קסטוריה יוון
מסלולי טיול ומידע
מסלול טיול ומידע
קסטוריה יוון
קסטוריה, עיר קטנה וציורית הבנויה על חצי אי (העיר ה-65 בגודלה ביוון) ממוקמת בחלק הצפוני של יוון.
המיקום הגיאוגרפי של העיר קסטוריה ייחודי מכיוון שהיא בנויה בתוך אגם Orestiada. העיירה בפני עצמה היא דוגמה טיפוסית לעיירה יוונית נינוחה, מעט הררית עם כיכרות קטנות והרבה מסעדות, בתי קפה, טברנות ומקומות של אוכל רחוב מסורתי - במיוחד לאורך שפת האגם.
העיר קסטוריה מפורסמת בזכות יופייה וההיסטוריה שלה.
למעשה העיר קסטוריה אינה כה מוכרת, ומשכך לא נמצאת על מפת התיירות הפופולרית ביוון, וחבל.
חבל כי לקסטוריה יש הרבה מה להציע במשך כל השנה.
קסטוריה היא אחת הערים ביוון שבה הקיץ 'מסביר פנים' (הטמפרטורה עולה רק מדי פעם מעבר ל 30 מעלות בקיץ היווני) וכתוצאה מכך האקלים נעים מאוד בחודשי הקיץ.
טיול לגדות האגם
בקסטוריה
אגם אורסטיאדה Orestiada שעל חופיו שוכנת העיר קסטוריה.
מאפשר לטייל ולראות את שני קווי החוף שיש בעיר.
התחילו מהחוף הדרומי ביותר וצעדו לאורך החוף הצפוני, שם תראו מגוון של ציפורים ומספר אחוזות.
מערת הדרקון
בקסטוריה
המערה נמצאת בצד הצפוני של העיר, בקילומטר השני של רחוב סונגארידי העובר על גדת האגם, מעט לפני מינזר הבתולה הקדושה מאווריוטיסה.
הכניסה היא כעשרים מטרים מגדת האגם.
יופיה הטבעי של המערה על תצורות הנטיפים והזקיפים וארבעת האגמים שבשטחי הסיור, יוצרים חוויית ביקור מרשימה ביותר.
במערה שבעה אגמים תת-קרקעיים, עשרה חדרים וחמש מנהרות. האולם הגדול ביותר במערה שטחו 45 על 17 מטרים ובמרכזו מצוי אזור מוגבה, מוקף כולו בבריכות.
הכניסה היא דרך מנהרה באורך 35 מ' אל תוך מערכת המערות ( אבל המסלול למבקרים הוא 300 מ').
הטמפרטורה במערה אחידה לאורך כל השנה (16-18 מעלות צלזיוס).
היציאה היא דרך מנהרה מעשה ידי אדם שאורכה 35 מטרים,המשמשת גם כחלל מוזיאון שמוצגים בו חומרי צילום ארכיוניים, מידע על תולדות המערה והאגדה הקשורה בה.
תיעוד השלבים השונים של העבודות שבוצעו במערה ומידע כללי על מערות ברחבי יוון
סיפור המסורת הקשורה למערת הדרקון.
"לפני מאות בשנים,הייתה המערה הגדולה, מכרה זהב,שעל פתחה שמר דרקון, שנשף להבות ועשן רעיל מנחיריו.
לאחר ייסוד העיר קסטוריה (במאה ה-8 או ה-10 ) הציג המלך הראשון של העיר,קאסטור,את המערה הענקית בפני אחיו, פולידאוקס וחותנו ,קליס, שהיה כוהן.
אך הדרקון מנע מהמבקרים להתקרב אל המערה. כאן הבטיח המלך פרס גדול למי שיצליח לקטול את הדרקון.
אחד מצעירי הסביבה הופיע והחל במאבק איתנים עם הדרקון.
כאשר היכה הצעיר את הדרקון במטהו החלו ההרים שמסביב לרעוד ומי האגם סערו. המפלצת נפצעה אנושות ולאחר שמתה,צפה גווייתה האדירה על מי האגם. הכל שמחו והקריבו קורבנות תודה לאל פאן.
לאחר מכן נכנסו אל המערה עם לפידים ונזהרו שלא להיתקל בנטיפים.
המערה השתרעה קילומטרים רבים במעמקי האדמה והאוויר נעשה מחניק מחוסר חמצן.
בנקודה מסוימת נעשה המעבר צר ביותר הלפידים כבו וכל הנוכחים נבלעו בחשכה מוחלטת. מתוך המחשבים שמעו
כולם קול רפאים שאמר : מי שיעז לחפון בידו מאדמת הבוץ של המערה יצטער על כך צער רב".
הגיבורים ביותר מקרב הנוכחים כרעו ונטלו בזרועותיהם בוץ ככל שיכלו להכיל, האחרים חששו ולא העזו לקחת מהבוץ.
כאשר יצאו בחזרה אל אור היום, נדהמו אלה שנשאו עמם מבוץ המערה
לראות כי הם נושאים אבק רטוב של זהב ....."
מרכז העיר
קסטוריה
בקרו בשכונת Doltso, חלק רומנטי ועתיק במרכז העיר, תמצאו גם הרבה ברים, טברנות ומסעדות המגישות אוכל יווני טיפוסי. בעיר העתיקה תוכלו להבחין בלוחות רבים מסביב המתארים את ההיסטוריה של כמה מהמשפחות שאכלסו את האי במשך מאות שנים.
לא נשאר הרבה מהחומות העתיקות שנהגו להגן על העיר מהפלישה הטורקית אבל עדיין יש מספר כנסיות ביזנטיות שהן באמת מפוארות.
הכנסיות הביזנטיות
בקסטוריה
בקסטוריה כנסיות ביזנטיות רבות, (ישנם 54 כאלה), חלקן בני יותר מ-1000 שנים.
כמו כנסיית Taxiarkhes tís Mitropoleos מהמאה ה-9, שהיא העתיקה ביותר בעיר.
בעוד שבכנסיית אגיוס סטפנוס מהמאה ה-10 יש גלרייה יוצאת דופן.
רוב הכנסיות נעולות בדרך כלל וכדי לראות פנימה, תצטרכו להיות ברי מזל ולהיות שם כשהם מנקים, או לבקש את המפתחות שנמצאים במוזיאון הביזנטי.
נקודה מרכזית בעיר ,שהיא גם סימן ההיכר של העיר קסטוריה,היא כנסיית גבירתנו סקוטריוטיסה.
הכנסיה ניצבת על האקרופוליסב הביזנטי,שהיה גולת הכותרת של מערך הביצורים של קסטוריה.
השם סקוטריוטיסה מקורו בתקופה הביזנטית וניתן למוצאו בכתובת בבסיס הכיפה.
זוהי כנסיה עם שלושה חצאי-כיפות וכיפה מרכזית המכסה את החלל המרכזי.
בצד המערבי של הכנסייה עוברת אכסדרה צרה מקורה, ובהמשך לכיוון מערב, עוברת אכסדרה חיצונית,
שהיא תוספת מהמאה ה-15 הדבר מעניק למבנה את אופיו המיוחד.
האחוזות בקסטוריה
בעל החיים הבונה, ופרוותו העדינה הם שהפכו את קסטוריה למרכז סחר הפרוות היווני מהמאה ה-17. בעלי חיים אלה ניצודו (כמעט עד הכחדה במאה ה-19). היום ממשיכים לייבא פרוות ממדינות שונות וכך תוכלו לראות בעיר מעילים, כפפות, כובעים ופריטים אחרים.
העושר שנוצר במהלך מאות השנים הביא לכך שנבנו כמה אחוזות מרשימות (ניתן לצפות בהן מבחוץ, ברחובות שבסביבת מוזיאון הפולקלור, באחת מהן נמצא כיום מוזיאון הפולקלור) .
המוזיאון הביזנטי
בקסטוריה
המוזיאון הביזנטי או הארכיאולוגי.
המוזיאון הביזנטי קטן יחסית, ובו תוכלו לראות מוצגים מהכנסיות של קסטוריה.
המוזיאון ממוקם בחלק העליון של העיר, אם אתם שואלים את המקומיים שימו לב שהם מתייחסים אליו
כאל המוזיאון הארכיאולוגי.
בקסטוריה נמצא מוזיאון הפולקלור. מוזיאון שזוכה ללא מעט פופולריות בשל הבניין שבו הוא שוכן.
אחוזת Aïvazi זוהי אחוזה מהמאה ה-17 שהתגוררו בה עד שנת 1972 אז הוסב למוזיאון שמכיל חפצי בית, תלבושות, כלים חקלאיים ומטבח משוחזר ומרתף יינות. יש גם תצוגות של סחר הפרוות שהתקיימו בקסטוריה.
חלק מהמידע באדיבות לשכת התיירות של קסטוריה
קסטוריה הנקודה היהודית
יהודי קסטוריה רקע היסטורי
יהודים התיישבו בקסטוריה,כבר במאה העשירית ועד מהרה הקימו קהילה רומניוטית.
מלבד העוצמה הכלכלית שרכשה הקהילה הודות לסוחריה, היא נהנתה גם מיוקרה רוחנית בזכות הרבנים הגדולים והתלמידים החכמים שפעלו בקרבה,שהבולט ביניהם היה טוביה בן אליעזר.
באמצע המאה החמש-עשרה,עברו רבים מבני הקהילה לבאלאט שבאיסטנבול.
מוחמד הכובש ראה את המעבר בעין יפה, שכן הוא ביקש לשקם את איסטנבול על ידי משיכת קבוצות משגשגות אל העיר.
יהודי קסטוריה התיישבו באפטלופו (EPTALOFO ) בתור "סורגונלו",כלומר "עקורים".
הם הקימו בית כנסת משלהם ובמשך תקופה מסוימת נקרא כל אזור באלאט "קסטוריה" .
הקיסר וייאזיט הציע ליהודים שגורשו מחצי האי האיברי להתיישב באימפריה העותמנית, וכתוצאה מכך היגרו יהודים ספרדים רבים לקסטוריה.
בשנת 1550 כבר קמה קהילה חדשה ובה פליטים יהודים דוברי ספרדית ואיטלקית.
במאות הבאות גדלה האוכלוסייה היהודית של קסטוריה עד שהגיעה לעשירית מהאוכלוסייה הכוללת של העיר.
רוב חברי הקהילה היהודית היו רוכלים ואומנים. עם זאת, נכללו ביניהם גם סוחרים גדולים, שהיו בעלי מעמד גבוה הן בקרב הקהילה היהודית והן בחברה המקומית.
עסקיהם השתרעו על פני כל המרכזים הכלכליים החשובים של אירופה (וינה, בודפשט, דרזדן ) בשנת 1830 הוקם בית הכנסת האחרון בקסטוריה. היה זה בית הכנסת "בית קהל" ,שאת הקמתו מימנו סנור סאקו,איזק בוהור ומואיז רוסו.
בית הכנסת החדש נבנה במקום בתי כנסת קטנים אחרים, שנהרסו במהלך השנים בעיקר בשריפות.
מלבד המבנה שבו שכן בית הכנסת הוקם גם מקווה ובצמוד אליו פעל בית הספר היווני –עברי.
בשנת 1912 צורפה העיר למדינת יוון,
יהודי קסטוריה התגוררו בעיקר ברובע צרסי ועסקו בסחר בטקסטיל, בזכוכית ובעסקים מודרניים.
אחרים היו בעלי מאפיות,חנויות מכולת וכו'.
היהודים בקסטוריה בתקופת השואה
בבוקר ה-24 –במרץ 1944 נדהמה האוכלוסייה המקומית למראה מאות חיילי אס,אס, ברחובות קסטוריה.
זעקותיהם של התושבים היהודים הדהדו כשהחיילים הנאצים גררו אותם בצעקות ובאיומים למקום כינוס, בבניין קיאזים ביי
שהיה בעבר בית ספר תיכון לבנות.
היהודים נדחסו באכזריות לתוך המבנה הישן והנטוש. התנאים שבהם הובלו לשם ותנאי המעצר היו טראגיים ביותר.
רבים מהם מתו .
בנקודה זו, על אף אווירת הפחד, נקטה אוכלוסיית קסטוריה, שבראשה עמד הבישוף ניקיפורוס,צעד אמיץ.
התושבים ביקשו ממפקד האס אס ,לאפשר לבישופות של קסטוריה להציע לעצירים לפחות ארוחת צנועה אחת ביום
(קטניות או תפוחי אדמה )...במפתיע התקבלה הסכמת המפקד.
המזון סופק במשך כמה ימים על ידי הכנסייה, בהשגחת הכומר המנוח ואסיליס פאפאמיכאיל.
באותם ימים אחרונים נוראים בקסטוריה, נאלצו רבים מהיהודים לראות את נשותיהם ובנותיהן נגררות באישון לילה כדי לספק את תאוותם של החיילים והקצינים.
לבסוף הגיע היום הטראגי שבו נגררו יהודי קסטוריה למשאיות הגרמנים והובלו למשרפות.
רק 30 או 40 מהם שרדו ולבסוף היגרו מיוון .
התקופה שלאחר המלחמה
בית הכנסת נהרס בשנת 1948 וכעבור מספר שנים נהרס גם מבנה בית הספר.
בית העלמין של הקהילה,סמוך למזרקת דובליצה, אינו קיים עוד.
נראה שמעט יותר משישים שנה לאחר המאורעות הללו, איש אינו זוכר עוד ואיש אינו יודע שכמעט אלף שנים התקיימה במקום קהילה יהודית גדולה.
ראוי להזכיר כי בשנת 1996 הקימה העיר אנדרטה ליהודי קסטוריה שנרצחו בשואה.
האנדרטה ניצבת בנקודה גבוהה המשקיפה על נופי האגם.
יהדות קסטוריה
