המידע באדיבות אביזמר מחבר המדריך למרוקו
רשימת הערים על פי סדר מקום מנוחתם כבוד של החכמים והצדיקים, ואשר נמצאים בדרך/ במסלולי הטיולים הבולטים של
יהודים וישראלים ל מרוקו.
קברי צדיקים לפי שם הישוב
א - ב - ד - ו - ז - ט - מ - נ - ס - פ - ק - ר - ת
רבנים צדיקים ויהודים במרוקו
הילולות צדיקים לפי חודשי השנה
קברי צדיקים בדרום הארץ
אגאדיר
אגאדיר עיר בדרום מערב מרוקו, על חוף האוקיינוס האטלנטי. אתר נופש ונקודת הכניסה לדרום מרוקו ולמדבר.
פירושה המילולי מתחם מבוצר בשפה האמזיגית (ברברית).
יהודים חיו באגאדיר, מאז ימי הביניים המאוחרים, בתקופת הכיבוש הפורטוגלי, שהחל ב-1505 ונמשך עד 1541.
הקהילה הורכבה מיהודי ספרד ופורטוגזים שנמלטו מהגירושים. בסופו של דבר נבנה בית כנסת לשרת את הקהילה ההולכת וגדלה.
הסוחרים יהודים שהתיישבו שם וניהלו מסחר עם אירופה, במיוחד עם אמסטרדם.
למעשה, ההולנדים הסתמכו על סוחרים יהודים באגאדיר במסחר של נוצות יען, שעווה, מסטיק ערבי ותמרים.
יהודי אגאדיר היו פעילים במסחר גם עם אפריקה שמדרום לסהרה ואירופה לפני שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר הסולטן העביר 2,000 מהם לעיר אסוירה ובאותה תקופה חיו בעיר כ 1,600 יהודים.
שתי פיסות שיש וכמה תלוליות של סלעים הם השרידים היחידים של בית הקברות היהודי, שראשיתו ב-1505 כאשר הפורטוגלים ביצרו אותו. הסצנה הנטושה מזכירה את הביטוי המקראי "מעפר לאבק" ומעוררת תחושת אובדן ונוסטלגיה ייחודית לאנשים ששגשגו כאן פעם.
רעידת האדמה שהתרחשה באגאדיר ב-1 במרץ 1960 ברעידת האדמה הזו נהרגו 12,000, מתוכם כ 1200 יהודים.
בתי קברות יהודיים, מוסלמים ונוצרים הוקמו זה לצד זה לקבורת הקורבנות.
באזור שמעולם לא נבנה מחדש, שכן הוא שוכן על השבר.
קיימים קברים משותפים. וקברי גניזה (אתר קבורה לספרי תורה).
אט אט הקהילה בנתה את עצמה מחדש בהדרגה, ובשנות ה-80, רובם חזרו לעיר הולדתם כדי להתיישב עם משפחתם ולהתחיל חיים חדשים. כיום באגאדיר ישנה קהילה יהודית קטנה, וקבוצה קטנה של יהודים אמזיגים (ברברים) מתגוררת בעיירה השכנה אינזגן. (כשהעיר אגאדיר נהרסה, נסעה האוכלוסייה לאינזגן).
ר' כליפא בן מלכה
אוג'דה
צדיקים ב אוג'דה מרוקו
ר' שלמה כהן סבאן
ר' סידי יחיא
אוולוז
(עיירה קטנה הנמצאת בעמק הסוס בין טרודאנת לוורזזאת). ר' מכלוף יוסף
אופראן
(ליד העיר טיזנית, מדרום לאגאדיר).
ר' יהודה אפריאט
אזימור (מאזגון)
כ - 100 ק"מ דרומית מערבית לקזבלנקה.
ר'אברהם (ברהם) מול (בעל) הנס
ר' חביב המזרחי איית אוריר
ביציאה ממרקש לכיוון דרום מזרח על הכביש לווארזאזאת Quarzazate, לאחר ככ-20 דקות.
מופיע קיר מסויד לבן דהוי בצד ימין של הכביש ועליו כתובת "הרב חביב".
שימו לב, שהשלט מוסתר למחצה מאחורי עמוד חשמל. הכיתוב בצבע הכחול הוא הסימן לפנות מהכביש המהיר הסלול ולעלות בדרך עפר אל קברו של הרב ר' חביב המזרחי.
הדרך המפותלת מסתיימת מול מתחם בן שלוש קומות המאכלס את קברו של הרב חביב אל-מזרחי (חביב המזרחי).
לפי האגדה, הרב הגיע מישראל לפני מאות שנים כשליח לאוכלוסייה המקומית.
המוסלמים, המכבדים גם את קברו של הרב, קוראים לו מולאי תדות, אדון השיטה, על שם עץ שגדל ליד הקבר.
שנים רבות היה הקבר רק בקתה קטנה, ורק מעט מבקרים עשו את הדרך במעלה ההר כדי לבקר בקבר, שהיה במדרון ולא היתה בו מצבת שיש רשמית. מוסלמי שגר בקרבת מקום טיפל בקבר והיה מביא מים לאותם יהודים שעלו להר לאחר קניות בשוק של יום שלישי בכפר למטה. 
בשנים האחרונות בנה דוד אוחיון, חבר קהילת יהודי מרקש סביב הקבר מתחם גדול, המספק חדרי אירוח, שירותים מלאים ורחבה לאירוח עולי הרגל הרבים הפוקדים את הקבר.
לאחרונה התגלה על הגבעה בית קברות ישן.
עונת גשמים כבדה במיוחד גרמה למפולות בוץ על הגבעה, וחשפה עשרות קברים יהודיים שהוסתרו מתחת לשכבות עפר ונשכחו. מאמינים שהאתר בן מאות שנים. רבים מהקברים הישנים שוחזרו על ידי דוד אוחיון, וצוידו בחריץ בקצה להצבת נרות זיכרון. מאמינים כי נותרו קברים רבים נוספים על הגבעה שמתחת לאתרי קבורה בבוץ עצמם קבורים על ידי האדמה.
קברו של הרב מזרחי ממוקם בקומה הראשונה של המתחם, מעל הכניסה מהחצר תלוי תצלום של מלך מרוקו.
במקום חדרים הממלאים את שאר המתחם, כולל חדרי שינה קטנים, חללים משותפים גדולים יותר עם ספות וחדרי רחצה עם מקלחות. מהגג נשקף נוף מדהים של הגבעות שמסביב.
ההילולה של הרב - נחגגת בדרך כלל בל"ג בעומר.
בהילולה המושל האזורי עצמו מגיע לקבל את פני עולי הרגל, שחלקם נשארים שבוע שלם.
בעיר אגאדיר, בשבת פרשת פנחס, ט"ו בתמוז תש"ט (תשי"ט), הואר הבית כולו בשמחה בהולדת הבן, ששמו חיים. הוא הפך לגאון והמקובל המפורסם, הצדיק רבי חיים פינטו, זי"ע.
אולם רבי שלמה לא זכה לראות את בנו פורח לענק תורה.
כשחיים היה בן שתים עשרה בלבד, נסע רבי שלמה לישיבת שמים, ביום הראשון של חודש הגאולה, בניסן, שזכותו תגן עלינו.
כשהיה רבי חיים רק בן שתים עשרה, הוא התייתם מאביו ומאימו.
באותו זמן, רעידת אדמה חזקה טלטלה את העיר אגאדיר.
הנמל, שהיה מקור הפרנסה העיקרי של התושבים, נהרס.
במקומו נבנה נמל חדש בעיר מוגדור. כתוצאה מכך, משפחות יהודיות רבות, כולל משפחת פינטו, התיישבו מחדש במוגאדור, שם הצליחו בסופו של דבר להרוויח הכנסה מכובדת.
הרב גדליה יעקב היה פעיל מאוד בסיוע לעולים שזרמו למוגאדור.
הוא שלח את הנער, חיים פינטו, לקרוב משפחתו, הרב מאיר פינטו, ששימש כפקיד בקונסוליה הצרפתית במוגאדור.
כאמור, חיים פינטו הצעיר הגיע למוגאדור כשהיה רק ילד בן שתים עשרה, יתום מאביו ואמו. הוא היה עייף ממסעו, רעב וצמא, אך לא היה לו אוכל ושתייה בתיקו.
הוא חיפש מקלט בבית הכנסת של רבי מאיר בן עטר. הוא היה מותש לחלוטין, וראשו צנח לאט, עד שנרדם.
באותה עת ישן בנחת במיטתו הרב מאיר פינטו, אחד מתושבי החסד של מוגדור. שני צדיקים נראו לו בחלום: רבי שלמה פינטו, זי"ע, אביו של חיים, ורבי משה תהוני, זצ"ל.
שני הצדיקים החלו להזהיר אותו בחלומו, שכן בעודו ישן בנחת, היה היתום הצעיר חיים פינטו בבית הקנסת, רעב וצמא.
"כדאי שתדעו", חשפו השניים, "שלמרות שהוא עדיין צעיר, אור גדול יבצבץ ממנו בימים הבאים. קום מהר וקח אותו לביתך. עליך לדאוג לשכור מורה שילמד אותו תורה”.
שני הצדיקים הופיעו גם בפני הצעיר חיים פינטו בבית הכנסת, והודיעו לו שבקרוב יגיע רבי מאיר פינטו, ועליו ללכת לביתו.
כדי לוודא את תקפות החלום העירו אותו הצדיקים ועמדו לפניו כשהוא ער בפועל.
הם גם בירכו אותו ולחצו את ידו.
רבי מאיר התעורר מבוהל ומיד מיהר לבית הכנסת לחפש את רבי חיים. הוא דפק בדלת.
"מי שם?" שאל רבי חיים מאחורי הדלת.
"זה אני, מאיר פינטו."
"תאמר את המזמור יהי רצון בנועם ה' כדי שאדע כי זה באמת אתה ולא סוכן סיטרא אחרא". (ממזמור זה חוששים המזיקים).
הרב מאיר פינטו אמר את המזמור, ולאחר מכן חיים הכניס אותו.
הוא סיפר בפירוט על ביקורו של אביו, רבי שלמה.
רבי מאיר רעד כששמע את סיפורו של קרובו. הוא הביא את חיים הצעיר לביתו קיבל את פני קרובו הצעיר בלבביות ובהכנסת אורחים ודאג לכל צרכיו, הרוחניים והגשמיים.
בסופו של דבר שלח את רבי חיים ללמוד בישיבת הגאון רבי יעקב ביבס זצ"ל, שהיה ראש אב"ד מוגדור, כדי שיגדל בתורה.
בכל יום היה רבי מאיר מלווה את חיים לביתו של רבי יעקב ביבאס, שם למד תורה בשקדנות עד שהיה גדול בתורה.
תהילתו של רבי חיים התפשטה.
בתחילה נודע כגאון וגאון בתורה, מאוחר יותר, אנשים התחילו לזהות איזה צדיק גדול הוא.
הידע הרב שלו נבע מרמות הקדושה הגבוהות שלו.
הוא הביא ישועות רבות ועשה ניסים.
רבי חיים עסק בלימוד תורה יומם ולילה.
שקידתו בלימוד אפשרה לו לגלות את סודות התורה. הוא חי בקדושה ובטהרה, וכך גדלה קומתו הרוחנית מיום ליום, והוא זכה לכבוד רב.
שמו של הצדיק רבי חיים הגדול זכה לשבחים, והוא התפרסם בקרב יהודי מרוקו.
גם הערבים כיבדו אותו מאוד וראו בו מחולל נסים קדוש.
שמו הטוב הגיע למרחקים, מעבר לגבולות מרוקו, לאירופה ולמזרח התיכון.
פעמים רבות הוא היה מקבל פניות מיהודים מארצות רחוקות, הפציר בו להתפלל עבורם ולעזור להם לזכות לישועה ולבטל גזירות קשות.
כאשר נפטר מורו המוערך רבי יעקב ביבס, פנו בני הקהילה לרבי חיים הגדול וביקשו ממנו למלא את תפקידו כרב ממוגדור.
תחילה סירב רבי חיים בשל ענוותנותו העצומה.
אולם מאחר שראשי הקהילה התעקשו, הסכים ר' חיים למלא את תפקיד המורה הקדוש.
הוא לקח על עצמו לשאת בעול העם בכל העניינים, הקהילתיים והפרטיים.
רבי חיים נעזר בתפקידיו הרבניים בידידו הקרוב רבי דוד חזן זצ"ל, ששימש כעוזרו בהנהגת הקהילה וכן היה חבר בבית הדין המיוחד שהוקם בחסותו.
דלתות ביתו היו פתוחות במשך כל היום לכל, עשיר או עני, בולטים או פשוטים. הוא היה מתאמץ לסייע לכל אדם שפנה אליו, כאבא המטפל בבנו.
כמה מהמסמכים המובחרים שכתב הרב הגדול, רבי חיים פינטו ז"א, אבדו במלחמת ספרד שהתנהלה כאן בעיר אסווירה Essaouira
הרב חיים הגדול חיבר מספר ספרים, ביניהם הלכה, אגדה, שיטות בקבלה וכן תובנות חדשות בש"ס. לרוע המזל, הוא לא הצליח להדפיס את כתבי היד הרבים שלו, ולבסוף אבדו רובם.
סיפורים רבים נכתבו על הצדיק המופלא, המקובל הקדוש, רבי חיים פינטו הגדול, זי"ע. חלקם מופיעים בספר הידוע שבח חיים, שנכתב בערבית על ידי הרב מכלוף מזל תרים, זצ"ל. 
צדיקים נוספים הקבורים באסווירה
ר' דוד בן ברוך הכהן
ר' מסעוד בן תאמצ'ות
ר' יוסף מלכה
ר' דוד עטר
ר' עקקאן הכהן, ע"ע.
אמיזמז
ר' משה הכהן
אסז'ן ליד העירה ווזאן בהרי הריף
ר' עמרם בן דיוואן.
רבי דוד ומשה זיע"א נולד בירושלים. אין יודעים אם הוריו הם מארצות אשכנז או מארצות המערב.
הרב דוד ומשה מתואר במסורת יהדות מרוקו כצדיק ומופלא.
על פי המסופר, היה רב מירושלים שטייל כשד"ר בין הקהילות היהודיות בהרי האטלס ונפטר שם בשנת 1171.
מסופר בין השאר שביטל גזירה קשה שהפילה חללים רבים, יהודים ומוסלמים.
האגדה מספרת כי אביו חלם חלום שם התגלה לו שעתיד להיוולד לו בן צדיק ושמו דוד ומשה
על שם דוד המלך ומשה רבנו עליהם השלום, ועתיד הבן להיות צדיק.
במהלך השנים רבי דוד ומשה והפך לאחד מגדולי חכמי ירושלים.
ההילולה של רבי דוד ומשה נחגגת מדי שנה ביום הראשון של חודש חשוון.
בית הקברות היהודי באגואים
ר' שלמה בלחנש.
על קצה ההר מעל הנהר שוכן הקבר של רבי שלמה בלחנש, דרך סלולה בעמק ליד קברו.
המבנה הוורוד נמצא ממש על הכביש הראשי המתפתל לאורך צלע ההר. קברו של הצדיק של שליח מארץ ישראל שמת בעת מסע התרמה בדרום מרוקו.
שלט חיצוני בעברית מסמן את הקבר.
בשנת 1976 בנו תורמים מרחבי העולם מצבת שיש אלגנטית מעל האתר.
מאוחר יותר מימנה אשה אמידה שתפילותיה בקברו של רבי שלמה נענו, את שיפוץ מתחם הקבר הכולל מספר חדרי אירוח למבקרים (יש מבקרים המגיעים גם לביקור לשבוע או יותר).
רבי שלמה בלחנש, קיבל את הכינוי "בן לחנס" ("בן הנחש") והוא אחד הקדושים היהודיים הנערצים ביותר במרוקו.
נערץ אפילו על המוסלמים, המכנים אותו "מול אסגווין".
אגדות רבות אופפות את חייו של הרב המכונה "בן הנחש" וגרמו להערצת הקדוש בקרב יהודי מרוקו.
כאמור רבי שלמה הגיע מישראל לדרום מרוקו, וחצה את צפון אפריקה בפרד, כפי שעשו שליחים רבים בשליחות גיוס כספים לבתי מדרש בארץ הקודש.
מדוע הוא מת וכיצד נקבר בסופו של דבר על קצה ההר מחוץ לבית קברות יהודי נותר נושא לאגדות רבות לדמותו של רבי שלמה.
האגדה קשורה בשמו של הרב, מתייחס לנחשים.
לסיפור הזה יש שתי גרסאות. בגרסה הראשונה, הרבי זכה לכינוי בל החנש משום ש"נחש הקיף את ראשו לפני שמת".
לפי אגדה אחרת מאמינים כי הצדיק היה "הופך לנחש כדי להגן על סוסי הכפר מפני גנבים".
היהודים הברברים של אוריקה:
בעוד שהיום רוב הברברים המרוקאים הם מוסלמים, בעבר הייתה פעם אוכלוסייה יהודית ברברית גדולה בצפון אפריקה.
שכן לאחר שהגיעו הכובשים הערבים לפני 1,300 שנה, לא כל הברברים התאסלמו.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היו בעמק אוריקה, שבו שוכן קברו של הרב, 300 משפחות יהודיות, שני בתי כנסת וכמה בתי ספר יהודיים. רבים מבני הקהילה היו עולים לרגל לקברי צדיקים, כדי לחגוג את החגים ולהעלות את זכרם.
היהודי הברברי האחרון בעמק אוריקה, יהודי בשם חנניה אלפסי שמר על קברו של הרב, כשהוא מקדם את פני המבקרים ועולי הרגל.
מה שהופך את קברו ליוצא דופן הוא סיפורו של האיש שחי שם יותר מ-30 שנה, שומר על קברו של 'הצדיק' שמת לפני 500 שנה.
חנניה אלפסי, נפטר לפני מספר שנים.
ארבע אחמד נע
( בחבל דימנאט
ר' דוד ( דראע ) הלוי.
ארבע טוגאנה
ר' דניאל השומר.
ארפוד ארפוד היא עיר בחבל תפיללאת
ר' שמואל אביחצירא
הרב שמואל אבו חצירא הוא נכדו של הרב המרוקאי האגדי המכונה האביר יעקב ובן דודו הראשון של הבבא סאלי.
בעבר קברו של הרב שמואל אבו חצירא בארפוד נחשף לפגעי מזג האוויר.
בשנים האחרונות נבנה מתחם סביב קברו, כולל אולם אירועים גדול בו יכולים האורחים לחגוג את ההילולה השנתית.
מלבד קברו של הרב שמואל אבו חצירא, בית הקברות מכיל עוד כמה מאות קברים, רובם ערוכים בשורות.
על חלק מהקברים מונחות אבנים, פרי מנהג יהודי מסורתי שבו קרובים מניחים חלוקי נחל על גבי אבני קבר.
שומר מוסלמי מתגורר במקום עם משפחתו. השומר מכיר את ההיסטוריה של משפחת אבו חצירא.
בית הקברות היהודי בארפוד, שנמצא מזרחית לטינריר נמצא באזור תפילאלת שבו חיו יהודים ומימנו את סחר השיירות עם אפריקה שמדרום לסהרה כבר מהמאה השמינית.
ארפוד היה מרכז האוכלוסייה היהודי הגדול של התפילאלת, שבו עבדו יהודים כסוחרים ובעלי מלאכה עד סוף המאה העשרים.
עד שנת 1954, כשליש מתושבי החלק החדש של ארפוד היו יהודים.
בשבת, כל החנויות היו סגורות - כולל אלה שבבעלות לא-יהודים - כי לא היה עם מי לסחור.
ר' מסעוד שטרית (באבא סידי).
ר' אליהו אביחצרא.
ר' מאיר אביחצרא
ר' שמואל אביחצירא- בן ר' אהרון אביחצירא. קרוי ע"ש אבי השושלת - ר' שמואל אביחצירא זיע"א אשר מנוחתו כבוד בדמשק.
וולאד בוזירי
(מוואלין דאד) ר' אברהם אווריוור .
וולאד בר רחל
(אזרו נבאהמו) ר' דוד בן ברוך הכהן אזוג (אבי שושלת הכהנים)
ר' בנימין הכהן אזוג .
וורגאן
ר' חיים בן דיוואן ר' דוד פרץ
וורזזאת 
הכניסה לבית הקברות וציון הקדוש יחיא בן ברוך
ציון הקדוש יחיא בן ברוך
ציון הקדוש יחיא בן ברוך
בית הקברות בצמוד לציון הקדוש יחיא בן ברוך
טודרה
משפחת אסקלילה 7 קברים של 7 אחים :
טיטוואן :
ב טטואן קבור
ר' יצחק בן וואליד .
טילוואת
ר' אהרון אביחצירא.
טנע'יר
בעיר טנעיר רבני משפ' איית בן כלילה
טנג'יר
בעיר טנג'יר ר' מרדכי בן ג'ו.
טרגליל
ר' מכלוף בן יוסף אביחצירא.
טרודאנת בבית הקברות הגדול של טארודנט קברים רבים - חלקם קבורים באדמה, וחלקם עדיין במצב מצוין.
שומר משגיח על בית הקברות טרודנט ומדריך את המבקרים סביב הקברים.
למרות שעל מעט מהקברים הגלויים נותרו כיתובים בעברית, הקבר המפורסם ביותר בבית קברות זה הוא של הקדוש
דוד בן ברוך הכהן אזוג.
וציון הצדיק רבי ברוך הכהן שצמוד אליו
ייתכן שהקהילה היהודית בטארודנט הייתה קיימת כבר במאה האחת עשרה.
שכן העיר ממוקמת בצומת דרכים.
ההיסטוריה והכלכלה של טרודנט הושפעו מתעשיית הסוכר והמסחר חוצה סהרה.
הקהילה היהודית בטארודאן מנתה כאלף נפש עד תחילת שנות ה-50, ולבסוף היגרה רוב האוכלוסייה
לערים אחרות במרוקו, פריז או ישראל.
ר' דוד בן ברוך הכהן אזוג (המכונה באבא דודו).
מולאי איגגי
ר' דוד אלשקר (אלסקר), המכונה מולאי איגגי.
מידלת
בעיר מידלת מרוקו קבורים ר' שלמה אמסלם, (נולד במידלת בשנת צדיק כתמר יפרח. נלב"ע בעיר ר' מאיר עטייה.
ב מקנס קבורים הצדיקים הבאים
ר' דוד בוסידן
ר' דוד בן חסין. מול אל כרמה, (בעל התאנה)
ר' חיים טולדאנו.
ר' יהושוע בירדוגו.
ר' רפאל בירדוגו, (המכונה ה"מלאך רפאל", ראב"ד מקנס)
ר' רפאל אלקובי.
ר' שלמה בן עמארה
ר' ברוך בן עמארה
ר' יוסף אלקובי.
מראקש
בעוד שהאוכלוסייה היהודית במרקש הולכת ומתמעטת, האתרים ההיסטוריים של היהודיםבהם אזור מלאח שבו התגוררה הקהילה היהודית, בית הכנסת אל אזמה ובית הקברות היהודי מיארה.
כל אלה מספקים הבנה על הקהילה היהודית שפעם שגשגה.
למעשה, בתקופה מסוימת התגוררו במלאח כ 30,000 יהודים. ועל אף שהאוכלוסיה היהודית במרקש התמעטה, בית הקברות עדיין בשימוש היום ומתוחזק בהתאם.
בעיר מרקש קבורים צדיקים
ר' אברהם אבוטבול.
ר' אלעזר הלוי.
ר' ברוך עראמה.
ר' חנניה הכהן.
ר' דוד סוויסה
ר' יעקב אביטבול (ראש המקובלים)
ר' יעקב חזן
ר' ישראל בן מוחא.
ר' יעקב פינטו (תלמידו של החיד"א).
ר' מוסא טחוני.
ר' מרדכי בן עטר.
ר' משה חאליווה.
ר' משה חאליווה.
ר' שלמה בן תאמצ'ות .
ר' שלום בוזגלו (תלמידו של החיד"א. מחבר פירוש על הזוהר 'מקדש מלך').
וככל שאדם מובא למנוחות קרוב יותר לקברו של הצדיק, כך הוא נחשב למכובד יותר.
בית הקברות הפך לאתר תיירות אליו מגיעים אלפי יהודים מכל רחבי העולם, כולל ישראלים רבים.
(נמצא במרחק של כ-15 דקות הליכה מ-Djemaa el Fna).
בית הקברות היהודי במרקש ממוקם בסמוך למלאח בתוך המדינה (העיר המוקפת חומה).
בית הקברות היהודי של מרקש, נקרא בעברית בית מועד לקול חי או "מיארה", על שם הרחוב בו נמצאת הכניסה לבית הקברות, תאולת אל מיארה.
בבית הקברות יש חלקים נפרדים לגברים, נשים וילדים. (לפי המסורת היהודית, יהודי לא יכול להיקבר ליד אדם מהמין השני שאינו בן זוגם). עם למעלה מ-20,000 קברים,האזור השמאלי שלו מוקדש לכ-6,000 ילדים שמתו במהלך מגיפת טיפוס במאה ה-19.
בית הקברות נוסד בשנת המאה ה-15, (למרות שישנם הערכות שהאזור שימש לקבורת יהודים כבר מהמאה ה-12).
כמו מקומות רבים במדינה, אין רמז לכך שמאחורי הכניסה והקירות ההיקפיים האנונימיים למדי מסתתר חלל כה עצום ובעל חשיבות כה רבה, מרתק ושמור להפליא.
בית הקברות במרקש הוא בית הקברות היהודי הגדול ביותר במרוקו ומאופיין בקברים מסוידים לבן. ובעל חשיבות רבה בעולם היהודי מכיוון שהרבה צדיקים מפורסמים ומוערכים קבורים כאן.
בית הקברות מתוחזק על ידי הקהילה היהודית ועל ידי שומר שנמצא שם 24 שעות ביממה.
במקומות רבים ישנם קופות צדקה.
במרקש הייתה בעבר אוכלוסייה יהודית משמעותית שמנתה אלפי יהודים, אך כיום היא ירדה לסביבות 200, שרק קומץ מהם עדיין מתגורר ברובע מלאח.
סאלי (סלה)
ר' רפאל אנקאווה (אל נקווה)
ר' אברהם אנקאווא.
ר' אליעזר דה אבילה.
סאפי (סאפי)
שבעה אוו לאד (בני) זמירו ר' אברהם בן זמרא
סטטאת
ר' שלום ביטון ר' מימון אלגרבלי.
סידי רחאל
ר' יעקב אשכנזי.
סיפרו (העיר סיפרו נקראת גם ספרו/ צפרו)
ר' אהרון אלבז.
ר' ישמ"ח עובדיה, (שימש כרבה הראשי של העיר בסוף המאה ה - 19 ותחילת המאה ה - 20).
ר' אהרון אלבז.
ר' רפאל עמרם ממאן.
ר' ראובן אעייני.
ר' רפאל משה אלבאז.
ר' שאול ישועה.
ב סקורה קבורים בני משפחת עראמה.
בסקורה באמצע נווה מדבר שופע וירוק נמצא בית הקברות היהודי בסקורה, עיירה הידועה בשני דברים: ורדים וקסבות (מבצרים).
שבטים רבים בנו בסקורה קסבות, אך בסקורה היו ליהודים קסבה משלהם, ה"קסבה של היהודי".
בית הקברות של הקהילה היהודית מפורסם בעיקר כאתר קבורתו של הקדוש הנערץ הרב דוד עראמה זצ"ל.
בתי העלמין שבסקורהארבעה בתי עלמין פעלו בסקורה האחד בבומחסד והוא הבית עלמין הראשי של סקורה, שם היה קבור רבי מנחם הכהן זיע"א עד עליית עצמותיו לארה"ק.
בסמוך עוד כשמונה מצבות שייש עם כיתוב, של חכמים שונים.
לפני מספר שנים ערכה ממשלת מרוקו שיפוצים במקום בכדי למשוך תיירים. במסגרת השיפוצים היא החליפה את אותם מצבות מצבות חדשות ללא כיתוב ובנתה עוד כעשרים מצבות לקברים שהיו כבר בלי כיתוב (בסקורה לא היו חורטים על המצבות של אנשים פשוטים, כל משפחה היה לה מקום המיוחד לה בבית עלמין בו היא קוברת).
השני באולאד יעגוב שם קבורים צדיקי משפחת עראמא הנקראים בפי כל איית עראמא'. בית העלמין קרוי על שמם 'בית עלמין איית עראמא'. ציוני צדיקי משפחת עראמא שופצו בשנים האחרונות.
השלישי באולאד מעגל שם קבורת הצדיק הקדמון רבי ישראל הכהן זיע"א ועליה מצבה גדולה (ללא כיתוב). בית עלמין זה קרוי על שמו 'בית עלמין רבי ישראל הכהן'. בית עלמין זה לא שופץ ע"י ממשלת מרוקו מפני מיעוט מבקריו שכן אין אליו גישה ברכב כי הוא שוכן על גבעה, מפני כך גם יהודי סקורה לא היה עולים לבית עלמין זה כי אם לצורך לוויות.
הרביעי בית עלמין קטן בו היו קוברים ילדים שנפטרו באיבם. בית עלמין זה נמצא ליד הכפרים אולאד בו עאמר ואלכבבא וסמוך לכפר ערבי בשם 'אולאד עלי'. בבית עלמין זה קבור הצדיק רבי דוד אסקאק זיע"א.
ובית עלמין זה קרוי בפי כל על שמו 'בית עלמין רבי דוד אסקאק'.
זכור לטוב יהודי מסקורה (מתושבי אולאד בו עאמר) גומל חסדים ובעל הכנסת אורחים ר' יוסף ב"ר יהודה דאנינו ז"ל שהתגורר בקזבלנקה ונפטר במרוקו אשר עשה רבות למען הבתי עלמין בסקורה ובנה סביבם חומה ועוד.
רבנים בעלי שם: בני משפחת עראמה, ר' מסעוד עראמה, ר' מנחם הכהן.
(המידע מתוך ספרו של ר דוד וקרט מב"ש יליד סקורה)
משפחה של גדולי תורה וקדושה משפחת עראמא, חיו ופעלו בכפר אולאד יעגוב שבסקורה ונחשבו לגדולי הצדיקים בסקורה ובאיזור. מסורת ביד המשפחה שבסקורה, כי מקורם בספרד והם צאצאים של רבי אברהם עראמא הקבור בספרד וזקנם הגדול הוא רבינו יצחק עראמא בעל ספר העקידה.
בקרב המשפחה בסקורה היה נהוג כי אשה המתקשה בלידתה בעלה קורא בספר העקידה ואשתו יולדת בשלום.
בגירוש ספרד התפזרו כמה אחים ממשפחת עראמא בכמה ארצות וחלקם הגיעו למרוקו
ר' דוד עראמא זיע"א, היה חכם גדול ומופלג בתורה. רבים רבים נושעו מקמיעותיו ומברכותיו הקדושות, ומכל דבריו לא נפל אחד ארצה. הוא התגורר תקופה ארוכה של כעשרים שנה בקזבלנקה והיה מגיע לבקר בעירו סקורה, ג' חודשים לפני פטירתו כשחלה ונחלש חזר לעירו, כיון שרצה להיטמן עם אבותיו ומשפחתו.
רבי ישראל הכהן, צדיק קדמון הקבור בכפר אולאד מעגל שבסקורה, בית העלמין בו הצדיק קבור נמצא על גבעה ונקרא 'בית העלמין רבי ישראל הכהן', על קבורת הצדיק מצבה גדולה ללא כיתוב.
רבי מנחם הכהן, נולד וגדל בכפר תארגא שבאימיגראן הסמוכה לסקורה. שם נשא את אשתו מרת חנינא ע"ה ושימש שם כרב. לאחר מכן עבר לסקורה מפני ריבוי התלמידים שבה והתיישב בכפר זאויא הסמוך לאיית עלי שבסקורה.
נודע כתלמיד חכם עצום בנגלה ובנסתר, בעל רוח הקודש ומלומד בנסים.
פאס
רבים הם הקבורים בעיר פאס ובלי ספק המפורסמת שבהם.
סוליקה הצדקת/ התואל/ הגואל הי"ד 
קרדיט יהודית מיוסט מדריכת טיולים במרוקו
ר' אבנר הצרפתי.
הלך לעולמו ב-9 באוקטובר 1883 (ח' בתשרי ה'תרמ"ד), ונקבר בבית הקברות היהודי בפאס.
ר'וידאל הצרפתי.
ר' יהודה בן עטר.
ר' חיים הכהן.
ר' יעקב אבן צור.
ר' יהונתן סירירו.
ר' יהודה הכהן אבן שושן, רב ראשי ליהודי פאס . פעל בתקופתו של ר' משה בן מימון (הרמב"ם.
יליד קורדובה שב ספר ד שחי ופעל בבחרותו במרוקו).
ר' שלמה אבן דנאן (משפחת אבן דנאן, אחת המפורסמות ב מרוק ו, בכלל, ובפאס בפרט).
קאסבאת תאדלה
ר' יחיא בן יחיא .
קזבלנקה
ב קזבלנקה מנוחתם עדן של ה צדיקים
ר' אליהו הכהן, (מול דאר אלביידה)
ר' חיים פינטו, (הקטן).
ר' אליהו אמסלם.
קלאעת בן חמד
ר' אפרים תלמיד הרי"ף.
ר' שלמה פרחון, תלמיד ר' אפרים.
קסר אל כביר
ר' יהודה אז'באלי
קסר א 'סוק : (ארשדייה)
ר' יחיא לחלו . מול שז'רה, (המכונה מול העץ)
רבאט
ב רבאט בירת ממלכת מרוקו קבורים
ר' אברהם ברדוגו.
ר' רפאל ביבס
ר' אלעזר דאבילה.
ר' שלום איזאווי
ריסאני
ב ריסאני קבורים
ר' אברהם אביחצירא.
ר' אהרון אביחצירא - בנו של המלובן בניסים ר' יעקב אביחצירא.
ר' דוד אביחצירא .
ר' מסעוד אביחצירא .
ר' משה טורג'מן.
ר' שלמה אוחיון.
לבבא סאלי היה בית כנסת מפואר וחדש בעיר, שהיה ידוע בשם "בית הכנסת של הרב".
היו רובעים יהודיים, או מלחים, ברבים מכפרי הסביבה, כולל קסר זריגת ומעדיד מצפון; Tijimi ו-Joarf ממערב
וסיפה ואל-גלגלה מדרום (אם כי ב-1954 רק בשלושת הכפרים האחרונים עדיין היו תושבים יהודים).
תאגללאלת
ר' איגרם אידוויד, המכונה מול (בעל) לעווד אלביד (המקל הלבן).
תאזנאכת
ר' אהרון הכהן , המכונה (הגדול) . תאחננאנת : נמצאתבעמק הסוס ר' סלימאן אבאייו .
תאננאת
סידי חיים אלמזרחי.
תולאל (גורמה/ריש)
ר' יצחק אביחצירא ( בן ר' יעקב אביחצירא
תלווין
בבא יהודה וראובן.
מועדי ההילולות:
אני מביא בפניכם הקוראים את מועדי ההילולות של הצדיקים שמניתי ונוספים אשר מצאתי אסמכתאות לגביהם.
המועדים מסודרים לפי חודשי השנה.
חודש תשרי:
ח' – ר' אבנר הצרפתי
הלך לעולמו ב-9 באוקטובר 1883 (ח' בתשרי ה'תרמ"ד), ונקבר בבית הקברות היהודי בפאס.
י"א – ר' משה אלבאז
ר' שלום זעפרני
ר' פנחס אל-כהן
כ"ג – ר' מסעוד ביטון
כ"ז תשרי – ר' אהרן אבוחצירה ארפוד
אחרי סוכות – בורי כיזו
חודש חשוון:
ר"ח – ר' חיים כהן
ד' – ר' יוסף גבאי
ט"ו – ר' דוד אוחנה
ט"ז – ר' חיים פינטו (קזבלנקה)
חודש כסלו:
ר"ח – ר' דוד ומשה, ספר תיסלית
י"ד – ר' דוד אבוחצירה (ריסני)
ט"ו – ר' רפאל אבן-צור
לאחר כשלושים ואחת שנים כרבה של קהילת פאס, עבר לשמש ברבנות בקהילת מקנס. שהותו במקנס ארכה כאחת עשרה שנה. במקנס פעל לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן.
לאחר שרעב פשה בעיר מקנס עזב עם חביריו הרבנים לתיטואן. בערוב ימיו חזר לעיר פאס ובה נקבר.
קברו בבית הקברות היהודי בעיר פאס הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו.
כ"ד – ר' מסעוד אבוחצירה (ארפוד)
כ"ה – ר' אלעזר הכהן (איגיניסאין)
כ"ו – ר' יצחק אבוחצירה (בודניר)
כ"ח – ר' יוסף כנאפו, ר' משה תורג'מן (ריסני)
כ"ט – ר' שלום זאורי
חנוכה – ר' אהרן אסולין (פרכלה), ר' יהודה בן-שבת
חודש טבת:
ר"ח – ר' מכלוף בן יוסף אבי חצירה, איית אל-כהן (אימיני)
ב' – ר' אברהם כהן בר-דוואיה, ר' יוסף דיין (בני חיון)
ג' – ר' אברהם ואזאנה, ר' דוד בן ברוך (אזרו נבאהאמו), ר' דוד סוויסה
ד' – ר' פנחס הכהן (מראקש)
י' – ר' אלעזר הכהן (איוניל), ר' אליהו אמסלם (קזבלנקה)
י"ד – ר' אברהם תורג'מן
ט"ז – ר' משה חאליווה
י"ט – ר' דוד פרץ (תלוואת)
כ' – ר' יעקב אבי חצירה
חודש שבט:
י"ד – ר' יצחק אביחצירא גורמא
ט"ו – ר' אהרן אסולין (תינג'דאד), בו-שריף, ר' נוואסר
כ"ג – לאלה סעדה אלפאסי
כ"ה – ר' ינאי מול למכפייא
חודש אדר:
ר"ח – ר' רחמים מזרחי
ב' – ר' ברוך אסבאג
ג' – ר' אליעזר דאבילה
ז' – לאלה רחימה הכהנית, ר' אהרן אבוחצירה מרסיל
ט' – ר' יצחק בן-וואליד
פורים – ר' אליעזר תורי-זהב, ר' יחייא לחלו
כ"ד – צדיק עזרו
חודש ניסן:
ח' – ר' משה בן יעקב חיון
י' – ר' דוד אלקיים
מימונה
ר' אברהם מכלוף בן יחייא, ר' רפאל הכהן (אשבארו),
ר' יצחק קוריאט (צדיקי עין אום-כרימה).
חודש אייר:
ו' – ר' יוסף בן עטר
ל"ג בעומר
מולאי איגגי, ר' עמרם בן-דיוואן, ר' רפאל אנקאווה, ר' אברהם אווריוור, ר' ניסים בן-ניסים (איית באיוד), ר' דוד אלשקר, ר' דוד בן-ימין, ר' יחייא אלכדאר, ר' חיים בן-דיוואון, מול תימחדארת, מול אל-חאזרה אל-מנזורה, ר' מוסא בן-ישי, לאלא כהן, ר' רפאל ברדוגו, ר' אברהם דראעי, ר' אליהו אזולאי, ר' חיים אמויאל, ר' יצחק הלוי, ר' דוד בן-שאפת (מראקש), ר' דוד בוסידאן, מול אל-כארמה, ר' לוי בן-לוי, ר' אליהו דמנאתי, בו-איזו אלבאז, ר' הודי אלבאז, ר' שלמה אסבאע בוחבוט, ר' יהודה קדוש, ר' יחייא בן-יחייא (בוזער).
י"ט – ר' שמואל אבוחצירה (ארפוד)
חודש סיון:
שבועות – ר' דוד הלוי דראע
י"ח – ר' ישראל אבי חצירה
י"ט – ר' יהודה בן-עטר
כ"ח – ר' רפאל מאמאן
חודש תמוז:
י"ז – ר' אליהו דהאן
י"ח – ר' מסעוד בן-מוחא
כ"ב – ר' משה אלבאז
חודש אב:
ט"ו – ר' עמרם בן-דיוואן
כ"א – ר' מאי בן לולו
חודש אלול:
ר"ח – ר' דניאל השומר אשכנזי, ר' אברהם אזולאי (איגיניסאין)
ג' – ר' ברוך הכהן (תארודאנת), ר' כליפא בן-מלכא
ו' – ר' משה הכהן (פאס)
ט"ו – ר' משה איבן-חמו, ר' אבא, ר' מסעוד נחמיאש
כ"ב – ר' אהרן אבוחצירה (תלואת)
כ"ו – ר' חיים פינטו (מוגאדור), ר' אברהם אלבאז
אלול – איית נחמיאש, ר' דוד נחמיאש, ר' אהרן אבי חצירה, ר'
*צדיקים שאין יודעים את תאריך פטירתם נוהגים לערוך להם הילולה בל"ג בעומר.
יש מקרים כמו זה של ר' עמרם בן-דיוואן, שאף על פי שהוא נפטר בט"ו באב מתקיימת ההילולה המרכזית בל"ג בעומר.
יש להוסיף שבמועדים קבועים כמו סוכות, פאסח, חודש אלול וכו' עלו לרגל לקברי צדיקים ללא קשר עם תאריך הפטירה של הקדוש.
להלן תאריכי הילולות בארץ המושכות קהל רב מאוד מיוצאי צפון אפריקה:
חוני המעגל (חצור הגלילית) – יום העצמאות
רבן גמליאל (יבנה) – י"ח סיון
ר' חיים חורי (באר שבע) – כ"ה אייר
ר' ישראל אבוחצירה, באבא סאלי (נתיבות) – ד' שבט
ר' יצחק אביחצירה (רמלה) – כ"ו אדר
ר' מאיר אביחצירה (אשקלון) – ערב פסח
| | לכל נושא באתר צרו קשר
מייל tmasoret@gmail.com
ווטסאפ: 0546303031
