רק לפי תמונות.

בדקו:

האם השירותים פרטיים או משותפים?

האם המקלחת פרטית או משותפת?

האם ארוחת ערב כלולה?

האם ארוחת בוקר כלולה?

מה שעת הצ'ק־אין?

האם יש עוצר כניסה בערב?

האם אפשר להגיע אחרי שעות מסוימות?

האם יש חימום בחדר בחורף?

האם יש מעלית?

האם יש אפשרות למטיילים עם מגבלת ניידות?

אלה דברים שיכולים לשנות מאוד את חוויית הלינה.

9. האוכל והחיים במקדשים

גם מי שלא מעוניין בפן הדתי יכול ליהנות מהחוויה.

הדבר המעניין הוא שאתם לא מגיעים למוזיאון שבו מציגים "איך פעם חיו".

החיים הדתיים עדיין מתקיימים כאן.

אפשר לראות נזירים עוברים בין המבנים, לשמוע תפילות ולהרגיש שהמקום עדיין משמש בדיוק למטרה שלשמה הוקם.

כמה זמן צריך לקויאסאן?

ביקור של יום אחד

אפשר לראות:

Daimon → Danjo Garan → Kongobuji → Tokugawa Mausoleum → Okunoin

אבל זה יהיה יום עמוס.

לילה אחד – האפשרות שאני ממליץ לשלב במסלול

יום ראשון:

Daimon
↓
Danjo Garan
↓
Kongobuji
↓
Tokugawa Mausoleum
↓
לינה במקדש

בערב:

Okunoin

ולמחרת בבוקר:

תפילת בוקר במקדש
ארוחת בוקר
Okunoin באור יום או השלמת אתרים

כך מקבלים חוויה הרבה יותר רגועה.

איך להתלבש?

חשוב מאוד לזכור שקויאסאן הוא לא רק אתר תיירות.

האתר הרשמי מבקש מהמבקרים להימנע מבגדים חושפניים, מכנסיים קצרים מאוד וחצאיות קצרות.

באוקונואין יש דגש מיוחד על לבוש צנוע.

אם ישנים במקדש ומקבלים Yukata, חשוב לדעת שהאתר הרשמי מציין שהיוקאטה מיועד לשימוש בתוך מקום האירוח ואינו מתאים לביקור באתרים הקדושים כמו אוקונואין ודנג'ו גאראן.

צילום – חשוב לדעת

לא בכל מקום מותר לצלם.

יש אזורים שבהם הצילום אסור לחלוטין.

לכן לא כדאי להניח שאם אנשים אחרים מצלמים אז גם אתם יכולים.

חפשו שילוט, ואם יש ספק – אל תצלמו.

ההנחיות הרשמיות מדגישות במיוחד את הצורך לכבד את האזורים שבהם הצילום אסור.

נגישות

למי שמטייל עם אדם מבוגר או אדם עם מוגבלות ניידות, חשוב לתכנן מראש.

האתר הרשמי מפרט מתקנים נגישים בכמה מהמקומות המרכזיים.

למשל, Kongobuji, Danjo Garan ואוקונואין מופיעים ברשימת המקומות עם מתקנים מסוימים לנגישות, ובחלק מהמקומות יש גם כיסאות גלגלים להשאלה.

אבל חשוב להבין: נגישות למבנה אינה אומרת שכל המסלול ההיסטורי נגיש לחלוטין.

במיוחד המסלול הארוך בתוך אוקונואין כולל הליכה ביער ובין מצבות, ולכן צריך לבדוק מראש את המסלול המתאים למטייל הספציפי.

האם צריך מדריך?

לא חובה.

אפשר בהחלט לטייל באופן עצמאי.

אבל אם אתם רוצים להבין את המשמעות של הסמלים, הפסלים, המבנים והטקסים, מדריך מקומי יכול להוסיף הרבה.

באתר הרשמי של קויאסאן מופיעים מדריכים שעברו הכשרה ומבחנים הקשורים לקונגובוג'י. ניתן לתאם סיור מראש דרך התאחדות התיירות של קויאסאן.

האם אפשר להגיע עם רכב?

כן, אבל לא בכל מקום אפשר להיכנס עם הרכב.

יש חניונים באזור, ובאתרים מסוימים קיימת חניה.

עם זאת, לפי ההנחיות הרשמיות, קיימים אזורים קדושים שבהם כניסת כלי רכב ואופניים אסורה, אלא אם התקבל אישור מתאים.

לכן אם מגיעים עם רכב, מחנים באזור המותר וממשיכים ברגל או באוטובוס.

מה לקחת איתכם?

נעליים נוחות – חובה.

בגדים מתאימים למזג האוויר ההררי – גם בקיץ הטמפרטורות יכולות להיות שונות מאוסקה.

מעיל או שכבה נוספת – במיוחד בערב.

בקבוק מים – במיוחד אם הולכים את כל המסלול של אוקונואין.

סוללה לטלפון – המקום מצוין לצילום.

מטרייה או מעיל גשם – מזג האוויר ההררי יכול להשתנות.

ובעיקר – זמן.

אל תגיעו לכאן עם תוכנית של "שעה וחצי ונמשיך".

מה לא לעשות בקויאסאן?

אל תתייחסו למקדשים כמו לאטרקציה רגילה.

אל תדברו בקול רם בתוך אזורי תפילה.

אל תצלמו כאשר אסור.

אל תיכנסו למבנים או לאזורים שאינם פתוחים למבקרים.

אל תלבשו בגדים חושפניים.

ואל תנסו להספיק עשרה מקדשים ביום רק כדי לסמן וי.

היופי של קויאסאן הוא דווקא בקצב האיטי.

המסלול שאני ממליץ למטייל בפעם הראשונה

אם יש לכם יום וחצי, הייתי בונה את הביקור כך:

יום ראשון

Daimon

↓

Danjo Garan

↓

Kongobuji

↓

Reihokan – למי שאוהב היסטוריה ואמנות

↓

Tokugawa Mausoleum

↓

צ'ק־אין במקדש

↓

ארוחת ערב במקדש

↓

Okunoin בשעות הערב, אם תנאי הזמן וההנחיות במקום מאפשרים זאת.

יום שני

תפילת בוקר במקדש למי שמעוניין

↓

ארוחת בוקר

↓

Okunoin באור יום

↓

הליכה רגועה באזור

↓

Nyonindo או אתרים נוספים בהתאם לזמן

↓

ירידה חזרה לכיוון אוסקה.

כמה זמן להקדיש לכל מקום?

מקום	זמן מומלץ
Daimon	15–30 דקות
Danjo Garan	45–90 דקות
Kongobuji	45–60 דקות
Tokugawa Mausoleum	20–30 דקות
Reihokan	45–90 דקות
Nyonindo	15–30 דקות
Okunoin	לפחות 2 שעות
לינה במקדש	לילה שלם

הזמנים כמובן תלויים בקצב ההליכה, במזג האוויר ובשאלה כמה מבנים אתם רוצים לראות מבפנים.

השורה התחתונה

הר קויה הוא אחד המקומות שבהם כדאי להוריד קצת את הקצב.

זה לא המקום להגיע אליו רק כדי לצלם פגודה ולסמן "היינו".

החוויה האמיתית נמצאת בהליכה ביער, במצבות העתיקות, בשקט, במקדשים, בתפילות, באוכל המסורתי ובאפשרות לישון במקום שבו במשך מאות שנים התקיימו חיים דתיים.

ומי שרוצה להכיר את יפן מעבר לטוקיו, קיוטו ואוסקה – קויאסאן נותן הצצה לצד אחר לגמרי של המדינה.

הטיפ החשוב ביותר שלי: אם כבר הגעתם עד קויאסאן, נסו להישאר לפחות לילה אחד. דווקא אחרי שהמבקרים של טיולי היום עוזבים, אפשר להבין מה הופך את המקום הזה לכל כך מיוחד.

ניתן בתאום ללון במקדשים,כמו כן חשוב לדעת כי לא כל המקדשים פתוחים לקהל הרחב.   

לשער
אולי יעניין אתכם מידע עלנגיע מכביש 66 בין צומת מגידו לצומת התשבי. נפנה דרומה לכביש העולה לעין השופט (6953) לאחר 300 מטר נפנה