צרפת ופריז מידע מעניין
שער הניצחון
שער הניצחון בפריז שער הניצחון נקרא בצרפתית Arc de Triomphe.
שער הניצחון בפריז – נתונים טכניים מרתקים:
גובה השער: כ־50 מטרים.
רוחב השער: כ־45 מטרים.
עומק המבנה: כ־22 מטרים.
רוחב הקשת הגדולה המרכזית: כ־14.6 מטרים.
גובה הקשת המרכזית: כ־29.2 מטרים.
משקל המבנה מוערך בכ־100 אלף טונות של אבן.
השער בנוי מאבן גיר לבנה מסוג אבן צרפתית מקומית.
בבנייה השתמשו בכ־20 מיליון גושי אבן בערך.
יש בו כ־660 שמות של גנרלים צרפתים.
על הקירות מופיעים שמות של כ־128 קרבות חשובים מתקופת המהפכה הצרפתית והאימפריה של נפוליאון.
ארבעת הפסלים הגדולים שעל החזית מגיעים לגובה של כ־11 מטרים.
שטח הבסיס של השער הוא בערך 1,000 מטרים רבועים.
לראש השער מובילות 284 מדרגות בתוך המבנה.
מרפסת התצפית נמצאת בגובה של כ־50 מטרים מעל הקרקע.
מהתצפית ניתן לראות את 12 השדרות היוצאות מהכיכר.
קוטר הלהבה הנצחית ליד קבר החייל האלמוני נשמרת דולקת ברציפות מאז 1923.
השער תוכנן בהשראת שערי ניצחון מהאימפריה הרומית, במיוחד שער טיטוס ברומא.
הוא גדול כמעט פי שניים משערי הניצחון הרומיים העתיקים שעליהם התבסס הרעיון
הוא נמצא במרכז כיכר שארל דה גול, שנקראה בעבר "כיכר הכוכב" בגלל 12 השדרות שיוצאות ממנה כמו קרני כוכב.
השער נמצא בקצה המערבי של שדרת שאנז אליזה, אחת השדרות המפורסמות בעולם.
נפוליאון בונפרטה הורה על הקמת השער בשנת 1806 לאחר ניצחונו בקרב אוסטרליץ.
מטרת השער הייתה להאדיר את הצבא הצרפתי ולהנציח את ניצחונותיו של נפוליאון.
גובה השער כ־50 מטרים, רוחבו כ־45 מטרים.
הבנייה נמשכה כ־30 שנה והסתיימה בשנת 1836, בתקופת המלך לואי פיליפ.
נפוליאון לא זכה לראות את השער שהזמין, משום שנפטר בשנת 1821.
בשנת 1840 עברה מתחת לשער תהלוכת האבל עם ארונו של נפוליאון בדרכו לקברו.
על קירות השער חקוקים שמותיהם של קרבות חשובים ושמותיהם של מאות גנרלים צרפתים.
ארבעת פסלי הענק בצדי השער מציגים רגעים חשובים מההיסטוריה הצרפתית.
איך נבחר החייל האלמוני מתחת לשער הניצחון – עובדות מעניינות:
לאחר מלחמת העולם הראשונה רצו בצרפת להקים מקום זיכרון לכל החיילים שנהרגו ולא ניתן היה לזהות את גופתם.
בשנת 1920 התקבלה החלטה לבחור חייל אחד אלמוני שייצג את כל כ־1.4 מיליון החיילים הצרפתים שנהרגו במלחמה.
נבחרו שמונה ארונות של חיילים לא מזוהים משמונה אזורי לחימה שונים בצרפת ובבלגיה.
הארונות הובאו למצודת ורדן, אחד מאתרי הקרבות הקשים ביותר של מלחמת העולם הראשונה.
ב־10 בנובמבר 1920 נערך טקס הבחירה.
חייל צרפתי צעיר בשם אוגוסט תֶ'ן (Auguste Thin), שהיה חייל בגדוד 132, קיבל את המשימה לבחור את הארון.
הוא בחר את הארון השישי מתוך שמונת הארונות.
הסיבה לבחירה במספר 6 הייתה חיבור בין המספרים של הגדוד שלו: 132 → 1+3+2 = 6.
הארון שנבחר הועבר לפריז ברכבת מיוחדת.
ב־28 בינואר 1921 נקבר החייל האלמוני מתחת לשער הניצחון.
על הקבר נכתב: "כאן טמון חייל צרפתי שמת למען המולדת 1914–1918".
בשנת 1923 הודלקה ליד הקבר הלהבה הנצחית, והיא נחשבת לאחת מלהבות הזיכרון הראשונות מסוגה בעולם.
מאז ועד היום מתקיים מדי ערב טקס חידוש הלהבה לזכר כל החיילים שלא חזרו מהמלחמות.
הרחובות והשדרות של פריז
קודם כול: למה בכלל פריז נראית כמו שהיא נראית?
בין המאות ה-12 וה-19 , פריז הייתה עיר של רחובות צרים, מבולגנים, מזוהמים ומועדים למהפכות. במאה ה-19, הקיסר נפוליאון השלישי הטיל על הברון אוסמן להפוך את פריז ל"עיר מודרנית". והנה התוצאה:
המבנים הפריזאיים: חוכמה אורבנית מהמאה ה-19
מרבית המבנים במרכז פריז – אלה שאנחנו רואים ברחובות כמו Rue de Rivoli , Boulevard Haussmann , או בסמטאות המארה – נבנו באותו סגנון אדריכלי שהפך לסמל פריזאי: האוסמאניאני .
🧱 מי זה אוסמן ולמה זה חשוב?
בין השנים 1853 ל-1870 , הברון ז’ורז’ אוזמן (Haussmann) , תחת שלטונו של נפוליאון השלישי, הוביל פרויקט ענק לשיפוץ פריז – עיר שהייתה אז צפופה, אפלה ולא מאוד היגיינית.
המטרה: להפוך אותה לעיר מוארת, אוורירית, אלגנטית, קלה להתמצאות – ובעיקר עיר עם רחובות רחבים ובתים אחידים אך חכמים .
🧠 חכמה לפי קומה – סדר חברתי באבן
המבנים האוסמאניאניים נבנו כמעט תמיד בגובה אחיד – בדרך כלל 5 עד 6 קומות –
ולכל קומה היה תפקיד וסמל מעמדי.
שימו לב:
🥐 קומה ראשונה – קומת הרחוב (הקומה המסחרית)
כאן תראו חנויות, בתי קפה, מאפיות , וכמובן פתחים רחבים שמזמינים את הציבור פנימה.
התקרה גבוהה יחסית כדי ליצור תחושת מרחב ולמשוך לקוחות.
לעיתים שימשה גם כמחסן או סדנה.
🪟 קומה שנייה – הקומה המכובדת (étage noble)
זו הקומה היוקרתית ביותר – היא מעל הרעש והלכלוך של הרחוב, אבל עדיין נגישה.
תקרות גבוהות, מרפסות עם מעקות ברזל דקורטיביים.
בעבר גרו כאן בעלי הבתים או המשפחות העשירות.
🪜 קומות האמצע – הבורגנות הנוחה
גובה התקרה יורד בהדרגה – כל קומה פחות חשובה מהקודמת.
תקרות נמוכות, פחות עיטורים – נועדו למעמד הבינוני.
🎩 עליית הגג (mansardes)
קומה קטנה מתחת לגג המשופע.
שימשה את המשרתים או את הדיירים העניים.
חלונות קטנים בתוך הגג – עדות למעמד הדיירים.
📸 שימו לב לחלונות הגג הקטנים כשאתם מטיילים – הם מספרים סיפור על חברה מעמדית שלמה.
🧭 רחובות ישרים, שדרות רחבות, סימטריה עירונית
אחת הגאוניות של פריז היא התכנון הגיאומטרי שלה:
שדרות רחבות כמו ה"שאנז אליזה" נבנו בזוויות שמובילות לעיניים של העיר – שער הניצחון, האופרה, כיכר הקונקורד.
הצמתים נפתחים למעגלים שבהם עומדים מונומנטים (כמו כיכר הבסטיליה, כיכר האומה).
הבתים תמיד מיושרים בגובה, בקו חלונות, ובקו גגות – כדי לשמור על אחדות וניקיון חזותי.
הקשר בין חנויות ובניינים
ברחובות הראשיים – החזיתות תוכננו מראש לאפשר חנויות – עם פתחים גדולים, חלונות ראווה.
פריז הייתה מראש עיר של עירוב שימושים : לגור מעל החנות שלך היה סטנדרט (ולא פשרה).
מבנים פינתיים (angle) תוכננו עם חזית מעוגלת או קישוטים דרמטיים – כדי למשוך את העין.
שדרות פריז תוכננו כדי למנוע מהפכות!
הברון אוסמן לא רק רצה להפוך את פריז ליפה ומוארת — הוא רצה לשלוט באוכלוסייה .
שדרות רחבות מאפשרות לצבא לנוע במהירות , עם תותחים, ולמנוע מהפכנים לחסום רחובות צרים עם בריקדות.
. כל שדרה = הצגה עירונית
שימו לב: בסוף כמעט כל שדרה תראו מבנה מרשים – שער הניצחון, מזרקה, כנסייה, עמוד היסטורי.
זו עיצוב מודע של נקודת מגוז (point de fuite) – סוג של במה אדריכלית שמושכת את העין.
אוסמן תכנן את העיר כמו ציור קלאסי – עם פרספקטיבה סימטרית.
השדרות נבנו עם עצים – לא רק ליופי
עשרות אלפי עצים נשתלו לא רק למראה ירוק , אלא כדי:
-
להצל על הולכים ברגל.
-
לספק מערכת ניקוז טבעית למים.
-
לשבור את השמש והחום בימים חמים.
-
סוגי העצים נבחרו בקפידה – למשל, עצים עם שורשים שלא יהרסו מרתפים של בתים
-
כל שדרה חייבה אחידות אדריכלית
-
החוק האוסמאניאני קבע: מי שבונה לאורך שדרה – חייב לעמוד בכללים:
-
גובה אחיד.
-
קווי מרפסות זהים.
-
שימוש באבן גיר פריזאית (pierre de Paris).
-
-
זו הסיבה שהשדרות נראות כמו ציור אחד גדול ולא אוסף מבנים מקרי .
-
השדרה כ"מסך" פסיכולוגי
-
העיצוב הנקי, המרווח והאחיד של השדרות השפיע פסיכולוגית:
-
נתן לתושבים תחושת סדר וביטחון .
-
שידר כוח שלטוני מודרני .
-
מנע תחושת כאוס עירוני — במודע.
-
-
הרחובות של פריז = תכנון גאוני שמערב שליטה, אסתטיקה ופונקציונליות
-
לפני אוסמן : רוב הרחובות בפריז היו ברוחב של 3–5 מטר בלבד .
-
אחרי אוסמן : שדרות ברוחב של 20–30 מטר , כולל מדרכות ועצים.
-
הסיבה האמיתית: לא רק אסתטיקה, אלא שליטה צבאית, תברואה, והצגת עוצמה שלטונית .
רחובות בפריז
בפריז יש: כ-6,100 רחובות ושדרות (רחובות, סמטאות, שדרות, פסאז'ים).
כמה כיכרות ורחבות (places) יש בפריז? כ-460 כיכרות רשמיות..
האורך המצטבר של כל הרחובות? כ-1,300 ק"מ של רחובות בתוך העיר עצמה בלבד! לדוגמה: זה כאילו הלכת ברגל מפריז עד ברצלונה.
הרחוב הארוך ביותר בפריז: Rue Vaugirard ברובע ה-15 — אורכו כ־4.3 ק"מ. עובר דרך בתי ספר, מוסדות ממשלתיים, שכונות מקומיות, ובחלקו אפילו יש תחנות מטרו עוקבות.
הרחוב הקצר ביותר: Rue des Degrés ברובע ה-2 — רק 5.75 מטרים! זהו בעצם גרם מדרגות קטן בין שני בניינים.
כמה רחובות קרויים על שמות נשים? פחות מ-3% בלבד! רוב הרחובות קרויים על שם גברים היסטוריים, גנרלים, סופרים, אנשי דת ופוליטיקאים. עיריית פריז פועלת בשנים האחרונות לשינוי המגמה – כולל קמפיין לקרוא רחובות ע"ש נשים מובילות בהיסטוריה הצרפתית.
כמה רחובות בפריז נקראים על שם מקומות בעולם? יותר מ־350 רחובות קרויים על שם ערים או מדינות (Rue de Rome, Avenue de New York, Boulevard de Sébastopol).
בניינים יש לאורך הרחובות של פריז מעל 100,000 מבנים רשומים, כשרבים מהם מתוארכים למאה ה-17 וה-18. בערך 75% מהרחובות בנויים בסטייל האוסמני – כלומר גובה אחיד, חזיתות מאבן בהירה, מעקות ברזל, קומה שנייה יוקרתית..
-
כיכר הקונקורד
-
כיכר עם שם של "הרמוניה" – שהייתה כיכר ההוצאות להורג
השם "קונקורד" (הרמוניה) ניתן רק לאחר תקופת האירועים כדי לנסות "לרפא" את זכר הכיכר האכזרית. במקור שמה היה כיכר לואי ה-15 , ובהמשך כיכר המהפכה , ובמהלך המהפכה הצרפתית הוצבו בה הגיליוטינה והוצאות להורג המוניות.
האובליסק – מתנה מצרית שהגיעה דרך מסע מפרך האובליסק במרכז הכיכר הוא אובליסק מקורי מהמקדש בלוקסור (בת כ-3,000 שנה). הוא נתרם לצרפת ע"י מוחמד עלי, שליט מצרים, והובלתו נמשכה שנתיים שלמים. הוא הגיע על גבי אונייה מיוחדת שבנו רק למטרה זו.
כיכר בלי כנסייה – בניגוד למסורת הצרפתית רוב הכיכרות החשובות בפריז כוללות כנסייה במרכזן או בקרבתן (כמו כיכר ונדום או כיכר סן סולפיס), אך כיכר קונקורד נבנתה על טהרת החילוניות והמלוכה – ללא מבנה דתי. הבחירה הזאת סימנה את הכוח המלכותי החילוני ולא את הכנסייה.
-
הכיכר מחוברת בציר סימבולי למונומנטים אחרים
אם עומדים במרכז הכיכר, רואים ציר מושלם (Axe historique) שמחבר בין:
-
גני טווילרי → מוזיאון הלובר
-
שער הניצחון (Arc de Triomphe)
-
לה דפנס
הציר הזה נבנה במודע כדי לשלב אדריכלות, היסטוריה ושלטון – והוא ממשיך להשתמר עד היום. -
המזרקות בכיכר – בהשראת מזרקות רומיות
שתי המזרקות המרשימות בכיכר (Fountain of River Commerce & Fountain of Maritime Navigation) עוצבו בהשראת מזרקות בבזיליקת סן פייטרו ברומא.
הן מסמלות את הנהרות והמסחר בצרפת, ולא נבנו למטרות אסתטיות בלבד אלא גם כדי להאדיר את המסחר הימי.
-
כמעט נהרסה ונבנתה מחדש בידי נפוליאון
לאחר המהפכה, נפוליאון שקל להפוך את הכיכר לאנדרטה צבאית ולהציב בה עמוד ניצחון ענק – בדומה לעמוד טריאנוס ברומא. בסופו של דבר רעיון זה לא מומש, אך המבנים סביב הכיכר הותאמו להאדרת השלטון.
-
יש מחסן תת-קרקעי סודי מתחת לכיכר
מתחת לכיכר מסתתר מרתף אחסון טכני הכולל ציוד אחזקה למזרקות והאובליסק.
גישה אליו אפשרית רק לצוותים מיוחדים של עיריית פריז – והוא אינו פתוח לציבור או ידוע לתיירים.
-
בכיכר התחילה "מלחמת הפנסים" של פריז
באמצע המאה ה-19, כשהעיר הותקפה על ידי מהומות, השלטון החל להציב פנסים גז מוארים בלילה – וכיכר קונקורד הייתה הראשונה בעיר שהוארה בלילה באופן מלא . זה סימן את תחילתה של "עיר האורות".
מבנים בכיכר
-
ארמון בורבון – Palais Bourbon משכן האספה הלאומית של צרפת
-
איך בנוי הפרלמנט הצרפתי?
הפרלמנט בצרפת מורכב משני בתים (בדומה לדגם הבריטי והאמריקאי):
-
האספה הלאומית (Assemblée nationale)
-
י ושבת בארמון בורבון (Palais Bourbon) בפריז.
-
כוללת 577 חברים , שנבחרים על ידי הציבור אחת ל־5 שנים.
-
זהו הבית התחתון , אך החזק יותר – הוא זה שמאשר את רוב החוקים ויכול להפיל ממשלה בהצבעת אי-אמון.
-
-
הסנאט (Sénat)
-
יושב בארמון לוקסמבורג (Palais du Luxembourg) בפריז.
-
כולל 348 סנאטורים , שנבחרים על ידי נציגי רשויות מקומיות (ולא ישירות על ידי הציבור).
-
זהו הבית העליון , ותפקידו יותר לייעץ ולעכב חוקים, אך סמכותו פחותה משל האספה הלאומית.
-
-
נבנה במאה ה-18 – על ידי אישה! -
מי שבנתה אותו הייתה לואיז פראנסואז דה בורבון , בת לא-חוקית של לואי ה-14 ושל מאדאם דה מונטנון.
-
היא הייתה נסיכה עצמאית, עקשנית ועשירה , ובנתה את הארמון הזה כארמון פרטי מול נהר הסן
ואז באה המהפכה… במהלך המהפכה הצרפתית, הארמון הולאם על ידי השלטון החדש. מאז 1795 הוא משמש כמשכן האספה הלאומית, הלב הפועם של הדמוקרטיה הצרפתית.
הארמון תוכנן כהעתק מוקטן של פאלה פָרנֶזה (Pallazzo Farnese) ברומא – סמל לאצולה ולכוח.
למה החזית נראית כמו מקדש יווני? במאה ה-19, הוחלט לבנות את החזית מחדש כך שתיראה כמו מקדש קלאסי – עם עמודים קורינתיים, ממש כמו בהפנתיאון. זה נעשה בכוונה: להביע המשכיות עם ערכי יוון ורומא – חופש, רפובליקה, היגיון..
בכניסה – פסלים של מחוקקים מההיסטוריה של צרפת ,
האולם המרכזי של המליאה בנוי בצורת חצי עיגול – סימן לדיון פתוח ושוויוני, בניגוד לאולם המלך שהיה בנוי בצורת פירמידה היררכית.
-
יש מעבר תת-קרקעי מהארמון לפאלה בורבון הקטן – שבו התגוררה לואיז דה בורבון – ממש כמו מנהרות סודיות בארמון ורסאי.
Rue Royale
רחוב קצר ומפואר, בן כ-280 מטרים בלבד. מקשר בין כיכר הקונקורד) לבין כנסיית מדלן. נבנה ב־1748 עם סימטריה מושלמת של חזיתות הבתים משני צידיו.
נבנה כחלק מפרויקט רחב יותר של חיבור הארמון המלכותי (Tuileries) עם כנסיית המדלן.
-
המבנה המפורסם ביותר ברחוב – מסעדת Maxim’s
-
Maxim's de Paris נוסדה ב-1893 ברחוב רו רויאל 3, והיא לא "רק מסעדה":
-
שמה נקשר בכל סלבריטאי, דוכס ודיווה של סוף המאה ה-19.
-
זוהי אולי המסעדה הידועה ביותר של פריז בכל הזמנים .
-
Hôtel de Crillon
📍 מספר 10, Place de la Concorde
אחד מבתי המלון היוקרתיים ביותר בפריז ובעולם כולו.
הוקם ב־1758 כארמון פרטי.
בשנת 1778 נחתם בו הסכם בין צרפת לארה״ב שבו צרפת הכירה בעצמאותה של אמריקה.
מארי אנטואנט לקחה כאן שיעורי פסנתר!
היום – מקום מפלט לאליטות, מלכים, שחקנים ומעצבי אופנה שמגיעים לשבוע האופנה של פריז.
2. Hôtel de la Marine
📍 מספר 2, Place de la Concorde
בניין אחות לארמון קריון (שניהם סימטריים!).
שימש בעבר את משרד הצי המלכותי של צרפת.
כאן נשמרו תכשיטי הכתר הצרפתיים – שנגנבו ב־1792 במהלך המהפכה.
נפתח מחדש בשנת 2021 כמוזיאון מרהיב, ובו חדרים משוחזרים בדיוק מהמאה ה־18.
כולל נוף עוצר נשימה אל הכיכר והאובליסק – מומלץ להיכנס!
נוטרדאם
קתדרלת נוטרדאם היא אחת הכנסיות המפורסמות ביותר בעולם ואחד הסמלים הגדולים של פריז.
היא נמצאת על האי איל דה לה סיטה, המקום שבו התחילה למעשה ההיסטוריה של העיר פריז.
בניית הקתדרלה החלה בשנת 1163, לפני יותר מ־850 שנה, והיא הושלמה בערך בשנת 1345.
כלומר, לקח כמעט 200 שנה לבנות אותה.
בתקופה שבה בנו אותה לא היו מנופים חשמליים, משאיות או מחשבים – רק כוח אדם, בעלי מלאכה, סוסים וכלים פשוטים יחסית.
אלפי פועלים עבדו במשך דורות על הבנייה: סתתי אבן, נגרים, נפחים ואמנים מומחים.
האבנים הגדולות נחצבו במחצבות מחוץ לפריז והועברו לעיר באמצעות עגלות וסירות על נהר הסן.
הקתדרלה בנויה בסגנון שנקרא הסגנון הגותי, שהתאפיין בגובה עצום, חלונות גדולים וקשתות מיוחדות.
אחד הסודות של העוצמה שלה הוא קשתות התמיכה החיצוניות – קשתות אבן שנקראות "תמיכות דואות", שמעבירות את משקל המבנה אל הקרקע.
בזכות השיטה הזאת יכלו הבנאים ליצור קירות גבוהים יותר וחלונות ענקיים עם זכוכיות צבעוניות.
המגדלים הקדמיים של נוטרדאם מגיעים לגובה של כ־69 מטרים.
הצריח המרכזי שנהרס בשריפה בשנת 2019 הגיע לגובה של כ־93 מטרים.
לקתדרלה יש שני מגדלים גדולים בחזית, וכל אחד מהם שוקל אלפי טונות.
אחד הדברים המפורסמים ביותר הוא חלונות הרוזטה הענקיים – חלונות עגולים מזכוכית צבעונית שמספרים סיפורים מהתנ"ך ומהנצרות.
החלון הדרומי המפורסם בקוטר של כ־13 מטרים ונחשב לאחד מחלונות הזכוכית הצבעונית המרשימים בעולם.
בקתדרלה היו פעמונים ענקיים, והמפורסם ביותר הוא הפעמון "עמנואל", שמשקלו כ־13 טונות.
הסופר ויקטור הוגו פרסם בשנת 1831 את הספר "הגיבן מנוטרדאם", שעזר להפוך את הקתדרלה למפורסמת בכל העולם.
במהלך המהפכה הצרפתית נפגעה הקתדרלה, פסלים רבים נהרסו והיא איבדה חלק מחשיבותה הדתית.
בשנת 2019 פרצה שריפה גדולה בגג הקתדרלה והצריח קרס, אך המבנה העתיק שרד בזכות קירות האבן החזקים.
עובדה מדהימה לילדים:
הבנאים של ימי הביניים בנו מבנה עצום כזה בלי מכונות מודרניות – הם השתמשו בעיקר במוח, ניסיון, מתמטיקה ואומנות שעברה מדור לדור.
עובדה נוספת:
רוב הפועלים שבנו את נוטרדאם לא זכו לראות את העבודה מסתיימת, כי הבנייה נמשכה יותר מחיי אדם אחד.
עובדה מרתקת:
הקתדרלה הייתה כמו "ספר ענק מאבן" – בתקופה שרוב האנשים לא ידעו לקרוא, הפסלים והציורים לימדו אותם סיפורים מהאמונה ומההיסטוריה.
פריז עובדות מעניינות
הבירה של צרפת
פריז היא בירת צרפת והמרכז הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של המדינה.
אוכלוסייה
בעיר פריז עצמה חיים כ־ 2.1 מיליון תושבים , אבל במטרופולין הגדול סביב העיר מתגוררים יותר מ־ 12 מיליון אנשים — אחת הערים הגדולות באירופה.
נהר הסיין
העיר חוצה את נהר הסיין , שמחלק את פריז ל"גדה שמאלית" ו"גדה ימנית". על האיים שבנהר נמצאים אתרים חשובים כמו נוטרדאם.
עיר של גשרים
בפריז יש מעל 35 גשרים החוצים את נהר הסיין, בהם גשר אלכסנדר השלישי הנחשב לאחד הגשרים היפים בעולם.
עיר של רובעים
פריז מחולקת ל־ 20 רובעים (Arrondissements) בצורת ספירלה. הרובע הראשון בלב העיר והרובע ה־20 בקצה המזרחי.
עיר של מוזיאונים ותרבות
בפריז יש מעל 150 מוזיאונים , כולל את הלובר — המוזיאון הכי מבוקר בעולם. העיר נחשבת בירת אופנה, אמנות, פטיסרי וקולינריה צרפתית.
עיר מלכות לשעבר
לפני מהפכת 1789 פריז הייתה מרכז הכוח של מלכי צרפת, וכיום רבים מארמונותיהם משמשים כמוזיאונים ומוסדות ממשלתיים.
העיר הכי מתויירת בעולם
פריז מקבלת בכל שנה מעל 30–35 מיליון תיירים , מה שהופך אותה לאחת הערים המתויירות ביותר בעולם.
עיר של אתרים איקוניים
פריז מלאה בסמלים בינלאומיים: מגדל אייפל, שער הניצחון, נוטרדאם, השאנז־אליזה, מונמארטר, גשר אלכסנדר השלישי ועוד עשרות נקודות חובה שמרוכזות בשטח עירוני קטן.
שפה ומטבע
השפה הרשמית היא צרפתית , והמטבע הוא אירו (€) — כמו ברוב מדינות האיחוד האירופי.
תחבורה ציבורית מצוינת
בפריז פועל אחד ממערכי המטרו הגדולים באירופה, עם מעל 300 תחנות , כולל רכבות RER שמחברות את פריז לפרברים ולאטרקציות כמו דיסנילנד ושדה התעופה.
מזג אוויר נוח יחסית
האקלים בפריז הוא ממוזג , עם חורפים קרים וגשומים (2–7°C) וקייצים נוחים יחסית (20–26°C). העיר הכי יפה באביב ובסתיו.
מרכז אופנה עולמי
פריז נחשבת לבירת אופנה בינלאומית עם אירועי Haute Couture פעמיים בשנה, ובבתי האופנה של שאנל, דיור, לואי ויטון וג׳יבנשי.
פארקים וגנים בכל פינה
העיר מלאה במרחבים ירוקים — יותר מ־ 400 פארקים וגנים , ביניהם גני לוקסמבורג, טיולרי ובוטאני העירוני.
מערכת רחובות עתיקה
רבים מהרחובות המרכזיים בפריז קיימים עוד מימי ימי הביניים, וניתן לראות בעיר שילוב מדויק של רחובות עתיקים עם שדרות רחבות שבנה ברון אוסמן במאה ה־19.
חינוך ואקדמיה
בפריז יש מעל 150 אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה , כולל סורבון,
חיי לילה ובילויים
יש מעל 1,500 ברים ומועדונים בעיר, כולל ברים קוקטייל, מועדוני מוזיקה חיה וקברט (מולין רוז’).
מערכת המים הכפולה של פריז
לא כולם יודעים: לפריז יש שתי מערכות מים שונות – אחת לשתייה, ואחת לניקוי הרחובות והמזרקות.
אפשר לייצר מזה מלא עובדות מעניינות.
הבניינים שלא מותר לגעת בהם
יש בפריז כ־2,000 בניינים “קפואים בזמן” שהעירייה כמעט לא מאפשרת לשפץ מבחוץ, כדי לשמור על הפנים של העיר.
קונקורד
כיכר קונקורד היא הכיכר הגדולה ביותר בפריז , בין השאנז אליזה לגני טיולרי.
שם הכיכר נובע מהמילה "הסכמה" או "אחווה", והיא תוכננה לסמל הרמוניה.
במהלך המהפכה הצרפתית, הוצגו כאן לואי ה־16 ומריה אנטואנט להוצאה להורג בגיאוטינה .
האובליסק במרכז הכיכר הגיע ממצרים והוא עתיק מעל 3,000 שנה , עם חריטות היירוגליפיות.
בכיכר יש שתי מזרקות מפורסמות , המייצגות את הימים והנהרות של צרפת.
הכיכר היא צומת מסובכת מאוד לנהיגה , בלי תמרורים רגילים ועם הרבה תנועה.
האדריכלות והפסלים מסמלים סמליות אלגוריתית ותרבותית של צרפ ת.
אייפל
מגדל אייפל – מידע כללי ועובדות מרתקות
מידע כללי וטכני
-
מיקום: גני שאן דה מארס, סמוך לנהר הסיין בפריז.
-
גובה: 330 מטר כולל אנטנות השידור.
-
משקל: כ־10,100 טון פלדה.
-
מבנה: שלד ברזל פתוח (lattice structure) המורכב מ־18,038 חלקי ברזל.
-
חיבורים: המגדל מורכב מ־2.5 מיליון ברגים.
בניית המגדל
-
תחילת הבנייה: 1887
-
סיום: 1889
-
משך הבנייה: כשנתיים וחצי בלבד
-
מטרה: מגדל התצפית נבנה לציון התערוכה העולמית של פריז 1889
-
יוזם ומהנדס ראשי: גוסטב אייפל
עובדות מרתקות
-
המגדל היה המבנה הגבוה ביותר בעולם עד 1930.
-
בתחילה רבים בציבור הצרפתי התנגדו למגדל ותיארו אותו כ“מכוער ומיותר”.
-
צבעו של המגדל משתנה מדי 7 שנים, ויש צבע ייחודי בשם “גוון מגדל אייפל” .
-
המגדל שימש גם כתחנת שידור רדיו וטלוויזיה , ותרם לפיתוח תקשורת מודרנית בצרפת.
-
מעל המגדל יש שלושה מפלסים פתוחים לציבור , כולל מסעדות, חנויות ותצפיות.
-
בלילה המגדל מואר ב־20,000 מנורות , היוצרות מופע אור כל שעה.
-
מבקרים מהמגדל יכולים לראות את כל פריז ואזור הסביבה , כולל כמה אתרים מרכזיים כמו שער הניצחון ושאנז אליזה.
-
כל שנה מבקרים בו מעל 7 מיליון תיירים , מה שהופך אותו לאתר המתויר ביותר בצרפת.
-
המגדל שימש כהשראה לארכיטקטורה ברחבי העולם, כולל מבנים ומגדלים דמויי רשת ברז ל .
תחבורה
תחבורה בין פרברים לעיר
פריז מחוברת לפרברים ולעיר הגדולה באמצעות רכבות RER , שאפשרות להגיע איתן גם לדיסנילנד פריז בשעה בערך.
מטרו פריז – נתונים מרשימים
-
בפריז פועלות 16 קוים של מטרו.
-
אורך המערכת: 226 ק"מ של מסילות.
-
מספר התחנות: 302 תחנות — אחת מרשתות המטרו הצפופות בעולם.
-
מרחק ממוצע בין תחנות: 548 מטר בלבד .
רשת ה–RER (רכבות הפרברים)
-
5 קווים (A–E).
-
קו RER A הוא אחד מקווי הרכבת העמוסים בעולם עם מעל מיליון נוסעים ביום .
אוטובוסים
-
בפריז יש יותר מ־350 קווי אוטובוס .
-
מעל 4,500 אוטובוסים פועלים בעיר.
-
כ־ 70% מהם חשמליים או היברידיים — מהמתקדמים באירופה.
אופניים — Vélib’
-
בעיר יש כ־ 20,000 אופניים ציבוריים .
-
מעל 1,400 תחנות עגינה — תחנת אופניים כמעט בכל 300 מטר.
-
יותר מ־50% מהאופניים חשמליים.
קורקינטים חשמליים
-
לפני ביטולם ב־2023 היו בעיר מעל 15,000 קורקינטים .
-
היום המערכת חוקית רק כחלק מהשכרות פרטיות בבתי מלון או סיורי טיול מאורגנים.
כבישים ועומסים
-
אחוז מחזיקי הרכב הפרטי בפריז נמוך — רק כ־35% מהתושבים .
-
מעל 60% מהנסיעות בעיר נעשות בתחבורה ציבורית .
-
מהירות נסיעה ממוצעת ברכב בתוך פריז: 14 קמ"ש בלבד .
מערכת רמזורים ותמרורים
-
מעל 30,000 רמזורים בעיר.
-
כ־ 300 רמזורים ייעודיים לאופניים בלבד.
-
פריז מפעילה מערכות חכמות שמזהות תנועה אמיתית ומדליקות פנסים ורמזורים בהתאם.
נהיגה בפריז — עובדות שלא תאמינו
💥 זו העיר עם אחת הכיכרות המסוכנות באירופה
בכיכר שמקיפה את שער הניצחון אין נתיבים מסומנים — התוצאה:
הממוצע הוא אחת ל־7 דקות — כמעט־תאונה .
🚘 הפריזאים כמעט לא מחזיקים רכב פרטי
רק כ־35% מתושבי העיר מחזיקים רכב — אחד האחוזים הנמוכים באירופה.
🅿️ חניה ברחוב? סטטיסטית כמעט בלתי אפשרי
יש כ־ 140,000 מקומות חניה בלבד ברחוב, לעומת מיליוני משתמשים .
לכן המקומיים משתמשים כמעט רק בחניונים תת־קרקעיים.
⛔ "זמן תגובה" של רמזורים
ברמזורים בפריז יש עיכוב קצר של כמה שניות בין ירוק לאדום לכל כיוון.
זה נועד למנוע התנגשות בגלל הכיכרות שמושפעות מתנועה שלא תמיד צפויה.
🚙 רחובות רבים הפכו לאזורי “אפס רכב”
בעשור האחרון העיר הפחיתה ב־ 40% את מספר הנתיבים לרכב פרטי.
רחובות שלמים הופכים למדרחוב — גם סמוך לכבישים מרכזיים.
🤯 המהירות המותרת בכל העיר: 30 קמ״ש
מאז 2021 רוב אזורי פריז מוגבלים ל־ 30 קמ״ש בלבד כדי להוריד תאונות.
בפועל המהירות הממוצעת היא… 14 קמ״ש .
תחנות הרפאים של המטרו בפריז — נתונים ועובדות
-
בפריז קיימות 14 תחנות רפאים — תחנות מטרו שבנויות לחלוטין אך אינן בשימוש.
-
רובן נסגרו בזמן מלחמת העולם השנייה בגלל חוסר תקציב או תנועת נוסעים נמוכה.
-
חלק מהתחנות משמשות לצילומים של סרטים ופרסומות (לדוגמה, “Porte des Lilas – Cinéma”).
-
יש תחנות שבנויות אך מעולם לא נפתחו לציבור , כמו “Saint-Martin” ו–“Haxo”.
-
העירייה שקלה לפתוח חלק מהתחנות כמסעדות תת־קרקעיות — הרעיון נגנז.
רכבת ה־TGV – נתונים מדויקים
-
מהירות שיא: 574 קמ"ש (שיא עולמי לרכבת מסחרית ב־2007).
-
מהירות מסחרית רגילה: 320 קמ"ש .
-
צרפת מפעילה רשת של מעל 2,800 ק"מ של מסילות מהירות.
-
מפריז ניתן להגיע ב־TGV ל:
-
לונדון – שעתיים ו־15 דקות
-
ליון – שעתיים
-
מרסיי – שלוש שעות
-
בריסל – שעה ו־20
-
-
מעל 110 מיליון נוסעים משתמשים ב־TGV מדי שנה.
שדה התעופה שארל דה גול – נתונים חזקים
-
זהו שדה התעופה הגדול בצרפת עם מעל 70 מיליון נוסעים בשנה .
-
יש בו 3 טרמינלים גדולים , 4 מסלולים ומערכת רכבות פנימית אוטומטית.
-
יש בו מעל 100 ק”מ של מסועים למזוודות.
-
120 חברות תעופה פועלות בו ליותר מ־300 יעדים.
-
התחבורה לשדה:
-
RER B – כ־30–35 דקות למרכז פריז
-
אוטובוס RoissyBus – כ־45–60 דקות
-
מוניות – זמן משתנה (פעמים רבות פקקים)
-
שדה התעופה אורלי – נתונים
-
מעל 32 מיליון נוסעים בשנה .
-
אהוב במיוחד לטיסות אירופיות וקצרות־טווח.
-
המרחק למרכז פריז: 13 ק"מ בלבד.
-
קו המטרו העתידי (Grand Paris) יחבר ישירות לעיר.
אוכל ומסעדות
מעל 40,000 מסעדות בפריז — כולל מסעדות מישלן, בתי קפה היסטוריים ופטיסרי מפורסמים.
העיר נחשבת לבירת הקולינריה של העולם בזכות מגוון המטבחים והמסעדות היוקרתיות שבה.
נהר הסיין
הסיין — נתיב תחבורה חי ופועם
🚤 בסיין יש “תנועה” יומית של כלי שיט
מעל 15,000 כלי שיט עוברים בנהר מדי שנה — מסחריים, תיירותיים ושירותיים.
🚢 העיר משנעת סחורות בנהר כדי להפחית משאיות
כ־ 7% מהמשלוחים בעיר עוברים דרך הסיין — כולל חומרי בנייה ואשפה.
המטרה: להוריד מעל 500 משאיות ביום מהרחובות.
🚤 תחבורה ציבורית על המים — Batobus
יש קו “אוטובוס על נהר” שעוצר באתרים כמו:
אייפל, נוטרדאם, הלובר, שאנז־אליזה ועוד.
זהו חלק רשמי מרשת התחבורה בעיר.
🌉 37 גשרים — כל אחד עם תפקיד
במרכז פריז לבדה יש 37 גשרים שחוצים את הסיין.
חלקם נבנו מחדש אחרי שבירות של קרחונים בעבר.
💡 תאורה מיוחדת לסיין
הגשרים הגדולים מצוידים בתאורה חכמה שמתאימה את עצמה למזג האוויר ולתנועת כלי השיט.
🚢 סירות איסוף אשפה
כן! בפריז יש סירות מיוחדות שאוספות אשפה מהמים פעמיים ביום.
חלקן אפילו חשמליות.
עובדות מפתיעות על הגשרים המפורסמים של הסיין
פונט נף (Pont Neuf) — הגשר ה"חדש" שהוא הכי ישן
-
למרות שמו, זה הגשר הישן ביותר בפריז שעדיין עומד — הושלם ב־1607.
-
היה הגשר הראשון בפריז ללא בתים בנויים עליו , בניגוד לגשרים הישנים שהיו כמו שכונות קטנות.
-
עליו יש 381 מסכות אבן מפחידות — כל אחת מייצגת דמות מיתולוגית אחרת.
פונט אלכסנדר השלישי — הגשר הכי מפואר בפריז
-
נחשב לאחד הגשרים היפים בעולם בזכות פסלי הזהב של נימפות וכנפי מלאכים.
-
הוא נבנה כדי לסמל את הברית בין צרפת לרוסיה, על שם הצאר אלכסנדר השלישי.
-
מתחת למשטח הגשר מתחבאים צינורות ענק שהובילו חשמל לתערוכה העולמית של שנת 1900.
פונט דז ארט (Pont des Arts) — גשר האוהבים
-
היה בעבר הגשר עם מעל מיליון מנעולי אהבה , שהכבידו עליו 45 טון (!) עד שנאלצו להסירם.
-
הגשר המקורי נהרס אחרי שהופצץ במלחמת העולם הראשונה ונסדק מספר פעמים.
-
הוא הגשר הראשון בפריז שנבנה כולו ממתכת בתחילת המאה ה־19.
פונט דה לה קונקורד — הגשר שנבנה מחלקי כלא הגיליוטינה
-
הגשר נבנה משאריות אבנים של… הבסטיליה שנהרסה ב־1789.
-
כל אבן בו נושאת מספר שהוטבע בזמן פירוק הכלא כדי להרכיב מחדש.
-
זהו אחד הגשרים היחידים ששרד כמעט ללא שינויים מאז המאה ה־18.
פונט ד’אנה (Pont d’Iéna) — גשר נפוליאון מול מגדל אייפל
-
נפוליאון בנה אותו אחרי ניצחונו בעיר ינה שבפרוסיה (1796).
-
למרות התנגדות של מלך פרוסיה (שהציע להרוס אותו), נפוליאון התעקש — והגשר נשאר.
-
הגשר מוביל ישירות אל האייפל ולכן מצולם יותר מ־90,000 פעם ביום.
פונט מרי (Pont Marie) — הגשר שהיה מכוסה בבתים
-
בעבר היו עליו 50 בתים צבעוניים , שהפכו את הגשר לשכונת מגורים קטנה.
-
כל הבתים קרסו בזמן שטפון ב־1658 — מאז הגשר נשאר "עירום".
-
נקרא “גשר האהבה הנצחי” כי נהוג לזרוק ממנו פרח אל המים ולהביע משאלה.
פונט לואי פיליפ — הגשר שנולד בגלל מהפכה
-
נשרף לחלוטין במהפכת 1848.
-
נבנה מחדש בתוך שנה בלבד — הישג הנדסי מדהים לתקופה.
-
זהו אחד הגשרים הבודדים בפריז עם קשתות צרות שמאפשרות זרימת מים מהירה.
הרבעים של פריז
הרובעים של פריז — הסבר פשוט + עובדות מרתקות
פריז מחולקת ל־ 20 רבעים (Arrondissements) שמסתובבים בצורה של שבלול — מהמרכז החוצה.
הרובע ה־1 נמצא בלב העיר, וכל רובע אחרי זה מסובב סביבו כמו ספירלה.
עובדות קצרות על הרובעים
⭐ הרובע הראשון — הלב ההיסטורי
הבית של הלובר, גני טווילרי ואחרוני הרחובות של פריז מימי הביניים.
🎨 הרובע הרביעי — המארה והאיים של הסיין
איל דה לה סיטה + איל סן־לואי. שילוב של היסטוריה יהודית, ארמונות ומוזיאונים.
🎭 הרובע החמישי — הרובע הלטיני
אוניברסיטאות, סטודנטים, פנתאון, אווירה צעירה ועתיקה ביחד.
🕺 הרובע השישי — הסן־ז׳רמן
בתי קפה אייקוניים כמו Les Deux Magots וספריות ישנות.
🏛️ הרובע השביעי — האייפל והאצילות
שגרירויות, מגדל אייפל, מוזיאון אורסיי — מהמכובדים בעיר.
💎 הרובע השמיני — יוקרה ושאנז־אליזה
חניות יוקרה, ארמון האליזה, שער הניצחון.
🎢 הרובע ה־12 — הטיילת הירוקה + הארמון של ונסן
הרובע עם הפארקים הגדולים ביותר בעיר.
🎨 הרובע ה־18 — מונמרטר והסקרה־קר
מהרובעים הכי מצולמים בעולם — אמנים, גרפיטי, סמטאות תלולות.
🎉 הרובע ה־11 — ברים, חיי לילה ופיקניקים
צמוד לבסטיליה — אזור שהפך לבירת הבילויים האמיתית של המקומיים.
🌆 הרובע ה־19 — פארק בוטש־שומון
אחד הפארקים היפים והמפתיעים, גשרים תלויים, סלעי בזלת מלאכותיים.
עובדות מפתיעות על חלוקת הרובעים
-
הרובע ה־1 היה פעם כל העיר כולה — כל פריז הייתה בערך 2–3 ק"מ של רחובות סביב הסיין.
-
הרובע ה־10 וה־11 הם הצפופים ביותר בעיר — יותר מניו יורק וטוקיו באזורים מסוימים.
-
רובע 12 ו־19 הם הרובעים הירוקים ביותר — עם הפארקים הגדולים בעיר.
-
ברובע 16 נמצאת כמות הווילות הפרטיות הגדולה ביותר בפריז — כמו כפר מסתתר.
-
ברובע 7 יש את אחוז השגרירויות הגבוה ביותר — יותר מ־80 נציגויות.
מידע לדרך בפריז
מקומות מיוחדים
רחוב ריבולי
228 Rue de Rivoli
Hôtel Le Meurice - במהלך מלחמת העולם השנייה, מלון יוקרה זה שימש כמפקדתו של המושל הצבאי הגרמני של פריז, הגנרל דיטריך פון צ'ולטיץ. כאן, באוגוסט 1944, סירב צ'ולטיץ, באופן מפורסם, לפקודותיו של היטלר להרוס את פריז, ובסופו של דבר הסגיר את העיר לבעלות הברית ללא הרס נרחב.
107 Rue de Rivoli
מוזיאון זה, הממוקם באגף המערבי של הלובר, היה האתר של תערוכת הארט נובו הגדולה הראשונה בשנת 1900.
התערוכה הציגה את סגנון העיצוב המהפכני שישפיע על אדריכלות, עיצוב פנים, והאמנות החזותית ברחבי אירופה.
Place du Palais-Royal
הארמון והגנים היו חממה לפעילות מהפכנית בסוף המאה ה-18. כאן, בשנת 1789, נשאה קמיל דזמולינס נאום לוהט שעזר לעורר את הסתערות הבסטיליה, שסימנה את תחילתה של המהפכה הצרפתית.
204 Rue de Rivoli
מלון זה שימש כבית חולים צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא מילא תפקיד קריטי בטיפול בחיילים פצועים וכן אירח פגישות חשאיות של מנהיגי ההתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה.
Rue de Rivoli פינת Rue du Louvre
התיאטרון ההיסטורי הזה ראה הרבה רגעים תרבותיים חשובים, כולל הופעת הבכורה של מחזהו של מולייר "La Mère Coquette" בשנת 1671. התיאטרון היה אתר מפתח בהתפתחות הקלאסי הצרפתי
4 Rue de Rivoli
כנסייה זו, שהושלמה בשנת 1641, הייתה האתר של אירועים משמעותיים במהלך המהפכה הצרפתית. הוא שימש כמקדש התבונה, סמל מהפכני של הדת האזרחית החדשה שהחליפה את הקתוליות בשלב הרדיקלי של המהפכה.
פלאס דה לה קונקורד (סמוך ל-Rue de Rivoli)
פלאס דה לה קונקורד (סמוך ל-Rue de Rivoli): האובליסק של לוקסור - אמנם מבחינה טכנית לא מבנה, אבל אנדרטה איקונית זו הייתה האתר של אירועים היסטוריים מרכזיים רבים, כולל הוצאתו להורג פומבית של המלך לואי ה-16 בשנת 1793 במהלך המהפכה הצרפתית. היא הייתה עדה לאינספור הפגנות, חגיגות ושינויים פוליטיים.
146 Rue de Rivoli
לפני שהוא נסגר ב-2015, הבניין הזה שיכן שוק מרכזי לעתיקות ואמנות. זה היה מרכז לאספנים וסוחרי אמנות, שבו התרחשו עסקאות חשובות רבות בעולם האמנות.
11 Rue de Rivoli
11 Rue de Rivoli: Café de la Régence - אחד מבתי הקפה העתיקים ביותר בפריז, זה היה מקום מפגש לאינטלקטואלים כמו וולטר, רוסו ונפוליאון בונפרטה במאה ה-18. לבית הקפה היה תפקיד מכריע בחילופי רעיונות מהפכניים שעיצבו את צרפת המודרנית.
תחבורה
פריז מחוברת לפרברים ולעיר הגדולה באמצעות רכבות RER , שאפשרות להגיע איתן גם לדיסנילנד פריז בשעה בערך.
מטרו פריז – נתונים מרשימים
-
בפריז פועלות 16 קוים של מטרו.
-
אורך המערכת: 226 ק"מ של מסילות.
-
מספר התחנות: 302 תחנות — אחת מרשתות המטרו הצפופות בעולם.
-
מרחק ממוצע בין תחנות: 548 מטר בלבד .
רשת ה–RER (רכבות הפרברים)
-
5 קווים (A–E).
-
קו RER A הוא אחד מקווי הרכבת העמוסים בעולם עם מעל מיליון נוסעים ביום .
אוטובוסים
-
בפריז יש יותר מ־350 קווי אוטובוס .
-
מעל 4,500 אוטובוסים פועלים בעיר.
-
כ־ 70% מהם חשמליים או היברידיים — מהמתקדמים באירופה.
אופניים — Vélib’
-
בעיר יש כ־ 20,000 אופניים ציבוריים .
-
מעל 1,400 תחנות עגינה — תחנת אופניים כמעט בכל 300 מטר.
-
יותר מ־50% מהאופניים חשמליים.
קורקינטים חשמליים
-
לפני ביטולם ב־2023 היו בעיר מעל 15,000 קורקינטים .
-
היום המערכת חוקית רק כחלק מהשכרות פרטיות בבתי מלון או סיורי טיול מאורגנים.
כבישים ועומסים
-
אחוז מחזיקי הרכב הפרטי בפריז נמוך — רק כ־35% מהתושבים .
-
מעל 60% מהנסיעות בעיר נעשות בתחבורה ציבורית .
-
מהירות נסיעה ממוצעת ברכב בתוך פריז: 14 קמ"ש בלבד .
מערכת רמזורים ותמרורים
-
מעל 30,000 רמזורים בעיר.
-
כ־ 300 רמזורים ייעודיים לאופניים בלבד.
-
פריז מפעילה מערכות חכמות שמזהות תנועה אמיתית ומדליקות פנסים ורמזורים בהתאם.
נהיגה בפריז — עובדות שלא תאמינו
💥 זו העיר עם אחת הכיכרות המסוכנות באירופה
בכיכר שמקיפה את שער הניצחון אין נתיבים מסומנים — התוצאה:
הממוצע הוא אחת ל־7 דקות — כמעט־תאונה .
🚘 הפריזאים כמעט לא מחזיקים רכב פרטי
רק כ־35% מתושבי העיר מחזיקים רכב — אחד האחוזים הנמוכים באירופה.
🅿️ חניה ברחוב? סטטיסטית כמעט בלתי אפשרי
יש כ־ 140,000 מקומות חניה בלבד ברחוב, לעומת מיליוני משתמשים .
לכן המקומיים משתמשים כמעט רק בחניונים תת־קרקעיים.
⛔ "זמן תגובה" של רמזורים
ברמזורים בפריז יש עיכוב קצר של כמה שניות בין ירוק לאדום לכל כיוון.
זה נועד למנוע התנגשות בגלל הכיכרות שמושפעות מתנועה שלא תמיד צפויה.
🚙 רחובות רבים הפכו לאזורי “אפס רכב”
בעשור האחרון העיר הפחיתה ב־ 40% את מספר הנתיבים לרכב פרטי.
רחובות שלמים הופכים למדרחוב — גם סמוך לכבישים מרכזיים.
🤯 המהירות המותרת בכל העיר: 30 קמ״ש
מאז 2021 רוב אזורי פריז מוגבלים ל־ 30 קמ״ש בלבד כדי להוריד תאונות.
בפועל המהירות הממוצעת היא… 14 קמ״ש .
תחנות הרפאים של המטרו בפריז — נתונים ועובדות
-
בפריז קיימות 14 תחנות רפאים — תחנות מטרו שבנויות לחלוטין אך אינן בשימוש.
-
רובן נסגרו בזמן מלחמת העולם השנייה בגלל חוסר תקציב או תנועת נוסעים נמוכה.
-
חלק מהתחנות משמשות לצילומים של סרטים ופרסומות (לדוגמה, “Porte des Lilas – Cinéma”).
-
יש תחנות שבנויות אך מעולם לא נפתחו לציבור , כמו “Saint-Martin” ו–“Haxo”.
-
העירייה שקלה לפתוח חלק מהתחנות כמסעדות תת־קרקעיות — הרעיון נגנז.
רכבת ה־TGV – נתונים מדויקים
-
מהירות שיא: 574 קמ"ש (שיא עולמי לרכבת מסחרית ב־2007).
-
מהירות מסחרית רגילה: 320 קמ"ש .
-
צרפת מפעילה רשת של מעל 2,800 ק"מ של מסילות מהירות.
-
מפריז ניתן להגיע ב־TGV ל:
-
לונדון – שעתיים ו־15 דקות
-
ליון – שעתיים
-
מרסיי – שלוש שעות
-
בריסל – שעה ו־20
-
-
מעל 110 מיליון נוסעים משתמשים ב־TGV מדי שנה.
שדה התעופה שארל דה גול – נתונים חזקים
-
זהו שדה התעופה הגדול בצרפת עם מעל 70 מיליון נוסעים בשנה .
-
יש בו 3 טרמינלים גדולים , 4 מסלולים ומערכת רכבות פנימית אוטומטית.
-
יש בו מעל 100 ק”מ של מסועים למזוודות.
-
120 חברות תעופה פועלות בו ליותר מ־300 יעדים.
-
התחבורה לשדה:
-
RER B – כ־30–35 דקות למרכז פריז
-
אוטובוס RoissyBus – כ־45–60 דקות
-
מוניות – זמן משתנה (פעמים רבות פקקים)
-
שדה התעופה אורלי – נתונים
-
מעל 32 מיליון נוסעים בשנה .
-
אהוב במיוחד לטיסות אירופיות וקצרות־טווח.
-
המרחק למרכז פריז: 13 ק"מ בלבד.
-
קו המטרו העתידי (Grand Paris) יחבר ישירות לעיר.
-
אוכל ומסעדות
מעל 40,000 מסעדות בפריז — כולל מסעדות מישלן, בתי קפה היסטוריים ופטיסרי מפורסמים.
העיר נחשבת לבירת הקולינריה של העולם בזכות מגוון המטבחים והמסעדות היוקרתיות שבה.
נהר הסיין
הר הסיין הוא אחד הסמלים הגדולים של פריז והוא חוצה את העיר ממזרח למערב.
באזור פריז הנהר זורם לאורך כ־13 קילומטרים בלבד, אך הוא משפיע על ההיסטוריה, התחבורה והתרבות של העיר כולה.
הסיין הוא נהר באורך כולל של כ־777 קילומטרים, הזורם מצפון־מזרח צרפת ועד תעלת למאנש.
מקור הנהר נמצא באזור בורגונדי, והוא נשפך לים ליד העיר לה האבר.
גדות הסיין במרכז פריז הוכרזו בשנת 1991 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
הנהר היה הסיבה המרכזית לכך שהיישוב העתיק שהפך לפריז התפתח במקום הזה – בזכות מים, מסחר והגנה טבעית.
האי איל דה לה סיטה (Île de la Cité), שנמצא בתוך הסיין, נחשב ללב ההיסטורי של פריז ושם החלה העיר להתפתח.
על אחד האיים בסיין נמצאת קתדרלת נוטרדאם, מהמבנים המפורסמים בעולם.
הסיין אינו רק נוף יפה – הוא נתיב תחבורה פעיל לסירות תיירים, כלי שיט מסחריים ושירותים עירוניים.
מדי שנה שטים בו אלפי כלי שיט, החל מספינות תיירים ועד דוברות המובילות סחורות.
שיט על הסיין מאפשר לראות בפריז כמה מהאתרים המפורסמים ביותר מזווית אחת: מגדל אייפל, הלובר, נוטרדאם וגשרים היסטוריים.
הנהר מושפע מגאות ושפל למרות המרחק מהים, ולכן מפלס המים יכול להשתנות.
במהלך ההיסטוריה הסיין גם גרם להצפות גדולות – אחת המפורסמות הייתה ההצפה הגדולה של שנת 1910, כאשר המים עלו לכ־8.6 מטרים מעל המפלס הרגיל.
הנהר היה מרכז חשוב של אמנות – ציירים רבים ציירו את הגשרים, הסירות והנופים לאורך גדותיו.
לאורך הסיין קיימים כיום אזורים שבהם תושבי פריז יושבים, מטיילים, עושים פיקניקים וצופים בשקיעות.
בקיץ חלקים מגדות הנהר הופכים לחופים עירוניים במסגרת אירועי "Paris Plages".
למרות שנראה רגוע ושלו, הסיין הוא מערכת מים מורכבת עם זרמים, סכרים וניהול מפלסים לאורך הדרך.
במשך מאות שנים הסיין היה "הכביש הראשי" של פריז – לפני שהרכבות והמכוניות הפכו לאמצעי התחבורה המרכזיים.
אחת התמונות המזוהות ביותר עם פריז היא מגדל אייפל המשתקף במימי הסיין – שילוב שהפך לסמל עולמי של העיר.
נהר הסיין – הלב הפועם של פריז
- נהר הסיין חוצה את פריז לאורך כ־13 קילומטרים והפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם העיר.
- אורכו הכולל של נהר הסיין בצרפת הוא כ־777 קילומטרים.
- הנהר היה אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות פריז במשך יותר מ־2,000 שנה.
- גדות הסיין הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1991.
יום
עעעע
הפנסים והתאורה בעיר
בפריז פועלים מעל 200,000 פנסי רחוב – מה שהופך אותה לאחת הערים המוארות ביותר בעולם.
רובם פועלים בטכנולוגיה חסכונית ומפוזרים בכל רחובות העיר, הגשרים, השדרות והפארקים.
למה פריז נקראת “City of Light”? (וזה לא בגלל הפנסים)
הכינוי Ville Lumière לא קשור בכלל לתאורה!
הוא מגיע מהמאה ה־18, כשהעיר הייתה מרכז הנאורות, הפילוסופיה והמדע .
פריז הייתה העיר הראשונה שבה:
-
פעלו חוגי מדענים
-
התפתחו אוניברסיטאות מודרניות
-
הובלט רעיון “הבאת האור של הידע לעולם”
התאורה ברחובות הגיעה רק מאוחר יותר , אבל הכינוי כבר היה חקוק.
איך התאורה של פריז עובדת? – מערכת חכמה
בשנים האחרונות פריז מפעילה מערכות תאורה חכמות שמטרתן לחסוך אנרגיה ולהפחית זיהום אור.
כולל:
-
פנסים שמופעלים לפי תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים
-
עמעום אוטומטי בשעות קטנות של הלילה
-
מעקב בזמן אמת אחרי תקלות — המערכת שולחת דיווח מיידי לטכנאים
-
פנסים חסכוניים מסוג LED בכל השדרות המרכזיות
פנסים היסטוריים שלא נוגעים בהם
חלק מהפנסים בפריז הם בני למעלה מ־100 שנה, עם עיצוב ייחודי. העירייה משמרת אותם כחלק מהמורשת העירונית.
גשרים מוארים מסיבה אחת מפתיעה
העירייה מקפידה להאיר את הגשרים לא רק ליופי — אלא גם כדי לשפר את רמת הבטיחות על הסיין ולסייע לשיט לילה.
עובדות על העצים בפריז
בפריז יש מעל 480,000 עצים רשומים , וכל עץ מופיע במאגר עירוני מסודר.
לכל עץ בעיר יש מספר זיהוי אישי — כמו תעודת זהות לעצים.
המאגר כולל פרטים כמו גיל העץ, סוג, מצב בריאות, תאריך שתילה ומיקום מדויק .
מערכת העירייה יודעת לעקוב אחרי מחלות, התייבשות או פגיעות בכל עץ ברחבי העיר.
עובדים בעירייה בודקים את העצים לפחות פעם בשנה , וחלק מהעצים עוברים בדיקות נוספות לאחר סערות.
פריז מפעילה שירות מיוחד של "אמבולנס לעצים" — צוות שיוצא לטפל בעצים שנפגעו מרוח, תאונות או עבודות תשתית.
הנתונים על העצים משמשים את העירייה לתכנון נטיעות חדשות , הצללה באזורים חמים ושיפור איכות האוויר.
חלק מהעצים בעיר מסומנים גם בברקוד או תג מתכת קטן שעוזר לאנשי התחזוקה לזהותם במהירות.
בעשור הקרוב העירייה מתכננת להגדיל את המספר ל־ 500,000 עצים במסגרת פרויקט “פריז הירוקה”.
המאגר העירוני נגיש גם לציבור, וכמה אפליקציות מאפשרות לראות איזה עץ נמצא לידך ומה ההיסטוריה שלו .
העץ העתיק ביותר בפריז הוא עץ אקליפטוס/רוביניה שנשתל בשנת 1601 , ונמצא ליד כנסיית סן־ז’רמן דה־פרה.
ברחובות פריז צומחים למעלה מ־ 200 סוגי עצים — החל מערמון צרפתי ועד עצי גינקו יפניים.
-
אחד הריכוזים המגוונים באירופה
-
המגוון הגדול נוצר במכוון כדי להגן על העיר מפני מחלות עצים ומזיקים — אם מין אחד נפגע, האחרים ממשיכים לשמור על הצל והירוק בעיר.
-
העירייה בוחרת זנים עמידים לזיהום אוויר ולטמפרטורות קיצוניות כדי להתמודד עם שינויי אקלים עירוניים .
-
פריז מקפידה לשלב עצים שונים לפי הריח, הפריחה והצל — כך שכל שדרה מייצרת חוויה אחרת למטיילים .
-
בחורף הפריזאי נשתלים מינים חדשים המותאמים לסביבה העירונית, כחלק מתוכנית לשמירה על עיר ירוקה וקרירה יותר בקיץ .
-
המגוון הגדול מאפשר לבוטנאים וסטודנטים לצפות בפריז בתור “מוזיאון עצים פתוח” עם מאות זנים שונים ממש מול העיניים.
עצים חדשים נשתלים בעיר בעיקר בחורף, כדי להקטין את הלחץ על המערכת הביולוגית שלהם.
בפריז יש “יער עירוני” מתוכנן — פרויקט שבו כיכרות מרכזיות כמו Hôtel de Ville ו־Place de la Bastille יקבלו מאות עצים חדשים.
לאורך שדרות מרכזיות כמו שאנז אליזה כל עץ עובר גיזום אומנותי , כך שכל השדרה תהיה סימטרית.
בעיר פזורות יותר מ־ 1,000 חורשות קטנות שמתפקדות כ"תחנות צינון" בחום קיצוני.
כל עץ בעיר נחשב חלק מהמאבק הצרפתי בזיהום, והעירייה מעריכה כי עצי פריז קולטים מדי שנה אלפי טונות של פחמן דו־חמצני .
אייפל
נתונים טכניים
שנת התחלת הבנייה: 1887.
שנת סיום: 1889.
משך הבנייה: שנתיים, חודשיים ו־5 ימים בלבד – הישג מדהים למבנה בגודל כזה בתקופה ללא מחשבים וללא ציוד בנייה מודרני.
פתיחה רשמית: 31 במרץ 1889, לקראת התערוכה העולמית בפריז לציון 100 שנה למהפכה הצרפתית.
המגדל נצבע מחדש בערך כל 7 שנים.
בכל צביעה משתמשים בכ־60 טון צבע.
הצביעה נעשית בשלושה גוונים שונים: כהה בתחתית ובהיר יותר בחלק העליון כדי ליצור תחושת גובה.
מגדל אייפל אינו עומד קפוא במקום – הוא תוכנן לנוע מעט כדי להתמודד עם כוחות הטבע.
ברוחות חזקות מאוד פסגת המגדל יכולה "לרקוד" ולזוז כמה סנטימטרים מצד לצד.
התנועה הקטנה של המגדל היא סימן לחוזק שלו ולא לחולשה.
שלד הברזל הפתוח מאפשר לרוחות לעבור דרך המגדל במקום להילחם בהן.
ביום קיץ חם במיוחד מגדל אייפל יכול "לצמוח" בכ־15 סנטימטרים בגלל התפשטות הברזל.
אותו מגדל שנבנה מברזל לפני יותר מ־130 שנה עדיין משתנה מעט בכל יום בהתאם למזג האוויר.
הפרש הטמפרטורות גורם לברזל להתרחב ולהתכווץ – תופעה שהמהנדסים חישבו כבר במאה ה־19.
גוסטב אייפל תכנן מבנה שנע עם הטבע במקום להילחם בו.
למרות משקלו העצום של יותר מ־10,000 טון, המגדל מגיב לרוח כמו מבנה חי וגמיש.
אחת הסיבות שמגדל אייפל שרד יותר ממאה שנה היא היכולת שלו לספוג שינויים בלי להיפגע.
לעובדות מדהימות על הקומות והמפלסים
למגדל אייפל יש שלושה מפלסים עיקריים הפתוחים למבקרים.
הקומה הראשונה נמצאת בגובה 57 מטר מעל הקרקע.
הקומה השנייה נמצאת בגובה 116 מטר ונחשבת לנקודת התצפית הפופולרית ביותר.
הקומה השלישית נמצאת בגובה 276 מטר והיא הנקודה הגבוהה ביותר שאליה יכולים להגיע מבקרים.
הפסגה האמיתית של המגדל מגיעה ל־330 מטר, אך החלק העליון כולל אנטנות שידור שאינן פתוחות לציבור.
בקומה הראשונה יש רצפת זכוכית שמאפשרת להביט ישירות למטה על פריז.
מהקומה השנייה ניתן לראות היטב את נהר הסן, הלובר, שער הניצחון ושדרות שאנז אליזה.
במקור, המבקרים הראשונים בשנת 1889 יכלו לעלות במדרגות בלבד עד לקומות העליונות.
יש במגדל 1,665 מדרגות מהקרקע ועד הפסגה.
המעליות של מגדל אייפל נחשבו פלא הנדסי בשנת 1889, משום שהיו מהמתקדמות בעולם.
בקומה העליונה נמצאת גם דירתו הפרטית של גוסטב אייפל, שבה אירח מדענים ואורחים חשובים.
ארבע הרגליים הענקיות של מגדל אייפל נשענות על יסודות בטון חזקים שנבנו עמוק באדמה.
עומק היסודות מגיע לכ־15 מטרים מתחת לפני הקרקע.
כל אחת מארבע הרגליים מחוברת למערכת עיגון חזקה שמעניקה יציבות למבנה העצום.
בסיס המגדל יוצר ריבוע ענק שאורך כל צלע שלו כ־125 מטרים.
כל רגל בנויה כך שתפזר את המשקל העצום של המגדל אל הקרקע בצורה מאוזנת.
למרות גובה של 330 מטר ומשקל של יותר מ־10,000 טון, הלחץ שמפעילה כל רגל על הקרקע מחושב בדיוק הנדסי.
המבנה הרחב בבסיס וההצטמצמות כלפי מעלה הם אחד הסודות ליציבותו של מגדל אייפל..
הפנסים והתאורה בעיר
בפריז פועלים מעל 200,000 פנסי רחוב – מה שהופך אותה לאחת הערים המוארות ביותר בעולם.
רובם פועלים בטכנולוגיה חסכונית ומפוזרים בכל רחובות העיר, הגשרים, השדרות והפארקים.
למה פריז נקראת “City of Light”? (וזה לא בגלל הפנסים)
הכינוי Ville Lumière לא קשור בכלל לתאורה!
הוא מגיע מהמאה ה־18, כשהעיר הייתה מרכז הנאורות, הפילוסופיה והמדע .
פריז הייתה העיר הראשונה שבה:
-
פעלו חוגי מדענים
-
התפתחו אוניברסיטאות מודרניות
-
הובלט רעיון “הבאת האור של הידע לעולם”
התאורה ברחובות הגיעה רק מאוחר יותר , אבל הכינוי כבר היה חקוק.
איך התאורה של פריז עובדת? – מערכת חכמה
בשנים האחרונות פריז מפעילה מערכות תאורה חכמות שמטרתן לחסוך אנרגיה ולהפחית זיהום אור.
כולל:
-
פנסים שמופעלים לפי תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים
-
עמעום אוטומטי בשעות קטנות של הלילה
-
מעקב בזמן אמת אחרי תקלות — המערכת שולחת דיווח מיידי לטכנאים
-
פנסים חסכוניים מסוג LED בכל השדרות המרכזיות
פנסים היסטוריים שלא נוגעים בהם
חלק מהפנסים בפריז הם בני למעלה מ־100 שנה, עם עיצוב ייחודי. העירייה משמרת אותם כחלק מהמורשת העירונית.
גשרים מוארים מסיבה אחת מפתיעה
העירייה מקפידה להאיר את הגשרים לא רק ליופי — אלא גם כדי לשפר את רמת הבטיחות על הסיין ולסייע לשיט לילה.
עובדות על העצים בפריז
בפריז יש מעל 480,000 עצים רשומים , וכל עץ מופיע במאגר עירוני מסודר.
לכל עץ בעיר יש מספר זיהוי אישי — כמו תעודת זהות לעצים.
המאגר כולל פרטים כמו גיל העץ, סוג, מצב בריאות, תאריך שתילה ומיקום מדויק .
מערכת העירייה יודעת לעקוב אחרי מחלות, התייבשות או פגיעות בכל עץ ברחבי העיר.
עובדים בעירייה בודקים את העצים לפחות פעם בשנה , וחלק מהעצים עוברים בדיקות נוספות לאחר סערות.
פריז מפעילה שירות מיוחד של "אמבולנס לעצים" — צוות שיוצא לטפל בעצים שנפגעו מרוח, תאונות או עבודות תשתית.
הנתונים על העצים משמשים את העירייה לתכנון נטיעות חדשות , הצללה באזורים חמים ושיפור איכות האוויר.
חלק מהעצים בעיר מסומנים גם בברקוד או תג מתכת קטן שעוזר לאנשי התחזוקה לזהותם במהירות.
בעשור הקרוב העירייה מתכננת להגדיל את המספר ל־ 500,000 עצים במסגרת פרויקט “פריז הירוקה”.
המאגר העירוני נגיש גם לציבור, וכמה אפליקציות מאפשרות לראות איזה עץ נמצא לידך ומה ההיסטוריה שלו .
העץ העתיק ביותר בפריז הוא עץ אקליפטוס/רוביניה שנשתל בשנת 1601 , ונמצא ליד כנסיית סן־ז’רמן דה־פרה.
ברחובות פריז צומחים למעלה מ־ 200 סוגי עצים — החל מערמון צרפתי ועד עצי גינקו יפניים.
-
אחד הריכוזים המגוונים באירופה
-
המגוון הגדול נוצר במכוון כדי להגן על העיר מפני מחלות עצים ומזיקים — אם מין אחד נפגע, האחרים ממשיכים לשמור על הצל והירוק בעיר.
-
העירייה בוחרת זנים עמידים לזיהום אוויר ולטמפרטורות קיצוניות כדי להתמודד עם שינויי אקלים עירוניים .
-
פריז מקפידה לשלב עצים שונים לפי הריח, הפריחה והצל — כך שכל שדרה מייצרת חוויה אחרת למטיילים .
-
בחורף הפריזאי נשתלים מינים חדשים המותאמים לסביבה העירונית, כחלק מתוכנית לשמירה על עיר ירוקה וקרירה יותר בקיץ .
-
המגוון הגדול מאפשר לבוטנאים וסטודנטים לצפות בפריז בתור “מוזיאון עצים פתוח” עם מאות זנים שונים ממש מול העיניים.
עצים חדשים נשתלים בעיר בעיקר בחורף, כדי להקטין את הלחץ על המערכת הביולוגית שלהם.
בפריז יש “יער עירוני” מתוכנן — פרויקט שבו כיכרות מרכזיות כמו Hôtel de Ville ו־Place de la Bastille יקבלו מאות עצים חדשים.
לאורך שדרות מרכזיות כמו שאנז אליזה כל עץ עובר גיזום אומנותי , כך שכל השדרה תהיה סימטרית.
בעיר פזורות יותר מ־ 1,000 חורשות קטנות שמתפקדות כ"תחנות צינון" בחום קיצוני.
כל עץ בעיר נחשב חלק מהמאבק הצרפתי בזיהום, והעירייה מעריכה כי עצי פריז קולטים מדי שנה אלפי טונות של פחמן דו־חמצני .
יום 1
עעעע
יום 1
עעעע
יום 1
עעעע
יום 1
עעעע
עובדות על אוכל בפריז
עובדות מרתקות על מסעדות ואוכל בפריז – הסבר לילדים בטיול
לפני מאות שנים לא היו בפריז מסעדות כמו שאנחנו מכירים היום.
רוב האנשים אכלו בבית, ורק משפחות עשירות ואצילים יכלו ליהנות מארוחות מפוארות עם טבחים פרטיים.
המסעדות הראשונות בצרפת התחילו להתפתח בפריז במאה ה־18.
אחרי המהפכה הצרפתית הרבה טבחים שעבדו אצל משפחות אצולה איבדו את עבודתם, ולכן פתחו מסעדות משלהם.
כך הפכה פריז לאחת הערים המפורסמות בעולם בזכות האוכל שלה
המילה "מסעדה" בצרפתית קשורה לרעיון של אוכל שמחזיר כוח ואנרגיה לגוף.
בפריז יש כמה סוגים מפורסמים של מקומות אוכל:
ביסטרו – מסעדה קטנה עם אוכל צרפתי פשוט וביתי.
בראסרי – מסעדה גדולה יותר שמגישה אוכל צרפתי במשך שעות רבות.
בית קפה צרפתי – מקום שבו אנשים יושבים לשתות קפה, לדבר, לקרוא ולהיפגש עם חברים.
בצרפת הארוחה היא לא רק בשביל לשבוע, אלא גם זמן ליהנות ולבלות יחד.
ארוחה צרפתית יכולה להימשך זמן רב, כי הצרפתים אוהבים לשבת, לדבר ולהנות מהאוכל.
הקרואסון המפורסם עשוי מבצק עם שכבות רבות של חמאה, ולכן הוא פריך מבחוץ ורך מבפנים.
הבאגט הוא אחד הסמלים הגדולים של צרפת, והצרפתים אוכלים אותו כמעט בכל יום.
בצרפת קיימים מא
ות סוגים שונים של גבינות, וכל אזור במדינה מפורסם בגבינות מיוחדות משלו.
המטבח הצרפתי השפיע על מסעדות בכל העולם, במיוחד בתחום הבישול המקצועי והקינוחים.
קינוחים צרפתיים מפורסמים הם מקרון, קרם ברולה, אקלר וטארטים מסוגים שונים.
השוקולטיירים בפריז הפכו את הכנת השוקולד לאמנות, ויש כאלה שמכינים פסלים ממתקים ושוקולד.
בעבר תבלינים כמו פלפל וקינמון היו יקרים מאוד, ורק אנשים עשירים יכלו להשתמש בהם בכמויות גדולות.
לפני המצאת המקרר אנשים שמרו על אוכל בעזרת מלח, ייבוש ועישון כדי שלא יתקלקל.
עובדה מעניינת: בצרפת יש אפילו תחרויות בין אופים על הכנת הבאגט הטוב ביותר.
מקומות מיוחדים בפריז
בשאנז אליזה
מקומות מיוחדים ופחות מוכרים בשאנז אליזה שבהם התרחשו אירועים מעניינים בהיסטוריה של פריז:
17 Avenue des Champs-Elysées
מסעדה היסטורית משנת 1792, שבה היו מתאספים ציירים אימפרסיוניסטים כמו מונה ודגה.
זה גם המקום שבו נפוליאון השלישי תכנן חלקים מתקופת שלטונו.
22 Avenue des Champs-Elysées
כתובת זו במהלך המהפכה הצרפתית, הוא אירח פגישות חשאיות שהשפיעו על תוצאות פוליטיות.
29 Avenue des Champs-Elysées
מועדון דה ל'אטואל הוא בית קולנוע קטן וחבוי עם היסטוריה של הקרנות פרטיות ליוצרים ואינטלקטואלים, כולל צפייה מוקדמת בכמה מהסרטים האייקוניים ביותר של צרפת.
34 Avenue des Champs-Elysées
ה-Maison de l'Amérique Latine אירחה אירועי תרבות ודיונים פוליטיים בתחילת המאה ה-20, והפגישה בין מנהיגים לטינו-אמריקאים ואינטלקטואלים צרפתים.
58 Avenue des Champs-Elysées
מיקומו לשעבר של Grand Café des Capucines, בית קפה שבו נפגשו דמויות פוליטיות וסופרים כמו ויקטור הוגו כדי לדון ברעיונות שעיצבו את הנוף הספרותי והפוליטי של צרפת.
76 Avenue des Champs-Elysées
בית הקפה ג'ורג' החמישי, מקום התכנסות פופולרי עבור חברי ההתנגדות במהלך מלחמת העולם השנייה, שבו נערכו פגישות חשאיות במסווה של הפסקות קפה מזדמנות.
103 Avenue des Champs-Elysées
כתובת זו הייתה ביתם של Maison des Polytechniciens, שם התכנסויות סודיות של מדענים ומהנדסים במהלך מלחמת העולם הראשונה הובילו להתקדמות בטכנולוגיה צבאית.
114 Avenue des Champs-Elysées
היה מקום לתצוגות אופנה פורצות דרך בשנות ה-70, שם פייר קרדן הציג עיצובים עתידניים שחולל מהפכה בתעשיית האופנה.
135 Avenue des Champs-Elysées
תיאטרון רונד-פוינט (Théâtre du Rond-Point), אף על פי שידוע היום, שורשיו כמקום מעורפל יותר שבו הועלו לראשונה מחזות ניסיוניים שערערו על נורמות חברתיות בתחילת המאה ה-20.
יום 1
עעעע